מטלת הסיום של הקורס מיועדת לביצוע אינטגרציה ואיסוף של תכני הסמסטר השונים. במהלכה תתבקשו להגדיר באופן אישי ומקצועי מהי חדשנות עבורכם ועבור הארגון או הסביבה שבה אתם פועלים, וכיצד רצוי לבצע שינויים ולגלות פריצות דרך חדשניות שיביאו לביצועים יוצאי דופן ולשביעות רצון של מחזיקי עניין שונים בסביבה העסקית ובחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

לקראת מטלת הסיום קיימתי ראיון עם האדריכלית כרמלה יעקובי-וולק, דיקאנית ביה"ס לעיצוב במסלול האקדמי המכללה למנהל, ובמהלכו ביקשתי ממנה להגדיר חדשנות מהי לפי זווית ראייתה המקצועית כמומחית לעיצוב, יזמות וחדשנות. הנכם מתבקשים לצפות בראיון המופיע מטה ולסכם לעצמכם תוך כדי צפייה נקודות וסוגיות מרכזיות שבהם הוא מתמקד.

לאחר מכן קראו את ארבעת העבודות שהגשתם עד כה בקורס, ונסו לשלוף מתוכם אלמנטים הקשורים לתכנים שעולים בראיון עם כרמלה, וכמובן שקשורים לנושא המרכזי של הסמסטר – חדשנות.

הנכם מתבקשים לכתוב במטלת הסיכום פוסט / חיבור / מסמך בן 3-5 עמודים הבנוי על בסיס התכנים המרכזיים של הריאיון הנוכחי בנושא חדשנות, ומשבץ תוך כדי ההתייחסות לראיון ותכניו, כולל הסכמותיכם / התנגדויותיכם בנוגע אליו, רעיונות, תכנים ודעות שלכם המבוססים על תמות מרכזית שעלו בארבעת העבודות הקודמות.

התוצר הסופי צריך לפיכך להיות מסמך אינטגרטיבי הסוקר את תחום החדשנות על בסיס הריאיון הנוכחי ואלמנטים חשובים לכם אישית או מקצועית שהצטברו לאורך הסמסטר. אינכם חייבים להסכים עם כל מילה שנאמרת או נשאלת בראיון, הנכם יכולים לבחור את הדרך הנכונה ביותר לדעתכם לבצע את מטרת התרגיל שהיא גיבוש תפיסתכם של המונח חדשנות בכלל וחדשנות בארגונים בפרט, תוך סקירת נושאי הלמידה המרכזיים שהנכם נושאים עמכם מתוך מטלת הסיום הנוכחית החוצה אל מעבר לכיתה הווירטואלית שבה למדנו בסמסטר הנוכחי.

למי שמעוניין, ניתן להוסיף בעמוד נפרד הערות ותובנות כלליות לגבי חווית הקורס הנוכחי, לטוב ולרע, נשמח לשמוע את דעותיכם, חלק זה לא יהווה כמובן כל רכיב בציון המטלה.

אנחנו מאחלים לכולכם סיום סמסטר מוצלח, חופשת סמסטר מהנה והצלחה בבחינות ובהמשך לימודיכם בתואר

שלכם

אורן, גליה, לירון

הגשה: עד לתאריך 23 בפברואר 2015 לפורטל

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה: אפילוג

הקורס שלנו על סף סיום, עברנו במהלכו דרך ארבע זוויות התבוננות שבאמצעותם נחשפנו להיבטים שונים של "מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה" כפי שהכריזה כותרת הקורס של הסמסטר הנוכחי. נותרה בפנינו רק משימת הסיכום של הקורס, ונותרת השאלה כמובן, כיצד נפרדים, כיצד מסכמים, כיצד "אורזים" את הלמידה לתוך ערכה שימושית, כיצד בוחנים את השפעתה על מחשבות ויישומים בחיים שמחוץ לעולם הוירטואלי, ולא פחות חשוב – מה היו המחשבות והאסוציאציות שהתעוררו בכל אחת ואחד מאיתנו במהלך הקורס, שכן ליבת הלמידה האקדמית, גם בתחום פרקטי כמו מנהל עסקים, אינה ממוקדת רק ביישומים "מחר בבוקר במשרד" אלא דווקא על מערכי חשיבה ועיבוד קוגניטיביים ורגשים שמשפיעים עלינו כאשר אנחנו לומדים בקורס אקדמי ובכלל.

הסוגיות האמורות רלוונטיות כמובן לליבת הנושא וההיבטים שמעניינים אתכם בקורס (נושא המעורבות בעולם העבודה), אך ניתן לבחון אותם כתהליך מקביל גם על תהליך הלמידה והמעורבות שלכם בקורס הנוכחי. שהרי באמצעות האתגר, העניין, הקושי, הפרקטיקה, שבהם אופיינה מעורבותכם ומחוייבותכם האישית בקורס הנוכחי ניתן לבדוק במעין מיקרו קוסמוס סוגיות בנוגע לאתגר, עניין, קושי ופרקטיקה בחיי העבודה ובחיים בכלל.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלת הסיכום הנוכחי הנכם מתבקשים לכתוב "יומן מסע אישי" אשר סוקר את חווית הלמידה בקורס הנוכחי ומסכם אותו עבורכם ממספר זוויות. למשל, רמת העניין האישית שלכם בכל אחת מהמטלות, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? וכדומה (הקדישו עד חצי עמוד לכל אחת מארבעת משימות הקורס, כלומר, חיזרו על התהליך האמור ארבע פעמים, בהתאמה).

בהמשך לחצי העמוד הנ"ל, עבור כל נושא ונושא, פרטו במה הייתם מעוניינים להעמיק אם היה ברשותכם עוד זמן ומשאבים? בצעו חיפוש במנוע חיפוש או במאגרי המידע האלקטרוניים של ספרית הקמפוס והדגימו זאת באמצעות מאמר או פוסט שמצאתם (הוסיפו קישור או מראה מקום למקור). סכמו והסבירו אותו בפסקה או שתיים קצרות – את מהותו ואת היישום שלו (סך הכתיבה על כל נושא, כולל החלק הראשון והחלק השני, לא יעלה על עמוד אחד, דהיינו, בסך הכל עד ארבעה עמודים לנושאי הלמידה בקורס במצטבר).

לבסוף, הקדישו את העמוד האחרון של מטלת הסיכום לתהליך הלמידה בקורס הנוכחי, השונה מקורסים אחרים בהתנהלותו. התייחסו לסוגית הלמידה בשיטה זו כמו שהתייחסתם קודם לכן לכל אחת ממטלות הלמידה, דהיינו, מה היתה רמת העניין האישית שלכם בשיטת למידה זו, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? כמו כן, וכמו בהתייחסות למטלות הנ"ל, הגדירו היבט בשיטת הלמידה מרחוק שהיה מסקרן אתכם להעמיק לגביו, והדגימו אותו במאמר או פוסט שחיפשתם כמו במקרים הנ"ל במנועי החיפוש או במאגרי הספריה של הקמפוס (היקף התשובה הכולל עד עמוד אחד).

תודה לכולכם על השתתפותכם הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמעשיכם בהמשך

מאורן וצוות ההוראה של הקורס

הגשה עד 5 בפברואר 2016

את פרופ' יונה רוזנפלד אין צורך להציג, הוא מהווה דמות מרכזית בקורס הנוכחי, וגם יציג את עצמו במהלך הראיון. צעיר נמרץ בן 92, הלוואי שיהיו לי היום אפילו מחצית מהאנרגיות והעשייה שלו. את הרעיון לראיין אותו אני נושא עימי כבר כמה שנים. יש לכך מן הסתם סיבות רבות וטובות, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי, ובגלל שהן ברורות מאליהן, אין למעשה שאלה מעניינת במיוחד בנוגע להחלטתי לראיין אותו עבור הקורס שלנו. לעומת זאת ישנה דווקא שאלה אחרת מעניינת בעיני, זו המצויה לכאורה בשולי העניין אך כה אקטואלית לנושא הלמידה מהצלחות, והיא "מדוע דווקא עכשיו?" זוהי שאלה שאני ממליץ לכם לשאול את עצמכם כששינוי כלשהו נוצר או מתבקש. ניתן לנסח זאת גם במונחים של טכניקת "חקר מוקיר" של דיויד קופריידר (הדומה במובנים רבים לטכניקת הלמידה מהצלחות): "מה קרה שאפשר לזה לקרות? – בך, בתנאים, בסביבה?". אם נרצה להסב את השאלה למונחי המתודולוגיה הנוכחית בו עוסק הקורס שלנו, הייתי מגדיר את הראיון עם יונה כהצלחה עבורי לממש פעולה ששאפתי לבצע אך התעכבה מספר שנים, ולכן שואל: מהן סדרת הפעולות שנדרשו בכדי שזה יקרה. למי שמאבד אותי אבהיר שוב – היתה לי תוכנית וכמיהה מקצועית ואישית לראיין את פרופ' יונה רוזנפלד במהלך כמה שנים, הפעולה קרתה כעת. לכן זוהי סוג של הצלחה, ולכן אוכל לנסות וללמוד ממנה בכדי להקיש ממנה למימוש הצלחות נוספות בעתיד. בנוסף, אדגיש את הברור מאליו – שלא שאלתי את עצמי שאלה זו במהלך תהליך קבלת ההחלטות שהביאה להצלחה או לפעולה שהסתיימה בהצלחה. לא שאלתי זאת את עצמי אפילו בדרך לירושלים לראיון עם יונה, ואף לא במהלך הראיון עצמו, עד שהגענו לרגע של התנסות אישית שביקשתי מיונה לערוך עימי בכדי להדגים כיצד המתודולוגיה פועלת. (אותה תוכלו כמובן לראות בעצמכם עוד מעט). מכאן שכאשר אנחנו מצויים במהלכו של פרויקט, גם אם הוא מושא להצלחה, איננו מודעים בד"כ לכך שזו הצלחה או הישג, ובוודאי שאיננו מודעים ל"מתכון" שנדרש בכדי לשחזור הצלחות שכאלה בעתיד. עם זאת, שיטת הלמידה מהצלחות מבוססת על ההנחה שתובנה שכזו ניתנת לגילוי מאוחר יותר, אם נשכיל ונרצה לעשות זאת.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

המשימה השלישית בקורס תהיה שונה במהותה מהקודמת. קחו לכם פסק זמן של כשעה וחצי, היכנסו לקישור שמופיע מטה הכולל ראיון שערכתי עם פרופ' יונה רוזנפלד, והקשיבו לשיחה. במהלך הצפייה תתבקשו לכתוב הערות שונות שאת מהותן אסביר בהמשך, ואותן להכניס לפורטל. בעיקרון זמן הצפייה הוא פחות או יותר זמן ביצוע המטלה הנוכחית מתחילתה ועד סופה. חומר הגלם ישמש עבורכם לאחר מכן כחומר למידה במטלה המסכמת של הקורס. את כל זאת אפרט ואסביר מייד, אך קודם לכן, ברצוני לחלוק עמכם כמה תובנות ומחשבות שהיו לי בעקבות הראיון, אלו אמנם דברים אישיים וסובייקטיביים שלי, אך אולי דרך החוויה האישית שהיתה לי בעקבות הראיון, ובאופן יותר ספציפי – בסימולציה שערכתי עם יונה כדי להבין טוב יותר את התיאוריה, אני מקווה שתוכלו גם אתם לאתר פעולות מעצימות להצלחה שלכם, ללמידה מהצלחות שלכם ושל ארגונכם.

כאמור, ביקשתי במהלך הראיון עם יונה להתנסות עימו בחקר הצלחות. החלטתי להציג בפניו אירוע שהתרחש בחופשת הפסח האחרונה, הוא אינו "דרמטי" כך שהרגשתי מספיק נוח להעלות אותו, אך מצד שני היה מספיק אישי וחשוב בכדי שאדע שהנושא אותנטי ומשמעותי עבורי לעבודה. הסיפור,  בקצרה, נגע לכך שלראשונה מזה שנים נשארתי עם משפחתי בקן הביתי בכל חופשת הפסח. בד"כ אנו נוהגים להקדיש את החג לנסיעה, והשנה החלטנו לקחת הזדמנות לחוות דווקא התנסויות משפחתיות שונות ומהנות מבלי להרחיק מרמת גן, עיר מגורינו. למשל, נסיעה על אופניים עם בתי הצעירה לירקון ומשחק "מטקות" משותף. לא אכביר במילים לתיאור האירוע אך בקצרה מדובר בהצלחה מבחינתי כי האירוע מייצג דוגמית לסוג של Work-Life-Balance שאני שואף לו, וצבירת "זמן איכות" עם משפחתי. ניתן לתאר במילים, רגשות, תהליכים את מה שהדבר מייצג, אולם יונה מבקש את סדרת הפעולות שהתרחשו, ובמהרה נראה שהמתכון פשוט – להיפגש עם מישהו קרוב שעמו אני מחפש הזדמנות למגע אישי ומשמעותי, לצאת עמו ל"מסע" למקום שאינו שגרתי עבורנו מחוץ לבית ולאזור הנוחות. אינני חושב שהמשך דברי עומד בכללי המתודה לתיאור פעולות בלבד, אבל הייתי מוסיף בכל זאת שבמהלך סדרת הפעולות הנ"ל אני נדרש גם לאפשר לעצמי להתבונן על כל זה כהרפתקה ולהפחית ביקורתיות – לאפשר לעצמי להתמסר לחוויה, למרות שאינה שייכת בהכרח לרוטינה המוכרת והמתבקשת. בהמשך השיחה עם יונה הוזכרו עוד שני אירועים דומים מאוד מבחינת רצף הפעולות שנדרשו כדי שהם יתקיימו, למרות שמבחינת התוכן, אין ביניהם קשר. הדמיון הוא באפיון הפעולות שהתרחשו בדרך לביצוע והצלחה – ההגעה "כאן ועכשיו" לירושלים לפגוש את יונה, התרחשה בתנאים כאלו – יציאתי עם הצוות של גליה וקובי לירושלים והמפגש עם יונה בבנין הג'וינט – מחוץ לאזור המוכרות הרגיל שלי, והתמסרות למשימה מבלי לחשוש שאני מבזבז את זמננו, שכן מעצם הגדרת היציאה מאזור הנוחות והשגרה, יש בכך חשש כזה לכאורה. ולבסוף, האופן בו יונה ואני נפגשנו והעמקנו את הקשר בינינו, כפי שתוכלו לשמוע בראיון, וכפי שעלה באופן לא מתוכנן – סיפור שהתרחש במהלך כנס בינלאומי שיונה ואני השתתפנו בו בפולין. ליונה נשברו המשקפיים במהלך הכנס ומאחר והיה לי רכב שכור הצעתי לו "טרמפ" לעיר הסמוכה בכדי לתקן אותן אצל אופטומטריסט מקומי. מבלי משים – הקשר בינינו השתנה, התקרב, לאחר ההזדמנות הבלתי מתוכננת הזו. האירוע הפשוט אך היוצא דופן הזה עונה שוב על סדרת הפעולות הנ"ל – מפגש עם מישהו קרוב ומוכר לצורך מסע בדרך ובמקום שאינם שגרתיים ונפוצים. שלושת האירועים הללו, פשוטים ובסיסיים ככל שיהיו, אפשרו פריצה של קבעונות וגבולות ויצרו הצלחה וסיפוק עבורי. מסקנתי האישית, שמתאימה עבורי ולא בהכרח לאחר – אם ברצוני לייצר הצלחה חדשה שכזו כעת, בהחלט סביר שאם אבחר אדם שחשוב לי להיפגש איתו באופן מעמיק יותר, אסע איתו בדרך פיזית-טכנית חדשה ולמקום חדש, ואייצר תנאים שיאפשרו הפחתת ביקורתיות והתמסרות לחוויה, אזי ההצלחה הזו תושג – לכאורה מסקנה טריוויאלית, אך היא אינה כזו כלל. רוב חיי המקצועיים מתנהלים בתוך משרד ומבנים, היציאה החוצה אינה מתרחשת הרבה, אולי בשל כך הקפדנו במשפחתי כל השנים לצאת לחופשה בחגים אל מחוץ לבית. לאנשים אחרים, היו נדרשים תנאים אחרים לייצר הצלחות ולהשיג מטרות. כולם יכולים כמובן ליהנות מיציאה שכזו מאזור הנוחות, אך לא כל אחד יתאר את סדרת הפעולות הללו כקריטיות למימוש מטרותיו. אם מישהו היה שואל אותי לפני השיחה עם יונה כיצד לייצר הצלחות מהסוג הזה, הייתי בוודאי חושב על שיפור סגנון התקשורת הבינאישית שלי עם אחרים, על האישיות שלי, על דברים שחוסמים או פותחים אפשרויות עבורי, אבל סביר להניח שלא הייתי מכוון דווקא לפעולות מעודדות ההצלחה פשוטות כאלה. יכולתנו להזיז הצידה את כל הפירושים וההסברים, ולהישאר עם סדרת הפעולות הפשוטה שליוותה אותנו להצלחה, היא הבסיס ליכולותינו להצליח.

הראיון בו תצפו אינו מהווה חומר לימוד כמו ספר או שיעור. הוא אמור לספק תובנה והתבוננות על מה שאתם אמורים כבר להכיר מהקריאה הקודמת שלכם. זו שיחה אישית ומקצועית בין שני אנשים, בנוכחותם של שני אנשי צוות נוספים – גליה וקובי שמצלמים ומפיקים, והיו חלק מהתהליך. אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה בחדרו הצנוע של פרופ' רוזנפלד בבנין הג'וינט בגבעת רם בירושלים ולזרום עם מחשבותיכם, בפורמט שאתאר מייד. זוהי משימתכם הנוכחית.

הנחיות:

הנכם מתבקשים לצפות בראיון שאורכו כשעה ועשרים. התלבטנו אם לערוך אותו, והחלטנו להשאירו כפי שהוא למעט השמטות קלות של קטעי מעבר. נסו, אם תוכלו, לצפות בראיון על גבי מסך שאינו מסך המחשב שלכם, מאחר שבמהלך הראיון תתבקשו לכתוב לגביו כמה דברים, ולכן יהיה לכם נוח יותר לצפות בראיון על גבי טאבלט, מחשב נייד אחר או כל מסך אחר שנוח לכם לצפות בו, בזמן שהמחשב שלכם פתוח עם קובץ האקסל שמצורף בפורטל המודל. כמובן שאפשר לעבוד גם על אותו המחשב ולעבור בין החלונות של הראיון וקובץ האקסל, או פשוט לכתוב את הדברים על דף ולהקליד אותם מאוחר יותר לקובץ. הסרט מוטמע לפוסט הזה למטה או ישירות בקישור הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=_B-WmE1WIPg

הנכם מתבקשים לצפות בראיון ולהתמקד בדבריו ובגישתו של יונה. הדברים שהוא מביא נשמעים לפעמים אישיים או אנקדוטאליים באופן שאינו קשור לכאורה לראיון, אך אם תעמיקו ותקדישו לכך תשומת לב תוכלו להבחין שלמעשה כל הראיון ואף כל מהותו של יונה חותרת לשיטה או אף לחזון שלו ללמידה מתוך הצלחות. השיחה האישית, הצניעות, הדיבור בגובה העיניים, אך גם פסקי הזמן לצורך נזיפה או הצבת גבול או פסיקה, הם חלק ממסך הרקע שפועל בסביבה של למידה מהצלחות.

פעם בעשרים דקות תתבקשו לעצור את הראיון ולמלא כמה שורות בטבלה שבנינו עבורכם למטלה הנוכחית בקובץ האקסל המצוי במודל. כל המטלה הנוכחית תתחיל  ותסתיים בכתיבתכם זו. בהמשך הקורס נרצה ליצור מאגר ידע משותף של הכיתה ואולי לנתח אותו יחדיו, אבל כרגע, זהו מענה אישי שלכם בלבד. תתבקשו להתייחס על כל מקטע של 20 דקות ל-3 דברים שמופיעים בעמודות: משהו בנוגע לתוכן הראיון שהאזנתם במקטע הזה – מה שמעניין אתכם במיוחד, משהו שתפס את תשומת לבכם, מונחים או נושאים מרכזיים רלוונטיים. שימו לב – הכל קצר ובקצרה – 50 מילים – פסקה – מספר שורות בכל תא-אקסל. לאחר מכן מחשבות שעולות אצלכם בעקבות המקטע – אסוציאציות חופשיות ללא ביקורת או משימתיות. ולבסוף בעמודה השלישית יישומים, רעיונות, אישיים או ארגוניים, שהמקטע הזה מעורר בכם, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף ואסוציאטיבי. כאמור – כל תשובה אמורה להיות קצרה וממוקדת.

עד כאן, יוצאים לדרך.

ההגשה והביצוע עד ל-31 במאי 2015. בתום המטלה הנוכחית נעלה כמובן את המטלה הרביעית והאחרונה שבה תתבקשו לנתח תיאורי מקרה קצרים של הצלחות שאנו מכינים עבורכם, ולאחר מכן במשימת הסיום של הקורס נשתמש בחומרי הגלם של המטלה הנוכחית, ובמכלול הקורס, כדי לסכם ולסיים בתמציתיות את מה שלמדנו. בהצלחה בלמידה מהצלחה.

אורן וצוות הקורס.

שלום לכולם,

אני מצרף למטה מספר הסברים ותשובות לשאלות שעלו מסטודנטים בכיתה בנוגע להנחיות המטלה שהעלנו השבוע. כמו כן מצורף פוסט נוסף מאת ליטל שמר חיים שמלווה את הקורס מבחינה מקצועית בתחום של הצילום והקשר שלו לפסיכולוגיה חיובית, שיוכל לעזור לכם לחשוב על הנושא ועל הסיפוריות שנובעת מהנושא והצילום: "איך מספרים סיפור בתמונות?"

מאחל לכולכם שבת רגועה ומוצלחת,

אורן

שאלות ותשובות של סטודנטים:

האם אפשר לצלם… XYZ? – בבית, את החברות, משהו ספציפי בעבודה, וכו'. התשובה היא שאין כל מגבלה על אובייקטי הצילום שתבחרו. למעשה הצילום עצמו, ואפילו התמונות עצמן, הן לא המטרה, הן הכלי שעימו תספרו לעצמכם סיפור כלשהו, שיאפשר לכם להתמקד במשהו משמעותי שאותו אתם רוצים לחקור ולבחון, מכל סיבה וכיוון שהוא. מה שכן, כדאי לקרוא היטב את ההנחיות, וככל שתעקבו אחריהן טוב יותר, כך יש סיכוי שתעברו חוויה משמעותית יותר, ובעיקר הזמן שתקדישו לתהליך הצילום – לפחות שעתיים. כאשר תהיו בתוך חוויה של שעתיים שמתמקדת בנושא אישי כזה, תעברו חוויה משמעותית בלי קשר למטלה הנוכחית. אפשר לצלם 10 תמונות בפחות מ-10 שניות. זכרו שהצילום אינו המטרה, אלא המיקוד, הזום, הקומפוזיציה וכו'. ראו שוב את ההסברים כאן.

מה זה בדיוק אומר "נושא אישי"? ברור שמדובר בהנחיה מעט עמומה, אבל החיפוש אחר הכותרת הנכונה, אחר הנושא האישי שמתאים "כמו כפפה ליד", הוא תהליך מאוד חשוב. הנושא האישי יכול להיות תעסוקתי, חברתי, הוא יכול לעסוק במשימה אישית שהחלטתם להתמודד איתה לאחרונה, או דווקא בחזון או תמונת עתיד רחבה יותר שאותה אתם מחפשים כעת, בקיצור, ההחלטה על הנושא האישי היא תהליך משמעותי, לחלקכם ייקח כנראה שניה כדי לומר אותו, לחלקכם יתכן שייקח שעות או ימים, או אפילו שתאלצו לבחור נושא אישי שאינכם שלמים עימו עד הסוף, והרי בסופו של דבר בכל תהליך קבלת החלטות צריך מתישהו "לחתוך", וגם זו למידה משמעותית.

לבחור פעילות שלדעתי יש לי זרימה בה ואז לעשות אותה שעתיים ותוך כדי לצלם? גם לא ברור לי איך אני אמורה לצלם תוך כדי אם אני אמורה להיות בזרימה ולא לשים לב שהזמן עובר ולא להיות מודעת לעצמי וכדומה.. כאילו תכנון הצילום די מוציא מהזרימה. שאלה מצוינת!!!היא מצביעה על הבנה עמוקה של מהותה של זרימה, ואת הקונפליקט המובנה בהשגתה. נניח שאתם הולכים לסרט מדהים וצופים בו. סרט מהסוג שאתם כל כך נהנים ממנו, שאתם מתפללים שרק לא יגמר. אז מתי אתם אומרים לעצמכם שאתם נהנים? הרי כשאתם מרותקים למסך אינכם יודעים בכלל שאתם קיימים. זרימה מושלמת משאירה אתכם בתוך העלילה. ואז אותו רגע שאתם יוצאים מתוך הסרט, מתבוננים מסביב באולם, ואומרים לעצמכם כמה מדהים הסרט…. אופססס, זה הרגע הכי אומלל עבורכם כי בזה הרגע הרסתם לעצמכם חלק מהחוויה. לא נורא, אם הסרט באמת מדהים כל כך תוכלו להתמסר מייד ולהיכנס אליו בשנית, עד לסיומו. ואז כשהחוויה מסתיימת, תחזרו לעצמכם ותתחילו מן הסתם לעבד את החוויה, לספר לעצמכם כמה היה נפלא, מדוע היה נפלא, ואיך תחלקו את החוויה המדהימה הזו עם החברים שלכם. זרימה היא אותו תהליך הפכפך שכשאתם בתוכו אתם אפילו לא יודעים שאתם בתוכו ולכן הזמן חולף מבלי משים, וכשאתם יודעים עליו, הרי שבעליל אינכם מצויים בו יותר. מאחר שכך – אין צורך להילחם בזה. אין צורך לחשוב בכל רגע ורגע במהלך המטלה האם אתם בזרימה או לא. אפשר פשוט לזרום עם תוכנית הפעולה שלכם ולבחון אותה בדיעבד, אפשר לקבוע "תחנות ביניים" על ידי שעון מעורר בשעה מסויימת ואז לתעד מה קרה – זוהי למעשה השיטה שבה צ'יקסנטמיהאהי ערך את מחקריו. הוא נתן לנבדקיו "ביפר" שצפצף 8 פעמים ביום באופן אקראי במשך שבעה ימים, וכל פעם שהביפר צפצף המשתתפים בניסוי התבקשו לעצור הכל ולתעד מה היתה חווייתם ברגע שקדם לכך. היתרון של העצירה האקראית באמצע פעילות הוא ביכולת להתבונן בשגרה הבלתי צפויה ובאלמנטים שבדרך כלל לא שמים לב אליו כאשר עושים עצירה יזומה. מאחר ותיאורית הזרימה גורסת שאנשים שצוברים "זמן זרימה" רב יותר זוכים לשגשוג ואושר רבים יותר, הרי שסוגית הכניסה לזרימה ויציאה ממנה אינה שאלה "טכנית" אלא שאלת חיים משמעותית. התשובה נותרה עמומה קצת? זו מהותה החמקמקה של זרימה.

רציתי לוודא שאנחנו לא נשפטים על יכולות הצילום שלנו, אין לי מצלמה מקצועית, אני מתכוונת להשתמש במצלמה בפלאפון, שנכון שבמכשירים של היום זו מצלמה איכותית וחדה אבל מעבר לזום אין את היכולת לעומק שדה, צמצם, שחור לבן וכדומה, מה גם שאני לא מבינה בדברים האלה ואני לא חושבת שאני אמורה להישפט על יכולת הצילום שלי. תשובה: המשימה הנוכחית עלולה לעורר פיתוי להתמקד בצילום בצורה קונקרטית, וזו הזדמנות טובה לחזור ולהדגיש שהמצלמה והתמונה אינה המטרה, הדגש הוא דווקא על המצלם או המצלמת שבכם. אז ראשית, אינכם "נשפטים" על כלום, גם אם זו עלולה להיות לעיתים החוויה כאשר מישהו חיצוני מבצע הערכה למשימה שעשיתם. מן הסתם זו סוגיה מעניינת בפני עצמה – שום דבר אינו חף ממחשבה במטלה ההתנסותית הנוכחית. גם בעבודה ואפילו עם בני ובנות הזוג שלנו פועלת השיפוטיות שלנו, וזו שאלה מעניינת האם אנחנו נשפטים על מעשינו, ובכך יש כמובן משהו עריץ ומאיים, או שמדובר בסוג של דיאלוג שבו תהליך ההערכה הוא גם משוב ממנו אפשר ללמוד משהו, מעבר לציון ולקריטריון הכמותי. ואכן, כמו בכל משימה אקדמית, יש בהחלט הליך הערכה על המטלה. היא לא תתבסס כמובן על איכות ציוד הצילום שיש לכם או על יכולת הצילום מבחינה מקצועית. כפי שצויין גם קודם, התמונה אינה המטרה, היא הכלי דרכו תעברו התנסות לימודית מסויימת שתוכל לעזור לכם לגעת בעצמכם ככלי עבודה, שהרי מה יש למנהל מלבד עצמו בתפקידו הניהוליים? ולגבי סוגיית הציוד הטכני: גם במצלמת הטלפון הנייד יש כיום פונקציות דיגיטליות של זום וכו', אבל כפי שליטל הסבירה, המונחים המקצועיים של תחום הצילום עשויים לשמש גם כאנלוגיה או כלי לבחון את המציאות, ולכן אינכם חייבים להשתמש בהם רק בצורה טכנית. התבוננו ללא מצלמה במשך חמש דקות על אובייקט כלשהו ותוכלו להיווכח בעצמכם שאפילו ללא מצלמה תזהו עומק שדה, צמצם, שחור לבן וכו', אשר ישפיעו על החוויה שלכם באותם רגעים. מה שחשוב במשימה אינו השימוש הטכני בציוד הצילום, אלא השימוש בכם עצמכם ככלי התבוננות וצילום, ואת החוויה הזו אתם מתבקשים לתעד.

האם עשרת הסיקורים הצילומיים אמורים להיות סיקור שלי מבצעת את הנושא שבחרתי? למעשה זו החלטה שלכם. אתם יכולים לצלם קונקרטית את הנושא שבחרתם, את חוויית הזרימה בתוכו, אך באופן עקרוני גם דברים אחרים לגמרי שבאופן אסוציאטיבי קשורים לאותו נושא, או אפילו דברים שמפריעים להגיע להצלחה או זרימה באותו נושא. המשימה מבקשת לייצר חוויה שעוסקת בנושא ובזרימה, כך שאפשר יהיה לעבד ולחשוב עליה, ולהגיע מכך לתובנות כלשהן. הדרך עצמה באמת פתוחה לבחירתו האישית של כל אחת ואחד.

"לאור תיעוד חוויית הצילום ותוצרי הצילום " – האם בנוסף לתיאור הנושא שבחרתי עליי לתאר גם את חווית הצילום? באיזה היקף? הגדרת הנושא יכולה להיות קצרה מאוד – נניח פסקה, לב המשימה היא בחוויית הצילום וההקשר שלה לנושא שנבחר. אורך התיעוד בין עמוד לשלושה עמודים, כל אחד לפי רצונו וצרכיו.

"הנכם מתבקשים לכתוב עמוד עד שניים בהיקף של עד 400 מילים מחשבות, מסקנות, יישומים הנובעים מהמכלול אליו נחשפתם במהלך המטלה הנוכחית." – האם זה בנוסף ל-400 המילים בחלק הראשון? בהחלט, מדובר על חלק נוסף ושונה מהחלק הראשון שמתייחס לחומר הקריאה התיאורטי. החלק השלישי עושה אינטגרציה למשימה כמכלול. ניתן כמובן להשתמש בחלק זה בדברים שנכתבו וסוכמו בחלק הראשון התיאורטי ובחלק השני ההתנסותי.

ושוב – הפוסט החדש של ליטל שמר חיים נמצא כאן: "איך מספרים סיפור בתמונות?"

איך מספרים סיפור בתמונות?

מאת ליטל שמר חיים בהמשך להנחיות המטלה הראשונה בנושא זרימה

שלום לכם,

במטלה הראשונה התבקשתם לבחור נושא אישי ולהציג אותו באופן ויזואלי באמצעות עשרה דימויים. מאחורי המטלה עומדת כוונה פשוטה, לגרום לכם להתמסר למלאכת הצילום למשך שעתיים לפחות. כלומר, אין משמעות לנושא שתבחרו, פרט לכך שיהיה זה נושא שמעניין אתכם, כדי שאכן תתמסרו ליצירת סיפור וויזואלי למשך זמן מספיק, ותוכלו להעריך את חווית הצילום בהקשר למושג זרימה.

אני מקווה שעד כה ביצעתם את מטלות הקריאה והצפייה, ואם עדיין לא הספקתם, אני רוצה לעודד אתכם לעשות זאת, לפני שתתפנו למטלת הצילום. במטלת הקריאה תחשפו מבחינה תיאורטית לחוויית הזרימה, וכדאי מאד שתכירו את תוכן הנושא לפני שתתחילו לצלם, כדי שתוכלו להתמודד עם המונח "זרימה" באופן ביקורתי מיד לאחר ביצוע מטלת הצילומים. הרקע הטכני שקיבלתם בנושא השימוש במצלמה יהיה עבורכם כלי עזר, ויסייע למי שמרגיש שאינו מיומן מספיק בצילום, ולמי שמעוניין לשפר בהזדמנות זו את יכולתו.

ולאחר ההקדמה, הגיעה העת לגשת לעצם העניין: איך מספרים סיפור בתמונות?

אני מניחה שכבר נתקלתם במשמעות המילה "צילום" בלועזית. פוטוגראפיה היא "רישום באור". באופן פשטני, ניתן לתאר את הצילום כריכוז של קרני אור שנפלטות מעצמים, באמצעות עדשת המצלמה, והקרנתם על חיישן אלקטרוני שנמצע בתוך גוף המצלמה. איך זה קשור לסיפור? הסיפור הוויזואלי שאנו מציגים בתמונות נבנה כולו מקווים, מרקמים, דפוסים, צבעים, אור וצל, שהוקרנו על החיישן ויצרו יחד קומפוזיציה בעלת ערך אסטטי ומשמעות, שגורמת לצופה להרגיש ולחשוב. ממש כפי שאנו בונים בשפתנו סיפורים ממילים ומשפטים, ונשענים על כללי התחביר כדי שהמסר יהיה מובן, כך גם בצילום, אנו נשענים על שפה וויזואלית שיש לה אוצר מילים, כללי דקדוק ותחביר, המאפשרים להעביר מסר. כששולטים ברזי השפה, אפשר לספר סיפור, כל סיפור, וגם את הסיפור הפשוט ביותר, באופן מרתק.

ממש כמו ששפה מדוברת עוזרת לארגן את המחשבות, לשלוט בהן, ולהפיק סיפור קוהרנטי, אפשר להתייחס למסגרת, לפריים, ככלי לשליטה בכאוס הוויזואלי שסביב. (אני מזמינה אתכם לקרוא על כך גם בפוסט "אני מצטיידת רק במסגרת"). אפשר לשלוט בכל אלמנט גרפי, שמחליטים לכלול במסגרת או להשמיט ממנה, כך שגם הצופה, שלא חווה את המתרחש ברגע הצילום עצמו, ולא יכול לשלוף מזיכרונו שום חוויה בעזרת התמונה, יוכל בכל זאת לחוות משהו קרוב למה שחווה המצלם וביקש לבטא בתמונה. לפיכך, לא נשאל את עצמנו מעתה אם התמונה שצילמנו יפה, אלא נשאל איך האופן שבו החלקים מאורגנים במסגרת אכן מעביר את הרעיון, החוויה, המסר, או הסיפור.

כמו במשפטי השפה המדוברת, גם את הסיפור הוויזואלי אפשר לנסח בהרבה אופנים. אפשר, למשל, להתקרב אל הנושא, לזוז ולהתבונן בו מזוויות שונות, להחליף לעדשה רחבה או צרה כדי לשנות את הגדלים היחסיים בתצלום, לשנות עומק שדה או צבע, ועוד. כדאי לכם לנסות כמה מהאפשרויות הללו תוך כדי יצירת הסיפור הוויזואלי שלכם, ולבחון כיצד משפיע כל שינוי שכזה.

בנוסף לטכניקה הצילומית, כדאי גם לשים לב לקשר שבין האלמנטים השונים שבתוך הפריים, למשל: האם הנושא שצילמתם מכסה את כל שטח התצלום או מוצג בתוך הקשר רחב יותר ברקע? האם דמויות בתצלום מביטות ישירות אל המצלמה או שמבטן מוסט אל חלקים אחרים בפריים? האם מוצגת תנועה בצילום וכיצד היא מתרחשת ביחס אל עצמים נייחים בו? חשבו גם על התזמון: כיצד שבריר השנייה שבו החלטתם לצלם הנו בעל משמעות בצילום? הסיפור הופך למושלם כאשר מתקיימים בצילום כל החלקים שתורמים להבנה, ללא פרטים עודפים ומיותרים שמסיטים את תשומת הלב. ולפעמים, גם חלקים שהצלם בוחר לא להכניס למסגרת, מהווים חלק משמעותי בצילום, כי הם הופכים אותו לסוג של סיפור עם סוף פתוח ומעורר מחשבה.

אני רוצה להציג כמה דוגמאות שידגימו איך משפיעות בחירות שונות בצילום על הסיפור המסופר בתמונה. לצורך כך, אין הזדמנות טובה מזו, לשתף בעבודותיהם של כמה מספרים ויזואליים מצוינים מרחבי העולם. כשתתבוננו בעבודות, נסו לחשוב, מה בצילום עורר בכם רגש או גרם לכם לחשוב, וכיצד תרמה השפה הויזואלית לתוצאה זו. צפו ותיהנו מ…

×        הרצאתו של David Griffin, מנהל תחום הצילום במגזין נשיונל ג'אוגרפיק, במסגרת TED, על האופן שבו צילום מחבר בלי מילים אל אנשים ויצורים אחרים.

×        ראיון עם הצלם Steve McCurry על הסיפורים שמאחורי הסיפורים בתצלומיו המפורסמים, שאת חלקם בוודאי תזהו מיד.

×        הצלם Daniel Milnor שמספר כיצד הוא יוצר בתצלומיו סיפור של מקום.

×        ולקינוח קליל, הצלם Douglas Kirkland מלמד לספר סיפורים מעוררי תיאבון.

שלכם,

ליטל שמר חיים

סטודנטים יקרים

מחר יום שישי 25 ביולי היינו אמורים להיפגש ליום מרוכז בו יפתח הסמינר שלנו היבטים נבחרים בניהול. הקורס במקורו התקיים מזה 15 שנה בפורמט של למידה מרחוק, והפעם החלטנו לפתוח אותו במפגש פנים מול פנים. אולם רצה הגורל ומצב המלחמה תקף אותנו, ואנו מודעים לכך שחלק מתלמידי הקורס לא יכולים להגיע מסיבות שונות. מאחר ובפורמט הנוכחי אי אפשר לעשות "שיעור השלמה" החלטנו פשוט לחזור למקורות, לבטל את המפגש מחר, ולהעביר אליכם את המסרים שהיינו אמורים להעביר בכיתה בצורה וירטואלית מרחוק. זו הסיבה שמחר אינכם צריכים להגיע לקמפוס, ואנו נשקע לכורסה, ונתחיל להתבונן בסרט. זו תהיה התבוננות דרך עדשת המצלמה על התמונות והסרטים שנצלם, זו תהיה התבוננות על הסרט של חיינו, זו תהייה התבוננות על חוויית הלימודים שנייצר ביחד, אך כל אחד גם לבד עם עצמו, לאורך הקורס הנוכחי.

נושא הקורס יתמקד ביישומיה הניהוליים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית, אך הטכניקה הייחודית שבחרנו להשתמש בה קשורה לרקע שלכם בתקשורת, ולמחשבה שהיתה לנו שתוכלו אולי להתחבר לתכני הקורס ויישומיו דרך עדשת המצלמה, הן במובן הקונקרטי של ההתבוננות, והן באנלוגיה שהיא תספק.

הנחיות מדויקות תקבלו בהמשך, בינתיים ברצוני להזמין אתכם לצפות בהרצאת מבוא קצרה שהקלטנו בחדרי בקמפוס לפני יומיים שהתקיימה בראיון שקיימתי עם גליה מתרגלת הקורס, ולאחר מכן בראיון נוסף שקיימתי אני עם ליטל, צלמת מקצועית, שתלווה את החלק היישומי של הקורס שיתבצע באמצעות חוויית ומשימות צילום והתבוננות.

ברצוני להודות לצוות ההוראה של הקורס עימי – לגליה שוץ-לוי וללירון חזן-טנדלר, לליטל שמר-חיים הצלמת והמרצה שמלווה את הקורס, וכמובן לקובי אשכנזי המוכר בוודאי לחלקכם מהכיתה, שהוא הצלם והמפיק הראשי של בית הספר למנהל עסקים.

אני מאחל לכולכם סמסטר מעניין ומלמד, ומקווה שמצב הלוחמה בדרום יסתיים במהרה ונוכל לחזור לשגרת החיים הרגילה.

להתראות ושבת שלום

אורן

קישור לקליפ המבוא לקורס עימי:

קישור לקליפ ההמשך עם המבוא של ליטל – "לשים את האושר בפוקוס":

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול" במספר היבטים הקשורים לתיאורית הזרימה והיישום שלה לפרט ולארגון. כעת אנו פונים למטלת הסיכום וכאן תעבור הבחירה לידיכם. במטלה זו אינכם מתבקשים להתמודד עם חומר לימוד חדש אלא לעבד את אשר למדתם, לבצע אינטגרציה כלשהי, ולאסוף את מחשבותיכם לגבי הקורס בכללותו, מהפרטים הקטנים ועד למכלול השלם.

מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (600-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

הנכם מתבקשים להביא לפחות מקור אחד חיצוני ותיאורטי לחיזוק טענותיכם, רצוי מאמר אקדמי ומדעי דרך מאגרי המידע של הספריה, אך אפשר גם מאמר מקצועי מכתבי עת אינטרנטיים הפתוחים לחיפוש חופשי באנגלית או בעברית.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

הגשת המטלה עד 17 ביוני 2014

סיום סמסטר מוצלח לכולכם ובהצלחה בבחינות!

מאיתנו צוות ההוראה של הקורס: אורן גליה ולירון

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

הנחיות כלליות לקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק:

הנחיות ומתווה להתנהלות הקורס

הנחיות הקורס מופיעות על לוח מודעות אלקטרוני אשר פועל בשיטה מסורתית של קישורים והסברי טקסט. הוא פתוח כאן בכל עת ללא צורך בסיסמה. מאמרים וחומרים פתוחים לציבור יהיו מקושרים משם ישירות לאינטרנט, חומרים אחרים יעמדו במידת הצורך לרשותכם בפורטל תחת שם הקורס.

 פורטל הלימודים והגשת מטלות הקורס

פורטל הלימודים ה-Moodle. ישמש אותנו בקורס הנוכחי לצורך הגשת המטלות וקבלתן בצורה אלקטרונית. להלן מספר הנחיות בסיסיות לגבי אופן כתיבת המטלות והגשתן:

המטלות תוגשנה בגרסה אלקטרונית. יש להשתמש בגופן (פונט) ARIAL או DAVID בגודל 12 או תואמים לאלו. השוליים יכללו מרווח של 2 ס"מ לפחות מכל צד של הדף וברווח של שורה וחצי או רווח כפול.

המטלות תוגשנה, כאמור, לפורטל הלימודי עד למועד שמופיע בלוח המודעות האלקטרוני. הבדיקה של המטלות מתבצעת באופן אלקטרוני תוך שימוש בפונקציית "עקוב אחר שינויים" שמדגישה את הערות הבדיקה בצבע שונה ומאפשרת קריאה ברורה של התגובות. הציון יופיע גם בתוך המטלה עצמה וגם בפורטל הלימודי.

שעות קבלה

כקורס בלמידה מרחוק, המדיניות בקורס זה הינה שלא מתקיימות שעות קבלה פרונטליות ושאלות ובעיות הקשורות לקורס נפתרות על פי רוב באמצעות הדואר האלקטרוני עם אחד מאיתנו. שאלות הקשורות לאופן בדיקת תרגילים ניתן להפנות למתרגלת הקורס לירון חזן-טנדלר שתבדוק את התרגילים במהלך הקורס. במידה וייווצרו בעיות מיוחדות הדורשות מענה אחר, בטלפון או בפגישה אישית, הן יקבלו מענה ע"י צוות ההוראה בהתאם לצרכים.

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

בפוסט הנוכחי אנסה להסביר את עמדתי בנוגע לקורסי למידה מרחוק, ומה מאפייניו של הקורס הנוכחי מבחינות שונות.

זווית ההתבוננות של הסטודנט ומסגרת הקורס: במקום לבזבז זמן בפקקים בדרך אל ומהקמפוס, לשבת שעה וחצי בשיעור, לבקש שידליקו את המזגן, לבקש שיכבו את המזגן, לעמוד בתור בקפיטריה… אפשר לשבת בבית או במשרד מול המחשב בשעה שאת/ה בחרת, וללמוד. ניתן לחסוך זמן, אבל יותר חשוב מכך, איכות הלמידה בזמנך החופשי באווירה נינוחה בבית חשובה יותר מהכל. אולי לא את כל הקורסים שלכם במהלך התואר תרצו ללמוד בצורה כזו, אבל מוגשת לכם בזאת הזדמנות לחוויית לימוד אקדמית שונה מזו המקובלת. מעניין לציין שבמידה רבה גישה זו דווקא חוזרת אל המקורות ולמסורת האקדמית האוטנטית המבוססת על סקרנות, חקרנות וכתיבה. גם כיום בעידן הדיגיטלי, ואולי דווקא בעת זו, יש עדיין משהו חינני באות הכתובה. באופן פרדוקסלי, דווקא בקורס שכזה בלמידה מרחוק שבו צוות הקורס והסטודנטים לא נפגשים כלל זה עם זה בכיתת הלימוד, יש לעיתים משהו יותר אישי – אנו נחשפים ומכירים זה את זה דרך השמות והכתיבה האישית, מה שאינו מתאפשר בד"כ בכיתות לימוד רגילות, בהן מכירים יותר פנים ופרצופים, אך פחות שמות ואופני ביטוי אישיים.
מחקרים שונים על התנהגותם החברתית של ילדים מראים שאחוז לא מבוטל של ילדים (ומבוגרים) סובלים מחרדה חברתית ולכן אינם מעיזים לבטא את עצמם באופן מיטבי בכיתה ובסיטואציות חברתיות בכלל. מסתבר שהאינטרנט אינו כה מנוכר כפי שנדמה היה בתחילה, הוא מספק לאותם תלמידים שמתקשים לבטא את עצמם בכיתה הזדמנות להתבטא באופן יותר חופשי ממקום בטוח ומוגן מאחורי המחשב בבית, בין אם בתוך מסגרת של רשתות חברתיות, ובין אם במסגרות אחרות.
האם תידרש מכם בקורס הנוכחי מעורבות ברשת חברתית? לא בהכרח. הרשת משמשת אותנו להפצת תכני הקורס, אך היא אינה כלי עבודה מרכזי בתוכו. ישנם אמנם קורסים שבהם קיים בלוג אקטיבי שמחייב סטודנטים להגיב בפומבי. בקורס הנוכחי נשמור על קו שמרני וסולידי יחסית שמחזיר עטרה ליושנה  בכתיבה העצמאית, המיוסרת לעיתים כאשר נגמרות המילים, אך מאפשרת ביטוי אישי אוטנטי ללא חשש מביקורת עמיתים כפי שלעיתים מתרחשת בתוך רשת חברתית. הקורס שלנו אינו מקוון, אינו אינטראקטיבי (אם כי כל אחד מכם מוזמן להפוך אותו לכזה ולהגיב לתכניו ולתהליכיו בפומבי). הוא מהווה מסגרת מובנה לחשיבה והתמודדות אישית עם סוגיות נבחרות בניהול המשתנות מסמסטר לסמסטר.

לסיכום, הקורס הנוכחי מועבר בצורה "א-סינכרונית" כלומר, באופן שאינו מקוון "בזמן אמת" כך שלכל שותפיו ניתנת אפשרות לפעול בזמנם החופשי. אישית אני מעדיף פורמט שכזה של קורס למידה מרחוק על פני קורס "סינכרוני". מדוע? כי קורס מקוון מנסה להידמות לקורס פרונטלי הדורש כמובן מחוייבות לזמן ספציפי בו הכיתה מתאספת ללמידה, גם אם זו נעשית מרחוק. אני סבור שאם כבר מתחייבים לזמן משותף, אני מעדיף שהוא יהיה בקמפוס וייתן גם את יתרונות המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים בכיתת הלימוד. אם הקורס הוא בלמידה מרחוק, אני מעדיף את גמישות הזמן המלאה שקורס כזה יכול להעניק. זו כמובן גישתי האישית וישנם כמובן מרצים וסטודנטים שלהם העדפות אחרות.

ההיבט המערכתי – המכללה והארגון: ארגונים רבים, אקדמיים, ציבורים ועסקיים, עסוקים כיום בשאלת ההפצה של המידע בעזרת האינטרנט, ובמקרה שלנו, בקורסי למידה מרחוק. בטווח הקצר קשה לשפוט האם קורס שכזה חסכוני למערכת מאחר והיקף העבודות שמוגשות באופן אינדיבידואלי גדול בהרבה מזה של קורס רגיל בשל החלפתה של ההרצאה המסורתית כמשאב החומר המרכזי לתהליכי קריאה וכתיבה. בקורסי הלמידה מרחוק ההמוניים שמועברים כיום בעולם – MOOC, מקובל שעמיתים בודקים זה לזה את העבודות כדי לענות על בעיית המשאבים האמורה. אנו כיום עדיין לא מבצעים תהליך שכזה בשל מורכבותו האתית והחברתית. הדבר מביא לכך שצוות ההוראה בקורס הנוכחי ובמסגרות דומות נחשף לקריאת מטלות וחומרים בהיקף גדול פי 10-20 מקורס רגיל ובקשר אישי ואינטנסיבי הדוק בהרבה עם תלמידי הקורס. לדבר יתרונות וחסרונות שונים, אך מבחינה כלכלית אין כיום מודל למידה מרחוק שנותן מענה היברידי של תוכן והנחייה בצורה חסכונית. עם זאת, בעוד שמערכות אקדמיות מתקשות עדיין לראות יתרונות משמעותיים של קורסים מסוג זה בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך מדובר בהזדמנות אסטרטגית, בנוסף לעובדה שכנראה ברורה כיום יותר מתמיד, שהעתיד נמצא בלמידה מרחוק, גם אם המפגש הפיזי בכיתת הלימוד לא יעלם מהעולם מסיבות אישיות וחברתיות. לדוגמה, פלח השוק הפונה כיום ללימודים בקמפוס המכללה שלנו או לאחרות מוגבל בהכרח מבחינה גיאוגרפית. סביר להניח שרוב הסטודנטים שלנו מגיעים לקמפוס מאזור שבין "חדרה לגדרה". קורסים בלמידה מרחוק יוכלו בעתיד לאפשר לסטודנטים המרוחקים מהקמפוס לרכז יום או יומיים של לימודים פרונטליים בקמפוס ולהשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק (ומי יודע, אולי נוכל להציע תואר שלם בלמידה מרחוק). אמנם עוד חזון למועד אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום… תחום זה עובר שינויים אדירים בעולם האקדמי, גם אנו במסלול האקדמי מתנסים כיום בפורמטים חדשים בסגנון TED, Coursera, Khan Academy ואחרים, ולכן גם בקורס הנוכחי נתנסה מעט בשימוש בפלטפורמות שכאלה בתוך מסגרת ה"קורס בהתכתבות" המסורתי שלנו. למי שמעוניין רצ"ב ראיון שערכתי לכתב העת Cross Cultural Management בנושא הפערים התרבותיים בין הלמידה המסורתית לבין הלמידה בסביבת האינטרנט.

ובמבט רחב יותר אל החברה הישראלית והחברה בכלל בהקשר ללמידה מרחוק: הפערים החברתיים בישראל מהווים מוקד לדיונים ציבוריים רבים. ההשכלה הגבוהה אינה פתוחה לכל, גם אם שיפור ניכר חל בשנים האחרונות. למידה מרחוק מאפשרת גם לסטודנט שגר בישוב מרוחק בפריפריה ללמוד באקדמיה ולבחור את מוסד הלימודים המתאים לצרכיו ורצונותיו. בנוסף, אנשים שעובדים בתחומי עיסוק שאינם מאפשרים להגיע לשיעורים בשיטת הלימודים הרגילה יוכלו להשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק בזמנם החופשי, גם אם לא כל מסלול הלימודים יהיה בלמידה מרחוק. אז מהו עתידה של הלמידה מרחוק? בהחלט לא ברור עדיין. האינטרנט חודר אמנם לחיינו בצורה עצמתית מאוד ולכן ברור שהוא ישפיע משמעותית על צורת הלימוד בעתיד, עם זאת, יש האומרים שהמחשב לא יכול להחליף את המגע האישי. אלו יאמרו שהמפגש החי "מרצה-סטודנט" הכרחי ומוסיף רבות לאיכות הלמידה. למען האמת, גם אני סבור כך במידה רבה, אם כי כיום יש בידנו יותר ויותר אפשרויות סבירות לקיים את מערכת היחסים הזו גם מרחוק, כפי שנעשה בצוותים וירטואליים בארגונים גלובאליים ומבוזרים.

אני מאמין שחשוב שיהיו לכולנו אפשרויות. בחברה דמוקרטית ופלורליסטית צריך לאפשר לפרט לבחור את מה שמתאים לו ביותר, לאישיותו, לרצונותיו, ולמגבלותיו (זמן, עבודה וכדומה). קורס בלמידה מרחוק מאפשר סגנון למידה נוסף לסטודנטים. זהו הקורס הראשון בלמידה מרחוק שנפתח במסלול האקדמי של המכללה למינהל בשנת 1998. מהניסיון שצברתי בהעברת הקורס מצאתי כי יש סטודנטים ששיטה זו מתאימה להם יותר מכל שיטה אחרת והם מאושרים ללמוד כך. לעומתם סטודנטים אחרים נרתעים ומעדיפים את המפגש הרגיל בכיתה. אז מה תהיה עמדתכם כלפי הקורס? נסו והיווכחו בעצמם. אשמח לשמוע את החוויות במהלך ובסיום הקורס.

אם אתם קוראים כעת טקסט זה ואינכם רשומים לקורס, הנכם מוזמנים להירשם ולהצטרף לחוויית למידה שונה בסמסטר הקרוב. ניתן לפנות בכל שאלה בדואר האלקטרוני המופיע להלן.

בהצלחה בקורס
פרופ' אורן קפלן

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר ב תשע"ג
פרופ' אורן קפלן

המסמך הנוכחי כולל:
1.      הקדמה כללית לקורס הנוכחי
2.      הנחיות למטלה הראשונה

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

סטודנטים יקרים,
בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של לירון חזן-טנדלר: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-15 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.  

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA, ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום ומשקל כל אחת מהן 20% מציון הקורס. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת לירון חזן-טנדלר. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם לירון או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס:
" יחסינו לאן? " – מערכות יחסים בעולם העסקי-ניהולי

מערכות יחסים הן הבסיס לקיום האנושי. אנו תלויים בקיום מערכות יחסים ובלעדיהן לא נשרוד הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. התינוק האנושי שנולד הוא התלותי ביותר מכל החיות בטבע וטווח הזמן שלוקח לו לרכוש עצמאות ארוך מאוד. יתכן שזו הסיבה שמערכות יחסים נחקקות בעוצמה כה חזקה בנפש האדם, שכן ילדותו מוקדשת לאימונים במערכות יחסים מכל הסוגים.

עולם העסקים והניהול היה בעבר הרבה יותר פונקציונאלי מאשר פסיכולוגי. המנהל המצליח היה "המהנדס" אשר מצליח להפיק מהמכונה את המקסימום. כיום אין למנכ"לים צורך בידע רב בהנדסה, לכל היותר במינוי סמנכ"ל תפעול מוכשר, אך המנכ"ל עצמו נדרש דווקא למיומנויות רבות של ניהול מערכות יחסים, עם עובדיו, לקוחותיו, הרגולטור, וגורמים נוספים בסביבה העסקית והניהולית.

בקורס הנוכחי נעסוק במערכת יחסים, הקשר שלהם למינהל עסקים, ואולי באופן אישי יותר, איזה סוג של מערכות יחסים כל אחד מאיתנו מפעיל בסביבה העסקית, שמן הסתם אינה מנותקת גם מהסביבה האישית. לא נחמוק כמובן גם משאלת מערכת היחסים בינינו עצמנו, כאן בתוך הקורס, ובשייכותנו הארגונית הנוכחית לבית הספר למנהל עסקים, כמקרה פרטי של מערכות יחסים בארגון.

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות. נצלול לפיכך לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה.

החלק התיאורטי

המאמר הראשון שתתבקשו לקרוא בקורס הנוכחי נקרא: "פסיכולוגיה עסקית וניהולית: שפה חדשה בניהול" והוא פורסם על ידי לפני כשנתיים בגליון של "פסיכואקטואליה" שהוא כתב העת של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. גליון זה הוקדש לנושא "פסיכולוגיה עסקית" ונכתב בחסות תוכנית ה-MBA המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית בבית ספרנו אותה הקמתי לפני כ-10 שנים. המאמר יוכל לספק לכם רקע והצצה ראשוניים לתחום ויהווה בסיס להמשך הקריאה והיישום בסמסטר.

הקישור כאן: http://www.psychology.org.il/article/209

קראו את המאמר ותמצתו אותו בעמוד עד שניים לכל היותר (600-800 מילה). שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

החלק היישומי:

מאחר והמאמר הראשון הוא מאמר רקע, גם החלק היישומי הפעם יעסוק ברקע כללי. הנכם מתבקשים להביא שלוש דוגמאות מתוך נסיונכם האישי אשר מתחברות לרעיונות שעולים במאמר שקראתם. דוגמאות אלו יכולות לנבוע מתוך הארגונים בהם עבדתם, חוויותיכם כצרכנים, כעובדים, כמנהלים, מתוך כתבות עיתונות שקראתם, או מכל מקור אחר שנראה לכם מתאים. בכל מקרה, מקור אחד לפחות צריך להיות מבוסס על מידע המצוי באינטרנט ואליו הנכם מתבקשים להוסיף קישור.

תארו בפסקה עד שתיים כל אחד משלושת המקרים, ונסו להסביר ולדון על כל אחד במונחים או ברוח הנושאים שעולים במאמר. אין צורך ליצור קשר בין השלושה, הם יכולים להיות בלתי תלויים, אך אם יש קשר ביניהם, אתם יכולים כמובן לכתוב את תשובתכם באופן אינטגרטיבי על שלושתם. הנכם יכולים כמובן גם להביע את עמדותיכם האישיות ולקשר את הכתיבה להיבטים אחרים שלא הוזכרו במאמר או לא קשורים באופן ישיר לתכניו. היקף הטקסט בחלק זה של המטלה עד שני עמודים (600-800 מילה).

כמה מילים לגבי אורך המטלות בקורס הנוכחי: בעולם תזזיתי של מידע עודף ומציף חשוב לדעת להפריד עיקר מטפל ולהעביר רעיונות באופן קצר וממוקד. מה שאינכם יכולים להעביר בשניים עד שלושה עמודים לא תמיד ישתפר אם תנסו להסביר אותו ב-20 עמודים. זו אמנם אינה המטרה המרכזית של הקורס הנוכחי, אך כמטרה משנית בהחלט אפשר להגדיר כאן גם את רכישת המיומנות להעביר מסרים ניהוליים ועסקיים באופן מיטבי, תמציתי, מעניין ומשכנע.

נדגיש שהמטלות בקורס הזה מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד ולא בצוותים. בשל אופי הקורס אנו מתייחסים בחומרה יתרה להעתקות ודמיון בין עבודות, לכן מומלץ, בניגוד לרוב הקורס האחרים בהם למדתם, לא לעבוד בצוות אפילו לצורך חשיבה משותפת אלא להתמודד באופי אישי לחלוטין עם המטלות.

מועד ההגשה של המטלה הראשונה: יום שני 18 במרץ 2013.

הגשת המטלות באמצעות הפורטל הלימודי של המודל, המטלות יבדקו ויוחזרו לסטודנטים לאותה תיבת הגשה של המטלה.

אנחנו מאחלים לכולכם סמסטר מוצלח ומעניין, " יחסינו לאן? " – בואו נבדוק את זה לאורך הסמסטר.

 מאיתנו,

אורן ולירון