שאלות ותשובות סטודנטים להנחיות המטלה הראשונה בנושא זרימה

שלום לכולם,

אני מצרף למטה מספר הסברים ותשובות לשאלות שעלו מסטודנטים בכיתה בנוגע להנחיות המטלה שהעלנו השבוע. כמו כן מצורף פוסט נוסף מאת ליטל שמר חיים שמלווה את הקורס מבחינה מקצועית בתחום של הצילום והקשר שלו לפסיכולוגיה חיובית, שיוכל לעזור לכם לחשוב על הנושא ועל הסיפוריות שנובעת מהנושא והצילום: “איך מספרים סיפור בתמונות?

מאחל לכולכם שבת רגועה ומוצלחת,

אורן

שאלות ותשובות של סטודנטים:

האם אפשר לצלם… XYZ? – בבית, את החברות, משהו ספציפי בעבודה, וכו’. התשובה היא שאין כל מגבלה על אובייקטי הצילום שתבחרו. למעשה הצילום עצמו, ואפילו התמונות עצמן, הן לא המטרה, הן הכלי שעימו תספרו לעצמכם סיפור כלשהו, שיאפשר לכם להתמקד במשהו משמעותי שאותו אתם רוצים לחקור ולבחון, מכל סיבה וכיוון שהוא. מה שכן, כדאי לקרוא היטב את ההנחיות, וככל שתעקבו אחריהן טוב יותר, כך יש סיכוי שתעברו חוויה משמעותית יותר, ובעיקר הזמן שתקדישו לתהליך הצילום – לפחות שעתיים. כאשר תהיו בתוך חוויה של שעתיים שמתמקדת בנושא אישי כזה, תעברו חוויה משמעותית בלי קשר למטלה הנוכחית. אפשר לצלם 10 תמונות בפחות מ-10 שניות. זכרו שהצילום אינו המטרה, אלא המיקוד, הזום, הקומפוזיציה וכו’. ראו שוב את ההסברים כאן.

מה זה בדיוק אומר “נושא אישי”? ברור שמדובר בהנחיה מעט עמומה, אבל החיפוש אחר הכותרת הנכונה, אחר הנושא האישי שמתאים “כמו כפפה ליד”, הוא תהליך מאוד חשוב. הנושא האישי יכול להיות תעסוקתי, חברתי, הוא יכול לעסוק במשימה אישית שהחלטתם להתמודד איתה לאחרונה, או דווקא בחזון או תמונת עתיד רחבה יותר שאותה אתם מחפשים כעת, בקיצור, ההחלטה על הנושא האישי היא תהליך משמעותי, לחלקכם ייקח כנראה שניה כדי לומר אותו, לחלקכם יתכן שייקח שעות או ימים, או אפילו שתאלצו לבחור נושא אישי שאינכם שלמים עימו עד הסוף, והרי בסופו של דבר בכל תהליך קבלת החלטות צריך מתישהו “לחתוך”, וגם זו למידה משמעותית.

לבחור פעילות שלדעתי יש לי זרימה בה ואז לעשות אותה שעתיים ותוך כדי לצלם? גם לא ברור לי איך אני אמורה לצלם תוך כדי אם אני אמורה להיות בזרימה ולא לשים לב שהזמן עובר ולא להיות מודעת לעצמי וכדומה.. כאילו תכנון הצילום די מוציא מהזרימה. שאלה מצוינת!!!היא מצביעה על הבנה עמוקה של מהותה של זרימה, ואת הקונפליקט המובנה בהשגתה. נניח שאתם הולכים לסרט מדהים וצופים בו. סרט מהסוג שאתם כל כך נהנים ממנו, שאתם מתפללים שרק לא יגמר. אז מתי אתם אומרים לעצמכם שאתם נהנים? הרי כשאתם מרותקים למסך אינכם יודעים בכלל שאתם קיימים. זרימה מושלמת משאירה אתכם בתוך העלילה. ואז אותו רגע שאתם יוצאים מתוך הסרט, מתבוננים מסביב באולם, ואומרים לעצמכם כמה מדהים הסרט…. אופססס, זה הרגע הכי אומלל עבורכם כי בזה הרגע הרסתם לעצמכם חלק מהחוויה. לא נורא, אם הסרט באמת מדהים כל כך תוכלו להתמסר מייד ולהיכנס אליו בשנית, עד לסיומו. ואז כשהחוויה מסתיימת, תחזרו לעצמכם ותתחילו מן הסתם לעבד את החוויה, לספר לעצמכם כמה היה נפלא, מדוע היה נפלא, ואיך תחלקו את החוויה המדהימה הזו עם החברים שלכם. זרימה היא אותו תהליך הפכפך שכשאתם בתוכו אתם אפילו לא יודעים שאתם בתוכו ולכן הזמן חולף מבלי משים, וכשאתם יודעים עליו, הרי שבעליל אינכם מצויים בו יותר. מאחר שכך – אין צורך להילחם בזה. אין צורך לחשוב בכל רגע ורגע במהלך המטלה האם אתם בזרימה או לא. אפשר פשוט לזרום עם תוכנית הפעולה שלכם ולבחון אותה בדיעבד, אפשר לקבוע “תחנות ביניים” על ידי שעון מעורר בשעה מסויימת ואז לתעד מה קרה – זוהי למעשה השיטה שבה צ’יקסנטמיהאהי ערך את מחקריו. הוא נתן לנבדקיו “ביפר” שצפצף 8 פעמים ביום באופן אקראי במשך שבעה ימים, וכל פעם שהביפר צפצף המשתתפים בניסוי התבקשו לעצור הכל ולתעד מה היתה חווייתם ברגע שקדם לכך. היתרון של העצירה האקראית באמצע פעילות הוא ביכולת להתבונן בשגרה הבלתי צפויה ובאלמנטים שבדרך כלל לא שמים לב אליו כאשר עושים עצירה יזומה. מאחר ותיאורית הזרימה גורסת שאנשים שצוברים “זמן זרימה” רב יותר זוכים לשגשוג ואושר רבים יותר, הרי שסוגית הכניסה לזרימה ויציאה ממנה אינה שאלה “טכנית” אלא שאלת חיים משמעותית. התשובה נותרה עמומה קצת? זו מהותה החמקמקה של זרימה.

רציתי לוודא שאנחנו לא נשפטים על יכולות הצילום שלנו, אין לי מצלמה מקצועית, אני מתכוונת להשתמש במצלמה בפלאפון, שנכון שבמכשירים של היום זו מצלמה איכותית וחדה אבל מעבר לזום אין את היכולת לעומק שדה, צמצם, שחור לבן וכדומה, מה גם שאני לא מבינה בדברים האלה ואני לא חושבת שאני אמורה להישפט על יכולת הצילום שלי. תשובה: המשימה הנוכחית עלולה לעורר פיתוי להתמקד בצילום בצורה קונקרטית, וזו הזדמנות טובה לחזור ולהדגיש שהמצלמה והתמונה אינה המטרה, הדגש הוא דווקא על המצלם או המצלמת שבכם. אז ראשית, אינכם “נשפטים” על כלום, גם אם זו עלולה להיות לעיתים החוויה כאשר מישהו חיצוני מבצע הערכה למשימה שעשיתם. מן הסתם זו סוגיה מעניינת בפני עצמה – שום דבר אינו חף ממחשבה במטלה ההתנסותית הנוכחית. גם בעבודה ואפילו עם בני ובנות הזוג שלנו פועלת השיפוטיות שלנו, וזו שאלה מעניינת האם אנחנו נשפטים על מעשינו, ובכך יש כמובן משהו עריץ ומאיים, או שמדובר בסוג של דיאלוג שבו תהליך ההערכה הוא גם משוב ממנו אפשר ללמוד משהו, מעבר לציון ולקריטריון הכמותי. ואכן, כמו בכל משימה אקדמית, יש בהחלט הליך הערכה על המטלה. היא לא תתבסס כמובן על איכות ציוד הצילום שיש לכם או על יכולת הצילום מבחינה מקצועית. כפי שצויין גם קודם, התמונה אינה המטרה, היא הכלי דרכו תעברו התנסות לימודית מסויימת שתוכל לעזור לכם לגעת בעצמכם ככלי עבודה, שהרי מה יש למנהל מלבד עצמו בתפקידו הניהוליים? ולגבי סוגיית הציוד הטכני: גם במצלמת הטלפון הנייד יש כיום פונקציות דיגיטליות של זום וכו’, אבל כפי שליטל הסבירה, המונחים המקצועיים של תחום הצילום עשויים לשמש גם כאנלוגיה או כלי לבחון את המציאות, ולכן אינכם חייבים להשתמש בהם רק בצורה טכנית. התבוננו ללא מצלמה במשך חמש דקות על אובייקט כלשהו ותוכלו להיווכח בעצמכם שאפילו ללא מצלמה תזהו עומק שדה, צמצם, שחור לבן וכו’, אשר ישפיעו על החוויה שלכם באותם רגעים. מה שחשוב במשימה אינו השימוש הטכני בציוד הצילום, אלא השימוש בכם עצמכם ככלי התבוננות וצילום, ואת החוויה הזו אתם מתבקשים לתעד.

האם עשרת הסיקורים הצילומיים אמורים להיות סיקור שלי מבצעת את הנושא שבחרתי? למעשה זו החלטה שלכם. אתם יכולים לצלם קונקרטית את הנושא שבחרתם, את חוויית הזרימה בתוכו, אך באופן עקרוני גם דברים אחרים לגמרי שבאופן אסוציאטיבי קשורים לאותו נושא, או אפילו דברים שמפריעים להגיע להצלחה או זרימה באותו נושא. המשימה מבקשת לייצר חוויה שעוסקת בנושא ובזרימה, כך שאפשר יהיה לעבד ולחשוב עליה, ולהגיע מכך לתובנות כלשהן. הדרך עצמה באמת פתוחה לבחירתו האישית של כל אחת ואחד.

“לאור תיעוד חוויית הצילום ותוצרי הצילום ” – האם בנוסף לתיאור הנושא שבחרתי עליי לתאר גם את חווית הצילום? באיזה היקף? הגדרת הנושא יכולה להיות קצרה מאוד – נניח פסקה, לב המשימה היא בחוויית הצילום וההקשר שלה לנושא שנבחר. אורך התיעוד בין עמוד לשלושה עמודים, כל אחד לפי רצונו וצרכיו.

“הנכם מתבקשים לכתוב עמוד עד שניים בהיקף של עד 400 מילים מחשבות, מסקנות, יישומים הנובעים מהמכלול אליו נחשפתם במהלך המטלה הנוכחית.” – האם זה בנוסף ל-400 המילים בחלק הראשון? בהחלט, מדובר על חלק נוסף ושונה מהחלק הראשון שמתייחס לחומר הקריאה התיאורטי. החלק השלישי עושה אינטגרציה למשימה כמכלול. ניתן כמובן להשתמש בחלק זה בדברים שנכתבו וסוכמו בחלק הראשון התיאורטי ובחלק השני ההתנסותי.

ושוב – הפוסט החדש של ליטל שמר חיים נמצא כאן: “איך מספרים סיפור בתמונות?