מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: "דרוש מבוגר אחראי" (אחרת כל המבוגרים, [דהיינו, אתם] יזדקקו לילדיהם בכדי לשרוד אחרי פרישתם לגמלאות – מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

במטלה הנוכחית, השניה בקורס, תתבקשו לקרוא דו"חות ביקורת והמלצות מקצועיות, לנתחם ולהביא את תובנותיכם לגביהם. לאחר קריאת ההנחיות תתבקשו בהתאם לפירוט שבהמשך להגיש מטלה שמבחינה טכנית כוללת:

1. מבוא בן עמוד עד שניים על הנושא
2. "פרוטוקול דיון" בשמה של ועדה מקצועית – עמוד עד שניים
3. מסקנותיכם, המלצותיכם ותכנית פעולה מומלצת – עמוד עד שניים
4. סיכום למידה אישי – כחצי עמוד

הגשת המטלה: עד יום חמישי 22 בנובמבר 2013 בפורטל הלימודי

מטלת הלמידה הקודמת, הראשונה בקורס, עסקה בעולם התוכן של הסדרי חוב בתוך הקשר של אג"ח, שוק הון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. הידע והתובנות שהצטברו במטלה זו נועדו לספק לכם, תלמידי הקורס, תשתית חשובה להבנת תחום זה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית. לא הסתפקנו רק בידע הכתוב, וביקשנו מכל אחת ואחד מכם לערוך ראיונות ולהבין עמדות של אזרחים בפרופילים שונים לגבי סוגיה זו והשלכותיה לעתידם האישי. מכאן שהמטלה הראשונה עסקה ברמת המיקרו – ברמת הפרט והאזרח הבודד. נחזור לרזולוצית המיקרו במטלה השלישית בה נעמיק ונרחיב את הבנתנו בסוגיות האישיות והקיומיות שתחום זה מציב בפני כל אזרח, ולא פחות חשוב, בפניכם. אולם כעת, במטלה השניה הנוכחית, נרים מבט לכיוון המאקרו, אליו נפנה בעזרתו האדיבה של משרד מבקר המדינה שפרסם מייד לאחר פתיחת הקורס הנוכחי דוח מדאיג שתכנו רלוונטי וחשוב לכל אזרח ישראלי, בין אם שמתכנן את עתידו לאחר פרישה, ובין אם נדרש לדאוג לרווחתם של בני משפחה מבוגרים ומבין את ההשלכות רחבות ההיקף של מדיניות חיסכון לטווח ארוך. אין ספק שעבורכם, סטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים, מדובר בידע תשתית הכרחי, אם כי תקוותי היא שלא מדובר רק בהיבט האקדמי שלמידה מכל סוג מספקת, אלא גם כלי לגיבוש עמדות ועקרונות דרכם ניתן להשפיע על העתיד בפועל שלכם ברמה האישית, המשפחתית והצוותית, ושל החברה ככלל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א' תשע"ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במהלך המטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את שני הדוחות הבאים:

1) דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנוגע לפיקוח על כספי המשקיעים באיגרות חוב לא ממשלתיות – עמודים 31-50. קישור לקובץ להלן: דוח מבקר המדינה בנוגע להסדרי חוב

2) תמצית המנהלים עמודים 7-12 מתוך דו"ח "ועדת חודק" משנת 2010 – "הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אגרות חוב לא-ממשלתיות". ניתן לקרוא פרקים נוספים בהתאם לצורך מהנחיות המטלה שבהמשך. קישור הקובץ להלן: דוח ועדת חודק לקביעת פרמטרים להתייחסות מוסדיים כלפי אגח לא ממשלתי

שני המסמכים האמורים עוסקים במהותם של נושאים פיננסים שעומדים בפני עצמם כתחומי תוכן חשובים במימון וכלכלה, אך בו בעת הינם בעלי השלכות חברתיות נרחבות – אג"ח, חיסכון ארוך טווח, פנסיה, "מוסדיים" וכו'. כל אלו נבחנים בדוחות אלו בתוך הקשר של סוגיות רגולטוריות, שאלות בנוגע לאמצעי הפיקוח הנדרשים כדי להבטיח את חסכונות הציבור, לזכותו של הציבור למידע ושליטה בחסכונותיו ועוד.

לאחר קריאת המסמכים הנ"ל בחרו שני נושאים מרכזיים ושונים זה מזה אשר נראים לכם משמעותיים במיוחד. הגדירו אותה בכתב בפסקה קצרה בתחילת דבריכם.

למי מכם שמעוניין בכך, בין אם בשל קושי לבחור, לזהות או לזקק שני נושאים מתוך הדוחות, או בתוך עניין ובחירה אישית – ניתן ליצור וריאציה אחרת אשר מבוססת על הדוח אך מתבוננת עליו מזוית שונה מזו שאותה בחן המבקר. למשל: המבקר בוחן את הפיקוח על חברות הביטוח והשקעותיה בפנסיה, תוכלו לבחון נושא זה מזווית אחרת מהאופן שנבדק.

נדגיש שלמרות שאנו מתמקדים בנושא פיננסי לכאורה, הכתיבה וההשלכות של המטלה הנוכחית אינה חייבת להיות בתחום המימון. אופייה יכול להיות חברתי, רגולטורי, אסטרטגי, ואפילו שיווקי בהתחשב בתהליך ההסברה שנדרש בתחום החיסכון לטווח ארוך. אנו מצפים למצוא שההתבוננות שלכם כקבוצה מקצועית הלומדת מחד תואר מוסמך במנהל עסקים, אך מאידך אינה בהכרח מתמקדת או מתמחה במימון, תהיה אינטרדיסציפלינרית, ולכן אנו פתוחים לכל סוג של מענה לפי תחומי העניין שלכם.

לכל אחד משני הנושאים:

א.      כתבו מבוא בן עמוד עד שניים אשר מתאר את שתי "התלונות" של מבקר המדינה תוך כדי שימוש במונחים עיקריים שהוא וחברי ועדת חודק מתארים. יש להיעזר במקורות מהמטלה הראשונה ובמקורות נוספים שתמצאו (לפחות מקור חיצוני אחד – ציינו את המקור). התיאור צריך להיכתב בשפה ברורה ומובנת, כך שגם אדם מהיישוב, ללא תואר אקדמי יוכל להבינו. בקיצור, עליכם לכתוב מעין סיכום מנהלים המפרט שני נושאים לעומק שבהם נדרשים משרדי הממשלה והמחוקק לטפל, תוך הסבר על חשיבותם, אופי הליקוי בדרך בה הם מטופלים או לא-מטופלים כיום וכו'.

ב.      דמיינו דיון צוותי פנימי, יעיל ומעמיק, שהתקיים בתוך גוף תיאום המייצג את כלל משרדי הממשלה, שמטרתו לעסוק בדוח המבקר ולבחון כיצד על גופי הממשל השונים להתמודד עם הבעיות שהוצגו, לתעדף בין בעיות ואופני פתרון שונים, ולהבהיר לפקידי הממשל, לחברי הכנסת, ואף לציבור הרחב מהם האתגרים וההזדמנויות שישנם בתהליך הטיפול בבעיה. הקדישו עמוד עד שניים לכתיבת "פרוטוקול" המסכם את הדיון בגוף התיאום (סגנון הכתיבה בהתאם לבחירה האישית של כל אחד מכם, האם ממש כפרוטוקול פורמאלי, כציטוט משתתפים, כסיקור עיתונאי או בכל דרך שתחפצו בה). כמו בכל דיון, לעיתים עולים בו נושאים שאין להם פיתרון, לעיתים עולים נושאים שגוררים את הדיון למבוי סתום, לנציגים שונים יש לעיתים אינטרסים שונים ועמדות שונות, וכו'. הביאו קולות אלו לדיון. מכאן שאינכם מצופים בשלב זה להגיע לפתרונות, אלא לייצג באמצעות הפרוטוקול זוויות שונות ואינטרסים מגוונים של מחזיקי עניין המיוצגים לעיתים על ידי "לוביסטים" של נציגי עובדים, נציגי חוסכים, נציגי מעסיקים, נציגי בעלי הון, נציגי האוצר, וכו'. הפרוטוקול יכול לשקף גם חילוקי דעות שנותרו בעינם ולא נפתרו. אין צורך להגיע למסקנות והמלצות בסעיף הנוכחי, אלו יתקבלו "בישיבה נפרדת" – בסעיף הבא. לבחירתכם האם לייחד דיון נפרד לכל אחת משתי מהבעיות שבהן בחרתם לדון, או לקיים עליהם דיון/פרוטוקול נפרד.

ג.       נסחו מסקנות, המלצות ותכנית-פעולה לשינוי. שימו לב, הפעם אלו אינן מסקנותיהם של חברי הועדה הנ"ל, אלא שלכם באופן אישי, על בסיס כל האמור לעיל. כל אחד מהסטודנטים בקורס מקבל בסעיף זה את כובע פקיד הממשל שאחראי לנסח את תשובת המבוקרים לדוח המבקר. בתשובתכם הפרידו באופן ברור בין שני הנושאים הנ"ל שנבחרו לדיון: כל תשובה למבקר המדינה תכלול עמוד עד שניים, היא מסכמת בקצרה את אופי הביקורת, את הסוגיות שעלו בסעיף ב', ונכנסת לעומק לפתרון, תוך כדי ניסוח תוכנית עבודה ואופן מדידה לבחינת אפקטיביות הפתרון אשר יאפשר למשרד מבקר המדינה לחזור ולבדוק את אופן הטיפול בבעיה בעוד שנתיים, חמש שנים ועשר שנים מהיום.

ד.       כעת לאחר סיום הכתיבה הנוגעת לדוח, הניחו הצידה את המטלה הפורמאלית וחיזרו להיות "אתם עצמכם". כתבו סיכום קצר בן כחצי עמוד המתייחס לתהליך הלמידה בשתי המטלות הראשונות בקורס באופן כולל, תוך התייחסות לשניים-שלושה דברים שעניינו אתכם/נראו לכם חשובים, שהיה בהם משהו חדש שהפתיע/סיקרן, שלימד אתכם משהו חדש או נתן לכם זווית התבוננות חדשה.

                                                                                                             בהצלחה!

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

הנחיות כלליות לקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק:

הנחיות ומתווה להתנהלות הקורס

הנחיות הקורס מופיעות על לוח מודעות אלקטרוני אשר פועל בשיטה מסורתית של קישורים והסברי טקסט. הוא פתוח כאן בכל עת ללא צורך בסיסמה. מאמרים וחומרים פתוחים לציבור יהיו מקושרים משם ישירות לאינטרנט, חומרים אחרים יעמדו במידת הצורך לרשותכם בפורטל תחת שם הקורס.

 פורטל הלימודים והגשת מטלות הקורס

פורטל הלימודים ה-Moodle. ישמש אותנו בקורס הנוכחי לצורך הגשת המטלות וקבלתן בצורה אלקטרונית. להלן מספר הנחיות בסיסיות לגבי אופן כתיבת המטלות והגשתן:

המטלות תוגשנה בגרסה אלקטרונית. יש להשתמש בגופן (פונט) ARIAL או DAVID בגודל 12 או תואמים לאלו. השוליים יכללו מרווח של 2 ס"מ לפחות מכל צד של הדף וברווח של שורה וחצי או רווח כפול.

המטלות תוגשנה, כאמור, לפורטל הלימודי עד למועד שמופיע בלוח המודעות האלקטרוני. הבדיקה של המטלות מתבצעת באופן אלקטרוני תוך שימוש בפונקציית "עקוב אחר שינויים" שמדגישה את הערות הבדיקה בצבע שונה ומאפשרת קריאה ברורה של התגובות. הציון יופיע גם בתוך המטלה עצמה וגם בפורטל הלימודי.

שעות קבלה

כקורס בלמידה מרחוק, המדיניות בקורס זה הינה שלא מתקיימות שעות קבלה פרונטליות ושאלות ובעיות הקשורות לקורס נפתרות על פי רוב באמצעות הדואר האלקטרוני עם אחד מאיתנו. שאלות הקשורות לאופן בדיקת תרגילים ניתן להפנות למתרגלת הקורס לירון חזן-טנדלר שתבדוק את התרגילים במהלך הקורס. במידה וייווצרו בעיות מיוחדות הדורשות מענה אחר, בטלפון או בפגישה אישית, הן יקבלו מענה ע"י צוות ההוראה בהתאם לצרכים.

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

בפוסט הנוכחי אנסה להסביר את עמדתי בנוגע לקורסי למידה מרחוק, ומה מאפייניו של הקורס הנוכחי מבחינות שונות.

זווית ההתבוננות של הסטודנט ומסגרת הקורס: במקום לבזבז זמן בפקקים בדרך אל ומהקמפוס, לשבת שעה וחצי בשיעור, לבקש שידליקו את המזגן, לבקש שיכבו את המזגן, לעמוד בתור בקפיטריה… אפשר לשבת בבית או במשרד מול המחשב בשעה שאת/ה בחרת, וללמוד. ניתן לחסוך זמן, אבל יותר חשוב מכך, איכות הלמידה בזמנך החופשי באווירה נינוחה בבית חשובה יותר מהכל. אולי לא את כל הקורסים שלכם במהלך התואר תרצו ללמוד בצורה כזו, אבל מוגשת לכם בזאת הזדמנות לחוויית לימוד אקדמית שונה מזו המקובלת. מעניין לציין שבמידה רבה גישה זו דווקא חוזרת אל המקורות ולמסורת האקדמית האוטנטית המבוססת על סקרנות, חקרנות וכתיבה. גם כיום בעידן הדיגיטלי, ואולי דווקא בעת זו, יש עדיין משהו חינני באות הכתובה. באופן פרדוקסלי, דווקא בקורס שכזה בלמידה מרחוק שבו צוות הקורס והסטודנטים לא נפגשים כלל זה עם זה בכיתת הלימוד, יש לעיתים משהו יותר אישי – אנו נחשפים ומכירים זה את זה דרך השמות והכתיבה האישית, מה שאינו מתאפשר בד"כ בכיתות לימוד רגילות, בהן מכירים יותר פנים ופרצופים, אך פחות שמות ואופני ביטוי אישיים.
מחקרים שונים על התנהגותם החברתית של ילדים מראים שאחוז לא מבוטל של ילדים (ומבוגרים) סובלים מחרדה חברתית ולכן אינם מעיזים לבטא את עצמם באופן מיטבי בכיתה ובסיטואציות חברתיות בכלל. מסתבר שהאינטרנט אינו כה מנוכר כפי שנדמה היה בתחילה, הוא מספק לאותם תלמידים שמתקשים לבטא את עצמם בכיתה הזדמנות להתבטא באופן יותר חופשי ממקום בטוח ומוגן מאחורי המחשב בבית, בין אם בתוך מסגרת של רשתות חברתיות, ובין אם במסגרות אחרות.
האם תידרש מכם בקורס הנוכחי מעורבות ברשת חברתית? לא בהכרח. הרשת משמשת אותנו להפצת תכני הקורס, אך היא אינה כלי עבודה מרכזי בתוכו. ישנם אמנם קורסים שבהם קיים בלוג אקטיבי שמחייב סטודנטים להגיב בפומבי. בקורס הנוכחי נשמור על קו שמרני וסולידי יחסית שמחזיר עטרה ליושנה  בכתיבה העצמאית, המיוסרת לעיתים כאשר נגמרות המילים, אך מאפשרת ביטוי אישי אוטנטי ללא חשש מביקורת עמיתים כפי שלעיתים מתרחשת בתוך רשת חברתית. הקורס שלנו אינו מקוון, אינו אינטראקטיבי (אם כי כל אחד מכם מוזמן להפוך אותו לכזה ולהגיב לתכניו ולתהליכיו בפומבי). הוא מהווה מסגרת מובנה לחשיבה והתמודדות אישית עם סוגיות נבחרות בניהול המשתנות מסמסטר לסמסטר.

לסיכום, הקורס הנוכחי מועבר בצורה "א-סינכרונית" כלומר, באופן שאינו מקוון "בזמן אמת" כך שלכל שותפיו ניתנת אפשרות לפעול בזמנם החופשי. אישית אני מעדיף פורמט שכזה של קורס למידה מרחוק על פני קורס "סינכרוני". מדוע? כי קורס מקוון מנסה להידמות לקורס פרונטלי הדורש כמובן מחוייבות לזמן ספציפי בו הכיתה מתאספת ללמידה, גם אם זו נעשית מרחוק. אני סבור שאם כבר מתחייבים לזמן משותף, אני מעדיף שהוא יהיה בקמפוס וייתן גם את יתרונות המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים בכיתת הלימוד. אם הקורס הוא בלמידה מרחוק, אני מעדיף את גמישות הזמן המלאה שקורס כזה יכול להעניק. זו כמובן גישתי האישית וישנם כמובן מרצים וסטודנטים שלהם העדפות אחרות.

ההיבט המערכתי – המכללה והארגון: ארגונים רבים, אקדמיים, ציבורים ועסקיים, עסוקים כיום בשאלת ההפצה של המידע בעזרת האינטרנט, ובמקרה שלנו, בקורסי למידה מרחוק. בטווח הקצר קשה לשפוט האם קורס שכזה חסכוני למערכת מאחר והיקף העבודות שמוגשות באופן אינדיבידואלי גדול בהרבה מזה של קורס רגיל בשל החלפתה של ההרצאה המסורתית כמשאב החומר המרכזי לתהליכי קריאה וכתיבה. בקורסי הלמידה מרחוק ההמוניים שמועברים כיום בעולם – MOOC, מקובל שעמיתים בודקים זה לזה את העבודות כדי לענות על בעיית המשאבים האמורה. אנו כיום עדיין לא מבצעים תהליך שכזה בשל מורכבותו האתית והחברתית. הדבר מביא לכך שצוות ההוראה בקורס הנוכחי ובמסגרות דומות נחשף לקריאת מטלות וחומרים בהיקף גדול פי 10-20 מקורס רגיל ובקשר אישי ואינטנסיבי הדוק בהרבה עם תלמידי הקורס. לדבר יתרונות וחסרונות שונים, אך מבחינה כלכלית אין כיום מודל למידה מרחוק שנותן מענה היברידי של תוכן והנחייה בצורה חסכונית. עם זאת, בעוד שמערכות אקדמיות מתקשות עדיין לראות יתרונות משמעותיים של קורסים מסוג זה בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך מדובר בהזדמנות אסטרטגית, בנוסף לעובדה שכנראה ברורה כיום יותר מתמיד, שהעתיד נמצא בלמידה מרחוק, גם אם המפגש הפיזי בכיתת הלימוד לא יעלם מהעולם מסיבות אישיות וחברתיות. לדוגמה, פלח השוק הפונה כיום ללימודים בקמפוס המכללה שלנו או לאחרות מוגבל בהכרח מבחינה גיאוגרפית. סביר להניח שרוב הסטודנטים שלנו מגיעים לקמפוס מאזור שבין "חדרה לגדרה". קורסים בלמידה מרחוק יוכלו בעתיד לאפשר לסטודנטים המרוחקים מהקמפוס לרכז יום או יומיים של לימודים פרונטליים בקמפוס ולהשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק (ומי יודע, אולי נוכל להציע תואר שלם בלמידה מרחוק). אמנם עוד חזון למועד אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום… תחום זה עובר שינויים אדירים בעולם האקדמי, גם אנו במסלול האקדמי מתנסים כיום בפורמטים חדשים בסגנון TED, Coursera, Khan Academy ואחרים, ולכן גם בקורס הנוכחי נתנסה מעט בשימוש בפלטפורמות שכאלה בתוך מסגרת ה"קורס בהתכתבות" המסורתי שלנו. למי שמעוניין רצ"ב ראיון שערכתי לכתב העת Cross Cultural Management בנושא הפערים התרבותיים בין הלמידה המסורתית לבין הלמידה בסביבת האינטרנט.

ובמבט רחב יותר אל החברה הישראלית והחברה בכלל בהקשר ללמידה מרחוק: הפערים החברתיים בישראל מהווים מוקד לדיונים ציבוריים רבים. ההשכלה הגבוהה אינה פתוחה לכל, גם אם שיפור ניכר חל בשנים האחרונות. למידה מרחוק מאפשרת גם לסטודנט שגר בישוב מרוחק בפריפריה ללמוד באקדמיה ולבחור את מוסד הלימודים המתאים לצרכיו ורצונותיו. בנוסף, אנשים שעובדים בתחומי עיסוק שאינם מאפשרים להגיע לשיעורים בשיטת הלימודים הרגילה יוכלו להשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק בזמנם החופשי, גם אם לא כל מסלול הלימודים יהיה בלמידה מרחוק. אז מהו עתידה של הלמידה מרחוק? בהחלט לא ברור עדיין. האינטרנט חודר אמנם לחיינו בצורה עצמתית מאוד ולכן ברור שהוא ישפיע משמעותית על צורת הלימוד בעתיד, עם זאת, יש האומרים שהמחשב לא יכול להחליף את המגע האישי. אלו יאמרו שהמפגש החי "מרצה-סטודנט" הכרחי ומוסיף רבות לאיכות הלמידה. למען האמת, גם אני סבור כך במידה רבה, אם כי כיום יש בידנו יותר ויותר אפשרויות סבירות לקיים את מערכת היחסים הזו גם מרחוק, כפי שנעשה בצוותים וירטואליים בארגונים גלובאליים ומבוזרים.

אני מאמין שחשוב שיהיו לכולנו אפשרויות. בחברה דמוקרטית ופלורליסטית צריך לאפשר לפרט לבחור את מה שמתאים לו ביותר, לאישיותו, לרצונותיו, ולמגבלותיו (זמן, עבודה וכדומה). קורס בלמידה מרחוק מאפשר סגנון למידה נוסף לסטודנטים. זהו הקורס הראשון בלמידה מרחוק שנפתח במסלול האקדמי של המכללה למינהל בשנת 1998. מהניסיון שצברתי בהעברת הקורס מצאתי כי יש סטודנטים ששיטה זו מתאימה להם יותר מכל שיטה אחרת והם מאושרים ללמוד כך. לעומתם סטודנטים אחרים נרתעים ומעדיפים את המפגש הרגיל בכיתה. אז מה תהיה עמדתכם כלפי הקורס? נסו והיווכחו בעצמם. אשמח לשמוע את החוויות במהלך ובסיום הקורס.

אם אתם קוראים כעת טקסט זה ואינכם רשומים לקורס, הנכם מוזמנים להירשם ולהצטרף לחוויית למידה שונה בסמסטר הקרוב. ניתן לפנות בכל שאלה בדואר האלקטרוני המופיע להלן.

בהצלחה בקורס
פרופ' אורן קפלן

לכל משתתפי הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" בסמסטר א' הקרוב שלום

אני שמח לכתוב אליכם לראשונה במסגרת הקורס שלנו המועבר בשיטה של למידה מרחוק. תפקיד "המרצה" בקורס הנוכחי אינו שגרתי, ולפיכך אעדיף לכנותי כ"מנחה הקורס", כפי שעשיתי במהלך 15 שנות קיומו האחרונות של הקורס מאז פתחתי אותו כקורס הראשון בלמידה מרחוק במסלול האקדמי בכלל ובבית ספרנו בפרט. פרטים נוספים בהקשר זה תקבלו בהמשך.

ברצוני להכיר לכם את שותפתי לצוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי שתהיה אחראית על כל נושא המטלות, בדיקתן, והקשר עימכם סביב המטלות.

סילבוס הקורס מצוי בפורטל, אך כפי שתוכלו להתרשם בעצמכם – הוא מעט עמום לעומת סילבוסים נפוצים אחרים. הקורס הנוכחי נבנה למעשה בכל סמסטר מחדש סביב נושא חדש, ולכן גם מתווה הקורס משתנה בכל פעם.

בסמסטר הנוכחי בחרתי לעסוק בסערת אי.די.בי שהתעוררה בשנה האחרונה ומייצגת סוגיות רבות סביב מודל שוק ההון ברמת מקרו ומיקרו, אתיקה ואחריות תאגידית, אחריות אישית של מנהלים, צדק חברתי, כוחם של צרכנים ומשקיעים בעידן האינטרנט, ועוד.

אני מקווה שבמהלך השבוע הקרוב אוכל להעלות לאוויר את מרכז המידע של הקורס, אך לחרוצים שביניכם שאינם יכולים להתאפק מלקרוא את חומרי המטלה הראשונה של הקורס אני מצרף מספר קישורים שבהם נשתמש במטלה הראשונה מתוך ארבעת מטלות הליבה ומטלת הסיכום שתועבר כמובן בסיום. מאחר ומועד ההגשה של המטלה הראשונה יהיה רק בשבוע השלישי של הסמסטר אני מעדיף לקחת עוד מספר ימי חסד, שכן מספר סטודנטים נוספים אמורים להיכנס לקורס השבוע ולא הייתי רוצה שהם לא יתחילו עם כולם.

חשוב להדגיש שנושא הסמסטר הנוכחי אינו מימוני או משפטי במהותו. עם זאת, כדי שנוכל להיכנס להיבטים הניהוליים והחברתיים שלו אנו צריכים להתעדכן קודם כל בליבת התוכן שלו, ולפיכך במטלה הראשונה נתמקד בקריאת חומרי רקע שיעזרו לנו בהמשך להבין טוב יותר את סוגיית הסדרי החוב שנדונה בהרחבה בחודשים האחרונים, ואת כל ההיבטים הרבים האחרים שנמצאים בפריפריה של נושא זה.

כאמור, בהמשך השבוע יועברו פרטים מורחבים יותר על הקורס והמטלה הראשונה, בינתיים אני מאחל לכם סמסטר מוצלח ומקווה שיהיה לנו קורס פורה ומעניין.

כל טוב

אורן קפלן

להלן חומרי הקריאה לקראת המטלה הראשונה שתפורט בהמשך השבוע:

גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" יצא לאור בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

מבחני כליות ולב

מאת: השופט איתן אורנשטיין

שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מספר על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה.

הסדר וקוץ בו

מאת: עו"ד גיא גיסין

העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

מעבר לכך נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה.

היפנוזה ופרסום: הפרסום אינו משכנע. הוא מהפנט!
השפעת איכות הסוגסטיה ההיפנוטית בסרטי פרסומת על אפקטיביות הפרסומת בעיני הצרכן: ממצאי מחקר

 מאמר זה מהווה סיכום של מאמרים שפורסמו ע"י פרופ' אורן קפלן במקומות הבאים:
· Contemporary Hypnosis, כתב העת של האגודה הבריטית להיפנוזה, גיליון 24, עמודים 53-63, 2007.
· "אותות" כתב העת של איגוד המפרסמים בישראל, גיליון 4/2006, 306, 26-28.
· הרצאה באגודה הישראלית להיפנוזה, 6 בדצמבר, 2006
· מעריב – להלן צילום הכתבה מהשער האחורי של העיתון לרגל פרסום המחקר, 19 בדצמבר, 2006
· עם קצת הומור: תכנית הרדיו של שי ודרור מרדיו ללא הפסקה 19 בדצמבר, 2006
· ערוץ 10 תכנית הטלוויזיה לונדון וקירשנבאום, 19 בדצמבר, 2006
· המחקר בוצע ופורסם במימון יחידת המחקר של ביה"ס למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל.

תמצית
היפנוזה נחשבת לשיטת שכנוע אגרסיבית ולא פעם מוזכרת הצפייה בטלוויזיה ובפרסומות כתהליך מהפנט. עם זאת, נושא זה לא נבדק מעולם בצורה אמפירית ומחקר זה בא לבחון באופן מדעי האם מסרים פרסומיים הבנויים תחת עקרונות תקשורת היפנוטית סוגסטיבית אכן יעילים יותר. לצורך זה נבנה שאלון בעזרת אנשי מקצוע להיפנוזה שהעריך את רמת ההיפנוטיות הסוגסטיבית של 12 פרסומות. במקביל נבחנה האפקטיביות הפרסומית של הפרסומות הללו ואת מידת השפעתן על עמדות נבדקים כלפי המותגים המפורסמים. הממצאים מורים שפרסומות בעלות רמה היפנוטית סוגסטיבית גבוהה הינם אפקטיביות יותר ומביאות לשיפור בעמדות כלפי המותג. לעומת זאת פרסומות בעלות רמת היפנוטית סוגסטיבית נמוכה אפקטיביות פחות, אך חשוב מכך גורמות להרעה בהערכת המותג המפורסם.

מבוא
מטרתו העיקרית של הפרסום הוא לשכנע ולשדל קונים וקהלי מטרה לטובתם של רעיונות, סחורות, שירותים ועוד, המצויים במוקד הפרסומת. הצלחתה של פרסומת תלויה במרכיבים רבים של מאפייני התקשורת השיווקית. אלו מתמקדים בשלושה משתנים מרכזיים: המקור, שעונה על השאלה "מי אומר?" המסר, שעונה על השאלה "מה נאמר?" והמקבל, שעונה לשאלה "למי נאמר?". המוקד המרכזי במאמר הנוכחי הינו אופיו של המסר הפרסומי. הלה מורכב מהיבטים רבים כמו למשל תוכנו של המסר, הקונטקסט בו הוא מופיע, היבטים אסתטיים ותפיסתיים סביב המסר ועוד. איכותו של המסר הפרסומי נמדדת בעיקר במידת השכנוע שהוא יוצר אצל הצרכן. הפסיכולוגיה החברתית חקרה את תחום השכנוע מזה עשרות שנים וקיימת הסכמה לגבי המשתנים המרכזיים שיוצרים שכנוע במסרים שונים (Myers 2005). למשל, הפסיכולוג החברתי Kelman, 1961 הציע מודל בסיס לשלושה תהליכים מרכזיים בשכנוע: התרצות, הזדהות והפנמה, אשר כל אחד מהם מייצג דרגה עמוקה יותר של רכישת עמדה ע"י הצרכן.
תיאוריות שונות בחנו את השאלה כיצד המסר משכנע את הצרכן. לדוגמא, "תיאורית תגובה קוגניטיבית" (Wright, 1973, 1980; Hastak and Olson, 1989) טוענת שהמסר אינו משכנע מכוח עצמו אלא מכוח המחשבות שהוא מעורר אצל המקבל. למעשה זהו תהליך של שכנוע עצמי המתנהל במוחו של המקבל במהלך החשיפה לתקשורת השיווקית.
הקושי המרכזי בעבודת השכנוע היא ההתנגדות הטבעית של הפרט לשינוי. הדבר נובע מסיבות רבות, למשל, מכך שלפרט יש מערך עמדות וכל שינוי ברכיב אחד במערך זה עלול לדרוש שינוי במערך כולו. מחקריו המפורסמים של קורט לוין היו הראשונים לחקור תיאוריות של שינוי (Lewin, 1951). בספרות הניהולית חוזרים ומונים את הסיבות השונות לקושי בהחדרת שינויים, כמו למשל הצורך של בני האדם ביציבות, הפחד מן הלא נודע, החשש לאבד שליטה, והרתיעה מן ההפסדים הכרוכים בעצם השינוי (למשל, Schermerhorn 1993). ישנם מודלים רבים המסבירים כיצד נוצרות ומשתנות עמדות. למשל, אחד המודלים המסורתיים של McGuire, 1985 מבוסס על הטענה שעמדות נבנות ומשתנות בעקבות תהליך של עיבוד מידע אשר בסופו מתגבשת העמדה. כדי שפעולות שכנוע אכן יגרמו לשינוי עמדות אצל קהל המטרה עליהן לעבור שורה של שלבים כגון חשיפה, הקשבה, הבנה ועוד. כל גורם המעכב או מונע מעבר משלב לשלב עלול להפריע ביצירת השינוי. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי תהליך של שינוי עמדות יכול להתחולל גם כשאין קליטה ברורה ואין הבנה של המסרים המועברים. לדוגמא, מחקריהם של (Petty and Cacioppo 1981) מורים שיש שני מסלולים שונים של עיבוד מידע, המסלול המרכזי על פיו מעובד המידע שהאדם קולט באופן מורכב ויסודי, והמסלול הפריפריאלי בו מעובד המידע בדרך שונה כאשר העמדה עשויה להשתנות גם ללא חשיבה מסודרת וניתוח התקשורת. מומחי שיווק ומכירות ניסו מאז מתמיד למצוא את הנוסחאות לתקשורת שכנועית אפקטיבית ומודלים רבים התפתחו בתחום זה במטרה להגיע לליבו ולמוחו של הצרכן כדי לשכנעו לרכוש ולהשתמש במוצר או בשירותים מסויימים (למשל, Rackham, 1988).
בתודעה הציבורית קיימת סברה שאחת השיטות האגרסיביות ביותר לשכנוע היא ההיפנוזה. להיפנוזה מיוחסים סטראוטיפים ומיתוסים רבים כגון הסברה שהיפנוזה נגרמת באמצעות כוחו של המהפנט (בעזרת כישורי התקשורת והשכנוע שלו) גם בניגוד לרצון המטופל, שמרגע ההתהפנטות לא ניתן להתנגד יותר או שאדם בהיפנוזה עלול לעשות או לומר משהו בניגוד לרצונו ועוד רבים אחרים. מיתוסים אלו שגויים לחלוטין (Yapko, 1995). עם זאת, ההיפנוזה אכן מציגה אפשרות למצב תקשורת ייחודי שהינו רלוונטי לטיפולים פסיכולוגים מחד אך גם למצבים רבים אחרים, כמו למשל בפרסומות. בספרות נכתב לא מעט על המרכיבים ההיפנוטיים בטלוויזיה ובפרסום ועל העובדה שהשכנוע הפרסומי נוקט בשיטות היפנוטיות (Waterfield 2002; Gould 1991; Kahn, S. 1945).
פול מקאנה, מהפנט ידוע, טען שצפייה בטלוויזיה הינה חווית טרנס היפנוטית: הצופה שוכח מהסביבה בה הוא נמצא, מהשטיח והוילונות אשר מסביבו, הוא שוקע לתוך חווית הצפייה במסך, כך שכל מה שמתרחש שם נדמה כאמיתי וחי. הוא משהה לפיכך את שיפוט המציאות שלו ומשלה עצמו שמה שמתרחש ונאמר בטלוויזיה הוא אמת לאמיתה.
עם זאת, נושא ההיבט ההיפנוטי בפרסומות נותר עד כה כמיתוס ונדון באופן תיאורטי בלבד. הוא לא נבחן מעולם בצורה מדעית. מטרת המאמר הנוכחי להציג מחקר אמפירי שבחן את ההיבטים של התקשורת ההיפנוטית בפרסום.

מה היפנוזה?
היפנוזה הינה מצב תודעה מיוחד שניתן באמצעותו להאיץ או לשנות תהליכים קוגניטיביים, רגשיים וגופניים מסוימים. השימוש בהיפנוזה נפוץ כיום במיוחד בטיפולים פסיכולוגיים, למשל בטיפול במצבי לחץ והפרעות חרדה וכן לטיפול בבעיות פיזיולוגיות המושפעות מגורמים פסיכולוגיים כגון: כאב, יתר לחץ דם, בעיות בטן, מחלות עור וברפואת שיניים. ההיפנוזה מאופיינת בתופעות מנטאליות ייחודיות אשר יוצרות מצב תודעה ייחודי – Altered State of Consciousness. לדוגמא, מבחינה קוגניטיבית – חשיבה ראשונית, ירידה במנגנוני הגנה אינטלקטואלים ובחשיבה אנליטית, חשיבה אסוציאטיבית וסימבולית, חשיבה קונקרטית, דיסוציאציה, שינויים בתפיסת הגוף, אמנזיה, חידוד זיכרון; בתפיסה ובחושים – ניתוק גירויים חיצוניים, מיקוד קשב פנימה, אנלגזיה (אל-חוש), נמנום אברים, שינוי בתפיסת זמן, הלוצינציות חיוביות ושליליות; רגשית – רגיעה ושקט פנימי, מגע עם רגשות עמוקים, אבראקציה, הנמכת ביקורתיות, הגברת הברית הטיפולית, הגברת תהליכי העברה (טרנספרנס). פיזיולוגית – פעילות של המיספרה ימנית, הופעת גלי אלפא, דיכוי המערכת הסימפטטית, קטלפסיה, התכווצות ושינוי טונוס שרירים; התנהגותית – נטייה לפאסיביות וחוסר תנועתיות, התנהגות פוסט היפנוטית.
המונח היפנוזה ניתן ע"י הרופא הבריטי ג'יימס ברייד בשנת 1842 ומקורו מהמילה הלטינית "Hypnos" שמשמעותה שינה (למרות שכינוי זה מטעה ויוצר מיתוסים שגויים להיפנוזה עד היום). הדימוי המקובל להיפנוזה הוא מעין חלום בהקיץ או שקיעה במחשבות והרהור. התהליך ההיפנוטי הפורמאלי כולל כניסה למצב של רגיעה, בד"כ על ידי הרפיה ודמיון מודרך. עם זאת, התיאוריות המודרניות רואות בהיפנוזה תהליך טבעי ומחזורי ולא תופעה מיוחדת. אכן, פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי ובין מצב של רגיעה. נראה שאנשים נמצאים במצב היפנוטי פעמים רבות אך למעשה אינם מודעים לכך. לדוגמא, לעיתים בעת נהיגה ארוכה נוצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע כיצד בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. התופעה מכונה "היפנוזה של כבישים ראשיים" (highway hypnosis) והיא אכן אופיינית במיוחד לנסיעות בכבישים בין עירוניים כאשר ישנה שגרת נהיגה (Wertheim 1978). לכל אדם ישנם מצבים כאלה בהם הקשב מופנה למחשבות, דמיון והרהורים תוך התעלמות מסוימת לקורה מסביב. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי או כמו-היפנוטי. מכאן, שהיפנוזה אינה תופעה מיסטית או נדירה אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל. עם זאת עד היום אין הסכמה לגבי מקורותיה וסיבותיה של התופעה.
התהליך ההיפנוטי מאופיין במצב "סוגסטבילי" ואסוציאטיבי המושפע מאוד מהדמיון והחשיבה החופשית והזורמת. במצב זה אדם מוכן לקבל דברים בצורה שונה מהאופן בו היה מקבל עובדות בחיי היום יום, כפי שבמצב חלום אדם מוכן לקבל עובדות בלתי אפשריות שבזמן הערות היה מסרב לקבלן. באנלוגיה, אנשים צופים בסרט קולנוע ונכנסים לעלילה באופן משכנע ואמיתי עד כדי חווית פחד, התרגשות ושאר תחושות כאילו היה הסרט מציאות ממש. ההיפנוזה (כמו הסרט) נמצאת ב"מרחב ביניים" שכן קיים לרוב בוחן מציאות אשר מזכיר שמדובר רק בתהליך דמיוני, ועם זאת, הוא עשוי להחוות באופן מוחשי ואמיתי ביותר. ההיפנוזה מהווה סוג של הזמנה לסרט. בכניסה לאולם קורע הסדרן (האגו) את הביקורת ומאפשר לצופה להתמסר לעלילה בלי ביקורת המציאות הנוקבת והיומיומית. המונח "סוגסטיה" מתייחס לכך שבתהליך הטיפול ההיפנוטי המטפל עשוי "להציע" למטופל הצעות (סוגסטיות) שונות, והמטופל עשוי לקבלן ביתר קלות מאשר מחוץ למצב ההיפנוטי. למילה סוגסטיה (Suggestion) משמעות כפולה, מצד אחד "הצעה" ומצד שני "אשליה". כשאנו מתייחסים לכך שאדם מקבל או מפעיל סוגסטיה כוונתנו בד"כ שהוא משלה את עצמו בדבר מה שאינו אמיתי. עם זאת, משמעות ה"הצעה" הינה שמדובר בדיאלוג בו קיימת בחירה. ניתן לקבל את ההצעה אך באותה מידה ניתן גם לדחותה. רק הצעה שתהייה מקובלת תתקבל. מדובר עם כן במונח המצוי, כמו ההיפנוזה, במרחב ביניים של החוויה האנושית, עליו להיות מוחשי ואמיתי מחד אך נושא גם אופי אשלייתי מצד שני כדי שנשוא ההיפנוזה יפעל. לדוגמא, מהפנט מציע למטופל שהיד שלו כבדה וחסרת תחושה. במידה והמטופל מקבל את ההצעה/הסוגסטיה הוא יכנס לאשליה שהיד שלו מורדמת, תופעה שעשויה לאפשר לאחר מכן שימוש רפואי במצב זה כתחליף לחומרי הרדמה כימיים. השימוש בהיפנוזה לטיפול בכאב הוא יעיל וייחודי ומדגים את עוצמתה של ההיפנוזה ככלי טיפולי. יתרונה כמשכך כאבים בכך שאינה מנותבת על ידי אופיאטים אנדוגניים, הוכח שפעילותה כנגד כאב אינה מעוכבת ע"י נלוקסון כפי שקורה בטיפולים בכאב ע"י חומרים כגון מורפין וחומרי פלאסבו, טיפולי אקופונטורה ועוד (Carlson, 1985). נראה שפעולת ההיפנוזה נוגדת הכאב נובעת מסוג של דיסוציאציה של המודעות לכאב. תמיכה בהסבר זה נמצאה במחקרים הקלאסיים של הילגארד בהם גילה את תופעה הצופה הסמוי (Hilgard, 1977). ניתן להכליל ולומר שבכל טיפול בהיפנוזה יש מרכיב כלשהו של דיסוציאציה.
לסיכום, ההיפנוזה היא מצב תודעה ייחודי המאפשר להאיץ תהליכים טיפוליים מסוימים בשל מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים, פיזיולוגיים והתנהגותיים ייחודיים במצב זה.
שימוש נפוץ בהיפנוזה כיום מבוסס על גישתו של מילטון אריקסון השונה במהותה מהגישה הסמכותית-מסורתית של ההיפנוזה כפי שהיתה נהוגה בעבר. על פי הגדרתו של אריקסון, היפנוזה היא מצב תודעתי המופיע בחיי יום-יום, אך ייחודו טמון ביצירת מערך של קליטה והיענות אצל המהופנט. אריקסון פיתח ושכלל את הגישה של 'היפנוזה טבעית'. זהו מצב היפנוטי המתרחש באופן ספונטני, כשהאדם נכנס לרגיעה עמוקה, מנתק את זרם החשיבה ההכרתית המכוונת, הוזה או חולם בהקיץ. אריקסון מדמה את ההיפנוזה לצלילה למאגרים של כוחות נפשיים במטרה לשאוב פתרונות לבעיותיו של הפונה, להקלת כאבים, להפחתת פחדים ולשיפור התקשורת של האדם עם עצמו ועם אחרים. כאן מובעת אמונתו של אריקסון בכוחו של האדם עצמו לשפר את מצבו. כאמור, עמדה זו עומדת בניגוד בולט להפעלה סמכותית של היפנוזה, שמטרתה לשתול במוחו של האדם רעיונות ודרכי התנהגות זרים לו (Rosen,1982).

עקרונות לתקשורת סוגסטיבית היפנוטית
ליבו של הכלי ההיפנוטי מצוי ביצירתו של מצב תודעה ייחודי ע"י סוגסטיות. ספרו של האמונד (Hamond, 1990) שיצא מאת האגודה האמריקאית להיפנוזה קלינית מהווה התנ"ך של המטפלים בהיפנוזה. הספר כולל סקירה על עקרונות ההיפנוזה ושלל סוגסטיות לשימוש בסוגים שונים של טיפולים בהיפנוזה. בין היתר עורך האמונד סקירה על העקרונות לניסוח סוגסטיות היפנוטיות. יאפקו (Yapko, 1995) עורך גם הוא רשימה של עקרונות להבניית סוגסטיות וליצירת תקשורת היפנוטית. שתי הרשימות חופפות זו את זו ברכיבים מסויימים ומשלימות זו את זו באחרים.
בהמשך אציג בשלב השיטה כיצד עקרונות אלו תורגמו במחקר זה לשאלון המודד רמת סוגסטיביות היפנוטית בפרסומות. יש להדגיש שעקרונות המופיעים בספרות ההיפנוזה אך שאינן רלוונטיים לתחום הפרסום הושמטו, לדוגמא, דרישה לאינטראקציה עם המטופל, שאינה אפשרית במדיה חד סטרית שלא מאפשרת אינטראקציה מיידית עם הצופה, כמו טלוויזיה.
צור רפורט וקשר של שיתוף פעולה: האמונד (1990) מציין שמאחר והיפנוזה היא תהליך המחייב שיתוף פעולה, ולא משהו ש"עושים" למטופל, חשוב מאוד להקדיש זמן למימד הקשר האנושי ולא להתמקד רק בטכניקה כפי שניתן אולי היה לחשוב. לפיכך יש חשיבות רבה לרפורט שנוצר עם המטופל בטיפול בהיפנוזה. חשוב שהוא יהיה חם, מבין, איכפתי, ומכבד אשר יוצר אוירה של אמון שהכרחית לתהליך ההיפנוטי. בטיפולים בהיפנוזה קיימת לעיתים קרובות הימנעות וקושי להיכנס לטראנס. הראפורט הוא תנאי בסיסי ליצירת עבודה היפנוטית יעילה (Wagner 1956).יצירת ציפייה חיובית: עיקרון זה דורש דיבור ופעולה בטוחה מצידו של המהפנט. האמונד מציין שיש להיזהר בביטויים כגון אולי, יתכן, עשוי, עלול וכדומה. המהפנט צריך להקרין למטופל את ביטחונו בהצלחת הטיפול.
חוק האפקט ההפוך: חוק זה מתייחס לכך שככל שאדם מודע למה שהוא אמור לעשות כך יותר קשה לו לעשות את זה. למשל, לא ניתן להירדם בכוח או להפסיק לחשוב על משהו מטריד. לפיכך במתן הסוגסטיות ההיפנוטיות יש להדגיש יותר מרכיבי דמיון מאשר רצון מודע. למשל, האמונד סבור שבסוגסטיה ליצירת אנסתזיה לא כדאי להציע באופן מילולי וישיר שהיד נעשית רדומה אלא ניתן לתת למטופל סוגסטיה דמיונית ועקיפה של הכנסתה למי קרח.
חוק הקשב הממוקד – חזרה על הסוגסטיה: האמונד כותב שכאשר מתמקדים במטרה או רעיון הוא גם קורה ומשכנע. לכן חשוב לחזור על הסוגסטיה לפחות 3 או 4 פעמים.
עקרון ההתקרבות הרציפה: האמונד (1990) כותב שאין להשלות את המטופל ואת עצמנו שהיפנוזה היא סוג של טיפול קסם העובד מייד. לא ניתן לזרז תהליכים נפשיים ויש להתאים את קצב הטיפול לקצב המטופל. יאפקו (1995) כותב שכל אדם מגיב לפי הקצב האישי שלו. ניסיון להתאים את קצב המטופל לקצב המטפל נדון לכישלון.
חוק האפקט הדומיננטי: עקרון זה קובע שרגש חזק הינו דומיננטי ובולט על פני רגשות חלשים יותר ולכן יש לשים עליו דגש מרכזי בטיפול בהיפנוזה. זו גם הסיבה בגללה לא כדאי להתחבר לרצונות מודעים אלא לרגשות הדומיננטיים והעזים ביותר של המטופל, אזי הוא יקשיב לסוגסטיות בלי קשר לתוכן שלהם.
חוק הגזר: האמונד כותב שאין טעם לדחוף אנשים למקומות שאליהם אינם רוצים להגיע. צריך לעורר בהם מוטיבציה ע"י שימוש בחיזוקים חיוביים. למשל, סוגסטיה למניעת עישון תדגיש שהמטופל רוצה לחיות יותר שנים ולזכות לראות את ילדיו גדלים וכל זאת יקרה רק אם יפתח סגנון חיים חדש ובריא ללא עישון.
חוק הגזר משתלב היטב עם עקרון החיזוק החיובי. האמונד מגדיר זאת כמתן מחמאות וחיזוקים למטופל, בתוך ומחוץ להיפנוזה. לדוגמא, טוב, אתה עושה את זה מצוין, בדיוק כך, עבדת מאוד טוב וקשה היום וכדומה. המחמאות מחזקות את הקשר הטיפולי ואת הנכונות לקבל את הסוגסטיות.
עקרון הסוגסטיה החיובית: האמונד סבור שרצוי להפוך כל סוגסטיה שלילית לחיובית. למשל, במקום לומר "אתה לא תהייה רעב" בטיפול היפנוטי בהרזיה, עדיף לומר משהו כמו "…ואתה פשוט תשקע לדברים שאתה עושה… ופתאום, תגלה להפתעתך שהגיע הזמן לארוחה נוספת". גם יאפקו סבור שיש לנסח סוגסטיות חיוביות על מה שהפרט יכול לעשות ולא על מה שהוא אינו יכול. עיקרון זה תואם גם לדבריהם של אריקסון ורוסי (1979). למעשה אלו הסוגסטיות הנפוצות והפשוטות ביותר שיש בהיפנוזה. הן תומכות ומעודדות את המטופל ומנוסחות באופן שתינתן לו תחושה שהוא מסוגל ויכול להשיג משהו רצוי.
יצירת קבלה או yes-set: האמונד מדגיש את חשיבותו של ה"כן" הראשוני של האדם. נכונותו של אדם לאשר פרטים טריוויאליים ופשוטים בתחילה מכניסים אותו לסט חשיבה שמוכן גם לקבל בחיוב דברים מורכבים בהרבה בהמשך.
תזמון הסוגסטיות ועומק הטרנס: האמונד טוען שהמטופל מקבל סוגסטיות בצורה טובה יותר ככל שהוא עמוק יותר בטראנס. לפיכך הסוגסטיות הקלות תוצגנה בהתחלה והסוגסטיות המורכבות והקשות יותר צריכות לבוא בהמשך.
עקרונותיו של אריקסון לאינדיבידואליזציה ושימוש במאפייניים האישיים: האמונד כותב שלכל אדם עולם פנימי אישי ולכן צריך לתפור את הסוגסטיות באופן אישי ולא לתת קלטת אוניברסאלית לכולם. גם יאפקו מתייחס להיבט זה וסבור שעל המטפל להשתמש בשפתו של המטופל במהלך הטיפול. זאת מאחר שמילים מייצגות חוויה ולמרות שאנחנו משתמשים בשפה מדוברת הרי שחוויתנו הפנימית בהקשר למילים ולשפה היא אישית.
חוק החסכנות: האמונד ממליץ להשתמש בחסכנות במילים ובסוגסטיות.
שימוש בסוגסטיות ישירות ועקיפות: יאפקו כותב שישנם שני סגנונות מרכזיים לתקשורת היפנוטית: ישירה ועקיפה, והן משלימות זו את זו. סוגסטיות ישירות הן אלו אשר עוסקות בבעיה או בתגובה בצורה גלויה ובהירה ואילו סוגסטיות עקיפות פונות לבעיה ולמטופל בדרך עקיפה שאינה מובנת לו כאשר חלק כלשהו בתוכו קולט את המסר העקיף באופן לא מודע. סוגסטיות עקיפות יכולות לבוא דרך סיפורים, אנלוגיות, בדיחות, מטלות, משחקי מילים וכדומה.
סוגסטיות שליליות: מדובר בסוגסטיה שמציעה למטופל לא לעשות משהו מסוים, מתוך כוונה שדווקא כן יעשה אותו. למשל, אל תחשוב על הצבע האהוב עליך, אל תאפשר לעצמך לתהות מה השעה כעת, הייתי מציע שלא תשים לב לתחושה ברגל שלך וכדומה. הסוגסטיות השליליות מובאות בד"כ באופן נאיבי וספונטני.
סוגסטיות תוכן: אלו סוגסטיות הכוללות פרטים ספציפיים המתארים רגשות, זיכרונות, מחשבות, או פנטזיות שהמטופל עומד לחוות בהיפנוזה. מטרתם להפוך את הסוגסטיה למוחשית ולכן גם שימושית ואפקטיבית יותר.
סוגסטיות תהליך: אלו סוגסטיות פתוחות ומועטות בפרטים אשר מאפשרות למטופל למלא את הסיטואציה בפרטים כאוות רצונו לפי ניסיונו וחווייתו האישית. למשל: תוכל להיזכר למשל בזיכרון מסוים מהילדות שלך, כזה שמזמן לא נזכרת או חשבת עליו… למעשה, אין כל תוכן בסוגסטיות הללו למעט כיוון המטופל לזמן מסוים.
סוגסטיות פוסט-היפנוטיות: מדובר בסוגסטיות שניתנות במהלך ההיפנוזה ואמורות להפעיל את המטופל לאחר מכן. הן אמורות לפתוח אפשרויות חדשות לשינוי בעתיד לאחר היציאה מחדר הטיפולים.
סוגסטיות המכסות את כל האפשרויות או יצירת "ספסיפיקציה כללית": יאפקו והאמונד סבורים שככל שהמטפל מוסיף פרטים ספציפיים כך יהיה אפשר להתנגד לסוגסטיה ביתר קלות. לפיכך עדיף לתת סוגסטיות המכסות את כל האפשרויות בהן עשוי להיות המטופל. לדוגמא, "תוכל להיזכר באירוע, אולי מהילדות המוקדמת, אולי מתקופת ההתבגרות, אולי מגיל הבגרות, אולי מהזמן האחרון או אפילו מהיום…".
סוגסטיות קישוריות: מדובר ביצירת רצף הגיוני בין רכיבים והתנהגויות, גם אם אין ביניהם קשר ממשי, ללא הפעלת בקרה של ההיגיון. זהו מרכיב יסוד של סוגסטיות היפנוטיות ליצירת לוגיקת טראנס Trance logic אשר מקשרת בין מה שהמטופל עושה כרגע לבין מה שיקרה בהמשך. למשל, "אתה יושב עכשיו על הכיסא ומרגיש את כובד הגוף על הכיסא, וככל שהגוף כבד יותר אתה שוקע עמוק יותר לתוך הכיסא ולתוך הטראנס…" ככל שיהיה רצף ולא קטיעה בין מצב נוכחי להמשך כך התהליך יזרום יותר טוב.
שמירת הסוגסטיות פשוטות וקלות למעקב: יאפקו (1995) סבור שככל שמערך ההוראות בסוגסטיה מורכב יותר כך נאלץ הפרט להפעיל יותר שיקול דעת ומודעות כדי להבין אותם ולפעול לפיהם. המחיר לכך יהיה שפחות חלקים לא-מודעים יהיה נגישים ומופעלים, וכך ההיפנוזה תהיה פחות יעילה. שמירה על סוגסטיות פשוטות מאפשרת למטופל לזרום עם התהליך מבלי להפעיל ביקורתיות, מודעות, ניתוח, פירוש ושיפוט של הסוגסטיה.
נסה שהמטופל יגדיר כל דבר במונחים חווייתיים: יאפקו כותב שמאחר ומילים הם סמלים של חוויה, שימוש באותן מילים אינה אומרת בהכרח שאתה מתאר את אותה החוויה. לכן חשוב שהמטופל יסביר את החוויה טוב ככל האפשר ולא יסתפק רק במילה או שתיים לתארה. לעולם לא ניתן להבין באופן מלא את החוויה הפרטית, אך ככל שהתיאור שלה יהיה מפורט יותר ומוסבר יותר כך תגבר ההסתברות שהסוגסטיה תהיה יעילה יותר.
שימוש בזמן הווה: יאפקו כותב שסוגסטיות צריכות להתנסח בזמן הווה ובמונחים של מה שהפרט חווה כעת. כמובן שרוב הסוגסטיות ההיפנוטיות הטיפוליות מתייחסות לעבר ומיועדות לשינוי בעתיד בחייו של הפרט, אבל המפגש ההיפנותרפי הינו גשר המצוי בהווה בין העבר לעתיד.
לקיחת בעלות על הבעיה: יאפקו טוען שרכיב חשוב בתהליך הטיפול בהיפנוזה הוא לעזור לאנשים לגלות שיש להם כוח לשלוט באירועים בחייהם או לפחות בתגובותיהם לאירועים בחייהם.
דגש על המימד החושי המתאים ביותר לחוויה ההיפנוטית: יאפקו מציין שאחד היישומים החשובים מתוך עבודתם של (Bandler and Grinder 1981) על NLP קשור לסגנון המועדף על ידי פרטים כדי לאסוף מידע, לאחסן אותו, לשלוף אותו ולתקשר לגביו. חשוב להכיר בכך שאנשים מעבדים מידע בשימוש כל החושים כל הזמן. חשוב לנסות ולהבין אילו חושים ומימדי (modalities) עיבוד חושי הינם דומיננטיים אצל המטופל הספציפי בהקשר הרלוונטי. ככל שהמטפל ממקד יותר את המטופל בהיבטי החוויה להם הוא אינו מודע, כך התהליך יהיה משמעותי יותר עבורו. למשל, עבור מטופל עם דגש ויזואלי ניתן לנסח סוגסטיות כגון "תוכל בוודאי לראות את התמונה הברורה של…"; באודיטורי: "זה היה יכול להיות נחמד אם תשמע את עצמך אומר לעצמך דברים חיוביים כגון.."; תנועה ומגע: "בוודאי יכולת לחוש את החוויה הנפלאה שבה כל שפת הגוף שלך השתנתה".
שימוש בקול והתנהגות התואמים את המטרה: יאפקו מציין שקול ושפת גוף הם קריטיים בכל סוג של תקשורת. למשל, מתח בקול או בגוף המטפל בזמן שהוא מציע למטופל להיות רגוע גורם חוסר תואמות בין התוכן לתהליך. מתבקש לפיכך להשתמש בתהליך ההיפנוזה בקול רך וזורם שמעודד את התהליך.

מטרת המחקר הנוכחי
המחקר הנוכחי בא לבחון האם הכללים לניסוח סוגסטיות היפנוטיות אפקטיביות בטיפול פסיכולוגי עשויים לשמש גם קו מנחה לבחינת סוגסטיות כאלו בפרסום. בשלב ראשון יוצג שאלון המבוסס על הכללים האמורים של האמונד (1990) ויאפקו (1995) שמודד את רמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בפרסומת. שאלון זה נבנה באמצעות מומחים להיפנוזה ולאחר מכן שימש למדידת רמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בסדרה של 12 פרסומות. גם מדידה זו נערכה באמצעות מומחים להיפנוזה. בעזרת הערכת המומחים סווגו הפרסומות ל-2 רמות של רמת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית, נמוכה וגבוהה. בשלב האחרון הוקרנו הפרסומות הנ"ל למדגם של סטודנטים אשר העריכו אותן באמצעות שאלון למדידת אפקטיביות פרסומית.
השערת המחקר המרכזית הינה שרמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית של הפרסומת כפי שהוגדרה ע"י מומחים להיפנוזה תנבא את האפקטיביות הפרסומית כפי שנמדדה ע"י מדגם הסטודנטים.

שיטה
חלק א': בניית שאלון למדידת רמת תקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
רשימת הפריטים הנ"ל של האמונד (1990) ויאפקו (1995) שימשו כבסיס לניסוח טיוטא ראשונית לשאלון. בוצעה התאמה של נוסח הפריטים כך שיהיו רלוונטיים עבור הערכת פרסומות. לאחר מכן הועבר נוסח השאלון לשיפוטם של שני מומחים בכירים להיפנוזה בעלי רשיון משרד הבריאות הישראלי לטיפול ומחקר מדעי בהיפנוזה. בנוסף, למומחים אלו גם רישיון להוראה מדעית של היפנוזה (מתוך כ-20 מומחים בכירים בלבד בעלי רשיון שכזה בישראל). כל אחד מהשופטים הביע באופן עצמאי את דעתו על השאלון ועל השינויים הנדרשים בו בשישה סבבים של תיקונים והתאמות. השאלון הסופי על פריטיו השונים הוסכמו בקונסנזוס מלא בין שני השופטים האמורים ובין כותב מאמר זה שגם הוא מורשה לטיפול ולמחקר מדעי בהיפנוזה. להלן פריטי השאלון הסופי. הסולם שעוצב לשאלון הוא דיפרנציאל סמנטי בן 7 דרגות הנע בין "בהחלט לא" (1) ל "בהחלט כן" (7), כאשר המשיבים על השאלון מתבקשים להעריך באיזו מידה פרסומת שראו מקיימת כל אחד מהפריטים הללו.

השאלון הסופי להערכת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
שאלון להערכת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות – ד"ר אורן קפלן
שאלון זה בא לברר את סוג התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית והמידה בה משתמשים בסוג תקשורת זה בפרסומות.
השאלון נבנה על בסיס עקרונותיהם של האמונד (1990) ויאפקו (1995) לתקשורת היפנוטית-סוגסטיבית.

אנא התיחס/' לכל שאלה בנפרד וענה/י באופן המשקף ביותר את הערכה שלך כלפי כל פרסומת שראית.
באיזו מידה לדעתך משתמשת הפרסומת בעקרונות ההיפנוטיים הבאים?
1. הפרסומת יוצרת "רפורט" עם הצופה (אוירה של חום, איכפתיות, כבוד ואמון).
2. הדמויות, הדובר או/ו המסר בפרסומת משתמשים בסגנון דיבור סוגסטיבי – דיבור ברור ומלא בטחון.
3. "חוק הגזר" – הפרסומת יוצרת אצל הצופה ציפייה חיובית לגבי התועלות שתצמחנה לו בעקבות השימוש והקנייה של המוצר שמפורסם, זאת על ידי הבטחת גמול ושימוש בחיזוקים ("כדאי לך לעשות כי…")
4. "חוק האפקט ההפוך" – הפרסומת נמנעת מדרישות לא אפשריות וישירות מהצופה (למשל, אמירה כגון "אל תעשה תאונות דרכים" אינה יעילה אלא רק מגבירה לחץ לעומת אמירה כגון "שים חגורת בטיחות" שמהווה הוראה פשוטה ומעשית.)
5. "חוק החזרתיות" – בפרסומת ישנה חזרה על המסר העיקרי מספר פעמים. (החזרה יכולה להיות פשוטה או תוך שימוש במילים שונות או ערוצים לא מילוליים שונים.)
6. "חוק הקשב הממוקד" – הפרסומת מעבירה מסרים בשיטות מגוונות ותוך שימוש בערוצים חושיים שונים, כך שנוצרים מימדים שונים בהם מופנה הקשב של הצופה למסר העיקרי (לדוגמא אמירה של הקריין "תראו את המוצר X" תוך התמקדות ויזואלית של המצלמה במוצר.)
7. "עקרון successive approximations" – קיימת הסלמה הדרגתית של הסוגסטיות בפרסומת. (למשל, מעבר מהקל להבנה ולביצוע, אל הקשה והמורכב, הסוגסטיות החזקות בסוף הפרסומת וכו'.)
8. "חוק האפקט הדומיננטי" – הפרסומת משתמשת ברגש בולט של הצופה לשם העברת מסר. (לדוגמא: אתה מרגיש עצוב? משועמם? אז תתחיל…)
9. "עקרון הסוגסטיה החיובית" – בפרסומת אין שימוש במילים שמעוררות אסוציאציות שליליות (לדוגמא, במקום "אל תשמין" – נעשה שימוש ב"מעכשיו תהיה יותר רזה".)
10. "עקרון החיזוק החיובי" – מתן מחמאות ועידוד לצופה אשר פועל על בסיס הסוגסטיות שנתנו כבר (למשל, תביט בעיגול הכחול על המסך…יופי ועכשיו תראה מה עושה הבחור…טוב מאוד וכו'.)
11. הפרסומת יוצרת אוירת הסכמה – yes-set (למשל, נכון שיש לך א'… ונכון שיש לך ב'. ברור שגם נכון שיהיה לך גם ג'.)
12. "עקרון של שיבוץ והטמעה של סוגסטיות לתוך סיפור שלם ואינטגרטיבי" – במהלך הפרסומת מצאת את עצמך שקוע/ה ומעוניין/ת בעלילת הפרסומת.
13. "עקרון של שימוש בשפתו של הלקוח" – באיזו מידה הפרסומת מבחינה בפלח ייעודי של האוכלוסיה ופונה ספציפית אליו בשפתו תוך שימוש בביטויים מיוחדים ו/או סלנג.
14. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות ישירות (דירקטיביות) שמציעות פתרונות עם הוראות מפורטות כיצד לנהוג. (לדוגמא, עכשיו לך למכולת ותקנה את המוצר.)
15. בפרסומת נעשה שימוש בסוגסטיות עקיפות – שימוש בסיפורים, אנלוגיות, בדיחות, משחקי מילים וכדומה כדי להעביר את המסר בצורה עקיפה אך משכנעת.
16. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תומכות ומעודדות פעולה במטרה להגביר את תחושת היכולת העצמית (self efficacy) של הצופה דרך המוצר. (למשל, אתה יכול, אתה מסוגל, איש כמוך יעשה זאת וכו'.)
17. הפרסומת משתמשת בסוגסטיה שלילית כדרך פרדוקסלית ומניפולטיבית להנעה ולהפעלת התנגדות (למשל: "cancer cures smoking", "אל תקנה כרטיס לוטו כי אתה עלול לזכות במליונים", או הצגת אנשים מגוחכים כדוגמא למי שלא היית רוצה להיות.)
18. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תוכן: קיימים פרטים ספציפיים המתארים את המוצר/השירות בצורה ברורה ומפורשת שממחישה לצופה במה מדובר.
19. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תהליך: מעבירה מסרים פתוחים שמאפשרים לצופה לקחת את הדברים באופן אסוציאטיבי למקום שמתאים לו.(לדוגמא, "ועכשיו כשתלך לקניות מעניין לאיזה חנות תיכנס ומה תקנה בה".)
20. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות פוסט-היפנוטיות שאמורות להפעיל את הצופה בגמר הצפיה בסרט (למשל, "כשתיכנס למכונית תזכור אותנו ותנהג אחרת", או "כשתעבור בסופרמרקט ותראה את חבילות התה תזכור את המוצר שלנו".)
21. הפרסומת עושה שימוש בשפה ובסוגסטיות פשוטות וקלות למעקב.
22. "עקרון הרצף" – הפרסומת משתמשת בזמן הווה או לחליפין מתחילה מזמן עבר או עתיד ומסיימת בזמן הווה (לדוגמא: "אתה צריך את זה עכשיו".)
23. "עקרון הפעלת ה- Modalities" – הפרסומת פונה לחושים שונים עם דגש מיוחד על החוש המתאים ביותר לנושא המרכזי של הפרסומת (שמיעה, מראה, מגע וכדומה.)
24. הפרסומת עושה שימוש בקול והתנהגות התואמים את המטרה (לדוגמא: מוסיקה רומנטית ומרגשת אם המטרה לעורר אוירה ואסוציאציות של משפחה וקשר; מוסיקה מפחידה אם מדובר באיום.)
25. הפרסומת כוללת סוגסטיות קישוריות שיוצרות Trance-Logic ורצף הגיוני לכאורה בין דברים והתנהגויות שאין ביניהם קשר טבעי, זאת ללא הפעלת בקרה של ההגיון (למשל, ככל שאתה אוכל יותר מהמעדן הזה אתה יותר נהנה ממנו, וככל שאתה יותר נהנה ממנו אתה רוצה ממנו עוד.)
26. הפרסומת משתמשת בסוגסטיה המכסה את כל האפשרויות שיכולות לקרות לצרכן, כאשר בכולן הפתרון הוא באמצעות רכישת המוצר/השירות המפורסם (כדי למנוע כישלון במקרה של אי התאמה ללקוח מסוים במצב מסוים.)
27. הפרסומת שואלת שאלות שמעוררות חיפוש אקטיבי של תשובות ע"י הצופה.
28. שימוש בטכניקה בילבולית – הצופה לא מבין מה קורה על המסך ולכן המתח עולה ואח"כ יותר קל להעביר אליו מסר ברור שמוריד את המתח. מאחר והגנותיו יורדות הוא קולט את המסר כדרך לפתור את הבלבול והמתח.
29. הפרסומת יוצרת איזון בין חוויות מנוגדות – Apposition of Opposites (למשל, "ככל שהיין יותר קר, החום בליבך הולך ומתלהט; ככל שהריהוט יותר כבד הבית שלך נראה יותר קליל, אתה יכול לקחת את כל הזמן שבעולם בדקות הבאות.)
30. עקרון של Permissive Involuntarism – הפרסומת משתמשת בבחירה כפויה שהינה בחירה לכאורה של מרכיב שולי כאשר הלקוח חייב לבחור את המוצר עצמו (תקנה את המוצר במכולת או בסופרמרקט?)
31. עקרון של Presupposition – הפרסומת משתמשת בהנחות כעובדות ברורות מראש (למשל, "השאלה היא כמובן מתי תקנה לא האם תקנה".)
32. עקרון של Truism – הפרסומת משתמשת באמיתות נכונות ומוסכמות וממשיכה עם מסר שיווקי – (למשל, ידוע שהכי איכותי זה הכי טוב. לכן המוצר שלנו הוא הכי טוב.)
33. הפרסומת משתמשת בפקודות סמויות (למשל, "ואתה שוקל האם … תקנה! את המוצר … הזה.)
34. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות לא-וורבאליות (טון, תנועות גוף וכו'.)
35. הפרסומת יוצרת תגובות אידאו-דינאמיות לדוגמא: "תראה את הפשטידה – תרגיש את הרוק בפה שלך…"
36. לסיכום, לאור כל האמור לעיל והערכתך המקצועית, עד כמה הפרסומת "מהפנטת"?

חלק ב': מדידת רמת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
נבדקים
שמונה מומחים לטיפול בהיפנוזה השתתפו כשופטים למדידת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית בפרסומת. המומחים שהתנדבו לשמש כשופטים גוייסו למשימה בכנס האגודה הישראלית להיפנוזה. כל השופטים היו פסיכולוגים מורשים שהינם גם בעלי רשיון משרד הבריאות הישראלי להיפנוט וחברי האגודה הישראלית להיפנוזה. כל מומחה קיבל בתמורה להשתתפותו במחקר, תלושים לרכישת ספרים.
כלים
הפרסומות
מספרית קמפוס נלקחו מספר קלטות עם סרטי פרסומת אשר שודרו בטלוויזיה הישראלית בשנה האחרונה. הקלטות נרכשו ממאגר מידע המספק שירות שכזה למכללה לצרכים אקדמיים. בסך הכל היו בקלטות כ-100 סרטי פרסומת מקטגוריות שונות. בעזרת כיתה של סטודנטים ללימודי MBA ששימשו כשופטים סווגו הפרסומות ל-6 קטגוריות תוכן לפי ענפי המותגים והחברות המופיעים בפרסומת: ענף המזון, משקה, ביגוד, תקשורת, פיננסים, וטואלטיקה. כמו כן הוגדרה קטגורית "אחר" בה שובצו סרטי פרסומת בודדים מתחומים אחרים ואשר הושמטו מהמחקר. כדי לשמור על רשימת פרסומות מאוזנת נבחרו באופן אקראי מכל אחת מהקטגוריות המרכזיות 2 סרטי פרסומת כך שבסופו של דבר עמדו לרשות המחקר 12 סרטי פרסומת לשידור. כמו כן, נבחרו באופן אקראי 2 סרטי פרסומת נוספים מכל קטגוריה ענפית שלא ישודרו אך כותרת המותג שלהם תשמש לשאלון מותגים שיוסבר בהמשך בחלק ג' של השיטה.
הליך.
עוזר מחקר הגיע לקליניקה של כל מומחה בנפרד והקרין להם את 12 הפרסומות זו אחר זו. סדר הפרסומות היה אקראי וכל מומחה צפה בהם בסדר אחר לצורך איזון ובקרה פנימיים של המחקר. לאחר כל פרסומת מילא המומחה את השאלון למדידת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית בפרסומת. לאחר מכן הוקרנה הפרסומת הבאה אחריה. הממצאים עובדו מבחינה סטטיסטית ובעזרתם חולקו הפרסומות ל-2 קבוצות שוות גודל בנות 6 פרסומות כל אחת, שהוגדרו כפרסומות בעלות רמת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית נמוכה וגבוהה, בהתאמה.

חלק ג': מדידת אפקטיביות פרסומית
נבדקים
מאה שמונים ואחת סטודנטים למינהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשל"צ ישראל השתתפו בהתנדבות כנבדקים בניסוי במסגרת כיתות הלימוד שלהם בקורס יסודות השיווק בקבוצות של 10 עד 30 סטודנטים בכיתה. שמונה שאלונים נמצאו ריקים או כמעט ריקים לחלוטין והושמטו מבסיס הנתונים. בפועל נותרו 173 רשומות תקפות שעל בסיסם ידווחו התוצאות במחקר זה. הגיל הממוצע היה 27.38 עם סטית תקן 5.47 מהם 97 גברים ו 76 נשים.
כלים
הפרסומות
אותן 12 פרסומות שהוערכו ע"י המומחים בשלב ב'.

שאלון נבדקים למדידת אפקטיביות פרסום
השאלון כלל ארבעה חלקים:
החלק הראשון כלל שאלון המודד עד כמה הנבדק אוהד את המותג שיופיע לאחר מכן בסרטי הפרסומת וכן עבור מדידה חוזרת בתום התהליך. בנוסף לרשימת 12 המותגים שהופיעו בפרסומות הופיעה גם רשימה של 12 המותגים הנוספים שנבחרו (2 מכל קטגוריות תוכן) אשר לא הופיעו בפרסומות ואשר תואמים באופיים לאלו שכן הופיעו (לדוגמא, פרסומת למוצר מזון א' נלווה בשאלון המותגים גם בפריט השואל על מוצר מזון ב'). סדר הצגת המותגים היה אקראי כאשר המותגים המשתתפים במחקר ואלו שאינם, מופיעים בשאלון לסירוגין. השאלון כלל את רשימת 24 המותגים כשליד כל אחד מהם סולם דיפרנציאל סמנטי בן דרגות הנע בין "שונא" (1) ל "אוהב" (7).
החלק השני כלל שאלון למדידת אפקטיביות הפרסום. הוא הכיל 12 עמודים, עמוד לכל פרסומת, כשבכל אחד 4 שאלות לגבי סרט הפרסומת. הנבדקים התבקשו לציין את עמדתם כלפי הפרסומת בארבעה מימדים מקובלים בספרות (למשל, Batra and Ray 1986; Edell and Burke 1987). עמדות אלו נמדדו ע"י סולם דיפרנציאל סמנטי כנ"ל בעל 7 דרגות: עד כמה הפרסומת משכנעת/לא משכנעת; אהובה/לא אהובה; טובה/גרועה; ועד כמה בסך הכל אני בעדה/נגדה. בנוסף, הנבדקים התבקשו לסמן עבור כל פרסומת האם ראו אותה בעבר: כן, אולי, או לא.
החלק השלישי כלל שאלון דמוגרפי וסגנון חיים. הוא כלל שאלות לגבי מגדר, גיל, תדירות צפייה בטלוויזיה, עמדה כלפי פרסומות טלוויזיה, העדפה של ז'אנרים של תכניות טלוויזיה (תכניות אירוח, סרטים עלילתיים, תכניות דקומנטריות, חדשות, בידור, אומנות ואחרים). כמו כן נשאלו הנבדקים באילו ערוצי טלוויזיה וכבלים הם נוהגים לצפות.
החלק הרביעי והאחרון כלל שוב את השאלון הראשון למדידת אהדה למותגים.

הליך.
עוזר מחקר הגיע לכיתת הלימוד של הסטודנטים. ניתן הסבר שהם יתבקשו להשתתף במחקר הבוחן אפקטיביות פרסום וכי לא ניתן מידע נוסף כרגע כדי למנוע הטייה של התשובות. עם זאת הובטח לתת הסבר מקיף יותר בתום הניסוי. כמו כן הובהר שההשתתפות היא בהתנדבות וסטודנט שאינו חפץ להשתתף יכול לסרב או פשוט לא למלא את השאלון. בשלב זה חולקו השאלונים לסטודנטים והם התבקשו למלא את החלק הראשון לגבי המותגים. בתום המילוי החלה הקרנת הפרסומות בעזרת מחשב ומקרן ברקו המוצב בכיתות. בתום הקרנתה של כל פרסומת התבקשו הסטודנטים למלא את עמוד השאלות עבור אותה פרסומת, וכך הלאה עד הפרסומת האחרונה. סדר הקרנת הפרסומות היה אקראי ושונה בין קבוצה אחת לרעותה לצורך איזון ובקרה פנימיים של המחקר. בתום שאלון הפרסומות התבקשו הסטודנטים למלא את החלק השלישי הדמוגרפי והחלק הרביעי המהווה מדידה חוזרת של שאלון המותגים. בסיום נאספו השאלונים. עוזר המחקר הודה לכיתה וחילק עלון הסבר על מטרת המחקר ומקורותיו התיאורטיים.
תוצאות
עבור כל אחת מ-12 הפרסומות חושב מדד אלפא של קרונבך למהימנות הפנימית של ארבעת מימדי האפקטיביות הפרסומית (עד כמה הפרסומת משכנעת/לא משכנעת; אהובה/לא אהובה; טובה/גרועה; ועד כמה בסך הכל אני בעדה/נגדה). אלפא של קרונבך עבור כל הפרסומות נע בין 0.91 ל- 0.97. לפיכך חושב משתנה חדש "ציון אפקטיביות כללי של הפרסומת" שהוא ממוצע ארבעת המימדים הנ"ל עבור כל אחת מהפרסומות בנפרד.
כדי לבחון האם קיימת השפעה של מוכרות קודמת עם הפרסומת על הערכת הפרסומת בוצעו 12 מבחני שונות עבור כל אחת מהפרסומות אשר בחנו את ההבדלים בין ממוצעי הערכת הפרסומת של נבדקים על פי רמות מוכרות שונות: מכיר בוודאות, אולי מכיר, ולא מכיר. מתוך 12 הבדיקות הללו רק שתיים נמצאו מובהקות, p<.05, כל אחת עם מגמת תוצאות שונה. במקרה אחד נמצא שמי ש"אולי מכיר" את הפרסומת תפס אותה כאפקטיביות יותר משאלו שמכירים בוודאות וכן מאלו שאינם מכירים. במקרה השני אלו שהכירו את הפרסומת תפסו אותה כאפקטיבית יותר מאלו שלא הכירו אותה וכן מאלו שאולי הכירו אותה. בנוסף, שאר עשרת הפרסומות (שלגביהן לא נמצאה מובהקות) לא הראו מגמה ברורה, כלומר, רמת המוכרות לא השפיעה לכיוון חיובי או שלילי של אפקטיביות פרסומית באופן עקבי. לפיכך הוחלט להשמיט את משתנה המוכרות מהמחקר הנוכחי ולבחון את כל הנבדקים על פני כל הפרסומות ללא התייחסות למשתנה זה. דבר זה תואם גם למצב המציאות בו צופים בפרסומות בטלוויזיה מהווים קבוצה הטרוגנית ברמת ההיכרות שלהם עם הפרסומות השונות.

השפעת רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת על האפקטיביות הפרסומית
שנים עשר הפרסומות חולקו לשתי תת-קבוצות שוות גודל באמצעות הציון החציוני שלהן בהתאם לציון הסוגסטיביות ההיפנוטית שניתן לכל פרסומת לאור הערכת המומחים. לכל תת קבוצה חושב הציון הממוצע של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של 6 הפרסומות שהרכיבו את תת הקבוצה.
כדי לבדוק את האפקט של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית על האפקטיביות הפרסומית חושב מבחן t למדגמים מזווגים, t(172) = 12.02, p < .001. התוצאות מודגמות בתרשים מספר 1. כפי שניתן לראות פרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה נמצאו אפקטיביות יותר מפרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה.

תרשים מספר 1
ציון אפקטיביות פרסומית כפונקציה של רמת סוגסטיביות היפנוטית

השפעת רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית על הערכת המותג
לצורך ניתוח זה נעשה שימוש בחלקים 1 ו-4 של השאלון: הראשון מייצג הערכה נאיבית של המותגים לפני החשיפה לפרסומות. השני מייצג הערכת המותגים לאחר חשיפה לפרסומות. מטבע הדברים הדבר יוצר שני תתי קבוצות. באחת נמצאים 12 מותגים שעברו פרסום ובשנייה 12 מותגים שלא פורסמו כלל ולכן אין סיבה לצפות לשינוי בהערכתם בעקבות הפרסום. את הקבוצה הראשונה שפורסמה אפשר לחלק לשתי תת קבוצות נוספות: הפרסומות שקובצו לרמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה והפרסומות שקובצו לרמת סוגסטיביות נמוכה, לפי העיקרון בו בוצעה החלוקה בניתוח הקודם. תרשים 2 מדגים את דפוס התוצאות שהתקבל.

תרשים 2

ציוני הערכת מותג כפונקציה של תזמון המדידה ושל רמת סוגסטיביות היפנוטית
כדי לבחון מבחינה סטטיסטית את המגמות שנמצאו בתרשים 2 נערך ניתוח שונות בעיצוב 3X2 עם מדידות חוזרות. המשתנה התלוי היה ציון הערכת המותג. המשתנה הבלתי תלוי הראשון היה רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת (גבוהה, נמוכה, או לא היה כלל פרסום). המשתנה הבלתי תלוי השני היה תיזמון המדידה (לפני או אחרי שידור הפרסומות). האפקטים העיקריים של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית ושל תיזמון הבדיקה לא היו מובהקים, p < .10, בהתאמה. עם זאת, האינטראקציה בין שני משתנים אלו היתה מובהקת, F(2,342) = 13.21, p < .001. כדי לבחון את משמעות האינטראקציה בוצעו סידרה של קונטרסטים, כולם עם תיקון בונפרוני.
סדרת הקונטרסטים הראשונה נוצרה כדי לבדוק הבדלים בהערכת המותג בין שלושת מצבי הפרסום (רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה, נמוכה וללא פרסום), לפני הפרסום. כצפוי וכפי שניתן לראות בתרשים 2, לא היו הבדלים מובהקים בין קבוצות הפרסומות השונות בשלב זה, באף אחד משלושת הקונטרסטים, p > .05.
סדרה נוספת של שלושה קונטרסטים בוצעה עבור המצב אחרי החשיפה לפרסום. נמצא שהקונטרסט בין רמות סוגסטיביות היפנוטית גבוהה ונמוכה וכן בין גבוהה לאי-חשיפה הוא מובהק, t(171) = 3.94, t(171) = 3.12, ps < .05, בהתאמה. הקונטרסט בין רמה נמוכה לאי חשיפה היה לא מובהק, p > .10.
נראה לפיכך מדפוס הממצאים שרמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה יוצרת ציון הערכת מותג גבוה יותר מאשר רמת סוגסטיביות נמוכה וכן יותר ממצב בו אין חשיפה פרסומית כלל.
סידרת הקונטרסטים השלישית השוותה את כל אחת מתת קבוצות הפרסומת אחרי החשיפה לפרסומת לעומת המצב לפני החשיפה. הקונטרסט עבור קבוצת הפרסומות בעלת רמת סוגסטיביות גבוהה, וכן עבור הנמוכה, נמצא מובהק, t(171) = 4.23, t(171) = -4.59, ps < .05, בהתאמה. כצפוי, לא נמצאה השפעה לחשיפת הפרסומות עבור קבוצת המותגים שלא עברו חשיפה פרסומית, p > .05.
דפוס הממצאים מורה שחשיפה פרסומית בעלת רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה משפיעה לחיוב על הערכת המותג. לעומת זאת, חשיפה פרסומית בעלת רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה, לא רק שאיננה משפרת את הערכת המותג אלא היא מזיקה להערכתו על ידי הצרכן. כצפוי, העדר חשיפה פרסומית אינו משפיע, לטובה או לרעה, על הערכת המותג.
לבסוף, בוצעה בדיקה סטטיסטית של המשתנים הדמוגרפיים והאינטראקציה שלהם עם המגמות האמורות. באופן כללי לא נמצאו ממצאים משמעותיים למעט נטייה של נבדקים שהצהירו על עצמם כ"שונאי" פרסומות להיות מושפעים פחות מפרסומות מכל סוג, לעומת נטייה של נבדקים שהצהירו על עצמם כ"אוהבי" פרסומות לגלות אפקטים חזקים עוד יותר לממצאים האמורים.

דיון
המחקר הנוכחי בא לבחון את השפעת מידת הסוגסטיביות ההיפנוטית בפרסומות על האפקטיביות של הפרסומות. ההשערה המרכזית היתה שרמת סוגסטיביות היפנוטית כפי שמוערכת ע"י מומחים לטיפול פסיכולוגי בהיפנוזה בשאלון ייעודי לכך, תנבא את רמת האפקטיביות הפרסומית, כלומר, שפרסומות בעלות רמה גבוהה של סוגסטיביות היפנוטית תגרומנה להערכה חיובית יותר של אפקטיביות אותן פרסומות וכן שמותגי המטרה שהן מפרסמות יקבלו הערכות חיוביות יותר, וכמובן להיפך לגבי פרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה.
לצורך המחקר פותח שאלון ייעודי למומחים לטיפול בהיפנוזה הכולל 36 פריטים הלקוחים מתוך הספרות המקצועית בהיפנוזה ואשר מעריכים את רמת התקשורת ההיפנוטית במסרים פרסומיים. למרות דיון בספרות השיווקית לגבי הקשר בין היפנוזה לפרסום לא פורסם עד כה מחקר שבחן נושא זה בצורה אמפירית. השאלון האמור מהווה רכיב חדשנות בפני עצמו ויכול בוודאי לשמש עוד למחקר עתידי בתחומים מגוונים בפרסום ושיווק. שאלון נוסף עוצב לצורך בחינת אפקטיביות פרסומית ואהדת מותגים על בסיס השיטות המקובלות בספרות לבחינת נושא זה, עליו השיבו נבדקים שנחשפו לסרטי פרסומת שנבחרו באופן אקראי.
השערת המחקר המרכזית אוששה. אכן נמצא באופן מובהק שפרסומות בעלות רמת תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית גבוהה הינן יותר יעילות מפרסומות בעלות רמת תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית נמוכה. עם זאת, סביב התופעה נמצאו דפוסים מורכבים וחשובים נוספים.
אפקטיביות פרסומית במדידה ישירה: נמצא שפרסומות בעלות תקשורת סוגסטיבית גבוהה מנבאות אפקטיביות פרסומית גבוהה יותר מאשר פרסומות בעלות תקשורת סוגסטיבית נמוכה. האפקטיביות נמדדה באמצעות התייחסות ישירה של הנבדקים לפרסומת במספר מימדים הכוללים עד כמה הפרסומת היתה אהובה/לא אהובה, טובה/גרועה, משכנעת/לא משכנעת ועמדה כוללנית האם הנבדק בעדה או לא.
עקרונות הפסיכולוגיה החברתית אשר מתייחסים לאופן היווצרותן ושינוין של עמדות קובעים, מטבע הדברים, שמסר משכנע יעיל יותר לשינוי עמדות מאשר מסר פחות משכנע (למשל, Petty and Cacioppo, 1981). בספרות המקצועית נבחנו עד כה שלל של משתנים אשר משפיעים על יכולתו של המסר להיות משכנע, לדוגמא האם הוא חד צדדי או דו צדדי באופיו (למשל, McGuire, 1964) או עד כמה המסר נמצא בטווח הקבלה או הדחייה של הנבדק (Sherif and Hovland, 1961). עם זאת, מעולם לא נבדקה עד כה בצורה אמפירית השפעת הסוגסטיבית-היפנוטית של פרסומת, שהיא חלק מעולם התקשורת השכנועית, על עמדותיו של הפרט. ממצאי המחקר הנוכחי מראים לפיכך שעקרונות ההיפנוזה רלוונטיים ומשפיעים על עולם הפרסום והתנהגות הצרכן, וסביר להניח שהם עשויים לפעול באופן דומה על כל ערוץ שכנוע אחר בנוסף לפרסומות.
אפקטיביות פרסומית במדידה עקיפה: הספרות המדעית מניחה שפרסומת שנתפסת כאפקטיבית תביא לאהדה רבה יותר כלפי המותג ובסופו של דבר לקניה ושימוש רב יותר בו. יש קושי למדוד אפקטיביות של פרסומות בטווח הארוך בשל העובדה שיש גורמים משפיעים רבים אשר פועלים על הצרכן חוץ מהפרסומת ולפיכך יש קושי לבודד את השפעת הפרסומת משאר המרכיבים הסביבתיים. הדרך היחידה לבחון את ההשפעה הישירה של פרסומת באופן מיידי היא מדידה חוזרת של עמדות הצרכנים כלפי המותג המתפרסם לפני החשיפה לפרסומת ואחריה, מתוך הנחה שפרסומות יעילות תבאנה לשיפור עמדות כלפי המותג ופרסומות שאינן יעילות לא תגרומנה לכל שינוי. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בגישה זו. התוצאות שהתקבלו היו מפתיעות. המשתנה התלוי המרכזי במחקר היה רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת שכללה שלושה ערכים אפשריים: נמוך גבוה או ללא חשיפה. ניתן היה לצפות שמותגים שלא פורסמו כלל לא יושפעו, ואכן דבר זה קרה. לגבי המותגים שפורסמו, ניתן היה לצפות שרמה סוגסטיבית היפנוטית גבוהה תשפר את עמדות הצרכן כלפי המותג ואילו שרמה נמוכה תשפיע פחות או לא תשפיע כלל. התוצאה שהתקבלה היתה אכן שרמה גבוהה של תקשורת סוגסטיבית היפנוטית מביאה לשיפור עמדות הצרכן כלפי המותג, כמצופה, אולם התקבלה גם תוצאה בלתי צפויה והיא שפרסומת ברמה נמוכה של תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית הרעה את עמדות הצרכן באופן מובהק. הפער בעמדות כלפי מותגים נוצר אם כן בשל אפקט כפול, שיפור העמדות כלפי מותגים שקיבלו חשיפה ברמה גבוהה אל מול הרעת העמדות כלפי מותגים שקיבלו חשיפה ברמה נמוכה. החלק המפתיע הוא כמובן העבודה שפרסום גרוע (כזה המשתמש במסר ברמת שכנוע נמוכה) עלול להזיק למותג יותר מאשר חוסר פרסום מוחלט. ממצא זה סותר ממצאי מחקרים שונים שגורסים שגם מסר לא משכנע במיוחד עשוי לשפר עמדות או לפחות לא להזיק להם (למשל,Petty and Cacioppo, 1981; Zajonc, 2001 ). הממצאים עשויים להתאים לממצאיו של קפלן (1992) אשר מצא הרעה של עמדות כלפי מוצרים שקיבלו חשיפה בתנאים לא קשובים בהם נתפס המוצר כלא רלוונטי לצרכן. המשמעות של ממצא זה היא מרחיקת לכת שכן אנשי פרסום רבים נוטים לחשוב לפי המיתוס של "לא משנה מה תכתוב עלי כל עוד תאיית את שמי כראוי". ממצאי מחקר זה קובעים שבהחלט חשוב גם "מה נכתב עליך" ונראה שעדיף שלא ייכתב דבר מאשר שיכתב בצורה לא טובה.
כיצד ניתן להסביר את התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי אלו מול ממצאים של מחקרים רבים בעבר שהראו שמסרים פריפריאליים ובלתי משכנעים עשויים לתרום למותג (או לפחות לא להזיק לו)? יתכן שהמשתנה העיקרי שרלוונטי לדיון זה הוא העובדה שהפרסומת הבלתי משכנעת לא הופיעה לבדה במבנה בין-נבדקי (between subject design) אלא הופיעה באופן שאיפשר להשוות אותה למסרים אחרים ויעילים יותר במבנה תוך-נבדקי (within subject design). רוב המחקרים שהראו שמסר פריפריאלי עשוי לשכנע חשפו את הנבדקים למסר זה במבנה בין נבדקי. במצב הראשון הנבדק מקצה קשב רק לגירוי הזה ואכן מתייחס אליו בצורה כזו או אחרת מבחינת "עדיף מלא כלום". אולם, במחקר הנוכחי כאשר הנבדק מקבל סדרה של מסרים ברמות שכנוע שונות הוא מושפע מהקונטקסט הכללי וההטרוגני של הפרסומות השונות. למעשה, זהו גם המצב המציאותי בעולם השיווק שכן אנשים נחשפים על פי רוב לסדרה של פרסומות ולא לפרסומת אחת בודדת. השפעות הדדיות של פרסומות בתוך רצף פרסומות נמצאו גם בעבר. לדוגמא, השפעת ראשונות ואחרונות, (Terry, 2005; Burke & Srull, 1988; Stewart et al., 1985).
מובן שהפרסומת מקבלת הבלטה לא רק בגלל היותה ראשונה אלא גם בגלל היותן של האחרות במקום האחר, אולם גם כאן, השפעתה השלילית של הפרסומת בעלת הרמה הנמוכה נובעת מהיותה נוכחת ברצף שבו ישנן פרסומות מוצלחות יותר.
ביטוי אחר לתופעה הינו אפקט הפרעה שגורם לכך שיהיה יותר קשר לזכור פרסומת ככל שיש יותר מותגים מתחרים מאותה קטגורית מוצר שמתפרסמים במקביל Keller 1987; Burke and Srull 1988). Keller 1991) טוען שהתאמתו הכללית של המותג חשובה גם כן – מותגים בעלי איכות דומה יזכרו אסוציאטיבית כבעלי איכות נמוכה או גבוהה. באותו אופן, פרסומות בעלות איכות דומה תזכרנה כפרסומות טובות או גרועות, ובעקבות זאת גם מותגיהן יקוטלגו כטובים או גרועים. לפיכך יש משמעות לאיכות הפרסומות שמופיעות בתוך רצף הפרסומות במקטע. פרסומות טובות במיוחד, כאלו שהן גם בעלות תכונה היפנוטית-סוגסטיבית חזקה, יאפילו על פרסומות חלשות יותר מבחינת טיב התקשורת הסוגסטיבית שהן יוצרות. מכאן שלא ניתן לבחון פרסומות באופן בדיד ויש לבדוק אפקטיביות פרסומית בתוך רצף פרסומות כך שפרסומת המטרה נמדדת יחסית לאיכותן של פרסומות אחרות.
יש לציין שהמחקר הנוכחי בחן אפקטיביות פרסומית בטווח קצר מייד אחרי שידור הפרסומת. יש מקום לבדיקה של מחקר עתידי בו תיבחן האפקטיביות הפרסומית בטווח ארוך יותר.

מסקנות
המסקנה העיקרית שנובעת מממצאי מחקר זה היא שהמיתוס לגבי היותן של הפרסומות מהפנטות אכן נכון, לפחות בצורה חלקית. נראה שפרסומות שמצליחות לייצר מסר שעומד בקריטריונים של תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית זוכות לאפקטיביות רבה יותר ומביאות לשינוי עמדות כלפי המותגים אותן הן מפרסמות. אולם, אליה וקוץ בה, פרסומות שפועלות באופן הפוך, שאינן מוקפדות באיכות תקשורת היפנוטית סוגסטיבית גבוהה, עלולות להיתפס כפחות אפקטיביות אך חמור מכך, לגרום לירידה בהערכת המותג אותן הן מפרסמות, לפחות בטווח המיידי כפי שנבחן במחקר הנוכחי.
ממצא ה post hoc שעלה בחיתוך הדמוגרפי הראה שאנשים שאוהבים פרסומות רגישים במיוחד לאפקטים שנמצאו במחקר זה, בעוד אנשים שלא אוהבים פרסומות לא מראים הבדלים משמעותיים בין פרסומות משכנעות ושאינן משכנעות. נדרש לפיכך מחקר עתידי במיוחד כדי לבחון כיצד פלחים ואוכלוסיות שונות מגיבים לתקשורת היפנוטית-סוגסטיבית ברמה גבוהה ונמוכה.
מבחינה יישומית מחקר זה מותיר כלי יעיל ושימושי למשרדי פרסום כדי לעצב פרסומות וכדי לבחון אפקטיביות של פרסומות. השאלון שעוצב במחקר הנוכחי למומחי טיפול בהיפנוזה עשוי לשמש ככלי אבחוני לטיבה של פרסומות או להשוואה בין פרסומות חליפיות.

ביבליוגרפיה

Batra, R., and Ray M.L. (1986), "Situational Effects of Advertising Repetition: the Moderating Influence of Motivation, Ability, and Opportunity to Respond," Journal of Consumer Research, 12 (March), 432-445.
Burke, R.R., and Srull T.K. (1988), "Competitive Interference and Consumer Memory for Advertising," Journal of Consumer Research, 15 (June), 55-68.
Edell, J.A., and Burke M.C. (1987), "The Power of Feelings in Understanding Advertising Effects," Journal of Consumer Research, 14 (December), 421-433.
Erickson, M.H., and Rosi E.L. (1979), Hypnotherapy: an Exploratory Casebook. New York: Irvington.
Gould, S.J. (1991), "Advertising and Hypnotic Suggestion: The Construct of Advertising Suggestion," In Human Suggestibility: Advances in Theory, Research, and Application, Schumaker, J.F., Ed., Florence KY : Taylor & Francis/Routledge.
Grinder, J., and Bandler R. (1981), Trance-Formations: Neuro Linguistic Programming and the Structure of Hypnosis. Moab, Utah: Real People Press.
Hammond, D.C. (1990), Handbook of Hypnotic Suggestions and Metaphors. New York: W.W. Norton & Company.
Hastak, M., and Olson J.C. (1989), "Assessing the Role of Brand-Related Cognitive Responses as Mediators of Communication Effects on Cognitive Structure," Journal of Consumer Research, 15 (March), 444-456.
Kahn, S. (1945), Suggestion and Hypnosis Made Practical; How to Get What You Want. Oxford, England: Meador.
Kaplan, O. (1992), "The Context Effect: Application of Latent Inhibition and Perceptual Learning Paradigms on Consumer Attitudes to Products," M.B.A Thesis, Tel Aviv University.
Keller, K.L. (1987), "Memory Factors in Advertising: the Effect of Advertising Retrieval Cues on Brand Evaluations," Journal of Consumer Research, 14 (December), 316-324.
Keller, K.L. (1991), "Memory and Evaluation Effects in Competitive Advertising Environments," Journal of Consumer Research, 17 (March), 463-476.
Kelman, H.C. (1961), "Process of Opinion Change," Public Opinion Quarterly, 25 (Winter), 57-78.
Lewin, K. (1951), Field Theory in Social Sciences. New York: Harper & Row.
McGuire, W.J. (1964), "Inducing Resistance to Persuasion: Some Contemporary Approaches," In Advances in Experimental Social Psychology, 1,191-229, Berkowitz Leonard, Ed., New York: Academic Press.
McGuire, W.J. (1985), "Attitude and Attitude Change," In Handbook of Social Psychology, Lindsey Gardner and Aronson Elliot, Eds., New York: Random House.
Myers, D.G. (2005), Social Psychology. New York: McGraw-Hill.
Petty, R.E., and Cacioppo J.T. (1981), Attitudes and Persuasion: Classic and Contemporary Approaches. Dubuque, IA: Wm.C. Brown.
Rackham, N. (1988), SPIN Selling: Situation, Problem, Implication, Need-Payoff. New York: McGraw-Hill Inc.
Rosen, S. (1982), My Voice Will Go With You: The Teaching Tales of Milton Erickson. New York: W.W. Norton & Company Inc.
Schermerhorn, J.R.Jr. (1993), Management for Productivity. New York: Wiley.
Sherif, M., and Hovland C.I. (1961), Social Judgment: Assimilation and Contrast Effects in Communication and Attitude Change. New Haven, CT: Yale University Press.
Stewart, D.W., Pechmann C., Ratneshwar S., Stroud J., and Bryant B. (1985), "Methodological and Theoretical Foundations of Advertising Copytesting: AReview," Current Issues and Research in Advertising, 8, 1-74.
Terry, W.S. (2005), "Serial Position Effects in Recall of Television Commercials," The Journal of General Psychology, 132 (April), 151-164.
Wagner, F. (1956), "A Dynamic Approach to the Problem of Hypnotic Induction," Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 4, 93-98.
Waterfield, R. (2002), Hidden Depths: The Story of Hypnosis. New York: Brunner-Routledge.
Wertheim, A. (1978), "Explaining Highway Hypnosis: Experimental Evidence for the Role of Eye Movements," Accident Analysis and Prevention, 10, 111-129.
Wright, P.L. (1973), "Use of Consumer Judgment Models in Promotion Planning," Journal of Marketing, 37, 27-33.
Wright, P.L. (1980), "Message-Evoked-Thoughts: Persuasion Research Using Thought Verbalizations," Journal of Consumer Research, 7 (September), 151-175.
Yapko, M.D. (1995), Essentials of Hypnosis. Philadelphia: Brunner/Mazel.
Zajonc, R.B. (1968), "Attitudinal Effects of Mere Exposure," Journal of Personality and Social Psychology, Monograph Supplement, 9 (February), 1-27.
Zajonc, R.B. (2001), "Mere Exposure: a Gateway to the Subliminal," Current Directions in Psychological Science, 10 (December), 225-228.

כתבת סיקור הכנס השנתי של העמותה לניהול, פיתוח וחקר משאבי האנוש בישראל:
להוון את העתיד – האדם בעידן טכנולוגי ומשתנה

על הרצאתו של פרופ' אורן קפלן מתוך הכתבה:

בהמשך היום דיבר פרופ' אורן קפלן, דיקאן בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית, על מגמות בפסיכולוגיה חברתית, חוסן אישי וארגוני. לפי פרופ' קפלן, מנהלים שיתמודדו בצורה טובה עם סטרס, יתרמו לחוסן הארגוני של ארגונם. כיצד עושים זאת? פרופ' קפלן הציג על קצה המזלג את ה"פסיכולוגיה החיובית", שאומרת שהנחת היסוד של כל אחד מאיתנו, היא שאנחנו מניחים שמה שאנחנו חושבים הוא נכון (במיוחד כשמדובר במחשבות שליליות, לדוגמא: "הבוס שלי שונא אותי"). השלב הראשון ביצירת חוסן נפשי הוא לנסות ולחשוב שמה שאנחנו חושבים אינו בהכרח נכון, להמציא אלטרנטיבה, ואז לתמוך בה בעזרת ראיות. המטרה היא לאפשר גמישות מחשבתית, שהיא מהווה את הבסיס לחוסן נפשי.

פרופ' קפלן דיבר גם על "חקר מוקיר", שפירושו לחקור את מה שעובד, ולא רק את מה שלא עובד. הנחת היסוד היא שדברים רעים יקרו בכל מקרה, ופעמים רבות הם יקרו באופן אקראי, שלא בהכרח קשור אלינו. אם ננתח דברים טובים שקרו לנו לעומת זאת, נוכל למצוא בהם איזשהו DNA שכן קשור אלינו, וברגע שנהיה מודעים אליו, נוכל ליצור עוד אירועים חיוביים. אם ניקח איזשהו משאב קיים ונפתח אותו, ונשנה את ה"בסדר" למצוין – זו מהות הפסיכולוגיה החיובית.

לכתבה המלאה