ארכיון תגית: סביבה

נפגשים מחר בערב ברוטשילד? שיחה על פסיכולוגיה חיובית באוהל המתמחים בפסיכולוגיה בעשר בערב ולפני כן במטריצת החלומות של אפק בשבע וחצי

מחר יום חמישי 25 באוגוסט אקח חלק בשני אירועים ברוטשילד. ניפגשים שם?

האירוע הראשון הוא מטריצת החלומות של ארגון אפק, רשמים מהמפגשים הקודמים נמצאים כאן , המפגש מתקיים ברוטשילד 117 באמצע השדרה בין שבע וחצי לשמונה וחצי, מדובר בתהליך אסוציאטיבי שבו משתתפים חולקים בחלומות הן שנחלמו בלילה, והן אסוציאציות, מתוך הנחה שאוסף האסוציאציות שנוצר בקבוצה מייצג סיפור ששייך לסביבה, ואולי במקרה הנוכחי, למאבק, למצב החברה, או לכל דבר אחר. במפגש הזה אשתתף כאחד ממנחי האירוע.

האירוע השני הוא שיחה שנקיים באוהל המאבק של המתמחים בפסיכולוגיה בשעה 22:00. המפגש יתמקד בנושא פסיכולוגיה חיובית ויישומיה לנושאים הקשורים למאבק, הן החברתי שמתרחש מסביב והן למאבקם של המתמחים בפסיכולוגיה להציל את השירות הציבורי בתחום הטיפול הפסיכולוגי.

להתראות שם

אורן

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: האוטו שלנו גדול וירוק

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

 בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

 

נושא המטלה השניה: "שיווק חברתי, סביבה ירוקה"

המגמה הירוקה והסביבתית תופסת תאוצה בישראל, אחרי שנים של איחור מהטרנד הפופולארי הזה בארה"ב ובמערב אירופה. אין ספק שמדובר במגמה חשובה לקיימות הסביבה והדורות הבאים, אולם היא מלווה גם בביקורת ושאלות נוקבות על הכיוון הנכון שאליו צריך לפנות. ננסה במטלה הנוכחית להתבונן על תופעת השיווק החברתי ומודעות האזרחים לסביבתם ולבדוק מהם הכיוונים הנכונים ללכת ולהוביל בהם, ואילו כיוונים הינם רק מניפולציות שיווקיות חסרות משמעות.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

אנא קראו את שני המאמרים הבאים שכתבתי, אחד לאחרונה ושני לפני כשנה, סכמו את הדברים בשפתכם בעמוד עד שניים לכל היותר.

         א.         ראש דשא או ראש כרוב? השפעת תכנון על שיעור הרכישה הלא מתוכננת

         ב.         מה אכפת לפירמה מיערות הגשם?

בנוסף, חפשו חומר כתוב על הקמפיין הסביבתי של אל גור וצרפו קישורים, אחד לטקסט שתומך בקמפיין ואחד שמביע ביקורת או סקפטיות לגבי תוכן הקמפיין.

2. החלק היישומי

המסלול האקדמי המכללה למינהל מנסה לפתח מודעות סביבתית, הן כגישה חינוכית והן כגישה פנים-ארגונית יישומית. מדובר בתהליך צעיר יחסית שקצת ממהלכיו ניתן לקרוא כאן.

נסו לנתח את המצב הנוכחי מבחינת "קמפוס ירוק" ומידת גיוסה של המכללה למינהל לטרנד הירוק, לצורך כך נסו לאסוף מידע מהאינטרנט ומראיונות של סטודנטים עמיתים לכם כדי להבין האם וכיצד מגמה זו נקלטה ואיך מבינים ומפרשים אותה אזרחי הקמפוס. נסו לקבל גם התבוננות השוואתית על מה שקורה בקמפוס ראשל"צ לעומת מה שמתרחש בקמפוסים אקדמיים אחרים בארץ, ובארץ בכלל. סכמו את ממצאיכם על המצב הקיים בכשני עמודים.

לבסוף, הגישו עמוד עד שניים של הצעה להנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל כיצד עליה לשמר לדעתכם מחד את רוח הקמפוס הירוק מחד, אך לשפר ולהעצים את פעילותה ברוח הקיימות (sustainability) והאחריות החברתית התאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR). בתשובתכם השתמשו במושגים ובמונחים אליהם נחשפתם בחלקים הקודמים של המטלה.

מועד ההגשה: יום שלישי 29 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

עולם הולך ונעלם – על הברור מאליו וזה שמתפוגג

אולי זו אנלוגיה, אולי נוסטלגיה, ואולי חרדה על מה שאיני יכול להבין ולראות.

סיפור משפחתי עדכני מהבוקר: סטודנט שאל אותי איך להוריד את המצגת מהפורטל. צילמתי את המסך והסברתי שצריך ללחוץ על אייקון הדיסקט, שכל כך אופייני לרוב מסכי המחשב של היום. הוא נראה ככה:

כל אחד מכם יוכל להרים ראשו לכל מסמך של אופיס או תוכנה אופיינית אחרת ויזהה את אייקון הדיסקט שמשמעותו שמירה לכונן הקשיח.

שאלתי לתומי את נגה בתי בת השבע אם היא יודעת מה זה הסמל הזה. היא ענתה שלא. חיפשתי בקדחנות דיסקט ישן אמיתי, הראיתי לה ושאלתי אם היא יודעת מה זה ואיך קוראים לזה. התשובה היתה שלילית פעמיים – לא דובים ולא יער. כלומר, דור שלם וצעיר לוחץ על אייקון הדיסקט כדי לשמור קבצים למחשב מבלי להבין מדוע לכל הרוחות האייקון הזה מעוצב בצורה כזאת ולא בצורה של דיסק DVD. רק נזכיר שהאייקונים הללו נוצרו באפל כדי לשפר את הפעולה האינסטינקטיבית של משתמשי המחשב במקום תפריטי טקסט, וכאשר ביל גיייטס השיק את גרסת החלונות הראשונה תוך חיקוי עקרונות אפל, חדשנותו היתה ביצירת אייקונים במקום טקסט DOS למי שעוד זוכר היסטוריה של העת העתיקה מהסוג הזה.

וזה מזכיר לי סיפור דומה מכיתת המחשבים של בני איתי לפני שנה (ילדים בני 10) נתתי לילדים כתובת URL של אתר אינטרנט חדש שבניתי עבורם. כל ילד ישב במעבדת המחשבים מול מחשב, וחצי כיתה טענה שהאתר לא זמין. לקח לי זמן לקלוט מה קורה, כי האתר היה באוויר בוודאות. חצי מהכיתה נכנסו לגוגל והקלידו את כתובת ה-URL לתוך חלון החיפוש של גוגל במקום לחלון ה-URL בראש העמוד. מאחר והדומיין היה חדש ועדיין לא נקלט בגוגל הם לא הצליחו לקבל כלום. שאלתי בביטחון עצמי מופרז מדוע הם לא מקלידים את כתובת ה-URL במקום הנכון, והתשובה הדהימה אותי. מחצית הכיתה, משתמשי אינטרנט חזקים ורציניים, פשוט לא ידעו מה חלון ה-URL עושה. הם מעולם לא השתמשו בו. גוגל מבחינתם הוא האינטרנט, הוא המקום להקליד קישורים, והחלון חסר המשמעות שבו תווים משונים שנמצא בראש העמוד, פשוט לא קיים מבחינתם.

שתי הדוגמאות הללו מהוות עבורי עדות על הפער העצום שנוצר בין מי שננעל על היסטוריה עם עובדות ברורות מאליהן, למי שנולד להיסטוריה אחרת ומוכן לבחון אותה בדרך שונה. יש בזה גם מרכיב אופטימי משהו. האייקונים שנחרטים על ליבו של דור מסויים ונתפסים כיעד למלחמה והקרבה עשויים להפוך בדור שלאחר מכן לסמלים חסרי משמעות או לפחות כאלה שאפשר להתדיין עליהם ולהגיע איתם לפתרון של קונפליקט (ובכוונת תחילה אינני מדגים אייקון כזה או אחר, דתי, פוליטי, חברתי או אחר). מה שברור הוא שאפילו בהקשר התפיסתי, משמעות התמונה שאנחנו רואים איננה תמיד ברורה או מובנת לסביבה החברתית שפי שאנו מפרשים אותה, ולעיתים התמונה לא רק שאיננה שווה אלף מילים, אלא היא דורשת עוד אלף מילים כדי להסביר את כוונת הצייר.

תהיות על עדכניותם של צרכני הסביבה ועדכניותם של צרכני המידע

מחקר השיווק הסביבתי עבר שינוי משמעותי מאז שנות ה-70. כיום תחום השיווק הסביבתי נמצא בלב הקונצנזוס, הן בהקשר של מעורבות חברתית של תאגידים והן בהקשר של קיימות ותפישתה כגישה אסטרטגית לניהול הפירמה ומערכות היחסים שלה עם מחזיקי העניין.

להמשך המאמר

המאמר פורסם במסגרת מדור הסקירות המחקריות "העולם כמרקחה" אותו אני עורך בשיתוף המחלקה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל עם איגוד השיווק הישראלי ו-TheMarker