ארכיון תגית: תקשורת עם סטודנטים

מטלה רביעית – האם נדרשת פגישה שלא מרחוק? אתם מוזמנים

שלום לכולם ושבוע טוב

אנחנו מתקרבים למועד ביצוע והגשת המטלה הרביעית, ההרגשה של לירון ושלי היא שדווקא המטלה הזו מורכבת יותר לכיתה. מצד אחד זה הפתיע אותי בתחילה, כי חשבתי שזו תהיה המטלה הקלה יותר בקורס, מאחר ולא ביקשנו לייצר חומר אקדמי חדש אלא להשתמש בחומר קיים ולעבד אותו לפרסום – יותר לבחור משהו שלכם מעצמכם שאתם מתחברים אליו לעומת הפורמט הנפוץ בלימוד המסורתי שמגייס ידע מהחוץ אל הפנים.

הכיתה שלנו הטרוגנית, כך שאני לא חושב שיש הסבר אחד להתמודדות הנוכחית, וחלקכם בוודאי גם לא מרגיש קושי מיוחד עם המטלה הנוכחית. אך אני יכול לחשוב על שניים שלושה דברים שאולי יוצרים קושי.

ראשית, יתכן שמשימה כזו לעבד חומר כדי ל”שדר” אותו החוצה יכולה להיות לעיתים אף יותר מורכבת מביצוע מטלה לימודית על חומר חדש. כבר כתבתי קודם לכן במהלך הקורס שאישית נראה לי מורכב יותר ללמד משהו אנשים אחרים מאשר ללמוד אותו עבור ההבנה שלך בלבד.

שנית, יתכן שלא מדובר בהכרח רק במטלה עצמה, אלא בחלוף הזמן – הסמסטר שהולך ומגיע לסיומו אחרי מלחמה שנשכחה לכאורה כבר מזמן מהזיכרון, ואולי אלו גם סימני השחיקה והעייפות שאופייניים לקילומטרים האחרונים של ריצה למרחקים ארוכים, כמו זה של סמסטר בן כמה שבועות.

ובוודאי ישנן עוד אפשרויות אחרות, שקשורות לפורמט של קורס מהסוג הנוכחי של למידה מרחוק, בהתכתבות, מתוך התנסות ושינויים המותאמים לכך תוך כדי תנועה. אך יתכן שכל ההסברים פחות קריטיים כעת, ובשורה התחתונה – חשבתי איך נוכל אנחנו, לירון ואני, כצוות ההוראה בקורס, לתת למי שצריך ומעוניין מהסטודנטים בקורס הנחיה והכוונה בשלב הנוכחי.

אני מציע לפיכך, למי שמעוניין בכך, לקבוע איתנו פגישה “פנים מול פנים”, עם לירון או איתי, בין אם באופן אישי אחד על אחד ובין אם באופן צוותי עם כמה חברים מהכיתה. לירון ואני נוכל להיות זמינים עבורכם לפגישות אישיות או צוותיות. אם יש קושי לקבוע בקמפוס נמצא דרכים אלטרנטיביות בסקייפ, במייל וכו’. זו כמובן אינה מטלה רשמית, ומי מכם שמסתדר ואינו זקוק למפגש ייעוץ או הכוונה, יכול כמובן להמשיך כמתוכנן הלאה.

למי שמעוניין – אארגן השבוע או בשבוע הבא שעות קבלה גם בביתי ברמת גן. נוכל להיפגש על כוס קפה אצלי ביום שני או חמישי אחה”צ, בשבוע הנוכחי או בשבוע הבא.

להזכירכם, במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לייצר חומר שיתפרסם באינטרנט עבור הכיתה ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית ברחבי האינטרנט, באמצעות כתבה, קליפ או בכל דרך אחרת. החומר אמור לעלות לאוויר על ידכם, או להימסר אלינו לצורך העלאה לאינטרנט. פרטים פורסמו כמובן בהנחיות למטלה.

בקיצור, מי שמעוניין בשיחה או מפגש עם לירון או איתי מתבקש ליצור קשר במייל ללירון, כתבו כמה מילים על מטרת המפגש מבחינתכם, וננסה לקבוע עם מי שמבקש להשתמש במשאב הזה. אנחנו אמנם בקורס בלמידה מרחוק, אולי זו העת לקרב קצת את המרחקים, למי שמעוניין בכך.

כדי שנוכל לאפשר לכם להתארגן, נדחה בשבוע אחד נוסף את הגשת המטלה ליום חמישי ה-15 בינואר. הדבר יביא אותנו להגשת המטלה החמישית במהלך חופשת הסמסטר, אבל זו גם הפריבילגיה של קורס מהסוג הנוכחי, שמאפשר לנו להגמיש את ההתנהלות בהתאם לצרכים.

שבוע מוצלח לכולכם ותחילתה של שנה אזרחית מוצלחת. בסמסטר הזה הצלחנו לשרוד התקפות טילים מהדרום ותחזיות אפוקליפטיות של סוף העולם, אז אולי יש לנו קורטוב של חוסן יותר ממה שחשבנו.

אורן

מטלה רביעית – האם נדרשת פגישה שלא מרחוק? אתם מוזמנים

שלום לכולם ושבוע טוב

אנחנו מתקרבים למועד ביצוע והגשת המטלה הרביעית, ההרגשה של לירון ושלי היא שדווקא המטלה הזו מורכבת יותר לכיתה. מצד אחד זה הפתיע אותי בתחילה, כי חשבתי שזו תהיה המטלה הקלה יותר בקורס, מאחר ולא ביקשנו לייצר חומר אקדמי חדש אלא להשתמש בחומר קיים ולעבד אותו לפרסום – יותר לבחור משהו שלכם מעצמכם שאתם מתחברים אליו לעומת הפורמט הנפוץ בלימוד המסורתי שמגייס ידע מהחוץ אל הפנים.

הכיתה שלנו הטרוגנית, כך שאני לא חושב שיש הסבר אחד להתמודדות הנוכחית, וחלקכם בוודאי גם לא מרגיש קושי מיוחד עם המטלה הנוכחית. אך אני יכול לחשוב על שניים שלושה דברים שאולי יוצרים קושי.

ראשית, יתכן שמשימה כזו לעבד חומר כדי ל”שדר” אותו החוצה יכולה להיות לעיתים אף יותר מורכבת מביצוע מטלה לימודית על חומר חדש. כבר כתבתי קודם לכן במהלך הקורס שאישית נראה לי מורכב יותר ללמד משהו אנשים אחרים מאשר ללמוד אותו עבור ההבנה שלך בלבד.

שנית, יתכן שלא מדובר בהכרח רק במטלה עצמה, אלא בחלוף הזמן – הסמסטר שהולך ומגיע לסיומו אחרי מלחמה שנשכחה לכאורה כבר מזמן מהזיכרון, ואולי אלו גם סימני השחיקה והעייפות שאופייניים לקילומטרים האחרונים של ריצה למרחקים ארוכים, כמו זה של סמסטר בן כמה שבועות.

ובוודאי ישנן עוד אפשרויות אחרות, שקשורות לפורמט של קורס מהסוג הנוכחי של למידה מרחוק, בהתכתבות, מתוך התנסות ושינויים המותאמים לכך תוך כדי תנועה. אך יתכן שכל ההסברים פחות קריטיים כעת, ובשורה התחתונה – חשבתי איך נוכל אנחנו, לירון ואני, כצוות ההוראה בקורס, לתת למי שצריך ומעוניין מהסטודנטים בקורס הנחיה והכוונה בשלב הנוכחי.

אני מציע לפיכך, למי שמעוניין בכך, לקבוע איתנו פגישה “פנים מול פנים”, עם לירון או איתי, בין אם באופן אישי אחד על אחד ובין אם באופן צוותי עם כמה חברים מהכיתה. לירון ואני נוכל להיות זמינים עבורכם לפגישות אישיות או צוותיות. אם יש קושי לקבוע בקמפוס נמצא דרכים אלטרנטיביות בסקייפ, במייל וכו’. זו כמובן אינה מטלה רשמית, ומי מכם שמסתדר ואינו זקוק למפגש ייעוץ או הכוונה, יכול כמובן להמשיך כמתוכנן הלאה.

למי שמעוניין – אארגן השבוע או בשבוע הבא שעות קבלה גם בביתי ברמת גן. נוכל להיפגש על כוס קפה אצלי ביום שני או חמישי אחה”צ, בשבוע הנוכחי או בשבוע הבא.

להזכירכם, במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לייצר חומר שיתפרסם באינטרנט עבור הכיתה ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית ברחבי האינטרנט, באמצעות כתבה, קליפ או בכל דרך אחרת. החומר אמור לעלות לאוויר על ידכם, או להימסר אלינו לצורך העלאה לאינטרנט. פרטים פורסמו כמובן בהנחיות למטלה.

בקיצור, מי שמעוניין בשיחה או מפגש עם לירון או איתי מתבקש ליצור קשר במייל ללירון, כתבו כמה מילים על מטרת המפגש מבחינתכם, וננסה לקבוע עם מי שמבקש להשתמש במשאב הזה. אנחנו אמנם בקורס בלמידה מרחוק, אולי זו העת לקרב קצת את המרחקים, למי שמעוניין בכך.

כדי שנוכל לאפשר לכם להתארגן, נדחה בשבוע אחד נוסף את הגשת המטלה ליום חמישי ה-15 בינואר. הדבר יביא אותנו להגשת המטלה החמישית במהלך חופשת הסמסטר, אבל זו גם הפריבילגיה של קורס מהסוג הנוכחי, שמאפשר לנו להגמיש את ההתנהלות בהתאם לצרכים.

שבוע מוצלח לכולכם ותחילתה של שנה אזרחית מוצלחת. בסמסטר הזה הצלחנו לשרוד התקפות טילים מהדרום ותחזיות אפוקליפטיות של סוף העולם, אז אולי יש לנו קורטוב של חוסן יותר ממה שחשבנו.

אורן

Do it yourself – הביעו, הצביעו, שדרו, כתבו. העולם מחכה לשמוע רק אתכם

 Do it yourself – הביעו, הצביעו, שדרו, כתבו. העולם מחכה לשמוע רק אתכם

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

אחרי שעברנו יותר ממחצית הדרך בקורס, ניסינו לבחון מעט מה ממלא את הדלי שלנו, מה נרצה ללמוד ולדעת (אילו רק היו לנו את הזמן והתנאים לכך), התנסינו בהחלפת רעיונות במדיה חברתית, והתמקדנו בנושא למידה מרכזי שרוב הכיתה התעניינה בו, כעת אנחנו עומדים לקפוץ קצת יותר אל המים הרטובים. זה השלב שבו כל אחד מכם יבחן לעומק את המשפט המקראי “מכל מלמדי השכלתי” ואף יותר מכך את המשפט התלמודי המשלים אותו “ומתלמידי – יותר מכולן”. במשימה הנוכחית, יותר מכל משימה אחרת בקורס הנוכחי, אתם תהיו המורים והתלמידים בעת ובעונה אחת, ואולי תתנו לביטויים המסורתיים הנ”ל אפילו משמעות חדשה, שאינה נמצאת בהכרח במרחב הבינאישי כפי שלשמה נכתבו. אוכל להעיד מנסיוני האישי, שחומרים רבים שלמדתי במהלך תקופת לימודי בעבר לא היו בהירים ועמוקים כפי שנהיו עבורי כאשר נדרשתי ללמדם לאחרים. ולפיכך גם אתם כעת, כאשר תידרשו להכין חומר לימוד שאחרים ילמדו ממנו, יתכן שתשכילו תוך כדי כך אף יותר ממצבכם כתלמידים. כל אלו הם כמובן שאלות חקירה ובדיקה, כחלק מהתהליך עימו אנו מתמודדים במהלך הקורס הנוכחי, הכולל למידה של תוכן כמו גם למידה מתוך ההתנסות.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אז מה הנכם מתבקשים לעשות?

עליכם לבחור חומר לימודים שאותו אתם מבקשים להוציא אל האור. הנושאים צריכים להיות לקוחים מתוך הרשימה שמופיעה בדף הפייסבוק הכיתתי שלנו, וכמובן יכול להיות מתוך הנושאים שאתם עצמכם הצעתם. מותר ורצוי להשתמש בחומרים קיימים שלכם, במשימה הנוכחית אין צורך בהכרח להכין חומרים חדשים, אלא לעבד וליצא חומרים שלכם בפורמט חדש שיתואר בהמשך (כולל כמובן אפשרות לייצר חומר חדש לחלוטין אם תרצו בכך). למשל, ניתן להשתמש במשימות הקודמות שכתבתם בקורס הנוכחי, בעבודתכם, בקורסים קודמים, או אפילו בחומרים של אנשים אחרים, כמו למשל, כתבות, ספרים ועוד. בקיצור, ניתן להשתמש בכל דבר שמעניין אתכם, מדליק אתכם, שחשוב לכם שיהיה תחת שמכם, ושאחרים יוכלו ללמוד ממנו. במידה מסוימת הדבר דומה להכנת תסריט שמבוסס על ספר קריאה, או הכנת תקציר מנהלים מדוח כבד משקל.

אך כאן יש עלי להציב גם מספר סייגים והתראות. גם כאשר אתם משתמשים בחומרים מהעבר, עליכם להקפיד בצורה מחמירה על כללי אתיקה וציטוט תקינים. אין להביא חלקי טקסט, משפטים או ציטוטים של אחרים, בין אם מדובר בהוגים, כותבים, מרצים ואף מקור שלכם עצמכם מהעבר, ללא מתן קרדיט ראוי. עליכם להביא בצורה שקופה ומכבדת את הרפרנס למקור שעליו התבססתם. למשל, קישור לאתר אינטרנט, מראה מקום מדויק לספר או מאמר, תיאור לעבודה שאתם עצמכם כתבתם, וכו’. בשורה התחתונה – כתבו במדוייק מהיכן נלקח החומר. הציפיה שלנו כמובן שלא תקחו עבודה קיימת ותשכפלו אותה מילה במילה – הרי זה הרעיון של תסריט – הוא עושה טרנספורמציה מפורמט של ספר שמיועד לקריאה לפורמט של סרט שמיועד לצפיה. כוונתנו שתעבדו את החומר ותפיקו ממנו משהו חדש, שתהיו שלמים וגאים בו. החומר צריך להיות ברמה גבוהה עד כדי כך, שאפשר יהיה להשתמש בו כפריט לימוד בקורס אקדמי בתואר שני. הכיוון בוודאי כבר נעשה בהיר כרגע יותר, כי במטלה הבאה לאחר זו הנוכחית – המטלה החמישית בקורס, חומרי הלימוד שתכינו יהוו באמת חומר לימוד עבור שאר הסטודנטים בקורס. כמובן שלא כולם יקראו או ישתמשו בכל החומרים, אבל באופן פוטנציאלי, כל פריט מידע צריך להיות ראוי ללמידה שכזו. אך יותר מכך – אתר האינטרנט של הקורס, והמקומות שבו יתפרסמו החומרים שלכם, בין אם בתוך אתר הקורס ובין אם ביוטיוב ובמקומות אחרים – ישארו שם לאורך שנים רבות לעתיד לבוא. גוגל “יאנדקס” אותם, תלמידים בבתי ספר ובאקדמיה עשויים לקרוא ולהתעניין בהם, מנסיוננו – לעיתים פריט כזה איכותי במיוחד, יכול להפוך לפריט המוביל בגוגל כאשר מישהו יחפש את שמכם. זו כמובן הזדמנות להדגיש זאת מראש – שלמרות שאנחנו ממליצים לפרסם את החומר תחת שמכם האמיתי, בראש ובראשונה עבורכם, איננו דורשים שתחשפו את עצמכם באופן אישי אם אינכם מעוניינים בכך. מבחינתנו זה לגיטימי לחלוטין להחליט לא להופיע בגלוי ברשת, ולפיכך מי שלא ירצה שחומרי הקורס שלו יופיעו תחת שמו, יוכל לכתוב אותם באופן אנונימי ואנו נפרסם אותם ללא ציון שמו. בכל מקרה, מטרתנו לייצר “בנק” חומרים איכותיים בנושאי הליבה שתלמידי הקורס הנוכחי ראו כחשובים וראויים ללמידה, ולהציב אותם ברחבי הסייבר לטובת לימוד חברתי במטלה החמישית, וכנכס פדגוגי לתלמידים ולומדים באשר הם.

במטלה הנוכחית, הרביעית, אתם רשאים לשתף פעולה בינכם, כך שאפשר מבחינתנו להגיש את המטלה הרביעית בצוותים של זוגות או שלשות (לא יותר מכך), אם כי ההגשה ביחידים תהיה מן הסתם עדיין פופולארית ואפשרית. יש לקחת בחשבון שהיקף העבודה שתוגש בזוג או שלשה צריכה להיות בנפח גדול ומשמעותי באופן פרופורציונאלי, ושמהות העבודה תצדיק עבודה בצוות מורחב.

אנחנו פתוחים לכל פורט, לכל הצעה, לכל רעיון שיעלה. אפשר לכתוב מאמר, אפשר להקליט רצועת שמע כמו ברדיו, אפשר להקליט קליפ וידאו, ניתן להכין ראיון, להזמין פאנל מומחים לדיון, ניתן לשדר כתבה, אפשר להכין מצגת. כמובן שאפשר להישאר עם המדיה המסורתית של הטקסט והמקלדת, ולהכין מאמר או כתבה.

נוכל להעמיד לרשות צוותים שמעוניינים בכך את אולפן הטלוויזיה המשוכלל של בית הספר לתקשורת בקמפוס המכללה בראשל”צ. מדובר באולפן ברמת גבוה ביותר בו ניתן להקליט תוכנית ברמת שידור של ערוצי השידור המסחריים בטלוויזיה. קיבלנו רשימה של זמנים אפשריים לשימוש באולפנים, ומי שמעוניין בכך מתבקש ליצור קשר בהקדם האפשרי עם לירון חזן טנדלר לתיאום זמני ההקלטה, תוך הסבר מפורט מה צפוי לקרות במהלך ההקלטה וכמה זמן אולפן נדרש. באותו אופן – במידה ויש לכם צרכים ייחודיים שנדרשים, עדכנו אותנו, וננסה לחשוב איתכם ולבדוק פתרונות. אתם יכולים להשתמש כמובן גם במשאבים חיצוניים לקמפוס שזמינים לכם – מבחינתנו הכל פתוח – טקסט, אודיו, וידאו, פייסבוק, בלוגים, אפשר גם סתם להשתמש בהקלטה ברמה ביתית מתוך הטלפון הנייד שלכם, בקיצור – בים ביבשה ובאוויר. יהיה מעניין לבחון בסופו של דבר אילו פורמטים היו פופולאריים ביותר בכיתה – של מדיית טקסט או אלקטרונית, של פורמטים מסורתיים או חדשניים. נסו מבחינתכם לשמור אצלכם בראש גם ערוץ חשיבה ש”מקליט” את תהליכי קבלת ההחלטות – כיצד ומדוע החלטתם להשתמש בפורמט כזה או אחר.

חשוב! חשוב! חשוב! – הגברת מודעות בנושא פרטיות ושמירה על פרטיות:

אם בכתיבת טקסט ביקשתנו מתן קרדיט ראוי, הרי שאם אתם הולכים לפורמט של הקלטה נדרשת התנהלות רגישה ואתית כפליים. במידה ואתם מקליטים מישהו אחר עליכם להסביר לו מראש על מה מדובר, להחתים אותו על הסכמה לשידור ההקלטה באינטרנט ולצרף את המסמך לעבודה הסופית. אין להעלות לשידור מישהו שלא הבין באופן מדוייק את מטרות ההקלטה והשידור. לא ניתן להקליט ילדים או קטינים מתחת גיל 18, וכן לא ניתן להקליט אנשים במרחב הציבורי (למשל בבית קפה) שאינם מודעים לכך שהם מצולמים. אתם רשאים להעלות את החומר באופן עצמאי לאתר שלכם, לפייסבוק שלכם, ליוטיוב וכדומה, או להיעזר בנו ואנו נעלה אותו עבורכם או נספק לכם לינק להעלאת החומר לערוץ כלשהו שנחליט עליו בהמשך.

החומר צריך להיות איכותי – כזה שמתאים להוות פריט לימוד ברמת תואר שני. אורך הטקסט או אורך הכתבה צריכים להיות כאלה שיספקו לקורא ידע מספיק מעמיק בנושא כלשהו, וכמובן שיבינו מתוך התוצר שהכנתם, מהו הנושא שבו אתם עוסקים, כיצד או מדוע התעניינתם בו, וכיצד הוא תורם לתלמיד באופן שכדאי לו לזכור אותו ולצטט אותו גם בעתיד.
אורך העבודה / המאמר / הקליפ וכדומה אמור להיות דומה לתוצרי המשימות הקודמות שביצעתם בקורס. במידה ואתם עובדים לבד, היינו ממליצים על טקסט שיהיה בין 400-800 מילה, אם זהו קליפ שיכיל משהו בין 5-10 דקות הקלטה (אם כי אתם רשאי להרחיב במידה והדבר נחוץ, אך זו בחירה שלכם ואינה נדרשת). אם התגבשתם לצוות של זוג או שלישיה, היקף ההפקה צריך להיות בהתאם, לא בהכרח בכפולות לנ”ל, אך יותר רחב ומעובה משמעותית.

עד כאן ההנחיות והמתווה הכללי. אתם מוזמנים כמובן לפנות אלינו בשאלות ותהיות אם ישנן כאלה.

הנכם מתבקשים להעלות לעמוד הפייסבוק הכיתתי תגובה שמסבירה בכמה מילים מה הינכם עומדים לעשות, ואם אתם פועלים בצוות, עדכנו שם או במייל אלינו מי חברי הצוות. כמו בעבר, מי שאינו מעוניין או יכול להעלות תגובות לפייסבוק, העבירו ללירון את המסר והיא תעלה אותו בשמכם באופן אנונימי. אין צורך לקבל אישור ואתם יכולים להתקדם להפקת המטלה, אנחנו מצידנו לא נגיב לדוח הזה, אלא אם נראה בו משהו בעייתי שדורש תגובה. מטרתו של הדוח רק לוודא שכל הכיתה בעניינים ופועלת לקראת ביצוע ההפקה. במקביל, תוכלו לראות לאט לאט כיצד שאר הצוותים מתקדמים, כך שבסיומו של תהליך ובמהלך המשימה החמישית, תוכלו לבחור ביתר קלות באיזה חומרים אתם רוצים להשתמש לצורך למידה.

 הגשת המטלה הרביעית תתבצע עד ליום שלישי 8 בינואר בחצות. ההחלטה לאן להעלות את המטלה תהיה שלכם בהתאם לפורמט שתייצרו. בכל מקרה, עליכם להעלות לפחות עמוד הסבר לפורטל הלימודי כדי שנדע היכן נמצא החומר. במהלך הזמן עד להגשת המטלה אנחנו עומדים לרשותכם, ואם נראה שיש צורך בפתיחת מרחב וירטואלי נוסף לטובת הקורס, נודיע לכם על כך. בינתיים אתם יכולים לבחור יעד לפרסום והעלאת החומר בהתאם לשיקול דעתכם.

 בהצלחה

אורן ולירון

חוסן ופסיכולוגיה חיובית: מחוסר אונים נלמד לאופטימיות נרכשת

בתום דיון הפייסבוק שקיימנו במשימה הקודמת, ניתן לראות שהנושאים שזכו לכמות ה”לייקים” והתגובות הגדולה ביותר בקורס שלנו הם נושאים המתייחסים ל”עצמי” בהיבטים השונים. מיתוג עצמי, פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי (בעיקר בתקופת עמוד ענן שהשרה לחץ ומתח רב), וכן ניהול קריירה ובחירת מקצוע עתידי. לפיכך הנושאים הללו של טיפוח ומימוש פוטנציאל עצמי יהוו את נושאי המיקוד שלנו בחלקו השני של הקורס אשר מתחיל עכשיו. הכותרת שבחרתי מסכמת את עולם התוכן הזה באופן כללי, תוך שימוש בפריזמת הפסיכולוגיה החיובית: חוסן ופסיכולוגיה חיובית: מחוסר אונים נלמד לאופטימיות נרכשת.

מטרת הטקסט הבא לתת לכם רקע לצמיחתה של גישת הפסיכולוגיה החיובית, מה הרציונל שעומד מאחוריה, וכיצד נפעל בהמשך הקורס הזה כדי להעמיק את הלמידה שלנו לגבי יישומי גישה זו.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

בשנות ה-60 החלו להתבצע ניסויים פסיכולוגיים בבעלי חיים שהיוו מודל לניבוי דיכאון. הניסויים אינם סימפטיים במיוחד לאוהבי הכלבים שבינינו, ובכלל, אבל הממצאים שעלו מהם היוו בסיס חשוב להבנת תופעת הדיכאון ובשלב מאוחר יותר להבנת תופעות של חוסן והתפתחותה של הפסיכולוגיה החיובית.

התופעה שנבדקה במחקרים אלו נקראה “חוסן אונים נלמד” (או נרכש). למשל:

Seligman, M.E.P. and Maier, S.F. (1967). Failure to escape traumatic shock. Journal of Experimental Psychology, 74, 1–9

ניסויים אלו החלו מתוך גישות קלאסיות של ביהביוריזם ואילוף / עיצוב התנהגות. במחקר הבסיס מנסים לאלף כלבים לבצע פעולות מסוימות. אילוף מתבצע על ידי “מקל” או “גזר”, דהיינו, כלב המבצע את הפעולה המתבקשת, למשל, לקפוץ מאזור א’ לאזור ב’ מקבל חיזוק חיובי – בד”כ אוכל, ואילו כלב המתמהמה זוכה לגמול המפוקפק של שוק חשמלי. ניסויים אלו של התניה אופרנטית פועלים בצורה יעילה ומהירה בדרך כלל, וכלבים יכולים ללמוד באמצעותם התנהגויות מורכבות למדי. עד כאן לא היה חדש, למידה כזאת הודגמה כבר בתחילת המאה הקודמת. השינוי שזיהו חוקרים כמו מרטין סליגמן, שעליו נקרא בהרחבה בהמשך, התרחש בתחילה בשל תקלה במערכת שבגללה כלבים המשיכו לקבל שוקים חשמליים בין אם למדו לקפוץ  מאזור א’ לאזור ב’ ובין אם נותרו באותו מקום. הניסוי יצר למעשה סיטואציה שבה “אין אור בקצה המנהרה” שכן מה שהכלב לא עושה, אין לו דרך להימלט מהשוק החשמלי. בעקבות זאת פיתחו הכלבים בניסוי התנהגות שנצפתה כמו דיכאון. הם נשכבו על רצפת התא ולא זזו יותר, גם אם לאחר מכן תנאי הניסוי חזרו למצבם המקורי ובפועל לכלב היתה אפשרות לברוח מהשוק. תופעה זו קיבלה את הכינוי “חוסר אונים נלמד” כיוון שהכלבים הבינו שאין להם סיכוי לשנות את מצבם והתייאשו. מכאן התפתח מודל להבנת דיכאון בבני אדם המבוסס על ההנחה שדיכאון אינו רק תגובה למצב מציאותי נחווה כקשה, אלא הוא בעיקר תפיסה פסימית כלפי החיים שאומרת “אין אור בקצה המינהרה” כלומר, לא רק שהמצב קשה, אלא שאין סיכוי שהוא ישתנה בעתיד. מסתבר שהתמודדות עם מצבים קשים אפשרית ואינה גורמת לדיכאון או חוסר אונים כאשר הפרט יודע שיש לו אפשרויות ובעתיד הוא יוכל למצוא את עצמו במצב שונה. כתיבתו של ויקטור פרנקל מדגימה זאת יותר מכל, כיצד באימת התופת של אושוויץ נותר פרנקל אופטימי לגבי יכולתו לשרוד, וכיצד מתוך שנות חייו במחנה הוא מדמיין וחוזה את עצמו עומד בפני קהל ומרצה להם על כך ש”האדם מחפש משמעות” ומצטט את ניטשה באמרתו הידועה  “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך”‏.

ימי המתיחות הביטחונית שעברנו אך לאחרונה המחישו ללא ספק את חשיבותו של החוסן האישי והלאומי להתמודדות עם סטרס ומצבים קשים. ייעוד לאומי והתמודדות מול אויב חיצוני מהווים פעמים רבות את ה”למה” שעליו כתב ניטשה, ומאפשר להתמודד עם קשיים ולשאת אותם. אך לא פעם (ולמעשה ברוב המקרים) האתגר וההתמודדות אינם מול אויב חיצוני, אלא הינם דווקא מול “העצמי” הנוקשה והעריץ, מול העדר כוחות להתמודד, מול דימוי עצמי נמוך, ולהיפך, מה שמאפשר להתמודד הם תחושת המסוגלות העצמית, החוסן, האופטימיות ש”יהיה בסדר, אני אדע איכשהו כיצד להתמודד”, הנבואה שמגשימה את עצמה למרות כל הסיכויים, ובסופו של דבר חווית האושר והסיפוק בעשיה וביכולת למימוש עצמי.

מרטין סליגמן עבר שינוי משמעותי מאז מחקריו על חוסר אונים נלמד למחקריו על פסיכולוגיה חיובית ואופטימיות נרכשת. אחרי עשרות שנות מחקר על דיכאון הגיע סליגמן למסקנה שחקר הדיכאון, חשוב ככל שיהיה, לא יספק את המענה לדיכאון, ובעיקר לא את המניעה.

“לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם”, אמר אלברט אינשטיין. ואכן אי אפשר להכחיש זאת, כפי שציינתי גם קודם לכן – שאם נפלתם לבור עמוק, גם הבנה יסודית ומבריקה על חלקלקות העשב בפי הבור, שבגללו החלקתם לתוכו, לא תקדם אפילו בסנטימטר בודד את דרכם אל מחוצה לו. כדי לצאת מהבור תידרש חשיבה יצירתית וחדשה שלא קשורה כלל למקורותיה של הבעיה. לפיכך חקר הדיכאון לא עוזר בהכרח לפיתרון או מניעת דיכאון, חקר האושר דווקא, חקר הדברים שיוצרים חוסן, חקר האנשים והארגונים שמסיבה כלשהי הצליחו להתמודד למרות תנאי קשים, כמו אלו של ויקטור פרנקל לדוגמה, אולי יוכלו ללמד אותנו טוב יותר על התמודדות, ובאותה הזמנות וכתופעת לוואי מבורכת, נלמד גם כמה דברים על אושר וכיצד ניתן להגיע ל”למה” שלמענו נחיה לפי ניטשה. אלו כמובן מקורות גישת הפסיכולוגיה החיובית שבוחנת את מקורות הכוח והפעולה בחיים.

“פסיכולוגיה חיובית” הינה, אם כן, גישה מחקרית ויישומית שהחלה להתפתח בשנים האחרונות בארה”ב ומעוררת כיום עניין רב בתחומי מדע שונים, פסיכולוגיה, ניהול, חינוך, רפואה ועוד. הגישה גורסת שבשיטת “פתרון הבעיות” המסורתית – איתור הבעיה (“הפתולוגיה”) ומציאת פתרונה, פוטנציאל הצמיחה נמוך למדי. מחקרים עדכניים מורים שבכל תחום – אישי, ארגוני, או חברתי  – מתוך השלילי והחולשה פוטנציאל הצמיחה והשינוי הוא דל למדי. דווקא התמקדות בחוזקות, בחוסן נפשי, באושר ובסיפוק יכולה להביא לשינוי המיוחל, הן אצל הפרט והן בארגון. תמצית הרעיון הפשוט, אך המנוגד לאינטואיציה היום-יומית של רובנו, הוא שלהתנחם ולשתות אפשר רק ממחצית הכוס המלאה, גם אם מקור המצוקה והחרדה נובע מהיעדר המים במחצית הכוס הריקה: לקוח שלא רימו אותו אינו בהכרח מרוצה, עובד ששילמו את שכרו בזמן אינו בהכרח שבע רצון מעבודתו, זוג שאינו נוטר טינה אינו בהכרח אוהב, אדם שאינו מדוכא אינו בהכרח מאושר. מכאן שמיקוד בליקויים ואפילו הצלחה מסחררת במניעת הליקוי, לא תביא לשגשוג. למרות זאת, רוב המודלים לייעוץ ושינוי, אישי וארגוני מבוססים על מיקוד בבעיה ובשלילי, ולא בטיפוח החיובי, מתוך הנחה שהם הפכים אחד של השני. מחקרים רבים שהצטברו לאחרונה מוכיחים שמקור השגשוג אינו מצוי בהכרח במוקד המשבר, וניתן למנף אותו כמעט ללא קשר למוקד הקושי, כדי להביא לשגשוג.

גישה זו מעוררת גלים כיום בעולם הפסיכולוגיה המחקרית והיישומית בעולם, כמו גם בתחומי מדע נוספים. כדי להתחבר לגישה ולבחון את יישומיה בהקשר של הקורס הנוכחי ננסה להתמקד תחילה  בטקסטים וחומרים רלוונטיים על התפתחות התחום, ממצאי מחקר מרכזיים, והדגמת כלים ליישום הגישה ברמת הפרט, הצוות והארגון.

בשלבים הבאים תתבקשו להעמיק בקריאה בנושא חוסן ופסיכולוגיה חיובית. לא יכולתי לדעת זאת מראש, אבל עמוד ענן יצר ללא ספק טריגר למיקוד הזה. הנחיות מפורטות ונרחבות יותר תגענה בהמשך, אך בינתיים אתם מתבקשים להתחיל ולעיין בחומרי קריאה וצפייה שפרסמתי בעבר, אין צורך כמובן לעבור על הכל, תוכלו לרפרף עד שתתמקדו בכמה פריטים שמעניינים אתכם. להלן סידרה של קישורים מתוך מאמרים וראיונות שלי בתקשורת.

מתווה הפעילות שלנו מעתה ועד סיום הקורס יהיה כזה:

במטלה הנוכחית תתבקשו לקרוא, לסכם ולהביא יישומים ניהוליים של פסיכולוגיה חיובית לביטוי בכתיבתכם. הקישורים המצורפים להלן יהוו הבסיס התיאורטי שמהם תתבקשו לכתוב סקירה קצרה בת עד שלושה עמודים על תחום הפסיכולוגיה החיובית ויישומיו ברמת הפרט, הצוות והארגון.

המטלה שלאחר מכן תוקדש להעמקת למידה וייצור חומרים ייחודיים משלכם בתחום זה, שמטרתם בין היתר להעמיק את הבנתכם על אותו “למה” שלמענו תוכלו להתמודד עם כל “איך” וכמובן לא רק לשרוד אותו, אלא להגיע אל הנוף הנשקף ממרומי המדרגה החמישית של היררכיית הצרכים של מאסלו. בעבודה האחרונה תקראו חומרים שנוצרו תוך הפעילות השיתופית בקורס ותגיבו אליהם. בסיום הקורס ישנה מטרת סיכום קצרה שמטרתה להתבוננן בצורה אינטגרטיבית על הקורס כולו והתהליך שעברתם בתוכו.

בשלב הנוכחי אני מציע שתתחילו בעיון בחומרים הבאים, ביחרו להעמיק במה שמעניין אתכם, אם יש חומרים אחרים סביב נושאים אלו אשר תרצו לקרוא מתוך מקורות אחרים ולשלב בטקסט, זה בהחלט אפשרי. עליכם להגיע למסמך בן 600 מילים (2-3 עמודים לכל היותר) המציג סקירה תיאורטית-מקצועית שלכם על תחום הפסיכולוגיה החיובית, ומבוססת על לפחות 3 פריטים שונים להלן, או ממקורות נוספים. בסיום חלק זה הינכם מתבקשים להביא יישום כלשהו לחומר הכתיבה – זה יכול להיות תיאור מקרה להתמודדות עם אתגר או מצב כלשהו, שלכם או של מישהו אחר, של פרט או של ארגון, שמשתמש בעקרונות הגישה (בין אם תוכננה מראש ובין אם התרחשה באופן ספונטני). לחליפין זו יכולה להיות שיחה עם מישהו וראיון שלו על הנושאים הללו, שימוש בגישת הפסיכולוגיה החיובית ליעוץ ארגוני, התנהגות צרכנים, פעילות מקצועית כלשהי, ולמעשה, כל רעיון שיש לכם על יישום של החומר לעולם העבודה, הניהול והעסקים. הגשת מטלה זו מיועדת לעוד שבועיים (יום חמישי 20 בדצמבר 2012) בפורטל הלימודי.

עוד מספר ימים כבר נתחיל להסביר על תהליך הביצוע של שתי המטלות הבאות והאחרונות בקורס.

להלן הקישורים לחומרי הקריאה / הצפייה על פסיכולוגיה חיובית. מתוך יש לבחור 3 פריטים לפחות, אחד כתוב, שני שניתן לצפיה, ושלישי לפי בחירתכם.

  • אושר אמיתי – גרסה 2.0″ מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור למאמר באודיסיאה
    ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
    ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
    פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
     מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור חלק שני – קישור
    פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – מאמר בכתב העת סטטוס – קישור
    פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
    פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
    אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור
    מצגת הרצאה בכנס “חוסן ארגוני” – פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי במערכת החינוך – קישור
  • חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית:
    אשליית האושר – קישור
    חוזקות – קישור
    אושר – קישור
  • הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית:
    חלק ראשון – קישור
    חלק שני – קישור
    חלק שלישי – קישור

“על השיתופיות” – המשך הנחיות המטלה השניה: סוגיות נבחרות בניהול

שלום לכל משתתפי הקורס סוגיות נבחרות בניהול

המשך המטלה השניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לסיים תוך יום-יומיים את חלקה הראשון של המטלה השניה, כפי שהוגדרה לפני מספר ימים. בהמשך תתבקשו להתייחס לתהליך האישי והשיתופי שהתבצע כאן בקורס, ואנו מצרפים הנחיות כלליות למי שמעוניין להתקדם כבר כעת ולהכין חומרי גלם למטלה. תוך מספר ימים עם סיום תהליך הדיון בפייסבוק, ניגש לשלב הביצוע של המטלה השניה.

כרגע אין צורך להגיש דבר. אנו מעוניינים לאפשר לכל משתתפי הכיתה לסיים את תהליך התגובה בפייסבוק, והמצב הביטחוני מחייב כמובן התחשבות באלו שלא יכלו לגשת עד כה, ואנו מאפשרים זאת כמובן. נעדכן את תאריך הגשת המטלה בהתאם, היא לא תוגש בכל מקרה ביום שלישי 27 בנובמבר כמתוכנן, בשל סיבה זו. מידע סופי ישלח בהמשך השבוע.

  1. חפשו בכוחות עצמכם – כל משתתף באופן אינדיבידואלי, טקסט מעניין ורלוונטי הקשור לשיתופיות באינטרנט. הכוונה למאמר, כתבה, פוסט או כל מקבץ טקסטואלי אחר הכולל לפחות 400 מילה, ומתייחס לתהליך הat co-creation –  יצירה משותפת של תוכן, כפי שהתרחש בדף הפייסבוק הכיתתי שלנו בשבוע האחרון (החיפוש יכול להתבצע לפי מילות חיפוש בגוגל, למשל שיתופיות, בלוגים, ווב2, WEB 2.0,  וכדומה). ניתן לחפש כמובן גם במאגרים האלקטרוניים של ספריית הקמפוס.
  2. הכינו תקציר בן  כ 100 מילים וצרפו קישור לטקסט המקורי שמצאתם, הגדירו כותרת מתאימה לתקציר. במידה והטקסט מופיע במאגר מידע סגור (של הספריה למשל), ולכן אין אליו נגישות ישירה באינטרנט, ציינו מראה מקום לפי כללי הציטוט המקובלים.
  3. נסו לבחון את התהליך האישי שאתם עברתם בבחירת הנושאים במטלה הראשונה, ובהתייחסות לנושאים ולדיון בדף הפייסבוק הכיתתי במטלה השניה, כולל היבט התוכן שהעסיק אתכם, אך גם בהיבט התהליך – למשל, חווית השימוש במרחב הסייבר (או הרתיעה ממנו מסיבה כלשהי) לצורך תהליך יצירה שיתופי
  4. נסו לבחון את דף הפייסבוק הכיתתי באופן כוללני (לא בעיניים של משתתף, אלא של קורא “נייטראלי”). מה ניתן ללמוד ממנו, הן מהתוכן שהצטבר, והן מהתהליך שנוצר בו – מועדי התגובות, סוגי התגובות, אופי הדיונים וכו’.
  5. צרפו מספר מילות סיכום למטלה השניה

שיהיה המשך שבוע שקט לכולכם

אורן ולירון

אז מה ואיך תרצו ללמוד עכשיו? בואו נמשיך את הדיון על, ודרך, שיתופיות

לפני מספר ימים העליתי את הפתיח למטלה השנייה בקורס שלנו “סוגיות נבחרות בניהול” ושלחתי אותו לכל משתתפי הקורס. אני מצרף אותו בשנית, עם הרחבה מסוימת כדי להסביר את השלבים הבאים, הן של המטלה הנוכחית, והן של המשך הקורס כפי שמסתמן מתוך התהליך והתוכן שמובילים משתתפי הקורס עד כה, לפחות באופן שאני מפרש ומבין אותם.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלה הראשונה צירף כל אחד מהמשתתפים העדפות לנושאי לימוד, אותם ריכזנו, חילקנו ל-9 קטגוריות תוכן, וכל אחת מהן העלינו לדף פייסבוק ייעודי שנמצא כאן:

http://www.facebook.com/whatsonyourmindsurvey

ביקשנו מכל אחד מתלמידי הקורס להגיב לפחות ל-3 מתוך 9 הקטגוריות (וכפי שציינו, אפשר ברמה העקרונית גם להגיב לכולם), לצרף הערות ותגובות, וכמובן להצביע בשיטה הפייסבוקית המוכרת של “לייק”. בעיקרון אנחנו מאפשרים גם פתיחה של קטגוריות חדשות, במידה ויש להן ביקוש ורציונל סביר.

בימים האחרונים החלה תנועה של סטודנטים, ואף אורחים מבחוץ, לתוך דף הפייסבוק, עדיין לא כל הסטודנטים נכנסו, וברצוננו לבקש מכולם להיכנס ולהשפיע. המעורבות הזו תהיה גם חלק מהמטלה הנוכחית, כך שעד יום שלישי הקרוב אנו מקווים שנסיים את הסבב המלא של התשובות וההתייחסויות.

ברמה הפורמלית עלינו לשקלל את התגובות וההתייחסויות שלכם גם עם הציון של המטלה שתורכב מחלקים נוספים, וכפי שציינו נוכל לזהות את זהותכם רק במידה והינכם עונים תחת שמכם המקורי. במידה והנכם משתמשים בשם אחר, עדכנו אותנו כדי שנדע לזהות אתכם ואת פעילותכם, במידה ואין לכם פייסוק או שסתם אינכם מעוניינים להגיב בתוך הרשת החברתית, אתם יכולים לשלוח אלינו את התגובות במייל ואנחנו נכניס אותן לפייסבוק באופן אנונימי בשמכם.

נבקשכם לסיים את התהליך הנ”ל עד יום שלישי 20 בנובמבר 2012 בחצות. שליש מנקודות המטלה השניה (6 מתוך 18) ינתנו על עמידה במתווה האמור (תגובה ל-3 קטגוריות לפחות, תוך התייחסות תוכן בעד או נגד, והצבעת תמיכה באלו שאתם מעדיפים). שאר נקודות המטלה ינתנו לפעילות המשך שתפורט לאחר סיום איסוף חוות הדעת של כולכם. אגב, דף הפייסבוק פתוח לכל, ולכן בעיקרון יכולים להשתתף בדיון ולהצביע גם אורחים מחוץ לקורס, ובעיקרון הם אפילו מוזמנים להמשיך ולקחת חלק בקורס, בדיוניו ובתוצריו בהמשך.

במקביל להתכנסות הכיתה לנושאים שמעניינים יותר מכל את משתתפי הקורס, אנחנו מתחילים לבחון את התהליך דרכו הלמידה תתבצע. ברוח ה WEB2.0 שבה מתבצעת המטלה הנוכחית, חשבתי על גישה שיתופית בה יקראו משתתפי הקורס חומרים, אך גם ייצרו אותם, עבור עצמם, עבור התלמידים האחרים ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית שבחוץ.

כידוע, בקמפוס שלנו יש אולפני טלוויזיה משוכללים של בית הספר לתקשורת. דיברתי עם הנהלת בית הספר, ונראה שנוכל לשריין לעצמנו שעות אולפן אחדות עבור הקורס. באופן כזה נוכל להזמין לראיון מוקלט מומחים בתחומי העניין של הכיתה, ונציגים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו להכין תוכנית תוכן מוקלטת ברמה טלוויזיונית, אותה נעלה לרשת, והיא תוכל אף להיות פריט חומר למידה לשאר התלמידים. באופן דומה ניתן יהיה להכין כתבות אלקטרוניות שאינן מוקלטות, ובמידה ורמתן תהיה גבוהה, נדאג אף לפרסם אותן באתרי אינטרנט מובילים בתחומם. הייתי רוצה להגיע למצב שכל סטודנט בקורס יוכל במהלכו להעמיק את ידיעותיו בתחום מסוים, להפיק בעזרת ידע זה וגישה יזמית חומרים איכותיים שיעשירו את ידיעותיו ואת התרומה לסביבה הרלוונטית, וכו’.

כדי שנתחיל כבר לעסוק בשאלת הביצוע, אני פותח נושא נוסף בדף האינטרנט הנ”ל, שקשור ליוזמות ביצוע, הפקה, העמקה וכו’, והינכם מוזמנים להציע את הצעותיכם מכל סוג אפשרי. אם אתם קשורים אישית לתחום ההפקה, התקשורת, העיתונות וכו’, אתם מוזמנים להציע פעילות שתוכלו לייצר מתוך עולמכם, אם היה לכם חלום או רעיון לתוכן תקשורתי – זה הזמן לבטא אותו ואולי להתנסות בו. גם כאן, נאסוף את החומרים במהלך הימים הקרובים ונראה איך להמשיך. בכוונת תחילה אינני מכוון אתכם לנושאים ותהליכים סגורים, למרות שיש לי כיוונים ומחשבות איך הייתי רוצה להתקדם, אני פתוח לכל רעיון שיעלה, וכמובן שסטודנטים שונים בתוך הכיתה עשויים לקחת את התהליך למקומות שונים.

בשורה התחתונה – כאן ועכשיו:

במידה ועדיין לא הגבתם – אנא היכנסו לדף הפייסבוק של הקורס (או שילחו לנו הנחיות בשמכם להכניס תכנים לדף הפייסבוק), התייחסות בכתב ל-3 קטגוריות תוכן לפחות, והצביעו בעד התכנים שמעניינים אתכם לעיסוק בהמשך הסמסטר. בנוסף, אם יש לכם רעיונות על תהליך היישום והאופן שבו תרצו ללמוד ולהפיק חומרים במהלך הסמסטר הנוכחי – התייחסו גם לזאת בתוך הדף.

אני מאחל לכולכם ימים שקטים עד כמה שניתן, ולאלו מכם שמתגוררים בדרום תחת אש, חזקו ואמצו, ושמרו על עצמכם.

אורן

ביטול יום הלימודים ביום שישי עקב המצב הביטחוני

ערב טוב, לנוכח המצב הבטחוני החליטה הנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל לבטל את יום הלימודים מחר, יום שישי ה- 16/11. החלטה לגבי קיום הלימודים ביום ראשון, תותנה בהתפתחות המצב הבטחוני. שיהיה סוף שבוע רגוע לכולנו.

השבתת הקמפוס לא בוצעה בשל המצב הביטחוני בראשל”צ, אלא כהזדהות ותמיכה בסטודנטים הרבים שלנו בדרום שאינם יכולים להגיע ללימודים. במקום לקיים שיעורים בהם כמחצית מהסטודנטים אינם יכולים להשתתף, במיוחד יום לאחר האזעקה הראשונה בראשל”צ שיצרה חוסר וודאות ופחד, שאולי יפחתו מעט בהמשך, קיום השיעורים היה יוצר בעייה משמעותית לרבים מהסטודנטים שיצטרכו להשלים את החומר לאחר מכן. במצב זה העדפנו לבטל את יום הלימודים ולתכנן יום השלמה לכל הסטודנטים יחדיו, לטובתם בעיקר של תלמידנו הדרומיים. במידה והמצב ימשיך כך, נחזור ללמד בכיתות, ונגביר צילומי שיעורים ותגבורים עבור התלמידים שיעדרו בשל מילואים או מגורים באזורי המתיחות הביטחונית.

אני מאחל שקט ורוגע בהקדם האפשרי לכולנו

http://www.youtube.com/watch?v=6GWDU_o3–o

מטלה ראשונה בקורס “סוגיות נבחרות בניהול”: עד כמה מלא הדלי שלך?

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

רקע והקדמה

הקורס “סוגיות נבחרות בניהול” שונה מרוב הקורסים האקדמיים שלמדתם או שבהם תלמדו במהלך התואר שלכם. הוא יותר מתאים למונח “קורס בהתכתבות”, הוא אינו טרנדי במובן שאינו מספק לכם טכנולוגיות און-ליין מתוחכמות, במובן מסוים הוא גורס דווקא את ההיפך – “בחזרה למקורות” – כתיבה אישית, מעורבות אישית, אחריות אישית. תוכלו לקרוא מעט יותר על רעיון הקורס בלוח המודעות האלקטרוני שלו המצוי כאן ובו תוכלו להתעדכן על המשימות שעומדות בפניכם לאורך הסמסטר.

כפי שתשימו לב, המטלות מוגשות כל שבוע שני מעתה והלאה. סטודנטים טוענים לעיתים שהקורס עמוס, יתכן שהדבר נכון מבחינת ההשקעה במטלות, אך בהתחשב בכך שאין צורך להגיע לכיתה ולשבת בשיעור פרונטלי, עומס ההשקעה הכולל בקורס הנוכחי אינו גדול יותר מקורס אקדמי רגיל. כל האינטראקציה בינינו תתקיים דרך הדואר האלקטרוני והפורטל הלימודי.

הקורס הנוכחי עוסק מידי סמסטר בנושא אחר. בשורות הבאות אסביר כיצד יתנהל הקורס בסמסטר הנוכחי.

האם אנחנו נוהגים לבעוט בדלי החלב? מחשבות  והצעות על משמעות ה-MBA

לימודי מינהל עסקים מלווים בדרך כלל בציפייה ליישומיות ממשית וקונקרטית. תואר ה-MBA הוא ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה, כיוון שהוא התואר האקדמי היחיד שגם נלמד על ידי קהלים רחבים ביותר וגם ניתן להגיע אליו מכל רקע מקצועי קודם. שהרי תארים שניים בכלכלה, בפסיכולוגיה, בביולוגיה, וכו’, מבוססים תמיד על תואר ראשון קודם באותו תחום. התואר השני במינהל עסקים, לעומתם, נולד במקורו כתואר מתקדם שמגיע אחרי רכישת מקצוע דיסציפלינארי אחר. אמנם כיום ניתן ללמוד מינהל עסקים גם ברמת התואר הראשון, אך זו תופעה חדשה יחסית, והיא אינה משנה את העובדה שעדיין קשה להגדיר בדיוק מהי דיסציפלינת “מדעי הניהול”. מדובר למעשה במעטפת אקלקטית של מגוון מקצועות, שהקשר ביניהם מצוי בזיקה רק בשל העובדה שמנהל מודרני זקוק להם כקצה חוט לתפקידיו. מבחינה אקדמית-תיאורטית אין באמת קשר בין הבסיס המדעי של מימון, כלכלה, התנהגות ארגונית, שיווק, מערכות מידע וכו’. כל אחד מהם שייך לדיסציפלינה אחרת, והחיבור שלהם יחדיו עלול להיתפס כמקבץ חסר קוהרנטיות, לפחות עבור איש המדע המסורתי. כמובן שניתן לטעון מנגד, שאלו הם בדיוק היופי והייחודיות של התואר במינהל עסקים – לכאורה הוא תואר רב-תחומי שיוצר אריג רחב שעוטף את המנהל המודרני. למעשה, היינו רוצים אולי לדמיין רב תחומיות כזו במקצועות נוספים. למשל הרופאים המודרניים מתמחים בתחומים כל כך ספציפיים שכאשר מתרחשת תופעה רפואית מורכבת, פתרון רפואי אחד עלול להתנגש חזיתית עם פתרון רפואי אחר. נסו למשל להתייעץ עם כירורג, רופא פנימי, רופא עור, ואורטופד על תופעה מסוימת הקשורה לארבעתם – אתם עשויים לקבל פרוגנוזה והמלצות טיפול שונות לחלוטין. כמובן שהמטופל הנבוך כמהה לאינטגרטור שיהיה מסוגל להתבונן על התמונה הרחבה. ואכן הפנטזיה הניהולית המודרנית היא לרב-תחומיות כזאת. המנהל המודרני האידאלי כבר אינו “המהנדס המומחה” שיודע איך להפעיל את קו הייצור, למעשה הוא אינו זקוק למומחיות באף אחד מתחומי הליבה של העסק שלו. המציאות הניהולית המודרנית מורכבת כל כך, וכמות הידע והמידע שמצויים בסביבה העסקית גדולים כל כך, שנדרש לארגון המודרני המתמודד עם סביבה מורכבת, מנהל רב-תחומי, שיודע להחזיק את קצות החוט בידו, ולמשוך אותם בכל פעם בעיתוי המתאים ובקואורדינציה עם פעולותיו האחרות. תמונת הוירטואוזיות הזאת מעוררת ציפיות גבוהות עימם מגיעים הסטודנטים ללימודי מינהל עסקים, ועלינו להכיר בכך, גם אם הסוד שאציין אותו כאן בגלוי ידוע כל כך בכל העולם – שתואר ה-MBA הוא אחד המתסכלים ביותר שיש בעולם הפרופסיונאלי. את פנטזיית “המנהל הוירטואוז” קשה ליישם, אך מעבר לכך, לימודים אקדמיים באופן כללי אינם מיועדים בהגדרתם ליישום כל כך קונקרטי. אין בנמצא מנהל שרץ בבהילות אל ספר הלימוד, פותח אותו בעמוד 142 ומקריא ממנו את ההחלטה הניהולית החשובה. החיים מזמנים למנהל מציאות מורכבת שכל החלטה בה חדשה, ואינטואיציית הניהול שהוא מפעיל מבוססת על אינטגרציה של ידע רב ומיומנויות, שקשה לשייך אותם באופן כל כך ספציפי ללימודים. וכאן עלי לסייג את דברי, שכן בכל זאת, כדיקאן בית הספר למינהל עסקים הגדול בישראל, לא ניתן לחשוד בי שאני סבור שאין תוחלת ללימודי ה-MBA. אני סבור כמובן שלימודי מינהל עסקים הם בסיס מצויין להכשרה ניהולית, אך האורינטציה שהייתי מכוון אליה את הסטודנט ואת המוסד שמכשיר את הסטודנט, אינה מיועדת באופן כל כך קונקרטי לעיסוק הפרקטי “מחר בבוקר במשרד”, אלא לשתי אורינטציות שונות מאוד. האחת מתבוננת גבוה למאקרו, הרבה מעל לעיסוק המקומי במשרד “מחר”, השניה מתבוננת הרבה יותר קרוב פנימה אל הפרט, “כאן ועכשיו” בהווה, ולא לפרקטיות העתידית, שהיא פעמים רבות אשליה.

הדברים האמורים דורשים כמובן “תרגום”, אתחיל מהחלק הפשוט יותר – המאקרו: אורינטצית המאקרו של ה-MBA שאליה אני רומז היא אותה תשתית בסיסית שמנהל צריך לדעת ולהכיר. מינהל עסקים היא שפה, וכמו תלמיד כיתה א’ שלומד כללי יסוד של כתיבה וחשבון, כך נצפה מכל בוגר MBA לדעת לשוחח ולקיים דיאלוג בשפה בסיסית אחידה, שמאפשרת תקשורת טובה בינו לסביבה הקרובה והרחוקה, וקבלת החלטות מבוססת מבחינה מדעית. לאורינטציה זו לא אתייחס בהרחבה כעת, הרציונל שלה, אני מניח, די ברור מאליו. אפשר להתווכח כמובן כמה דגש לתת ליסודות במינהל עסקים – כלכלה, מימון, משפטים, שיווק, משאבי אנוש וכו’, אבל יש הסכמה די ברורה שאלו תשתיות יסוד של מדעי הניהול. מצד שני, אף אחד לא מצפה מקורסים אלו להיות פרקטיים מידי. ישנה הסכמה גורפת שהם מהווים השכלת יסוד חשובה וכללית לכל סטודנט בתוכנית MBA. לפיכך אפנה כעת לשאלת הקורסים המתקדמים, “ההתמחות”, הידע המקצועי-פרקטי שאמור להיות ליבת התואר, והוא זה שאמור ליצור יתרון יחסי ברור ומובחן למי שלמד MBA לעומת מי שלא למד תואר מהסוג הזה. מה שנוכחתי לאורך השנים, הוא ששביעות רצון הסטודנטים במהלך ההתמחות שלהם אינה קשורה באופן ישיר כל כך לפרקטיות של הלימודים למקצוע ולשימוש שלהם בחיי העבודה, אלא להנאה, לסיפוק, לעניין האינטלקטואלי, ולתחושת המסוגלות העצמית של הסטודנט. במצב האידיאלי, ה”כיף” מהלימודים מתחבר גם לפרקטיקה, זה הופך כמובן את ההנאה מהלימודים לחזקה עוד יותר, וכמובן שקל יותר להירתם ולגלות מעורבות בקורסים שמקבלים לגיטימציה מבחוץ. עם זאת, פרקטיקה שמגיעה ללא עניין וסיפוק, מעוררת פעמים רבות תסכול ושחיקה לאורך זמן. ולהיפך, קורסים מעניינים שלא קשורים לפרקטיקה, יכולים לעורר שביעות רצון גבוהה.

המסקנה שלי איננה מבוססת בהכרח “מדעית” אלא יותר על האינטואיציה והערכים שלי שמגובים בכל זאת ב-22 שנות עבודתי בבית הספר שלנו למינהל עסקים ובהקשרים מקצועיים נוספים. אבל מאחר ואיני מתיימר להציג בפניכם תיאוריה מדעית, הרי שאני בהחלט אזמין אתכם להתווכח עימי, אם יש לכם תחושה שונה בהקשר זה, או אם יש לכם עדויות וממצאים שנוגדים את גישתי. ובכל זאת, אביע כעת את תפיסתי, ואחריה אציע לכם להתלוות אלי בקורס הזה למסע או ניסוי קטן, שעימו תוכלו לבחון את טיעוני, ואת עמדתכם כלפי התואר שאותו הנכם לומדים כעת, ואולי כלפי הקריירה והתפקידים המקצועיים שלכם באופן רחב יותר.

הטענה שארצה להניח כעת על שולחן העבודה שלנו, היא שהלימודים במהלך ה-MBA (כמו גם העיסוק המקצועי באופן כללי, גם מחוץ לאקדמיה) צריכים להתמקד בדברים “המעניינים והמספקים ביותר” שהסטודנט יכול לספוג במהלך התואר, ללא כל קשר לפרקטיות שלהם ל”מחר בבוקר במשרד”. זאת בניגוד לאתוס המרכזי, הפרקטי והיישומי של התואר השני במינהל עסקים.

נניח שלפניכם קורס שכותרתו עונה בדיוק לצורך המקצועי שלכם (“תוכן”) אבל… אין לכם “כימיה” עם מה שנאמר בו. אמנם אתם יודעים עד כמה זה חשוב לעבודה, לכן אתם גם משקיעים מזמנכם ומרצכם כדי להצליח בו, אבל בתוך תוככם אתם יודעים “שזה לא זה”. לעומת זאת, פתאום אתם לוקחים קורס כלשהו, כזה שכותרתו ממש לא קשורה בכל אופן שהוא למשהו פרקטי (למשל “סוגיות נבחרות בניהול”) אבל מסיבה לא מובנת, אתם נרתמים ונמשכים כמו מגנט למשהו שהקורס הזה מציע לכם (למען השקיפות וההגינות – לא הבטחתי שזה מה שיקרה בקורס הנוכחי, רק הצעתי שזו אפשרות שברצוני להעמיד כעת על הפרק). אגדיר את “הדבר הזה” כ”תהליך”, בניגוד ל”תוכן”, ואנסה גם לטעון שהסבר מרכזי במשיכה הזו קשור ל”מעורבות” בשני מובנים של המילה – engagement and involvement. שני אלו הם בסיס חשוב למוטיבציה והתפתחות אישית בכל הקשר, אישי ומקצועי, הרבה יותר מאשר תוכן. כדי לקצר ולהגיע אל השורה התחתונה – אורינטצית ה”מיקרו”, זו היותר אישית, אותו חלק של התואר שאמור להתחבר אל הקריירה והיישום הנובע מהלימודים, היא הרבה פחות טריוויאלית מאורינטצית המאקרו. זאת מאחר ומה שיקבע את יעילותה ואת שביעות הרצון ממנה לא יהיה בהכרח “התוכן”, אלא דווקא “התהליך”.

אז איך יודעים מה לבחור? הייתי מציע להפוך את השאלה הזו לתוכן הקורס הנוכחי !

נניח שהייתי מציע לכם קורס, שבו אתם תכתיבו את התכנים. תוכלו לבחון מה הכי מעניין אתכם, מה הכי רלוונטי לחיים המקצועיים והאישיים שלכם, מה הכי ממלא אתכם מבפנים, בין אם אתם יודעים להסביר מדוע, ובין אם זה פשוט קורה. נניח שזה מה שאני מציע לכם עכשיו. האם אתם יודעים מה לעשות עם הצעתי? חלקכם כבר כותב את התשובה שממש היתה שם כמובן מאליו. חלקכם יצטרך עוד להתבלט בכך (יש שבועיים שלמים לעשות זאת), חלקכם מחפש אולי את טופס הביטול של הקורס עבור שבוע השינויים…

בכנות – אין לי מושג מה עומד לקרות בקורס הנוכחי. אמנם אני מעביר את הקורס הנוכחי כבר 15 שנה, תוכלו גם לעיין בשני הקורסים האחרונים כדי לקבל מושג על אופי הקורס והמטלות:

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2012A/index.htm

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2012B/index.htm

עם זאת חשבתי שאחרי 15 שנה, ואולי גם בהקשר לכך שאני מצוי בשבועיים הראשונים בלבד לתפקידי כדיקאן בית הספר, ששווה להשקיע את הקורס הנוכחי במיזם החיפוש, שאותו אני מטיל כרגע לכיוונכם, עבור המטלה הראשונה של הקורס הנוכחי. בעקבות קריאת המטלות שתגישו, יעוצב הקורס הנוכחי, בהתאם ל”מוסיקה” הקולקטיבית שתיווצר מתוך כתיבתכם.

מוסיקת שנות ה-80 חביבה עלי במיוחד. זה מתייג אותי כאדם מבוגר עבור הילדים שלי – כשהעברתי לבני את המוסיקה החביבה עלי לאייפוד, הוא הסביר לי את משמעות פער הדורות. אחד השירים הקיטשיים מהתקופה ההיא מצורף בראש לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, יש שם גם שני קישורים שמתייחסים לספר מעניין, שהוא המקור להתייחסותי לדלי בכותרת הקורס ובכותרת המטלה הנוכחית. תוכלו לעיין גם בהם ולשאול את עצמכם “עד כמה מלא הדלי” ומה הוא מכיל.

אז מה אני מבקש מכם לעשות?

ראשית כתבו משהו על עצמכם. זו התחלה של קורס – אז בואו נכיר קצת. חצי עמוד, אבל לא קורות חיים פורמאליים. מה מתחשק לכם לספר על עצמכם בנסיעה קצרה של מעלית מקומת הקרקע לקומה העשירית  – 30 שניות  – 150 מילים.

לאחר שסיימתם את הנ”ל כתבו כמה דברים לפי הסדר הבא. למרות שהרשימה הבאה “שקופה” למדי, נסו לפעול במהירות ובאופן ספונטאני, בלי להפעיל יותר מידי שיפוט. אתם יכול לנסות את זה גם על מישהו קרוב אליכם, כדי לבדוק את התוצאות לא רק על עצמכם (באופן כללי כדאי להתייעץ על מה שתרצו לעשות בקורס הנוכחי עם אנשים קרובים. אולי הם יציעו לכם דברים שאתם לא חשבתם עליהם). וכעת למשימה:

  1. ערכו רשימה בכתב של חמישה דברים שהייתם רוצים להשיג בעתיד כדי להיות מאושרים. קצר ולעניין – מותר לכם להיות חומרניים וכנים – חמישה דברים שאם כרגע קוסם מתחייב להביא לכם, אתם נותנים לו את הרשימה הבאה.
  2. אחרי שסיימתם את הנ”ל, ערכו רשימה של חמישה אירועים שקרו בעברכם, שבהם הרגשתם אושר משמעותי וסיפוק. אלו לא חייבים להיות הדברים הכי חשובים בחיים (אבל יכולים להיות כאלה), בקיצור, בשקיעה נוסטלגית לכורסא – חמישה אירועים מהעבר שהסבו לכם אושר משמעותי.
  3. ערכו השוואה קצרה בין  סעיף 1 לסעיף 2. אילו דברים קשורים, ואילו דברים אינם קשורים? הנחת היסוד שלי, שמבוססת בהחלט על מחקר מדעי שנוכל להתייחס אליו בהמשך הקורס אם תרצו, שמקורות האושר והסיפוק, האישי והמקצועי, אינם מצויים בהכרח בפנטזיה כלפי העתיד, אלא כבר כתובים בצורה ברורה בחוויות העבר. התייחסות רצינית שמסבירה את ה-DNA של מקורות האושר בסעיף 2, יכולה להניב ממצאים מעניינים.

ועכשיו, מה תרצו מהקורס הזה? מאחר ומדובר בקורס אקדמי עם שיטת הוראה ולמידה מסוימת, הרי שהמטלות הבאות צריכות להיות בתוך תבנית מסוימת. עם זאת, התוכן כרגע פתוח לחלוטין. נראה מה יקרה. כל המטלות צריכות לכלול העמקת ידע כלשהי, בהתבססות על מאמרים, הרצאות, או כל מקור אחר שייתן לנו עומק תיאורטי לקורס. כמו כן, כל מטלה בקורס צריכה להחיל דבר מה יישומי, משימה שתשתמש בידע התיאורטי ותיישם אותו באופן כלשהו בעולם המעשה, רצוי באופן שקשור לניהול, קריירה, עסקים וכדומה, אבל לא חייב להיות כזה. עיון בשני הקורסים הקודמים לפי הקישורים הנ”ל יוכל בוודאי לעזור לכם להביא את כוונתי ב”חומר תיאורטי” וב”יישום”.

משימתכם כעת, אם כן, להביע משאלה לגבי ארבעת המטלות הקרובות. ראשית כתבו חיבור קצר בן כ-300 מילים על התהליך לבחירת המשאלות, התלבטויות, מחשבות, התלהבות, התנגדות, כל דבר שנראה לכם רלוונטי, וכמובן, שורה תחתונה עם 4 כותרות למטלות, שאליהם הייתם רוצים להקדיש את הקורס הקרוב. לאחר מכן הקדישו כחצי עמוד כדי לפרט כל אחת מהמטלות – עשו חיפוש באינטרנט, במאגרי המידע של הספריה, או בכל הקשר ושיטה אחרת שנראית לכם, וצרפו המלצות והסברים, כיצד המטלות הללו אפשריות ליישום.

בסיום כל התהליך רשמו פסקה או שתיים לסיכום והתבוננות על תהליך המטלה הנוכחית, מרגע העיון הראשון שלכם בה, ועד לסיום הכתיבה.

Disclaimer  – כמו בכל הבטחה עסקית, גם אני מצרף כוכבית ואותיות קטנות – מאחר ואנחנו בתחילתו של ניסוי, אין לי מושג מה יהיה השלב הבא. יתכן שהמשאלות האישיות שלכם לא יתממשו בקורס הנוכחי, יתכן שנבחר בשיטת “הרוב קובע”, אולי נקבע פאנל, ולמעשה – אולי לכם עצמכם יש רעיון איך ממשיכים מכאן הלאה. מה שברור הוא שהמשימות הבאות אינן יכולות להיות הגשמה מלאה של המשאלה האישית, אלא כמו בכל ארגון (והרי אנחנו לומדים ניהול), צריך יהיה למצוא נתיב שיתאים לקבוצה הגדולה ששותפה למסע.

שיהיה לכולנו סמסטר מוצלח, הכדור במגרש שלכם.

הגשת המטלה עד יום שלישי 6 בנובמבר בחצות לפורטל הלימודי

הערה: הגשת המטלות בקורס זה אינדיבידואלית בלבד, פורמט ההדפסה בפונט 12, רווח נוח לקריאה בין השורות, ושוליים סבירים. אנא אל תשכחו לציין בבירור את שמכם ותעודת הזהות שלכם הן בתוך גוף הקובץ בכותרת והן בשם הקובץ, למשל: “ישראל ישראלי 11111 מטלה ראשונה”. כיתוב כזה יעזור לנו להתמודד עם ריבוי הקבצים בקורס.

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב’ תשע”ב, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנחיות להגשת מטלת סיכום הקורס

במהלך הסמסטר הנוכחי דנו בנושאים שונים הקשורים לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה בניהול.

המטלה האחרונה פתוחה לחלוטין לבחירתכם. עליכם לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (עד 1500 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר הלימוד בקורס ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

במידה והתמקדתם בתחום מסוים הגדירו אותו בצורה ברורה. כמו כן, אתם רשאים להציב הנחות עבודה על מידע שחסר לכם, אם נדרש.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק הן לחומר התיאורטי שנלמד והן ליישומו בצורה כזו או אחרת לחיים בכלל, ולניהול בפרט.

חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

מועד ההגשה: 18 ביולי 2012 בפורטל הלימודי

אושר אמיתי גרסה 2.0 – מטלה חמישית

מטלה חמישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב’ תשע”ב, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

כסטודנטים למינהל עסקים, אין ספק שחלק ניכר מכם מחפש את דרכו בקריירה ובחיים. בפניכם עומדים בוודאי צמתי החלטה מורכבים ושיקולים רבים בדרך אל האושר ואל המימוש העצמי.  במטלה זו, החמישית והאחרונה בקורס (למעט מטלת הסיום שלא תוסיף חומר לימוד חדש), אפנה אתכם לקריאתו של מאמר שפרסמתי בכתב העת אודיסאה לפני זמן מה (ניתן גם להוריד את הקובץ בגרסת PDF למחשב). סכמו את הדברים בעמוד עד שניים (עד 500 מילה לכל היותר).

אז מה היא גרסת 2.0 של האושר עבורכם? אנו מצויים בשלב מתקדם יחסית של הקורס, כבר קראתם חומרים שונים, נתקלתם בסוגיות הקשורות לאושר, לקבלת החלטות, לאורך חיים. זה הזמן להתכנס ולהקדיש זמן לשאלה מה מנחה אתכם בהחלטות הקריירה שלכם בחיים, האם שאיפותיכם המקצועיות והאישיות נותרו כפי שהיו בילדותכם, או שעברו שינוי במהלך השנים, ואילו שינויים ותהליכים ברצונכם לקדם כעת. כמו כן, כיצד כל זאת מתקשר לשאלות חברתיות וסביבתיות, שכן “גר זאב עם כבש” אינו רק ביטוי אישי, אלא קוד לחיים של אחריות חברתית וערבות הדדית. הנכם חופשיים לבחור את הפורמט בו תציגו את הדברים בהיקף של עד 3 עמודים (עד 1000 מילה לכל היותר). בדבריכם יש לתת ביטוי לשאלות מהותיות שעולות במאמר לגבי מהות האושר.

הגשת המטלה עד יום שלישי 5 ביוני 2012 בחצות