איזכור למחקר של תמר איצקסון מאוניברסיטת בן גוריון ושלי בדה מרקר: http://www.themarker.com/career/1.1562880
ניתן למצוא קישורים נרחבים יותר למחקר בכמה איזכורים נוספים כאן: https://orenkaplan.com/?p=334
מחקר משותף של תמר איצקסון מאוניברסיטת בן גוריון ושלי שהוצג על ידינו לאחרונה בכנס הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית בפילדלפיה, פורסם היום בעמוד הראשי של האוניברסיטה (מוקף למטה בעיגול). תקציר המחקר מופיע כאן, וכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר שיווק מתארת גם היא את הממצאים, עם קצת אינטרפרטציות שלי.
למי שיוצא לראות – תמר גם תופיע מחר ב"ערב חדש" ותספר על המחקר.
אופטימיות היא אנרגיה לפעולה. בעזרת האנרגיה הזו ניתן לשדוד בנק וניתן לחליפין לרוץ אחר שודד בנק ולעצור אותו. האופטימיות נותנת את הכוח לפעול, אבל היא לא מכוונת את הפעולה. לפיכך נדרשת המצפוניות שהיא המצפן. גברים שחוץ מהאופטימיות זכו גם במצפוניות קיבלו ציונים גבוהים בממוצע והצליחו בלימודיהם כי הם זכו בכפל פרס: גם באופטימיות המספקת כוחות להובלת הצלחה, וגם במצפן שיחייב אותם לנתב את האנרגיה להצלחה חיובית – במקרה הנוכחי, להשקיע בלימודים לקראת ההצלחה. לעומת זאת, גברים אופטימיים ללא מצפוניות סבלו מאופטימיות נאיבית ("לי זה לא יקרה"), האנרגיה שלהם הובילה אותה אולי לחגוג בפאב עד אמצע הלילה, אבל לא לשולחן העבודה.
האם תהייתם אי פעם על משמעות הביטוי "ברית מילה"? השימוש בפועל נימול משכיח אולי שמדובר בברית, שמשמעותה נאמנות ומחויבות מצפונית למשהו, ושמדובר במילים, שדרכן תנוסח אותה מחויבות מצפונית לכיוונים חיוביים ומעצימים. בתקופתנו החילונית מעדיפים המשווקים לקרוא לזה נאמנות צרכנית, והמילים אותן אנו שומעים למכביר קשורות לבריף הפרסומי ולהבטחה הפרסומית, אבל הביטוי ברית מילה מייצג מזה דורות דרישה ברורה מהגבר הצעיר שנימול, עוד מימיו הראשונים, למחויבות במובנה הרחב.
בפעם הבאה שתראו במהלך הקניות בסופרמרקט גבר נבוך עומד כשבידו האחת רשימת קניות ובידו השניה טלפון סלולרי צמוד לאוזן תוך שיחת הסברים מאשתו מה ואיך לקנות, תוכלו לנחש שמדובר באדם שתכונת המצפוניות שבו הובילה אותו לעשות את הדבר הנכון ובזמן הנכון.
לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק
