ארכיון תגית: אחריות תאגידית

נושאים נבחרים בשיווק: Marketing4Good – שיווק אחראי

אחריות חברתית תאגידית הפכה לשם דבר בקרב חברות מסחריות. לדוגמה, כמעט כל החברות המופיעות ברשימת Fortune 500 מדווחות כיום על פעילות ענפה של אחריות חברתית, משרדי רואי החשבון עמלים כיום על דיווחי פעילות אחריות חברתית תאגידית בדוחות הכספיים של לקוחותיהם ונראה שפילנתרופיה תאגידית הפכה לדרישה מקובלת, אם לא הכרחית, לחברה המחשיבה את עצמה ומנהלת מותגים מצליחים. אז האם העולם שלנו נעשה יותר חיובי וערכי בשנים האחרונות? למרבה הצער נראה שהסיבות המרכזיות שהובילו חברות להכיר בחשיבות התרומה החברתית לא הגיעו מהמקומות הערכיים. הצורך בבידול בין מוצרים מתחרים הביא פירמות מסחריות לפתח ולשווק ערכים סביב מותגיהם. הערכים גרמו לכך שצרכנים אכן יראו מוצרים כחלק מסגנון החיים שלהם ולא רק כפתרונות פונקציונאליים לצרכים בסיסיים. אולם אליה וקוץ בה; כאשר שמועות על ניצול עובדים בסדנאות היזע באסיה החלו לזרום לצרכני השפע במערב, החלו אלו להרגיש שחווית המותג שלהם נפגעת בשל כך שהחברה המייצרת את המותג אינה נוהגת באופן ערכי. הם מתבוננים על נעל ההתעמלות או על כדור הרגל הממותג שרכשו ורואים בדמיונם את הילד הפקיסטני הצעיר והמנוצל שיושב על ברכיו ותופר את הכדור שילדם המערבי, בן אותו הגיל, משחק בו. אחריות חברתית תאגידית נולדה כדרך תגובה של חברות להתמודדות עם הצרכן הערכי, אותו בנו הם עצמם במו ידיהם, הדורש מהמותג שלו לייצג באמת ובתמים את הערכים אותם חרט על דגלו. ההיבט השיווקי של אחריות חברתית תאגידית הולך ותופס תאוצה, שכן השיווק מחזיק מחד את האסטרטגיה המוצרית של הארגון והסיבה שבגללה הוא קיים ושבגללה הצרכן רוכש את מוצריה או שירותיה. מצד שני, יהיה זה מעט ציני לטעון שאחריות חברתית מיועדת למטרות שיווקיות-מכירתיות בלבד, ובעיקר על רק שינוי הערכים של דור המילניום שדורש ממותגים אחריות ומסירות רבה יותר לערכים חברתיים.

גישת האחריות התאגידית גורסת שכל ההחלטות העסקיות והמקצועיות צריכות להילקח תוך התחשבות בהשלכות החברתיות והסביבתיות שלהן.

כאשר אנשי שיווק מתכננים מהלכים שיווקיים, בהם פיתוח מוצרים ושירותים, קמפיינים, מבצעים ותקשורת שיווקית – עליהם לוודא שמהלכים אלה ייעשו בהוגנות ובאחריות חברתית וסביבתית. אחריות זו מתחילה בהימנעות מעשיית רע (הימנעות ממניפולציות, שימוש בסטריאוטיפים, הדרה של קבוצות אוכלוסיה), וממשיכה ביכולת לעשות טוב. כן, באמצעות המהלכים השיווקיים. כגון, העצמת קבוצות מסוימות באוכלוסיה באמצעות הצגתן באופן חיובי בפרסומות, הנגשת מוצרים ושירותים לאוכלוסיות מודרות (סמארטפון מותאם לקשישים).

האם תפקידה של פרסומת מסחרית לקדם ערך חברתי? ניתן לטעון שלא, אבל זוהי בהחלט הזדמנות שיכולה ליצור ערך משותף: הן למותג והן לקהילה. בפרט בעידן בו הצרכנים מצפים לגילויים של אחריות ואכפתיות מצד המותגים, כפי שראינו ביחידת הלימוד הראשונה.

מטרת יחידת הלימוד הנוכחית להאיר את נושא ה”אחריות” שעולם השיווק המודרני מחויב אליו, הן מבחינה ערכית, והן מבחינה עסקית, שלא לומר – לעיתים אף הישרדותית. הפעם נשים דגש על פרסום ותקשורת שיווקית.

אז אילו היבטים חברתיים וסביבתיים צריכים מנהלי שיווק לקחת בחשבון בעבודתם השוטפת?

קריאת חובה

שירלי קנטור. פרסומות לא פוגעות ברגשות. בלוג שירלי קנטור 12.7.15 http://bit.ly/2ukN12b ‘עקרונות וקריטריונים בנושא מוצרים, פרסום, שיווק ולקוחות’ מתוך הקוד לניהול חברתי בעסקים של מעלה. http://bit.ly/2ukn9n8

אודות תו אמון הציבור. מתוך אתר אמון הציבור http://bit.ly/2eDVPLu

אמנת הייצוג הישראלי בפרסום. איגוד השיווק https://www.ishivuk.co.il/message/1538

ICC CODE http://www.codescentre.com/icc-code.aspx

The 7 Sins of GreenWashing http://sinsofgreenwashing.com/findings/the-seven-sins/index.html

מדריך למניעת “גרינווש”. המשרד להגנת הסביבה פברואר 2014  http://bit.ly/2tPSn1X

ענת ביין-לובוביץ’. מנהלי שיווק מבינים היום שהם חייבים לפתח רדאר חברתי.  גלובס 18.8.17 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001201736

בחירה

שירלי קנטור. איך להימנע מהפיכת קמפיין חברתי – לעלה תאנה מסחרי? בלוג שירלי קנטור 9.8.12 http://bit.ly/2uLGvlV

שיווק לילדים: של מי האחריות? בלוג שירלי קנטור 8.7.11 http://bit.ly/2gXJtuL

המדריך למפרסם המגדרי. מאת ערן רותם http://www.ishivuk.co.il/articles/1449

 

משימה (25% לכל פריט)

  • קראו אודות קולקציית conscious של מותג האופנה H&M. דונו, לפי הקריטריונים שבמקורות, האם מדובר בפעילות גרינווש או לא? (עמוד עד שניים)
  • נתחו את פרסומת ‘מיני כריות’ של תלמה לפי הקריטריונים שבמקורות. https://www.youtube.com/watch?v=011Z2_dbS8U (עמוד עד שניים)
  • כתבו קוד שיווק ופרסום אחראי למותג קוסמטיקה או סלולר, לפי בחירתכם. הקוד יכלול 10 סעיפים ויתייחס למרכיבים השונים של השיווק והפרסום, בהתבסס על המקורות. הסבירו את הקוד שכתבתם (עמוד עד שניים)
  • סכמו בקצרה את עמדתכם לגבי “שיווק חברתי” או שיווק מכוון ערכים. האם מדובר בתופעה אותנטית שניתן ורצוי לחזק בארגונים או שמדובר בתופעה מלאכותית שלא ניתנת למימוש בעולם עסקים מכוון רווחים? (עמוד עד שניים)

לסיום קורס קיץ זה, המופיע בגרסה דחוסה יחסית ובלמידה עצמית – נשמח לקבל פידבק ולשמוע את דעתכם, הן לגבי צורת הלמידה הזו, והן כמובן לגבי תוכן הקורס בכלל (כתיבת זכות כמובן, ללא ציון)

המשך קיץ ומוצלח

אורן קפלן, שירלי קנטור, גליה שוץ וצוות המתרגלים

 

נושאים נבחרים בשיווק: Marketing4Good – אתגרים והזדמנויות בשיווק בעידן חברתי דיגיטלי

נושאים נבחרים בשיווק: Marketing4Good – אתגרים והזדמנויות בשיווק בעידן חברתי דיגיטלי

מנחים: פרופ’ אורן קפלן ושירלי קנטור – מרכזת: גליה שוץ

שלום לכולכם,

לאורך הסמסטר הנוכחי והבא נלמד ביחד קורס בהתכתבות. מדובר בפורמט לימודי וותיק וחדשני כאחד, אותו אני מעביר מזה 20 שנה במכללה למנהל, ולמעשה היווה את הקורס הראשון בקמפוס בלמידה מרחוק. אמנם מאז צמחו ופותחו פורמטים מרשימים וצבעוניים מזה הפשוט שמבקש קריאה, יישום, כתיבה, אך עדיין יש משהו עבורי נעים ומסקרן בפורמט הנוכחי, ששומר על ניחוח מסורתי של למידה אקדמית ישירה מול הטקסט, בוודאי במסגרת הסמינריונית שאליה מכוון הקורס הנוכחי.

הקורס הנוכחי יכלול סדרה של מספר יחידות שיתמקדו באתגרים והזדמנויות בשיווק בעידן חברתי דיגיטלי.

בשנה האחרונה הוקם בבית ספרנו מרכז אקדמי חדש להשקעות אימפקט ועסקים חברתיים בשיתוף קרן דואליס, וקרן אדמונד דה רוטשילד (קרן קיסריה). המרכז מייצג גישה חדשנית שמתפתחת בעולם כולו בנוגע לכלכלה שיתופית, השקעות חברתיות ועסקים חברתיים. הוא הוקם על רקע התגברות היקף הפעילות של עסקים חברתיים בישראל ובצורך שנוצר למיסוד תשתיות ניהול, ידע, מחקר והכשרה מקצועית בענף חדשני זה, אשר, כאמור, צובר תנופה בעולם. הקמת המרכז מהווה קפיצת מדרגה מערכתית במטרה להפוך את תחום ההשקעות החברתיות והעסקים החברתיים לתופעה נפוצה ומוכרת גם במשק הישראלי. האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו בהקמתו של מרכז כזה, ובפיתוחה של דיסציפלינה חדשה שכזו הן באקדמיה והן בשוק, היא ביסוסה של תורה ותיאוריה שתוכל לעמוד מאחורי היישום והעקרונות של השיטה. השנה לפיכך בחרתי להקדיש את כל הקורסים שאני מלמד למיקוד והחיבור שבין חברה לעסקים, והאופן שבו ניתן למנף וליצור “אימפקט” חברתי בעזרת כלים עסקיים וניהוליים. לפיכך גם הקורס הנוכחי יתמקד בנושא זה, וכמובן שבהקשר ללימודיכם במחלקה לשיווק ופרסום, הוא יעסוק בממשק שבין שיווק לערכים חברתיים.

לצורך כך גייסתי לעזרתנו וללימודינו את שירלי קנטור, שהיא מומחית מובילה בארץ בתחום השיווק החברתי, אחריות תאגידית, וכל מה שקשור לחיבור שבין חברה לעסקים בכלל ושיווק בפרט. לשמחתי שירלי נענתה בשמחה, והקורס הנוכחי יהיה צבוע בפוסטים ובידע הנרחב שלה. תוכלו לקרוא עוד על שירלי בבלוג המרשים שלה כאן: http://shirleykantor.co.il וכמובן שכל המטלות של הקורס הנוכחי יקבלו השראה ותוכן מבלוג זה.

ומאחר והקורס הנוכחי מבוסס על למידה וחקירה עצמית, נקפוץ מייד למים אל יחידת הלימוד והמטלה הראשונה: מותגים עם אג’נדה – יצירת ערך משותף: על היכולת והצורך של מותגים לעזור לפתור אתגרים חברתיים, ולהפיק מכך תועלת עסקית.

הנכם מתבקשים לקרוא את ארבעת פריטי הקריאה הבאים (קריאת חובה):

  1. 2017 Cone Communications CSR STUDY http://www.conecomm.com/research-blog/2017-csr-study
  2. Richard Goddard. Authenticity is all-important when brands ‘get woke’ to social equality. Ethical Corporation, 28.6.17  http://bit.ly/2srWTmV
  3. שירלי קנטור. מותגים עם אג’נדה חברתית – הרצאה בועידת שיווק, פרסום ודיגיטל של גלובס. בלוג שירלי קנטור 19.7.17   http://bit.ly/2uAeJZI
  4. שירלי קנטור. מותגי מזון עם אג’נדה חברתית. 27.3.17 בלוג ‘לקט ישראל’ https://www.leket.org/food-for-good/

ניתן לקרוא ולהרחיב ידע גם בעזרת הפריטם הבאים (בחירה):

Inspiring businesses to improve society through purpose-driven brands, BITC  https://www.bitc.org.uk/system/files/marketplace_toolkit.pdf

Philip Kotler and Christian Sarkar. “Finally, Brand Activism!” 9.1.17 THE MARKETING JOURNAL  http://www.marketingjournal.org/finally-brand-activism-philip-kotler-and-christian-sarkar/

שירלי קנטור. ביקשת סקס? קיבלת איכות הסביבה. 24.2.15  אתר איגוד השיווק http://www.ishivuk.co.il/articles/1269

משימה:

  • נתחו את אחד מתוך 6 המותגים הבאים, תארו והדגימו כיצד המותג מקדם אג’נדה במגוון היבטים: הגדרת המחויבות לאג’נדה/משימה החברתית והחיבור שלה למשימה העסקית, יישום המחויבות בפעילות עסקית שוטפת (מוצרים/שירותים, עובדים, רכש), מהלכים תקשורתיים לקידום המסר, כולל מהלכים פילנתרופיים, קמפיינים ושיתוף לקוחות/צרכנים.

התבססו בתשובתכם ובניתוח על חומרי הקריאה האמורים (לפחות היבט משמעותי אחד מכל אחד מפריטי קריאת החובה) – עד שני עמודים

ששת המותגים לבחירה (יש לבחור אחד בלבד):

  • פטגוניה או בן אנד ג’ריס (דגש לסביבה)
  • לאש LUSH – (דגש לרווחת בעלי חיים)
  • נייקי או airbnb – (דגש לשוויון ומאבק בגזענות)
  • CVS  – (דגש לבריאות)

כתבו הצעה לאחד ממותגי הסלולר או רשתות האופנה בישראל לאג’נדה חברתית ואופן יישומה בכל הממשקים המתוארים בסעיף א’ לעיל – עד שני עמודים

סמסטר מהנה וחברתי לכולכם!

אורן, שירלי, גליה

מטלת סיכום: פרישה בכבוד

“הדרך ארכה עד מאוד – אמר הגבר, ישב הזקן לנוח בצד הדרך” (לאה גולדברג, שירי סוף הדרך).

זוהי מטלת הסיום של הקורס הנוכחי, שבסופה יסתיים המסע הקצר יחסית שלנו בקורס ובסמסטר הנוכחי, אך אנו מקווים שהוא המחיש לכולנו את מסע החיים של כולנו, ובמיוחד של מי שעובד למחייתו ומקווה שבעת זקנתו יוכל להישען את הישגיו ולממש את עצמו בעזרת פנסיה ראויה, או לפחות לחיות בכבוד בשנות זקנתו. למרבה הצער, רבים במדינת ישראל לא יזכו לחזון זה, ולא בגלל סיבות טובות ומוצדקות, אלא סתם, פשוט סתם בשל חוסר ניהול נכון, ראשית שלהם עצמם את מסעם, אך בנוסף גם בשל חוסר ניהול מדיניות ציבורית ואכיפה במשך שנים רבות בתחום זה.

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אנו מצויים כיום בתקופת מעבר שבה יש הזדמנויות וסיכונים רבים בתחום החיסכון ארוך הטווח במדינת ישראל, אין ספק שאתם כסטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים חייבים להבין נושא זה לעומקו, אתם תהיו האנשים שעימם יתייעצו חברים ובני משפחה, כמומחים לניהול והתנהלות, וכמובן, אתם האנשים שחייבים לדאוג לעצמכם ולמשפחותיכם בגיל צעיר בכדי שזקנתכם תחמיא למסלול חייכם אותו אתם מעצבים כיום.

התקשורת עסקה באינטנסיביות בחודשים האחרונים בדנקנר ובתספורות, אך ספק אם טובת הציבור במובן ארוך הטווח מצוי בלב הדיון. תהיתי לא פעם אם אין זו פשוט “ההצגה היומית” שבה מוכנס לזירת הקולוסאום אריה או גלדיאטור חדש כדי לספק את יצר הסקרנות והבידור של ההמונים. פחות מידי תשומת לב ניתנה למהות, יותר מידי נוסטלגיה מוקדה בעבר, בימים הטובים של הפנסיה הבטוחה, תוך התעלמות מכך שהיא היתה גרועה לא פחות מהמצב הנוכחי.

לא ברור האם המקרים הרבים של חדלות פירעון שעליהם דיווח מבקר המדינה אכן נובעים ברובם מהתנהלות לא תקינה של מנהלים. שהרי לא תמיד ניתן להאשים רק את החברה המפסידה. לעיתים ישנם שינויים בסביבה ובתנאים התחרותיים שגורמים גם למנהלים טובים ואחראיים להגיע למצבים לא נעימים, ואפילו לחדלות פירעון. השאלה המרכזית קשורה מחד למידת תום הלב ולאינטרס הציבור שעמד בשיקוליהם של המנהלים ובמיוחד של אלו בחברות הציבוריות, כאשר קיבלו את החלטותיהם, אך אף חשוב מכך, למידת הפיקוח והמעורבות של הציבור, הרגולטור, והמדינה, כדי למנוע שימוש מופקע ומופקר בכוח האדיר שמקבלים בעלי הון לאחר שהציבור הפקיד בידם את חסכונותיו.

ברצוני להתריע ולהבהיר שאיני רומז או טוען שיש להחזיר את המצב לקדמותו לפני הרפורמה שהביאה לסגירת קרנות הפנסיה הישנות, שהרי גם הן, שקיבלו תמיכה מוחלטת מכספי המדינה ולמעשה נוהלו על ידה או על ידי נציגיה העקיפים, לא הצליחו במלאכתן, והגיעו לחדלות פירעון בטווח הארוך. אני סבור שיש חשיבות רבה לשוק חופשי, ועם כל הקשיים, כנראה שהמצב הנוכחי עדיף על זה הקודם, שבו מעטים זכו לחיסכון פנסיוני מובטח, ורבים הודרו ונותרו ללא משאבים לעת זקנתם. לבירוקרטיה הפקידותית-ממשלתית יש חסרונות רבים, ולכן לא היא צריכה להיות זו שתנהל בפועל את כספי הציבור. תפקידה לייצר את מנגנוני הפיקוח והבקרה, באותו אופן שבו מדינת הרווחה מחוקקת דיני עבודה ומפקחת על עבודת ילדים, בטיחות וגהות בעבודה. רכיבים רבים וחשובים אלו נעדרו בתקופת המהפכה התעשייתית שיצרה עידן של מה שמכונה “קפיטליזם פרוע” שבו בעלי הון דרסו את זכויות העובדים. גישה קיצונית זו הביאה בצד אחד של העולם למהפכה הקומוניסטית של הפרוליטריון ובצידו השני, המערבי, למדיניות רווחה ליבראלית אשר חישקה במידת-מה את כוחם האין-סופי של “העשירים”. רבים טוענים שהגלובליזציה אשר מחלישה כיום את כוחה של מדינת הרווחה מלפקח על בעלי ההון, מחזירה לזירה את ה”קפיטליזם הפרוע”. יתכן שסיפור “התספורות” וסוגיית החיסכון הפנסיוני שפרצו לתודעת הציבור לאחרונה, ממחישים זאת ומחזירים את המתח המובנה בין הון, שלטון, ופרוליטריון.

מטלת הסיכום של הקורס אינה מיועדת לסכם את הסמסטר. ארבעת מטלות הליבה סקרו את הסוגיות שבחרנו להעמיק בהם בסמסטר הנוכחי, ובעבודה האחרונה, הרביעית, כבר ערכתם סיכום מספק דיו. מטרת עבודת הסיכום היא דווקא להרים את הראש מעל למטלות השוטפות, ולייצר חומר חדש ומקורי שלכם, אך אף חשוב מכך, לתרום מעצמכם כלפי חוץ, למי שיוכל להפיק תועלת ועניין  מהידע שלכם. מספר סטודנטים כבר הרימו את הכפפה והפיקו חומרים עצמיים עוד קודם. בהקשר זה ברצוני לשבח את הסטודנט בקורס שלנו, אורן סנובנסקי, שבחר לראיין את מר יוני קופרמן, משנה למנכ”ל כלל ביטוח וראש חטיבת החיסכון ארוך הטווח בקבוצה. ראיון זה עשוי לספק לחלקכם רעיונות יצירתיים לטובת עבודת הסיכום שלהלן הנחיותיהם.

במהלך הקורס הנוכחי צברנו ידע, עמדות, תפיסות ומודעות לגבי תחום החיסכון ארוך הטווח ברמת המיקרו והמאקרו. נחשפנו אליו בתחילה מתוך זווית הדיו הציבורי בפרשת דנקנר ואידיבי, מתוך דוח מבקר המדינה שפורסם עם פתיחת הקורס בתחילת הסמסטר, והעמקנו במאמרים, כתבות, וסקירות שונות סביב עולם תוכן זה. כעת, לאחר שספגתם נושאים שונים, זה הזמן גם להעניק לחברה דבר מה שישאר אחרי שהקורס הנוכחי יסתיים. אנו מתכוונים לפתוח אזור בתוך הבלוג של המרכז לאחריות תאגידית בבית ספרנו שלתוכו ישובצו כתבות ופרסומים מאת תלמידי הקורס הנוכחי, ואשר יוכלו להעשיר את מחזיקי העניין השונים בישראל במידע ותובנות של כל אחת ואחד מכם.

אופי מטלת הסיכום פתוחה לחלוטין לבחירתכם. הנכם מתבקשים להפיק פריט קריאה או צפייה שמתאים לקהל הרחב אשר עוסק באחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבורכם במהלך הסמסטר. אתם רשאים לבחור נושאים וטקסטים שבהם כבר השתמשתם לאורך הסמסטר או באחת המטלות, יכולים כמובן לכתוב דברים חדשים, הנכם רשאים לערוך ראיון מוקלט כפי שתואר לעיל, או בכל דרך אחרת שתבחרו לבטא את עצמכם ואת הידע שלהם כעת בסוף הקורס. במידה ויש מי מכם שמעוניין להישאר אנונימי, אנא הדגישו זאת בבירור, ואנו נעלה את מאמרו ללא איזכור שמו. בהחלט רצוי להוסיף בתחילת המאמר שניים-שלושה משפטים עליכם כקרדיט למי שקורא את דבריכם, כולל כתובת מייל לתקשורת במידה ותרצו. מנסיוננו, פריטי תוכן מהסוג הזה עשויים לפעמים לתפוס תשומת לב תקשורתית, להוות נושא לשיחה בראיון עבודה, או בהקשרים שונים רבים. לכן כדאי לכלול בראש הכתבה מספר פרטים מקצועיים לגביכם. במקרים שתהיינה הערות משמעותיות מצד צוות התרגול על המטלה, נבקש מכם לתקן אותה לפני העלתה לאוויר.

מבנה המטלה (למטלה בפורמט של כתבה מוקלטת ראו הנחיות בהמשך):

  1. כותרת אטרקטיבית לכתבה

  2. שם הכותב

  3. קרדיט לכותב (תיאור אישי-מקצועי קצר של 2-3 שורות)

  4. פסקה או שתיים כהקדמה לקריאת צוות ההוראה של הקורס בלבד על הסיבה שבחרתם את הנושא הנוכחי, התלבטויות שהיו לכם, ומה מוקד הכתיבה שלכם, מי קהל היעד שיתעניין בכך וכו’.

  5. הכתבה עצמה: בין 400-800 מילים. הקפידו על כללי כתיבה וניסוח, על מתן קרדיט מתאים במידה והשתמשתם במקור חיצוני, ועל אי-פגיעה בזכויות יוצרים מכל סוג שהוא בכתיבתכם.

  6. דברי סיום לקורס שאינם לפרסום בבלוג ומיועדים לקריאת צוות ההוראה בלבד – סיכום הקורס מבחינתכם מכל זווית שתרצו: הנושאים שאליהם התחברתם או לא התחברתם, חוויית הלמידה בקורס הנוכחי, וכל דבר אחד שתרצו לומר: חצי עמוד עד עמוד.

הערה: במקרה של הגשת ראיון מוקלט הגישו את החלקים הכתובים בסעיפים 4 ו-6 בלבד. שאר החלקים יבואו לביטוי בהקלטה. אנא שימו דגש לאיכות הסאונד, השתדלו להקליט עם מיקרופון, ניתן להיעזר לגבי סוגיות טכניות עם גליה, וננסה לעזור לכם בעזרת צוות ביה”ס לתקשורת שלנו.

הגשת המטלה לפורטל עד ל-31 בינואר 2014.

ולסיום, כמו שגיל הפרישה מגיע, ועימו יש לקוות גם הפנסיה, כך גם בקורס הנוכחי מתקרב מועד הפרישה. בשמה של גליה ומיה מתרגלות הקורס ובשמי ברצוננו לאחל לכם סיום מוצלח של הסמסטר והצלחה בבחינות. אנו מקווים שהיתה לכם חווית למידה מעשירה במסגרת הקורס הנוכחי, אנחנו באופן אישי שמחים על ההזדמנות שהיתה לנו להשתתף יחדיו בקורס הנוכחי ולמדנו ממנו ומכם בעזרת העבודות המעניינות שהגשתם לנו ועוד תגישו בהמשך עד לסיום המטלה הנוכחית.

כל טוב

אורן

 

 

אחריות תאגידית הלכה למעשה: פיתוח מודל חברתי-יישומי לבתי ספר למינהל עסקים ולתעשייה – אורן קפלן – תלקיט אקדמי – נספח 2

אחריות תאגידית הלכה למעשה: פיתוח מודל חברתי-יישומי לבתי ספר למינהל עסקים ולתעשייה – אורן קפלן – תלקיט אקדמי – נספח 2

המשך לנספח 3 של התלקיט האקדמי | בחזרה לנספח 1 של התלקיט האקדמי | בחזרה לעמוד הראשי

המאבק החברתי בקיץ 2011 בישראל ובעולם כולו, וכשלי השוק שיצרו את המשבר הכלכלי הגלובאלי בשנים שקדמו לו, השפיעו על תפיסתי הכלכלית-חברתית ועל האופן שבו אני מאמין שיש לנהל עסקים במאה ה-21.

תחום האחריות התאגידית מתפתח במהירות, אך עדיין הוא נתפס יותר ככלי לניהול סיכונים עסקיים ופחות כגישה חברתית, ערכית ואתית לאזרחות תאגידית טובה. אני מחפש אחר מודל עסקי-ניהולי חדש (או יגידו אחדים, “בחזרה למקורות” הקהילתיים של הכפר המסורתי), את המודל שבו “בערבון מוגבל” (בע”מ) יגן עדיין על היזם והמנהל ויאפשר לו לצמוח ולשגשג, אך לא יגביל את אנושיותו ומידת המוסר שלו בהתייחסותו למגוון מחזיקי העניין של ארגונו וסביבתו, במובן הרחב ביותר של קיומה וקיימותה.

מי שעוקב אחר המהפכות והמאבקים החברתיים המתחוללים כיום בכל העולם, וכמובן גם אצלנו, אינו יכול להתעלם מהשינוי שעובר על החברה. תנועת הצדק החברתי שוטפת את אירופה, זעם ציבורי מוטח בעשירי המדינות, בטייקונים, בממשלות שנוקטות במדיניות המגבירה פערים כלכליים-חברתיים. אין ספק שאנו נדרשים להיערך לשינוי משמעותי בהתנהלותנו, בוודאי לצורך ניהול הסיכונים הכוללים שלנו כארגון השואף לקיימות בטווח הארוך, אך בראש ובראשונה כמוסד חינוכי-חברתי שיכול להשפיע על השוק כולו, כמוסד ללא כוונת רווח שהוקם על תשתית חברתית על ידי ההסתדרות, שבו אנו, חברי הסגל האקדמי, צמודים עד היום לשכר השירות הציבורי באוניברסיטאות (למרבה הצער רוב הסטודנטים שלנו אינם יודעים זאת).

אחד הנושאים שהוצבו בראש סדר העדיפויות של פרופ’ עדי ערמוני, קודמי לתפקיד הדיקאן, היה פיתוח תחום האחריות התאגידית. חיבורי לתחום בשל הרקע החברתי ממנו אני מגיע היה טבעי, וניהלתי דיאלוגים רבים בתחום עם גורמים מובילים בשוק. לשמחתי הסכימה (תא”ל מיל וח”כ לשעבר) עמירה דותן לבקשתי לעמוד בראש המרכז ולקחת חלק בהנהלת בית הספר. כדיקאן אני רואה בהעצמת פעילות המרכז לאחריות תאגידית משימה מרכזית וחשובה. אני רואה בפיתוחו והפיכתו למרכז האקדמי המוביל בישראל מטרה עליונה ואסטרטגית לבית הספר ולקהילה העסקית.

המרכז לאחריות תאגידית צריך לפעול לפי תפיסתי במשולש שכל אחת משלושת קודקודיו עצמאי, וכמובן שכולם יחדיו מתכנסים ומעצימים את פעילותו:

א.      בהשפעתו על הקהילה העסקית בישראל דרך הפיכתנו למטריה האקדמית והמחקרית המובילה את השוק בתחום זה.

ב.      קורסים אקדמיים בסיסיים ומתקדמים בכל רמות התארים והמחלקות

ג.       תהליך פנים-ארגוני, רוטיני ועמוק, המטמיע ערכים של אחריות תאגידית לפעילותנו שלנו באופן שתהווה דוגמה ומופת לשוק וכמובן שיהיה נעים ובטוח להיות בו ולהשקיע בו את מיטב יכולותינו.

קשרינו עם התעשיה צריכים להתעצם ולהיבנות ביתר שאת, הן בהקשר האמור של ה-CSR באופן ישיר, אך גם בהקשרים רבים ורחבים אחרים, מתוך הדיאלוג ההכרחי של ארגון עם מחזיקי העניין שלו, ובוודאי שהתעשייה היא אחת ממחזיקי העניין המרכזיים והחשובים שלנו. בנוסף, אין ספק שאחד הכלים הלא ממומשים שלנו לצורך כך הוא רשת הסטודנטים הבוגרים העצומה שלנו המפוזרים בכל רחבי השוק. כמובן שעלינו להידרש גם לשאלה מה אנו יכולים לתת להם כערך מוסף? בטקס של מלגות קרן בהרב בשנה שעברה אמר הדובר הראשי, אליעזר שמואלי, שהמילה “נתן” בעברית מורכבת ממבנה סימטרי – האות נ’ בהתחלה והאות נ’ בסוף, כך שאפשר לקרוא אותה בשני הכיוונים – “מי שנותן מעצמו גם מקבל בחזרה”, אמר שמואלי.

פעילותנו עם התעשייה בולטת בכל תחומי עיסוקנו. בית הספר הדגיש תמיד את החוזקה שלו ביישומיות לשטח ותמיד שאפנו לשיתופי פעולה. אני סבור שעלינו “לעלות מדרגה” בתחום זה ולהגדיר את מודל העבודה שלנו מול התעשייה בצורה יותר מובנית, תוך איתור הזדמנויות מתמיד לשת”פ בהקשרים שונים, וניהולן לאורך זמן.

דוגמה למודל המשלב את העבודה האקדמית של בית הספר עם הפנים אל הקהילה העסקית בישראל הוא הקורס “אתיקה ואחריות תאגידית” שנבנה בגישה של למידה מרחוק במסגרת התואר הראשון. הקורס בנוי על גישה מסורתית של “קורס בהתכתבות” בו הסטודנטים קוראים ונחשפים למגוון תכני ליבה, קוראים ומגישים מטלות עיוניות ומעשיות בתחום. הקורס נבנה כל סמסטר מחדש, וכל החומרים שבו הופכים בתום כל סמסטר לחלק מהספריה האלקטרונית של המרכז לאחריות תאגידית. פנינו למו”לים מובילים בעולם וביקשנו אישור זכויות יוצרים לתרגום ופרסום מאמרים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית. מספר מאמרים שכאלה משולבים בכל קורס, וכך מידי סמסטר תועשר הספריה האלקטרונית של המרכז לאחריות תאגידית בחומרים נוספים שיכולים לשמש את מחזיקי העניין הרבים בישראל שזקוקים לחומר מקצועי איכותי בעברית להתפתחות והכשרה בתחום. באופן כזה אנו עושים שימוש מושכל במשאבים של צוות ההוראה הנמצאים בצד “ההוצאות” של משוואת המאזן הכספי, והופכים אותו לנכס בר קיימא בזכות החומרים האקדמיים המתקדמים והחדשניים שנוצרים בעזרתו ואינם נעלמים בתום הסמסטר, שפי שקורה לא פעם לתכניהם של הקורסים המסורתיים אחרי מבחן הקורס. מובן שגם לסטודנטים יש יתרון משני בקורס מהסוג הזה אשר מאפשר להם גמישות רבה יותר בניהול זמנם, בהיותו של הקורס בלמידה מרחוק.

אני סבור שעלינו להגביר שימוש במודלים אקדמיים חדשניים כגון הקורס האמור, הן כחלק מתרומתנו למחזיקי העניין השונים שלנו והן לצורך פיתוח וצמיחה של בית ספרנו עם שיטות ההוראה החדשות שמתפתחות בעידן האינטרנט.

המשך לנספח 3 של התלקיט האקדמי | בחזרה לנספח 1 של התלקיט האקדמי | בחזרה לעמוד הראשי