ארכיון תגית: שיווק

סובלים מאכילת יתר ומשמינים מנחת: על הסטטוס שמעניקה מנה גדולה

להגיב

אחד מנושאי השיח הפופולריים אחרי ארוחות הפסח המשפחתיות, ובוודאי למי שנהנה לקינוח ממופלטות המימונה המתוקות, הוא הצורך המיידי לפצוח בדיאטה רצינית כדי להתגבר על הקלוריות הרבות שהמצות וכופתאות הפסח הוסיפו למשקל, ועוד לפני ימי הקיץ הבאים עלינו לטובה, כנאמר: "מה נשתנה הלילה הזה? שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים, פעמיים כי טוב, למצב הרוח אך גם למשקל.

מחקר חדש עולה שגודל המנה שמוזמנת על ידי לקוח מושפעת מהצורך שלו בסטטוס – כשמנות גדולות יותר נתפשות כמשקפות סטטוס גבוה. גישה של אחריות חברתית תאגידית צריכה לגרום למנהלים של חברות מזון, שפים ושאר עובדים בתעשייה זו, להקדיש תשומת לב רבה יותר לגודל המנות המוגשות ללקוחות.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

האח או האחות? כדורים פסיכיאטריים כמתיחת מותג

להגיב

מכירת מחלות – Selling Sickness היא כותרת רב המכר המתאר כיצד משווקת ומקדמת תעשית התרופות העשירה את עסקיה באופן שמעלה שאלות אתיות וחברתיות מורכבות. לסוגיה זו אדרש במאמר הנוכחי, על רקע הסערה הציבורית סביב אירועי האח הגדול והכדורים הפסיכיאטרים שניתנו לכמה ממשתתפי התוכנית.

יש להניח שרובכם שמעתם על סינדרומים קדם-ווסתיים אצל נשים, תחת שם כינוי כזה או אחר. מדובר בנטייה נורמטיבית ומוכרת של העצמה רגשית שלילית שיכולה להתרחש לפני מועד המחזור הנשי החודשי. הפתרון שבחרה חברת תרופות כלשהי היה יצירתי ושיווקי מאוד. היא לקחה את הגלולה נוגדת הדיכאון, צבעה את הכדור בצבע סגלגל, נתנה לה גם שם אחר, ושיווקה את אותה תרופה בדיוק כפתרון ייעודי ל"הפרעת דכדוך קדם ווסתי", מונח רפואי שלא היה קיים עד אז בלקסיקון הרפואי. לצורך כך היה צריך להפעיל לוביסטים שהשפיעו על גורמי רגולציה, אקדמיה, ומחקר, להכניס את האבחנה הרפואית הזו לספר האבחנות הרפואיות. כך הומצאה לה ססמה שיווקית, סלוגן פרסומי קלאסי שמשתמש בבריף ובקריאטיב במיטבו, כדי לייצר שם חדש למחלה שעד לא מזמן נחשבה לנטייה נורמטיבית שאינה זכאית להגדרה הנכספת של "מחלה". תסכימו איתי שמי שסובלת מ PMDD חייבת לקחת תרופה ! PMDD – Premenstrual dysphoric disorder.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

חוקרים מדברים: מחקרי שוק ויישומם בשוק הישראלי – תוכן עניינים

להגיב

הספר פורסם בשנת 2008 בהוצאת גלובס בשיתוף 30 חוקרים ואנשי מקצוע מובילים בישראל בתחום השיווק ומחקרי השוק

הקדמה, פרופ' אורן קפלן

1         מחקרי שיווק  אסטרטגיים, פרופ' מיכאל אתגר

2         מדגם ודגימה: אומנות התחזית הנכונה, מנו גבע

3         קביעת גודל המדגם במחקרי שוק, פרופ' אורן קפלן

4         כלי המחקר ושאלון הסקר, פרופ' אורן קפלן

5         קבוצות מיקוד, ד"ר דורון בן שאול, עדי גנתון

6         שימוש במידע משני במסגרת מחקר שווקים, פרופ' אורן קפלן

7         מחקרי פרסום, עינת יוזנט-רביד, גיא אורנים

8         עידן הרייטינג: מדידת צפייה בישראל בשיטת People Meter, אורנה גינדי

9         סקר TGI – איתן כסיף

10     מחקרי שוק קמעונאים, אתי שרלין רון

11     מחקרי איכות השירות, שי חיון

12     שימור לקוחות: כמה להשקיע ואיך לבצע, פרופ' רון קנת ורנה פיינשטיין

13     כריית נתונים: צעד נוסף לקראת שיווק "אחד על אחד", רן ברגמן

14     יישומים של ניתוח תחלופה (Conjoint) וסילום רב מימדי (MDS), פרופ' אורן קפלן

15     מחקר סנסורי – שיטות ויישומים, ליאת ירון

16     בדיקת פוטנציאל הביקוש וההיתכנות הכלכלית – שי חיון

17     מחקרי "מיקום": סוף מעשה במחשבה תחילה, ישראל קורץ

18     מקומו של המודיעין העסקי בניהול – תיאוריה ויישום, יוסי בר-אל

19     סקרים ומחקרי שוק באמצעות האינטרנט, פרופ' אורן קפלן, ד"ר יוסי רענן, פרופ' רון קנת

20     הבנת המותג – נכסיות המותג במחקר האיכותי, אורית מולי, ד"ר דורון בן שאול

21     ארגז הכלים החדש של קבוצות המיקוד, ד"ר איריס קלקא

22     אבחון שוק באמצעות "פיצוח הקוד הגנטי", מלכה אשר

23     מה בין מחקר insight ומחקרי צרכנים, קרן אהרון

24     התפתחות המחקר השיווקי הבינלאומי – הקונספט והאנתרופולוג, רותי ברנדמן

25     מחקרי פילוח לקוחות, פרופ' אורן קפלן

26     מחקרי ילדים: למה ואיך?, ד"ר רקפת שטראוס

27     שיווק בחברה הערבית – האמנם פריצת דרך?, באסם כנאענה

28     מחקרי שוק במגזר החרדי, פרופ' אורן קפלן, מרואיין: שוקי בטיסט

29     המגזר הרוסי… עד מתי?, נטשה שוקין

30     תיאור מקרה: עשור לכוכב הסגול – "סלקום": מ"הכוכב זה אתה" עד ל"ככה זה כשאוהבים", פרופ' אורן קפלן. מרואיינים: מיכל דבורצקי ועמית שגיא

31     תיאור מקרה: מתקופת החלוצים לתקופת המותגים: מחקרים על פיתוח מותגים בתנובה, פרופ' אורן קפלן. מרואיינת: מיכל המאירי

ערוץ 2, אולפני צוקרברג מאחוריך

להגיב

הפס הרחב הוא חסם כניסה שהולך ונעלם מהשוק. לא ירחק היום שבו נוכל לצפות בטלוויזיה דרך האינטרנט, ולא נסכים לשלם ל-HOT או ל-Yes אגורה שחוקה אחת עבור שידורי טלוויזיה. במודל המדיה החדש כל אחד מאיתנו יוכל לייצר תכנים ולשדר אותם באינטרנט. ואיך יביאו הערוצים החדשים את עצמם למודעותנו ובחירתנו? בעזרת "לייק" כמובן. פייסבוק היא הפלטפורמה הקלאסית להפצה שכזאת.

השינויים הטכנולוגיים בתחום תשתיות האינטרנט מבשרים על שינוי מהותי ויסודי במבנה ובמודל הרווחים של שוק הטלוויזיה בעולם. מעבדות הניסוי פועלות מול עינינו בדמות סרטוני יוטיוב, אולם המפץ הגדול יגיע ברגע שנוכל לצפות בטלוויזיה באופן איכותי ומלא בעזרת פס רחב מספיק. באותו רגע ממש, תתנפץ בועת הרווחים של ערוץ 2 ודומיו, ושפע הכסף המצוי כיום בערוצים המסחריים בעלי הזיכיון לפרסם, יעבור אל אולפניהם של היוצרים כמו גם גופי האינטרנט החדשים כמו גוגל ופייסבוק.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

חמשת הטרנדים המובילים בשיווק 2012: התעצמות האינטראקטיביות

להגיב

מאמר בכתב העת Customer Relationship Management שפורסם החודש מאת ג'ודית אקווינו, מנסה להמליץ על חמשת הטרנדים הבולטים ביותר לשנה הקרובה. הממצאים מבוססים על ראיונות עם משווקים, אנליסטים ומומחים. הטרנדים המובילים ברשימה הם: שיווק סלולרי; קודים של QR; כלי ניטור של מדיה חברתית; שיווק באמצעות מדיה חברתית; ושיווק באמצעות וידאו.

לקריאת המאמר המלא בטור השבועי שלי במדור השיווק של דה מרקר

מדוע לא תמיד טוב להיות פופולרי בשיווק: צרכנים בודדים קונים מותגים בודדים

להגיב

מאמר שפורסם לאחרונה בוחן כיצד בדידות משפיעה על בחירותיהם של צרכנים. הממצאים מורים על כך שצרכנים החשים בדידות רואים עצמם במידה מסוימת כמיעוט חברתי בעוד שצרכנים שמרגישים קרבה חברתית לאחרים רואים עצמם כמחוברים לקהילה ולקונצנזוס חברתי הקשור אליה, בין היתר בהקשרים מותגיים ושיווקיים.

המחשב נתפש בעבר כמדיום מנוכר שמרחיק אנשים זה מזה. ואולם האינטרנט, ובעיקר פלטפורמות הווב 2.0 שחשפו את הציבור לאינטראקציה בין-אישית וקבוצתית נרחבת, שינו במידה רבה תדמית זו. פייסבוק, לדוגמה, מזכיר במידה מסויימת את מסגרת המועדון החברתי, התנועה, או אף את הקיבוץ של פעם. אנשים רבים חברים בפייסבוק, כמו במועדון/בקיבוץ, לחלקם קשר קרוב עם חברי פייסבוק כאלה או אחרים, חלקם מכירים את חבריהם באופן מטושטש והקשר שלהם עימם רחוק – חלקם אינם מוכרים להם כלל מהעולם שמחוץ לסייברספייס, ואפילו מהעולם הוירטואלי עצמו. עם זאת, ניתן להבחין כיום בשכונה וירטואלית שיוצרת בין היתר חברויות אישיות כמו גם מהפכות חברתיות. ולמרות כל זאת, תדמיתה של הרשת מרתיעה עדיין רבים, ולפחות לפי ממצאי המחקר הנוכחי, מותירה צרכנים רבים בבדידותם.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה-מרקר

הפיתוי אסור, העישון מותר – תפקיד הרגולטור כמשווק "מתחת לקו" בקידום האינטרס הציבורי

להגיב

עולם השיווק והפרסום יוצר לא-פעם שאלות אתיות וחברתיות כמו – עד כמה מותר ולגיטימי לקדם מוצרים שיביאו אנשים לצרוך יותר ממה שהם צריכים, לצרוך מוצרים שאינם מיטיבים עימם ולעתים אף מזיקים להם או לשלם יותר ממה שראוי לשלם תמורת תועלות שעצם קיומן מוטל בספק.

יפה תעשה רשות שדות התעופה אם במקום תמונות של אנשים הצורכים סיגריות בהנאה, תחליף את השילוט מעל חדר העישון בשדה התעופה באילת באותן הזהרות ברורות של משרד הבריאות על סכנות העישון. אולי אפשר אף לנקוט בצעד יותר דרסטי ולשקול את ביטול חדר העישון בשדה התעופה הקטנטן הזה, או לפחות להזיזו למקום צדדי ופחות מעודד צריכת סיגריות. האופן בו מוצבת כעת "פרסומת" העישון והמיקום המזמין של חדר העישון מעודדים התנהגות שהעולם כולו מנסה למגר כנגד עישון.

במדינות מסוימות בעולם קיימת אכיפה נוקשה וחמורה כנגד עישון במרחב הציבורי. מלקום גלדוול, עיתונאי הניו-יורקר שתיאר את תופעת העישון באופן מרתק, טען שממשלות מעדיפות להימנע מהפעלת רגולציה כנגד עישון ולא להתעמת עם לוביסטים ובעלי ההון של תעשיית הטבק. הן מעדיפות לייצר מודעות צרכנית לנזקי העישון בעזרת תקציבי פרסום, שלמרבה הצער בעלי משמעות ואפקטיביות נמוכים בהרבה מיעילות האכיפה והרגולציה. מחקרים מצטברים מכל העולם מראים שהגבלת האפשרות לעשן במקומות ציבוריים מביאה לתוצאות משמעותיות בהרבה מקמפיינים. במונחי השיווק אפשר לומר שפעילות שיווקית "מתחת לקו" יעילה במקרה הזה, וכנראה באופן כללי, ליצירת שינוי התנהגות צרכני, יותר מגישה "מעל הקו".

למאמר המלא בדה-מרקר שיווק

על חשיבות חווית לקוח חיובית בין נטישה לנאמנות

להגיב

הכתבה הנוכחית נכתבה כתוצאה מתקלה שאותה חוויתי אתמול – הרכב הישן והוותיק שלנו בן ח"י שנים הלך לעולמו. אש אחזה בו באמצע נסיעה, ותוך שניות בודדות הוא הפך לשלד שרוף בשולי כביש מספר 1. המשטרה פינתה את המכונית למקום שאינו מפריע לתנועה, ודרשה ממני לפנות את השאריות המפוחמות בהקדם האפשרי, "אחרת תקבל קנס".

מאחר ולחברות ביטוח אין (לשמחתנו) הזדמנויות רבות ליצור חוויות חיוביות ללקוחותיהן, עליהן להפנים את אימרתו של פיליפ קוטלר בהתייחסו לשיווק חווייתי: "בעולם בו מספר המותגים והחוויות גדל, והלקוחות נעשים מתוחכמים יותר, בכל מקום בו מתקיים או שיכול להתקיים מגע עם הלקוח, כל אינטראקציה עם לקוח, הופכת לאירוע". דהיינו, גם שיחה פונקציונאלית למרכז שירות בכל הקשר שהוא, היא דוגמית של הזדמנות למגע חיובי עם לקוח שמטרתה הגברת נאמנותו בעתיד ובטווח הארוך.

לקריאת המאמר בדה מרקר שיווק

לקוח מנגה, צרכנית ממאדים: שערים רגשים בהתנהגות הצרכן

להגיב

מחקרי רגשות בבני אדם נעשו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. ממצאים מורים שמצב רוח חיובי או שלילי מנבא דפוס התנהגות שונה מאוד בטווח רחב של פעולות וקבלת החלטות, החל מסגנון השקעה בבורסה, עבור באופן רכישה בסופרמרקט וכלה במידת איסוף וניתוח מידע שיווקי. ההתעניינות בתחום זה בעולם השיווק קשורה הן לכך שצרכנים מצויים במצבי רוח ספציפיים הקשורים לא רק לעולמם הפרטי אלא באופן ישיר למוצרים ולשירות שהפירמה מספקת, והן לכך שפרסומות ואמצעי שיווק אחרים משפיעים ומתפעלים באופן ישיר מצב רוח.

במחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת Journal of Consumer Research ערכו חוקרים סידרה של חמישה ניסויים בהם הופעלו מניפולציות של רגש ובהם נמדדו תגובותיהם של נבדקים למוצר של קרם לחות לגוף. מוצרים קוסמטיים מסוג זה עשויים למשוך את תשומת הלב דרך מספר ערוצים חושיים ובעיקר חוש המישוש, חוש הראיה וחוש הריח. מתברר שמצב רגשי בטבע מעצים שימוש בערוצי חוש מסוימים

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר שיווק http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=110256&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%94%2C+%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D%3A+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=110256&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%94%2C+%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D%3A+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

ראיון למעריב שהתפרסם היום: אסם מוחקת את המותג גרבר

להגיב

היום במעריב פורסמה כתבה בלעדית של נורית קדוש על מהלך המיתוג מחדש שעורכת אסם על גרבר שיופיע תחת מותג מטרנה. זהו ללא ספק מהלך מעניין, מאחר וגרבר הינו מותג מוביל ושם גנרי שחברות רבות היו רוצות לאמץ לעצמן. עם זאת, במידה וחברה משווקת שני מותגים שונים וחזקים בשני ראשי חץ נפרדים, היא גם משלמת על כך מחיר מסוים. לעיתים מועדפת אסטרטגיה של ראש חץ אחד בעל מובילות ברורה על המתחרים, שאומר באופן ישיר "אני הכי גדול". להלן כמה משפטים מתוך הדברים שעליהם רואיינתי בכתבה, ואח"כ  קישור לתוכן המלא במעריב:

"המהלך תואם את אסטרטגיית המיתוג המשפחתי של אסם: כמו שיש פסטה אסם, מרק אסם ועוגת הבית אסם, החברה פועלת כדי שמוצרי המזון לתינוקות יהיו כולם תחת משפחת מוצרי מטרנה. באסטרטגיית שיווק גלובלי יש דרכים שונות להפצה וכאן מדובר בשילוב בין מותג גלובלי לבין התאמות מקומיות. בישראל הושקע הרבה מאוד במותג מטרנה ובהחלט ייתכן שהוא חזק יותר מגרבר". קפלן משווה את המהלך לפעילות מותגים פרטיים, השואבים כוח מהמותג המוביל המייצר אותם עבור הרשת: "כשקונים כדור לשיכוך כאבים של המותג הפרטי לייף של סופר-פארם יודעים שיצרן תרופות גדול עומד מאחורי המוצר והידיעה הזאת מחזקת את המותג. גם כאן המותג גרבר יחזק את עוצמתה של מטרנה בישראל".

הכתבה מופיעה כאן: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/320/165.html