ארכיון תגית: פסיכולוגיה וטיפול

e-תמכרות: כיצד הפך הדואר האלקטרוני מכלי שיווקי לסוס טרויאני?

מאמרי החדש פורסם היום בראש מדור השיווק של דה מרקר, ועימו אני פותח סדנת גמילה אישית לאורך חודשי הקיץ. התנצלותי מראש בפני חברי להתכתבות האלקטרוני, נצטרך להתחיל לשוחח זה עם זה כמו פעם בגישות מסורתיות יותר, כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד 🙂

ההתמכרות לדואר אלקטרוני, לפייסבוק ולטוויטר דמוה להתמכרות לממתקים. ה”סמארטפון” אינו רק חכם מבחינת תכונותיו, הוא גם מתוחכם כמו סוס טרויאני שחודר לתוך שגרת היום-יום שלנו, ומחסל בעקביות שאריות של אפקטיביות בעבודה, בפנאי, בחברה ובמשפחה, שעוד נותרה לנו פה ושם.

עובד ממוצע בארצות הברית מקבל כ-150 הודעות אלקטרוניות ביום, ועלול לבזבז כשעתיים וחצי בטיפול בהן. על פי הסטטיסטיקה יש עובדים רבים המקבלים מאות ואף אלפי הודעות מייל ביום. יותר מ-60% מהעובדים בארה”ב מדווחים שהם מנותקים לחלוטין מתקשורת אלקטרונית רק שעתיים מזמן הערות שלהם. כמעט כל משתמש אינטרנט מכיר את החוויה המתסכלת שאחרי שעות רבות המוקדשות למיון וטיפול בהודעות הדואר הנכנס, נוצרת תחושת סיפוק רגעית, כדי לגלות שלמעשה… העבודה המהותית עצמה עוד לא החלה. מחקר שפורסם לאחרונה מצא שהדואר האלקטרוני גורם להפרעות חמורות ברצף העבודה ומאט אותה בשליש. הממצאים מורים על כך שקיימת תופעת “התמכרות לדואר אלקטרוני” בקרב כ-15% מהעובדים במקומות העבודה שנדגמו.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

פורסם מחקר חדש שלי על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

התקבל לפרסום מחקר חדש שלי שנערך ביחידה להפרעות קשב וריכוז של הכללית בבי”ח גהה עם ד”ר איריס מנור מנהלת היחידה ופרופ’ בוב לובוב מאוניברסיטת תל אביב בכתב העת Journal of Attention Disorders

Lubow, Kaplan, & Manor (Accepted, 2012).  Latent Inhibition in ADHD Adults On and Off Medication: A Preliminary Study. Journal of Attention Disorders.

להלן תמצית המאמר, כאשר יעלה און ליין לאתר כתב העת אשלח קישור. הפרסום המודפס לוקח בד”כ כמה חודשים.

Abstract

Adult ADHD patients (n =35) and a matched control group were given two sessions of a two-stage visual search-latent inhibition task. In stage-1, they detected whether the location of a unique shape, presented with homogeneous distractors, was on the left or right side of the screen. In stage-2, target detection response time was examined as a function of the stage-1 experience with either the target, distractor, or both, allowing for a within-subject assessment of latent inhibition (LI). In Session-1, the ADHD subjects were off their customary stimulant medication. In Session-2, they were on medication. Off-medicated ADHD subjects exhibited similar LI to that of controls; medicated ADHD subjects exhibited less LI than Controls. The group differences in LI were mediated by differences in RTs to the previously task-irrelevant distractor stimulus, suggesting that ADHD medication specifically affected the processing of the preexposed distractors that were later made into targets.

כדורים פסיכיאטריים? משחק ומציאות בבית האח הגדול

כתבת שער במדור השיווק של דה מרקר מהיום: “כדורים פסיכיאטריים? משחק ומציאות בבית האח הגדול” – לכאורה, אנשים נורמטיביים לא אמורים לסבול ממצוקה נפשית ולפיכך אינם אמורים להיעזר בתרופות פסיכיאטריות, שרחמנא לצלן, הן מנת חלקם של “חולי נפש” בלבד. קמפיין מתוזמר זה נגד הטיפול התרופתי מתייג את הקבוצה הגדולה והנורמטיבית שמשתמשת בתרופות אלה ומרתיע אנשים מלפנות לטיפול פסיכולוגי. אינני חסיד של תרופות פסיכיאטרית, אבל קמפיין מתוזמר זה נגד הטיפול התרופתי מתייג את הקבוצה הגדולה והנורמטיבית שמשתמשת בתרופות אלה ומרתיע אנשים מלפנות לטיפול. ייתי מעדיף לראות כיצד האנרגיות והעוצמות של מאבק “הצדק החברתי” נגד התרופות והפסיכיאטר שנתן אותן, היו מנוצלות על ידי חברי הכנסת והתקשורת להישיר מבט אל המקור האמיתי שעומד מאחורי הצורך של האוכלוסיה הרחבה להשתמש בתרופות הפסיכיאטריות, ואינני מתכוון כמובן לצורך הבלתי נשלט לצפות ב”האח הגדול” אלא דווקא למצוקה הנפשית שבגללה התרופות הללו נצרכות כיום בהיקפים כה חסרי תקדים בעולם ובישראל.

הכיתה סערה הבוקר. הואשמתי בעידוד סטודנטים לקחת תרופות פסיכיאטריות. אינני חסיד של תרופות, אבל ההתחסדות התקשורתית סביב סיפור האח הגדול ממחישה בעיקר את גודל המצוקה הנפשית באוכלוסיה, שאותה יותר נעים להכחיש. בואו נהרוג את השליח. להלן מאמרי שפרסמתי בנושא והועלה בשער מדור השיווק של דה מרקר הבוקר.

לקריאת המאמר המלא

טפשת הריון? – הייתי קורא לזה מיקוד בדברים החשובים באמת

כתבת ערוץ 2 ב-Mako ראיינה אותי על מחקר אמריקאי חדש שבחן מדוע נשים בהריון מפגינות ירידה בתפקודים קוגניטיביים מסוימים. המחקר מציע ששינויים הורמונליים גורמים להקצאת משאבים קוגניטיביים להריון. הרעיון הגיוני ומתאים למה שאנחנו יודעים על מערכת הקשב והזיכרון. עם זאת, המונח “טפשת הריון” קצת מקומם, הרי בכל זאת, אם יש פונקציה אבולוציונית כזו הרי שהיא דווקא חוכמת הריון, שכן ללא ספק בתקופה שכזו, הקצאת משאבים קוגניטיביים לעובר ולהריון התקין הוא אינטרס אישי ואבולוציוני מוביל.

הכתבה נמצאת כאן: http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-36730af495e7431006.htm

כתבה על פסיכולוגיה של פריון הריון ולידה שפרסמנו באתר המאמרים בפסיכולוגיה שלנו נמצאת כאן: http://www.psychologia.co.il/pregnancy.htm

טיפול פסיכולוגי: איך למצוא את המטפל המתאים?

כתבה חדשה שפורסמה באתר onlife עוסקת בשאלה כיצד ניתן למצוא את המטפל המתאים.

ראיון שערכתי לכתבה מופיעה שם.

ניתן לקרוא מאמר מקיף בנושא זה שכתבנו קרן אשתי ואני שמופיע באתר המאמרים המשותף שלנו בפסיכולוגיה.

חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת את הקשר? תלוי כנראה במינון

מתוך ראיון עם פרופ’ אורן קפלן בכתבתה של שלומית לסקי “פרידה לאין קץ”על חרדת נטישה ב”לאשה”. הדגש בחלק זה של הראיון מתייחס ל”נורמאליות” של חרדת הנטישה ואף לחשיבותה לשימור הקשר, כל עוד המינון שלה אינו קיצוני.

“כולנו סובלים במידה מסוימת מחרדת נטישה. חרדה הוא מנגנון הישרדותי בריא ואינסטינקטיבי של הגוף שלנו, שתפקידו להתריע בפני סכנות. חוויה של פחד מכך שיקרה לאדם יקר לנו משהו רע, פחד שיעזבו אותנו, געגועים כשהיקרים לנו לא בנמצא, אלו דברים חיוניים לקשר, כשהם במידה. למעשה, אהבה לא יכולה להתקיים בלי איזושהי רמה של חרדת נטישה. חרדת נטישה מתחילה להוות בעיה רק כאשר היא משבשת לנו את החיים, ומפריעה ליצירת קשרים בריאים ויציבים. במצב כזה החרדה הופכת למטרה בפני עצמה, כאשר הפרט עסוק בעיקר בהישרדות: איך להפחית את החרדה בכל דרך אפשרית, גם אם זה על חשבון הקשר הבין אישי – שהוא מקור החרדה”.

“חרדת נטישה היא לא תמיד דבר שלילי. חרדת נטישה בעוצמה סבירה היא מנגנון בריא, שמביא למוטיבציה לשמירת הקשר. זה גורם לנו לקחת בחשבון שאי אפשר לעשות כל מה שרוצים לצד השני, אחרת הוא יעזוב. זהו גם בסיס לרצון להעניק לאחר. בהתנהלות תקינה, חרדת נטישה בעוצמה סבירה יכולה לגרום להתייחסות מכבדת ומתחשבת מצד בני הזוג. חרדת נטישה ברמה מסוימת שומרת על ערנות בזוגיות, ומעודדת להשקיע זמן ותשומת לב בקשר. כשזוגות נמצאים יחד שנים רבות והקשר נהיה בטוח ומובן מאליו, חרדת הנטישה יורדת, וכתוצאה מכך עשויים בני הזוג להזניח את הקשר לטובת חרדות אחרות, למשל השקעה בקריירה מחשש לאבד את מקום העבודה. לפעמים, כשחרדת נטישה צצה באופן נקודתי, היא אף יכולה להציל זוגיות שנכנסה למצב של שאננות יתר. פתאום קורה משהו שיכול לגרום לאובדן של בן הזוג, וחרדת הנטישה פורצת בעוצמה גדולה. במצב כזה החרדה מהאובדן גורמת לנו להתעורר ולהשקיע מחדש בקשר”.

הציטוט פורסם במקור באתר פסיכולוגיה

לעיון במאמר הסקירה המלא שלנו על חרדה

לעיון במאמר סקירה על התקשרות בילדות והשפעתה על תפקוד בבגרות

גאוות יחידה – תשאל, תספר: שינוי במדיניות צבא ארצות הברית לגיוס הומוסקסואלים לסביות ודו-סקסואליים לשירות

בישראל היתה תכונה ערה לקראת 20 בספטמבר 2011 כבר חודשים רבים. מדינה פלסטינית לא הוכרזה בסופו של דבר בעיתוי הזה, אבל בהחלט קרה בו דבר-מה משמעותי.

שמונה עשר שנים לאחר הכרזת מדיניות ה””אל תשאל, אל תספר” – Don’t ask, don’t tell DADT של הצבא האמריקאי, בוטלה באופן רשמי וסופי המגבלה לשירות הומוסקסואלים ולסביות בצבא האמריקאי. אגב, מהבחינה הזו ישראל הקדימה את ארצות הברית בשנים רבות.

לתיאור קצר ומספר קישורים הסוקרים את השינוי ואת מדיניות הצבא בארצות הברית ובישראל ביחס לשירות הומוסקסואלים ולסביות בצבא

לקריאת מאמר סקירה של קרן ושלי על טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואליים לסביות ודו-מיניים

לצפייה בראיון שקיימתי עם פרופ’ רפי קרסו בתוכניתו בריאות 10 על טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואליים לסביות ודו-מיניים