סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

הקורס שלנו עומד לקראת סיומו, וכפי שכתבתי בתחילת הקורס, "כל סוף הוא התחלה חדשה". זהו הרעיון שעמד ועומד מאחורי הנושא המרכזי של הקורס שלנו, בנוגע לגיל הפרישה, ולחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לאינטגרציה של הידע, המחשבות, הרעיונות שהצטברו אצל כל אחת ואחד מכם לאורך הקורס והפיכתו למסמך בר-משמעות. אין הכוונה להוסיף עוד ידע ומשימות קריאה נוספות, אלא לחזור לחומרי הקורס, למטלות שביצעתם, ולבחון כיצד ניתן לתרגם את כל אלו לרעיונות יישומיים ולרעיונות ומחשבות שישארו עמכם גם בעתיד.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אם אחזור לדברי המבוא שלי בתחילת הקורס, הרי שהזקנה והפרישה אינם פופולאריים במיוחד. אנשים שואפים להגיע לזקנה מכובדת, לפרוש בכבוד, אבל האסוציאציות שלהם, של כולנו, ואפילו של מוסדות עסקיים ומוסדות השלטון בנוגע לתקופה זו נוגעים לקושי, לחולי, לסיום החיים הקרב.

אך כל אלו סטריאוטיפים מיושנים למדי. גיל הפרישה הוא גיל צעיר למדי כיום, שאחריו לאדם פוטנציאל התפתחות ועשייה של 20-30 שנה. חשבו על עצמכם לפני 20 שנה או בעוד 20 שנה, זהו טווח זמן עצום שניתן לממש בו חלומות, יכולות, ניסיון חיים שהצטבר… אנו בתקופה ששינוי תפיסת הזקנה היא משימה חברתית וכלכלית מחייבת. התפיסה של גיל הפרישה כזקנה שמובילה לסוג של פרישה מהחברה ומחיי העשייה גורמת לנזק רב, הן לפורשים שאיכות חייהם נפגעת ופוטנציאל המימוש שלהם למעשה נבלם, אך גם לחברה כולה – לצעירים שלמעשה נדרשים לממן את האוכלוסייה המבוגרת שהיקפה הולך ומתרחב, לפריון העבודה של השוק, ועוד.

לצורך ביצוע עבודת הסיום הנכם מתבקשים לחזור לארבעת מטלות הקורס שהגשתם ולעיין בהם. היזכרו בדברים שכתבתם בהקשרים השונים. כעת לאחר הרענון גשו לביצוע המשימה הבאה:

דמיינו תחרות "תכניות עסקיות חדשניות" שפורסמה בשוק. הזוכה בתחרות (וירטואלית) זו יזכה בכבוד וגם במימון לתכנית העסקים שהציע. אגב, תחרויות כאלה מקובלות מאוד במקומות רבים בעולם, ולא מעט עסקים יזמיים של צעירים התחילו בצורה שכזו.

במשימה הנוכחית תבצעו סימולציה לעצמכם בהגשת תכנית שכזו בנושא פתרונות לגיל השלישי. שימו לב – אין הכוונה בבנית תכנית עסקית פיננסית – החלק הזה דווקא אינו החלק המהותי כאן. החלק המרכזי הוא "הרעיון" שעולה בדעתכם בנוגע לארגון / עסק / שירות או כל תוצר אחר שהייתם מעוניינים להקים, אילו היו לכם האמצעים לכך, ואשר מתקשר לפוטנציאל שעולה מאוכלוסית הגיל השלישי – אוכלוסיה של פורשים, אשר תפקודם בחיים תקין לא פחות מאלו שעדיין בשוק העבודה בעשור שקודם לגיל הפרישה.

יודגש ש"הרעיון" אינו חייב להיות קשור ישירות לגיל הפורשים, אינו חייב להיות פתרון לבעיה כמכלול, הוא יכול להתמקד אפילו בהיבט צר וספציפי של הנושא כולו.

המשימה הנוכחית תתפרש על פני 3 עמודים שמתוכם יוקדש עמוד אחד יוקדם לרציונל, לרקע, לרעיון העסקי / שירותי שהנכם מעוניינים להציע. מבוא זה יהיה מבוסס על ממצאי ארבעת המשימות שהגשתם לאורך הקורס עד כה, כמובן רק במה שרלוונטי, וכמובן שניתן להשלים בו פרטים בהתאם לצורך.

העמוד השני יוקדש לתיאור המיזם שלכם, הן למאפייניו וכיצד יפעל, והן לגבי השאלה מה הוא מחדש, במה הוא עונה על הצורך שהוגדר במשימה זו ובקורס כולו. נסו לתת גם הערכה תקציבית כללית לפרויקט, למרות שאין הכרח לעשות זאת.

בעמוד השלישי והאחרון נסו לסכם את האימפקט – ההשפעה, שהיתה לעיסוק בנושאי הקורס עליכם, האם התחברתם? מה עורר בכם סקרנות ורצון לפעול? מה גרם דווקא התרחקות ורתיעה. ניתן להוסיף כמובן כל הערה או התייחסות אישית שלכם, כעת עם סיום הקורס והפרידה.

הגשת המטלה עד ליום שלישי 21 ביוני

תודה לכולכם על ההשתתפות הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמשימות האקדמיות השונות

הנחיות למטלת הסיום

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול" במספר היבטים הקשורים למערכות יחסים בעולם העסקי-ניהולי וכיצד היבטים פסיכולוגיים משפיעים ומתערבים בתהליכים שעד לפני מספר קטן של שנים נחשבו רציונאליים, ולעולם הפסיכולוגיה לא היה מקום בהסברם.

מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

באחד השיעורים הראשונים שלמדתי באקדמיה שרטט המרצה לכלכלה על הלוח עקומות ביקוש והיצע  המיועדות למציאת שיווי המשקל בשוק של כמות ומחיר. בסוגריים הוסיף המרצה את האות ט' ליד עקומת הביקוש, ואמר שהדבר מייצג "טעמים" של צרכנים. כמובן ששינוי בטעמים יזיז את עקומת הביקוש למעלה ולמטה, אבל, מאחר ומדובר בנושא לא מדעי שלא ניתן לחזותו, אנחנו…, כך גרס המרצה, "יכולים להתעלם ממנו… זה נושא לפסיכולוגים, לא לכלכלנים".

עוד 16 שנים יחלפו מאותו אירוע ועד לזכייתו של הפסיכולוג פרופ' דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה, שהפך את הביטוי "הלא מדעי" שבסוגריים לאחד מהנושאים האקטואליים ביותר בחקר הכלכלי המודרנית. פסיכולוגיה עסקית ומערכות יחסים הם לב הקונצנזוס כיום בחקר של כל תופעה ארגונית, ניהולית ועסקית, החל ממשמעותם של מותגים, נאמנות צרכנים ועובדים, מחוייבות לעבודה וללימודים, "סנטימנט שוק" בהשקעות בבורסה ותחומים רבים נוספים.

במהלך הסמסטר הנוכחי נחשפתם מעט לעולם התוכן הזה דרך ארבעת המטלות שמאחוריכם, והגענו כעת למטלת הסיכום. כאן הבחירה תעבור לידיכם. במטלה זו אינכם מתבקשים להתמודד עם חומר לימוד חדש אלא לעבד את אשר למדתם, לבצע אינטגרציה כלשהי, ולאסוף את מחשבותיכם לגבי הקורס בכללותו, מהפרטים הקטנים ועד למכלול השלם.

הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (600-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

הנכם מתבקשים להביא לפחות מקור אחד חיצוני ותיאורטי לחיזוק טענותיכם, רצוי מאמר אקדמי ומדעי דרך מאגרי המידע של הספריה, אך אפשר גם מאמר מקצועי מכתבי עת אינטרנטיים הפתוחים לחיפוש חופשי באנגלית או בעברית.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

הגשת המטלה עד 17 ביוני 2013

סיום סמסטר מוצלח לכולכם ובהצלחה בבחינות

אורן ולירון

במטלה הראשונה של הקורס נחשפתם למונח ה"זרימה" וניסיתם לבחון כיצד חוויית הזרימה נראית בחיי היום-יום שלכם. במטלה השנייה נבקש להעמיק את תכני המטלה הראשונה ולהמשיך על בסיס ממצאיכם לבחון כיצד נראה הנוף מהמדרגה החמישית של מאסלו.

מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

התיאוריה של אברהם מאסלו, שנראית היום כמעט טריוויאלית אך היתה חדשנית לתקופתה, חילקה את צרכי הפרט בהיררכיה של צרכים מהבסיסיים ביותר שנדרשים להישרדות וקיום ועד למימוש העצמי. במציאות של ימנו הפכו ארבע המדרגות הראשונות של ההיררכיה ל"ברירת מחדל". למעשה כולכם, אפילו מעצם נוכחותכם בתכנית הלימודים הנוכחית, נאבקים על קיומכם האקזיסטנציאליסטי במרחב המדרגה החמישית של מאסלו. חשוב לכם כמובן להצליח, להשתכר היטב, לזכות בהערכה חברתית, כל אלו במונחי ארבעת המדרגות הראשונות, אבל באופן פרדוקסאלי, ככל שהעולם נעשה עשיר ושופע יותר, ככל שמגוון ואפשרויות הבחירה מתרחבות, כך המצוקה דווקא גוברת. האדם מטבעו אינו מסתפק בהישגיו הבסיסיים, וכאשר אלו מתמלאים, נוצרים מייד יעדים חדשים שאינם מסופקים. הרכב הנפלא שאדם שואף לרכוש מספק מזור למספר שבועות לאותו צורך של הישג ומימוש, אך גאג'טים חדישים כגון אלו, יקרים וזולים כאחד, אינם מחזיקים זמן רב בייעודם זה. מכאן שבתקופה בה אנו חיים נדרשים עוגנים יציבים ומצפן בעל מחט מכוילת היטב לצפון האישי של כל אדם ואדם שיצביעו על הכיוון במעלה הגבעות והאתגרים שמציבה המדרגה החמישית, שבאופן מפתיע, אינה מהווה פסגה, אלא סדרה של קפלי קרקע חדשים, שלמרות שאינם עשויים מחומרים קשים כמו מזון וגג להגנה, הם נחשקים ונדרשים, אולי אף יותר מאלו שמצויים בבסיס הפירמידה.

החלק התיאורטי

אנא קראו את הפרק השביעי מתוך ספרו המתורגם לעברית של צ'יקסנטמיהאהי "זרימה", עמודים 179-201 בהוצאת אופוס המצורף להלן באישורה הנדיב של ההוצאה לאור.
הספר זרימה מאת מיהי צ'יקסנטמהיי יצא בישראל בעברית בהוצאת אופוס www.opus.co.il

פרק 7 בספר זרימה לקריאה

כותרת הפרק "עבודה כזרימה" והוא אחד הפרקים הרלוונטיים ביותר בספר להקשר שלנו בבית הספר למנהל עסקים. סכמו את הפרק בעמוד עד שניים (עד 500 מילה).

החלק היישומי

באחד מספריו של ד"ר טל בן שחר המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית מציע בן שחר לערוך רשימת נושאים, פעילויות ודברים שאנו עושים בשלוש קטגוריות. ניתן ורצוי לחזור על פעילויות מסוימות בתוך שלושת הקטגוריות, וכמובן שרצוי להוסיף ולפרט נושאים שצריכים להופיע רק בקטגוריה מסוימת:

1. חוזקות: מהן העוצמות שלי? דברים שאני טוב בהם, מקבל עליהם פידבקים טובים, שאני יודע שאני חזק בהם
2. הנאה: מה גורם לי הנאה? מה אני אוהב/ת לעשות? גם הנאות קטנות של היום-יום שיש בהן "כיף" טהור, גם הנאות גדולות של הישגים שיש בהן סיפוק.
3. משמעות: מה משמעותי עבורי? מה נותן לי תחושה של שליחות והגשמה עצמית? לא בהכרח רק דברים גדולים ונשגבים, אך דברים שכן נותנים השראה ומשמעות פנימית.

כמובן שבחיים שלושת הקטגוריות הנ"ל לא חופפות. ישנם דברים שאנחנו חזקים בהם, אך אינם נותנים לנו בהכרח משמעות ואינם גורמים לנו בהכרח הנאה מיוחדת. אני למשל ממש מעולה ברחיצת כלים. אינני יכול להעיד שזו פעילות שגורמת לי הנאה מיוחדת ובוודאי לא משמעות. יש עם זאת חוויית זרימה מסוימת בתהליך רחיצת הכלים שעשויה להעיד על כך שמשהו בפעילות הזו עשוי לספק ולספר משהו מעניין על דברים שכן גורמים להנאה ומשמעות – נדון בכך מייד, אך נסיים קודם כל את רצף הסעיפים הנ"ל, נעבור מחוזקות למקורות ההנאה: אני נהנה מאוד ממנת סביח אצל עובד בגבעתיים, אני נהנה גם לשמוע מוסיקה ולטייל. איכשהו כל אלו אינם מתקשרים עבורי ישירות לחוזקותי (לעיתים דווקא לחולשותי, בכל מה שנוגע למתוקים), ולמרות שבהנאות הללו יש משהו שממחיש שטוב לחיות, ישנם כנראה דברים שנותנים לי תחושת משמעות גדולה יותר בחיים. ואם במשמעות עסקינן, הרי שיש דברים שאנו עושים שכנראה נראים לנו חשובים וערכיים. לדוגמה, כאשר אנו מקדישים יום לזיכרון הנופלים או לזכר אירועים חשובים, אנו מתמלאים בהשראה ותחושה של משמעות. עם זאת, תחושה זו אינה קשורה בהכרח לחוזקות, ובוודאי שאינה מהנה. לסיכום, ישנם דברים רבים שאנו נוהגים לעשות מתוך מוטיבציות שונות ומגוונות, ויתכן ששלושת הקטגוריות שציינתי אף לא מכסות את כולם. ולמרות שראינו שניתן לתאר פעילויות עצמאיות עבור כל קטגוריה (חוזקה, הנאה, משמעות), ישנם בוודאי דברים שחוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות. למשל אצלי – אני מניח שהכתיבה המחקרית שלי, מבטאת כנראה משהו שמגיע מהחוזקות שלי ואין ספק שאחרי למעלה מ-20 שנה באקדמיה אני מיומן בה מעצם העיסוק הקבוע שלי במחקר. אך היא אינה רק ביטוי פרגמטי של ביצועים, שכן היא מסבה לי בדרך כלל הנאה וסיפוק, וללא ספק גם נותנת לי גם משמעות לחיים. זו למשל דוגמה לפעילות שניתן לזהות בשלושת הקטגוריות. אך גם דברים שאינם מופיעים באופן טבעי בשלושתן עשויים לספק קצות-חוט לפעילויות אסטרטגיות של הפרט. רחיצת הכלים, למשל, שהוזכרה לעיל, לא כוללת אצלי אמנם הנאה ומשמעות, אבל אם נבחן את מהותה, ניתן להבחין שיש בה עקרונות מנחים של זרימה – היא כוללת רצף פעולות מובנה, שמצד אחד מספקות פידבק מיידי על כל כוס או צלחת שעברו טיפול, אך אינן רוטיניות לחלוטין שכן נדרש טיפול שונה בכוס עדינה, צלחת קרמיקה או מחבת שמעט נשרף על האש. חדי העין שבינכם בוודאי מגלים מייד עד כמה חוזקותי ברחיצת כלים יוצאי דופן, אך בינינו, זה אינו בהכרח הדבר המעניין. אך מאחר ואני סבור שמקורות הזרימה הם עדות לתופעות רחבות ומעניינות בהרבה, אני מנסה לאמץ את מחשבתי כדי להבין איזו התנהלות נוספת בחיי דומה קצת לרחיצת הכלים. לא היה צריך ללכת רחוק מידי. עבודתי המחקרית דומה מאוד לרחיצת כלים. עליך לבחון משתנים מסוגים שונים, להריץ על כל אחד מהם פרוצדורה סטטיסטית מסוימת, ולראות כיצד לאט-לאט אוסף הכלים המלוכלכים בכיור של המעבדה שלי, מתחיל להיראות נקי ומבריק, עד שבסופו של תהליך בן כמה שעות אני מוצא עצמי עם סט כלים שמאפשר לי לשבת ולכתוב מאמר. למרות שאין שאר-רוח רב ברחיצת כלים, אני מעריך שרבים מכם יוכלו להזדהות עם חווית הזרימה שמלווה אותי במהלך פיצוח של סוגיה מדעית עד לפתרונה במאמר. בהתבוננות מהצד אני מבין אולי שהזרימה שמתרחשת בזמן רחיצת הכלים היא אותה נטייה שמאפשרת לי "לשחק" עם הנתונים בתוכנת SPSS במשך שעות, ולהתכנס מהם לתוצר שמצוי בליבת העיסוק שלי כחוקר. רחיצת הכלים היא סיגנל שעשוי לעזור לי לבחון את חוזקותי, מקורות ההנאה, ומקורות המשמעות שלי בחיים, ואין ספק שהמחקר המדעי נמצא בנישה הזו.

שיתפתי אתכם באריכות במחשבות שלי על קטגוריות המעשים והפעילויות שלי, בכדי להמחיש את מה שאבקש מכם לעשות במטלה הנוכחית:

1. רשמו כמה שיותר פריטים של פעילויות, התנהגויות, מעשים, וכו' בכל אחת משלושת הקטגוריות הנ"ל באופן בלתי תלוי, כלומר, בלי לנסות לחבר ולקשר ביניהם. ניתן להשתמש בפריטים יותר מפעם אחת כמובן, עבור כל קטגוריה, בהתאמה.
2. התבוננו על הממצאים שלכם מהמטלה הראשונה, נסו לבחון אילו פעילויות עלו במטלה הקודמת ואשר קשורות באופן כלשהו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, לפעילויות השונות שמופיעות ברשימה הנ"ל.
3. בחנו אילו פריטים חוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות, בין אם באופן מלא ומיידי, ובין אם באופן עקיף דרך משמעות הפעילות (ראו לעיל את הקשר בין רחיצת כלים לעיבוד סטטיסטי).

תארו את ההתבוננות הנ"ל בכתיבה שמתארת את מחשבותיכם, את הדברים שהחלטתם לבדוק, קשיים בתהליכי קבלת ההחלטות שבהם נתקלתם, תובנות שעולות אצלכם תוך כדי תנועה וכדומה. נסו לקשור את הכתיבה היישומית לעקרונות שהופיעו בפרק הקריאה. (שניים עד שלושה עמודים למכלול הכתיבה בחלק התיאוריטי).

הגשה עד 01 באפריל 2014 בחצות.

למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו "להצלחה יש דרך, והיא מתחילה כאן ועכשיו" – את הכותרת הזו ראיתם בוודאי במהלך לימודיכם במכללה למנהל. היא מופיעה על קירות של מבנים וכיתות ונאמרת מתוך סרטון שהופק לפני כשנה לקראת היום הפתוח לנרשמים. בין אם הנכם מזדהים עם כותרת זו ובין אם לאו, היא מתאימה לפתיחתו של הסמסטר הנוכחי שיתמקד בסוגיית ההצלחה וה"למידה מתוך הצלחות". ברוכים הבאים לכולכם לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הקורס מיישם שיטת למידה מסורתית אך שאינה נפוצה במקומותינו. אני משתמש בה מזה 16 שנה כאן בבית הספר למנהל עסקים, ובין אם תאהבו, תשנאו, או תהיו אדישים לאופייה, היא תשבור מעט את שגרת הלמידה המסורתית בתואר. הסמסטר הנוכחי בו נתמקד בלמידה (מהצלחות) יוכל לספק לנו גם התבוננות בתהליך מקביל על הלמידה שלנו בקורס הנוכחי. נוכל לשאול שאלות לגבי אופי הלמידה בהתכתבות ללא מפגש פיזי בינינו, וכמובן לנסות ולהבין מכך מה אופי הלמידה מהצלחות שמתאים לכל אחת ואחד מאיתנו בעבודה ובחיים בכלל. לוח המודעות האלקטרוני של הקורס נמצא כאן ובו תוכלו להתעדכן במרוכז על פרסום מטלה חדשה ומועד הגשתה, הודעה על כך תישלח תמיד גם בדואר האלקטרוני דרך הפורטל הלימודי. בהמשך מסמך זה אפרט את אופיו של הקורס, מבנה הלמידה והמטלות שלו, אך ראשית, לפני שנגלוש להיבטים הלוגיסטיים, אני מעדיף לפתוח דווקא במהות ובתוכן הקורס. הקורס הנוכחי מעלה בכל סמסטר נושא שונה, המבנה שלו זהה, כפי שאפרט מייד, אולם תוכן הלמידה וחומר הקריאה, הלימוד והיישום, שונים וחדשים מידי סמסטר. הנושא שבחרתי להתמקד בו בסמסטר הנוכחי הינו  "למידה מהצלחות". אני מצפה שעד לסיום הסמסטר נוכל להבין ולהכיר את המושג הזה מהיבטיו השונים, ונדע ליישם את הידע הזה להצלחות אישיות, מקצועיות וארגוניות, שכן הסנדלר אינו אמור ללכת יחף – חומר הלמידה והצלחת כל אחד מאיתנו, יכולים במקרה הנוכחי ללכת זה עם זה, יד ביד. פיתוח מתודות ומחקר בתחום הלמידה מהצלחות מתבצעות באופן עקבי במסגרת "היחידה ללמידה מהצלחות" במכון ברוקדייל של הג'וינט ועומדים לרשות הכלל. נשתמש רבות בחומרי ופרסומי היחידה במסגרת הקורס הנוכחי. בראש היחידה והפיתוח עומד חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית פרופ' יונה רוזנפלד, מוותיקי העובדים הסוציאליים בישראל, הקב"ן הראשון בצה"ל, פרופסור אמריטוס של בית הספר לעבודה סוציאלית ולמדיניות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מכתביו ופיתוחיו ילוו את הקורס הנוכחי. כפתיח לקורס הנוכחי ולמטלה הראשונה ברצוני להביא להלן מעט מתוך דבריו של פרופ' יונה רוזנפלד: למידה מהצלחות היא תהליך של למידה שמטרתו לזהות את הפעילויות ואת עקרונות הפעולה שתרמו להצלחות בעבר למען השימוש בהן בהווה ובעתיד. עקרונות ופעולות אלו שמובילים להצלחות, לעיתים כאלה שהינן חוזרות ונשנות ולפיכך לכאורה מוכרות, אינן מודעות ומוגדרות לפרט ולארגונים ולכן מצויות בתוכם על פי רוב באופן סמוי. כלומר, במערכת קיימת הנטייה, שגרת העבודה ומגוון מנגנונים אוטומטיים ואינטואיטיביים שדוחפים לכיווני ההצלחה,  אולם הם נסתרים פעמים רבות מן העין ואינם מוגדרים בצורה מפורשת. בעוד שהמצוינות, לכשעצמה, היא בבחינת ציון לשבח, הרי שבאמצעות שימוש בלמידה מהצלחות יוכלו בעליהם – יוצריהם של תוצרים מצוינים לפעול למען הפצתם, ובתוך כך לתרום למערכות ולאנשים נוספים. לכך דרושות הן התמצאות בשיטות הלמידה מהצלחות והן רוח של נדיבות המקדמת את הנכונות ואת המודעות של המצליחים לצורך להנחיל לאחרים את הידע על אודות מה שעשו. זיהוי הידע הסמוי והצגתו בלשון מכוונת לפעולה עשויים להפיח רוח של אופטימיות במצבים שהכישלון בהתמודדות איתם הוא תדיר. לא במקרה התפתחו לאחרונה ברוח זו, נוסף על "למידה מהצלחות", גם גישות של "תפנית חיובית" – Positive Deviance "חקר מוקיר" – Appreciative Inquiry ושל למידה במחקרי "עמידות" Resilience, אשר השימוש בהן הולך וגובר בעשור האחרון. פרופ' רוזנפלד טוען שבכדי ללמוד מהצלחות מוכרחים להיות אופטימיים ובעלי חוש הומור, לראות את נקודת הסוף, שהיא אופטימית – כך למשל ילדים לומדים ומצליחים. חשוב לזכור, לטענתו, שאנחנו חוזרים ועושים הרבה פעולות פשוטות ושגרתיות בצורה מוצלחת, פשוט בגלל שהצלחנו לבצע אותן, ועל פי רוב באופן סמוי ולא מודע. לדוגמא – בישול: אנחנו לומדים מההצלחות שלנו ומהצלחותיהם של אחרים. חשוב להכיר בכך שלמידה מהצלחות איננה רק סטטית, שכן גם כשאנו לוקחים מתכון שהצליח אנחנו יכולים להוסיף עוד משהו שמתאים לנו ועשוי לשפר את ההצלחה הבאה. בתחום הלמידה מהצלחות מוכרות שלוש מתודות או אוריינטציות פעולה. ננסה לתת מקום לכל אחת מהן במסגרת הלמידה הקבוצתית שלנו הסמסטר, אולם יש להכיר שהשימוש הולך ונעשה מורכב יותר ואבסטרקטי יותר ככל שעוברים מזו הראשונה להלן לשנייה ובמיוחד לשלישית: א. למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית. גישה זו מתמקדת בהבנה שהייתה הצלחה, למשל שהתלמיד או העובד התקדם והצליח, בבירור השאלה מה היו המחירים שהיה צריך לשלם עבור ההצלחה – מרכיב חשוב שנדרש כיוון שהפרט והארגון חייב להכיר במחיר שההצלחה דורשת, ולעיתים להצהיר שאינו מעוניין לשלם מחיר זה גם במחיר ויתור על ההצלחה. לאחר מכן המתודה דורשת פירוט של הפעולות שהביאו להצלחה. זוהי למידה באמצעות התבוננות פנימית ומשוב – אינטרוספקציה ורפלקציה – המשתתפים נדרשים לא להסביר, אלא לדעת מה בדיוק עשו. זו מהותה של המתודה הרטרוספקטיבית המתבוננת לאחור ומפיקה תובנות יישומיות מהתבוננות זו. ב. המסע בעקבות שאלת למידה – המתודה הפרוספקטיבית. גישה זו כרוכה במסע בעקבות שאלת למידה. במהלך המסע נבחנת סוגיה לא פתורה שהופכת לשאלת למידה מודעות וברת למידה. התהליך כמו קודם דורש גם המרה של תהליך החיפוש לעשייה בפועל. ג. הלמידה על הלמידה למען הנחלת למידה מתמשכת במערכות חברתיות. זוהי סוג של "מטה-למידה". הכוונה היא להתבוננות של המשתתפים על דרכי הלמידה שלהם, הנובעת מהתפיסה שזה מאפשר למידה. בסוף כל מפגש שואלים את המשתתפים איך למדו היום – כלומר ביצוע תהליך התבוננות על ההתנסות עצמה ולמידה לצורך שיפור ביצוע בעתיד. הפתגם "אין חכם כבעל הניסיון" מופיע בכתבים רבים ובצורות שונות כ-1000 שנים. ההכרה שהניסיון חשוב מהידע או לפחות בשילוב עימו הכרחי לצורת השגת הצלחה, נראה כמוסכמה אוניברסלית. אך הניסיון עצמו אינו נובע בהכרח מהצלחה, גם ניסיון הכישלון יכול ללמדנו, ולמעשה, במקרים רבים אנשים מנסים ללמוד מתוך כישלונותיהם. בקורס הנוכחי ננסה להתרחק מגישה זו ולהתמקד בניסיון ובלמידה מתוך הצלחות. עם זאת, חשוב להדגיש שלמידה מהצלחות איננה מדירה את חקר הכישלונות מהבמה ואינה מהווה כסות לקיומם של כישלונות ואף מהפוטנציאל שקיים בהם ללמידה. סטף ורטהיימר, בספרו "איש ליד מכונה" מספר על התמודדותו עם כשלונות: "…במקומות רבים נכשלנו…הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. חלקם של הכשלונות אינו נופל, בעיניי, מחלקן של ההצלחות". מייקל ג'ורדן, הכדורסלן האגדי, מסכם את הקריירה שלו: "החטאתי יותר מ – 9000 זריקות לסל מתוכן החמצתי 26 זריקות מכריעות משחק, הפסדתי כמעט 300 משחקים, נכשלתי שוב ושוב בחיי וזאת הסיבה שהצלחתי! " (למקור ולהרחבה ראו את המאמר למידה מכשלונות מאת ד"ר צבי ציקליק בכתב העת סטטוס). וכעת לאחר שהצגתי בקצרה את עולם התוכן בו נעסוק הסמסטר, ברצוני לעבור לחלק המינהלי, ולהסביר את שיטת הלימוד בה נשתמש. הקורס הנוכחי אליו נרשמתם הסמסטר יועבר עם צוות הוראה בהנחייתי ביחד עם גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר וכולו מועבר ב"התכתבות" בלמידה מרחוק. קורס זה מועבר על ידי בקמפוס משנת 1997 והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל, או דווקא במונחים פחות מנוכרים שאני מעדיף להשתמש בהם: "למידה מקרבת". מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות בכיתה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים. ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא "בהתכתבות" בגישה שמעודדת את הסטודנטים להשתמש במיומנויות אקדמיות מסורתיות של קריאה וכתיבה תוך כדי עיבוד מונחה של מטלות. לקורס יש לוח מודעות אלקטרוני צנוע המשמש כמרכז מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק מול המחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית ואינו דורש המצאות משותפת של הכיתה באותו מועד לצורך ביצוע המשימות. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגי קיצון. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב. הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. להלן תקציר סילבוס הקורס לצפייה ולהורדה. צוות ההוראה בקורס, שכולל כאמור אותי, את גליה ואת לירון, יהיה זמין עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה, לירון או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אנו מקווים שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה. המטלה הראשונה את הרקע לנושא הסמסטריאלי שלנו כבר פרשתי לפניכם, אבל עדיין הידע שלכם בתחום הלמידה מהצלחות הוא "נאיבי" ומבוסס על הרגלי הלמידה והשקפת העולם שלכם הסמויה והגלויה. במטלה הראשונה נבקש לשמר את האוטנטיות הנאיבית הזו ולא להשפיע עליה עם ידע. בכל אחת מארבעת מטלות הסמסטר תתבקשו לקרוא חומרי רקע תיאורטיים כאלה ואחרים, וכן לבצע מטלה יישומית. בדרך כלל המטלה התיאורטית והיישומית קשורות זו לזו, אולם הפעם נבצע הפרדה. נבקש מכם לקרוא מאמר רקע בתחום השוכן ליד נושא הלמידה הנוכחי, ואשר נזדקק לו בהמשך, ואת החלק היישומי תעשו בצורה אינטואיטיבית על למידה מהצלחות ללא רקע תיאורטי כדי לשמור על אוטנטיות הביצוע של הדברים. מטלת הסיום החמישית תהיה בהיקף דומה לארבע קודמותיה, אך תיצור אינטגרציה ולא תתבסס על ידע תיאורטי חדש, לפחות לא שאנו נעביר לעיונכם. נתחיל לפיכך דווקא מהסוף. הנכם מתבקשים לנסח ולתאר אירוע שהתרחש בעברכם, רצוי במקום העבודה או בהקשר כלשהו של קריירה והישגים מקצועיים, שמהווה מבחינתכם הצלחה, ולבחון מה ניתן ללמוד ממנו, וכיצד תוכלו ליישם למידה זו בעתיד. לאחר מכן עשו את אותו הדבר לגבי אירוע של כישלון, משהו שלא הסתדר או הצליח, וכיצד ניתן ללמוד ממנו וליישם את התובנות הללו לעתיד. הקדישו עמוד אחד לכל אחד משני המקרים הנ"ל, מתוכם כחצי עמוד לתיאור המקרה וכחצי עמוד לניתוח וליישום שלו כמיטב שיפוטכם. ברצוני להדגיש דבר-מה אתי ותהליכי: לאורך כל הקורס תתבקשו להשתמש בניסיונכם האישי, אולם מאחר וברצוננו שההשתתפות תהיה מתוך חוויית זכות ולא חובה, הנכם רשאים תמיד להציג מקרה שאיננו אישי שלכם אלא אירוע של אדם או ארגון אחר שבו לא הייתם מעורבים, אך שיש לכם לגביו ידע ומידע משמעותיים. במקרים של רגישויות וסודיות ניתן ורצוי לשנות את הפרטים האישיים במקרה כדי להפוך לתיאור שניתן להשתמש בו. בכל מקרה, תוכן העבודות נותר חסוי בפורטל הלימודי ונקרא רק על ידי צוות ההוראה. אנחנו סבורים שביטוי אישי ושימוש בתובנות אישיות עשויות לשפר את הלמידה, אך אלו לא יהיו אף פעם קריטריון שמשפיע על ציון המטלה. לגבי החלק התיאורטי של המטלה הנוכחית: למידה מטבעה שייכת למערכת חינוכית. למידה מהצלחות נוסתה ויושמה בצורה נרחבת במערכת חברתיות וחינוכיות, ולכן נעזר לאורך הקורס הנוכחי במקורות שמגיעים מתוך מערכות אלו. אחד מהמונחים המסקרנים והחדשניים בתחום הלמידה בהקשר הניהולי והארגוני פותח על ידי פיטר סנג'י ואחד משיאי פרסומיו היה בר-המכר "הארגון הלומד" – הדיסציפלינה החמישית (בעברית בהוצאת מט"ר) אין ספק שחלקכם כבר ניתקל במונח זה, נעשה בו שימוש רב במערכות גדולות, בצבא, ובמסגרות ניהוליות וחינוכיות שונות. כחלק מההתנסות הלימודית השונה, לא נכתיב לכם את מקורות הידע בתחום. אנו רואים את תפקידינו כצוות ההוראה של הקורס לקדם את הלמידה, אך לא בהכרח לייצר את תכניה כפי שמקובל בקורסים אקדמיים פרונטאליים. סוגיה זו של תפקיד המורה או ה"מלמד" ותפקידו של הלומד, הפרטני והארגוני, עומדת בוודאי גם היא בלב החקירה הלימודית שלנו בסמסטר הנוכחי. מאמרים רבים וזמינים מצויים בגוגל בעברית ובאנגלית בתחום, בין היתר החיפוש המהיר והמיידי שלי העלה כמה סיכומים, הארות ותובנות על כתיבתו של סנג'י ויישומיה. למשל, בפורטל התוכן של מופ"ת, ובפורטל התוכן של מט"ח, וכמובן בעוד רבים אחרים שתוכלו לאתר בעצמכם, כולל כמובן הספר עצמו הארגון הלומד המצוי בספרית הקמפוס בעברית ובאנגלית. הנכם מתבקשים לבצע חיפוש אינטרנט ו/או במאגרי המידע של ספרית הקמפוס, ולסכם בשניים עד שלושה עמודים לכל היותר את עקרונות הארגון הלומד. אנא שלבו לתוך הטקסט גם תובנות ודוגמאות שלכם מתוך ניסיונכם, או תגובות והתייחסויות לתיאוריה. את החומר עצמו בתחום הארגון הלומד נרצה לשלב בהמשך הקורס עם תחומי הידע הנוספים שנצבור לאורך הקורס. השורה התחתונה:

1. הסמסטר הנוכחי מוקדש בקורס סוגיות נבחרות בניהול לתחום הלמידה מהצלחות.
2. נקדיש ארבע מטלות בסה"כ + מטלת סיכום תמציתית להעמקת ועיבוד הלמידה בתחום הלמידה מהצלחות לאורך הסמסטר, כולן כוללות קריאה העמקה ויישום המתכתב, תרתי משמע, עם תוכן הקורס.
3. במטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לבצע מטלה יישומית בת שני עמודים, בכל אחד מהם לתאר מקרה של הצלחה וכישלון, בהתאמה, מה ניתן ללמוד ממנו וליישם בעתיד.
4. כמו כן הנכם מתבקשים לבצע מטלה תיאורטית בה תסכמו ותערכו המשגה של המונח "ארגון לומד".

הגשת המטלה באופן אינדיבידואלי בתיבת ההגשה בפורטל הלימודי תתבצע עד ליום שלישי 24 במרץ 2015 בחצות. ההגשות הבאות תתבצענה בדילוגים של שבועיים-שלושה עד לסיום הקורס על חמשת מטלותיו. אנחנו מאחלים לכולכם סמסטר מלמד ופורה, של הצלחות ולמידה מהצלחות אורן, גליה, לירון – צוות ההוראה

רקע לנושא הסמסטר – "זרימה" ומטלה ראשונה בקורס

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז…

לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות חזרתי לספסל הלימודים – בפסיכולוגיה. האקדמיה לא עשתה עימי חסד, ונדרשתי ללמוד מחדש תואר ראשון בפסיכולוגיה בדרך למקצוע החדש. במהלך השנים הללו סיימתי את המסלול לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עשיתי את ההתמחות הקלינית במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר 24 שנה הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם, וכל מסלול הקריירה שלי אמור היה להוביל למקום אחר. במשך שנים עסקתי בו בעת בתחומי המקצוע השונים שלי – בעבודה טיפולית קלינית, בעיקר בהפרעות חרדה ופוסט טראומה, בעבודה ייעוצית לארגונים וחברות עסקיות, וכמובן בהוראה ומחקר במכללה. בשנת 2007 קראתי לראשונה את ספרו של מרטין סליגמן "אושר אמיתי" שעוסק בתחום מחקר שסחף אותי מאז המכונה "פסיכולוגיה חיובית". תחום זה בוחן את מקורות הכוח, המוטיבציה, העמידות והחוסן של אנשים, זאת לעומת מקורות החרדה, הדיכאון, והמשבר, עליהם הוכשרתי לאורך השנים. לא במקרה הביאה עבורי הפסיכולוגיה החיובית מפגש בין שני תחומי החיים שלי – בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים, כיוון שגם בניהול השאלה המרכזית איננה כיצד לצאת ממשבר, אלא כיצד לגייס עובדים וארגונים נורמטיביים בעלי "בריאות" סבירה ומעלה, ולהפוך אותם למצוינים ובעלי הישגים. הפסיכולוגיה החיובית בוחנת גם היא "מה עובד", כיצד ניתן לטפח יכולות לייצר אנרגיה ומוטיבציה בקרב אנשים וארגונים בגישה מניעתית, בגישה של קיימות, ולא בדיעבד אחרי שהמשבר התרחש.

אך אליה וקוץ בה. המדע החדש של הפסיכולוגיה החיובית, שנעשה פופולארי והביא לפרסומים מחקריים רבים בעשור האחרון, אינו יכול תמיד להשתמש בכלים בו השתמשה הפסיכולוגיה עד כה. וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני 25 שנה, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב. יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן לא זז, ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים.

אנחנו מצויים כעת בשלבים הראשונים של הקורס, כך שאינכם צריכים עדיין להתמסר לרעיון החדש הזה, אך ברצוני לטעון שמדובר בנושא מפתח להגשמה עצמית, הצלחה, ומחויבות. מיצאו אנשים שהזמן שלהם "טס" כאשר הם בעבודה במקביל לתוצאות ביצועיות טובות – בד"כ יהיו אלה אנשים שבעי רצון מתפקידיהם, נאמנים לארגון, מחויבים לעבודתם, לעומת אחרים, שעבורם הזמן נע בקצב איטי.

המשימה התיאורטית

בסמסטר הקרוב נבחן את נושא הזמן, תפיסת הזמן, ומשמעויותיו בהיבטים שונים של ניהול, חווית לקוח, ביטוי אישי, מימוש עצמי ועוד. במטלה הראשונה הנכם מתבקשים לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס לחשיבה ניהולית, שהתפרסם בהמשך גם ב-ynet, אשר מספק סקירה על אחת מהתופעות המרתקות והמפתיעות שמתגלות במחקרי הפסיכולוגיה החיובית – הזרימה.

המאמר מצוי בקישור הבא. אנא קראו אותו ותמצתו את עיקר דבריו בכ-300 מילים לכל היותר.

מאחר וזו מטלה ראשונה בקורס שלנו, ארחיב מעט על הנחיות הכתיבה בתמצות חומר אקדמי: ראשית, יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים שלמים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

המשימה היישומית

קחו עמכם פנקס ועט למשך יום שלם באחד מימי השבוע. כוונו שעון באופן שיצלצל פעם בשעתיים פחות או יותר מהרגע שבו הגעתם לעבודתכם או מהרגע שהתארגנתם לתחילת פעילות היום בכל מקום אחר. אחת לשעתיים במהלך אותו יום התנתקו לכמה דקות ממה שאתם עושים וכתבו על דף בפסקה קצרה מה עשיתם. כמו כן, תנו ציון בין 1-7 לשלושת הפריטים הבאים המתייחסים לתפיסת הזמן הסובייקטיבית שלכם, כמו גם לחוויית הזרימה (אתגר ומיומנות). התשובה לשלושת הפריטים תתייחס לאירוע/ים שהיו לכם למיטב זיכרונכם בשעתיים האחרונות טרם מילוי השאלות. (הדפיסו לעצמכם את השאלון הקצר הבא בכמה עותקים). במידה והייתם מעורבים במהלך השעתיים שנבחנות במספר דברים, ניתן לפצל אותם ואז לענות על השאלון עבור כל פעילות בנפרד:

חשתי את הזמן חולף:

עד כמה חשת שהאתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היה גדול מבחינה אובייקטיבית?

עד כמה חשת שהיכולת והמיומנות האישיים שלך להתמודד עם האתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היו טובים?

חיזרו על התהליך לפחות שלוש פעמים במהלך היום, כך שיצטברו לכם שלושה רישומים לפחות של אירועים בהם הייתם מעורבים, כמו גם מדדי זרימה על כל אחד שכוללים את החוויה הסובייקטיבית בנוגע למידת חלוף הזמן, כמו גם לעוצמת האתגר ומידת הסינכרוניזציה בינו לבין המיומנויות והמשאבים שעומדים לרשותכם.

הטכניקה הנ"ל היא סימולציה בסיסית לשיטותיו של חוקר הזרימה צ'יקסנטמיהאהי שעוד נרחיב עליו את הדיבור בהמשך הקורס.

עם סיום איסוף הנתונים ערכו פרק תוצאות:

ראשית פרטו את האירועים שתיעדתם ואת הציונים שנתתם לעצמכם במהלך היום בנוגע לחוויית הזרימה.

שנית, נסו לשלוף מהזיכרון פעילויות שונות שאתם נוהגים לעשות במהלך השגרה בעבודה או במקום אחר, שלגביהם אתם יכולים להעיד שהם חולפים מבחינתכם במהרה או באיטיות. כתבו במספר שורות במה מדובר.

עד כאן תהליך המחקר הקטן שביצעתם. כעת נסו לסכם את התהליך ולהגיע למסקנות בנוגע למקורות הזרימה שלכם, האם תוכלו לזהות דברים אישיים או/ו מקצועיים שבהם הזמן חולף מהר/לאט, מה משמעות הדבר לדעתכם?

הערה: מי שמעוניין לא לערוך את מדידת הזרימה הנ"ל על עצמו, יכול לערוך אותה על אדם אחר, ולדווח את תגובותיו כנ"ל.

היקף כתיבה: עד ארבעה עמודים, כולל עמוד הסיכום הנ"ל.
הגשה עד 11 במרץ 2014 בחצות.

אני מאחל לכולכם בשמי ובשם לירון וגליה מתרגלות הקורס סמסטר מוצלח ולמידה זורמת.

אורן

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן גליה שוץ-לוי

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

תכנית עבודה לקורס – סמסטר ב' תשע"ד

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס החל מהשבוע הבא.

למי שמעוניין יכול להתרשם ממבנה הקורס מצורפים להלן שני קישורים ללוח המודעות האלקטרוניים של שני הקורסים האחרונים. כמובן שבכל סמסטר אנחנו בוחרים מיקוד אחר, כך שבקישורים הבאים תוכלו לראות רק כיצד בנוי הקורס, את התכנים לסמסטר הנוכחי נציג בפניכם בשבוע הבא:

תשע"ג סמסטר ב', תשע"ד סמסטר א'

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן