ארכיון תגית: חוסן נפשי

פרויקט פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי ברשת אורט – המצגת שלנו בכנס חוסן ארגוני שהתקיים היום

כיום התקיים כנס “חוסן ארגוני” במרכז הבינתחומי בשיתוף איפ”ה. בכנס הצגנו, צוות פרויקט המחקר לפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי: ד”ר יעל ישראל-כהן, חגית נברו, חן אוחנה, יהודית קסורלה ואנוכי בפני באי הכנס את תפיסת החוסן על פיו מבוסס מודל המחקר שלנו. ניתן להוריד את מצגת הכנס כאן

ראיון שערכתי אתמול ב BBC World News עם שחרורו של גלעד שליט על התמודדות פסיכולוגית עם שחרור משבי

כשיצאנו מישראל לפני שבוע התחילו להתפרסם הידיעות על שחרורו הקרוב של גלעד שליט. אנו עקבנו אחרי ההתרחשויות לאורך הנסיעה בדריכות, כמו כל עם ישראל, עד השיא שלהם עם שחרורו המרגש אתמול.

תוך הליכה ברחובות זאגרב אתמול בשעת ערב קיבלנו שיחה מדסק החדשות העולמי של ה-BBC עם בקשה לראיון בנושא שחרור משבי והתמודדות פסיכולוגית לאחר השחרור.

תוך כדי שיחת התדרוך עם התחקירנית הבריטית ערכתי גם שיחה פנימית עם עצמי האם אני מוכן ומעוניין בכלל להתראיין. יש לי תחושה שהחשיפה התקשורתית על שחרורו של גלעד שליט מוגזמת וחודרנית, אבל אני גם מזדהה עם הרצון להשתתף ולקחת חלק בתחושת ההקלה הלאומית והאישית עם חזרתו. במשך שנים היה גלעד בתודעתנו והחרדה לגורלו משפיעה כעת גם על הרצון לדעת מה קרה שם, ואולי לקבל אינדיקציה ברורה וסוג של הבטחה שאכן הוא בסדר ויכול לחזור לחייו השגרתיים.

בכל מקרה, החלטתי להתראיין לחדשות ה-BBC מסיבה שונה הקשורה לדברים שעליהם כתבתי בערב יום הכיפורים האחרון, ובמיוחד בשל ניסיוני בתקופה הנוכחית לקדם מחקר פסיכולוגי יישומי על חוסן נפשי. בימי שגרה נדחקות שאלות שכאלה לקרן זוית – לא קל לשכנע אפילו גורמים בצבא ובמערכת הבריאות להשקיע משאבים (לא גדולים במיוחד) בקידום מחקר על חוסן פסיכולוגי, למרות שכולם מסכימים שזה הדבר הנכון והכדאי ביותר לעשותו. אני חושב שזה העיתוי הנכון, מכל בחינה שהיא, לנווט את הסערה התקשורתית סביב חזרתו של גלעד שליט לטיפוח חוסן נפשי אישי (וחברתי). אין ספק שאתגר ההתמודדות עם החיים שאחרי השבי עומד בפני משפחת שליט וגלעד בראשם, אבל זו ההתמודדות האישית שלהם וטוב יקרה אם יוכלו לעשותה ללא זרקורי התקשורת שיתעמעמו להם תוך מספר ימים או שבועות. לעומת זאת, ההתמודדות הפסיכולוגית עם מצבי דחק, כפי שמיוצגת בעוצמה כל כך דרמטית עם סיפורו של גלעד, תמשיך להיות העניין של כולנו כחברה וכאינדיבידואלים. לכן אני משוכנע שאם היתה משפחת שליט מעורבת בדיון הנוכחי, הם היו תומכים במטרה זו.

כאמור, בערב יום הכיפורים, מספר ימים לפני ההודעה על שחרורו של גלעד שליט, פרסמתי פוסט שבעקבותיו קיבלתי תגובות רבות, מקרוב ומרחוק. בעקבות זאת נדדו מחשבותי לא מעט על גלעד ומשפחתו, כך ששחרורו מספר ימים לאחר מכן הגיע בעיתוי שבו הייתי עסוק בשאלות הללו של חוסן נפשי והתמודדות עם טראומה, אליהם התבקשתי להתייחס בראיון. אני חושב שמה שהכריע את הכף מבחינתי להתראיין ולהעלות את ההיבט הפסיכולוגי לסדר היום הוא שזו עת לפעול ולגייס משאבים, דעת ציבור, ומחקר למען טיפוח ופיתוח של חוסן נפשי בקרב צעירים. למרבה הצער נדרשת דרמה בקנה מידה כל כך קיצוני כדי להביא את הנושא לדיון התקשורתי. אולם כמו כל סערה בתקשורת, היא תעלם תוך זמן קצר וכולנו נחזור לחיי השגרה שלנו.

בימים אלו אני מנסה לגייס שותפים שיהיו מוכנים לתרום משאבים ולקחת חלק בפרויקט מחקרי שיוכל לתרום לשינוי ההכרחי ביחס שלנו כחברה לחוסן נפשי ופיתוח מיומנויות חיים פסיכולוגיות. אני מקווה להשיג שיתוף פעולה מאחד או יותר מהגורמים שאליהם אני מנסה לפנות, בעיקר בצבא ובגורמי ממשל בישראל ובארה”ב שעסוקים בשאלות הללו מבחינה לאומית וגם מחזיקים במשאבים שנדרשים לצורך קידום המחקר בתחום זה ויישומו.

הראיון עצמו, אולי כמו כל הופעה בתקשורת, לא הוביל למקומות שתכננתי ואליהם רציתי להגיע, אבל הוא יוצר חשיפה מסוימת שאולי תעזור לאחר מכן לעורר את הגופים המתאימים להתגייס. אני מקווה לייצר סדרה של ניירות עמדה בשבועות ובחודשים הקרובים שיובילו בסופו של דבר לקידום הפרויקט, בקתדרת המחקר לפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי שהקמנו זה עתה.

להאזנה לראיון לחצו כאן

קול קורא: מלגת פוסט-דוקטורט לחקר פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי

קול קורא: מלגת פוסט-דוקטורט לחקר פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי

אנומזמינים הצעות ממועמדים לפוסט דוקטורט בפרויקט מחקרי בן שנה אחת (12 חודשים) במסגרתו יפותחו וייושמו כלים מחקריים מתחום הפסיכולוגיה החיובית במטרה להגביר חוסן נפשי, תפקוד חברתי, וביצועים לימודיים בקרב תלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות.

המלגאי/ת יבצע/תבצע מחקר מקיף בהנחייתם של פרופ’ אורן קפלן וגב’ חגית נברו, מנהליהם של גופי החסות הנ”ל למלגה. המחקר מיועד להניב הן חדשנות אקדמית ברמה בינלאומית והן תשתית פסיכולוגית-חינוכית של כלים ברי יישום במערכת החינוך בכל דרגותיה.

מלגת הפוסט-דוקטורנט המוצעת הינה מלגת מחיה בסך כ-100,000 ₪ לשנה (כפוף לאישור הקבלה של גופי החסות). קבלת המלגה מותנית בהקדשת זמן מלאה למחקר בתקופת הפרויקט בין בנובמבר 2011 ועד אוקטובר 2012.

המלגה מיועדת לחוקרים שסיימו תואר שלישי בתחום רלוונטי למחקר ממוסד אקדמי מוכר. התמחותו/ה של החוקר/ת יכולה לנבוע ממגוון רחב של תחומים, פסיכולוגיה על התמחויותיה השונות, חינוך, וכדומה. לא נדרשת בהכרח התמחות מחקרית בפסיכולוגיה חיובית, אך נדרש רקע מחקרי מעמיק שיכול להוות בסיס למחקר בתחום זה. כמו כן נדרשת שליטה מושלמת בשפה האנגלית ויכולת מוכחת לכתיבה מחקרית באנגלית.

מועמדות למלגה יש להעביר לפרופ’ אורן קפלן okaplan@colman.ac.il ולגב’ חגית נברו hnavaro@mapa.ort.org.il בצירוף קורות חיים ושמות ממליצים לא יאוחר מיום 10 באוקטובר 2011 .

הערה: במידה ויימצאו מועמדים מתאימים קודם לתאריך האמור, ההצעה עשויה לפוג קודם לכן, ולהיפך, אין בכך התחייבות לקלוט מועמדים בכל תנאי עד לתאריך זה.

נפגשים מחר בערב ברוטשילד? שיחה על פסיכולוגיה חיובית באוהל המתמחים בפסיכולוגיה בעשר בערב ולפני כן במטריצת החלומות של אפק בשבע וחצי

מחר יום חמישי 25 באוגוסט אקח חלק בשני אירועים ברוטשילד. ניפגשים שם?

האירוע הראשון הוא מטריצת החלומות של ארגון אפק, רשמים מהמפגשים הקודמים נמצאים כאן , המפגש מתקיים ברוטשילד 117 באמצע השדרה בין שבע וחצי לשמונה וחצי, מדובר בתהליך אסוציאטיבי שבו משתתפים חולקים בחלומות הן שנחלמו בלילה, והן אסוציאציות, מתוך הנחה שאוסף האסוציאציות שנוצר בקבוצה מייצג סיפור ששייך לסביבה, ואולי במקרה הנוכחי, למאבק, למצב החברה, או לכל דבר אחר. במפגש הזה אשתתף כאחד ממנחי האירוע.

האירוע השני הוא שיחה שנקיים באוהל המאבק של המתמחים בפסיכולוגיה בשעה 22:00. המפגש יתמקד בנושא פסיכולוגיה חיובית ויישומיה לנושאים הקשורים למאבק, הן החברתי שמתרחש מסביב והן למאבקם של המתמחים בפסיכולוגיה להציל את השירות הציבורי בתחום הטיפול הפסיכולוגי.

להתראות שם

אורן

Honey Honey, Pay it forward

בהרצאה שלי היום בסינימטק בתל אביב במסגרת “הקתדרה”, שיר ההשראה של להקת אבבא שרציתי להשמיע לא פעל.

למי שרוצה להשלים את המעגל אחרי ההרצאה והסרט “תעביר את זה הלאה” אני מצרף את הקישור של השיר בהקלטה שכשצופים ומקשיבים לה אי אפשר למחוק את החיוך . תיהנו, או במונחי התיאוריה, תזרמו.

ואז ברוח הסרט, Pay it forward הוסיפו שיר חדש לדף  השירים הממולצים כאן

שבת שלום

אורן

רשמים מתוך פורום קיסריה – “מושב הגיל הנעלם במגזר הערבי”

אני מקשיב לדיונים של פורום קיסריה, כעת במושב שמתמקד במגזר הערבי. הממצא העיקרי שעולה מהנתונים שמוצגים כאן הוא שכ-40% מהצעירים הערבים בישראל היו בלתי פעילים בשוק העבודה וההשכלה גם יחד. ממצא חשוב במיוחד נוגע לצעירים ערבים שנשרו מבית הספר בגיל צעיר יחסית, והם אלו שסובלים מאבטלה בשיעור גבוה מצעירים שמסיימים את מערכות החינוך. הנתון הזה משמעותי במיוחד משני כיוונים. ההסבר אותו שמעתי כאן בכנס הוא שהעדר ההשכלה סוגר בפניהם מקומות תעסוקה רבים, ושברמות השכלה שכאלה עובדים זרים נותנים מענה לצרכי המעסיקים. אינני נכנס לויכוח עם הטיעונים הללו, יתכן שיש בהם מידת הסבר, אולם אני מתקשה לראות בכך הסבר משמעותי.
בפוסט הדעה שכתבתי לבלוג פורום קיסריה לפני כמה ימים ציינתי את שיעור המצוקה הנפשית הגבוה פי שתיים בקרב האוכלוסיה הערבית ובמיוחד בקרב צעירים, לעומת האוכלוסיה היהודית. עם נצליב את נתוני התעסוקה שמתוארים כאן בדיונים עם ממצאי הרווחה הנפשית כפי שדווחו בנתוני ארגון הבריאות העולמי וסקרים נוספים, ניתן לשער שיש קשר חזק בין מצב האבטלה למצב הרווחה הנפשית של האוכלוסיה. בעבר היינו משערים אולי שהקשר הוא חד כיווני, דהיינו, המובטלים חשים מצוקה נפשית. אולם ממצאי המחקר מהשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה החיובית תומכים באפשרות שמדובר דווקא בכיוון השפעה הפוך. רווחה נפשית היא בסיס שמאפשר הצלחה במשימות לימודיות בבית הספר ולאחר מכן במשימות תעסוקתיות. העובדה שנושרי בית הספר גם אינם מוצאים עבודה אינו ממצא ברור מאליו. בחברות רבות צעירים שנושרים מבית הספר עושים זאת כדי להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר, כך היה גם בישראל לפני מספר עשרות שנים. מכאן שפעילות פסיכולוגית מונעת לטיפוח חוסן נפשי בגיל צעיר עשויה להביא לצמצום נשירה ממערכת החינוך בגיל הצעיר והגברת מסוגלות עצמית לשילוב בשוק התעסוקה באופנים שונים.
התערבויות קהילתיות בבתי ספר של פסיכולוגיה חיובית או פסיכולוגיה מונעת מהעשור האחרון מביאות לירידה של כ-50% בממוצע ברמת המצוקה הנפשית של צעירים. שינויים במערכת החינוך ו/או במערכת התעסוקה הינם מורכבים ומתרחשים בטווח של שנים רבות. כמובן שיש לתכנן שינויים כאלה אולם המתנה להיווצרותם עלולה לגבות מחיר אישי, חברתי וכלכלי כבד. אני חוזר על השורה התחתונה שציינתי בפוסט האמור, שהתערבויות ממוקדות של פסיכולוגיה חיובית עשויות להביא תוצאות בטווח קצר ובהשקעות כספיות צנועות בהרבה.

פערים ברמת הרווחה הנפשית בין יהודים וערבים בישראל – לקראת פורום קיסריה ה-19 המתקיים במכללה למינהל

ב-50 השנים האחרונות עלה שיעור הדיכאון הקליני בעולם בצורה ניכרת, וארגון הבריאות העולמי מתריע שמדובר כיום במחלה הרפואית החמורה ביותר בעולם מבחינת פגיעתה באיכות ותוחלת חיים אין ספק שהבעיה מטרידה ודורשת מענה כלפי כל שכבות האוכלוסיה, אולם בישראל היא אינה מתפלגת באופן שווה בין קבוצות אוכלוסיה שונות, ובמיוחד בין יהודים וערבים. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שיעור המבוגרים הערבים בני 20 ומעלה המרגישים בדידות כפול מזה של המבוגרים היהודים(51.7% ו-26.4%, בהתאמה) וכך גם התחושה ש”אין למי לפנות בשעת משבר” (20.5% ו-7.5%, בהתאמה), דיווח על היעדר קשרים חברתיים (19.3% ו-9.5%, בהתאמה) ועוד מקורות סטטיסטיים רבים המורים על מגמות דומות אשר מצביעות באופן כללי על גורמי סיכון גבוהים יותר בתחום הרווחה הנפשית בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת האוכלוסיה היהודית בישראל.

כחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית אני סבור שהשלב הראשון בטיפול מעמיק בפערים חברתיים אלו בין האוכלוסיה הערבית והיהודית, וטיפוח הרווחה הנפשית באופן כללי, היא היכולת לחקור את התופעות הללו בצורה מדעית ומדויקת,ולאחר מכן ליישם כלים שונים שנוסו בעולם כדי לטפל בהם בצורה יעילה. אולם כדי לבצע מחקרים ופרויקטים מהסוג הזה נדרשים קודם כל תשתיות מחקריות בסיסיות אשר יאפשרו מדידה מדויקת ורגישה של מדדי הפסיכולוגיה החיובית.

לקריאת הפוסט המלא בבלוג של פורום קיסריה

למאמר מקיף על פסיכולוגיה חיובית

הקשר הסמוי בין סרטן, מערכת החיסון, לחץ וחוסן נפשי

עיתון “הארץ” פרסם היום כתבה על מחקרים של פרופ’ שמגר בן-אליהו וצוותו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב בנוגע להשפעת לחץ נפשי על התפתחות סרטן. מדובר בסדרת מחקרים המבוססים על מחקרי מעבדה שפורסמו וצוטטו בהרחבה בשנים האחרונות בכתבי עת מובילים ומגיעים כעת לשלב בדיקה מתקדם בבני אדם. הממצא המרכזי מורה שהורמונים המופרשים באופן מוגבר במצב הלחץ האופייני לפעולות כירורגיות להסרת גידולים סרטניים עלולים לדכא את פעילות המערכת החיסונית של הגוף באופן שעלול לגרום להתפתחות גרורות והחמרה של נזקי הסרטן שנותר בגוף. המחקרים האמורים עוסקים בעיקר בפרוצדורות רפואיות הבאות להתמודד עם הלחץ הנפשי, אך הם משתלבים עם זרם מחקר רחב היקף המתייחס להשפעה של מצבים נפשיים של לחץ, חרדה ודיכאון על תפקוד המערכת החיסונית ותוחלת חיים. מהצד של מחצית הכוס המלאה, מחקרים אלו תומכים במחקרי הפסיכולוגיה החיובית שנפוצים בשנים האחרונות המדגימים שאנשים המאופיינים בחוסן נפשי ובתחושת רווחה נפשית גבוהה נוטים פחות לחלות, מחלימים מהר יותר ממחלות וזוכים לתוחלת חיים גבוהה בשנים רבות יחסית לאנשים במצב נפשי פחות טוב. למחקרים המצטברים הללו חשיבות רבה בקידום תכניות לטיפוח חוסן נפשי הן בקרב אוכלוסיה בסיכון והן בקרב האוכלוסייה הכללית שלמרבה הצער עלולה להיחשף למצבי דחק במהלך שגרת חיים נורמטיבית, כפי שאירועי הימים האחרונים ביפן מדגימים לנו.

לקריאת הכתבה ב”הארץ”

לקריאת שלושה מהמחקרים הרבים שפורסמו על ידי פרופ’ בן אליהו וצוותו:

Ben-Eliyahu, 2003 Ben-Eliyahu, S., 2003. The promotion of tumor metastasis by surgery and stress: immunological basis and implications for psychoneuroimmunology. Brain Behav. Immun. 17 (Suppl. 1), S27–S36.

Ben-Eliyahu S, Page GG, Schleifer SJ. Stress, NK cells, and cancer: Still a promissory note. Brain Behav Immunity. 2007;21:881–7.

Goldfarb Y, Sorski L, Benish M, Levi B, Melamed R, Ben-Eliyahu S. (2011). Improving Postoperative Immune Status and Resistance to Cancer Metastasis: A Combined Perioperative Approach of Immunostimulation and Prevention of Excessive Surgical Stress Responses. Annals of Surgery, Feb 25, 2011, ahead of print