מסגור, מסגרת, יומן ויומיום – ליטל שמר חיים

הפוסט הינו חלק מהנחיות המשימה השלישית בסמינר "היבטים נבחרים בניהול"

שלום לכם,

לאחר הכירות והתיידדות עם המצלמה בשני התרגילים הקודמים, אני רוצה להזמין אתכם כעת להרחיב את החשיבה על הקומפוזיציה, מעבר לפעולת הצילום עצמה.

כידוע, הקומפוזיציה בצילום היא פעולת ארגון החלקים השונים בתמונה והיחסים ביניהם. כאשר התנסיתם בתרגילי הצילום, הבחנתם בוודאי בהחלטות הרבות שבניית הקומפוזיציה מחייבת. ראיתם שיש להחליט, למשל, היכן להתמקם ביחס לאובייקט המצולם, מאיזו זווית לצלם, באיזה אורך מוקד להשתמש, באיזה עומק שדה לבחור, ועוד. הבחנתם גם כמה אתם מושפעים, כצופים, מגורמים שונים בצילום, כגון: חדות, בהירות וצבע.

ישנם כללים רבים ביצירת קומפוזיציה, למשל: חוק השלישים, מרווחי מבט ותנועה, קווים ואובייקטים להולכת עין, תבניות חוזרות, קווי מסגור טבעי, קווי אלכסון, ועוד. ככל שיכולתכם כצלמים תתפתח, תוכלו להבין כיצד הכללים הללו מסייעים ביצירת תצלומים ובצפייה בהם. עם הזמן תגלו גם שדווקא בשבירת כללי הקומפוזיציה נוצרת לעיתים הקפיצה מתצלום שגרתי לאומנות מרגשת.

לעת עתה נסתפק בתובנה שניתן להציג כל נושא בתצלום בדרכים שונות. שינויים קלים בתכנון הקומפוזיציה יכולים ליצור שינוי משמעותי בתמונה ובמידת העניין שהיא מעוררת. מעתה, בכל תצלום שתצרו, אני מציעה לכם לשאול באופן מודע, מהו הנושא בצילום, ומה בקומפוזיציה שיצרנו מאפשר להביא את הנושא לידי ביטוי, מחולל בו עניין ותורם להדגשתו.

שאלה משמעותית נוספת, שכדאי לכם להעלות באופן מפורש, היא אילו פרטים מהנוף אתם בוחרים לכלול בתצלום ואלו פרטים אנו מחליטים להשאיר בחוץ. הפרטים בתצלום אמורים ליצור הקשר לנושא ולהוסיף תוכן חיוני, אך יחד עם זאת, הם אינם אמורים להסיח את הדעת מהנושא.

יצירת האיזון העדין בין תוספת התוכן לבין הסחת הדעת, אינה ייחודית לצילום. היא נדרשת, למעשה, גם בחיי היומיום. כתרגיל מחשבתי, נסו להשליך מניסיונכם בצילום ובבניית קומפוזיציה, תובנות בנוגע לתהליכי תכנון סדר היום. לדעתי, ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפים. לצורך כך, חשבו על קומפוזיציית היומיום שלכם, כפי שהיא משתקפת ביומן.

כפי שבצילום נדרש ארגון נכון של רכיבים בתמונה, כך סדר היום דורש ארגון אפקטיבי של פעילויות. הקומפוזיציה שבה אנו בוחרים לארגן את הפעילויות בסדר היום, מדי יום, היא כלי עבודה חשוב. בצילום קיימים כללי אצבע פשוטים לבניית קומפוזיציה, ואף על פי כן, הפקה של קומפוזיציה יצירתית היא אומנות, והמיומנות הנדרשת לצורך כך נרכשת במשך שנים רבות. קל וחומר לגבי ארגון סדר היום. הצלם לומד להתארגן, לקבל החלטות רבות הקשורות בזמן, במרחב, בתפעול הכלים הטכנולוגיים והמיומנויות שברשותו, והוא אף מפתח מודעות ייחודית לצורך כך. אפשר להשאיל את כלי ההתארגנות של הצלם, לפתח מודעות לעשייה היומיומית, לשלוט בסדר היום ולעצב אותו באופן המיטבי. השליטה במסגרת היומיומית, והיכולת לבנות שגרה ולשנות אותה, מאפשרות לארוב להזדמנויות הרצויות, ולנצלן, תוך כדי הצטיידות או חידוד הכלים שברשותכם.

חשבו גם על צמצום הפרטים בקומפוזיציה היומיומית. על אף הקונוטציות השליליות למונח צמצום, לפעולת הצמצום, בהיבט החיובי שלה, יש חשיבות רבה בעשייה. כשם שאנו לומדים לאזן, בעת בניית הקומפוזיציה בצילום, בין הכללת פרטים שתורמים להקשר לבין השמטת פרטים שמסיחים את הדעת, כך אנו מפעילים שיקול דעת בחיי היומיום: במה כדאי להשקיע את היכולת שלנו ועל מה כדאי לוותר. ישנן יכולות שביטוין יהפוך לעיסוק מרכזי, באחרות נעסוק אולי כתחביב, וישנם אופני ביטוי שנבחר לא לעסוק בהם כלל. בנוסף לכך, ממש כפי שלא נוכל לבטא את כל הנושאים המעניינים בעולם בתצלום בודד, אין לנו אפשרות להתייחס בעת ובעונה אחת לכל הגירויים וההזדמנויות שעומדים בפנינו כיום, ועלינו להצטמצם אל הגירוי או ההזדמנות הרלוונטיים ביותר.

ליטל שמר חיים