סטודנטים יקרים,

אנו נגשים למטלה האחרונה שהיא גם סיכום ואינטגרציה של כל החומר הנלמד עד כה.

במשימה הנוכחית תתבקשו לקרוא מספר פעמים את "יומן המסע" שכתבתם לקראת המטלה השלישית והמסכמת של הקורס, ובכל פעם תתבקשו לשלוף ממנו תובנות כלשהן לגביכם ברמה המקצועית והאישית, אשר יאפשרו לכם להרים מבט ולתכנן אסטרטגית את עתידכם. את ההתנסות הראשונה נבקשכם לבצע כעת.

הגעתם לכאן במקרה? אתם קוראים את הנחיות המשימה השלישית בסמינר "היבטים נבחרים בניהול" – בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרות הוראה גליה שוץ-לוי ולירון טנדלר-חזן, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, סמסטר קיץ תשע"ד.

אגב, במידה ותראו שמסיבה כזו או אחרת היומן שלכם חסר אירועים מסויימים שלפתע נזכרתם בהם, אל תחששו להוסיף אותם ליומן גם כעת ובדיעבד. המטרה כאן היא לספק לכם מבט אינטגרטיבי לחיים, והיומן שכתבתם הוא חומר גלם המייצג את הזיכרון שלכם, אבל אינו מחליף אותו.

ניגש למשימה הראשונה. לפני שתיגשו אליה האזינו להרצאה בפרויקט TED של פרופ' מרטין סליגמן, מייסד זרם הפסיכולוגיה החיובית. סליגמן מתאר בהרצאה בין היתר את "הקומפוזיציה" של האושר האנושי המחולק לשלושה קריטריונים שבאמצעות אפשר לנתח את הפעילות שלנו (וגם את היומן שלכם). והרי הם לפניכם: 1. כיף – "החיים הטובים" 2. חיים של "טוב" – של "זרימה", של "חוזקות" – במה אני טוב שגם גורם לי מעורבות ומחוייבות 3. משמעות – מה ממלא אותי ומחבר אותי לייעודי וההגשמה העצמית שלי – הנושא מוזכר בערך בדקה ה-9 של ההרצאה, אם כי מומלץ לשמוע את כולה.

אז בואו ניגש לעבודה – אנא נתחו את היומן האישי שלכם בהתייחסות להרצאה ששמעתם מפי סליגמן ובחנו – איזו פעילות או אילו חלקים ביומן מבטאים את "הכיף" של החיים הטובים, אילו את חיי הזרימה והחוזקות, ואילו את מה שמביא משמעות. כמובן שיכולות להיות פעילויות שמביאות שני קריטריונים או אף להכיל את שלושתם. צטטו מהיומן כדי להדגים כל אחד.

משימה 2: כעת, לאחר שיש בידכם את מסמך התיעוד שמתאר פעילות יום-יומית שלכם, כשיש בידיכם את חומר הקורס שהצטבר עד כה, ואת הקריטריונים שמתאר סליגמן על מהות האושר האנושי, נסו לחשוב ולתאר במילים מהי תמונת ההווה של חייכם כרגע כפי שמשתקפת במסמך שרשמתם. מה הפתיע אותי? האם משהו אכזב אותי? מה הייתי רוצה להשאיר? מה הייתי משנה?

משימה 3: כל מחשבה ורעיון עשויים להתחזק כאשר הם מיוצגים על ידי תמונה או סימבול, שהרי תמונה עשויה להיות טובה יותר מ-1000 מילים. ביישום מחשבתכם הלכה למעשה ניתן לכם יד חופשית…. נבקש מכם למצוא 2 צילומים/ציורים או כל דבר ויזואלי אחר שתבחרו אשר מסמלים עבורכם: 1. את תמונת ההווה כפי שמשתקפת אליכם מהטקסט והניתוח שערכתם עד כה; 2. את תמונת העתיד שאתם מעוניינים להגיע אליה לאור הניתוח אשר מכילה בתוכה את השינויים שהייתם רוצים לראות בחייכם. צרפו את שני הציורים/התמונות למסמך ההגשה שלכם. ניתן כמובן להשתמש בתמונות אמיתיות שצילמתם בעבר, תמונות שתצלמו כעת, תמונות ממנוע החיפוש של גוגל, שרטוט או ציור שתייצרו כעת, או כל דרך שתבחרו בה לביצוע המשימה. תארו את תהליך החיפוש וגיוס התמונות / ציורים, והוסיפו כמה מילים על מה שהם מייצגים עבורכם.

משימה 4 – קומפוזיציה אחרונה בקורס: קראו להלן פוסט שכתבה עבורכם הצלמת ליטל שמר חיים. בטקסט זה היא משתמשת במושגי הקומפוזיציה והצמצם בצילום ומיישמת אותם לתחום ניהול הזמן והיומן בטווח הקצר. אנא בחרו שני אלמנטים ממונחי עולם הצילום בו משתמשת ליטל בפוסט, ויישמו אותם על היומן שכתבתם ועל אורח חייכם הנוכחי. הנכם יכולים כמובן להשתמש במונחים של ליטל באופן חופשי ולתרגם ולפרש את הדברים בהתאם לתפיסתכם האישית, אך הסבירו בצורה מפורשת לאן לקחתם את הדברים, ואגב, אל תחששו לחזור על דבר שכבר כתבתם ולחזק אותם באמצעות המונחים הנוכחיים.

משימה 5 ואחרונה: ולקראת סיום, נבקשכם להתבונן על התהליך שעברתם לאורך כל הקורס הנוכחי ובמטלה הנוכחית עד כה. אציין עוד תיאוריה אחת מעולם הפסיכולוגיה החיובית כדי לחדד את ההתבוננות שלכם על עצמכם ותמונת העתיד שאתם מתכננים עבורכם. מדובר במחקריה של פרופ' ברברה פרדריקסון שמתייחסת למונח שנקרא "יחס חיוביות". מדובר על היחס המתמטי בין כמות הדברים הטובים והחיוביים שיש לנו בחיים בכלל ובפעילויות מסוימות בפרט, לבין כמות הדברים השליליים המצויים בהם. רוב האנשים חיים ומצויים ביחס נפוץ של 2:1, כלומר, על כל פריט שלילי יחסית, ישנם שני פריטים חיוביים יחסית. אגב, יחס של 1:1 הוא גרוע מאחר וכבדותם ועוצמתם של הדברים השליליים חזקה כל כך עד שאנו זקוקים להרבה יותר "חיובי" כדי להתאושש מהם ולהתחזק. אולם האושר מתחיל כנראה, לפי פרדריקסון, במקומות שבהם יחס החיוביות גדל ל- 3:1, כלומר, פי 3 חוויות ותחושות חיוביות מאשר שליליות. זהו יחס החיוביות שמחליש את המחשבות הטורדניות לגבי קשיים ובעיות, ומשחרר את הפרט להשקיע את משאביו בצמיחה ושגשוג. גישה זו גם עוזרת להתמודד עם קשיים כיוון שהבעיה אינה רק הקושי או הדברים השליליים, אלא המידה של הדברים החיוביים שניתן לאזן באמצעותם את אותם דברים שליליים, שעל פי רוב אינו קשורים ישירות זה לזה. לדוגמה – מצב בריאותי שלילי אינו קשור לסיפוק מהעבודה או מחיי המשפחה, וכו'. נסו להתבונן על היומן, התמונות, התחושות שלכם, נסו להעריך מהו יחס החיוביות שלכם כיום, תנו לעצמכם את הקרדיט שגם אם ישנם דברים מורכבים שעימם אתם מתמודדים, ישנם שם מולם גם דברים חיוביים שמתוכם תצמחו ותגשימו את עצמכם.

זוהי עת לפרידה, אתם מוזמנים להוסיף כמה מילות סיכום לקורס, בהתאם לרצונכם ותחושתכם, חלק זה אינו חלק רשמי מהמטלה וכמובן שאינו מקבל גם ציון. אנחנו מקווים שהקורס הבלתי שגרתי שלנו, שהתחיל בעת בלתי שגרתית בעליל של מלחמה, ומסתיים כעת לקראת שנה חדשה, אפשר לכם לעבור חוויה אקדמית-התנסותית נוספת בדרך לסיום התואר והלימודים. אנחנו מצידנו נהנינו מהאפשרות לעבור אתכם את הקורס הזה בידיעה שזו ההזדמנות המשותפת שלנו לעבור ביחד את קו הסיום אל התואר.

בהצלחה ושנה טובה מכולנו

אורן, גליה, לירון, ליטל

תאריך הגשה אחרון לפורטל: יום שלישי 21 באוקטובר 2014 אפשר כמובן להגיש גם הרבה קודם, למי שזקוק לציון לטובת סיום התואר

מסגור, מסגרת, יומן ויומיום – ליטל שמר חיים

הפוסט הינו חלק מהנחיות המשימה השלישית בסמינר "היבטים נבחרים בניהול"

שלום לכם,

לאחר הכירות והתיידדות עם המצלמה בשני התרגילים הקודמים, אני רוצה להזמין אתכם כעת להרחיב את החשיבה על הקומפוזיציה, מעבר לפעולת הצילום עצמה.

כידוע, הקומפוזיציה בצילום היא פעולת ארגון החלקים השונים בתמונה והיחסים ביניהם. כאשר התנסיתם בתרגילי הצילום, הבחנתם בוודאי בהחלטות הרבות שבניית הקומפוזיציה מחייבת. ראיתם שיש להחליט, למשל, היכן להתמקם ביחס לאובייקט המצולם, מאיזו זווית לצלם, באיזה אורך מוקד להשתמש, באיזה עומק שדה לבחור, ועוד. הבחנתם גם כמה אתם מושפעים, כצופים, מגורמים שונים בצילום, כגון: חדות, בהירות וצבע.

ישנם כללים רבים ביצירת קומפוזיציה, למשל: חוק השלישים, מרווחי מבט ותנועה, קווים ואובייקטים להולכת עין, תבניות חוזרות, קווי מסגור טבעי, קווי אלכסון, ועוד. ככל שיכולתכם כצלמים תתפתח, תוכלו להבין כיצד הכללים הללו מסייעים ביצירת תצלומים ובצפייה בהם. עם הזמן תגלו גם שדווקא בשבירת כללי הקומפוזיציה נוצרת לעיתים הקפיצה מתצלום שגרתי לאומנות מרגשת.

לעת עתה נסתפק בתובנה שניתן להציג כל נושא בתצלום בדרכים שונות. שינויים קלים בתכנון הקומפוזיציה יכולים ליצור שינוי משמעותי בתמונה ובמידת העניין שהיא מעוררת. מעתה, בכל תצלום שתצרו, אני מציעה לכם לשאול באופן מודע, מהו הנושא בצילום, ומה בקומפוזיציה שיצרנו מאפשר להביא את הנושא לידי ביטוי, מחולל בו עניין ותורם להדגשתו.

שאלה משמעותית נוספת, שכדאי לכם להעלות באופן מפורש, היא אילו פרטים מהנוף אתם בוחרים לכלול בתצלום ואלו פרטים אנו מחליטים להשאיר בחוץ. הפרטים בתצלום אמורים ליצור הקשר לנושא ולהוסיף תוכן חיוני, אך יחד עם זאת, הם אינם אמורים להסיח את הדעת מהנושא.

יצירת האיזון העדין בין תוספת התוכן לבין הסחת הדעת, אינה ייחודית לצילום. היא נדרשת, למעשה, גם בחיי היומיום. כתרגיל מחשבתי, נסו להשליך מניסיונכם בצילום ובבניית קומפוזיציה, תובנות בנוגע לתהליכי תכנון סדר היום. לדעתי, ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפים. לצורך כך, חשבו על קומפוזיציית היומיום שלכם, כפי שהיא משתקפת ביומן.

כפי שבצילום נדרש ארגון נכון של רכיבים בתמונה, כך סדר היום דורש ארגון אפקטיבי של פעילויות. הקומפוזיציה שבה אנו בוחרים לארגן את הפעילויות בסדר היום, מדי יום, היא כלי עבודה חשוב. בצילום קיימים כללי אצבע פשוטים לבניית קומפוזיציה, ואף על פי כן, הפקה של קומפוזיציה יצירתית היא אומנות, והמיומנות הנדרשת לצורך כך נרכשת במשך שנים רבות. קל וחומר לגבי ארגון סדר היום. הצלם לומד להתארגן, לקבל החלטות רבות הקשורות בזמן, במרחב, בתפעול הכלים הטכנולוגיים והמיומנויות שברשותו, והוא אף מפתח מודעות ייחודית לצורך כך. אפשר להשאיל את כלי ההתארגנות של הצלם, לפתח מודעות לעשייה היומיומית, לשלוט בסדר היום ולעצב אותו באופן המיטבי. השליטה במסגרת היומיומית, והיכולת לבנות שגרה ולשנות אותה, מאפשרות לארוב להזדמנויות הרצויות, ולנצלן, תוך כדי הצטיידות או חידוד הכלים שברשותכם.

חשבו גם על צמצום הפרטים בקומפוזיציה היומיומית. על אף הקונוטציות השליליות למונח צמצום, לפעולת הצמצום, בהיבט החיובי שלה, יש חשיבות רבה בעשייה. כשם שאנו לומדים לאזן, בעת בניית הקומפוזיציה בצילום, בין הכללת פרטים שתורמים להקשר לבין השמטת פרטים שמסיחים את הדעת, כך אנו מפעילים שיקול דעת בחיי היומיום: במה כדאי להשקיע את היכולת שלנו ועל מה כדאי לוותר. ישנן יכולות שביטוין יהפוך לעיסוק מרכזי, באחרות נעסוק אולי כתחביב, וישנם אופני ביטוי שנבחר לא לעסוק בהם כלל. בנוסף לכך, ממש כפי שלא נוכל לבטא את כל הנושאים המעניינים בעולם בתצלום בודד, אין לנו אפשרות להתייחס בעת ובעונה אחת לכל הגירויים וההזדמנויות שעומדים בפנינו כיום, ועלינו להצטמצם אל הגירוי או ההזדמנות הרלוונטיים ביותר.

ליטל שמר חיים

שלום לכולם,

אני מצרף למטה מספר הסברים ותשובות לשאלות שעלו מסטודנטים בכיתה בנוגע להנחיות המטלה שהעלנו השבוע. כמו כן מצורף פוסט נוסף מאת ליטל שמר חיים שמלווה את הקורס מבחינה מקצועית בתחום של הצילום והקשר שלו לפסיכולוגיה חיובית, שיוכל לעזור לכם לחשוב על הנושא ועל הסיפוריות שנובעת מהנושא והצילום: "איך מספרים סיפור בתמונות?"

מאחל לכולכם שבת רגועה ומוצלחת,

אורן

שאלות ותשובות של סטודנטים:

האם אפשר לצלם… XYZ? – בבית, את החברות, משהו ספציפי בעבודה, וכו'. התשובה היא שאין כל מגבלה על אובייקטי הצילום שתבחרו. למעשה הצילום עצמו, ואפילו התמונות עצמן, הן לא המטרה, הן הכלי שעימו תספרו לעצמכם סיפור כלשהו, שיאפשר לכם להתמקד במשהו משמעותי שאותו אתם רוצים לחקור ולבחון, מכל סיבה וכיוון שהוא. מה שכן, כדאי לקרוא היטב את ההנחיות, וככל שתעקבו אחריהן טוב יותר, כך יש סיכוי שתעברו חוויה משמעותית יותר, ובעיקר הזמן שתקדישו לתהליך הצילום – לפחות שעתיים. כאשר תהיו בתוך חוויה של שעתיים שמתמקדת בנושא אישי כזה, תעברו חוויה משמעותית בלי קשר למטלה הנוכחית. אפשר לצלם 10 תמונות בפחות מ-10 שניות. זכרו שהצילום אינו המטרה, אלא המיקוד, הזום, הקומפוזיציה וכו'. ראו שוב את ההסברים כאן.

מה זה בדיוק אומר "נושא אישי"? ברור שמדובר בהנחיה מעט עמומה, אבל החיפוש אחר הכותרת הנכונה, אחר הנושא האישי שמתאים "כמו כפפה ליד", הוא תהליך מאוד חשוב. הנושא האישי יכול להיות תעסוקתי, חברתי, הוא יכול לעסוק במשימה אישית שהחלטתם להתמודד איתה לאחרונה, או דווקא בחזון או תמונת עתיד רחבה יותר שאותה אתם מחפשים כעת, בקיצור, ההחלטה על הנושא האישי היא תהליך משמעותי, לחלקכם ייקח כנראה שניה כדי לומר אותו, לחלקכם יתכן שייקח שעות או ימים, או אפילו שתאלצו לבחור נושא אישי שאינכם שלמים עימו עד הסוף, והרי בסופו של דבר בכל תהליך קבלת החלטות צריך מתישהו "לחתוך", וגם זו למידה משמעותית.

לבחור פעילות שלדעתי יש לי זרימה בה ואז לעשות אותה שעתיים ותוך כדי לצלם? גם לא ברור לי איך אני אמורה לצלם תוך כדי אם אני אמורה להיות בזרימה ולא לשים לב שהזמן עובר ולא להיות מודעת לעצמי וכדומה.. כאילו תכנון הצילום די מוציא מהזרימה. שאלה מצוינת!!!היא מצביעה על הבנה עמוקה של מהותה של זרימה, ואת הקונפליקט המובנה בהשגתה. נניח שאתם הולכים לסרט מדהים וצופים בו. סרט מהסוג שאתם כל כך נהנים ממנו, שאתם מתפללים שרק לא יגמר. אז מתי אתם אומרים לעצמכם שאתם נהנים? הרי כשאתם מרותקים למסך אינכם יודעים בכלל שאתם קיימים. זרימה מושלמת משאירה אתכם בתוך העלילה. ואז אותו רגע שאתם יוצאים מתוך הסרט, מתבוננים מסביב באולם, ואומרים לעצמכם כמה מדהים הסרט…. אופססס, זה הרגע הכי אומלל עבורכם כי בזה הרגע הרסתם לעצמכם חלק מהחוויה. לא נורא, אם הסרט באמת מדהים כל כך תוכלו להתמסר מייד ולהיכנס אליו בשנית, עד לסיומו. ואז כשהחוויה מסתיימת, תחזרו לעצמכם ותתחילו מן הסתם לעבד את החוויה, לספר לעצמכם כמה היה נפלא, מדוע היה נפלא, ואיך תחלקו את החוויה המדהימה הזו עם החברים שלכם. זרימה היא אותו תהליך הפכפך שכשאתם בתוכו אתם אפילו לא יודעים שאתם בתוכו ולכן הזמן חולף מבלי משים, וכשאתם יודעים עליו, הרי שבעליל אינכם מצויים בו יותר. מאחר שכך – אין צורך להילחם בזה. אין צורך לחשוב בכל רגע ורגע במהלך המטלה האם אתם בזרימה או לא. אפשר פשוט לזרום עם תוכנית הפעולה שלכם ולבחון אותה בדיעבד, אפשר לקבוע "תחנות ביניים" על ידי שעון מעורר בשעה מסויימת ואז לתעד מה קרה – זוהי למעשה השיטה שבה צ'יקסנטמיהאהי ערך את מחקריו. הוא נתן לנבדקיו "ביפר" שצפצף 8 פעמים ביום באופן אקראי במשך שבעה ימים, וכל פעם שהביפר צפצף המשתתפים בניסוי התבקשו לעצור הכל ולתעד מה היתה חווייתם ברגע שקדם לכך. היתרון של העצירה האקראית באמצע פעילות הוא ביכולת להתבונן בשגרה הבלתי צפויה ובאלמנטים שבדרך כלל לא שמים לב אליו כאשר עושים עצירה יזומה. מאחר ותיאורית הזרימה גורסת שאנשים שצוברים "זמן זרימה" רב יותר זוכים לשגשוג ואושר רבים יותר, הרי שסוגית הכניסה לזרימה ויציאה ממנה אינה שאלה "טכנית" אלא שאלת חיים משמעותית. התשובה נותרה עמומה קצת? זו מהותה החמקמקה של זרימה.

רציתי לוודא שאנחנו לא נשפטים על יכולות הצילום שלנו, אין לי מצלמה מקצועית, אני מתכוונת להשתמש במצלמה בפלאפון, שנכון שבמכשירים של היום זו מצלמה איכותית וחדה אבל מעבר לזום אין את היכולת לעומק שדה, צמצם, שחור לבן וכדומה, מה גם שאני לא מבינה בדברים האלה ואני לא חושבת שאני אמורה להישפט על יכולת הצילום שלי. תשובה: המשימה הנוכחית עלולה לעורר פיתוי להתמקד בצילום בצורה קונקרטית, וזו הזדמנות טובה לחזור ולהדגיש שהמצלמה והתמונה אינה המטרה, הדגש הוא דווקא על המצלם או המצלמת שבכם. אז ראשית, אינכם "נשפטים" על כלום, גם אם זו עלולה להיות לעיתים החוויה כאשר מישהו חיצוני מבצע הערכה למשימה שעשיתם. מן הסתם זו סוגיה מעניינת בפני עצמה – שום דבר אינו חף ממחשבה במטלה ההתנסותית הנוכחית. גם בעבודה ואפילו עם בני ובנות הזוג שלנו פועלת השיפוטיות שלנו, וזו שאלה מעניינת האם אנחנו נשפטים על מעשינו, ובכך יש כמובן משהו עריץ ומאיים, או שמדובר בסוג של דיאלוג שבו תהליך ההערכה הוא גם משוב ממנו אפשר ללמוד משהו, מעבר לציון ולקריטריון הכמותי. ואכן, כמו בכל משימה אקדמית, יש בהחלט הליך הערכה על המטלה. היא לא תתבסס כמובן על איכות ציוד הצילום שיש לכם או על יכולת הצילום מבחינה מקצועית. כפי שצויין גם קודם, התמונה אינה המטרה, היא הכלי דרכו תעברו התנסות לימודית מסויימת שתוכל לעזור לכם לגעת בעצמכם ככלי עבודה, שהרי מה יש למנהל מלבד עצמו בתפקידו הניהוליים? ולגבי סוגיית הציוד הטכני: גם במצלמת הטלפון הנייד יש כיום פונקציות דיגיטליות של זום וכו', אבל כפי שליטל הסבירה, המונחים המקצועיים של תחום הצילום עשויים לשמש גם כאנלוגיה או כלי לבחון את המציאות, ולכן אינכם חייבים להשתמש בהם רק בצורה טכנית. התבוננו ללא מצלמה במשך חמש דקות על אובייקט כלשהו ותוכלו להיווכח בעצמכם שאפילו ללא מצלמה תזהו עומק שדה, צמצם, שחור לבן וכו', אשר ישפיעו על החוויה שלכם באותם רגעים. מה שחשוב במשימה אינו השימוש הטכני בציוד הצילום, אלא השימוש בכם עצמכם ככלי התבוננות וצילום, ואת החוויה הזו אתם מתבקשים לתעד.

האם עשרת הסיקורים הצילומיים אמורים להיות סיקור שלי מבצעת את הנושא שבחרתי? למעשה זו החלטה שלכם. אתם יכולים לצלם קונקרטית את הנושא שבחרתם, את חוויית הזרימה בתוכו, אך באופן עקרוני גם דברים אחרים לגמרי שבאופן אסוציאטיבי קשורים לאותו נושא, או אפילו דברים שמפריעים להגיע להצלחה או זרימה באותו נושא. המשימה מבקשת לייצר חוויה שעוסקת בנושא ובזרימה, כך שאפשר יהיה לעבד ולחשוב עליה, ולהגיע מכך לתובנות כלשהן. הדרך עצמה באמת פתוחה לבחירתו האישית של כל אחת ואחד.

"לאור תיעוד חוויית הצילום ותוצרי הצילום " – האם בנוסף לתיאור הנושא שבחרתי עליי לתאר גם את חווית הצילום? באיזה היקף? הגדרת הנושא יכולה להיות קצרה מאוד – נניח פסקה, לב המשימה היא בחוויית הצילום וההקשר שלה לנושא שנבחר. אורך התיעוד בין עמוד לשלושה עמודים, כל אחד לפי רצונו וצרכיו.

"הנכם מתבקשים לכתוב עמוד עד שניים בהיקף של עד 400 מילים מחשבות, מסקנות, יישומים הנובעים מהמכלול אליו נחשפתם במהלך המטלה הנוכחית." – האם זה בנוסף ל-400 המילים בחלק הראשון? בהחלט, מדובר על חלק נוסף ושונה מהחלק הראשון שמתייחס לחומר הקריאה התיאורטי. החלק השלישי עושה אינטגרציה למשימה כמכלול. ניתן כמובן להשתמש בחלק זה בדברים שנכתבו וסוכמו בחלק הראשון התיאורטי ובחלק השני ההתנסותי.

ושוב – הפוסט החדש של ליטל שמר חיים נמצא כאן: "איך מספרים סיפור בתמונות?"

איך מספרים סיפור בתמונות?

מאת ליטל שמר חיים בהמשך להנחיות המטלה הראשונה בנושא זרימה

שלום לכם,

במטלה הראשונה התבקשתם לבחור נושא אישי ולהציג אותו באופן ויזואלי באמצעות עשרה דימויים. מאחורי המטלה עומדת כוונה פשוטה, לגרום לכם להתמסר למלאכת הצילום למשך שעתיים לפחות. כלומר, אין משמעות לנושא שתבחרו, פרט לכך שיהיה זה נושא שמעניין אתכם, כדי שאכן תתמסרו ליצירת סיפור וויזואלי למשך זמן מספיק, ותוכלו להעריך את חווית הצילום בהקשר למושג זרימה.

אני מקווה שעד כה ביצעתם את מטלות הקריאה והצפייה, ואם עדיין לא הספקתם, אני רוצה לעודד אתכם לעשות זאת, לפני שתתפנו למטלת הצילום. במטלת הקריאה תחשפו מבחינה תיאורטית לחוויית הזרימה, וכדאי מאד שתכירו את תוכן הנושא לפני שתתחילו לצלם, כדי שתוכלו להתמודד עם המונח "זרימה" באופן ביקורתי מיד לאחר ביצוע מטלת הצילומים. הרקע הטכני שקיבלתם בנושא השימוש במצלמה יהיה עבורכם כלי עזר, ויסייע למי שמרגיש שאינו מיומן מספיק בצילום, ולמי שמעוניין לשפר בהזדמנות זו את יכולתו.

ולאחר ההקדמה, הגיעה העת לגשת לעצם העניין: איך מספרים סיפור בתמונות?

אני מניחה שכבר נתקלתם במשמעות המילה "צילום" בלועזית. פוטוגראפיה היא "רישום באור". באופן פשטני, ניתן לתאר את הצילום כריכוז של קרני אור שנפלטות מעצמים, באמצעות עדשת המצלמה, והקרנתם על חיישן אלקטרוני שנמצע בתוך גוף המצלמה. איך זה קשור לסיפור? הסיפור הוויזואלי שאנו מציגים בתמונות נבנה כולו מקווים, מרקמים, דפוסים, צבעים, אור וצל, שהוקרנו על החיישן ויצרו יחד קומפוזיציה בעלת ערך אסטטי ומשמעות, שגורמת לצופה להרגיש ולחשוב. ממש כפי שאנו בונים בשפתנו סיפורים ממילים ומשפטים, ונשענים על כללי התחביר כדי שהמסר יהיה מובן, כך גם בצילום, אנו נשענים על שפה וויזואלית שיש לה אוצר מילים, כללי דקדוק ותחביר, המאפשרים להעביר מסר. כששולטים ברזי השפה, אפשר לספר סיפור, כל סיפור, וגם את הסיפור הפשוט ביותר, באופן מרתק.

ממש כמו ששפה מדוברת עוזרת לארגן את המחשבות, לשלוט בהן, ולהפיק סיפור קוהרנטי, אפשר להתייחס למסגרת, לפריים, ככלי לשליטה בכאוס הוויזואלי שסביב. (אני מזמינה אתכם לקרוא על כך גם בפוסט "אני מצטיידת רק במסגרת"). אפשר לשלוט בכל אלמנט גרפי, שמחליטים לכלול במסגרת או להשמיט ממנה, כך שגם הצופה, שלא חווה את המתרחש ברגע הצילום עצמו, ולא יכול לשלוף מזיכרונו שום חוויה בעזרת התמונה, יוכל בכל זאת לחוות משהו קרוב למה שחווה המצלם וביקש לבטא בתמונה. לפיכך, לא נשאל את עצמנו מעתה אם התמונה שצילמנו יפה, אלא נשאל איך האופן שבו החלקים מאורגנים במסגרת אכן מעביר את הרעיון, החוויה, המסר, או הסיפור.

כמו במשפטי השפה המדוברת, גם את הסיפור הוויזואלי אפשר לנסח בהרבה אופנים. אפשר, למשל, להתקרב אל הנושא, לזוז ולהתבונן בו מזוויות שונות, להחליף לעדשה רחבה או צרה כדי לשנות את הגדלים היחסיים בתצלום, לשנות עומק שדה או צבע, ועוד. כדאי לכם לנסות כמה מהאפשרויות הללו תוך כדי יצירת הסיפור הוויזואלי שלכם, ולבחון כיצד משפיע כל שינוי שכזה.

בנוסף לטכניקה הצילומית, כדאי גם לשים לב לקשר שבין האלמנטים השונים שבתוך הפריים, למשל: האם הנושא שצילמתם מכסה את כל שטח התצלום או מוצג בתוך הקשר רחב יותר ברקע? האם דמויות בתצלום מביטות ישירות אל המצלמה או שמבטן מוסט אל חלקים אחרים בפריים? האם מוצגת תנועה בצילום וכיצד היא מתרחשת ביחס אל עצמים נייחים בו? חשבו גם על התזמון: כיצד שבריר השנייה שבו החלטתם לצלם הנו בעל משמעות בצילום? הסיפור הופך למושלם כאשר מתקיימים בצילום כל החלקים שתורמים להבנה, ללא פרטים עודפים ומיותרים שמסיטים את תשומת הלב. ולפעמים, גם חלקים שהצלם בוחר לא להכניס למסגרת, מהווים חלק משמעותי בצילום, כי הם הופכים אותו לסוג של סיפור עם סוף פתוח ומעורר מחשבה.

אני רוצה להציג כמה דוגמאות שידגימו איך משפיעות בחירות שונות בצילום על הסיפור המסופר בתמונה. לצורך כך, אין הזדמנות טובה מזו, לשתף בעבודותיהם של כמה מספרים ויזואליים מצוינים מרחבי העולם. כשתתבוננו בעבודות, נסו לחשוב, מה בצילום עורר בכם רגש או גרם לכם לחשוב, וכיצד תרמה השפה הויזואלית לתוצאה זו. צפו ותיהנו מ…

×        הרצאתו של David Griffin, מנהל תחום הצילום במגזין נשיונל ג'אוגרפיק, במסגרת TED, על האופן שבו צילום מחבר בלי מילים אל אנשים ויצורים אחרים.

×        ראיון עם הצלם Steve McCurry על הסיפורים שמאחורי הסיפורים בתצלומיו המפורסמים, שאת חלקם בוודאי תזהו מיד.

×        הצלם Daniel Milnor שמספר כיצד הוא יוצר בתצלומיו סיפור של מקום.

×        ולקינוח קליל, הצלם Douglas Kirkland מלמד לספר סיפורים מעוררי תיאבון.

שלכם,

ליטל שמר חיים

פסיכולוגיה חיובית מבעד עדשת המצלמה סמינר קיץ לתלמידי תואר שני בניהול במסלול האקדמי המכללה למנהל

שלום לכם,

המפגש בינינו היה אמור להתקיים ביום שישי 25 ביולי, בו היינו אמורים לבלות יחד בפתיחת הסמינר "היבטים נבחרים בניהול", במפגש שבו תכננתי לספר לכם על הקשר בין צילום לפסיכולוגיה חיובית, ולהעניק לכם תדרוך קצר לקראת התרגילים המעשיים בצילום שתבצעו בקורס.

היות שהמפגש בוטל, לאור הנסיבות הביטחוניות, ואת הרצאות המבוא שתוכננו בו בוודאי כבר ראיתם, בסרטונים בבלוג של פרופ' אורן קפלן, נותר לנו כעת להשלים בקצרה את התדרוך ביסודות הצילום. לצורך כך, חשבתי שכדאי לרתום את שפע המקורות והתכנים באינטרנט, ולשתף כמה סרטוני הדרכה שערכו צלמים מוכשרים ברחבי העולם. זה הולם לרוח הקורס המתוקשב, אבל גם לעקרונות הפסיכולוגיה החיובית: למנף את היכולת שלכם כתלמידים וכאנשי תקשורת, ולעודד אתכם לשכלל את יכולתכם בכוחות עצמכם, באמצעות ההזדמנות שנוצרה ושפע האמצעים ללימוד עצמי ברשת.

חיפוש פשוט ביו-טיוב, על לימוד צילום או טיפים לצילום מעלה מיליונים של תוצאות. איך משייטים באוקיאנוס הזה בלי לשקוע במצולות? רשימת הנושאים שלהלן, והקישורים שבחרתי לשתף (באנגלית), אמורים להיות לכם לעזר, ולכסות את הידע שיסייע בביצוע מטלות הקורס. אבל זוהי רק הצעה ידידותית לסרטוני הדרכה, שלדעתי מעניינים, ברורים יחסית, ואפילו משעשעים. מי מכם שיבחר להעמיק ולחפש מקורות נוספים או אחרים ברשת, מוזמן להיעזר במילות החיפוש באנגלית בכל נושא. ולמתקדמים שביניכם, כללתי ברשימה גם חומרים מורכבים יותר (המסומנים בכוכבית), שבעיני חשובים לכל צלם, אך לא נדרשים במסגרת מטלות הקורס.

מובן שהצפייה בסרטונים וביצוע המטלות לא נועדו להפוך אתכם לצלמים מיומנים. אבל אני מאמינה שעם מטען היכולת שברשותכם, ועם מעט תרגול, תפיקו מהמצלמה למידה, ולצידה הנאה רבה. במידה ומתעוררות שאלות, אנא, אל תהססו להעבירן אל עוזרות ההוראה בקורס, כדי שבעזרתן אפרסם תשובות באופן מרוכז.

אני מאחלת לכם צילום מהנה, מעשיר ומועיל.

שלכם,

ליטל שמר חיים

עקרונות שימוש במצלמה, וההקשר שלהם לפסיכולוגיה חיובית

אחיזה יציבה

כמו כלים אחרים בחיים, שאנו רוכשים במאמץ ובמשאבים יקרים, גם את המצלמה יש ללמוד, כדי להפיק ממנה את המרב. תרגלו אחיזה נכונה במצלמה, כמשל לאחיזה במציאות, והתמקדו תוך כדי כך רק במוחשי ובקונקרטי: מה המצלמה יכולה לבצע ומה אנו יכולים לעשות בה? התרגול בגבולות היכולת של המצלמה ימחיש בהמשך את גבולות היכולת שלנו, וילמד אותנו איך ניתן להרחיב יכולת מבלי להיקלע למלכודת של שיפוטים ודעות.

פוקוס (Focus, Autofocus Points)

במהלך הצילום אנו לומדים להתארגן בזמן ובמרחב, ולעשות שימוש בכלים הפיזיים שמצויים ברשותנו, וביכולת המתפתחת, לצורך הפקת תוצאה רצויה, למשל, תצלום מרהיב. בהמשך נוכל להעמיק ולחקור את משמעויות הזמן והמרחב, ולגלות גם מה מצוי בארגז הכלים שלנו ומה היינו רוצים להוסיף לו. את התובנות מהתהליך שניישם בצילום, נכליל על פעילויות אחרות בחיינו. אך תחילה עלינו ללמוד ליצור מיקוד במיקום הרצוי בתוך המסגרת.

קומפוזיציה (Composition)

פעולת ארגון החלקים השונים בתמונה ויצירת יחסים ביניהם מחייבת קבלת החלטות שונות. התבוננו בסרטונים וגלו דוגמאות לשיטות מקובלות ביצירת קומפוזיציה: חוק השלישים, מרווחי מבט ותנועה, קווים ואובייקטים להולכת עין, תבניות חוזרות, קווי מסגור טבעי, קווי אלכסון, ועוד. אנו נתייחס בהמשך אל נושא הקומפוזיציה, ננסה למצוא בו תובנות על תהליכי תכנון בחיינו, ונבחן איך ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפים.

עומק שדה

(Depth of Field, DoF, Bokeh)

עומק שדה הוא אזור ממוקד (בפוקוס) סביב הנושא המצולם, שמעבר לו קיים טשטוש בתצלום. הסרטונים הבאים מדגימים כיצד ניתן לשלוט בעומק שדה, באמצעות המרחק מהנושא, אורך המוקד של העדשה, וגודל הצמצם. תרגלו עומק שדה: החליטו מראש אילו אלמנטים בתצלום יהיו חדים, אילו יהיו מטושטשים ובאיזו מידה של טשטוש. אנו נדון בהמשך בקשר בין תרגול עומק שדה לבין תגובתנו לנוף, לאו דווקא המצולם, אלא זה שנשקף במסע חיינו.

מאפייני עדשות*

(Lens ,Focal length)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. עדשות זום, ועדשות בעלות אורך מוקד שונה, מאפשרות הרבה יותר מאשר להתקרב או להגדיל את נושא הצילום. הסרטונים הבאים ממחישים כיצד עדשות שונות מאפשרות להציג את העולם באופן שונה מזה שהעין האנושית רואה. התבוננות באותו נושא דרך עדשות בעלות מאפיינים שונים, יכולה ללמד אותנו גם על תעתועי ראייה וחשיבה.

צילום ידני*

(Aperture, Shutter Speed, ISO, Exposure Triangle)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. האיזון בין אור וצל, והאופן שבו אנו חושפים פרטים באזורים המוצלים, או נמנעים מלשרוף פרטים באזורים הבהירים, באמצעות מדידת האור, הנו אחד הנושאים החשובים ביסודות הצילום, אם לא החשוב שבהם. אך מה לגבי האורות והצללים המלווים את בחירות העשייה שלנו? מה נוכל ללמוד מהטיפול באור בצילום על אותם אזורים אטומים או שרופים בשגרת חיינו?

סטודנטים יקרים

מחר יום שישי 25 ביולי היינו אמורים להיפגש ליום מרוכז בו יפתח הסמינר שלנו היבטים נבחרים בניהול. הקורס במקורו התקיים מזה 15 שנה בפורמט של למידה מרחוק, והפעם החלטנו לפתוח אותו במפגש פנים מול פנים. אולם רצה הגורל ומצב המלחמה תקף אותנו, ואנו מודעים לכך שחלק מתלמידי הקורס לא יכולים להגיע מסיבות שונות. מאחר ובפורמט הנוכחי אי אפשר לעשות "שיעור השלמה" החלטנו פשוט לחזור למקורות, לבטל את המפגש מחר, ולהעביר אליכם את המסרים שהיינו אמורים להעביר בכיתה בצורה וירטואלית מרחוק. זו הסיבה שמחר אינכם צריכים להגיע לקמפוס, ואנו נשקע לכורסה, ונתחיל להתבונן בסרט. זו תהיה התבוננות דרך עדשת המצלמה על התמונות והסרטים שנצלם, זו תהיה התבוננות על הסרט של חיינו, זו תהייה התבוננות על חוויית הלימודים שנייצר ביחד, אך כל אחד גם לבד עם עצמו, לאורך הקורס הנוכחי.

נושא הקורס יתמקד ביישומיה הניהוליים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית, אך הטכניקה הייחודית שבחרנו להשתמש בה קשורה לרקע שלכם בתקשורת, ולמחשבה שהיתה לנו שתוכלו אולי להתחבר לתכני הקורס ויישומיו דרך עדשת המצלמה, הן במובן הקונקרטי של ההתבוננות, והן באנלוגיה שהיא תספק.

הנחיות מדויקות תקבלו בהמשך, בינתיים ברצוני להזמין אתכם לצפות בהרצאת מבוא קצרה שהקלטנו בחדרי בקמפוס לפני יומיים שהתקיימה בראיון שקיימתי עם גליה מתרגלת הקורס, ולאחר מכן בראיון נוסף שקיימתי אני עם ליטל, צלמת מקצועית, שתלווה את החלק היישומי של הקורס שיתבצע באמצעות חוויית ומשימות צילום והתבוננות.

ברצוני להודות לצוות ההוראה של הקורס עימי – לגליה שוץ-לוי וללירון חזן-טנדלר, לליטל שמר-חיים הצלמת והמרצה שמלווה את הקורס, וכמובן לקובי אשכנזי המוכר בוודאי לחלקכם מהכיתה, שהוא הצלם והמפיק הראשי של בית הספר למנהל עסקים.

אני מאחל לכולכם סמסטר מעניין ומלמד, ומקווה שמצב הלוחמה בדרום יסתיים במהרה ונוכל לחזור לשגרת החיים הרגילה.

להתראות ושבת שלום

אורן

קישור לקליפ המבוא לקורס עימי:

קישור לקליפ ההמשך עם המבוא של ליטל – "לשים את האושר בפוקוס":