ארכיון תגית: מינהל עסקים

יישומים ניהוליים של פסיכולוגיה חיובית בפורום HR של המחלקה לייעוץ וניהול משאבי אנוש

בעקבות הרצאה שנתתי בפורום הופץ התקציר הרצ”ב  על ידי מארגני המפגש. להלן קישור.

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

 

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

 

משירי ארץ אהבתי – לאה גולדברג

מְכוֹרָה שֶלִּי, אֶרֶץ-נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַֹּשָּנָה

וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.

אַךְ שִבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב

וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.

פוסט סיום – פרופ’ מנואל טרכטנברג

“הישראלים החדשים” של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לתרום לשינוי ולכינון של חברה צודקת והוגנת יותר בישראל. במסגרת הוועדה עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את המשאלות שעלו מהמחאה לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים ליישומן שהצגנו הנם עוצמתיים מאוד, חסרי תקדים ברוחב יריעתם, ויכולים להתניע את השינוי המיוחל. כמובן, אין בהמלצות מענה לכל המצוקות, אך אין ספק שיש בכוחן כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם בר השגה, להגביר את ההוגנות בשווקים ובתעסוקה, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
הדו”ח שהגשנו איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך לשינוי פני החברה בישראל. המערכה עוברת כעת למקבלי ההחלטות, לזירה הפוליטית, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו מקווים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. אבל לשם כך אנו קוראים לכל מי צעד ברחובות ודרש צדק חברתי, לדרוש באותה עצמה יישום של המלצות הדו”ח. שלא נטעה: קרוב לוודאי שתהיה התנגדות מבעלי האינטרסים שנהנו מהמצב ששרר עד כה, וכעת מרגישים מאוימים. המאבק הצפוי לגיטימי, אך עצתנו היא, “חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו.” ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, “והשאר יסופר בתולדות ישראל”.

מטלה חמישית – הנחיות

רצ”ב קישור לדוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשותו של פרופ’ טרכטנברג. הדוח כולל כ-300 עמודים, ואני ממליץ לקרוא את כולו. הדיון סביב ממצאי הועדה מתקיים באינטנסיביות כמעט בכל מרחב אפשרי, למרות זאת אני חושש שקיים מתאם נמוך בין עוצמת הטיעונים בעד ונגד ממצאי הדוח לבין עיון ממשי-קונקרטי בממצאים.

חלק תיאורטי

לצורך המטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לקרוא עמודים 25-63 בדוח אשר דנים בנושא “לקראת עיצובה של חברה ישראלית צודקת יותר”. סכמו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את הדברים, נסו להימנע מציטוט הטקסט בדוח, אלא לתאר במילותיכם את עיקר הדברים (טור סטנדרטי בעיתונות היומית כולל כ-400 מילים, זהו היקף אופטימאלי להעברת מידע ראשוני וממוקד, גם על נושאים רחבי היקף כמו הנושא הנוכחי).

חלק יישומי

הנכם מתבקשים לבחור נושא אחד מתוך כותרות המשנה בעמודים שקראתם. בחרו נושא שנוגע בכם אישית מסיבה כזו או אחרת, ושהנכם מרגישים שתהיו מוכנים לעשות דבר-מה לקידומו. משימתכם כוללת את השלבים הבאים:

  • הסבירו ב-100-200 מילים את הסיבה שבחרתם את הנושא עליו החלטתם להתמקד.
  • אספו חומר משלים מהאינטרנט (ציינו מראה-מקום על חומרים שאתם מצטטים), ובעזרתו כמו גם באמצעות פרק הדוח שמתייחס לנושא בו אתם דנים, כתבו “פוסט” בן עד 400 מילים שמסביר את הנושא הן מבחינה תיאורטית (על מה מדובר) והן מבחינה יישומית (מדוע יש לפעול, וכיצד יש לפעול, בהתאם לרוח דוח הועדה). נסו לאזן את הכתיבה – כמחצית הפוסט על בסיס דוח הועדה וכמחציתו על בסיס החומר המשלים שאספתם.
  • עשו מעשה – בחלק זה הינכם מתבקשים לפעול. הפעולה כוללת מגע עם העולם החיצוני שאינו מצוי בסביבת הקורס הספציפי שלנו, מרחב הפעולה פתוח לבחירתכם המוחלטת. למשל, ניתן לבצע פעולה תקשורתית (לדוגמה, לכתוב משהו למקום כלשהו תוך ניסיון להשפיע לקידום עמדתכם), ניתן לבצע פעולה אישית (“להעביר קשישה את הכביש”, לתרום לפעילות כלשהי, לעשות פעילות כלשהי, ליצור אירוע, להפגין מחאה), או כל דבר אחר שנראה לכם מתאים, הן לנטיות הלב שלכם והן לאפשרויות שעומדות בפניכם. כמובן שהדבר אותו תעשו יכול להיות קטן וסמלי, אך גם גדול ומשמעותי, הוא יכול להשפיע באופן ניכר, או לא להשפיע בסופו של דבר כלל. תארו ב-100-200 מילים את התהליך שעברתם בהתלבטויות ובהחלטה מה לעשות, ובסיום התהליך, דווחו בעד 400 מילים מה קרה, אילו תגובות קיבלתם, כיצד אתם מסכמים את ההתנסות, ומה המסקנות שלכם ממנה, בהקשר לנושא שבחרתם לטפל בו.
  • לסיום המטלה כתבו פרק “סיכום ומסקנות” הכולל 200-300 מילים.

אורך המטלה המקסימאלי עד 2000 מילים, אפשר כמובן גם פחות, הנחיות ההיקף הן עבור רף עליון – בתקופתנו רוויית המידע, כתיבה תמציתית ועניינית עשויה להביא לשינוי והשפעה יותר מפירוט נרחב ומקיף.

בהצלחה, וזכרו – העם דורש צדק חברתי וכרגע הוא ממתין בקוצר רוח לשמוע איך זה קשור אליכם אישית.

אורן ולירון

הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד ל-7 בפברואר 2012 בחצות

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)


מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.


הפעם כמעט ואין צורך בהקדמה, פנו לעצמכם כשעה וחצי כדי לעבור על הסרטונים והמאמרים הבאים שיבהירו בפשטות את משמעות כותרת המטלה. והרי האתגר הוא די פשוט, נניח שהרגשנו קיפוח ושהיו לנו מספיק אנרגיות להילחם על שלנו, ונניח אפילו שנשיג את כל מה שנבקש (כי הרי Yes we can), האם באמת נגיש שעכשיו, כשכל משאלותינו מומשו כבר יש “צדק חברתי”? למרבה הצער, כנראה שלא.

Somewhere over the rainbow, Way up high

There’s a land that I heard of, Once in a lullaby

מתוך “מטפורות ומשלים אפשריים בקוסם מארץ עוץ” (ויקיפדיה): הקסם שמתגלה כתרמית – הדמויות בסיפור בטוחות כי התשובות למשאלותיהם נמצאות בידיו של קוסם גדול, אך הן לא מבינות כי בעצם המפתח לשינוי המיוחל נמצא בתוך כל אחד ואחד מהם, ודורש תהליך ארוך ומסובך, שהוא ההפך הגמור מ”קסם”. מבחינה זו הקסם והמופלא המובלטים בסיפור מתגלים דווקא כמשענת קנה רצוץ לעומת היכולות הטבעיות של האדם שאינן מובלטות בסיפור ודווקא הן מצביעות על משמעות הסיפור או על מוסר ההשכל שלו.”

שיר הנושא מתוך הסרט באמת יפה ומעורר השראה, אם תרצו להקדיש כמה דקות כדי להיכנס לאווירה, הקשיבו לשתי הגרסאות הנפלאות הללו:

http://www.youtube.com/watch?v=1HRa4X07jdE

http://www.youtube.com/watch?v=V1bFr2SWP1I

אז מה אתם חושבים? האם שדרות רוטשילד של הקיץ האחרון הם בעצם דרך האבנים הצהובות? אז בואו נתחיל לצעוד לכיוון האופק המתרחק, הכירו קוסם אמיתי – שמו פרופ’ גילברט, הוא עומד להפנט אתכם (אם תתמסרו אליו). בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ’ דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד “להיתקל באושר”: http://www.text.org.il/index.php?book=07040111

לאחר מכן קחו לעצמכם דקות ספורות של הנאה צרופה לשמוע את שתי ההרצאות הבאות של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) ומהן כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך של הקליפ אופציה לתרגום כותרות בעברית)

הרצאה ראשונה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy.html

הרצאה שניה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_researches_happiness.html

ועכשיו נעבור לטקסט – קראו את שתי הכתבות הבאות של קרן ליפינסקי-קלע ושלי מדה מרקר:

הראשונה: למה אנחנו לא קונים את מה שיעשה לנו טוב

השניה לקנות פחות, ליהנות יותר – חלק ראשון, חלק שני

 

החלק היישומי

הפעם לא נעשה הפרדה מובנית בין החלק התיאורטי לחלק היישומי, הם ישתלבו להם יחדיו. לאחר שגיליתם את סוד תעתועיו של הקוסם מארץ עוץ, וגיליתם שבעצם בכל אחד מאיתנו מצוי קצת קוסם כזה שמבטיח לנו ולאחרים הבטחות שאינן ברות קיום וקיימא, נסו להביא את הידע שלכם לידי ביטוי.

אגדת הקוסם מארץ עוץ מספרת על כמיהה ועל הדרך המורכבת שיש לעבור כדי לממשה. משווקים, פוליטיקאים, ואפילו אנחנו עצמנו, מנסים להפעיל עלינו ועל החברה השפעה (קסם?) כדי לבחור פתרונות שונים ודרך חיים בדרך אל האושר. האם דיור ציבורי יספק באמת צדק חברתי? האם צדק חברתי הוא באמת מה שחיפשנו? אולי הנחה במיסוי ליבוא גאדג’טים עד סכום של 1200 שקלים באמת מספק אותנו יותר מחוק חינוך חובה מגיל שלוש? אבל אולי אין צורך להגביה עוף כל כך – האם החלום להשיג רכוש ומעמד, שמעסיק את רובינו בעולם המערבי, ובוודאי כאן בבית הספר למינהל עסקים, יתגלה בסוף השביל כהונאה עצמית?

אתם מתבקשים לבחור נושא הקשור לעולמות התוכן שקראתם וצפיתם, אשר קשור אליכם אישית בדרך כלשהי, בין אם באמצעות אירוע, משימה, או תקופת חיים שעברתם, בין אם סביב אג’נדה שאותה אתם מנסים לקדם, או אולי נושא עסקי, ניהולי, חברתי או בעל כל היבט אחר שאליו אתם מחוייבים.

במטלה הנוכחית תתבקשו לכתוב מאמר בן 1500 מילה שמצד אחד יסקור את ארבעת פריטי הידע שאליהם נחשפתם (שני הקליפים ושני המאמרים) ומצד שני ידגים את יישומם בכל דרך שתבחרו. המאמרים צריכים להיות כמובן מעניינים לקריאה, מתייחסים לכל ארבעת הפריטים הנ”ל בהיקף כלשהו (לא פחות מ-100 מילים לכל פריט), אבל גם מספרים סיפור כלשהו שיביא את הקוראים לתובנה ומוסר השכל. נסו לכוון את הכתיבה לקהל קוראים של אנשי ניהול ו/או מקצוע שיוכלו להשתמש במאמר שלכם כדי לפעול בצורה יותר טובה עבורם, בכל היבט שעליו תחליטו.

המטלה הנוכחית עמומה יותר מבחינת הוראותיה, הכוונה היא גם לאפשר לכם עבודה יותר פתוחה וחופשית לדברים שמעניינים אתכם, וגם לאתגר אתכם באינטגרציה של חומר לימוד עם יישום בעל משמעות.

מבין המאמרים המצטיינים ביותר שנקבל נבחר אחד או שניים ונפרסמם (באישור הכותב כמובן) במדור השיווק של דה מרקר, אליו נחשפתם כבר במהלך הקריאה השוטפת בקורס.

בשורה התחתונה:

אנו מצפים למאמר בן כ-1500 מילה, מרתק, רלוונטי, מכסה את עיקר חומר הלימוד, מדגים את יישומיו, וכמובן שמחובר אליכם באופן כלשהו, בין אם לחיים המקצועיים ובין אם לתחומי עניין. לבסוף, נרצה לראות קשר כלשהו, גם אם אינו ישיר ומרכזי, לנושא הסמסטר הכללי שלנו בחקירת המאבק החברתי בישראל של היום.

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 10 בינואר בחצות

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: השלכות חברתיות וניהוליות לדו”ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

השלכות חברתיות וניהוליות לדו”ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

 

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

רקע

ספק אם הבטחת גן העדן בפירושה המסורתי עדיין מתאימה לאדם המודרני שכן מרגע אכילת פרי עץ הדעת ייעודו על פני האדמה השתנה לחלוטין. האנושות לדורותיה, עד לדמות האזרח המערבי של ימנו, סבלה ממחסור חומרי שיצר כמיהה לשפע ראשוני שיבטיח קיום. אולם עבור אלו שלעולם לא יחושו רעב של צנע, שלוות גן העדן עלולה להפוך למקור של תסכול ושעמום. זו אולי הסיבה שדווקא בתקופת שפע זו שיעור הדיכאון באוכלוסיה גבוה מאי-פעם.  חזון אחרית הימים אמור היה, לכאורה, לחפוף לחלוטין להבטחת גן העדן שהרי “בגן עדן תהא מנוחתו”. אולם מהותו של זה הינה דווקא ב”גר זאב עם כבש” – במערכות היחסים החברתיות (“העם דורש צדק חברתי”), ולא בחומרנות המספקת שובע פרטי. המאבק החברתי הנוכחי בישראל אינו מוזן מחומרי בערה הקשורים לחומר מוצק כמו אוכל, מגורים וכסף, אלו בוודאי נמצאים ברקע, אבל עוצמת ההתפרצות קשורה לליקויים במרקם החברתי ובחוסר הוגנות תשתיתי שמצוי בבסיס קיומנו כאן.

“דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד… מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה” (ויקיפדיה, האנציקלופדיה הדמוקרטית הראשונה).

דמוקרטיה, אם כן, כוללת בין היתר ערך חשוב של שיוויון בפני החוק ובפני ההזדמנויות שעומדות לאזרחים לממש את עצמם ויכולתם. אזרחים במדינות שונות מייחסים חשיבות שונה לרכיבי הדמוקרטיה, לא פעם בשל מה שכואב או קוסם להם בחייהם. במדינה טוטליטרית, למשל, עצם הזכות להביע דעה ולבחור מנהיג עשויה להוות יעד בלתי מושג, בעוד שבמדינה, כמו ישראל, שבה זכות זו קיימת כמובנת מאליה, חזון הדמוקרטיה יתמקד בנושאים אחרים.

היום נכנס משה קצב, הנשיא לשעבר, לכלא. יש בכך ללא ספק עדות ליכולתה של מדינת ישראל ליישם את עקרון השוויון בפני החוק. ואכן נראה שאנו יכולים להעניש ולהוריד לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא נשיאים, ראשי ממשלות ובעלי ממון אשר סרחו. אך האם המדינה מספקת גם את השוויון האמור בכיוון ההפוך? כלומר, האם גם חברי העשירונים שאינם עליונים (שלא נדבר על אלו התחתונים) זוכים לקבל טיפול והטבות של ראשי ממשלה ונשיאים – למשל, בטיפול הבירוקרטי במשרדי הממשלה? בטיפול הרפואי בבית החולים? פערי ההכנסות בין העשירונים בישראל, כפי שמוכרים לנו מזה שנים וקיבלו משנה תוקף בדוח ה-OECD שפורסם השבוע אינם מסתכמים רק באורח חיים עשיר יותר או עשיר פחות בקרב אזרחי המדינה. הם באים לידי ביטוי בכל ערוץ של חיים בשגרת היום-יום של “האזרח הפשוט” שמופלה לרעה ואינו מקבל משאבים ותנאים סבירים כפי שמתבקשים במדינת רווחה מערבית.

לפני שניפרד מאיזכורו של קצב, יש לציין שלמרות כניסתו לכלא, הרי שמחוץ לסורגים נותרו קורבנותיו שבהעדר יכולתן לחשוף את עצמן בגלוי כדי לטעון כנגדו, הופלו ונפגעו יחסית לכל קורבן פשע אחר שבו הפוגע אינו ידוען בר רייטינג כפי שהיה קצב. איני מערער כמובן על זכותו האזרחית של קצב להיאבק על חפותו כמו גם על זכותו של הציבור לדעת, אך אלו אינם יכולים להוות עלה תאנה לסבל רב השנים שנגרם למי שעמדו על דוכן העדים ולא על דוכן הנאשמים – קורבנותיו, שמואשמות בצורה חוזרת ונשנית, מרומזת ומפורשת, למרות שפסק דין חד משמעי הוכרע בשתי ערכאות משפטיות במחוזי ובעליון כנגד הנשיא לשעבר.

בעבודה הנוכחית נעסוק במקרים שבהם פערים חברתיים בהכנסות, במעמד, בסמכות ובכוח, מביאים להפלייה בוטה של אזרחים מן שורה, כאשר הקריטריון לקבלת זכויות אזרחיות עושה איפה ואיפה בין אצילי הממלכה ובני העם הפשוט. היא תעלה כמובן גם את השאלה, כיצד צרכנים יכולים להיאבק על זכויותיהם, כמו גם האם וכיצד הנהלות צריכות להתמודד עם “הצרכן החדש” שדורש צדק והוגנות חברתיים.

קראו את המשפט הבא: “לדעת חברי הוועדה, הפערים החברתיים-כלכליים הינם איום קיומי על החברה בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית”…

אין מדובר במסקנות ועדת טרכטנברג 2011, פשוט לקרוא ולא להאמין – מדובר בטקסט בן כ-10 שנים שפורסם בדוח של ועדה פרלמנטרית של הכנסת בנושא הפערים החברתיים בישראל. עשר שנים אבודות מבחינת המירקם החברתי של ישראל גובים כיום מחיר יקר מחוסנה של החברה. כאמור, דוח ה-OECD אשר מציב את ישראל בראש מדינות הארגון במדד הלא מחמיא של פערי הכנסה קיצוניים, פורסם השבוע, אך הכנסת כבר ידעה זאת לפני עשור ויותר.

אך בעצם, מדוע שזה יפריע לנו סטודנטים וחברי סגל של בית הספר למינהל עסקים? האם איננו דומים יותר לחולמי מיתוס ההבטחה האמריקאית שמגדירה פערים חברתיים כ”הזדמנות” ולא כ”בעיה”? על פי מיתוס זה האמריקאים החיים בעשירונים התחתונים אינם מתוסכלים כמו חבריהם האירופאים כיוון שהם רואים בפער החברתי הזדמנות שיום אחד תיפתח בפניהם. והרי ראו, אובמה הנשיא השחור הראשון של ארה”ב נבחר למרות מוצאו האפרו-אמריקני למחצה. והרי אנו, אנשי מינהל עסקים, ממוקמים בד”כ לפחות במעמד הביניים, ושאיפותינו הן לעלות מעלה מעלה בסולם הדרגות והאחוזונים. מכאן שגם עבורנו הפערים החברתיים מהווים יותר אתגר מאשר מכשול – להתקדם מעלה מעלה לראש הפירמידה. אך האם זה באמת נכון? ממצאי המחקר ממדינות העולם, כולל מארצות הברית, סותרים גישה זו שהיתה רווחת במשך שנים: כלכלנים רבים תהו כיצד יתכן שהקשר בין תוצר לאומי גולמי לשביעות רצון ואושר של האוכלוסיה הינו חלש למדי. אכן נמצא בבירור שחיים במדינה נאורה ודמוקרטית טובים יותר ומביאים לאושר מוגבר יחסית לחיים במדינה חשוכה, עריצה וענייה. אולם בין מדינות המערב השונות, פער שביעות הרצון של התושבים זעום ולא מנבא דבר. את ההסבר ל”אנומליה” זו משרטט יעקב בורק בהרצאותיו, אחת מהן ניתנה לאחרונה בקתדרת המרכז לאחריות תאגידית אצלנו במכללה למינהל. בורק אומר: “קבצנים לא מקנאים בעשירים, הם מקנאים בקבצנים שיש להם יותר”. הוא מדגים כיצד גרף הקשר בין תל”ג לאושר שנראה כמו עננה לא מרשימה מתיישב על קו כמעט לינארי כאשר ציר המשתנה המנבא הוא הפער בהכנסות ולא ההכנסות עצמן. כלומר, אושרם ומפח נפשם של אזרחים נובע מהפער בין הדשא שלהם לדשא של שכנם, ולא כלפי מה שמתרחש בארצות רחוקות.

בניסוי מחקרי קלאסי שבחן את שורשה הפסיכולוגי של ההוגנות לימדו חוקרים קופות משחק שבו הן מוסרות אבן לנסיין והוא בתמורה נותן להן מלפפון. הניסוי עבד מצויין עד למניפולציה הראשונה שבה הקופה מתבוננת על חברתה שמקבלת ענבים במקום מלפפונים. כנראה שקופות מעריכות ענבים הרבה יותר ממלפפונים, וחוסר הוגנות שכזו היוותה סיבה מספקת להפסיק לשתף פעולה עם הנסיין. שימו לב – הקופה מוכנה לוותר על אוכל שהיה קודם לכן מעדן טעים דיו, רק כדי לא “לצאת פראיירית”. אך זה אינו סוף הסיפור. בשלב הבא קופת הענבים קיבלה את הפרי אפילו בלי להתאמץ ולמסור את האבן לנסיין. התנהגות לא הוגנת שכזו שברה כנראה את כל המוסכמות. בשלב זה הקופה הפגועה… החלה לזרוק את האבנים על החוקרים. אז אם חוש ההוגנות של קופים מפותח כל כך, אין ספק שאנו בני האדם רגישים להוגנות לא פחות. פערים קיצוניים ולא מובנים בהכנסות, בהטבות ובכל היבט חברתי אחר מעורר תחושות של קיפוח ופוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית של האזרחים.

השבוע התכנסו להם על שולחני שלוש תופעות בלתי תלויות לכאורה: התפרסם דוח ה-OECD, קראתי את דבריה של בתו של אלי הורוביץ על הטיפול שקיבל אביה בבית החולים בשעותיו האחרונות, וקו הטלפון של הוט בביתי התקלקל. אנסה לשכנע אתכם שיש בכל זאת קשר בין השלושה, אך לשם כך עליכם לקרוא את הכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר כאן.

משימתכם לקראת המטלה השלישית

  1. סכמו ב-300 מילים לכל היותר את עיקר פרטי הרקע הנ”ל והקישורים השונים שמופיעים בו (דוח הועדה, דוח ה-OECD, הכתבה בדה מרקר).
  2. הכינו רשימה של 5 נושאים שונים (רצוי בתחומים שונים) שמדגימים לדעתכם את האמור לעיל, דהיינו, מקרים של עוולות צרכניות וחברתיות בישראל המייצגות פערים בין הכנסות, מעמדות, או כל פער חברתי/דמגורפי ואחר שנראה לכם רלוונטי לדיון הנוכחי. לגבי כל נושא הגדירו כותרת ושתי שורות הסבר. שימו לב !!! קיומה של עוולה צרכנית או קיפוח אינו תנאי מספיק לבחירה בנושא מסוים – למשל, אם בית עסק סידר אתכם, או אפילו גנב את כספכם, אין בכך עדות לבעייה מערכתית-חברתית במדינת ישראל, אלא עדות לבעיה מקומית של בית עסק לא הגון. הנושאים צריכים לייצג בעיה משמעותית לצרכנים ואזרחים בישראל, אשר נובעת באופן ברור מפערים בין קבוצות באוכלוסיה, בד”כ בין עשירים בעלי זכויות יתר לאלו הפחות עשירים שנותרים חסרי אונים במצבם.
  3. בחרו את אחד מהנושאים שציינתם בסעיף הקודם וחקרו אותו לעומק:
    • פרטו רקע והסבר על מהות הבעיה
    • חומר שאספתם מהאינטרנט, שיחות ומקורות מידע אחרים
    • ניתוח, המלצות ומסקנות שעשויים להביא לשינוי במצב הקיים.

היקף הכתיבה הכולל לנושא החקירה שלכם (כולל שלושת ראשי הפרקים הנ”ל) עד 1,000 מילה.

הוסיפו לסיום דברי סיכום למטלה (עד 200 מילה).

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 20 בדצמבר בחצות

בהצלחה

אורן ולירון

שיווק – לא לעסקים גדולים בלבד: סקירה על ספרו החדש של פרופ’ רם הרשטין “עסק קטן הצלחה גדולה”

בעלי עסקים קטנים שוגים לפעמים לחשוב ששיווק הוא משהו שמתאים רק לעסקים גדולים. ספרו של רם הרשטין ממחיש את העובדה ששיווק הוא בעיקר אופן המחשבה של המנהל. שיווק אינו דורש בהכרח השקעות גדולות בפרסום, גיוס אנשי מכירות או תשלום למשרד יחסי ציבור, ומרבית המשימות המתוארות בספר הן כאלה שהבעלים עצמו יכול למלא אותן בעצמו.

הספר מתאים ומומלץ למי שמתכנן להקים עסק חדש וגם למי שכבר מנהל עסק קיים ומרגיש שחסרים לו ידע ומיומנויות שיווקיות. הוא מאפשר לרכוש הבנה בסיסית בשיווק של עסקים קטנים ולהיעזר בספר כמתווה לתכנון המשך הפעילות.

לקריאת הסקירה המלאה בדה מרקר שיווק שערכנו קרן ליפינסקי-קלע ואני.

פסיכולוגיה עסקית וניהולית – חדש! רישום מועמדים ממגוון תחומי לימוד אקדמיים

לכל מכרי ועמיתי שלום

התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית נפתחת השנה לרישום מועמדים מכל מקצועות התואר הראשון. כמובן שתכני התוכנית ודרישותיה נותרו ללא שינוי ואנו מצפים לפגוש מועמדים שתואר שני במינהל עסקים המשלב תכנים ותהליכים פסיכולוגיים מרתק ומלהיב אותם. אני חושב שהמאבק החברתי שמתחולל כעת בארץ והמשבר הגלובאלי שעדיין לא חלף מדגישים עד כמה רלוונטית כיום הפסיכולוגיה לעסקים וניהול גם למי שלא הגיע מהתחום הזה מלכתחילה.

מאחר והתוכנית אינה מוכרת בקרב מועמדים שאינם מרקע פסיכולוגי וברצוני לקלוט כבר בשבועות הקרובים מועמדים מרקעים שונים לשנת הלימודים הקרובה באוקטובר, אשמח אם תוכלו להפיץ את דבר התוכנית למי שעשוי להתעניין בה. אני מצרף למטה עלון מידע ואשמח אם תוכלו להעביר את ההודעה שלי לכל מי שנראה לכם רלוונטי, או שעשוי להכיר מישהו כזה.

תודה

אורן

קישור לדף הסבר למועמדים

קישור לעמוד הבית של התוכנית

קישור לבלוג התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית

נאום פרופ’ סטנלי פישר בפורום קיסריה – אופטימיות זהירה (ותחושה שיש על מי לסמוך).

פרופ’ סטנלי פישר נואם בפני פורום קיסריה תחת הכותרת “המשק הישראלי: הצלחות ודאגות”. בחוש הומור, עם הרבה כבוד ורצינות, סקר פרופ’ סטנלי פישר את המצב הכלכלי בישראל ובעולם. אין ספק שמדובר באחד מאנשי המקצוע המרשימים ביותר שזכתה לו ישראל. בכתיבה עיוורת מהירה וקצרנית סיכמתי את דבריו תוך כדי הנאום. הינה עיקר הדברים, בתחילתם החוזקות, ולאט לאט לתוך הדאגות והאתגרים. מצד אחד מותיר דאגה ועירנות, מצד שני אופטימיות ותקווה לדרך. למה יש לי הרגשה שבשנת 2015 נתגעגע אליו?
אז כאמור, מתחילים בחיובי: צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, עליה בשיעור ההשתתפות, מדינות פיסקאלית טובה ומחמאות לאוצר, עודף בחשבון השוטף, סקטור ההיי טק המצליח, גלוי הגז הטבעי – אלו ההצלחות הבולטות של המשק. מאז אמצע 2003 צמחה כלכלת ישראל, למעט 2009 בלב המיתון העולמי, בסביבות 5% בממוצע. זהו הישג משמעותי למדינת ישראל.
שיעור האבטלה הנמוך מזה 20 שנה הוא הישג גבוה– היינו ב-2003 באבטלה של קרוב ל-11% בתקופת המיתון הקודם. ירידה זו המשולבת בעליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גורם משמעותי בחוסנה הכלכלי של המדינה.
ב-2003 נאלצנו לבקש ערבויות ממשלת ארה”ב כדי להמשיך ולגייס כסף. קיבלנו אותם והתחייבנו למשמעת פיסקאלית. בתוך חמש שנים ירדנו מגרעון של 5% לאיזון בתקציב המדינה. הגירעון הצפוי ל-2012 הוא 2%. יחס חוב/תמ”ג ירד מיותר מ-100% לפחות מ-75%. מצבנו בכך יותר טוב מרוב מדינות אירופה, ואולי בעוד כמה שנים יותר טווב ממצבה של ארצות הברית.
יש לנו עודף בחשבון השוטף, זה הולך ויורד בגלל הצמיחה ויסוף השקל. הפיכתה של ישראל למדינה עם עודף מבני בחשבון השוטף, מצבנו מצוין. הדבר נובע משיעור הצמיחה המהירה של היצוא הישראלי. הוא עלה מ-30% מהתמ”ג לפני עשרים וחמש שנה ל-45% כיום, בעוד שהיבוא צמח בקצב נמוך באופן משמעותי, מה שיוצר עודף מבני במאזן. ביחס לגודלה הקטן של מדינת ישראל, אחוז וחצי בלבד מתקציבה של ארה”ב, ההיי טק והטכנולוגיה מהווים היחס הגבוה ביותר בעולם יחסית לתמ”ג, אם כי נדרשת צניעות כי בגודל המוחלט אנחנו שחקן קטן בגלובוס.
תגליות הגז מהווים גורם משמעותי לעתיד המשק הישראלי. עם זאת, קשה עדיין לדעת עד כמה זה ישפיע על מצבנו   הפיסקאלי. בנורבגיה ישנה הכנסה של 15% מידי שנה מהתמ”ג ואצלנו נגיע אולי לאחוז וחצי במקרה הטוב.  עם זאת בחשבון השוטף תהיה לכך השפעה משמעותית וזה יהיה גורם שיביא לייסוף השקל בשנים הבאות ולעודף המבני האמור.
מצידה של מחצית הכוס הריקה, מקורות הדאגה כיום: האינפלציה, מחירי הדיור, ייסוף השקל והוצאות הממשלה.
האינפלציה היתה נמוכה ואף שלילית ב-2004 אבל היא עלתה והציפיות לאינפלציה גבוהות ובנק ישראל מנסה לשלוט בה על ידי מדיניות הריבית.
מכירי הדירות החלו לעלות במהירות מאז 2008 אחרי יציבות מחירי מאז שנות ה-90 ואף ירידה. הריבית הנמוכה ומערכת בנקאית יציבה שיכולה להעניק משכנתאות ברוחב לב, הביאו לעלית מחירים. יש קושי לטפל רק בביקוש, יש לטפל גם בהיצע   הקרקעות והורדת חסמים בירוקרטיים בפני בניה. עם  זאת פרופ’ פישר מודאג. עד 2008 השוק היה רדום ומאז המחירים עלו בקצב של כ-18% בשנה, כלומר, הכפלת מחירים תוך חמש שנים. זו כמובן לא תופעה שיכולה להימשך לנצח, והשאלה כיצד ניתן לעצור את זה באופן שלא יגרום זעזועים קשים למשק, כמו שקרה בארצות הברית ואירלנד. מבחינת מדד מחירי הדירות מול מה שקרה בארה”ב ואירלנד – כבר עברנו את מה שקרה שם לפני המשבר. זו סיבה שפרופ’ פישר מתכוון להמשיך ולקרר את שוק הדיור, הנתונים הנוכחיים מנוגדים האם המחירים החלו לרדת.
בעיית הייסוף של השקל היא מורכבת. אנחנו רוצים משק חזק אבל שער חליפין חלש, אבל למרבה הצער שניהם לא הולכים יחדיו. יש קושי להביא משקיעים ארצה על בסיס חוזק הכלכלה ולצפות ששער החליפין יהיה חלש. פרופ’ פישר מעדיף כמובן את הבעיה הנוכחית של התמודדות עם משק חזק. היצואנים מצליחים לייצא למרות הייסוף, והמשק העולמי הולך בכיווננו. אנחנו מייצאים לשוק ההי טק כולל שירותים, וכנראה שהוא פחות רגיש לשער החליפין.
המצב הפיסקאלי לעשור הקרוב – הצלחנו עד כה באופן טוב, אבל צריך להמשיך ולשמור על משמעת פיסקאלית. פרופ’ פישר צופה שהגירעון בשנתיים הקרובות יעמוד במגבלות שהממשלה החליטה עליהם, אבל התמונה לשנים הבאות מדאיגה יותר, כי ישנן דרישות גוברות כלפי התקציב. מאחר והממשלה הבטיחה להוריד את שיעורי המס, ואין הבטחה שהצמיחה תמשיך באותו קצב, הגירעון עלול לעלות מעבר לצפוי.
פרופ’ פישר מציג סינריו של צמיחה בקצב הממוצע ההיסטורי ומדגים שיחס חוב-תוצר נתקע על 75% שאליו הגענו כיום. כל תקלה בדרך עלולה ליצור היפוך במצב הכלכלי. למשל, משבר ביטחוני שיחייב השקעה רבה יותר בביטחון יביא לעליה בתקציב וצורך להפסיק את הורדת המיסוים.
הנושאים מעוררי דאגה לעתיד: עוני, דמוגרפיה, המערכת הפיננסית, חינוך, חסמים לתחרות, בירוקרטיה.
העוני בישראל הוא מרכיב מסובך. הוא עמד על כ-12% ובסקטורים של הערבי והחרדים הוא גדל בשנים האחרונות. בתוכם הוא גדל מכ-35% בשנת 1997 לכ-60% כיום. אבל אם נוסיף לכך שמבחינה דמוגרפית שיעורם באוכלוסיה גדל, הרי ששיעור העוני בקרב קהלים גדולים מטריד ביותר. הסיבה כמובן לעניין הוא חלקם של מגזרים אלו בשוק העבודה. אם המצב ימשיך בצורה כזו חלק הולך וקטן של האוכלוסיה יצטרך להחזיק כלכלית חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה החלשה.
הרברט שטיין, מצטט פישר, אמר שההבדל בין 1% ל-2% הוא 100%. לכן תנודות קלות לכאורה שאנחנו רואים בשנים האחרונות של עליה באחוזים בודדים של העוני, הוא קריטי ומכרסם בחוסנה הכלכלית (והחברתי) של ישראל.
מצב המערכת הבנקאית בישראל טוב ויציב. אבל עדיין לא התחלנו ליישם את החלטות באזל 3. פישר טוען שצריך לשנות את הרגולציה. אין לדעתו עודף רגולציה. רוב הזמן כולם מתלוננים על עודף הרגולציה, אבל פעם בעשר שנים בעת משבר גלובאלי כולם משבחים את הרגולציה החזקה. בהומור אומר פישר שכעת עברנו את השנה, וכולם מתלוננים שוב על עודף הרגולציה. לפישר אין ספק ושאלה לגבי זה. אין מקום לאשליה שאפשר להוריד פיקוח על בנקים. משבר מסוג הזה בישראל הוא הרסני וצריך להיות בטוחים שזה לא יקרה, וזה מחייב הגברה של רגולציה על הבנקים.
חינוך – מצבנו היחסי   מול מדינות ה-OECD מזעזע לפי מבחן הפיזה. אנחנו מצויים בשליש התחתון של ההישגים בחינוך ממדינות העולם המובילות. אנחנו במקום 41 מתוך 64 מדינות במדעים ומתמטיקה, ובמקום 36 בקריאה. הבעיה נובעת מכך שיש לנו כמה מערכות חינוך ולכן יש נושאי ליבה שמספר מערכות לא מלמדות, ואלו באים לביטוי במבחני הפיזה של ה-OECD.
חסמים לתחרות – יש לנו מגבלות לגודל. לכן באופן טבעי יש לנו פחות בנקים ורשתות מזון יחסית לארצות הברית. יש להכיר בחסמים אלו, לקחת אותם בחשבון, אבל לעודד תחרות. לדעתו תחרות יכולה לבוא כתוצאה מיבוא, ויש לאפשר אותה ביותר ענפים. בכך הוא מתייחס במרומז למשבר הקוטג’. מונופוליסט הוא לא “איש רע” הוא פשוט רוצה להרוויח, וכל אחד היה רוצה לעשות זאת. פתיחת השוק לתחרות מבחוץ תביא לשינוי המיוחל. מאז שנות ה-60 כשהממשלה החליטה לפתוח את המשק הישראלי ליבוא הפכנו למשק חזק ומצליח.
בירוקרטיה: דו”ח הבנק העולמי על Doing Business מציב אותנו במקום טוב בעולם, למשל בהגנה על משקיעים, באשראי, ועוד. אבל יש נושאים שבהם אנחנו מאוד בעייתיים. למשל, בטיפול ממשל ברישיונות לבניה אנחנו במקום ה-121. ברישום נכס אנחנו במקום 147 מבין 183 מדינות. אלו חסמים בירוקרטים שגורמים נזק ויש לטפל בהם.
וכאן הוא מגיע לדאגות המשמעותיות ביותר, ואלו לגבי גורמים חיצוניים פוליטיים וגיאו-פוליטיים. בשער האקונומיסט השבוע עולה השאלה האם אנחנו בתקופה קצת קשה מבחינה עולמית או שאנחנו גולשים שוב למיתון. המצב בארה”ב פחות טוב מהצפוי, אירופה בבעיות, ועל יפן אין על מה לדבר. כיום רכישת ביטוח נגד חדלות פירעון של יוון אירלנד ופורטוגל עולה הון. על יוון 20%  ועל אירלנד ופורטוגל 8%. אם האירופים לא יפתרו את זה יהיה קושי משמעותי בגוש היורו.
פופוליזם: מים, דלק וחלב – כל פעם יש דגש על בעיה ממוקדת, שלכאורה היא דמות הכל. פרופ’ פישר לא מתרגש כנראה ממאבק הקוטג’. הוא מוטרד מהמצב הגיאו-פוליטי והשינויים שמתרחשים סביבנו, במצרים וסוריה, ובמקומות נוספים. נראה שהסיכון הגדול ביותר למצב הכלכלי הוא דווקא שינוי במצב הביטחוני התלוי בגורמי חוץ. צורך להרחיב את תקציב הביטחון באופן משמעותי עלול לעצור את הצמיחה הכלכלית והיציבות שאנו עדים לה בשנים האחרונות.

פרופ’ סטנלי פישר נואם בפני פורום קיסריה: המשק הישראלי: הצלחות ודאגותבחוש הומור, עם הרבה כבוד ורצינות, סקר פרופ’ סטנלי פישר את המצב הכלכלי בישראל ובעולם. אין ספק שמדובר באחד מאנשי המקצוע המרשימים ביותר שזכתה לו ישראל.בכתיבה עיוורת מהירה וקצרנית סיכמתי את דבריו תוך כדי הנאום. הינה עיקר הדברים, בתחילתם החוזקות, ולאט לאט לתוך הדאגות והאתגרים. מצד אחד מותיר דאגה ועירנות, מצד שני אופטימיות ותקווה לדרך. למה יש לי הרגשה שבשנת 2015 נתגעגע אליו?אז כאמור, מתחילים בחיובי: צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, עליה בשיעור ההשתתפות, מדינות פיסקאלית טובה ומחמאות לאוצר, עודף בחשבון השוטף, סקטור ההיי טק המצליח, גלוי הגז הטבעי – אלו ההצלחות הבולטות של המשק. מאז אמצע 2003 צמחה כלכלת ישראל, למעט 2009 בלב המיתון העולמי, בסביבות 5% בממוצע. זהו הישג משמעותי למדינת ישראל.שיעור האבטלה הנמוך מזה 20 שנה הוא הישג גבוה– היינו ב-2003 באבטלה של קרוב ל-11% בתקופת המיתון הקודם. ירידה זו המשולבת בעליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא גורם משמעותי בחוסנה הכלכלי של המדינה. ב-2003 נאלצנו לבקש ערבויות ממשלת ארה”ב כדי להמשיך ולגייס כסף. קיבלנו אותם והתחייבנו למשמעת פיסקאלית. בתוך חמש שנים ירדנו מגרעון של 5% לאיזון בתקציב המדינה. הגירעון הצפוי ל-2012 הוא 2%. יחס חוב/תמ”ג ירד מיותר מ-100% לפחות מ-75%. מצבנו בכך יותר טוב מרוב מדינות אירופה, ואולי בעוד כמה שנים יותר טווב ממצבה של ארצות הברית. יש לנו עודף בחשבון השוטף, זה הולך ויורד בגלל הצמיחה ויסוף השקל. הפיכתה של ישראל למדינה עם עודף מבני בחשבון השוטף, מצבנו מצוין. הדבר נובע משיעור הצמיחה המהירה של היצוא הישראלי. הוא עלה מ-30% מהתמ”ג לפני עשרים וחמש שנה ל-45% כיום, בעוד שהיבוא צמח בקצב נמוך באופן משמעותי, מה שיוצר עודף מבני במאזן. ביחס לגודלה הקטן של מדינת ישראל, אחוז וחצי בלבד מתקציבה של ארה”ב, ההיי טק והטכנולוגיה מהווים היחס הגבוה ביותר בעולם יחסית לתמ”ג, אם כי נדרשת צניעות כי בגודל המוחלט אנחנו שחקן קטן בגלובוס.תגליות הגז מהווים גורם משמעותי לעתיד המשק הישראלי. עם זאת, קשה עדיין לדעת עד כמה זה ישפיע על מצבנו   הפיסקאלי. בנורבגיה ישנה הכנסה של 15% מידי שנה מהתמ”ג ואצלנו נגיע אולי לאחוז וחצי במקרה הטוב.  עם זאת בחשבון השוטף תהיה לכך השפעה משמעותית וזה יהיה גורם שיביא לייסוף השקל בשנים הבאות ולעודף המבני האמור.מצידה של מחצית הכוס הריקה, מקורות הדאגה כיום: האינפלציה, מחירי הדיור, ייסוף השקל והוצאות הממשלה.האינפלציה היתה נמוכה ואף שלילית ב-2004 אבל היא עלתה והציפיות לאינפלציה גבוהות ובנק ישראל מנסה לשלוט בה על ידי מדיניות הריבית. מכירי הדירות החלו לעלות במהירות מאז 2008 אחרי יציבות מחירי מאז שנות ה-90 ואף ירידה. הריבית הנמוכה ומערכת בנקאית יציבה שיכולה להעניק משכנתאות ברוחב לב, הביאו לעלית מחירים. יש קושי לטפל רק בביקוש, יש לטפל גם בהיצע   הקרקעות והורדת חסמים בירוקרטיים בפני בניה. עם  זאת פרופ’ פישר מודאג. עד 2008 השוק היה רדום ומאז המחירים עלו בקצב של כ-18% בשנה, כלומר, הכפלת מחירים תוך חמש שנים. זו כמובן לא תופעה שיכולה להימשך לנצח, והשאלה כיצד ניתן לעצור את זה באופן שלא יגרום זעזועים קשים למשק, כמו שקרה בארצות הברית ואירלנד. מבחינת מדד מחירי הדירות מול מה שקרה בארה”ב ואירלנד – כבר עברנו את מה שקרה שם לפני המשבר. זו סיבה שפרופ’ פישר מתכוון להמשיך ולקרר את שוק הדיור, הנתונים הנוכחיים מנוגדים האם המחירים החלו לרדת.בעיית הייסוף של השקל היא מורכבת. אנחנו רוצים משק חזק אבל שער חליפין חלש, אבל למרבה הצער שניהם לא הולכים יחדיו. יש קושי להביא משקיעים ארצה על בסיס חוזק הכלכלה ולצפות ששער החליפין יהיה חלש. פרופ’ פישר מעדיף כמובן את הבעיה הנוכחית של התמודדות עם משק חזק. היצואנים מצליחים לייצא למרות הייסוף, והמשק העולמי הולך בכיווננו. אנחנו מייצאים לשוק ההי טק כולל שירותים, וכנראה שהוא פחות רגיש לשער החליפין.המצב הפיסקאלי לעשור הקרוב – הצלחנו עד כה באופן טוב, אבל צריך להמשיך ולשמור על משמעת פיסקאלית. פרופ’ פישר צופה שהגירעון בשנתיים הקרובות יעמוד במגבלות שהממשלה החליטה עליהם, אבל התמונה לשנים הבאות מדאיגה יותר, כי ישנן דרישות גוברות כלפי התקציב. מאחר והממשלה הבטיחה להוריד את שיעורי המס, ואין הבטחה שהצמיחה תמשיך באותו קצב, הגירעון עלול לעלות מעבר לצפוי. פרופ’ פישר מציג סינריו של צמיחה בקצב הממוצע ההיסטורי ומדגים שיחס חוב-תוצר נתקע על 75% שאליו הגענו כיום. כל תקלה בדרך עלולה ליצור היפוך במצב הכלכלי. למשל, משבר ביטחוני שיחייב השקעה רבה יותר בביטחון יביא לעליה בתקציב וצורך להפסיק את הורדת המיסוים.הנושאים מעוררי דאגה לעתיד: עוני, דמוגרפיה, המערכת הפיננסית, חינוך, חסמים לתחרות, בירוקרטיה.העוני בישראל הוא מרכיב מסובך. הוא עמד על כ-12% ובסקטורים של הערבי והחרדים הוא גדל בשנים האחרונות. בתוכם הוא גדל מכ-35% בשנת 1997 לכ-60% כיום. אבל אם נוסיף לכך שמבחינה דמוגרפית שיעורם באוכלוסיה גדל, הרי ששיעור העוני בקרב קהלים גדולים מטריד ביותר. הסיבה כמובן לעניין הוא חלקם של מגזרים אלו בשוק העבודה. אם המצב ימשיך בצורה כזו חלק הולך וקטן של האוכלוסיה יצטרך להחזיק כלכלית חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה החלשה.הרברט שטיין, מצטט פישר, אמר שההבדל בין 1% ל-2% הוא 100%. לכן תנודות קלות לכאורה שאנחנו רואים בשנים האחרונות של עליה באחוזים בודדים של העוני, הוא קריטי ומכרסם בחוסנה הכלכלית (והחברתי) של ישראל.מצב המערכת הבנקאית בישראל טוב ויציב. אבל עדיין לא התחלנו ליישם את החלטות באזל 3. פישר טוען שצריך לשנות את הרגולציה. אין לדעתו עודף רגולציה. רוב הזמן כולם מתלוננים על עודף הרגולציה, אבל פעם בעשר שנים בעת משבר גלובאלי כולם משבחים את הרגולציה החזקה. בהומור אומר פישר שכעת עברנו את השנה, וכולם מתלוננים שוב על עודף הרגולציה. לפישר אין ספק ושאלה לגבי זה. אין מקום לאשליה שאפשר להוריד פיקוח על בנקים. משבר מסוג הזה בישראל הוא הרסני וצריך להיות בטוחים שזה לא יקרה, וזה מחייב הגברה של רגולציה על הבנקים.חינוך – מצבנו היחסי   מול מדינות ה-OECD מזעזע לפי מבחן הפיזה. אנחנו מצויים בשליש התחתון של ההישגים בחינוך ממדינות העולם המובילות. אנחנו במקום 41 מתוך 64 מדינות במדעים ומתמטיקה, ובמקום 36 בקריאה. הבעיה נובעת מכך שיש לנו כמה מערכות חינוך ולכן יש נושאי ליבה שמספר מערכות לא מלמדות, ואלו באים לביטוי במבחני הפיזה של ה-OECD.חסמים לתחרות – יש לנו מגבלות לגודל. לכן באופן טבעי יש לנו פחות בנקים ורשתות מזון יחסית לארצות הברית. יש להכיר בחסמים אלו, לקחת אותם בחשבון, אבל לעודד תחרות. לדעתו תחרות יכולה לבוא כתוצאה מיבוא, ויש לאפשר אותה ביותר ענפים. בכך הוא מתייחס במרומז למשבר הקוטג’. מונופוליסט הוא לא “איש רע” הוא פשוט רוצה להרוויח, וכל אחד היה רוצה לעשות זאת. פתיחת השוק לתחרות מבחוץ תביא לשינוי המיוחל. מאז שנות ה-60 כשהממשלה החליטה לפתוח את המשק הישראלי ליבוא הפכנו למשק חזק ומצליח.בירוקרטיה: דו”ח הבנק העולמי על Doing Business מציב אותנו במקום טוב בעולם, למשל בהגנה על משקיעים, באשראי, ועוד. אבל יש נושאים שבהם אנחנו מאוד בעייתיים. למשל, בטיפול ממשל ברישיונות לבניה אנחנו במקום ה-121. ברישום נכס אנחנו במקום 147 מבין 183 מדינות. אלו חסמים בירוקרטים שגורמים נזק ויש לטפל בהם. וכאן הוא מגיע לדאגות המשמעותיות ביותר, ואלו לגבי גורמים חיצוניים פוליטיים וגיאו-פוליטיים. בשער האקונומיסט השבוע עולה השאלה האם אנחנו בתקופה קצת קשה מבחינה עולמית או שאנחנו גולשים שוב למיתון. המצב בארה”ב פחות טוב מהצפוי, אירופה בבעיות, ועל יפן אין על מה לדבר. כיום רכישת ביטוח נגד חדלות פירעון של יוון אירלנד ופורטוגל עולה הון. על יוון 20%  ועל אירלנד ופורטוגל 8%. אם האירופים לא יפתרו את זה יהיה קושי משמעותי בגוש היורו.פופוליזם: מים, דלק וחלב – כל פעם יש דגש על בעיה ממוקדת, שלכאורה היא דמות הכל. פרופ’ פישר לא מתרגש כנראה ממאבק הקוטג’. הוא מוטרד מהמצב הגיאו-פוליטי והשינויים שמתרחשים סביבנו, במצרים וסוריה, ובמקומות נוספים. נראה שהסיכון הגדול ביותר למצב הכלכלי הוא דווקא שינוי במצב הביטחוני התלוי בגורמי חוץ. צורך להרחיב את תקציב הביטחון באופן משמעותי עלול לעצור את הצמיחה הכלכלית והיציבות שאנו עדים לה בשנים האחרונות.

פסיכולוגיה של עוזב קיבוץ. סליחה, עוזב אקזיט

מאמר בגלובס על אנשים מאושרים שעשו אקזיט, ועוד ביקשו מהם להישאר לעזור… מסתבר שלא פשוט בגן העדן – צרות של עשירים.

תרמתי כמה מילים על ההיבט הפסיכולוגי של התהליך. כתבתה של ספיר פרץ:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000638490

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: האוטו שלנו גדול וירוק

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב’ תשע”א

 בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

 

נושא המטלה השניה: “שיווק חברתי, סביבה ירוקה”

המגמה הירוקה והסביבתית תופסת תאוצה בישראל, אחרי שנים של איחור מהטרנד הפופולארי הזה בארה”ב ובמערב אירופה. אין ספק שמדובר במגמה חשובה לקיימות הסביבה והדורות הבאים, אולם היא מלווה גם בביקורת ושאלות נוקבות על הכיוון הנכון שאליו צריך לפנות. ננסה במטלה הנוכחית להתבונן על תופעת השיווק החברתי ומודעות האזרחים לסביבתם ולבדוק מהם הכיוונים הנכונים ללכת ולהוביל בהם, ואילו כיוונים הינם רק מניפולציות שיווקיות חסרות משמעות.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

אנא קראו את שני המאמרים הבאים שכתבתי, אחד לאחרונה ושני לפני כשנה, סכמו את הדברים בשפתכם בעמוד עד שניים לכל היותר.

         א.         ראש דשא או ראש כרוב? השפעת תכנון על שיעור הרכישה הלא מתוכננת

         ב.         מה אכפת לפירמה מיערות הגשם?

בנוסף, חפשו חומר כתוב על הקמפיין הסביבתי של אל גור וצרפו קישורים, אחד לטקסט שתומך בקמפיין ואחד שמביע ביקורת או סקפטיות לגבי תוכן הקמפיין.

2. החלק היישומי

המסלול האקדמי המכללה למינהל מנסה לפתח מודעות סביבתית, הן כגישה חינוכית והן כגישה פנים-ארגונית יישומית. מדובר בתהליך צעיר יחסית שקצת ממהלכיו ניתן לקרוא כאן.

נסו לנתח את המצב הנוכחי מבחינת “קמפוס ירוק” ומידת גיוסה של המכללה למינהל לטרנד הירוק, לצורך כך נסו לאסוף מידע מהאינטרנט ומראיונות של סטודנטים עמיתים לכם כדי להבין האם וכיצד מגמה זו נקלטה ואיך מבינים ומפרשים אותה אזרחי הקמפוס. נסו לקבל גם התבוננות השוואתית על מה שקורה בקמפוס ראשל”צ לעומת מה שמתרחש בקמפוסים אקדמיים אחרים בארץ, ובארץ בכלל. סכמו את ממצאיכם על המצב הקיים בכשני עמודים.

לבסוף, הגישו עמוד עד שניים של הצעה להנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל כיצד עליה לשמר לדעתכם מחד את רוח הקמפוס הירוק מחד, אך לשפר ולהעצים את פעילותה ברוח הקיימות (sustainability) והאחריות החברתית התאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR). בתשובתכם השתמשו במושגים ובמונחים אליהם נחשפתם בחלקים הקודמים של המטלה.

מועד ההגשה: יום שלישי 29 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב’ תשע”א

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

  

נושא המטלה השניה: “קמפיינים למאבק בתאונות הדרכים “

השבוע נהרג העיתונאי טל שביט בתאונת אופנוע. את המאמר השבועי שלי בדה מרקר – שיווק הקדשתי לנושא הקמפיינים למאבק בתאונות הדרכים.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

א. ראשית קראו את המאמר הנ”ל באתר דה מרקר-שיווק כאן. צפו גם בקמפיין משרד התחברה הבריטי שמופיע בו וכן קראו את המאמר המלא שמוזכר בו לגבי היבטים פסיכולוגיים הקשורים לנהיגה על הכביש שנמצא כאן. בשלב זה אין צורך לכתוב או לסכם דבר, רק קראו את חומר הקריאה האמור.

ב. בעזרת חיפוש באינטרנט או/ו במקורות קריאה אלקטרוניים של הספריה חפשו התייחסויות טקסט (לא קליפים) לקמפיינים שיווקיים למאבק בתאונות הדרכים. מצאו לפחות שתי דוגמאות שונות בהן תוכלו להשתמש במהלך המטלה הכתובה בהמשך. שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

ג. בעזרת חיפוש באינטרנט / יוטיוב מיצאו שני קליפים מתוך קמפיינים ישראליים או בינלאומיים למאבק בתאונות הדרכים. גם כאן שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

2. החלק היישומי

הכינו מסמך בן 4 עמודים ברמה ובאורינטציה שניתן היה להגיש למשרד התחבורה עם המלצות לגיבוש קמפיין שיווקי (עם או בלי מסע פרסום, להחלטתכם) במטרה להאבק בצורה יעילה יותר בתאונות הדרכים ובמיוחד בשיעור הגבוה של נפגעים בקרב אופנוענים.

במסמך יש להביא לביטוי את כל חומרי הרקע שאספתם בשלב הקודם, כולל המאמרים, מקורות האינטרנט והקליפים הפרסומיים.

לפני כתיבת המסמך הכינו דף מקדים של עמוד אחד המסביר כיצד התארגנתם למשימה, ובמיוחד מה העקרונות לפיהם עיצבתם את מסמך ארבעת העמודים מבחינת מבנה, חלקים, סגנון כתיבה וכו’. מטרת העמוד הזה לעזור לכם להבנות את המשימה בצורה טובה יותר כדי להגיע למסמך איכותי ומשכנע.

מועד ההגשה: יום חמישי 17 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש