ארכיון תגית: קורס סוגיות נבחרות בניהול

חקר מוקיר – מ”חקר הטוב” האינדיבידואלי להתנהגות ארגונית – מטלה שניה+שלישית

מה יכולים אסטרונאוטים ללמוד מאנשי הצוללות? חקר מוקיר – מ”חקר הטוב” האינדיבידואלי להתנהגות ארגונית


 

מטלה שניה+שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב’ תשע”ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן


 

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

 

הערה: המשימה הנוכחית תהיה מורחבת, ותתפרס לפיכך על שתי מטלות, השניה והשלישית, של הסמסטר. ההגשה תהיה מאוחדת, כך שתאריך ההגשה של המטלה השניה יבוטל, ותגישו את העבודה הכוללת אחרי חופשת הפסח עד תאריך 24 באפריל 2012.

 

חקר מוקיר Appreciative Inquiry: רקע

“לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם”, אמר אלברט אינשטיין. ואכן אי אפשר להכחיש זאת, שאם נפלתם לבור עמוק, גם הבנה יסודית ומבריקה על חלקלקות העשב בפי הבור שבגללו החלקתם לתוכו, לא תקדם אפילו בסנטימטר בודד את דרכם אל מחוץ לבור.

שיטת “פתרון הבעיות” הרציונאלית והמסורתית מספקת פתרון הישרדותי וטקטי למצבים קונקרטיים אך היא לוקה במיקוד יתר מבחינת “לחפש את המטבע מתחת לאור הפנס”, לפעמים הוא שם, אין להכחיש זאת, אך באותה מידה יתכן שלא, ולפיכך זו גישה שאינה מעודדת ומאפשרת פריצת דרך  יצירתית אל השלב הבא, ולפעמים, כפי שתוכלו לקרוא במאמר שאליו אפנה אתכם מייד, יכול אפילו לגרום לנזקים עצומים ועיוורון בפני איומים.

אין ספק שאלברט אינשטיין מייצג את גישת “פריצת הדרך”, ולכן אוסיף עוד מאימרותיו שיהוו השראה להמשך דרכנו במטלה זו:

“There are only two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other is as though everything is a miracle.”

מטאפורת הבעיה והשאיפה לפתרונה: ארגון הוא כמו חידת היגיון, יש בעיה, צריך לפצח אותה, אם אתה חכם מספיק תעשה זאת ו”תקבל את הפרס”. למשל, פקעת הפרח חסרת צבע, אין כל רמז מה יצמח ממנה, זו באמת בעיה כי כדי לשווק פרחים צריך להבין לעומק ממה פקעות עשויות ואיזה פרחים צומחים מהן. ללא הבנה זו, לא ניתן לפתור את הבעיה ולהצליח.

מטאפורת המסתורין והשאיפה לצאת למסע: הארגון הוא כמו פקעת של פרח. מבחוץ נראית כמו בצל יבש, המנהל צריך לספק לפקעת תנאים אופטימאליים של קרקע, מים, מזון, תאורה וסביבה ידידותית. מעניין איזה פרח יצמח שם!

“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”, אמר ד”ר סוס, ואלברט אינשטיין בגישה אף רומנטית מכך אמר “אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע”. אגב, לאסי דיין בסרטו החדש ד”ר פומרנץ היה ביטוי קצת פחות רומנטי, אבל אולי אופטימי לא פחות לגבי אופי המסע: “החיים הם מחלה עם 100% תמותה”. תודו שלפי גישתו של אסי דיין, זה קצת בזבוז להגיע מהר אל הפתרון.

כיצד זה התחיל?

בשנת 1980 הגיע David Cooperrider , דוקטורנט צעיר בן 24 בהנחייתו של Suresh Srivastva  מהתוכנית להתנהגות ארגונית באוניברסיטת Case Western Reserve, לביצוע דיאגנוזה ארגונית שגרתית בבית חולים גדול בקליבלנד אוהיו, ארה”ב, המכונה “Cleveland Clinic“.

כמו בניתוחים ארגוניים אופייניים מסוג זה חקר דיוויד קופריידר “מה לא בסדר בהיבט האנושי של הארגון”, התהליך החל בעזרה שנתן קופריידר לדוקטורנט אחר שחקר מנהיגות בקרב רופאים בבית החולים. במסגרת המחקר ביקש אותו דוקטורנט מרופאים לספר סיפורי הצלחה וכישלון מתקופת עבודתם. קופריידר התמקד בסיפורי ההצלחה והופתע לגלות במהלך איסוף הנתונים בארגון שיתוף פעולה חיובי ברמה גבוהה, חדשנות, וניהול נאור. התלהבותו, האופיינית אולי לחוקר צעיר ואולי לאישיותו של קופריידר (אולי זו החוזקה שהובילה אותו לגילוי) השפיעה גם על המנחה של קופריידר, שורש סריווסטווה, שהציע לדוקטורנט הצעיר להתמקד בבדיקה של הנושאים שמעוררים התלהבות.

הוא קיבל את הסכמת הנהלת המרכז הרפואי להתמקד באופן בלעדי “במה שפועל הכי טוב”, בניתוח ממוקד-חיים של הגורמים שתורמים לתפקוד המצויין של בית החולים כשהוא במיטבו. כל דבר אחר הושמט ולא קיבל התייחסות בשלב זה (כמובן שבשלבים מאוחרים יותר גם גישת חקר מוקיר בוחנת בעיות ודרכים לפתרונן, אך מגיעה מראש באורינטציה ואווירה שונה).

קופריידר הושפע מכתיבתו הפילוסופית המוקדמת של אלברט שווייצר על הרעיון שמאדיר את כבוד החיים ואת מה שחי ופועל – “ההערצה לחיים” Reverence for Life. סוג חשיבה שכזה עלה במקורות שונים, לדוגמה, כתיבתו האקזיסטנציאליסטית של ויקטור פרנקל ב”אדם מחפש משמעות” והלוגותרפיה, פיתוחיו של הסוציולוג אהרון אנטונוסבקי על “מקור הבריאות” במודל ה”סלוטוגני” – Saluto-Genesis, ועוד.

בית החולים בקליבלנד הפך לאתר הגדול הראשון שבו בוצע באופן מודע וישיר תחקיר המתמקד במשאבים וגורמים המפיחים חיים כחלק מניתוח ארגוני. המונח “Appreciative Inquiry” הופיע לראשונה בהערת שוליים בדוח המשוב שהעביר קופריידר לחבר הנאמנים של הקליניקה. הדוח עורר עניין רב כל כך עד שחבר הנאמנים של בית החולים ביקש להרחיב את הפרויקט גם לקבוצות אחרות בארגון. פעילותו של דיוויד קופריידר התרחבה והתחברה לפיתוחים נוספים, וכיום גישת החקר המוקיר מהווה בסיס פופולארי לפעילות של ייעוץ ופיתוח ארגוני בתחומים רבים ושונים. התחום משויך כיום באופן נרחב יותר למה שמכונה “התנהגות ארגונית חיובית” PBO –  Positive Organizational Behavior המזוהה עם חוקרים כמו לות’נס (Luthans) ורבים אחרים.

כאמור, במקור התכוונתי לתת לכם מטלה תיאורטית בתור משימה שניה בקורס, ולאחר מכן מטלה יישומית על החומר התיאורטי, שתוגש כמטלה שלישית. מאחר והן קשורות זו לזו, וחופשת הפסח הארוכה יחסית מפרידה בין שתיהן, החלטתי בסופו של דבר לאחד ביניהן, כפי שמופיע להלן.

חומרי הקריאה

במטלה הראשונה התמקדנו ביצירת רקע לפסיכולוגיה החיובית והתמקדנו בפרט. במטלה הנוכחית נרים מבט אל-על לרמת הארגון. כמובן שבסופו של דבר, הארגון מורכב מפרטים, ותרומתם הקולקטיבית של הפרטים שבו היא בסיס קריטי לשגשוגו, אך הספרות בתחום הניהול והארגון מכירה מזה זמן רב בקיומם של גורמים הוליסטיים, כגון “תרבות ארגונית”, “אקלים ארגוני”, ועוד, שמשפיעים הן על הפרטים והן על התמונה הרחבה של הארגון.

אנא קראו שלושה פריטים עבור חומר הקריאה במטלה הנוכחית:

ראשית אפנה אתכם למאמר שפרסמתי בחודש שעבר במגזין TheMarker. הגיליון הוקדש למאמרים מתורגמים בתחום הניהול של כותבים בכירים מכתב העת הרווארד ביזנס ריוויו HBR וכותבים ישראלים נוספים. את המאמר הקדשתי לתפיסת החקר המוקיר תוך שימוש בתיאור מקרה של נאס”א, שממנו נגזרה כותרת המאמר “מה יכולים אסטרונאוטים ללמוד מאנשי הצוללות“.

לאחר מכן קראו תקציר של מאמרו של אהרון אנטונוסבקי על המודל הסלוטוגני באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי שפ”י.

לבסוף קראו קטע מתוך המאמר הראשון של דיוויד קופריידר שפורסם בשנת 1987 ופורסם אח”כ בהרחבה עם נושאים נוספים בספר על חקר מוקיר. מי שמעוניין יכול לקרוא כמובן את כל הפרק, אך לצורך המטלה הנוכחית היכנסו לקישור הבא וקראו את הקטע שמתחיל במשפטים הבאים:

Organizational life is problematic. Organizing is best understood as a historically situated sequence of problems, causes, and solutions among people, events, and things. Thus, the ultimate aim and product of action-research is the production of institutions that have a high capacity to perceive, formulate, and solve an endless stream of problem

ועד למשפט:

Thus, in adopting one mode over another the researcher directly influences what he or she will finally discover and accomplish.

סכמו בכשני עמודים את שלושת חומר הקריאה (400-600 מילים). ניתן לסכם אותם זה אחר זה, או במשולב, בהתאם להעדפתכם.

משימת היישום

הגישה הנרטיבית במחקר ובפרקטיקה מניחה שמתוך סיפורים ניתן לזהות מוטיבים מרכזיים וחשובים שמהם ניתן ללמוד. כך היא גם גישת החקר המוקיר. במידה ותשאלו אנשים “במה אתם טובים”, או “מה החוזקות שלכם”, או “במה הארגון שלכם מצטיין” תקבלו בוודאי תשובות קוהרנטיות אבל ספק אם באמת תלמדו משהו חדש שלא ידעתם קודם לכן. החקר המוקיר מתחיל “מלמטה למעלה” – “ספר לי סיפור” מבלי לחשוב ולתכנן, ואח”כ ננסה להבין על מה בעצם סיפרת ומה ניתן ללמוד מכך.

גישתו של פרופ’ אבי קלוגר מהאוניברסיטה העברית לחקר המוקיר, אותה כינה “קדום” – Feedforward, פועלת בדיוק כך. נעזר בה כאן במטלה הנוכחית.

לצורך המטלה הנוכחית בחרו ארגון אותו תרצו לחקור. רצוי לבחור ארגון שהנכם מכירים מספיק טוב, בין אם הנכם עובדים בו, בין אם מדובר בארגון מוכר מהעיתונות, או בכל הקשר אחר. אין חובה לבחור דוקא ארגון עסקי. אפשר לבחור ארגון ציבורי, או אפילו ארגון במובן הרחב והמערכתי של המילה כמו עיר או יישוב מסוים, מדינה, מוסד ציבורי (בתי המשפט, מערכת החינוך…) וכל התאגדות אחרת שמעניינת אתכם לחקירה, ובמיוחד אם אתם סבורים שיש בה בעיות שרצוי לפתור. כאמור, עליכם להכיר אותה מספיק טוב או להכיר מישהו אחר שאותו תראיינו ומכיר אותה מספיק טוב, כדי לספר עליה סיפורים “מהחיים” הארגוניים.

הקדישו כחצי עמוד כדי לתאר את הארגון או המערכת שבחרתם, והוסיפו חצי עמוד נוסף לתיאור הבעיות המרכזיות עימה מתמודדת המערכת, גדולות או קטנות, שעלולות לסכן את קיימותה ברת הקיימא (sustainability), חוסמות את צמיחתה, מונעות את שימורה ומיצוי הפוטנציאל שלה, וכו’. אנו מתחילים, כפי שאתם מבינים בוודאי, בגישת פתרון הבעיות המסורתית.

כעת נסו לנתק את עצמכם מכל ההיסטוריה והבעיות שתיארתם, ועברו לכתיבה של שלושה סיפורים קצרים על הארגון (עד חצי עמוד כל אחד). אגב, הטוב ביותר הוא לראיין מישהו אחר מתוך הארגון שיספר לכם את הסיפורים, ההתבוננות מבחוץ עוזרת לתהליך, אבל אפשר לעשות זאת גם לבד. להלן ההנחיות:

ספרו לי סיפור על אירוע, הוא יכול להיות קטן ומקומי, גדול ומתמשך, או כל סוג של התרחשות שעולה כעת בדעתכם. מדובר כמובן באירוע או סיפור על הארגון שאותו אתם חוקרים. הסיפור צריך להיות כזה שמתאר התרחשות חיובית. הוא אינו חייב להיות בהכרח סיפור של הצלחה, למרות שבהחלט סיפורי הצלחה הם חלק ממאגר הסיפורים האפשריים. הסיפור מתאר את הארגון או המערכת שבחרתם “במיטבה”. זהו סיפור חיובי מהבחינה שהוא מעורר תגובה חיובית אצלכם כשומעים, למשל, מעורר גאווה, או התרגשות, או התפעלות, או כל רגש חיובי אחר. הוא לא חייב להתייחס דווקא לליבת העיסוק של אותו ארגון, הוא יכול לנבוע גם מדברים שקרו בשוליים של הארגון, לאנשים שבו, ללקוחות או בכל הקשר אחר.

שני דברים חשובים שסיפור זה צריך לכלול הוא:

ראשית, שיש בו מרכיב שלארגון יש בו חלק, לפחות במידה חלקית (ואפילו מזערית). כלומר, אם השמש זרחה, זה בהחלט מרשים ומעורר רגש חיובי, אבל זה בפני עצמו אינו תוצר שהארגון קשור אליו. האירוע צריך להתקשר איכשהו למשהו לארגון היה בו חלק פעיל, גם אם קטן או בשוליו.

הדבר השני ואף החשוב יותר, שאין לבחור בסיפורי “איך ניצלתי מצרה גדולה”. כלומר, לא לבחור מצב שבו היתה בעיה משמעותית והארגון או עובדיו התגברו עליה. הדרך לבדוק שאתם עונים על הקריטריון השני הוא השאלה הפשוטה: “האם הייתי רוצה, או שהארגון שלי היה רוצה, שההתרחשות שאני מתאר בסיפור תחזור על עצמה שוב ושוב”. בחרו סיפור שעונה על התשובה “כן!”. כלומר, אם החברה כמעט פשטה את הרגל, וניצלה, וכולם מרגישים נפלא בשל כך, זהו בהחלט סיפור מרשים, אבל אינו מתאים כרגע למה שאנחנו מחפשים. סיפורי החקר המוקיר בהם נתמקד כעת הם כאלה שבהחלט יהיה נעים ונחמד לחזור עליהם או על שכמותם, שוב ושוב.

כתבו את שלושת הסיפורים, ללא נסיון לנתח אותם בשלב זה (למרות שבראשכם אתם כמובן כבר מחפשים ללא ספק פירושים). לכל סיפור תארו בסופו את רגע השיא – “Frame” – תמונה אחת מכל הסיפור שמייצגת אותו יותר מכל. נסו גם לכתוב איזה רגש מתעורר בכם כשאתם מתבוננים בדמיונכם על התמונה הבודדת הזו.

לאחר הסיום קראו את כל מה שכתבתם עד כה בסיפור הנוכחי, ונסחו לעצמכם בכתב את התשובה לשאלה: “מה היה שם – בארגון, באנשים, בצוות, בסביבה, בתנאים, באווירה או בכל הקשר אחר, שאיפשר לסיפור הזה להתרחש כך”. נסו לחשוב אסוציאטיבית ואל תפסלו אלטרנטיבות, בחנו אספקטים שונים שקשורים גם לארגון, גם לסביבה, כל המרבה הרי זה משובח.

חזרו על תהליך זה עבור כל אחד משלושת הסיפורים שהבאתם על הארגון.

כל החלק היישומי עד כה הוא חומר הגלם של החקר המוקיר. הוא אמור היה לכלול כעמוד רקע על הארגון ובעיותיו, ושלושה סיפורים והניתוח שלהם – כעמוד לכל סיפור הכולל גם את הניתוח המוכלל שלו.

לסיום, כתבו עמוד מסקנות והמלצות להנהלת הארגון או המערכת שניתחתם ברוח החקר המוקיר.  הניתוח צריך להדגיש את חוזקות הארגון – מהו ה-DNA של מקורות הכוח והמשאבים של הארגון, ממה תבוא צמיחתו, כמו גם כוחותיו להתמודד עם הבעיות שעימם הוא מתמודד.

תאריך ההגשה: יום שלישי 24 באפריל

שימו לב, התאריך הנ”ל הוא שבוע מאוחר יותר אל מול המועד המקורי, בעקבותיו הזזנו את כל מטלות ההמשך בשבוע לעומת התוכנית המקורית. התאריכים עודכנו בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס.

מתווה כללי למטלה השניה+השלישית

סיכום החומר התיאורטי (כשני עמודים)

תיאור הארגון ובעיותיו (כעמוד)

סיפורים וניתוחם (כשלושה עמודים)

ניתוח וסיכום (כעמוד)

הערה: בכל מטלה בקורס הנוכחי אתם חופשיים כמובן להגיב בסיום להתנסות, איך היא נחוותה לכם, האם וכיצד התקשרה לחיי העבודה או החיים האישים שלכם וכו’, כמובן שאין זו חובה ובכל מקרה, זהו חלק שלא נכלל בדרישות המטלה או בבדיקתה הפורמאלית.

מטלת סיום הקורס: “ועוד לא אמרתי הכל”

הנחיות למטלת הסיום

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו בנושאים שונים הקשורים למאבק החברתי שפרץ בקיץ האחרון בארצנו ובאופן שבו אנו כאנשי מינהל עסקים (וכאנשים בכלל) רוצים, יכולים או צריכים להתקשר אליהם.

המטלה האחרונה פתוחה לחלוטין לבחירתכם ומטרתה לבצע אינטגרציה כלשהי על תהליך הלימוד בסמסטר הנוכחי. הינכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 2-4 עמודים (עד 1000 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר הלימוד בקורס ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון. יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק הן לחומר התיאורטי שנלמד והן ליישומו בצורה כזו או אחרת לחיים בכלל, ולניהול בפרט. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

סיום סמסטר מוצלח ובהצלחה בבחינות

מאיתנו, אורן ולירון

הגשת המטלה עד 21 בפברואר בפורטל הלימודי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

 

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

 

משירי ארץ אהבתי – לאה גולדברג

מְכוֹרָה שֶלִּי, אֶרֶץ-נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַֹּשָּנָה

וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.

אַךְ שִבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב

וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.

פוסט סיום – פרופ’ מנואל טרכטנברג

“הישראלים החדשים” של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לתרום לשינוי ולכינון של חברה צודקת והוגנת יותר בישראל. במסגרת הוועדה עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את המשאלות שעלו מהמחאה לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים ליישומן שהצגנו הנם עוצמתיים מאוד, חסרי תקדים ברוחב יריעתם, ויכולים להתניע את השינוי המיוחל. כמובן, אין בהמלצות מענה לכל המצוקות, אך אין ספק שיש בכוחן כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם בר השגה, להגביר את ההוגנות בשווקים ובתעסוקה, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
הדו”ח שהגשנו איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך לשינוי פני החברה בישראל. המערכה עוברת כעת למקבלי ההחלטות, לזירה הפוליטית, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו מקווים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. אבל לשם כך אנו קוראים לכל מי צעד ברחובות ודרש צדק חברתי, לדרוש באותה עצמה יישום של המלצות הדו”ח. שלא נטעה: קרוב לוודאי שתהיה התנגדות מבעלי האינטרסים שנהנו מהמצב ששרר עד כה, וכעת מרגישים מאוימים. המאבק הצפוי לגיטימי, אך עצתנו היא, “חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו.” ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, “והשאר יסופר בתולדות ישראל”.

מטלה חמישית – הנחיות

רצ”ב קישור לדוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשותו של פרופ’ טרכטנברג. הדוח כולל כ-300 עמודים, ואני ממליץ לקרוא את כולו. הדיון סביב ממצאי הועדה מתקיים באינטנסיביות כמעט בכל מרחב אפשרי, למרות זאת אני חושש שקיים מתאם נמוך בין עוצמת הטיעונים בעד ונגד ממצאי הדוח לבין עיון ממשי-קונקרטי בממצאים.

חלק תיאורטי

לצורך המטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לקרוא עמודים 25-63 בדוח אשר דנים בנושא “לקראת עיצובה של חברה ישראלית צודקת יותר”. סכמו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את הדברים, נסו להימנע מציטוט הטקסט בדוח, אלא לתאר במילותיכם את עיקר הדברים (טור סטנדרטי בעיתונות היומית כולל כ-400 מילים, זהו היקף אופטימאלי להעברת מידע ראשוני וממוקד, גם על נושאים רחבי היקף כמו הנושא הנוכחי).

חלק יישומי

הנכם מתבקשים לבחור נושא אחד מתוך כותרות המשנה בעמודים שקראתם. בחרו נושא שנוגע בכם אישית מסיבה כזו או אחרת, ושהנכם מרגישים שתהיו מוכנים לעשות דבר-מה לקידומו. משימתכם כוללת את השלבים הבאים:

  • הסבירו ב-100-200 מילים את הסיבה שבחרתם את הנושא עליו החלטתם להתמקד.
  • אספו חומר משלים מהאינטרנט (ציינו מראה-מקום על חומרים שאתם מצטטים), ובעזרתו כמו גם באמצעות פרק הדוח שמתייחס לנושא בו אתם דנים, כתבו “פוסט” בן עד 400 מילים שמסביר את הנושא הן מבחינה תיאורטית (על מה מדובר) והן מבחינה יישומית (מדוע יש לפעול, וכיצד יש לפעול, בהתאם לרוח דוח הועדה). נסו לאזן את הכתיבה – כמחצית הפוסט על בסיס דוח הועדה וכמחציתו על בסיס החומר המשלים שאספתם.
  • עשו מעשה – בחלק זה הינכם מתבקשים לפעול. הפעולה כוללת מגע עם העולם החיצוני שאינו מצוי בסביבת הקורס הספציפי שלנו, מרחב הפעולה פתוח לבחירתכם המוחלטת. למשל, ניתן לבצע פעולה תקשורתית (לדוגמה, לכתוב משהו למקום כלשהו תוך ניסיון להשפיע לקידום עמדתכם), ניתן לבצע פעולה אישית (“להעביר קשישה את הכביש”, לתרום לפעילות כלשהי, לעשות פעילות כלשהי, ליצור אירוע, להפגין מחאה), או כל דבר אחר שנראה לכם מתאים, הן לנטיות הלב שלכם והן לאפשרויות שעומדות בפניכם. כמובן שהדבר אותו תעשו יכול להיות קטן וסמלי, אך גם גדול ומשמעותי, הוא יכול להשפיע באופן ניכר, או לא להשפיע בסופו של דבר כלל. תארו ב-100-200 מילים את התהליך שעברתם בהתלבטויות ובהחלטה מה לעשות, ובסיום התהליך, דווחו בעד 400 מילים מה קרה, אילו תגובות קיבלתם, כיצד אתם מסכמים את ההתנסות, ומה המסקנות שלכם ממנה, בהקשר לנושא שבחרתם לטפל בו.
  • לסיום המטלה כתבו פרק “סיכום ומסקנות” הכולל 200-300 מילים.

אורך המטלה המקסימאלי עד 2000 מילים, אפשר כמובן גם פחות, הנחיות ההיקף הן עבור רף עליון – בתקופתנו רוויית המידע, כתיבה תמציתית ועניינית עשויה להביא לשינוי והשפעה יותר מפירוט נרחב ומקיף.

בהצלחה, וזכרו – העם דורש צדק חברתי וכרגע הוא ממתין בקוצר רוח לשמוע איך זה קשור אליכם אישית.

אורן ולירון

הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד ל-7 בפברואר 2012 בחצות

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם – תרגיל שני בקורס סוגיות נבחרות בניהול

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס,  מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

“הרווארד ביזנס ריוויו” (HBR) הוא אחד מכתבי עת המובילים בעולם בתחום מינהל עסקים. זה אינו כתב עת מחקרי שגרתי, הוא מהווה שילוב של כתב עת מחקרי ועיתונות כלכלית פופולארית. ולכן הכתבות שבו מקבלות חשיפה נרחבת הן בקרב חוקרים ואקדמאים והן בקרב קהל פרופסיונאלי רחב בעולם.

ה-HBR נחשב מעוז קפיטליזם בולט. הוא מייצג את הערכים שמובילים את הכלכלה האמריקאית ומהווה שופר של בית הספר למינהל עסקים היוקרתי של אוניברסיטת הרווארד ושל בוגריה ומרציה הבולטים של האוניברסיטה שהשפיעו ומשפיעים על כל תחומי העסקים והחברה בארה”ב ובעולם.

פרופ’ מייקל פורטר מוכר בוודאי לכולכם, שמו מתנוסס בקורסי יסוד רבים במינהל עסקים, בעיקר באסטרטגיה ובשיווק. הוא מאנשי האקדמיה הבולטים בעולם בתחום מינהל העסקים, והמודלים שלו לניתוח הסביבה התחרותית באמצעות מודל חמשת הכוחות מהווים תנ”ך להוראה ומחקר אקדמיים כמו גם לקביעת אסטרטגיה עסקית של ארגונים. לב המודל מתייחס לצורך ביצירת יתרון תחרותי אסטרטגי לפירמה בתוך הסביבה התחרותית. גישה זו נתפסה לא פעם כעסקית-אגרסיבית שמניחה הצידה שאלות של אתיקה וחברה ומתמקדת במשימה המרכזית של מנהל הפירמה בחברה הקפיטליסטית – לספק מקסימום רווח לבעלי המניות.

מאמרו של מייקל פורטר שפורסם בתחילת שנה זו ב-HBR נראה תמים לקורא הנאיבי, אולם הוא נחשב ללא פחות מהפיכת חצר עבור קבוצות שמרניות בעולם העסקי. קריסתה המתוקשרת של אנרון, חשיפת ההונאה של מיידוף, ומשבר הסאבפריים בארצות הברית שהיווה יריית פתיחה במשבר הכלכלי החמור ביותר שידע העולם מאז המיתון הגדול של שנת 1929, העלו שאלות קשות בפני פרנסי בתי הספר למינהל עסקים בארצות הברית, ובמיוחד במוסדות כמו אוניברסיטת הרווארד שטיפחה את הנערים שהפכו עם השנים למובילי הכלכלה האמריקאית אשר בחמדנותם חסר המעצורים הביאו לכשלי שוק שהפילו את כל העולם למשבר חמור כל כך.

במטלה הנוכחית אבקש לחשוף אתכם למאמרו של מייקל פורטר ולרעיונות שהוא מביא, אשר הוגדרו לא פחות מאשר “סוף הקפיטליזם” בכותרות ענק בכל עיתוני העולם. פורטר כאקדמאי שמרן בחר בביטוי מעט יותר סולידי – “בחינה מחדש של הקפיטליזם”.

למי שמצוי בתחום האחריות התאגידית, דבריו של פורטר אינם מרשימים או חדשים במיוחד. משנתו איננה סדורה ויש בה הרבה חורים ושאלות בלתי פתורות. עם זאת, חשיבותו של המאמר אינה רק בתוכן שמוצג בה אלא בזירה שבה היא מתפרסמת ובהקשר הרחב של גישתו האסטרטגית של פורטר ביצירת יתרון תחרותי, שאינה משתנה גם במאמר זה. הוא טוען למעשה שמבחינה אסטרטגית, פירמות שרוצות לשמר ולמנף את יתרונן היחסי בשוק התחרותי חייבות לפתח גישה של אחריות תאגידית עסקית, ולהביא ערך משמעותי לא רק ללקוחותיהן ובעלי המניות שלהן אלא גם לכל מחזיקי העניין האחרים שלה ולסביבה. זוהי הרחבה מעניינת של גישת “הלקוח במרכז” שמאפיינת את השוק ב-30 השנה האחרונות, אולם נוהלה פעמים רבות ברמה תקשורתית שאינה באמת מהותית. האם הפעם מדובר בשינוי רציני ועמוק? התשובה אינה תלויה כמובן ברצונן הטוב של הפירמות וברוח ההתנדבות של מנהליהן. אם גישתו של פורטר נכונה, הרי שמבחינה עסקית פירמות שלא תעקובנה אחרי קוד ההתנהגות החדש הסוציאל-דמוקרטי פשוט לא תשרודנה. מכאן שבעלי מניות יעדיפו להשקיע את הונם בחברות שפועלות תוך שימוש בעקרונות של אחריות וחיפוש אחר הגברת ערך למחזיקי העניין בסביבה, וכמובן הפחתת נזקים לקהלים המגוונים הללו ולסביבה. חזון אחרית הימים? ימים יגידו. עד אז, עצם העובדה שאנחנו עוסקים בנושא הזה במסגרת קורס בלימודי MBA ושנושאים אלו הופכים ל”חדשות חמות” בעיתונות מקצועי ופופולארית, זה בפני עצמו אולי לא חזון אחרית הימים, אך לפחות משב רוח מרענן.

המטלה השניה בקורס שלנו תתחלק כמו הקודמת לשני חלקים – לחלק תיאורטי בו תרכשו ידע ברוח הלמידה האקדמית המסורתית, ולחלק יישומי בו תנסו לקשר את אותו ידע לעולם העשיה שלכם באופן ספציפי ולסביבה העסקית והחברתית שמסביב באופן כללי יותר.

חלק ראשון

הנכם מתבקשים לקרוא כתבה בת שני חלקים שפרסמתי באפריל השנה לגבי מאמרו של פורטר ב-HBR.

לאחר מכן הנכם מתבקשים להאזין ולצפות בראיון בן כרבע שעה של פורטר עצמו עם עורך כתב העת.

סכמו את חומר הקריאה מהמאמר שלי ב-300 מילים לכל היותר ובאותו היקף של עד 300 מילים את הראיון עם פורטר. שימו לב לבקשתנו שהודגשה גם במטלה הקודמת לשימוש במילים שלכם תוך נסיון לא להעתיק חלקים שלמים מתוך המאמרים. נסו להתייחס לכתיבה כהרצאה או כתבה שאתם מכינים כדי להציגה בפני פורום כלשהו (ואם יש לכם הזדמנות – עשו זאת בפועל בשילוב עם החלק השני שמופיע מייד).

חלק שני: האם זה גם “עסק” שלי?

בין אם התחברתם והסכמתם לגישה של פורטר, ובין אם היא מעוררת בכם התנגדות מכל סוג שהוא, מדובר בתחום שהולך ותופס מקום של כבוד בתרבות ניהול העסקים כיום. בחלק זה של העבודה הינכם מתבקשים לייצר “תיאור מקרה” (Case Study) אותו הינכם מכירים אישית, וליישם עליו את החומר שסיכמתם בחלק הראשון. רצוי שתשתמשו במקום העבודה האישי שלכם או בסביבה עסקית שמוכרת לכם היטב ומקרוב, כדי שהיישום יהיה אותנטי ובעל ערך (המידע מגיע ללירון ואלי בלבד ואנו לא מעבירים את החומר הלאה, עם זאת, אנא הימנעו משילוב חומרים סודיים או רגישים בעבודה, פשוט כי רמת האבטחה בה אנו משתמשים אינה מחמירה לצרכים שכאלה). המלצתנו הינה להשתמש בתיאור מקרה מארגונכם, עם זאת, במידה ואינכם מוצאים מקרה מתאים הקרוב אליכם, או שאתם מעדיפים מכל סיבה שהיא לא לעסוק בארגון שכזה, אתם רשאים לבחור ארגון עסקי אחר ולנתח אותו (אפילו אם אינכם מכירים אותו אישית – ידע ניתן לשלוף מתוך אתר החברה, אתרי אינטרנט של עיתונות, דוחות שפורסמו על ידי חברה ציבורית וכדומה). אגב – שיטת תיאורי המקרה היא שיטת הלימוד האופיינית של הרווארד ועליה התפרסם בית הספר למינהל העסקים של המוסד.

תיאור המקרה צריך לכלול פרטים שיאפשרו להבין בצורה טובה באיזה ארגון מדובר, מה ליבת העיסוק שלו, אילו אתגרים עומדים בפניו וכו’. דמיינו שעליכם לתאר את הארגון למישהו שאינו מכיר אותו כלל – מה הכי חשוב לומר ולכתוב. הקדישו לחלק זה בין 200-400 מילים לבחירתכם. ניתן לצרף בנספח קישורים לאתרי אינטרנט רלוונטיים במקרה הצורך.

ליבת היישום יהיה מסמך בן 400 מילה אשר ינתח את הארגון ואתגריו ברוח החומר שסיכמתם בחלק הראשון. אנו מודעים לכך שלא ניתן בהיקף מצומצם כל כך של כתיבה לבנות קוד אחריות תאגידית ולנתח עולם תוכן מורכב כל כך באופן מלא. הפעילו לפיכך שיקול דעת כיצד להפריד עיקר מטפל כדי להביא את הקורא לתובנה וערך מוסף משמעותי שתתרמו לו על ידי הניתוח והתיאור שלכם.

לסיכום, מבנה המטלה:

  • עד 300 מילה לסיכום המאמר שלי
  • עד 300 מילה לסיכום הראיון עם פורטר
  • 200-400 מילה לבנית תיאור מקרה
  • כ-400 מילה לניתוח תיאור המקרה

סה”כ המטלה עד 1400 מילים (לשם הפרופורציה למי שצריך עוגן – המאמר שלי הנ”ל על שני חלקיו כולל כ-2500 מילים, המסמך הנוכחי כולל כ-1000 מילים).

תאריך ההגשה ידחה בשבוע מהתאריך המקורי שתוכנן בתחילת הקורס. זהו יתרונו של קורס מהסוג הזה אשר יכול גם להגמיש את התנהלותו תוך תנועה. מאחר ורציתי לתת הזדמנות למצטרפים חדשים לקורס בשבוע שינויים להשלים את המטלה הראשונה, דחיתי מעט את העלאת המטלה הנוכחית. לרשותכם אם כך שבועיים וחצי לביצוע המטלה שתוגש עד 6 בדצמבר בחצות לפורטל הלימודי של הקורס.

בהצלחה

אורן ולירון

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: תובנות על הצרכן הישראלי

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: תובנות על הצרכן הישראלי – סמסטר ב’ תשע”א

 בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

נושא המטלה הרביעית: ” הצרכן הישראלי “

אשת השיווק והמחקר השיווקי קרן אהרון פרסמה ספר מרתק המתאר את הצרכן הישראלי מהיבטים שונים וייחודיים. במטלה הרביעית נעסוק בפיצוח הקוד הגנטי של הצרכן הישראלי (אם יש כזה) וננסה לבחון את היישומים השיווקיים של התובנות שנובעת מזיהוי אופי צרכני זה.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

ראשית קראו את הפרק הראשון מתוך ספרה של קרן אהרון המתחיל בהקדמה שלי המצורפת להלן ובסיומה קישור לקובץ PDF עם הפרק. סכמו בכעמוד אחד את העקרונות המרכזיים שקראתם בפרק.

2. החלק היישומי

החלק היישומי יתחלק לשניים:

א.      בחרו מוצר או שירות או חברה או מותג או כל אוביקט שאותו יש לשווק אך שמסיבה כזו או אחרת הוא סבל מבעייה שיווקית שבגללה עד כה המוצר לא הצליח בישראל, לא הגיע לישראל, או עדיין לא מיצה את הפוטנציאל שלו בארץ. בתשובתכם הסבירו איזה מוצר בחרתם וכיצד הגעתם לדון בו, ולאחר מכן הסבירו מדוע לדעתכם לא צלחה דרכו של המוצר עד כה והציעו דרך/דרכים לשיפור חדירתו של המוצר לשוק הישראלי (עמוד עד עמוד וחצי) [הערה: ניתן לבחור מוצר מוחשי, שירות, רעיון או כל אוביקט אחר אותו ניתן וצריך לשווק].

ב.      נסו לתאר מה צריך לעשות מותג בינלאומי מוכר כדי לחדור לישראל בהצלחה. כידוע בהיסטוריה השיווקית של ישראל ישנן הצלחות זוהרות כמו גם כישלונות צורבים של מותגים מוכרים בכניסה לישראל. נתחו את הכרוניקה האופיינית דרכה עובר מותג בינלאומי חדש, לאור המידע שרכשתם בפרק [למי שנוח יותר, ניתן להתמקד בענף ספציפי ולא בשוק כולו].

 מועד ההגשה: יום שלישי 12 באפריל 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: האוטו שלנו גדול וירוק

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב’ תשע”א

 בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

 

נושא המטלה השניה: “שיווק חברתי, סביבה ירוקה”

המגמה הירוקה והסביבתית תופסת תאוצה בישראל, אחרי שנים של איחור מהטרנד הפופולארי הזה בארה”ב ובמערב אירופה. אין ספק שמדובר במגמה חשובה לקיימות הסביבה והדורות הבאים, אולם היא מלווה גם בביקורת ושאלות נוקבות על הכיוון הנכון שאליו צריך לפנות. ננסה במטלה הנוכחית להתבונן על תופעת השיווק החברתי ומודעות האזרחים לסביבתם ולבדוק מהם הכיוונים הנכונים ללכת ולהוביל בהם, ואילו כיוונים הינם רק מניפולציות שיווקיות חסרות משמעות.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

אנא קראו את שני המאמרים הבאים שכתבתי, אחד לאחרונה ושני לפני כשנה, סכמו את הדברים בשפתכם בעמוד עד שניים לכל היותר.

         א.         ראש דשא או ראש כרוב? השפעת תכנון על שיעור הרכישה הלא מתוכננת

         ב.         מה אכפת לפירמה מיערות הגשם?

בנוסף, חפשו חומר כתוב על הקמפיין הסביבתי של אל גור וצרפו קישורים, אחד לטקסט שתומך בקמפיין ואחד שמביע ביקורת או סקפטיות לגבי תוכן הקמפיין.

2. החלק היישומי

המסלול האקדמי המכללה למינהל מנסה לפתח מודעות סביבתית, הן כגישה חינוכית והן כגישה פנים-ארגונית יישומית. מדובר בתהליך צעיר יחסית שקצת ממהלכיו ניתן לקרוא כאן.

נסו לנתח את המצב הנוכחי מבחינת “קמפוס ירוק” ומידת גיוסה של המכללה למינהל לטרנד הירוק, לצורך כך נסו לאסוף מידע מהאינטרנט ומראיונות של סטודנטים עמיתים לכם כדי להבין האם וכיצד מגמה זו נקלטה ואיך מבינים ומפרשים אותה אזרחי הקמפוס. נסו לקבל גם התבוננות השוואתית על מה שקורה בקמפוס ראשל”צ לעומת מה שמתרחש בקמפוסים אקדמיים אחרים בארץ, ובארץ בכלל. סכמו את ממצאיכם על המצב הקיים בכשני עמודים.

לבסוף, הגישו עמוד עד שניים של הצעה להנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל כיצד עליה לשמר לדעתכם מחד את רוח הקמפוס הירוק מחד, אך לשפר ולהעצים את פעילותה ברוח הקיימות (sustainability) והאחריות החברתית התאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR). בתשובתכם השתמשו במושגים ובמונחים אליהם נחשפתם בחלקים הקודמים של המטלה.

מועד ההגשה: יום שלישי 29 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב’ תשע”א

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

  

נושא המטלה השניה: “קמפיינים למאבק בתאונות הדרכים “

השבוע נהרג העיתונאי טל שביט בתאונת אופנוע. את המאמר השבועי שלי בדה מרקר – שיווק הקדשתי לנושא הקמפיינים למאבק בתאונות הדרכים.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

א. ראשית קראו את המאמר הנ”ל באתר דה מרקר-שיווק כאן. צפו גם בקמפיין משרד התחברה הבריטי שמופיע בו וכן קראו את המאמר המלא שמוזכר בו לגבי היבטים פסיכולוגיים הקשורים לנהיגה על הכביש שנמצא כאן. בשלב זה אין צורך לכתוב או לסכם דבר, רק קראו את חומר הקריאה האמור.

ב. בעזרת חיפוש באינטרנט או/ו במקורות קריאה אלקטרוניים של הספריה חפשו התייחסויות טקסט (לא קליפים) לקמפיינים שיווקיים למאבק בתאונות הדרכים. מצאו לפחות שתי דוגמאות שונות בהן תוכלו להשתמש במהלך המטלה הכתובה בהמשך. שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

ג. בעזרת חיפוש באינטרנט / יוטיוב מיצאו שני קליפים מתוך קמפיינים ישראליים או בינלאומיים למאבק בתאונות הדרכים. גם כאן שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

2. החלק היישומי

הכינו מסמך בן 4 עמודים ברמה ובאורינטציה שניתן היה להגיש למשרד התחבורה עם המלצות לגיבוש קמפיין שיווקי (עם או בלי מסע פרסום, להחלטתכם) במטרה להאבק בצורה יעילה יותר בתאונות הדרכים ובמיוחד בשיעור הגבוה של נפגעים בקרב אופנוענים.

במסמך יש להביא לביטוי את כל חומרי הרקע שאספתם בשלב הקודם, כולל המאמרים, מקורות האינטרנט והקליפים הפרסומיים.

לפני כתיבת המסמך הכינו דף מקדים של עמוד אחד המסביר כיצד התארגנתם למשימה, ובמיוחד מה העקרונות לפיהם עיצבתם את מסמך ארבעת העמודים מבחינת מבנה, חלקים, סגנון כתיבה וכו’. מטרת העמוד הזה לעזור לכם להבנות את המשימה בצורה טובה יותר כדי להגיע למסמך איכותי ומשכנע.

מועד ההגשה: יום חמישי 17 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש