ארכיון תגית: קשב

חדשנות – אוקיינוס כחול או אדום? אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי – מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

כולם רוצים להיות חדשניים, ובואו נכיר בכך כבר בפתיח זה – חדשנות היא עניין של רגע בודד, כמו כרוניקה של מוות ידוע מראש, כמו זיו הנעורים שחולף עם הזמן. חדשנות הפכה בתקופתנו לכדור הרגעה עבור מנהלים וחברות כנגד מה שפרויד כינה "חרדת כיליון" שכן החרדה העזה ביותר של אנשים, צרכנים, מנהלים, ארגונים, נובעת מהידיעה שגם במחזור חיים דינאמי ובועט, הסוף כבר ידוע מראש, למעשה רק עיתויו של רגע הסיום מצוי באי-וודאות… מכאן שמחד יש מקום לחדווה והתלהבות בכדי למצות את הרגע הנוכחי ואת החיים בכלל, מאידך קיימת דאגה קשה שמא הכל יגמר עוד בטרם נספיק להותיר את חותמנו, או חמור מכך, שמשהו יתקלקל בזמן הדעיכה ונאלץ לראות  את מהלך ההתדרדרות במו עינינו. זוהי ביטוייה של הדאגה המודרנית האקזיסטנציאליסטית שמאפיינת עידן שבו תוחלת החיים כפולה ממה שהיה מקובל מאה שנים קודם לכן, אך במקום שידיעה זו תרגיע ותיצור ביטחון, היא דווקא מגבירה לחץ, דאגה וחרדה שמתעוררים בשל קצב השינויים המהיר שמביאה עימה הקידמה, שטובים ונפלאים ככל שיהיו, מייצגים אי-וודאות. מכאן שבתקופתנו נוצר בקרב אנשם וארגונים צורך פרדוקסאלי – להאיץ את קצב ההתקדמות והפיתוח על ידי הובלת אסטרטגיות של שינוי וחדשנות, מה שעשוי להרגיע לזמן-מה את המחשבות המטרידות, וזמן קצר לאחר מכן, יעצים אותם עוד יותר – אנו חייבים להתחדש כדי לשרוד, ולאחר מכן "מרבה נכסים מרבה דאגה" – לחשוש לשרידותו של החדש, לעדכן את הגרסה הבאה-חדשה 2.01, וחוזר חלילה. זוהי אם כן הפרעה טורדנית-כפייתית של העולם המודרני – מחשבה טורדנית אובססיבית מתעוררת בשל חרדת הכיליון ויוצרת אובססיה לחדשנות ושינוי, וכאשר המטרה הנכספת מגיעה, אזי כמו אצל סיזיפוס, מתעוררת תגובה כפייתית  – "קומפולוסיה" – לשינוי נוסף, חוזר ונשנה, אשר מכונה לעיתים בטעות "חדשנות". דומה הדבר לדיון בו עסקנו ביחידת הלימוד הקודמת על engagement ובו ערכנו הבחנה בין "תשוקה הרמונית" בעבודה, המגיעה עם יצירתיות וחדוות העשייה, שאותה אולי נוכל להגדיר כחדשנות אמיתית ואותנטית, לבין וורקוהוליזם שמתבטא ב"תשוקה אובססיבית", שבה נחשוד כביטוי לחדשנות מלאכותית שאינה מביאה בהכרח ערך אמיתי, אלא אף מצוקה והתבצרות.

בעוד שבעבר יציבות ומסורת היו ערכים נעלים שיש להקפיד עליהם, הרי שכיום הם מייצגים לעיתים קרובות דעיכה ואנכרוניזם – הישן והמוכר הופך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

אגב, הקורס שלנו הוא מאותו סוג ישן-נושן, שמרני-אקדמי, זה שמחזיר את האות והמילה הכתובה לקדמת הבמה, גם אם בחסות של מודרניות לכאורה של "למידה מרחוק". אישית, הכתיבה הזו, גם אם מלווה ברחשי המקלדת ולא בחריקת העט הנובע על הנייר, מעוררת בי סקרנות ותחושה חדשנית. איך היא עבורכם? שהרי הסיפור המרכזי שאליו נחתור כעת נוגע לדיאלקטיקה הקיימת בין מסורת לחדשנות. האם ניתן להחזיק בו זמנית בשני ערכים מנוגדים אלו לכאורה?

המפתח לתשובה לשאלה זו, כך אטען כבר כעת בפתיח, תלוי בסוגיית האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. חדשנות לשם חדשנות בלבד עלולה לגרום לצרימה ברצף ובמערכת היחסים. לעומת זאת, חדשנות אותנטית, שתורמת ומשתלבת בערכים ובחזון, עשויה להביא לצמיחה של דבר-מה חדש ושגשוג. אגב, גם היא מצויה במידת מה באזור הדימדומים, שכן אי הוודאות מצוייה גם בשינוי החיובי – לדוגמה, אפילו זוכים במיליונים בלוטו חווים סוג של טראומה מעצם ההסתגלות לאורח חיים חדש.

לאוהבי החדשנות שביניכם, לא נוכל להותירכם עם תחושת אכזבה מאהבתכם לגאדג'טים חדשניים. ננסה לפיכך להתבונן על סוגיית החדשנות האותנטית מול המלאכותית בפריזמה אסטרטגית נוספת.

הספר "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" http://www.blueoceanstrategy.com התפרסם בעקבות סדרה של פרסומים מחקריים של מחבריו ב- Harvard Business Review משנת 1997 ועד 2004 שבהם ניתחו 150 מהלכים אסטרטגיים של עסקים ב-30 תעשיות שונות לאורך יותר מ-100 שנים. ממצאיהם הוכיחו שפריצות דרך והצלחות עסקיות משמעותיות מתרחשות ב"אוקיינוסים כחולים", כלומר, באזורים דלים בתחרות אך דווקא אטרקטיביים מבחינת מענה לביקוש וצרכים של לקוחות, זאת בניגוד למסורת התחרותית ב"אוקיינוסים אדומים" שפועלת בהשראת חוקי הכלכלה השמרנית של ביקוש והצע שאינם משאירים מטבע קיומם כל מרווח פרמיה משמעותי לטווח ארוך. לפי חוקי הכלכלה בכל אוקיינוס אדום שבו ימצא רווח עודף יחדרו מייד כרישים חדשים שינצלו את ההזדמנות בכדי למכור מעט יותר בזול ובסופו של דבר לצלול עם כל שאר הדגים לשיווי המשקל נטול הרווחים והמרווחים.

עקרונותיו של אוקיינוס כחול פשוטים וברורים למדי. ממצאיו עלולים להשלות את המנהל שחולם על כיבוש גן העדן, אך את ההזהרות נותיר עוד מעט להמשך. בינתיים נתבשם מעט על החלום.

אסטרטגיית אוקיינוס כחול מבטיחה בעת ובעונה אחת גם בידול ויתרון תחרותי בולט על מתחרים וגם מבנה הוצאות נמוך, מה שיביא מן הסתם לרווחים נאים בטווח קצר וארוך. אגב, אפילו לחסידי הגישה ברור כיום שההבטחה אפשרית לכל היותר לטווח בינוני בלבד, קצב הדימום של אוקיינוסים כחולים במאה ה-21 מהיר יותר מזה של 1880 או 1980 כפי שנותחו באופן מבריק על ידי קים ומאובורן.

מטרת אסטרטגיה של אוקיינוס כחול אינה למקסם ביצועים בתוך אוקיינוסים אדומים של תעשיות קיימות, אלא לייצר מרחבים ושווקים חדשים של אוקיינוסים כחולים שבהם מונח התחרות פשוט אינו רלוונטי.

והינה אנו חוזרים לסוגית החדשנות, שכן זוהי מילת המפתח באסטרטגיה של אוקיינוס כחול. ללא ייצור מתודולוגי ומובנה של יצירתיות וחדשנות בתוך ליבת העסק וערכיו, לא ניתן לשרוד לאורך זמן בתוך אוקיינוס כחול – זרמי האוקיינוס האדום ישאבו כל שביב של מים כחולים וזכים לתוך מערבולת התחרות האגרסיבית. אני בטוח שכך גם סבור סטיב ג'ובס אם הוא מתבונן שם מלמעלה על קרב הענקים שמתרחש כאן על הארץ לאחר לכתו בין התפוח המפתה לאנדרואיד הפופולארי.

למי שעדיין לא קרא את רב המכר "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" אני משאיר את ההנאה הצרופה של הקריאה מבלי לחשוף פרטים נוספים, הוא אינו נחוץ לשם ביצוע המטלה הנוכחית, אך נראה לי קריטי לכל תלמיד MBA. עם זאת, ברצוני להדגיש שני היבטים חשובים שמשלימים זה את זה, ויובילו אותנו בעוד כמה פסקאות למשימה הנוכחית:

ראשית, הספר והשיטה מוצגים כאנטי-תזה שמתחרה במודלים האסטרטגיים, ואולי לא במקרה, בראשם אלו של מייקל פורטר – הפרופסור לאסטרטגיה מאוניברסיטת הרווארד. קים ומאובורן ניסו להיכנס על ידי ספרם לאוקיינוס כחול שלכאורה אינו מתחרה ישירות במודלים האסטרטגיים האחרים, אך חוו על בשרם את חוסר מושלמותו של המודל שלהם, שכן הוא נאלץ להתמודד באוקיינוס אדום מול מובילי דעה אחרים בתחום האסטרטגיה העסקית.

שנית, העובדה שהצלחות בולטות התרחשו על ידי אסטרטגיה של אוקיינוס כחול, אינה יכולה לפסול את הצלחתם ברת הקיימא של רוב החברות והעסקים בשוק שמתבוססים באוקיינוס אדום. אין זה סביר אפילו מבחינה סטטיסטית או גיאוגרפית שנתח משמעותי מהשוק יתנהל באוקיינוסים כחולים. למרבה הצער, אין מספיק אוקיינוסים כאלה שנמצאים גם במרחק סביר מיבשה.

שתי ההסתייגויות האמורות עשויות לכוון אותנו לגישה אינטגרטיבית וריאלית יותר, ולאוהדי הכדורגל שבינכם, אסכם אותם בצבעי הדגל הכחול-אדום של מועדון הכדורגל של ברצלונה http://www.fcbarcelona.com דהיינו – המציאות היא שאנו חיים בעולם תחרותי ורב ממדים של אוקיינוס אדום, עם פריצות מהירות לשער בנתיבים של אוקיינוס כחול. כל חברה, בכל שוק, נדרשת לבחון את מאפייני האוקיינוס האדום שלה, ולבדוק אם תוכל ליישם עקרונות של אוקיינוס כחול, בין אם להישג טריטוריאלי ארוך טווח של נישה ייחודית ללא תחרות, ובין אם להישג טקטי לטווח בינוני שיביא רווחים ופרמיה לנכסיות המותג, גם אם לא יוותר בגוונים התכולים והזכים לטווח הארוך.

נוכל לראות לפיכך חדשנות מהותית ואותנטית בפריצה חדשה של אוקיינוס כחול כאשר מוצר חדש ומהותי נכנס לשוק. אולם עדכון גרסאותיו, וחדשנותו הכמעט טכנית של המוצר בפיתוחיו הבאים ובמתיחת המותג עד לקצה, תחשב פעמים רבות כתחליף-חדשנות ומאבק בתוך אוקיינוס אדום.

למי שמעוניין (צפיית/קריאת זכות – לא חובה) תוכלו לצפות בראיון שערכתי לפני מספר שנים עם אילנית קבסה כהן מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה. https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

משימת הכתיבה ליחידת הלימוד הנוכחית:

ראו למשל את הסרטון ההיסטורי הבא https://www.youtube.com/watch?v=vN4U5FqrOdQ בו מציג סטיב ג'ובס לראשונה את האייפון. אין ספק שמדובר בחדשנות פורצת דרך, וכל מחיאת כפיים שהוא מקבל מצדיקה זאת. הסרטון ארוך, אך כדאי לצפות בחלקים ממנו כדי להתרשם מעוצמת שינוי השוק שהוא עומד לחולל אחרי רגע היסטורי זה בעולם הצרכנות. אך מה לגבי גרסאות הטלפון הנייד המתחדשות כל יום ביומו? האם הן מביאות חדשנות אמיתית, או שמא זהו רק עוד גימיק פריפריאלי שמטרתו ליצור אשליה של חדשנות. מתי רכישת מכשיר נייד חדש מהווה חגיגה אמיתית של חידושים, ומתי היא צעד קטן של התלהבות רגעית שתסתיים באכזבה מרה ותחושת ניכור צרכנית.

כדי להיכנס מעט יותר לעומק הסוגיה אבקש מכם לקרוא מאמר http://www.mako.co.il/special-ishivuk/articles/Article-9ffbcb54db7b541006.htm שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה (נמצא כתדפיס PDF בתוך פורטל המודל), אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מיגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

לצורך ביצוע מטלת הכתיבה הנכם מתבקשים לראיין אנשים סביבכם ששידרגו לאחרונה את מכשירי הטלפון הניידים שלהם. נסו לאתר לפחות אחד שמרגיש שאכן התחדש באופן משמעותי, ולפחות אחד שמרגיש שכנראה ששילם סכום גבוה מידי בכדי לקנות חדשנות שאינה באמת פורצת דרך ואינה מביאה לו ערך אמיתי.

למי שמעוניין בכך – ניתן כמובן לבחור קטגורית מוצר או שירות אחרים מאשר טלפונים ניידים, לצורך הראיון וביצוע המשימה הנוכחית. בחרו חברה או ענף (כמו הסלולארי) שבו אתם מזהים שימוש היברידי באסטרטגיה של אוקיינוס אדום ואוקיינוס כחול במשולב, ובצורה שניתן וראוי לתאר אותה כפתרון "מנצח" בסביבה תחרותית ומשתנה.

הנכם מתבקשים לנסח פוסט/חיבור בהיקף של 3-4 עמודים אשר כולל:

הקדמה קצרה

תיאור קצר של הראיונות וניתוחם אין צורך להוסיף את הראיונות), תוך שילוב רעיונות מרכזיים מתוך:

  • מכלול טקסט הרקע הנ"ל
  • המאמר מאתר Mako
  • כתבתה של נורית קדוש.

בכתיבתכם נסו לשלב את מה שקראתם במגוון המקורות האמורים תוך ציטוט מרואייניכם ושילוב דעתכם המקצועית והאישית. סגנון הכתיבה ואופן הביצוע נתון כמובן לשיקולכם האישי וסגנון החדשנות שלכם.

איך לבנות מותג ללא הפרעת קשב ואיך זה קשור לחופש הגדול

תחום הפרעת הקשב והריכוז מהווה כיום אחד התחומים המדוברים והקונטרוברסליים של תקופתנו, אבל מה הקשר שלו לשיווק? כמו במערכת החינוך, שבה הלימודים כבר לא חשובים בפני עצמם אלא רק כדרך להשגת ציונים, כך גם במערכות שיווקיות רבות, ליבת הסחורה של המותג נעלמת ובמקומה מופיעה תחרות חברתית על "הישגים" צרכניים. הבעיה במודלים מהסוג הזה – הן בחינוך והן בשיווק – היא שמהר למדי נוצר שעמום.

בבתי ספר רבים בישראל, ובעיקר בתיכונים שבהם הילדים עצמאיים יותר, הילדים משוחררים הביתה על ידי צוות המורים לימים שלמים. הלימודים במוסדות אלו ממשיכים להתקיים באופן סדיר רק עבור מקצועות המיועדים לבחינות הבגרות, ועם קומץ מורים "נודניקים", שמתעקשים ללמד בלי שום טעם ותוחלת, שהרי החומר כבר לא רלוונטי יותר לתעודת סוף השנה. המסקנה המתבקשת פשוטה, מטרת מערכת החינוך אינה לחנך ולהעניק ידע, אלא לערוך תחרות ריצה לקראת בחינות. כשתחרות מבוטלת, הילדים הולכים הביתה. כל אסטרטגיה ארגונית ושיווקית מתחילה בשאלה, לשם מה הארגון הזה קיים, מהם ערכי הליבה של המותג. בית ספר או חברה מסחרית צריכים לענות על אותה שאלה אסטרטגית. אם בית הספר טוען שערכי הליבה שלו לחנך ולהעניק ידע, ובמקביל כאשר שבועיים לפני סוף השנה הוא שולח את הילדים הביתה כי כבר אין מה ללמד אותם אחרי שהתעודות כתובות, אפשר לקרוא את הכתובת על הקיר. בעולם עסקי המשקיעים היו בורחים מהמניה של הארגון הזה, הוא איבד את הצפון ויאבד גם את לקוחותיו ואת קיומו. לצערנו עתיד ילדנו ועתיד המדינה תלוי בארגון הזה, ואף דוח של מבקר המדינה בעוד כמה שנים, עם או בלי פיטורים של שר אוצר או שר אחר, יחזירו את מה שלא ניתן לילדים שבגרו. בואו נקבע שלפחות ימצאו עוד גז טבעי, אם לא יהיה משאב אנושי, שלפחות נתבסס על משאב טבע כלשהו שיגן על כלכלתנו וקלקלתנו.

לקריאת המאמר במדור השיווק של דה מרקר

פורסם מחקר חדש שלי על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

התקבל לפרסום מחקר חדש שלי שנערך ביחידה להפרעות קשב וריכוז של הכללית בבי"ח גהה עם ד"ר איריס מנור מנהלת היחידה ופרופ' בוב לובוב מאוניברסיטת תל אביב בכתב העת Journal of Attention Disorders

Lubow, Kaplan, & Manor (Accepted, 2012).  Latent Inhibition in ADHD Adults On and Off Medication: A Preliminary Study. Journal of Attention Disorders.

להלן תמצית המאמר, כאשר יעלה און ליין לאתר כתב העת אשלח קישור. הפרסום המודפס לוקח בד"כ כמה חודשים.

Abstract

Adult ADHD patients (n =35) and a matched control group were given two sessions of a two-stage visual search-latent inhibition task. In stage-1, they detected whether the location of a unique shape, presented with homogeneous distractors, was on the left or right side of the screen. In stage-2, target detection response time was examined as a function of the stage-1 experience with either the target, distractor, or both, allowing for a within-subject assessment of latent inhibition (LI). In Session-1, the ADHD subjects were off their customary stimulant medication. In Session-2, they were on medication. Off-medicated ADHD subjects exhibited similar LI to that of controls; medicated ADHD subjects exhibited less LI than Controls. The group differences in LI were mediated by differences in RTs to the previously task-irrelevant distractor stimulus, suggesting that ADHD medication specifically affected the processing of the preexposed distractors that were later made into targets.

טפשת הריון? – הייתי קורא לזה מיקוד בדברים החשובים באמת

כתבת ערוץ 2 ב-Mako ראיינה אותי על מחקר אמריקאי חדש שבחן מדוע נשים בהריון מפגינות ירידה בתפקודים קוגניטיביים מסוימים. המחקר מציע ששינויים הורמונליים גורמים להקצאת משאבים קוגניטיביים להריון. הרעיון הגיוני ומתאים למה שאנחנו יודעים על מערכת הקשב והזיכרון. עם זאת, המונח "טפשת הריון" קצת מקומם, הרי בכל זאת, אם יש פונקציה אבולוציונית כזו הרי שהיא דווקא חוכמת הריון, שכן ללא ספק בתקופה שכזו, הקצאת משאבים קוגניטיביים לעובר ולהריון התקין הוא אינטרס אישי ואבולוציוני מוביל.

הכתבה נמצאת כאן: http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-36730af495e7431006.htm

כתבה על פסיכולוגיה של פריון הריון ולידה שפרסמנו באתר המאמרים בפסיכולוגיה שלנו נמצאת כאן: http://www.psychologia.co.il/pregnancy.htm

The sound of silence – רעש לבן כפתרון לריכוז וקשב בסביבה רועשת

שולחן העבודה שלי שממנו אני מקליד מילים אלו מצוי בלב הבית שלנו כשברקע בוב ספוג מצחקק, הילדים משחקים, משאבות המים של עירית רמת גן שממוקמות מעלי פועלות, וזו רק רשימת הרעשים החיוביים. מעבר אליהם ישנם מרעין בישין שליליים ובלתי צפויים, כנ"ל במשרד במכללה.

בתנאים כאלה קשה להתרכז, ולפני מספר שנים מצאתי פתרון מדהים, זול (חינם) ויעיל מאין כמותו – רעש לבן אונליין.

רעש לבן הוא צליל רקע קבוע שעובר במערכת הקשב הביטואציה (הסתגלות) ולכן אחרי כמה שניות נעלם מהתודעה. כאשר ישנם רעשים חיצוניים הם אמנם נשמעים מבחינה טכנית, אבל מערכת הקשב כאילו "נתקעת" על הרעש הלבן ומתמקדת בו. אחרי שמתרגלים לשיטה אפשר לשבת שעות ברעש די גדול ולעבוד בשקט. הפתרון יעיל כמובן לא רק לעבודה בסביבה רועשת אלא גם לצורך הירדמות, מדיטציה, וכל פונקציה אחרת שרעשים חיצוניים מפריעים לה.

הדוקטורט שלי התמקד בקשב ובמיוחד במנגנון שנקרא "עכבה סמויה" שמהווה פילטר קוגניטיבי אוטומטי ולא מודע שמסנן גירויים לא רלוונטיים מהסביבה. כדי לסנן משהו צריך קודם כל להכיר בקיומו, ולאחר קידודו כלא רלוונטי הוא מסונן בשלבים מוקדמים של המערכת הקוגניטיבית. כאשר ניסיתי למצוא פתרון לעבודה בסביבה רועשת ניסיתי ליישם את העקרונות שחקרתי ואז נזכרתי בתופעת הרעש הלבן. חיפוש גוגל פשוט אחר רעש לבן – White Noise הביא למגוון רב של אתרים ואפשרויות.

ישנם די הרבה מקורות שנותנים רעש לבן. אני משתמש בקישור הבא שמאפשר האזנה און ליין ללא תשלום ברעש לבן וכן בסוגים אחרים של תדרים כמו רעש חום ורעש ורוד. אישית הרעש הלבן עדיף עלי, מסיבה שאני עדיין לא מבין, הרעש החום… מרדים אותי.

באתר יש פונקציות אחרות שמאפשרות הורדה של הרעש הלבן אבל הם בתשלום וכל עוד אפשר להאזין און ליין בחינם, אין סיבה לרכוש את האפליקציה. כמובן שאם אתם זקוקים לזה לשינה טוב בנסיעת האוטובוס או הרכבת, שווה להוריד את היישום, למרות שעליו לא אוכל להמליץ כיוון שלא בחנתי אותו. אם מישהו שקורה את הפוסט הזה מתנסה באפליקציה כלשהי או מכיר אתרים נוספים, אשמח לקבל עדכון.

עבודה פוריה או/ו שינה עריבה, אל תשכחו לשים אוזניות:

http://www.simplynoise.com