ארכיון תגית: TheMarker

ניבוי ביקושים בשרשרת אספקה קמעונית: התלות ההדדית בין ספקים וקמעונאים

מאמר מחקרי שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Business Logistics מנסה להמליץ לספקים כיצד לחזות את הביקושים ולנהל את עסקיהם בהתאם. קמעונות מכל סוג הינה מערך עסקי שניהולו השוטף תלוי באיזון נכון בין מתן מגוון יציב וקבוע של מוצרים ללקוחות לבין הפחתת עלויות באמצעות החזקת מלאי מינימלי. כמובן שאלו שני כוחות מנוגדים שכן כדי להבטיח ללקוחות חווית רכישה טובה באמצעות מצאי קבוע של כל המוצרים שהם מצפים למצוא על המדף יש להחזיק מלאי גדול יחסית שייתן מענה לביקושים בלתי צפויים של לקוחות שבצידו עלויות גבוהות של מימון המלאי ואיחסונו. מצד שני, נסיון לחסוך בעלויות המלאי יביאו בהכרח לטעויות חיזוי בהזמנות מוצרים מהיצרן או ממרכז ההפצה שכן לעתים לא ניתן יהיה להציב על המדף את המוצר שאזל בחנות, דבר שעלול לגרום ללקוחות להעדיף לפנות למתחרה שמסוגל לספק את מגוון המוצרים באופן יציב – אליה וקוץ בה.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

מ"גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף" – חלק שני של המאמר מהשבוע שעבר

בשבוע שעבר פרסמנו את חלקו הראשון של המאמר הנוכחי ובו סקרתי בקצרה את רעיון האחריות החברתית התאגידית בהקשר האסטרטגי על רקע מאמרם החדש של מייקל פורטר, "גורו" האסטרטגיה מהרווארד עם מארק קרמר, יועץ אסטרטגיה ויזם חברתי, בכתב העת Harvard Business Review.

בסיומו של החלק הקודם של המאמר התחלנו לעסוק בכיוון האסטרטגי החדש אליו מכוונים פורטר וקרמר אותו הם כינו "יצירת ערך משותף". ובכן, מהו "ערך משותף"? מדובר בעיקרון הדוגל ביצירת ערך כלכלי בשיטה שיוצרת ערך לא רק לנהנים הישירים מהפירמה אלא גם לשאר מחזיקי העניין בכך שהיא עונה על הצרכים והאתגרים שלהם.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

מ"גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף": אחריות חברתית תאגידית בראיה אסטרטגית

מאמר סקירה חדש שפרסמתי במדור "העולם כמרקחה" בדה מרקר שיווק – המאמר סוקר מאמר חדש שפרסם השנה על ידי פרופ' מייקל פורטר גורו האסטרטגיה מהרווארד עם מארק קרמר, יועץ אסטרטגיה ויזם חברתי, בכתב העת היוקרתי Harvard Business Review. מאמרם מציב תהיות לגבי הגישה העסקית והקפיטליסטית המסורתית שהיתה נהוגה עד כה. פורטר סבור שארגונים מודרניים לא יוכלו להסתפק יותר רק במילוי צרכיהם של בעלי המניות השוחרים לרווח כספי. ארגונים עסקיים חפצי חיים צריכים, לפי פורטר, לפתח גישה אסטרטגית של "אחריות חברתית-תאגידית" שבבסיסה סיפוק ערך ממשי למחזיקי העניין הכוללים של הפירמה. גישה זו, שהתבססה זה מכבר בתרבות הניהול האמריקאית, מגיעה לישראל בטפטוף איטי, ואולם כפי שקורה לכל מגמה משמעותית הצומחת בארה"ב ובעולם המערבי, זהו רק עניין של זמן עד שקהילה העסקית בישראל תאמץ בעוצמה גישה זו, הרבה יותר מהאופן הסלחני והמהוסס בה היא חדרה עד כה לתרבות הארגונית המקומית: http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=90288

שיווק מפה לאוזן ברשתות חברתיות

שיווק מפה לאוזן אינו רק שכפול והפצה של מסרים בין צרכנים במטרה לגרום להתפשטותם, אלא תהליך מתמשך שבמהלכו המסרים משתנים כתוצאה מהצורך להתאימם להקשר האישי והחברתי שבו הם מועברים. הצלחה של שיווק מפה לאוזן תלויה באופן שבו הוא יהפוך ממסר שיווקי שנוצר על ידי המשווק למידע חברתי רצוי שקהילת היעד תקלוט ותגיב אליו בצורה חיובית.

התקשורת הכתירה לאחרונה את מהפכת ההמונים במצרים כ"מהפכת הרשת החברתית". אולם כוחו של השיווק מפה לאוזן אינו רק נחלת העידן הנוכחי בלבד. אפילו במצרים העתיקה הוא היה קיים, שכן כבר בתקופת אבותינו ירדו בניו של יעקב למצרים בעקבות שמועות מפה לאוזן שהגיעו ליעקב אבינו על השפע המצוי שם לעומת הרעב בכנען: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלא נָמוּת" (בראשית, מ"ב, ב').

עם זאת, מבנה הרשת החברתית בתקופת התנ"ך בוודאי לא היה מסועף כמו בימינו וודאי שהידיעות לא עברו דרכה במהירות כפי שהן עושות כיום. וכך, האינטרנט הפך את השיווק המסורתי מפה לאוזן לאחד מהתחומים המתפתחים והנחקרים ביותר כיום, עד כי נדמה לעיתים ש"רשת חברתית" היא מושג שהומצא רק עם ייסודו של פייסבוק.

להמשך המאמר בדה מרקר שיווק

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: תובנות על הצרכן הישראלי

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: תובנות על הצרכן הישראלי – סמסטר ב' תשע"א

 בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

נושא המטלה הרביעית: " הצרכן הישראלי "

אשת השיווק והמחקר השיווקי קרן אהרון פרסמה ספר מרתק המתאר את הצרכן הישראלי מהיבטים שונים וייחודיים. במטלה הרביעית נעסוק בפיצוח הקוד הגנטי של הצרכן הישראלי (אם יש כזה) וננסה לבחון את היישומים השיווקיים של התובנות שנובעת מזיהוי אופי צרכני זה.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

ראשית קראו את הפרק הראשון מתוך ספרה של קרן אהרון המתחיל בהקדמה שלי המצורפת להלן ובסיומה קישור לקובץ PDF עם הפרק. סכמו בכעמוד אחד את העקרונות המרכזיים שקראתם בפרק.

2. החלק היישומי

החלק היישומי יתחלק לשניים:

א.      בחרו מוצר או שירות או חברה או מותג או כל אוביקט שאותו יש לשווק אך שמסיבה כזו או אחרת הוא סבל מבעייה שיווקית שבגללה עד כה המוצר לא הצליח בישראל, לא הגיע לישראל, או עדיין לא מיצה את הפוטנציאל שלו בארץ. בתשובתכם הסבירו איזה מוצר בחרתם וכיצד הגעתם לדון בו, ולאחר מכן הסבירו מדוע לדעתכם לא צלחה דרכו של המוצר עד כה והציעו דרך/דרכים לשיפור חדירתו של המוצר לשוק הישראלי (עמוד עד עמוד וחצי) [הערה: ניתן לבחור מוצר מוחשי, שירות, רעיון או כל אוביקט אחר אותו ניתן וצריך לשווק].

ב.      נסו לתאר מה צריך לעשות מותג בינלאומי מוכר כדי לחדור לישראל בהצלחה. כידוע בהיסטוריה השיווקית של ישראל ישנן הצלחות זוהרות כמו גם כישלונות צורבים של מותגים מוכרים בכניסה לישראל. נתחו את הכרוניקה האופיינית דרכה עובר מותג בינלאומי חדש, לאור המידע שרכשתם בפרק [למי שנוח יותר, ניתן להתמקד בענף ספציפי ולא בשוק כולו].

 מועד ההגשה: יום שלישי 12 באפריל 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

נוירו-שיווק: העתיד של מחקרי השוק והבנת הפסיכולוגיה הצרכנית

ניסוי מדהים של פלסמן ושותפיו חשף נבדקים לטעימת יינות. המשתתפים בניסוי טעמו חמישה סוגים שונים של יינות במחירים שבין 5 דולר ל-90 דולר. באופן לא מפתיע, התקבל קשר ישיר בין מחיר היין למידה בה המשתתפים אהבו אותו, אך זה אינו לב הסיפור במחקר הנוכחי. הסנסציה כפולה. ראשית, בניסוי לא היו באמת חמישה יינות שונים, אלא שלושה יינות בלבד, כאשר יין מסויים ניתן פעם אחת כיין בעלות של 5 דולר ולאחר מכן כיין שעלותו 45 דולר. יין נוסף ניתן פעם אחת כיין שמחירו 10 דולר ולאחר מכן כיין שעלותו 90 דולר, ולבסוף היה יין שהוצג במחיר ביניים ב-35 דולר והיה גם "מיץ" לבדיקה ניטראלית.

הסנסציה הראשונה היתה שנבדקי הניסוי העדיפו את היין היקר על פני היין הזול, גם כאשר בפועל טעמו את אותו יין עצמו, מבלי שידעו זאת כמובן. כלומר, ערך המותג משתבח עם המחיר, גם אם הערך האובייקטיבי שלו זהה לחלוטין. אך אולי מדובר סתם בהטיית נסיין חברתית? הרי אם צרכן מתבקש לטעום יין שמחירו 90 דולר ולהשוותו ליין שמחירו 10 דולר, הוא לא ירצה להיתפש כ"לא מבין" בעיני הבוחן, גם אם בליבו פנימה הוא לא באמת אוהב יותר את היין היקר יותר. זוהי אכן טענה הגיונית שעלולה לפסול את הטיעון האמור, שיין יקר ישמח לב אנוש יותר מיין זול, רק בגלל מחירו.

אך כאן מגיעה הסנסציה שהופכת את המחקר הזה למדהים ומשנה את האופן שבו אנחנו מתבוננים על תופעות פסיכולוגיות ועל תפישת עולמנו בכלל. עורכי המחקר לא הסתפקו בעמדתם של הטועמים, כפי שנעשה בד"כ במחקרי שיווק, אלא גם סרקו את מוחם במכשיר מדידה רפואי מתוחכם fMRI שהוא מעין "וידאו" שמצלם את פעילות המוח באופן לא חודרני. מאחר וברשותנו יש כיום מידע מקיף למדי על הפונקציות הקוגניטיביות והרגשיות של המוח, ניתן לדעת באמצעות הסריקה המוחית אילו אזורי מוח הופעלו בזמן טעימת היין, והאם תגובתם האוהדת של הצרכנים היתה אמיתית – דהיינו הנאה רבה יותר מהיין היקר, או רק הטייה חברתית.

להמשך קריאת המאמר בדה מרקר-שיווק ולקריאת הפרק הראשון מתוך ספרו של מרטין לינדסטרום "קניולוגיה" בהוצאת מטר http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=87000

קשה כשאול קנאה? לא אם עושים שופינג. במקרה זה: קנאת צרכנים תרבה מכירה

המאמר אותו אסקור להלן מציע לעודד צמיחה כלכלית ושיווקית באמצעות רגש הקנאה, אולם הוא מפלח את סוג רגש הקנאה לאותה קנאה קשה כשאול אשר מובילה לצרות עין ונזק לעומת הקנאה "החיובית" מבחינת "קנאת סופרים תרבה חוכמה".

שתי השערות נבחנו במחקר זה: האחת, היא שקנאה חיובית תעלה את נכונותם של צרכנים לשלם עבור מוצר נחשק, השניה היא שקנאה שלילית לא תעלה, אמנם, את הנכונות לשלם עבור מוצר שעורר קנאה, אולם כן תעלה את הנכונות לשלם עבור מוצר אחר, דומה. החוקרים כינו את התנהגות הצרכן הנובעת מקנאה "פרמיית הקנאה".

להמשך המאמר במדור "העולם כמרקחה" בדה מרקר -שיווק

מחשבות נוגות על יעילותם של קמפיינים למאבק בתאונות הדרכים

את טל שביט ז"ל, שנהרג לפני מספר ימים על אופנועו בתאונה, לא הכרתי אישית. אך בשנים האחרונות עקבתי אחר פעילותו האינטנסיבית בתקשורת האלקטרונית והכתובה להגברת בטיחותם וזכויותיהם של אופנוענים בישראל. טיעוניו היו משכנעים – במיוחד אלו שהתייחסו לאופנוען כמי שנפגע תדירות בתאונה אך אינו הגורם המרכזי לגרימתה, כפי שרבים סבורים.

כרוכב דו-גלגלי בתקופת לימודי באוניברסיטה (200 סמ"ק צנוע) הצלחתי לעבור שתי תאונות ללא פגיעה משמעותית, ובשתיהן אכן חשתי כיצד גורמים סביבתיים כמו מכוניות שמבצעות סטייה לא מבוקרת, תנאי כביש רעועים ותנאי מזג אוויר, מכריעים את גורלי ללא יכולת שליטה רבה. אחרי תאונתי השניה החלטתי שמיציתי את מכסת המזל הדו-גלגלית שלי, מכרתי את הווספה ועברתי לנהיגה במכונית.

בכתבה הבאה אנסה לתאר קמפיין בריטי מוצלח יחסית למאבק בתאונות אופנועים ולהסביר כיצד יתכן שלמרות מודעות הציבור לתאונות ויתרונותיה של נהיגה זהירה, קמפיינים פרסומיים אינם מביאים לשינוי דרמטי במצב, לא לגבי תאונות אופנועים ולא לגבי תאונות בכלל

משרד התחבורה הבריטי יצא לפני מספר שנים בקמפיין להגברת בטיחות אופנוענים בעקבות ממצאי מחקר שערך שהראו כי שיעור הנפגעים בתאונות אופנועים גדול במאות אחוזים מהפרופורציה היחסית שלהם בכביש. בחינת אופי התאונות הראה שמספר רב מהן התרחש בצומת ונבע מהפרה של כללי אי מתן זכות קדימה, על פי רוב בידיהם של נהגי מכוניות ולא של אופנוענים. בכ-65% מהמקרים נהג הרכב פשוט לא הבחין באופנוע המתקרב למרות היותו בשדה ראייה סביר.

לקריאת המשך הכתבה בדה מרקר-שיווק

ראש דשא או ראש כרוב? השפעת תכנון על שיעור הרכישה הלא מתוכננת

אחד מהיבטי הקמפיין של המשרד להגנת הסביבה בכיכובו של טל פרידמן מתייחס לצורך ברשימת קניות לפני כל תהליך רכישה. רשימה כזו עשויה, לטענת הקמפיין, לחסוך בכסף רב ולהביא להפחתת הזיהום הסביבתי. ואולם מחקרים מפקפקים ביעילות רשימת הקניות המיתולוגית בהפחתת כמות המוצרים הנרכשים. הרהורים על קמפיין ירוק ברוח הומוריסטית.

לקריאת המאמר לחצו כאן

רשת חברתית – בחזרה למקורות: הקדמה לספר "מחוברים" בהוצאת מטר וחשיפת פרק 6 "מחוברים פוליטית" במלואו

'רשת חברתית' הפך לאחרונה שם נרדף לפלטפורמה אינטרנטית המקשרת בין חברים או עמיתים, ובעיקר לפייסבוק, מובילת הרשתות החברתיות באינטרנט. עם זאת, פופולריות הרשת החברתית באינטרנט עמעמה מעט את העובדה שרשת חברתית היא בראש ובראשונה מסגרת אנושית חברתית בעולם הלא-וירטואלי. הספר Connected מאת ניקולס כריסטאקיס וג'יימס פאולר הפך זמן קצר לאחר פרסומו לרב מכר ותורגם ל-20 שפות. התרגום בעברית יצא לאחרונה בהוצאת מטר ואנחנו שמחים לפרסם במסגרת מדור הסקירות המחקריות שלנו "העולם כמרקחה" פרק שלם ממנו.
לכתבת הסקירה שלי לחצו כאן
לקריאת הפרק המלא בPDF לחצו כאן