ארכיון תגית: ערבים

נאום שר האוצר בפני פורום קיסריה – מקומם ומאכזב

שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ סיים הרגע לנאום בפני פורום קיסריה. אינני איש פוליטי, ובד"כ אינני נוהג להגיב לנאומים פוליטיים, אבל הפעם אחרוג ממנהגי. אולי הישיבה במרחק 10 מטר מהנואם באווירה מעוררת ההשראה של פורום קיסריה המציבה את האג'נדה כלכלית-חברתית באופן ישיר על הבמה, עוררה בי ציפייה, לא ריאלית כנראה, למשהו אחר,  לאמירה עמוקה ובעלת חזון שמשהו חיובי ומעצים יוכל לצמוח מכאן לעתיד. כנראה האמירה כגודל הציפיה כך גודל האכזבה מוכיחה את עצמה, לפחות לגבי דבריו של שר האוצר.

אחרי דברי מבוא ממושכים המחמיאים לכלכלה הישראלית וכמובן מספקים באופן שקוף לגמרי רמיזה לכך שמדובר בהצלחה אישית שלו ושל הממשלה הנוכחית, הגיע שר האוצר ללב הדברים הקשורים לפורום קיסריה הנוכחי – המיקוד בחברה ובעיקר במגזרים החרדי והערבי. ואיזה חזון חברתי מספק שר האוצר בדבריו? יש להילחם בעובדים הזרים. הצמיחה הכלכלית תביא איתה ביקוש לעובדים, אומר שר האוצר, ולכן תביא לביקוש לעובדים פשוטים, עובדים לא משכילים, עובדי עבודת כפיים. דקות ארוכות מתוך הנאום החשוב מקדיש שר האוצר לעובדים הזרים. כל התייחסות לחברה עצמה בישראל, להתמודדות הפנימית שנדרשת, לא הופיעה בנאום. הפתרון נמצא בחוץ – נעצור את זרם העובדים הזרים ופתאום נזכה למוטיבציה אדירה של עובדי כפיים ציונים לסלול כבישים, לטפל בחולים סיעודיים, לבנות בתים.
בואו נתרגם את הדברים למה שלא נאמר בנאום. בעיית ההשכלה הגבוהה בקרב המגזרים, העובדה שבוגרי אוניברסיטאות ערבים יכולים לצפות לכל היותר למצוא עבודה בהוראה בבתי ספר ערבים ולא במקצוע אותו למדו, על כך ששיעור המועמדים להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסיה הערבית נמוך באופן מהותי מהאוכלוסיה היהודית, כל אלו פשוט לא קיימים בתפיסת שר האוצר.
רכישת תואר אקדמי הוא יעד של מערכת החינוך היהודית-חילונית. אין ספק שלא כל מקצוע ותפקיד דורשים תואר אקדמי, אבל בתקופתנו ההשכלה הבסיסית, לפחות זו התיכונית המלאה, היא בסיס הכרחי להצלחה כלכלית ומעמד חברתי. הפתרון שמציע שר האוצר להפוך את 40% הצעירים הערבים המובטלים בישראל (נתונים שהוצגו במהלך הבוקר הנוכחי) לעובדים הזרים החליפיים, הינה הצעה מגונה לדעתי. לא שאין מקום לעובדי כפיים ישראלים, ערבים ויהודים כאחד, ולא שהשכלה אקדמית היא היעד היחיד שניתן להציב בפני צעירים, אבל להציב את המשוואה הזו של הפחתת עובדים זרים והגברת המונח שנעלם בשנים האחרונות מהלכסיקון הישראלי – "עבודה ערבית", היא גישה קצרת רואי, בוטה מבחינה פוליטית, וקצרת רואי מבחינה לאומית. הייתי מאחל לכולנו חזון יותר עמוק ורציני משר האוצר שלנו.
ולבסוף,  משפט סיום על העובדים הזרים, מושא הזעם של שר האוצר – מציאת שעיר לעזאזל בדמות העובד הזר מזכירה דמגוגיה מהסוג שלא היתה צריכה להישמע במדינה יהודית דמוקרטית, כפי שבוודאי היה מגדיר אותה הנואם.

רשמים מתוך פורום קיסריה – "מושב הגיל הנעלם במגזר הערבי"

אני מקשיב לדיונים של פורום קיסריה, כעת במושב שמתמקד במגזר הערבי. הממצא העיקרי שעולה מהנתונים שמוצגים כאן הוא שכ-40% מהצעירים הערבים בישראל היו בלתי פעילים בשוק העבודה וההשכלה גם יחד. ממצא חשוב במיוחד נוגע לצעירים ערבים שנשרו מבית הספר בגיל צעיר יחסית, והם אלו שסובלים מאבטלה בשיעור גבוה מצעירים שמסיימים את מערכות החינוך. הנתון הזה משמעותי במיוחד משני כיוונים. ההסבר אותו שמעתי כאן בכנס הוא שהעדר ההשכלה סוגר בפניהם מקומות תעסוקה רבים, ושברמות השכלה שכאלה עובדים זרים נותנים מענה לצרכי המעסיקים. אינני נכנס לויכוח עם הטיעונים הללו, יתכן שיש בהם מידת הסבר, אולם אני מתקשה לראות בכך הסבר משמעותי.
בפוסט הדעה שכתבתי לבלוג פורום קיסריה לפני כמה ימים ציינתי את שיעור המצוקה הנפשית הגבוה פי שתיים בקרב האוכלוסיה הערבית ובמיוחד בקרב צעירים, לעומת האוכלוסיה היהודית. עם נצליב את נתוני התעסוקה שמתוארים כאן בדיונים עם ממצאי הרווחה הנפשית כפי שדווחו בנתוני ארגון הבריאות העולמי וסקרים נוספים, ניתן לשער שיש קשר חזק בין מצב האבטלה למצב הרווחה הנפשית של האוכלוסיה. בעבר היינו משערים אולי שהקשר הוא חד כיווני, דהיינו, המובטלים חשים מצוקה נפשית. אולם ממצאי המחקר מהשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה החיובית תומכים באפשרות שמדובר דווקא בכיוון השפעה הפוך. רווחה נפשית היא בסיס שמאפשר הצלחה במשימות לימודיות בבית הספר ולאחר מכן במשימות תעסוקתיות. העובדה שנושרי בית הספר גם אינם מוצאים עבודה אינו ממצא ברור מאליו. בחברות רבות צעירים שנושרים מבית הספר עושים זאת כדי להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר, כך היה גם בישראל לפני מספר עשרות שנים. מכאן שפעילות פסיכולוגית מונעת לטיפוח חוסן נפשי בגיל צעיר עשויה להביא לצמצום נשירה ממערכת החינוך בגיל הצעיר והגברת מסוגלות עצמית לשילוב בשוק התעסוקה באופנים שונים.
התערבויות קהילתיות בבתי ספר של פסיכולוגיה חיובית או פסיכולוגיה מונעת מהעשור האחרון מביאות לירידה של כ-50% בממוצע ברמת המצוקה הנפשית של צעירים. שינויים במערכת החינוך ו/או במערכת התעסוקה הינם מורכבים ומתרחשים בטווח של שנים רבות. כמובן שיש לתכנן שינויים כאלה אולם המתנה להיווצרותם עלולה לגבות מחיר אישי, חברתי וכלכלי כבד. אני חוזר על השורה התחתונה שציינתי בפוסט האמור, שהתערבויות ממוקדות של פסיכולוגיה חיובית עשויות להביא תוצאות בטווח קצר ובהשקעות כספיות צנועות בהרבה.

פערים ברמת הרווחה הנפשית בין יהודים וערבים בישראל – לקראת פורום קיסריה ה-19 המתקיים במכללה למינהל

ב-50 השנים האחרונות עלה שיעור הדיכאון הקליני בעולם בצורה ניכרת, וארגון הבריאות העולמי מתריע שמדובר כיום במחלה הרפואית החמורה ביותר בעולם מבחינת פגיעתה באיכות ותוחלת חיים אין ספק שהבעיה מטרידה ודורשת מענה כלפי כל שכבות האוכלוסיה, אולם בישראל היא אינה מתפלגת באופן שווה בין קבוצות אוכלוסיה שונות, ובמיוחד בין יהודים וערבים. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שיעור המבוגרים הערבים בני 20 ומעלה המרגישים בדידות כפול מזה של המבוגרים היהודים(51.7% ו-26.4%, בהתאמה) וכך גם התחושה ש"אין למי לפנות בשעת משבר" (20.5% ו-7.5%, בהתאמה), דיווח על היעדר קשרים חברתיים (19.3% ו-9.5%, בהתאמה) ועוד מקורות סטטיסטיים רבים המורים על מגמות דומות אשר מצביעות באופן כללי על גורמי סיכון גבוהים יותר בתחום הרווחה הנפשית בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת האוכלוסיה היהודית בישראל.

כחוקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית אני סבור שהשלב הראשון בטיפול מעמיק בפערים חברתיים אלו בין האוכלוסיה הערבית והיהודית, וטיפוח הרווחה הנפשית באופן כללי, היא היכולת לחקור את התופעות הללו בצורה מדעית ומדויקת,ולאחר מכן ליישם כלים שונים שנוסו בעולם כדי לטפל בהם בצורה יעילה. אולם כדי לבצע מחקרים ופרויקטים מהסוג הזה נדרשים קודם כל תשתיות מחקריות בסיסיות אשר יאפשרו מדידה מדויקת ורגישה של מדדי הפסיכולוגיה החיובית.

לקריאת הפוסט המלא בבלוג של פורום קיסריה

למאמר מקיף על פסיכולוגיה חיובית