כתבת ערוץ 2 ב-Mako ראיינה אותי על מחקר אמריקאי חדש שבחן מדוע נשים בהריון מפגינות ירידה בתפקודים קוגניטיביים מסוימים. המחקר מציע ששינויים הורמונליים גורמים להקצאת משאבים קוגניטיביים להריון. הרעיון הגיוני ומתאים למה שאנחנו יודעים על מערכת הקשב והזיכרון. עם זאת, המונח "טפשת הריון" קצת מקומם, הרי בכל זאת, אם יש פונקציה אבולוציונית כזו הרי שהיא דווקא חוכמת הריון, שכן ללא ספק בתקופה שכזו, הקצאת משאבים קוגניטיביים לעובר ולהריון התקין הוא אינטרס אישי ואבולוציוני מוביל.

הכתבה נמצאת כאן: http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-36730af495e7431006.htm

כתבה על פסיכולוגיה של פריון הריון ולידה שפרסמנו באתר המאמרים בפסיכולוגיה שלנו נמצאת כאן: http://www.psychologia.co.il/pregnancy.htm

כתבה חדשה שפורסמה באתר onlife עוסקת בשאלה כיצד ניתן למצוא את המטפל המתאים.

ראיון שערכתי לכתבה מופיעה שם.

ניתן לקרוא מאמר מקיף בנושא זה שכתבנו קרן אשתי ואני שמופיע באתר המאמרים המשותף שלנו בפסיכולוגיה.

מתוך ראיון עם פרופ' אורן קפלן בכתבתה של שלומית לסקי "פרידה לאין קץ"על חרדת נטישה ב"לאשה". הדגש בחלק זה של הראיון מתייחס ל"נורמאליות" של חרדת הנטישה ואף לחשיבותה לשימור הקשר, כל עוד המינון שלה אינו קיצוני.

"כולנו סובלים במידה מסוימת מחרדת נטישה. חרדה הוא מנגנון הישרדותי בריא ואינסטינקטיבי של הגוף שלנו, שתפקידו להתריע בפני סכנות. חוויה של פחד מכך שיקרה לאדם יקר לנו משהו רע, פחד שיעזבו אותנו, געגועים כשהיקרים לנו לא בנמצא, אלו דברים חיוניים לקשר, כשהם במידה. למעשה, אהבה לא יכולה להתקיים בלי איזושהי רמה של חרדת נטישה. חרדת נטישה מתחילה להוות בעיה רק כאשר היא משבשת לנו את החיים, ומפריעה ליצירת קשרים בריאים ויציבים. במצב כזה החרדה הופכת למטרה בפני עצמה, כאשר הפרט עסוק בעיקר בהישרדות: איך להפחית את החרדה בכל דרך אפשרית, גם אם זה על חשבון הקשר הבין אישי – שהוא מקור החרדה".

"חרדת נטישה היא לא תמיד דבר שלילי. חרדת נטישה בעוצמה סבירה היא מנגנון בריא, שמביא למוטיבציה לשמירת הקשר. זה גורם לנו לקחת בחשבון שאי אפשר לעשות כל מה שרוצים לצד השני, אחרת הוא יעזוב. זהו גם בסיס לרצון להעניק לאחר. בהתנהלות תקינה, חרדת נטישה בעוצמה סבירה יכולה לגרום להתייחסות מכבדת ומתחשבת מצד בני הזוג. חרדת נטישה ברמה מסוימת שומרת על ערנות בזוגיות, ומעודדת להשקיע זמן ותשומת לב בקשר. כשזוגות נמצאים יחד שנים רבות והקשר נהיה בטוח ומובן מאליו, חרדת הנטישה יורדת, וכתוצאה מכך עשויים בני הזוג להזניח את הקשר לטובת חרדות אחרות, למשל השקעה בקריירה מחשש לאבד את מקום העבודה. לפעמים, כשחרדת נטישה צצה באופן נקודתי, היא אף יכולה להציל זוגיות שנכנסה למצב של שאננות יתר. פתאום קורה משהו שיכול לגרום לאובדן של בן הזוג, וחרדת הנטישה פורצת בעוצמה גדולה. במצב כזה החרדה מהאובדן גורמת לנו להתעורר ולהשקיע מחדש בקשר".

הציטוט פורסם במקור באתר פסיכולוגיה

לעיון במאמר הסקירה המלא שלנו על חרדה

לעיון במאמר סקירה על התקשרות בילדות והשפעתה על תפקוד בבגרות

בישראל היתה תכונה ערה לקראת 20 בספטמבר 2011 כבר חודשים רבים. מדינה פלסטינית לא הוכרזה בסופו של דבר בעיתוי הזה, אבל בהחלט קרה בו דבר-מה משמעותי.

שמונה עשר שנים לאחר הכרזת מדיניות ה""אל תשאל, אל תספר" – Don't ask, don't tell DADT של הצבא האמריקאי, בוטלה באופן רשמי וסופי המגבלה לשירות הומוסקסואלים ולסביות בצבא האמריקאי. אגב, מהבחינה הזו ישראל הקדימה את ארצות הברית בשנים רבות.

לתיאור קצר ומספר קישורים הסוקרים את השינוי ואת מדיניות הצבא בארצות הברית ובישראל ביחס לשירות הומוסקסואלים ולסביות בצבא

לקריאת מאמר סקירה של קרן ושלי על טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואליים לסביות ודו-מיניים

לצפייה בראיון שקיימתי עם פרופ' רפי קרסו בתוכניתו בריאות 10 על טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואליים לסביות ודו-מיניים