שולחן העבודה שלי שממנו אני מקליד מילים אלו מצוי בלב הבית שלנו כשברקע בוב ספוג מצחקק, הילדים משחקים, משאבות המים של עירית רמת גן שממוקמות מעלי פועלות, וזו רק רשימת הרעשים החיוביים. מעבר אליהם ישנם מרעין בישין שליליים ובלתי צפויים, כנ"ל במשרד במכללה.

בתנאים כאלה קשה להתרכז, ולפני מספר שנים מצאתי פתרון מדהים, זול (חינם) ויעיל מאין כמותו – רעש לבן אונליין.

רעש לבן הוא צליל רקע קבוע שעובר במערכת הקשב הביטואציה (הסתגלות) ולכן אחרי כמה שניות נעלם מהתודעה. כאשר ישנם רעשים חיצוניים הם אמנם נשמעים מבחינה טכנית, אבל מערכת הקשב כאילו "נתקעת" על הרעש הלבן ומתמקדת בו. אחרי שמתרגלים לשיטה אפשר לשבת שעות ברעש די גדול ולעבוד בשקט. הפתרון יעיל כמובן לא רק לעבודה בסביבה רועשת אלא גם לצורך הירדמות, מדיטציה, וכל פונקציה אחרת שרעשים חיצוניים מפריעים לה.

הדוקטורט שלי התמקד בקשב ובמיוחד במנגנון שנקרא "עכבה סמויה" שמהווה פילטר קוגניטיבי אוטומטי ולא מודע שמסנן גירויים לא רלוונטיים מהסביבה. כדי לסנן משהו צריך קודם כל להכיר בקיומו, ולאחר קידודו כלא רלוונטי הוא מסונן בשלבים מוקדמים של המערכת הקוגניטיבית. כאשר ניסיתי למצוא פתרון לעבודה בסביבה רועשת ניסיתי ליישם את העקרונות שחקרתי ואז נזכרתי בתופעת הרעש הלבן. חיפוש גוגל פשוט אחר רעש לבן – White Noise הביא למגוון רב של אתרים ואפשרויות.

ישנם די הרבה מקורות שנותנים רעש לבן. אני משתמש בקישור הבא שמאפשר האזנה און ליין ללא תשלום ברעש לבן וכן בסוגים אחרים של תדרים כמו רעש חום ורעש ורוד. אישית הרעש הלבן עדיף עלי, מסיבה שאני עדיין לא מבין, הרעש החום… מרדים אותי.

באתר יש פונקציות אחרות שמאפשרות הורדה של הרעש הלבן אבל הם בתשלום וכל עוד אפשר להאזין און ליין בחינם, אין סיבה לרכוש את האפליקציה. כמובן שאם אתם זקוקים לזה לשינה טוב בנסיעת האוטובוס או הרכבת, שווה להוריד את היישום, למרות שעליו לא אוכל להמליץ כיוון שלא בחנתי אותו. אם מישהו שקורה את הפוסט הזה מתנסה באפליקציה כלשהי או מכיר אתרים נוספים, אשמח לקבל עדכון.

עבודה פוריה או/ו שינה עריבה, אל תשכחו לשים אוזניות:

http://www.simplynoise.com

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

 בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

נושא המטלה השניה: "שיווק חברתי, סביבה ירוקה"

המגמה הירוקה והסביבתית תופסת תאוצה בישראל, אחרי שנים של איחור מהטרנד הפופולארי הזה בארה"ב ובמערב אירופה. אין ספק שמדובר במגמה חשובה לקיימות הסביבה והדורות הבאים, אולם היא מלווה גם בביקורת ושאלות נוקבות על הכיוון הנכון שאליו צריך לפנות. ננסה במטלה הנוכחית להתבונן על תופעת השיווק החברתי ומודעות האזרחים לסביבתם ולבדוק מהם הכיוונים הנכונים ללכת ולהוביל בהם, ואילו כיוונים הינם רק מניפולציות שיווקיות חסרות משמעות.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

אנא קראו את שני המאמרים הבאים שכתבתי, אחד לאחרונה ושני לפני כשנה, סכמו את הדברים בשפתכם בעמוד עד שניים לכל היותר.

         א.         ראש דשא או ראש כרוב? השפעת תכנון על שיעור הרכישה הלא מתוכננת

         ב.         מה אכפת לפירמה מיערות הגשם?

בנוסף, חפשו חומר כתוב על הקמפיין הסביבתי של אל גור וצרפו קישורים, אחד לטקסט שתומך בקמפיין ואחד שמביע ביקורת או סקפטיות לגבי תוכן הקמפיין.

2. החלק היישומי

המסלול האקדמי המכללה למינהל מנסה לפתח מודעות סביבתית, הן כגישה חינוכית והן כגישה פנים-ארגונית יישומית. מדובר בתהליך צעיר יחסית שקצת ממהלכיו ניתן לקרוא כאן.

נסו לנתח את המצב הנוכחי מבחינת "קמפוס ירוק" ומידת גיוסה של המכללה למינהל לטרנד הירוק, לצורך כך נסו לאסוף מידע מהאינטרנט ומראיונות של סטודנטים עמיתים לכם כדי להבין האם וכיצד מגמה זו נקלטה ואיך מבינים ומפרשים אותה אזרחי הקמפוס. נסו לקבל גם התבוננות השוואתית על מה שקורה בקמפוס ראשל"צ לעומת מה שמתרחש בקמפוסים אקדמיים אחרים בארץ, ובארץ בכלל. סכמו את ממצאיכם על המצב הקיים בכשני עמודים.

לבסוף, הגישו עמוד עד שניים של הצעה להנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל כיצד עליה לשמר לדעתכם מחד את רוח הקמפוס הירוק מחד, אך לשפר ולהעצים את פעילותה ברוח הקיימות (sustainability) והאחריות החברתית התאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR). בתשובתכם השתמשו במושגים ובמונחים אליהם נחשפתם בחלקים הקודמים של המטלה.

מועד ההגשה: יום שלישי 29 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

עיתון "הארץ" פרסם היום כתבה על מחקרים של פרופ' שמגר בן-אליהו וצוותו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב בנוגע להשפעת לחץ נפשי על התפתחות סרטן. מדובר בסדרת מחקרים המבוססים על מחקרי מעבדה שפורסמו וצוטטו בהרחבה בשנים האחרונות בכתבי עת מובילים ומגיעים כעת לשלב בדיקה מתקדם בבני אדם. הממצא המרכזי מורה שהורמונים המופרשים באופן מוגבר במצב הלחץ האופייני לפעולות כירורגיות להסרת גידולים סרטניים עלולים לדכא את פעילות המערכת החיסונית של הגוף באופן שעלול לגרום להתפתחות גרורות והחמרה של נזקי הסרטן שנותר בגוף. המחקרים האמורים עוסקים בעיקר בפרוצדורות רפואיות הבאות להתמודד עם הלחץ הנפשי, אך הם משתלבים עם זרם מחקר רחב היקף המתייחס להשפעה של מצבים נפשיים של לחץ, חרדה ודיכאון על תפקוד המערכת החיסונית ותוחלת חיים. מהצד של מחצית הכוס המלאה, מחקרים אלו תומכים במחקרי הפסיכולוגיה החיובית שנפוצים בשנים האחרונות המדגימים שאנשים המאופיינים בחוסן נפשי ובתחושת רווחה נפשית גבוהה נוטים פחות לחלות, מחלימים מהר יותר ממחלות וזוכים לתוחלת חיים גבוהה בשנים רבות יחסית לאנשים במצב נפשי פחות טוב. למחקרים המצטברים הללו חשיבות רבה בקידום תכניות לטיפוח חוסן נפשי הן בקרב אוכלוסיה בסיכון והן בקרב האוכלוסייה הכללית שלמרבה הצער עלולה להיחשף למצבי דחק במהלך שגרת חיים נורמטיבית, כפי שאירועי הימים האחרונים ביפן מדגימים לנו.

לקריאת הכתבה ב"הארץ"

לקריאת שלושה מהמחקרים הרבים שפורסמו על ידי פרופ' בן אליהו וצוותו:

Ben-Eliyahu, 2003 Ben-Eliyahu, S., 2003. The promotion of tumor metastasis by surgery and stress: immunological basis and implications for psychoneuroimmunology. Brain Behav. Immun. 17 (Suppl. 1), S27–S36.

Ben-Eliyahu S, Page GG, Schleifer SJ. Stress, NK cells, and cancer: Still a promissory note. Brain Behav Immunity. 2007;21:881–7.

Goldfarb Y, Sorski L, Benish M, Levi B, Melamed R, Ben-Eliyahu S. (2011). Improving Postoperative Immune Status and Resistance to Cancer Metastasis: A Combined Perioperative Approach of Immunostimulation and Prevention of Excessive Surgical Stress Responses. Annals of Surgery, Feb 25, 2011, ahead of print

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

נושא המטלה השניה: "קמפיינים למאבק בתאונות הדרכים "

השבוע נהרג העיתונאי טל שביט בתאונת אופנוע. את המאמר השבועי שלי בדה מרקר – שיווק הקדשתי לנושא הקמפיינים למאבק בתאונות הדרכים.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

א. ראשית קראו את המאמר הנ"ל באתר דה מרקר-שיווק כאן. צפו גם בקמפיין משרד התחברה הבריטי שמופיע בו וכן קראו את המאמר המלא שמוזכר בו לגבי היבטים פסיכולוגיים הקשורים לנהיגה על הכביש שנמצא כאן. בשלב זה אין צורך לכתוב או לסכם דבר, רק קראו את חומר הקריאה האמור.

ב. בעזרת חיפוש באינטרנט או/ו במקורות קריאה אלקטרוניים של הספריה חפשו התייחסויות טקסט (לא קליפים) לקמפיינים שיווקיים למאבק בתאונות הדרכים. מצאו לפחות שתי דוגמאות שונות בהן תוכלו להשתמש במהלך המטלה הכתובה בהמשך. שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

ג. בעזרת חיפוש באינטרנט / יוטיוב מיצאו שני קליפים מתוך קמפיינים ישראליים או בינלאומיים למאבק בתאונות הדרכים. גם כאן שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

2. החלק היישומי

הכינו מסמך בן 4 עמודים ברמה ובאורינטציה שניתן היה להגיש למשרד התחבורה עם המלצות לגיבוש קמפיין שיווקי (עם או בלי מסע פרסום, להחלטתכם) במטרה להאבק בצורה יעילה יותר בתאונות הדרכים ובמיוחד בשיעור הגבוה של נפגעים בקרב אופנוענים.

במסמך יש להביא לביטוי את כל חומרי הרקע שאספתם בשלב הקודם, כולל המאמרים, מקורות האינטרנט והקליפים הפרסומיים.

לפני כתיבת המסמך הכינו דף מקדים של עמוד אחד המסביר כיצד התארגנתם למשימה, ובמיוחד מה העקרונות לפיהם עיצבתם את מסמך ארבעת העמודים מבחינת מבנה, חלקים, סגנון כתיבה וכו'. מטרת העמוד הזה לעזור לכם להבנות את המשימה בצורה טובה יותר כדי להגיע למסמך איכותי ומשכנע.

מועד ההגשה: יום חמישי 17 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

אולי זו אנלוגיה, אולי נוסטלגיה, ואולי חרדה על מה שאיני יכול להבין ולראות.

סיפור משפחתי עדכני מהבוקר: סטודנט שאל אותי איך להוריד את המצגת מהפורטל. צילמתי את המסך והסברתי שצריך ללחוץ על אייקון הדיסקט, שכל כך אופייני לרוב מסכי המחשב של היום. הוא נראה ככה:

כל אחד מכם יוכל להרים ראשו לכל מסמך של אופיס או תוכנה אופיינית אחרת ויזהה את אייקון הדיסקט שמשמעותו שמירה לכונן הקשיח.

שאלתי לתומי את נגה בתי בת השבע אם היא יודעת מה זה הסמל הזה. היא ענתה שלא. חיפשתי בקדחנות דיסקט ישן אמיתי, הראיתי לה ושאלתי אם היא יודעת מה זה ואיך קוראים לזה. התשובה היתה שלילית פעמיים – לא דובים ולא יער. כלומר, דור שלם וצעיר לוחץ על אייקון הדיסקט כדי לשמור קבצים למחשב מבלי להבין מדוע לכל הרוחות האייקון הזה מעוצב בצורה כזאת ולא בצורה של דיסק DVD. רק נזכיר שהאייקונים הללו נוצרו באפל כדי לשפר את הפעולה האינסטינקטיבית של משתמשי המחשב במקום תפריטי טקסט, וכאשר ביל גיייטס השיק את גרסת החלונות הראשונה תוך חיקוי עקרונות אפל, חדשנותו היתה ביצירת אייקונים במקום טקסט DOS למי שעוד זוכר היסטוריה של העת העתיקה מהסוג הזה.

וזה מזכיר לי סיפור דומה מכיתת המחשבים של בני איתי לפני שנה (ילדים בני 10) נתתי לילדים כתובת URL של אתר אינטרנט חדש שבניתי עבורם. כל ילד ישב במעבדת המחשבים מול מחשב, וחצי כיתה טענה שהאתר לא זמין. לקח לי זמן לקלוט מה קורה, כי האתר היה באוויר בוודאות. חצי מהכיתה נכנסו לגוגל והקלידו את כתובת ה-URL לתוך חלון החיפוש של גוגל במקום לחלון ה-URL בראש העמוד. מאחר והדומיין היה חדש ועדיין לא נקלט בגוגל הם לא הצליחו לקבל כלום. שאלתי בביטחון עצמי מופרז מדוע הם לא מקלידים את כתובת ה-URL במקום הנכון, והתשובה הדהימה אותי. מחצית הכיתה, משתמשי אינטרנט חזקים ורציניים, פשוט לא ידעו מה חלון ה-URL עושה. הם מעולם לא השתמשו בו. גוגל מבחינתם הוא האינטרנט, הוא המקום להקליד קישורים, והחלון חסר המשמעות שבו תווים משונים שנמצא בראש העמוד, פשוט לא קיים מבחינתם.

שתי הדוגמאות הללו מהוות עבורי עדות על הפער העצום שנוצר בין מי שננעל על היסטוריה עם עובדות ברורות מאליהן, למי שנולד להיסטוריה אחרת ומוכן לבחון אותה בדרך שונה. יש בזה גם מרכיב אופטימי משהו. האייקונים שנחרטים על ליבו של דור מסויים ונתפסים כיעד למלחמה והקרבה עשויים להפוך בדור שלאחר מכן לסמלים חסרי משמעות או לפחות כאלה שאפשר להתדיין עליהם ולהגיע איתם לפתרון של קונפליקט (ובכוונת תחילה אינני מדגים אייקון כזה או אחר, דתי, פוליטי, חברתי או אחר). מה שברור הוא שאפילו בהקשר התפיסתי, משמעות התמונה שאנחנו רואים איננה תמיד ברורה או מובנת לסביבה החברתית שפי שאנו מפרשים אותה, ולעיתים התמונה לא רק שאיננה שווה אלף מילים, אלא היא דורשת עוד אלף מילים כדי להסביר את כוונת הצייר.

במאמר המצורף להלן התבקשתי להגיב לסקר onlife ומכון המחקר Market Watch

ניתן לקרוא את ממצאיו בקישור הבא וכמובן בתוכו את הפירוש שנתתי לממצאים.

בדיעבד הממצא המרכזי ביותר בעיני הוא שעקרונותיו של ויקטור פרנקל על "האדם מחפש משמעות" נעשים עוד יותר משמעותיים בתקופתנו. העולם, לפחות זה המערבי, נעשה עשיר ושבע יותר ויותר, אך יחד עם זאת מדוכא יותר.

יותר נהיר להתבונן על כתביו של ויקטור פרנקל מתוך אימת אושוויץ שמצטט את ניטשה על כך ש"מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך", מאשר להבין את מצוקתו של האדם המערבי השבע. ולמרות זאת ארגון הבריאות העולמי מדווח שהדיכאון מהווה את המחלה החמורה ביותר כיום בפגיעה באיכות החיים של האנושות, ותוך 20 שנה ב 2030 היא צפויה להפוך גם למחלה הרפואית החמורה ביותר בקיצור תוחלת החיים, יותר מסרטן ומחלות לב, בעיקר בשל פגיעתה במערכת החיסונית של הגוף הרגישה ללחץ נפשי.

עמנואל לוינס ביקר את מודל היררכיית הצרכים של מאסלו. הוא סבר שהמדרגה החמישית שמהותה במימוש עצמי ומשמעות היא למעשה המדרגה הראשונה והבסיסית. באושוויץ היה משפטו של ניטשה אקטואלי, הישרדותו של הפרט היתה תלויה בחוסנו הנפשי. בימנו, שרובם אינם עוסקים בהישרדות (גם אם חווייתית רבים מדווחים שכך המצב) יש כנראה לעדכן את המשפט לגרסתו במונחי הפסיכולוגיה החיובית  – מי שאין לו איזה למה שלמענו יחייה, לא יוכל לשאת את קיומו הפרטי, גם אם כל ארבעת המדרגות האחרות של מאסלו התממשו בחייו.

ההיבט המגדרי שעולה מתוך הסקר, מספר על השינוי שמתרחש במהירות בחברה המערבית. מעמד האישה אינו נוצר (רק) דרך אפלייה מתקנת להעלאת שכר. זו הדרך המסורתית דרך מדרגותיו של מאסלו. היא סיזיפית וארוכה. היפוך הפירמידה הוא גורם מרכזי בשינוי מאזן הכוחות המגדרי בחברה. מחקרים חוזרים ונשנים מורים שנשים מאושרות יותר מגברים בממוצע, למרות שלאורך השנים וגם היום שיעור החרדה והדיכאון בקרב נשים היה כפול ואף יותר משיעורם בקרב גברים. הפרדוקס הזה מקבל משמעות ורציונל במחקרי הפסיכולוגיה החיובית בשנים האחרונות. העדר הקשר הסטטיסטי בין רגשות חיוביים לשליליים מעיד על כך שרגישות ודכדוך בצד אחד של הספקטרום הרגשי אינו מפריע, ואולי למעשה הוא הגורם, ליכולת לחוות אושר וסיפוק בצידו השני והחיובי של הספקטרום. הספקטרום הרגשי הרחב יותר של נשים, בממוצע, והיכולת לגמישות ותנועה בתוכו היא גם מפתח לחיים מאושרים יותר, אך גם להצלחה עסקית וניהולית בעולם שעובר ממודל היררכיה חד של סמכות גברית למודל מטריציוני שמבוסס על דיאלוג ושיח משתף.

ואם נדרשים גם ממצאים כדי להוכיח את התזה הזו, בשנה האחרונה 2010 לראשונה בהיסטוריה האמריקאית שיעור הנשים בכוח העבודה עבר את שיעור הגברים בכוח העבודה, ובמקביל, גם זאת לראשונה בהיסטוריה האנושית, שיעור ההורים שהעדיפו שתיוולד להם בת על פני בן, או העדיפו לאמץ בת על פני בן, עלה, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, על פני אלה שמעדיפים בן. למי שמעוניין הרחבה בנושא מומלץ לקרוא את הכתבה שלהלן שהשתמשה בכותרת הפרובוקטיבית The End of Men.

העיסוק במגדר עלול להיות סטריאוטיפי ומכליל, לכן יש לציין ולסייג בסיום הפוסט הזה שנתונים מחקריים מתייחסים תמיד בהכללה אל הממוצע והשכיח שאינו בהכרח נכון לכל הפרטים שבמדגם. לפיכך ברמת הפרט, ספקטרום רגשי חיובי ושלילי ואינטליגנציה רגשית הם מאפיין אינדיבידואלי, בין אם הינך אישה ובין אם גבר הקוראים פוסט זה. עכשיו, כפרט השייך למגדר הגברי, אני יכול להיות מעט יותר רגוע, שכן יתכן שגם אני אוכל לחוות יותר אושר למרות הנחיתות המגדרית עמה עלי להתמודד במאה ה-21, לפחות לפי נתוני המחקר והסקרים העכשוויים 🙂