מהלך הקורס

א. בשיעורים הראשונים יקבלו תלמידי הקורס סקירה על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית ויישומם בעבודה ארגונית, אשר בפשטות ניתנים לסיכום בשאלה "מה עובד?". שאלה זו מנוגדת במהותה לתפיסה המקובלת של "משבר" ולנטייה הטבעית לחפש בתוך מקורות המשבר את היסודות אשר יפתרו אותו.

גישת הפסיכולוגיה החיובית שונה במהותה מגישת פתרון הבעיות, ובתחילת הקורס תינתן סקירה קצרה שתהווה לאחר מכן גם תשתית מתודולוגית בה ישתמשו גם הסטודנטים לחקירת נושא הקורס – ניהול משברים. במהלך חלקו הראשון של הקורס גם יוזמנו לכיתה מרצים אורחים ראשונים אשר יציגו תיאורי מקרה של התמודדות עם משברים.

ביבליוגרפיה מומלצת:

Seligman, M.E.P. (2002). Authentic Happiness: Using the New Positive Psychology to Realize Your Potential for Lasting Fulfillment. New York: Free Press.

Buckingham, M., & Coffman, C. (1999). First, break all the rules: what the worlds’ greatest managers do differently. New York: Simon & Schuster.

ב. אחת משאלות המפתח בקורס תהיה האם ניתן ללמוד משיטות להתמודדות עם משברים אשר מיועדות לפרטים – לדוגמה, התמודדות עם אבל, טראומה, פיטורין, או כל משבר אישי אחר, כדי להתמודד עם משברים ברמה הארגונית. הסיבה לחקירת נושא זה נובעת מכך שהיקף הספרות המדעית והיישומית בתחום הטיפול בפרט ובמשבריו בחיים, גדול לאין שיעור מהיקף הספרות שמתייחסת להתמודדות עם משברים ארגוניים. בנוסף, גם בתפקוד ארגונים יש רכיב אינדיבידואלי-אישי דומיננטי – לדוגמה- אופי מנהיגות הארגון או אופן התמודדות ההנהלה עם המשבר, נחשבים לקריטיים לגבי יכולת הארגון להתמודד עם משבר. והרי מנהיגות והנהלה גם הם בסופו של דבר גולשים לרזולוציות של פרטים – אנשים בשר ודם, ולא רק למבנים ארגוניים, ציוד, אסטרטגיות, ושאר מאפיינים של התנהגות ארגונית.

American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (Fifth ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.

http://www.natal.org.il/ מומלץ עיון אתר האינטרנט של ארגון נט"ל

ג. מתוך הדיונים בכיתה ומחוץ לכותלי הכיתה, ומתוך השתתפותם הפעילה של הסטודנטים באמצעות מטלות ממוקדות שהם יתבקשו לעשות, יקבע תוכנם של שאר מפגשי הקורס בתום חלק המבוא האמור. לאחר שלב זה יעודכן סילבוס הקורס בהתאם.

הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של ערוץ 2 בסקירת כתבות לזכר 40 שנה למלחמת יום כיפור – קישור כאן

בשעת ערב, יום לאחר הכרזת הפסקת האש של מלחמת יום כיפור בשנת 1973, צלצל הטלפון בביתנו בגבעתיים. כילד בן שמונה לא הבנתי את הדרמה שתתרחש בזמן הקרוב, אני בספק אם מישהו באמת מבין אותה אפילו היום. בצדו השני של הקו היה אבא שלי, סגן מיל. אלון קפלן באותה עת, אשר סיפר לאמי בקור רוח שהוא בסדר ושהוא מאושפז בבית החולים אסף הרופא. את קורותיו ביומיים שקדמו לשיחת הטלפון הזו הוא סיפר לה רק בבית החולים. אינני זוכר מתי בדיוק נודע גם לי הסיפור, נותרו לי כמה ציורים שמעידים כנראה על הרושם שהפרטים הותירו. אני זוכר את ביתני בית החולים אסף הרופא, את הפצועים, את כסאות הגלגלים שנהניתי לשחק בהם ולהחליק בתוכם לאורך המסדרונות לנזיפותיה של אחות המחלקה. כתבת "במחנה" שפורסמה בהרחבה והתעניינותם של כלי תקשורת רבים בסיפור שלקוח כאילו מסרט מלחמה דמיוני, אפשרו לי הצצה לתוך מהלך העניינים הבלתי נתפס של נפילתו בשבי של אבי עם עוד שני קציני מודיעין ישראליים בסיני, ושחרורם על ידי כוחות צה"ל בדרך נס.
ישראל היא מדינה קטנה. וכך מול מליאת חבר הנאמנים של המסלול האקדמי המכללה למנהל בה אני עובד, הצגתי לפני מספר חודשים שקופית במסגרת הרצאה על חוסן נפשי. בשקופית נראתה תמונה מתוך עיתון "במחנה" שפורסם לאחר שחרור שבויי המלחמה במצרים – ראו למטה. בתוך גיליון זה פורסם חלק מיומן האירועים שכתב אבי על אירועי השבי בזמן תקופת החלמתו בבית החולים. מתוך קהל הנוכחים התרומם לפתע ממקומו אדם שלא הכרתי באותה עת, ואמר "אני שחררתי אותו". היה זה שריונר שחסם את כביש הגישה לקהיר ממערב למזרח באותו לילה אפל. הוא אינו יודע גם היום להסביר מדוע הציב שם את המחסום, אך היה זה המקום האחרון שבו ניתן לעצור את השיירה המצרית ועמה שלושה שבויים ישראלים בדרך לקהיר. ההתקלות של הכוח המצרי בחיילי צה"ל הביא לשחרורם של שלושת השבויים תוך פציעתו של אבי, אך לפחות חופשי וחי מופנה לטיפול בישראל. אבי שנולד בחודש אוקטובר טוען מאז שיש לו שני ימי הולדת באוקטובר, אחד זה המקורי, והשני הוא באותו לילה חשוך על צידה המצרי של תעלת סואץ שבו הוא שוחרר.
אחרי כמה רגעים של הלם המשכתי בהרצאתי לחבר הנאמנים על הבמה בנושא פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי. כמה ממשתתפי האירוע אמרו שדבר כזה יכול לקרות רק בישראל. לאחר אותו יום החלטתי לשחזר את הסיפור מתוך גיליונות העיתון המצהיבים ולפרסם אותו שוב, בעברית ובאנגלית. בעמודים הבאים מתוארים הדברים במדויק בשם אומרם, כפי שנכתבו במקור על ידי אבי אלון קפלן בשנת 1973. בהזדמנות אולי אשלים את החסר ואביא את דבריהם של השותפים השונים שקשורים אל האירוע הזה, בינתיים הנה הם לעיונכם.

אורן קפלן, רמת גן, 2013

קישור למאמר המלא

קישור לכתבה באתר ערוץ 2

המסלול האקדמי המכללה למנהל
יחידת המחקר של בית הספר למנהל עסקים
המכון לחקר הכלכלה הציבורית ע"ש משה זנבר

 קול קורא למלגת פוסט-דוקטורט

בנושא: מדיניות כלכלית בישראל ו/או בסוגיות אחרות בכלכלת ישראל

מלגת פוסט דוקטורט אישית בסך 100,000 ₪ לשנה קלנדרית
ועוד 50,000 ₪ תקציב למימון הוצאות מחקר ישירות

 מתן המלגה מותנה בהקדשת זמן מלאה של החוקר בתקופת פעילותו במסלול הפוסט דוקטורט

אנו מזמינים מועמדים בעלי תואר שלישי להגיש מועמדות למלגת פוסט-דוקטורטבפרויקט מחקר בן שנה אחת (בין 13/10/2013 ועד 31/8/2014) שיבוצע ביחידת המחקר של ביה"ס למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל בשיתוף המכון לחקר הכלכלה הציבורית ע"ש משה זנבר.

המלגאי/ת יבצע/תבצע במסגרת מסלול הפוסט דוקטורט מחקר מדעי ויישומי מקיף הקשור למגמות, תמורות ואפיקים חדשים בתחום כלכלת ישראל.

הנחייה מדעית לפרויקט ולמלגאי תינתן על ידי פרופ' רו"ח יורם עדן, סגן נשיא לעניינים אקדמיים במסלול האקדמי המכללה למנהל וע"י פרופ' יצחק זילכה, דיקאן ביה"ס לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למנהל. הפעילות המחקרית מתבצעת במסגרת יחידת המחקר של בית הספר למנהל עסקים ובחסות המכון לחקר הכלכלה הציבורית ע"ש משה זנבר.

המלגה בסכום כולל של 150,000 ₪, מתוכה מלגת מחיה אישית בסך 100,000 ₪ לשנה קלנדרית אחת ותקציב הוצאות מחקר ע"ס 50,000 ₪, מיועדת לחוקרים שסיימו תואר שלישי ממוסד אקדמי מוכר ב-7 השנים האחרונות. התמחותו/ה של החוקר/ת יכולה לנבוע ממגוון רחב של תחומים, אך נדרש רקע מחקרי מעמיק שיהווה בסיס למחקר בתחום זה. כמו כן, נדרשת שליטה מושלמת בשפה האנגלית ויכולת מוכחת לכתיבה מחקרית באנגלית לצורך פרסום בכתבי עת מדעיים בינלאומיים.

מועמדות למלגה יש להעביר לאורלי עוזר orlyoz@hdq.colman.ac.il מביה"ס למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל עד לתאריך 20 באוגוסט 2013 בצירוף קורות חיים ומכתב המתאר את תחומי המחקר והעניין של המועמד/ת.

הערה: במידה וימצאו מועמדים מתאימים קודם לתאריך האמור, ההצעה עשויה לפוג קודם לכן, ולהיפך, אין בכך התחייבות לקלוט מועמדים בכל תנאי עד לתאריך זה.

שלום לכולם

אני מקווה שאתם בטוב, וברצוני להביא לידיעתכם מספר פרטים לקראת המבחן בקורס בפסיכולוגיה חיובית שמועדו הראשון יתקיים ביום שישי הקרוב 19 ביולי בשעה 9:00 בבוקר.

למי שחייב לדעת מה הקשר בין כל אלו ליהודה עמיחי – יכול לקפוץ לרגע לסיום הפוסט למטה.

 פרטים לוגיסטיים על המבחן

המבחן יכלול שתי שאלות שוות משקל בציון. תשובתכם לכל אחת מהן תכלול עד שלושה עמודים במחברת הבחינה. משך המבחן יהיה שעתיים וחצי, הוא יתקיים בחומר פתוח. אתם יכולים להביא עמכם כל חומר שתרצו, אך הקפידו במיוחד להביא עמכם לבחינה את יומני המסע אשר כתבתם במהלך הסמסטר, או לפחות ציטוטים מרכזיים מתוכם שיעזרו לכם להשיב על השאלה השנייה במבחן. מבנה הבחינה יהיה זהה בכל המועדים, שניים או שלושה, בהתאם לצורך, אך תיאורי המקרה לניתוח ישתנו ממועד למועד.

השאלה הראשונה במבחן (בכל המועדים) תתייחס לניתוח אירוע אקטואלי שאליו תתבקשו להתייחס בעזרת חומר הקורס. אופי התשובה יהיה דומה ליועץ שמשלב בדברי הייעוץ שלו ידע מקצועי תוך התאמתו לנושא הספציפי שאליו הוא מתבקש להתייחס. שאלה זו תתייחס לחומר הקורס כפי שנלמד בכיתה. נסו לקחת למשל כתבה בעיתונות היומית, והכניסו עצמכם לכובע של יועץ שמסביר לאנשים המעורבים בסיפור שבכתבה את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, וכיצד עקרונות אלו יכולים לעזור להם להתמודד או להפיק יותר מהסיפור המתואר.

השאלה השנייה במבחן תתייחס ליישום הקורס על מקרה אחר, אך הפעם תוך התבססות בעיקר על יומני המסע, אשר גם הם כמובן מתבססים על חומר הלימוד, אך כוללים גם התייחסות לתהליך שעבר הקורס, ועברתם אתם כפרטים וכקבוצה בתוך הקורס (כולל החלקים שיותר אהבתם/פחות אהבתם, אלו שלקחתם בהם חלק בכיתה, ואלו שלא). האימון למענה כאן דומה לנ"ל – נסו לראות כיצד הייתם מייעצים למישהו/מישהי שמתמודד עם סוגיה/שאלה/הזדמנות כלשהי, בעזרת החומרים שמופיעים ביומני המסע שלכם – דגשים שמופיעים שם הן על החומר התיאורטי והן על התהליך שעבר הקורס ואתם בתוכו. אפשר להשתמש כמובן גם במצגות וחומר הכיתה לחיזוק החומר שמופיע ביומני המסע. נסו לבחור ציטוטים מרכזיים ביומנים השונים, שנראים לכם משמעותיים, כדי שתוכלו להיעזר בהם במהלך הבחינה.

כיצד מומלץ ללמוד לבחינה?

מומלץ לעבור פעם או פעמיים על כל סיכומי השיעור בשילוב עם המצגות שיכולות לתת תזכורת על התוכן שעברנו, ולאחר מכן לעבור על יומני המסע שכתבתם, הן בהיבט של התהליך שעברתם והאופן שבו התבוננתם על הקורס והאופן שבו הוא מתקשר עם העולם החיצוני, וכמובן להיבט התוכן שהזכרתם בתוך היומנים. נסו לבחון כיצד התהליכים שמתוארים ביומן המסע קשורים לתכני הקורס, מה יש לכם לומר לעצמכם מבחינת יישום הנושאים הנ"ל לחיים התעסוקתיים והאישיים. נסו לחשוב על כך מתוך זווית ראיה של יועצים למישהו אחר, ואח"כ מתוך זווית ראיה אישית שלכם עם עצמכם.

לאחר מכן מומלץ להתאמן בלסכם לעצמכם את הנושאים המרכזיים של הקורס תוך איתור דגשים ונקודות מרכזיות בכל נושא ונושא. להזכירכם, הנושאים המרכזיים הם:

• מבוא וארגז הכלים של פסיכולוגיה חיובית – שיעורים 1-4, 13
• זרימה – Flow שיעורים 6, 8-9
• הבסיס הקוגניטיבי וההטיות בתפיסת האושר – שיעור 11
• "מודל ההרחבה והבניה" של ברברה פרדריקסון – שיעור 12
• חוזקות וחקר מוקיר – שיעור 10 + עקרונות משיעורי המבוא
• מרצה אורחת: הדר שני – מחקר בפסיכולוגיה חיובית – שיעור 5
• מרצה אורחת: ד"ר יעל כהן-ישראל – התערבות בבי"ס בעזרת פסיכולוגיה חיובית – שיעור 7

לגבי כל אחד מהנושאים שהתמקדו בשיעור אחד – אין צורך לרדת לפרטי-פרטים, זכרו שכל תשובה במבחן כוללת לכל היותר שלושה עמודים לכל החומר כולו, לכן וודאו שאתם יודעים לכתוב/לומר לעצמכם משהו בהיקף של 300 מילים לכל היותר על כל אחד מהשיעורים הללו.

מדיניות הכניסה שלי לכיתה במהלך המבחן

בכוונתי להגיע פעמיים לכיתה, פעם אחת בתחילת המבחן, ופעם שניה באמצע הזמן המוקצב למבחן. אינני נוהג לגשת אישית לסטודנטים במהלך מבחנים מאחר שלדעתי התנהלות שכזו, בוודאי במבחן מסוג כזה עם חומר פתוח, רק מוסיפה מתח מיותר לאי הוודאות המלווה בכל מקרה את סיטואציית המבחן, מה גם שאין לי הרבה מה לומר בסיטואציה הזאת – הידע נמצא אצלכם ולא אצלי בשלב הזה.

לפיכך מטרת הכניסה לכיתה מבחינתי תהיה להבהיר דברים שמסיבה כלשהי אינם ברורים מספיק מהוראות המבחן, אם יהיו כאלה, ובמקרה כזה אתן הסברים מול כל הכיתה לאוזני כל הנוכחים כדי שכולם יוכלו להיעזר במידע.

רקע כללי לעקרונות הבדיקה של המבחן

הקורס בפסיכולוגיה חיובית כלל היבטים אקדמיים מסורתיים, כמו גם היבטים אישיים ותהליכיים יותר. מבחן יכול לבדוק, מטבע הדברים, יותר את ההיבט הפדגוגי, ולכן תהליך הלמידה ותובנות הקורס הם מתנה ונכס האישי שכל אחת ואחד יכול לקחת איתה/ו בלי קשר לציון הקורס (ואגב, הדבר נכון לא רק בקורס שעוסק בפסיכולוגיה, אלא בכל קורס אקדמי). חלקכם צרכתם לעצמכם יותר מהנכס הזה, חלקכם פחות, או לחלוטין-לא, זוהי מהותה של בחירה. כמובן שתהליך אישי שכזה אינו מדיד בכלים אקדמיים, איש לא יוכל למדוד אותו למעט אתם עצמכם. בבואכם לבחון את תוצאות המבחן נסו להפריד בין מה שהמבחן יכול למדוד, למה שאינו יכול למדוד, וקחו בחשבון שבדיקת מבחן נעשית לא רק באופן אישי, אלא לרוחב הכיתה תוך התבוננות על מרחב הידע וההבנה הכוללת שמפגינים הסטודנטים.

הבחינה נבדקת על טופס מובנה עם חלוקת הציון בהתאם למפורט להלן, כל סטודנט יקבל את הטופס הסרוק עם הציון, בתום בדיקת המבחנים, מעבר לניקוד יופיעו גם הערות מילוליות קצרות:

שאלה ראשונה  (50 נקודות)

א. רמת ביטוי החומר התיאורטי – 25 נקודות: כתיבה אקדמית, שימוש במונחים מקצועיים והתייחסות לליבת החומר התיאורטי.

ב. יישום בתגובה לכתבה – 17 נקודות: אינדיקציה להבנת החומר ויכולת יישומו למציאות החיצונית.

ג. העברת המסר ואינטגרציה בכתיבה – 8 נקודות: העברת המסר, התרשמות כללית – "זה" שעושה את "ההבדל" בין טוב למעולה.

שאלה שניה  (50 נקודות)

א. רמת ביטוי החומר התיאורטי – 20 נקודות: כתיבה אקדמית, שימוש במונחים המקצועיים והתייחסות לליבת החומר התיאורטי.

ב. מחשבות/תחושות/תהליך – 8 נקודות: יכולת קישור בין התהליכים המתוארים ביומן המסע למונחים התיאורטיים של הקורס.

ג. יכולת הכללה ויישום למציאות חיצונית – 14 נקודות – יישומים אישיים, מקצועיים, חברתיים.

ד. העברת המסר ואינטגרציה בכתיבה – 8 נקודות: העברת המסר, התרשמות כללית – "זה" שעושה את "ההבדל" בין טוב למעולה.

מדיניות ערעורים בקורס הנוכחי

תהליך הערעור על ציוני המבחן יתבצע בהתאם לנהלי המכללה ותקנון בית הספר.

לתשומת לבכם – מדיניותי כמרצה הקורס הנוכחי היא לראות בערעור "בקשה לוויתור על ציון המבחן" כפי שניתן על ידי מתרגלת הקורס, שמשמעה בדיקה מלאה על ידי של המבחן מחדש. הדבר עשוי להביא לעלייה או ירידה בציון המבחן, בלי קשר לתוכן הערעור. רק בתום הבדיקה החוזרת תיבדקנה טענות הערעור הספציפיות של הסטודנט. הסיבה לגישה זו היא שבמבחן איכותני כגון זה, שבו אין תמיד תשובה "נכונה" או "שגויה" באופן מוחלט, תמיד ניתן למצוא פערים בין שיפוט של קוראים שונים, והשאלה היא האם ציון המבחן בכללותו סביר או מוטה.

לאור זאת מומלץ להגיש ערעור רק במקרה ואתם סבורים שנוצר כשל מהותי בבדיקה, תוך קבלת אחריות לכך שבדיקה חוזרת של מבחן יכולה להביא גם לירידה בציון. בשל התנודות הטבעיות שעשויות להתרחש בין בודקים במבחן מהסוג הזה, הבדלים קלים של 2-3 נקודות כלפי מטה או כלפי מעלה לא יהוו בסיס לשינוי הציון, למעט מקרים טכניים כמו טעות בסכימת ניקוד.

והמלצתי הכללית בהתייחסותכם לחומר הקורס ולמבחן עצמו, ואולי לחיים בכלל, שהרי זוהי מהותה של הפסיכולוגיה החיובית, ובהשראתו של יהודה עמיחי בשירו "עצות האהבה הטובה", שאותו הייתי מגדיר כתמצית הפסיכולוגיה החיובית:

עצות האהבה הטובה:

אל תאהב הרחוקות. קח לך מן הקרובות

כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום

שסבלו בקור ולהטו בשמש ונצרבו.

קח לך את זו עם זר הזהב

סביב האישון האפל, שיש לה

ידיעה מסויימת על מותך. אהב גם

בתוך ההרוס, כמו הדבש

במפלת האריה של שמשון.

ועצות האהבה הרעה:

בעודף האהבה שנשאר לך מן הקודמת,

עשה לך אשה חדשה, עם

מה שנשאר ממנה עשה לך

אהבה חדשה,

עד שלא ישאר לך כלום

עד כאן להיום.
אני מאחל לכולכם הצלחה בבחינה, וזכרו – זוהי רק בחינה, נסו להתאים בין כישוריכם לאתגר שמוצב בפניכם. לפי תיאורית הזרימה שלמדנו בקורס, זהו המתכון העיקרי לאושר וחיים בריאים של צמיחה ושגשוג.

אורן

המסלול האקדמי המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במנהל עסקים
התוכנית המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית

עבודת סיום בקורס סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית – חלקים א-ב

מרצה: פרופ' אורן קפלן

 הנחיות:

• בעבודת הסיום שלהלן שתי שאלות/משימות המתייחסות לחומר הלימוד בקורס הבנויות כל אחת כתיאורי מקרה קצרים. אורך התשובה לכל שאלה בין 600-1000 מילים (שניים עד ארבעה עמודים לכל שאלה).
• התשובה לכל שאלה אמורה לבטא את הידע וההבנה של הסטודנט לגבי הנושאים התיאורטיים לגביהם מתייחסת השאלה, כמו גם את יכולתו של הסטודנט ליישם אותם לעולם המעשה ובהקשר של תיאור המקרה.
• בתשובה יש לכלול התייחסות לנקודות המרכזיות של החומר התיאורטי שעליו מבוססת השאלה, וכמובן לבחון כיצד הן רלוונטיות לתשובה.
• בתשובתכם יש להניח שהקורא אינו מכיר את החומר התיאורטי, ולכן יש לכתוב בסגנון שיהיה מובן לקרוא אינטליגנטי שאינו מבין בתחום שלכם, למשל, קורא של עיתונות כלכלית או מנהל שלארגונו אתם מייעצים כמומחים לפסיכולוגיה שיווקית והתנהגות צרכנים.
• עבודת הסיום הינה אינדיבידואלית ומבוססת על הידע והאסוציאציות של כל אחת ואחד מכם. לפיכך תהליך הכנתה והגשתה של העבודה הינו אישי ועצמאי, באופן דומה למצב בו היתה מתקיימת בקורס בחינת סיום.
• מועד ההגשה 10 באוגוסט 2013 בפורטל הלימודי.

 שאלה ראשונה

לצורך מענה על השאלה הראשונה להלן קישור לכתבה מעיתון "הארץ" שהתפרסמה לאחרונה תחת הכותרת אוניברסיטה.COM . הכתבה מתארת את תופעת הלמידה מרחוק והקורסים המתוקשבים המאיימים לדבריה על מוסדות מסורתיים להשכלה גבוהה המלמדים מבחינת פרוצדורלית באופן דומה למדי עשרות אם לא מאות שנים: מרצה, לוח, תלמידים, מחברת או בלוק כתיבה, עט, סמסטר, מבחן, וחוזר חלילה עד סיומו של התואר. השאלה אם בעידן האינטרנט עדיין ישנה קיימות לגישה זו. הכתבה האמורה מציגה חזון אפוקליפטי למוסדות להשכלה גבוהה לפיו, תוך זמן לא רב, יוותרו בעולם 10 אוניברסיטאות גדולות בלבד שיספקו וילמדו את כל החומר בעזרת המרצים הטובים ביותר בשיטות של למידה מרחוק. במצב שכזה אין צורך במוסדות אקדמאיים רבים שכן המרצים "הכוכבים" ישדרו לכל העולם, התלמידים ילמדו את משנתם ממחשב מרוחק בכל מקום בעולם, ויפיקו רבות הן מהגמישות ועושר המבחר, והן מאיכות בלתי מתפשרת של מורים, כפי שהוליווד מסוגלת להביא שחקנים לסרטים יותר מכל מרכז הפקה אחר בעולם, וכמובן המודל הכלכלי יהיה שונה לחלוטין.

מצידו השני של המתרס, מוסדות רבים להשכלה גבוהה בעולם מדווחים על קושי להטמיע מערכות של למידה מתוקשבת ללימודי התואר. הצלחתה של הלמידה מרחוק עד כה מתמקדת בפלחי שוק שברובם אינם משתלבים בלמידה מרחוק למטרות אקדמיות, אלא למטרות העשרה בפנאי ולהדרכות בארגונים. בכתבה האמורה מסופר על מרצה שלימד קורס לעשרות אלפי אנשים בעולם אך בפועל סיימו את חובות הקורס אחוז קטן למדי מתוכם. נתונים דומים מתקבלים מאוניברסיטאות פתוחות בישראל ובעולם בהן שיעור המסיימים נמוך ביותר. מכאן שיתכן שלמידת קורס מתוקשב בזמן הפנאי ולצורך הנאה, או במקום עבודה לצורך תדרוך ומיומנות ספציפית, אינו מהווה אינדיקציה לחוויית לימודים במהלך תואר שעלולה לסבול בפורמט של למידה מרחוק מניכור חברתי וקושי בהתאמה אישית לתלמיד.

רוב הפיתוחים בלמידה מרחוק מגיעים ממומחים טכנולוגיים שעסוקים בהעברת חווית למידה מהכיתה למחשב בצורה ישירה ולינארית. חסרה להם לא פעם ראייה פסיכולוגית שמתייחסת, למשל, למערכות היחסים שנוצרות בתהליך הלימודים בתואר בין הסטודנטים למרצים ולחבריהם לכיתה, שלכאורה אינם רכיב מהותי במשימה המרכזית של מוסד להשכלה גבוהה, אך יתכן שבהוצאתם מהמשוואה, דווקא אז הינם רכיב חיוני שחסר. בל נשכח שמערכת הלימודים התחילה לפני מאות אם לא אלפי שנים ממערכות דתיות בהן רבנים ביהדות, כמרים ונזירות בנצרות, הנזיר בבודהיזם והינדואיזם, ועוד, היו גם אחראים על חינוך לידע ולערכים. הידע אותו הנחילו לא היה רק טכני, שכן הקשר עימם התבסס על מנטורינג, הערכה, אמון, ורכיבים נוספים, שגם אם נשחקו במערכות החינוך המודרניות, הם עדיין מצויים בבסיס המערכת. אפילו בניסוייו הקלאסיים של של הארלו, העדיפו גורי הקופים את דמות האם עם הפרווה למרות שלא סיפקה מזון, על פני דמות האם מברזל שממנה קיבלו את מזונם. ניסוי זה המחיש עד כמה חשובה מערכת יחסים וחווייה על פני קומודיטי – סחורה גנרית המספקת את הצורך הפונקציונאלי, ויתכן שה"ברזלים", כפי שמכונים כיום המחשבים והטלפונים החכמים, מספקים את הידע, אך לא את החינוך, או כפי שתנועת "ההשכלה" היהודית אופיינה אף בהיסטוריה הלא רחוקה של עמנו – כתנועה של חזון, ולא רק תנועה שגורסת שיש לשלב לימוד ליבה במערכת החינוך כדי שבוגר המערכת יוכל לעבוד ולכלכל את עצמו ומשפחתו.

השאלה אם כך אינה בהכרח כיצד תעבור מערכת ההשכלה הגבוהה אל העידן הטכנולוגי. יתכן שבדיוק ההיפך הוא הנכון – אולי השאלה אמורה להיות כיצד תחזור מערכת ההשכלה הגבוהה למקורותיה, ותהפוך למערכת חינוך: במקום "רכישת ידע", "חינוך לערכים, לקיימות, לנדיבות ומעורבות חברתית, למימוש עצמי רוחני, חברתי וחומרי"…

עד כאן תיאור המקרה שישמש אתכם לכתיבת משימה זו בעבודת הסיום, וכאן נכנס תפקידכם כתלמידי התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית במשימה הנוכחית.

 הנכם מתבקשים, בהתבסס על שניים מנושאי הליבה בחומרי הקורס: "מערכות יחסים צרכן-מותג" ו"שיווק חווייתי", ועוד נושא אחד לבחירתכם האישית מתוך חומר הקריאה בספר הלימוד עליו הגשתם את המטלה הקודמת, לנתח את תיאור המקרה הנ"ל בכללותו ולהגיש "כתבת המשך" לכתבת "הארץ" הנ"ל בהתאם לפריזמה שמבוססת על שלושת הנושאים האמורים.

אינכם חייבים להזדהות או להסכים עם אף טיעון או צד שהופיע לעיל, לא בכתבת העיתון ולא בדברים שלי, אך נסו לנקוט עמדה אישית ברורה בכיוון כלשהו, תוך המלצות או דעות על הכיוון שאליו צריכה ללכת ההשכלה הגבוהה בעולם לאור השינויים החלים בסביבה. הנכם יכולים לכתוב אל "העולם" או אל לקוח ספציפי שאליו אתם מעוניינים לפנות, במגזר הראשון השני או השלישי. עם זאת זכרו לאורך כל הדרך לשמור על גבולות המשימה שלכם, דהיינו, לשלב בכתיבתכם את הנקודות המרכזיות בחומר התיאורטי בנושא "מערכות יחסים צרכן-מותג", "שיווק חווייתי" ונושא הבחירה מתוך ספר הקורס.

 שאלה שניה

בשנה האחרונה התפרסמו בעיתונות מספר חשיפות לא נעימות על חברה שמשווקת מתקן מים אשר אמור לספק למטבח מים באיכות גבוהה. הבעיה לא היתה במוצר עצמו ישירות, אלא בקופסת פיקוד שמותקנת בארון המטבח. מסיבה לא ברור החלו להתפרסם באינטרנט דיווחים של לקוחות שבתוך הקופסה שבביתם הצטברו מקקים אותם הם גילו כאשר פתחו את הקופסה כדי להחליף את המסנן המותקן בו. כמובן שאין קשר ישיר בין האירוע הזה לבין מהות המוצר, ואכן החברה ניערה עצמה לחלוטין מהדיווחים הללו. לטענתה מקרים אלו קשורים להיגיינה של המטבח והארונות, ולקוחות שישמרו על מטבח נקי, לא יסבלו ממקקים, לא בקופסה ולא בשום מקום אחר.

בשנה הבאה כשתלמדו את הקורס באחריות תאגידית תחזרו אולי למקרה הנוכחי ותעלו לגביו שאלות לגבי הגבול בו צריכה חברה לקחת אחריות על מחזיקי העניין שלה, גם אם נדמה שברמה הפונקציונאלית או החוקית היא אינה חייבת לעשות כך.

אך בינתיים נתמקד דווקא בהיבט הצרכני של התנהגותה של החברה שמעלה ללא ספק בעייה שיווקית עבור החברה, גם מאחר והנושא צבר פרסום באינטרנט ועלול לפגוע במוניטין החברה ומוצריה, ובמיוחד מכיוון שאף אחד אינו אוהב לדמיין מקקים בארון המטבח שלו. פרסום שלילי מהסוג הזה עלול להזיק לחברה.

 לאחר ששמעתי את המקרה, החלטתי להמציא פתרון טכני שיפתור את הבעיה, ומשימתכם תהיה לעזור לי למכור אותו לחברה (הערה למי שמודאג, אנחנו לא נמכור באמת שום דבר לאף אחד, אבל אם תדמיינו זאת, יהיה לכם יותר קל להתייחס למשימה). הפתרון שאציע אמור למנוע את בעיית המקקים שנכנסת לתוך הקופסה, כמו גם את החשש של הלקוחות לפתוח את "תיבת הפנדורה" שתוארה לעיל.

הפתרון הוא טכני ובפשטות עוסק בהחלפת החומר שממנו עשויה הקופסה הנוכחית. סברתי שאם הקופסה תהיה עשויה מאותו חומר מתכת או פלסטיק קשיח שעימו מייצרים רשתות להגנה מפני יתושים עבור חלונות, ניתן יהיה לעצב בעזרתם קופסת רשת שמצד אחד תהיה חזקה מספיק לתפקידה המרכזי, מצד שני יכולה להיות אטומה לחלוטין לחדירת רמסים מכל סוג, והכי חשוב – תהיה שקופה מספיק ללקוח הביתי כדי לבחון מה נמצא בתוכה, כך שלא תהיה לו הפתעה לא נעימה גם במקרה שלקופסה זו יחדור יצור לא רצוי.

כעת נכנס תפקידכם הנוכחי לפעולה. בכדי שנוכל לפנות יחדיו להנהלת החברה האמורה ולשכנע אותה לרכוש מאיתנו את הפטנט (שכמובן כבר אינו בר הגנה מרגע זה כיוון שמתפרסם על גבי האינטרנט והופך לנכס של הציבור) אנו צריכים לנתח את המצב אליו נקלע מוצרה של החברה בצורה קצת שונה מהאופן בו תפסו מנהליה עד כה את העניין. לצורך כך הנכם מתבקשים להשתמש בחומר הקורס על למידה צרכנית, הן זו הקלאסית והן זו האופרנטית, שעשויים להסביר להנהלת החברה עד כמה רגישה והרסנית יכולה להיות התניית אברסיה (גועל, דחייה) שמקשרת בין המוצר שלהם למקקים, ואילו שיטות יכולות למנוע סיכון זה. כמו כן השתמשו בחומר על "שיווק לא קונבנציונאלי" אשר עשוי לחדד את הבנת החברה על תהליכי ההפצה של הידע, בין אם המעוות לדעתה של החברה, ובין אם הענייני בעיני לקוחות החברה, שלא רק שמצאו מקקים בארון המטבח, אלא גם צריכים להתמודד כעת עם טענה שהם אינם הגייניים מספיק.

כמו בשאלה הקודמת, בחרו את אחד מהנושאים בספר הלימוד שעליו הגשתם את עבודת האמצע בקורס, ושלבו גם אותו בתשובתכם.

מצגת למשתתפי ההרצאה

אורן קפלן orenkaplan.com קתדרה סינימטק תל אביב

שם ההרצאה: מגמות בפסיכולוגיה חברתית: חוסן אישי וארגוני – עבר ועתיד
פרופ' אורן קפלן

הכנס השנתי של העמותה לניהול, פתוח וחקר משאבי אנוש בישראל
להוון את העתיד: האדם בעידן דיגיטלי ומשתנה הכנס השנתי של העמותה לניהול, פתוח וחקר משאבי אנוש בישראל, מלון הרודס תל אביב, 20 במאי, 2013

Oren Kaplan Presentation on Postive Psychology May20-2013

לקריאת מאמרים וכתבות של אורן קפלן בפסיכולוגיה חיובית

מטלה רביעית – "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים"

יחסינו לאן? – בואו נדבר בכנות ובפתיחות. האם יש בינינו מערכת יחסים? אל תרימו את ראשיכם בכדי לחפש מסביב מישהו אחר, אני כותב אליך באופן אישי לחלוטין. לא אל סטודנט אחר בכיתה, לא לתיאור מקרה על סטודנט בכיתה (אם כי לגביו דווקא כן אתייחס עוד מעט), אלא ממש אליך, כאן ועכשיו. האם יש בינינו מערכת יחסים? האם את או אתה מרגישים משהו כלפי? האם אני מרגיש משהו כלפי כל אחד מכם?

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנה כמובן דרך אלגנטית ודיפלומטית להתחמק מהשאלות המלחיצות הללו שעימן פתחתי את דברי הרקע למטלה הנוכחית – אותן שאלות של "יחסינו לאן?" שנדמה לעיתים שרק להסתבך אפשר דרכן, לו בשל הטון המאשים או מלא רגשות האשמה שמלווה אותן. למשל, אפשר לתת מעין תשובה טריוויאלית ש"כן" על כל דבר אנחנו מרגישים "משהו", אבל מה זה משנה? כאן אנחנו לומדים במסגרת אקדמית לקראת תואר, זו המשימה שעומדת בפנינו, ולמערכת היחסים שנוצרת כאן ברמת הפרט, אין משמעות של ממש.

למעשה, פרויד עצמו התחיל את הקריירה שלו בשאלות כאלה אל מול מטופליו. הוא התחיל לעבוד בקליניקה בגישה הפסיכואנליטית שהגה, והתמקד במצוקות שהמטופלים הביאו בפניו. כאשר מטופלת התאהבה בפרויד, או אף מורכב יותר מכך, כאשר הוא עצמו הרגיש משהו כלפי מטופל או מטופלת, הוא ראה בכך בתחילת הדרך תקלה שמפריעה למהלך הטיפולי. עם זאת, בהמשך הדרך וכתיבתו הפסיכואנליטית של פרויד, הוא החל להכיר בכך שלמערכת היחסים שלו עם מטופליו יש משמעות עמוקה, ויש לא מעט גישות פסיכולוגיות כיום שרואות בקשר בין המטפל למטופל את הדבר החשוב ביותר לתהליך הטיפולי. ביטויים נפוצים בהקשר זה הוזכרו עוד קודם לכן בקורס, למשל "העברה" או "טרנספרנס", שאלו תחושות שמרגיש המטופל כלפי המטפל, ואשר מיוחסות לא רק לקשר הספציפי שבין השניים, אלא להשלכות מההיסטוריה האישית של המטופל – למשל לקשר עם הוריו או דמויות מטפלות אחרות המשפיע על יחסו ותחושותיו כלפי המטפל. באופן דומה ישנה "העברה נגדית" או "קאונטר-טרנספרנס" שזו השלכה רגשית של המטפל על מטופליו, למשל, תחושות שמתעוררות בו בשל ההיסטוריה האישית שלו מול אנשים מעברו הפרטי. מודעות של המטפל להעברה הנגדית היא מיומנות חשובה ביותר, שכן כדי להיות אפקטיבי ואתי בעבודתו הטיפולית, עליו להבחין בין תגובותיו שמתייחסות למטפל באופן אישי, לתגובות שנובעות ממקומות פרטיים שלו. אך עד כאן מדובר בהכרה בתהליכים הבינאישיים והפנים-נפשיים שקיימים בקרב אנשים מעצם היותם בני אדם. אולם משמעותם בפסיכולוגיה הטיפולית כיום גדולה הרבה יותר מכך. תיאורטיקנים ואנשי מקצוע רבים בתחום הטיפול הנפשי סבורים שבטיפול מתרחש "מיקרו-קוסמוס" של מה שמתרחש גם מחוץ לחדר הטיפולים. לפיכך האינטראקציה בחדר אינה רק אירוע מקרי של מפגש בין שניים, אלא חומר גלם יקר ומרכזי כדי להבין לעומק את עולמו הנפשי של המטופל, ואף מעבר לכך – בסיס ליצירת שינוי בתוך חדר הטיפול כמנוף לשינוי בעולם החיצוני. מחדר הטיפולים אל העולם הרחב, שכן הטרנספרנס אינו שייך רק לעולם הטיפולי. הוא אופייני לצרכן ומערכת היחסים שלו עם המותג, הוא אופייני לתלמיד ולמערכת היחסים שלו עם המורה, אפשר לומר למעשה שהוא אופייני לכל מערכת יחסים, אפילו של בני זוג, שכן הקשר ביניהם אינו מבוסס רק על האירועים הפרטיים שלהם, אלא גם להשלכות ודפוסים השייכים לעבר הפרטי של כל אחד מהם בנפרד. כל אלו גורמים לכך שהקשר המסויים בין שניים או בתוך קבוצה, צובר עוצמה ומשמעות גדולים בהרבה ממה שפריטי החוויה המשותפת יוצרים במפגש.

ומכאן, ששאלתי אליכם כעת – מהי מהותה של מערכת היחסים בינינו כעת כאן בקורס, אינה קשורה רק לקורס הנוכחי, אלא למשמעות שלה בחיים של כל אחד מאיתנו. ואם נצא מתוך גבולות הקורס הנוכחי, ונשאל – מהי למידה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים ועובדים? כיצד ניתן לפתח מערכות יחסים בארגונים? מה משמעותן של מערכות יחסים באופן כללי, הרי שהגענו למטלה הרביעית, האחרונה מסוגה בקורס זה (נותרה עוד מטלת הסיכום שבה לא נלמד חומר חדש, אלא נתבונן ונעבד חומרים שכבר למדנו לאורך הסמסטר הנוכחי). מטרת המטלה הרביעית הינה, לפיכך, להבין תהליכים פסיכולוגיים בפעולתם של אנשים בארגונים ושל תפקידם (Role) כפי שבאים לביטוי הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.

נהוג לחשוב שאנשים פועלים מתוך נטיותיהם האישיות וקשריהם הבין-אישיים בלבד. אין ספק שלרכיבים אלו, המודעים ושאינם מודעים, השפעה מכרעת. עם זאת הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית לייעוץ ארגוני, כפי שמיוצגת בחשיבה של מכון טוויסטוק בלונדון, מציעה היבטים נוספים על תפקידו של האדם בארגון. לדוגמה, לקבוצה יש אפשרות להפעיל באופן לא מודע אדם מסוים בתוכה בתפקיד שמייצג משהו עבור הקבוצה כולה. במקרים כאלה השלכות הקבוצה על הפרט מוכחשות וכאילו שייכות לאותו אדם בלבד. עם זאת, הן מייצגות חלק ששייך לכל משתתפי הקבוצה או הארגון כולו. למשל, משתתף מסוים בקבוצה מעביר כל הזמן ביקורת על הארגון ומנהיגיו. שאר חברי הקבוצה נשארים בשקט ונהנים מתפקידו התוקפני של אותו חבר קבוצה שמקבל בדרך כלל גם תגובות תוקפניות בחזרה. לפי החשיבה ה"טוויסטוקיאנית" (המכונה גישת יחסי קבוצות Group Relations) אותו אדם אינו בהכרח אדם תוקפני או ביקורתי מטבעו אלא הוא "נשתל" בתפקידו זה מטעם הקבוצה ועבור מטרותיה. מודעות לתהליכים לא מודעים שכאלה עשויה לתרום להבנה של תהליכים קבוצתיים, ארגוניים ואישיים. התעלמות מגורמים פסיכולוגיים בקבוצה, בארגון ובחברה עלולים לגרום לכשלים מהותיים בתפקוד ולאי עמידה במשימה המרכזית של הארגון ומשתתפיו.

מטרת המטלה הנוכחית להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים בארגונים תוך שימוש בגישה הפסיכואנליטית-מערכתית של טוויסטוק. למעשה תהליכי למידה מתוך התנסות קיימים כמעט בכל מקום אך בד"כ נהוג להתעלם מהם. אולי ניתן דווקא בקורס הנוכחי לשים דגש גם על התהליך החוויתי והפסיכולוגי של הלמידה. נסו לשאול את עצמכם לאורך כל הדרך, לא רק מה למדתם (או לא למדתם) אלא מה גם קרה לכם ברמה האישית ובהתנהלות שלכם. התרומה שתוכלו לקבל מהקורס הנוכחי (ומכל חוויה לימודית אחרת) תהיה משמעותית הרבה יותר אם תתייחסו גם לתהליך ולא רק לתוכן.

החלק התיאורטי: קראו את המאמר "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים" שגרסה ראשונית שלו פורסמה בכתב העת הישראלי סטטוס וגרסה מתקדמת יותר בכתב עת בינלאומי המתמחה בהיבטים פסיכולוגים בניהול וארגונים Organisational & Social Dynamics . המאמר נמצא זמין בפורטל הקורס.
המאמר מתאר תהליך לימודי שנערך עם קבוצה של תלמידי MBA לפני מספר שנים בבית ספרנו (ומועבר גם כיום במסגרת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית). כמו במטלות הקודמות, תמצתו את החומר התיאורטי בקצרה בהיקף של עמוד עד שניים (עד 600 מילה לכל היותר).

החלק היישומי: כעת, עם הגעתנו למטלה הרביעית, אנחנו בשלים אולי להיכרות מעט יותר אישית. דווקא בקורס בלמידה מרחוק ישנה אפשרות למפגש אישי, לעיתים יותר מזה הקורה בכיתה – להתכתבות יש את היתרונות שלה, וזהו קורס בהתכתבות (אימייל ומכתב הם לעיתים מפגש די אישי בין אנשים, לא?). לכן בשלב ראשון נשמח אם תכתבו על עצמכם עמוד אחד. אל תכתבו פרטים בצורה טכנית כמו בתמצית קורות חיים. נסו לכתוב מי אתם וכמובן ניתן לשלב בטקסט פרטים מתוך קורות החיים. נעים להכיר ! (חלק זה לא מקבל ניקוד. עשו אותו כפי הבנתכם ורצונכם).

בשלב שני נפנה ליישום החלק התיאורטי. נעשה זאת בשני היבטים (2-4 עמודים לכל היותר לשניהם יחדיו):

א. הביאו דוגמה מתוך מקום העבודה שלכם בהווה או בעבר – מקרה שקריאת המאמר הזכירה לכם או נראה לכם מתאים. מדובר על מצב בו תהליכים לא מודעים בצוות או בארגון גרמו להשפעה כלשהי אותה אתם מסוגלים לזהות כיום. מי שאין דוגמה ממקום עבודתו יכול להביא דוגמה ששמע מאדם אחר, אפשר לראיין מישהו בסביבתכם אם נדרש. נסו לנתח את התהליכים שמאפיינים את המקרה שתיארתם לאור המאמר.

ב. לאור חומר הלימוד התיאורטי והרעיון של "למידה מתוך התנסות" נתחו את תוכנית הלימודים הנוכחית שלכם בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל כפי שאתם מכירים אותה. נסו לתאר תהליכים פסיכולוגיים של קבוצה ופרט שיכולים להסביר את תיאורכם ותפיסתכם את תוכנית הלימודים, ולימודים אקדמיים בכלל.

מועד ההגשה: 21 במאי 2013