מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א תשע"ד
צוות ההוראה: אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

המסמך הנוכחי כולל:

1. תקציר המטלה הראשונה
2. הקדמה כללית לקורס הנוכחי
3. הקדמה לנושא הסמסטר הנוכחי והנחיות למטלה הראשונה

תקציר המטלה הראשונה

בחלקו הראשון של מסמך זה תינתן הקדמה לשיטת הלימוד בקורס הנוכחי ולנושא הקורס באופן כללי. למי שמעוניין "לרוץ קדימה" ולהתחיל קודם דווקא מהמשימות הביצועיות, להלן תמצית התהליך שמופיע באופן מפורט בחלקו האחרון של מסמך זה:

1. קריאת חומרי מבוא על נושא הקורס ותמצותם בקצרה
2. עריכת 3 ראיונות קצרים עם חברים/משפחה לגבי נושאי הקורס וסיכומם בקצרה
3. כתיבת "פוסט" מסכם לידע, לתובנות, למחשבות, למסקנות אליהם הגיע כל אחד
4. הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד 6 בנובמבר 2013, אורך מקסימלי עד 5 עמודים
5. זמן השקעה צפוי לביצוע המטלה הראשונה: כ-6 שעות לפי החלוקה הבאה:
   א. שעה אחת לקריאת ההנחיות וגיבוש הבנה על מבנה הקורס ודרישותיו
   ב. שעתיים לקריאת המאמרים וחומרי הרקע וכתיבת הסיכום התאורטי
   ג. שעה אחת לעריכת הראיונות וסיכומם
   ד. שעתיים לכתיבת הפוסט המסכם
6. סעיף 6 מייצג את 6 בנובמבר 2013, מועד הגשת המטלה הראשונה, אבל יש לזכור שב-5 בנובמבר יש רק 24 שעות כמו בכל יום רגיל. לפיכך אין צורך להגיע אל הרגע האחרון, כפי שרובנו נוהגים לעשות בעולם העסוק בו אנו חיים. מדוע לפיכך לא לשבת ולבצע אותה… ממש עכשיו? כך גם תצברו ריבית והצמדה על הידע שיזכה לפירעון מוקדם, וגם יהיה לכם שקט תעשייתי לדברים אחרים. בין אם הצלחתם או לא, לבצע את המלצתי, תוכלו ללמוד מהתנהלותכם דבר-מה לגבי חומר הקורס שבליבו שאלות הנוגעות לקיימות, איכות חיים, ותכנון ארוך טווח.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר בפורמט של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת – " – Online מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט (ואיש הסגל) קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק של פגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. תוכלו לראות סרטון קצר של קרן ליפינסקי-קלע מרכזת הקורס באחריות תאגידית אצלנו בבית הספר, הקורס שלנו אינו פועל במתכונת זהה אבל הוא היה ההשראה לפיתוח שלו וגישתו הכללית דומה.

אישית, אני עדיין מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים, המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן ישתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס הנוכחי כולל ארבע מטלות ליבה ומטלת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה-מרצה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי  בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רבות מאלו שניתנות בקורס "רגיל" הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן פקקי התנועה בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. חומרים שדורשים חסיון, לדוגמה, תדפיסים המיועדים לתלמידי הקורס בלבד מטעמי זכויות יוצרים, או עבודות אישיות שתגישו ותגובות מתרגלי הקורס, יהיו זמינים לתלמידי הקורס בלבד בפורטל הלימודי תחת שם הקורס אחרי כניסתכם המאובטחת עם ססמה. אורחים שמשתתפים בקורס מחוץ למכללה מוזמנים לפנות אלי במייל במידה ונדרשת תמיכה, וזו ההזדמנות להוסיף דבר-מה על כל מה שציינתי קודם לכן לגבי יתרונות הפורמט של למידה מרחוק – על ההיבט הייחודי שלנו כמוסד להשכלה גבוהה שכמהה להעניק לחברה ולקהילה העסקית העשרה אקדמית כחלק מתפיסת האחריות התאגידית שלנו.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי, יצטרפו אלינו מתרגלים נוספים מצוות המכללה כאשר היקף הבדיקה והעבודות יהיו רחבים מכפי יכולתנו. בכל מקרה, גליה ואני עוברים באופן אישי על כל העבודות, גם אם הבדיקה הראשונית מבוצעת על ידי הצוות המורחב. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד. הלמידה והגשתן של המטלות היא אינדיבידואלית, לא ניתן לעבוד בקורס זה בצוותים. במידה והנכם לומדים ודנים על חומרי הקורס עם חברים לספסל הלימודים, אין בכך כל בעיה כמובן ואנו מעודדים למידה בצוותא, אך במקרים כאלה אנא הקפידו הקפדה  יתרה על אתיקה כדי שעבודותיכם תוותרנה מקוריות ואישיות. לכן כדאי לתכנן מראש עד איזו נקודה אתם מקיימים דיון משותף ומאיזו נקודה עובדים לבד על המטלה עד להגשתה. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עמנו, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של אגף המחשוב במכללה.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס והנחיות למטלה הראשונה:

מטלה ראשונה: "מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות בקורסים הפרונטליים. נצלול לפיכך לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה, ונתבונן תוך כדי הדיון גם למתווה הקורס בהמשך.

רקע לנושא הקורס הנוכחי

משבר אי.די.בי פרץ לתודעה הישראלית ביתר שאת בשנה האחרונה. גם בעבר חברות הסתבכו בקשיים כלכליים ומטבע הדברים השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון כזה או אחר ובכך אין חדש, שהרי מסיכון זה גם נובעת גם תשואתו המוגברת לעומת נתיבי השקעה סולידיים. עם זאת, נראה שבמקרה אי.די.בי, ואולי אף חשוב מכך – בתשומת הלב הציבורית לנוחי דנקנר בעל השליטה באי.די.בי שזכה לביקורת נוקבת, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, על התנהלותו, הן זו העסקית ואולי אף יותר מכך, על מה שנתפס בציבור כלא-חברתית או ערכית. עוצמות הביקורת וההתלהמות בתקשורת אינם קשורים רק למשקיעים הישירים שמקווים להשיב את כספם – כאמור, שוק ההון כרוך גם בסיכונים, ומי שבוחר להשקיע בו צריך לנהל את סיכוניו בצורה מושכלת, ואין לו להלין על כך שהשקעותיו לעיתים מניבות ולעיתים מפסידות. הבעיה הינה דווקא בקולו החרישי והלא-נשמע של המשקיע העקיף, אותו אזרח קטן "ישראל ישראלי" שעובד עשרות שנים בשכר צנוע ומפריש מידי חודש סכומים ניכרים בכדי שבעת זקנתו תהיה לו פנסיה מכבדת יותר מקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי. קרנות הפנסיה, או כפי שהן ודומותיהן מכונות – "המוסדיים" הן למעשה השחקן המרכזי והחזק ביותר בשוק ההון הישראלי. תופעה זו הופכת את קומץ המשקיעים הפעילים הקטן יחסית להמון זועם, שגם אם ברמה המקומית "התספורת" של אי.די.בי תשפיע באופן מזערי על הפנסיה שלהם בעוד שנים, הרי שאם נבחן את התספורת כמשל, ישנה כאן תופעה בעייתית וחמורה מבחינה אישית וחברתית, שבה ננסה להתמקד בסמסטר הנוכחי. אדגיש שאי.די.בי או דנקנר אינם הבעיה, לפחות ברמה הלאומית. קשישים שפנסיית הזקנה אותה חסכו כל חייהם נמחקת בעשרות אחוזים, כפי שקרה בעקבות משבר הסב-פריים בארצות הברית, היא הבעיה המאיימת בטווח הארוך גם על קשישי העתיד של ישראל, ואם לא הבנתם עדיין במי מדובר, הרי הם… אתם.

חוסכי הפנסיה הותיקים סובלים מבעיות אחרות, אך לא מתנודותיו של שוק ההון בעוצמה שממנה תסבלו אתם במידה והשיטה הנוכחית תמשיך בעינה עד יציאתכם לפנסיה, שאגב, את עיתוייה כלל לא ניתן לחזות כרגע, היא תהיה כנראה לא נמוכה מגיל 70, ואם תוחלת החיים תעלה משמעותית עד אז, הקצבה החודשית שתיוותר בקופתכם תהיה נמוכה בהרבה מזו שתכננתם, אם בכלל עשיתם זאת. שימו לב כיצד בכמה משפטים מתמוטטות להן חומות הוודאות שבהן אנו חיים בגלל רצף משתנים מצטבר, ולהלן הנקודות המרכזיות, לא בהכרח לפי סדר חשיבותן:

• התנהלות עסקית של חברות ואנשי עסקים שספק אם עומדת בקריטריונים ראויים של אתיקה, אחריות תאגידית, ניהול סיכונים, ומחוייבות ללקוח.
• התנערות הממשלה משמירה על אזרחיה תוך העברה נאיבית / חסרת אחריות של הפיקוח והניהול של כספי הפנסיה שלהם, ובכך את עתידם וביטחונם, לגורמים שאינם מתייחסים לכספים אלו כאילו היו-הם כספם שלהם. מכאן שרמת הסיכון, המחוייבות, והנחרצות לטפח נכסים אלו נמוכה מידי אל-מול מה שהחוסך "הקטן" היה רוצה (ואדגיש שאין בדברי ביקורת אישית או פרטנית על גוף כזה או אחר, אלא טענה מערכתית על שיטת הניהול הלאומית של כספי העתיד של אזרחי ישראל).
• חוסר מודעות והעדר חינוך לחיסכון לפנסיה מגיל צעיר שגורם לכך שאזרחי ישראל מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל מאוחר מידי, ואם יש מטלה חשובה לכל אחת ואחד מכם הוא לבדוק מיידית כמה אתם חוסכים לפנסיה כעת, והאם הסכומים הללו אכן תואמים למידת החיסכון המומלצת ולרמת החיים שאתם מקווים לשמור בעת זקנתכם. במידה ויש בלבכם ספק, פנו מיידית לייעוץ, ואם ישנם בקרבכם רבים כאלה, אולי כחלק מהקורס הנוכחי ראוי שגם נארגן באמצעות המחלקה למימון שלנו ייעוץ מתאים לכולכם על מצב החיסכון הפנסיוני שלכם לעתיד לבוא.
• שינויים דמוגרפיים, סביבתיים וגלובאליים, ובמיוחד העליה בתוחלת החיים, מביאים לקושי בתחזית האקטוארית של קרנות הפנסיה. למשל, פריצת דרך משמעותית בחקר הסרטן ומחלות קשות אחרות עשויה להביא לשינוי אדיר בתחזיות, כפי שקרה עם המצאת הפניצלין – האנטיביוטיקה אשר העלתה את תוחלת החיים האנושית בכ-25 שנה. בסביבה המדעית בה אנו חיים, קפיצת מדרגה בת 10 שנים היא דבר אפשרי, ועם כל החיוביות שבה לאנושות, היא תביא לקריסת המודלים הסטטיסטיים שעל בסיסם מחושבת הפנסיה.

אז מה נעשה בסמסטר הנוכחי?

לא ניתן לבחון בקורס אקדמי אחד את כל ההיבטים הרבים והמשמעותיים שסקרתי לעיל. לכן נתמקד ב"ביצה המקומית" שלנו ובמקרים שנובעים מהסדרי החוב שעלו לכותרות לאחרונה. בשתי המטלות הראשונות ננסה להבין את הסביבה העסקית והניהולית שבה אנו חיים, במטלה הראשונה נעמיק במשמעותו של הסדר החוב, הן לאלו מבינכם שלא עסקו בנושא זה מעולם, והן למומחים מבינכם שחיים את הנושא הזה ביום-יום. נרים מבט מעבר למשמעות הפיננסית והמשפטית של הסדר ההון אל עבר שאלות של אתיקה, חברה ואחריות תאגידית.

במטלה השניה ניעזר בדו"ח הטרי והחריף של מבקר המדינה שהתפרסם השבוע בנוגע להסדרי החוב, כאילו הוזמן ישירות עבור הקורס שלנו. בעזרת הדו"ח נעמיק את הבנתו על השלכותיה של "התספורת" ושל כל מה שעומד בבסיסו של הסדר החוב וההשלכות שלו על אופן ההתנהלות של מחזיקי העניין השונים הרבה לפני רגע המשבר, ולאופק הרחוק שאחריו.

בינתיים, ותוך כדי העיון, ההעמקה, והביצוע של שתי המטלות הראשונות, אנו נערך יחדיו לקראת הפקת חומרי הגלם של המטלות השלישית והרביעית. בכוונתי לערוך מפגש ראיונות ואירוח עם פאנל של קבוצת בכירים עימם נדון בסוגיות שהקורס הנוכחי שלנו מעלה. במידת האפשר נקליט את המפגש באולפן הטלוויזיה המשוכלל של החוג לתקשורת ונעלה אותו לטובת כל משתתפי הקורס לאוויר. במידה וטכנית הדבר לא יתאפשר נמצא דרך אחרת בה נוכל להפגין שיתופיות לחומר הלימוד והלמידה.

לנו, לצוות הקורס, יש כבר כעת מספר רעיונות וכיוונים למבנה הפאנלים המקצועיים הללו, אך נשמח לערוך בהקשר זה דיאלוג ודיון שיתופי עם כל תלמידי הקורס כדי להגיע לתוצר ממוקד שממנו נוכל כולנו ללמוד, וממנו תנוסחנה בהמשך המטלות השלישית והרביעית בקורס שתתבססנה על ממצאי שני הפאנלים. נטפל בנושא זה בעוד זמן מה לאחר שתתחילו להעמיקה בחומר הלימוד.

בשורה התחתונה – שתי המטלות הראשונות תתבססנה על חומרי קריאה טקסטואליים ואילו שתי המטלות האחרונות על חומרים יחודיים לקורס הנוכחי שיווצרו במהלכו. מטלת הסיכום תהיה מן הסתם מסגרת אינטגרטיבית לקראת סיומו של הקורס בה כל אחת ועד מכם יתבקש לבטא את הידע והתובנות הנצברות על ידי הכיתה כמכלול ועלי ידי כל סטודנט באופן פרטני.

הנחיות המטלה הראשונה

בניגוד לקורס פרונטלי בו חומר אקדמי מועבר על ידי מרצה הקורס וחומרי הקריאה מתלווים אליו, הרי שבמקרה הנוכחי חומרי הקריאה הם ליבת הלמידה, ותפקידו של המרצה עובר שינוי ממורה למנחה ולמקדם למידה. לפיכך גם אופן הקריאה משתנה, וכפי שבמהלך שיעור הנכם מסכמים את עיקרי דבריו של המרצה נבקשכם גם כאן לסכם את עיקרי הדברים שתקראו. בחלק השני שלהלן תתבקשו לבצע משימה יישומית שתביא לעיבוד החומר והפנמתו בצורה מעמיקה יותר, וגם מותאמת אישית לכל אחת ואחד מכם.

להלן מספר קישורים לחומרי קריאה סביב נושא הסמסטר הנוכחי, שכבר נשלחו אליכם לפני מספר ימים. חלקם מהם, כפי שכבר שמתם לב, לקוח מתוך עיתון הבוגרים הדיגיטלי של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" שהוקדש הפעם לנושא הסדרי החוב.

אנא קראו את המאמרים בהתאם לקישורים שלהלן וכתבו לאחר מכן סיכום אינטגרטיבי בין כ-400 מילה לכל היותר המבוסס על כולם. מאחר וזו התנסות ראשונה שלכם מסוג זה, נדגיש שאנו מצפים שתערכו ותיצרו מסמך מקורי במילותיכם שלכם, מבלי להעתיק ולהדביק את חומרי הקריאה. על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הוא אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ללא חזרה על נושאים משותפים למאמרים השונים. ידע זה נדרש הן לצורך הלמידה האקדמית שלכם והן לצורך החלק היישומי המפורט בהמשך.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

להלן שני פריטי קריאה מתוך גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" אשר יצא לאור בתחילת חודש זה בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב:. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

המאמרים לקריאה:

1. מבחני כליות ולב
המאמר נכתב על ידי השופט איתן אורנשטיין, חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים. תקציר: שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מתאר במאמר זה על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה [למי שמתעניין – קישור על הכותב]

2. הסדר וקוץ בו
המאמר נכתב על ידי עו"ד גיא גיסין המתמחה בתחום הסדרי חוב. תקציר: העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

3. פריט שלישי מתוך איסוף עצמאי שלכם: מעבר לנ"ל נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה. למשל, סקירה נרחבת וקישורים נוספים בנושא ניתן למצוא כאן, או כאן, ובמקומות רבים נוספים – אין צורך לקרוא כמובן את כל הפירוט, אך להשלים במידתיות את הידע שלכם בנושא האקטואלי ובהשלכותיו ארוכות הטווח מבחינה כלכלית, אישית וחברתית, בהתאם לשיקול הדעת שלכם, שכמובן עומד כמו בכל מטלה אקדמית למבחן סבירות של הבודק, עד כמה הבנתם מצד אחד את הנושא, והצלחתם להרחיבו בצורה אינטגרטיבית, בהתאם למתווה המטלה.

כאמור לעיל, עליכם לנסח מסמך של כ-400 מילה המסכם את חומרי הקריאה אליהם נחשפתם.

החלק היישומי:

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה, בחרו שלושה אנשים שונים לראיון, רצוי כאלה שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתם שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי.

כל ראיון יארך בין 10-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מייד. לפני כן אגדיר את אופי המרואיינים. הבחירה בשלושת האנשים שתראיינו צריכה להיות מתוכננת מראש ומתועדת לפי הקריטריונים הבאים:

א. מרואיין/ת שלדעתכם אינו מתמצא לעומק בתחום הסדרי החוב, שאולי שמע על אי.די.בי ועל ההסתבכות המשפטית סביב החברה, אבל כנראה לא יוכל לתת הסבר מעמיק על מקורות הבעיה, וכאן החלק החשוב יותר – גם לא כל כך מעורב רגשית בסיפור, דהיינו, יתכן שהוא/היא צעירים מדי ולא מבינים עדיין כיצד הסיפור קשור לפנסיה ולחיסכון הפנסיוני של הציבור, אינו מושקע באופן כללי בשוק ההון, או שאינו מושקע רגשית בעניין זה מכל סיבה אחרת.

ב. המרואיין השני (אין צורך לבחור מרואיינים לפי הסדר שבו מתוארים הדברים) נושא את אותו אופי כמו המרואיין הראשון מבחינת חוסר ההתמצאות שלו/שלה בשוק ההון, אך מצד שני הוא/היא אמורים להיות כאלה שמודאגים מהמצב הקיים, למשל בגלל שחושבים ועסוקים בשאלות הפנסיה שלהם, בגלל שמושקעים בשוק ההון על בסיס ייעוץ שקיבלו, וכדומה.

ג. המרואיין השלישי יהיה אדם שמבין להערכתם בשוק ההון, לכן הוא מבין את סוגיית אי.די.בי בצורה טובה, ויוכל להגיב ממקום שאינו רק אישי, אלא גם מתוך עמדה מקצועית.

לקראת ביצוע הראיונות בצעו את הפעולות הבאות:

תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה כל מרואיין שבחרתם, אין צורך כמובן לחשוף את זהותו האישית, אלא רק לתאר את הסיבה שבחרתם בכל אחד מהם. נסחו כמה מילים לפני ביצוע הראיון כדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים ל- א.ידע; ב. עמדות ורגשות וכן א. באופן ספציפי בנושא הסדרי חוב ואי.די.בי; ב. באופן רחב יותר על שוק ההון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. מבנה 2X2 זה יוצר ארבע סוגים של שאלות:

• מה הם מבינים או יודעים על ההתרחשות באי.די.בי, על נוחי דנקנר, על הסדרי חוב
• האם יש להם עמדה או תפיסה קוגניטיבית ו/או רגשית לגבי הנושאים האמורים
• עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה
• האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח.

בתום כל ראיון סכמו בכ-200 מילים לכל היותר את הדברים (כחצי עמוד לכל מרואיין, כפול שלושה מרואיינים).

ובסיום הכנת חומר הגלם הנ"ל תגיעו למטלת הכתיבה המסכמת:

נסחו "פוסט" בן 400-600 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הראיונות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה. מטרת המטלה הנוכחית לא רק לצבור ידע, אלא גם לפתח את יכולתם של משתתפי הקורס להשתמש באינטואיציה ובידע הנצבר באופן שוטף לטובת ביצוע המטלה, כפי שקורה כמובן גם בשדה הביצועי בעולם העבודה.

בסיום ניתן, אך לא חובה, לצרף פיסקת התבוננות עצמית קצרה על התהליך הנוכחי של הלמידה העצמית בקורס המשותף שלנו בלמידה מרחוק.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

1. קריאת מאמרים וכתבות לצורך העמקת ידע וכתיבת סיכום תיאורטי – 400 מילה
2. הכנת וביצוע שלוש ראיונות בנושא חומר המטלה – 600 מילה לסיכום הראיונות
3. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
4. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, 100 מילה.

אורך העבודה הכולל לא יעלה על 5 עמודים, וכפי שתואר בתחילתה, השקעת הזמן הכוללת עבורה מוערכת על ידנו בכ-6 שעות.

מועד ההגשה של המטלה הראשונה: יום שלישי 6 בנובמבר 2013 באמצעות הפורטל הלימודי. המטלות תיבדקנה ותוחזרנה לסטודנטים עם ציון לאותה תיבת הגשה של המטלה.

בהצלחה,

מאיתנו, אורן וגליה

שלום לכל משתתפי הקורס סוגיות נבחרות בניהול

המשך המטלה השניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לסיים תוך יום-יומיים את חלקה הראשון של המטלה השניה, כפי שהוגדרה לפני מספר ימים. בהמשך תתבקשו להתייחס לתהליך האישי והשיתופי שהתבצע כאן בקורס, ואנו מצרפים הנחיות כלליות למי שמעוניין להתקדם כבר כעת ולהכין חומרי גלם למטלה. תוך מספר ימים עם סיום תהליך הדיון בפייסבוק, ניגש לשלב הביצוע של המטלה השניה.

כרגע אין צורך להגיש דבר. אנו מעוניינים לאפשר לכל משתתפי הכיתה לסיים את תהליך התגובה בפייסבוק, והמצב הביטחוני מחייב כמובן התחשבות באלו שלא יכלו לגשת עד כה, ואנו מאפשרים זאת כמובן. נעדכן את תאריך הגשת המטלה בהתאם, היא לא תוגש בכל מקרה ביום שלישי 27 בנובמבר כמתוכנן, בשל סיבה זו. מידע סופי ישלח בהמשך השבוע.

1. חפשו בכוחות עצמכם – כל משתתף באופן אינדיבידואלי, טקסט מעניין ורלוונטי הקשור לשיתופיות באינטרנט. הכוונה למאמר, כתבה, פוסט או כל מקבץ טקסטואלי אחר הכולל לפחות 400 מילה, ומתייחס לתהליך הat co-creation –  יצירה משותפת של תוכן, כפי שהתרחש בדף הפייסבוק הכיתתי שלנו בשבוע האחרון (החיפוש יכול להתבצע לפי מילות חיפוש בגוגל, למשל שיתופיות, בלוגים, ווב2, WEB 2.0,  וכדומה). ניתן לחפש כמובן גם במאגרים האלקטרוניים של ספריית הקמפוס.
2. הכינו תקציר בן  כ 100 מילים וצרפו קישור לטקסט המקורי שמצאתם, הגדירו כותרת מתאימה לתקציר. במידה והטקסט מופיע במאגר מידע סגור (של הספריה למשל), ולכן אין אליו נגישות ישירה באינטרנט, ציינו מראה מקום לפי כללי הציטוט המקובלים.
3. נסו לבחון את התהליך האישי שאתם עברתם בבחירת הנושאים במטלה הראשונה, ובהתייחסות לנושאים ולדיון בדף הפייסבוק הכיתתי במטלה השניה, כולל היבט התוכן שהעסיק אתכם, אך גם בהיבט התהליך – למשל, חווית השימוש במרחב הסייבר (או הרתיעה ממנו מסיבה כלשהי) לצורך תהליך יצירה שיתופי
4. נסו לבחון את דף הפייסבוק הכיתתי באופן כוללני (לא בעיניים של משתתף, אלא של קורא "נייטראלי"). מה ניתן ללמוד ממנו, הן מהתוכן שהצטבר, והן מהתהליך שנוצר בו – מועדי התגובות, סוגי התגובות, אופי הדיונים וכו'.
5. צרפו מספר מילות סיכום למטלה השניה

שיהיה המשך שבוע שקט לכולכם

אורן ולירון

הצרכן דורש צדק חברתי - ואם הוא לא יקבל?
מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב
תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל
בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערת שוליים על הקשר בין קורס אקדמי בלמידה מרחוק למדיה חברתית

 

זהו הסמסטר השני בו עומדים לרשותי אמצעים אינטראקטיביים בקורס "סוגיות נבחרות בניהול" אותו אני מלמד כ-12 שנה בלמידה והנחיה מרחוק. אמנם האינטראקטיביות ה"וובית" אינה מהווה בקורס הזה מטרה רשמית, אבל מניסיוני עד כה, לאינטרנט יש את החוקים והדפוסים שלו, ואולי נוכחות הקורס בזירת הסייבר תתרום לו באופן כלשהו בהמשך.

למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

ואם נחזור לנושא האינטרנט, מידי סמסטר אני מתלבט לאיזה נושא להקדיש את הקורס הנוכחי (מידי סמסטר לקורס יש נושא אחר וממנו נגזרות לאחר מכן משימות הקורס). הפעם לא היתה לי כל התלבטות. אחרי קיץ סוער כל כך באחד מהשיאים המרשימים ביותר שעברה החברה הישראלית אי פעם, היה לי ברור לחלוטין שבסמסטר הנוכחי נעסוק במאבק החברתי וננסה לחקור יחדיו כיצד והאם זה קשור אלינו הן בהקשר האישי והן בהקשר האקדמי והיישומי של "מינהל עסקים".

האם ואיך זה קשור אלינו?

המשבר העולמי שהחל לפני מספר שנים עדיין רחוק מסיום. פריצתו סביב משבר הסאב-פריים בארצות הברית ופשיטת הרגל של כמה מהפירמות המובילות בעולם העלתה שאלות קשות על מקומם של בתי ספר למינהל עסקים בתהליך הסוציאליזציה והחינוך של הסטודנטים במהלך לימודיהם ושל השוק כולו. פרשת מיידוף והתנהגות חמדנית ונצלנית שנחשפה ברבים בשוק העסקי כולו העלתה הצעות לשינוי בתוכניות הלימודים, שהתמקדו עד לפרוץ המשבר רק בשורת הרווח התחתונה של מוסמך ה-MBA שיוצא לשוק. אך השינוי המיוחל לא התרחש. התבוננות מפוכחת על התנהגותם של מנהלים, ארגונים ואף ממשלות ומדינות, מראה שעקרונות הפעולה הניהוליים והעסקיים נותרו ללא שינוי. חברות וממשלות עוסקות עדיין ב"כיבוי שריפות" לאחר הנזק ובבונוס האישי בסוף הרבעון. בהקשר של הקיץ הנוכחי אין אפילו צורך לפרט זאת, החל מתנובה, שופרסל, אסם ואחרות בשוק המקומי שמצאו עצמן מתמודדות עם מחאה צרכנית כמוה לא חוו בעבר, ועד התוכנית לחילוץ יוון מפשיטת רגל שהוכרזה בשבוע האחרון וברגע האחרון לפני קריסה, למרות ששנים התמונה הצפויה כבר ידועה וברורה לכל. אך אין צורך להרחיק לסביבה החיצונית, הרי בתוך עמי אני יושב, ועד כמה אנו בבתי הספר למינהל עסקים בישראל ובעולם באמת עסקנו בשלוש שנים האחרונות בתרבות הניהול ובצורך לשנותה? את השינויים והפעילות בנושא ניתן לתאר באופן כללי כאיפור קוסמטי על פצע פתוח. יתכן שהוא נראה פחות מחריד לעין לא מקצועית, אך רופא מומחה יבחין מייד שמצבו של החולה, לא רק שלא עומד להשתפר, אלא עלול להחמיר באופן שמסכן את עצם קיומו.

האנלוגיה האחרונה שבחרתי מתוך עולם הרפואה אינה מקרית, שכן לתוך עולם זה נצלול בעוד מספר שורות. בישראל מתקיים כיום מאבק מר ועגום של הרופאים המתמחים על מעמדם ועל מצבה של הרפואה הציבורית בכלל. צעירותם היחסית של המתמחים מבחינה מקצועית ואופי "הרעש" התקשורתי שהם יוצרים, גורם לחלק מהציבור לחשוב שמדובר בכמה פרחחים שמעיזים לחלוק על מכובדי החלוק הלבן הבכירים אשר חתמו על ההסכם של ההסתדרות הרפואית עם האוצר ואשר סיים לכאורה את מאבק הרופאים. אבל למרבה הצער, המתמחים יסיימו בשלב כזה או אחר את התמחותם ויהפכו למומחים שמצבם טוב יותר, ואילו אנחנו, הציבור הרחב, ניוותר עם רפואה ציבורית שתלך ותתדרדר, לפחות עבור אלו שלא יוכלו לשלם באופן פרטי על הטיפול בבריאותם.

עד היום היה מנגנון ההתמחות בישראל נוח למדי לכל המערכת. בכל מחלקה שבה יש, למשל, 4 רופאים מומחים ניתן היה לשבץ פי שניים מתמחים, כך שלמעשה רוב הטיפול הרפואי הציבורי, בוודאי בשעות הלילה ובחגים, בוצע על ידי הרופאים הצעירים. ההסתברות של מי שאין בידו כסף לטיפול פרטי, לקבל טיפול רפואי ממומחה בשירות הציבורי, נמוך. אינני רוצה, חס וחלילה, שישמע כאילו אני מפחית מערכם המקצועי של הרופאים המתמחים. מדובר כמובן באנשי מקצוע מיומנים שלמדו והתנסו במשך שנים רבות ופועלים תחת הדרכה של בכירים (רמת הרפואה בישראל נחשבת אפילו כיום לגבוהה בסטנדרטים בינלאומיים), אבל בואו נודה בכך – כשזה מגיע לבריאות האישית של כל אחד מאיתנו או של בני משפחתנו (כולל של הרופאים עצמם), הרי ברור למדי שכל אחד יעדיף לבחור רופא מומחה ותיק על פני רופא פחות מנוסה. כאשר יחס התעסוקה של מתמחים-מומחים בתוך מחלקה הוא סביר, אין לכך חשיבות רבה, אבל כאשר מערכת הבריאות מצהירה על קריסתה הצפויה לאחר התפטרות הרופאים המתמחים, הסיפור האמיתי, שעליו כמעט ואין זרקור תקשורתי, נחשף – מערכת הבריאות הציבורית מעסיקה (ומנצלת) בעיקר רופאים מתמחים, כאשר בפועל טיפול רפואי ישיר של מומחים ניתן בעיקר מחוץ לבתי החולים הציבוריים.

מדוע הסידור הזה היה נוח למערכת? כי היה אפשר להעסיק רופאים מתמחים בעלות של 25 שקלים לשעה במקום בשכר גבוה במאות אחוזים, כי היה ניתן להבטיח למתמחים בקריצה שמדובר בכמה שנים בודדות שאחריהן מצבם ישתפר איכשהו, כי לרופאים המומחים די נוח שהם לא צריכים לעשות משמרות לילה, חגים וסופי שבוע במחלקה, כי הרופאים המתמחים עושים זאת תחת הנחייתו מרחוק של הרופא המומחה הכונן, כי כולם ידעו היטב שזה המצב, והעדיפו להשאירו בעינו, וכך נחתם הסכם סביר להסתדרות הרפואית המייצגת את אינטרסי הרופאים הבכירים, אך בלתי סביר בעליל הן למתמחים ברפואה והן לנו הציבור הרחב בישראל. העובדה שמספר רב של רופאים מומחים הצטרפו למאבק המתמחים הנוכחי ומאיימים להתפטר עימם קשורה לכך שלא מדובר במאבק על שכר המתמחים, אלא בהצלת מערכת הבריאות הציבורית בישראל. עם זאת בואו נתבונן בכל זאת על ההיבט האישי של הרופא המתמחה.

מתמחה שמשתכר 25 שקלים לשעת עבודה צריך לנהל את חייו הפרטיים באופן הבא: לא להתחתן, אם הוא או היא כבר נשואים, רצוי להתגרש. במידה ובכל זאת נשארים בזוגיות, כדאי שבני הזוג של המתמחים ירוויחו הרבה כסף או יסכימו לחיות בעוני כעקרי ועקרות בית. מדוע? בואו נכיר בכך באופן ברור. עלות של מטפלת לילדים בתל אביב היא 40 שקלים לשעה. כדי שרופא או רופאה מתמחים שחיים במסגרת משפחתית עם ילדים קטנים יוכלו להגיע לעבודה עליהם לממן את מערכת הבריאות, שכן שכרם החודשי המלא לא מספיק לתשלום למטפלת ולצרכי הבית הבסיסיים. הפתרון הכלכלי הינו פשוט וברור. עליהם לעבוד משמרות רבות בשעות נוספות, בעיקר בלילה ובשבתות שבהם התעריפים גבוהים יותר, וכמו במילכוד 22, לא לראות את משפחתם ולהגיע למצבי קונפליקט מול בני זוגם והילדים. ושכחנו כמובן להזכיר, שזו הפנטזיה הנכספת ביותר של כל אם דאגנית ואוהבת – שהילדים שלה יהיו רופאים…

סיפורם של הרופאים המתמחים והמאבק אותו הם מנהלים כיום מהווה דוגמית למצב החברה בישראל ואולי בעולם המערבי כולו. לכאורה, השיטה הקפיטליסטית מספקת לצרכניה רווחה ועושר חסרי תקדים מבחינה היסטורית. בפועל, רבים מאזרחי המדינות המערביות אינם זוכים ליהנות מפירות השגשוג של ההצלחה הכלכלית. המאבק החברתי שפרץ בקיץ האחרון בעוצמה כה רבה מספר את הסיפור הזה בדיוק. זהו אינו המאבק של "סלח שבתי" מתקופת המעברות על כך שהוא גר באוהל וחסר יכולת לכלכל את משפחתו. כמובן שיש גם כאלה שבאמת חסרי דיור וחסרי כל, אולם רוב המאהלים במחאה האחרונה דרשו לקבל איכות חיים סבירה. רובם המכריע יכולים איכשהו להסתדר ביום-יום, כפי שיכולים גם הרופאים המתמחים. אולם "הצדק החברתי" מכוון למקום אחר. זה אינו "לחם, עבודה" אלא משהו שמסתובב סביב המדרגה החמישית של מאסלו של מימוש עצמי, ולא בתחתית ההיררכיה של הצרכים הבסיסיים. אגב, במאבק המתמחים אנו, הציבור הרחב, אמורים להיאבק על קיומנו הפיזי בתחתית המדרגות של מאסלו. השארתם של המתמחים יתומים במאבקם תפגע ישירות בנו כפציינטים, הם יסתדרו ברבות השנים כך או אחרת.

אז כן ! זה קשור אלינו, לבתי הספר למינהל עסקים, לעסקים עצמם, למנהלים, לסטודנטים, לכל מי שחי כאן ומעוניין להגיע באופן כלשהו למימוש עצמי מבחינה אישית, משפחתית ומקצועית. בשלב מאוחר יותר בקורס נעסוק בשאלה כיצד זה צריך לבוא לידי ביטוי באופן הכשרת המנהלים בתוכנית ה-MBA ובאופן ניהולם של עסקים וארגונים בכלל. במטלה הנוכחית נתבונן על הדברים כאזרחים שחווים את התקופה הנוכחית, וננסה לבחון לאן הדברים יובילו אותנו.

כעת נעבור מהרקע שהוביל להגדרת נושא הסמסטר הנוכחי למטלה הראשונה, שדרכה גם נתחיל "להתיידד" עם מתודת הקורס הנוכחית בלמידה מרחוק.

החלק התיאורטי: קריאת מאמר

המאמר הראשון שתתבקשו לקרוא בקורס הנוכחי נקרא, כמו כותרת המטלה הראשונה:

"הצרכן דורש צדק חברתי – ואם הוא לא יקבל?"

המאמר פורסם על ידי לפני מספר שבועות במדור "העולם כמרקחה" שבו אני מפרסם מידי שבוע טור מקצועי במדור השיווק של דה מרקר בשיתוף איגוד השיווק הישראלי. המדור מיועד בדרך כלל לסקירת מחקרים בינלאומיים, אבל דווקא המאמר שתקראו השבוע חריג בנוף והתמקד במאבק הרופאים מבלי לעסוק בהקשר המחקרי שלו.

בשלב ראשון הנכם מתבקשים לקרוא את המאמר האמור ולתמצת את תוכנו בהיקף של עד 300 מילים (כעמוד). שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

בשלב השני הנכם מתבקשים להוסיף 300 מילים נוספות שיתייחסו לדעתכם האישית והמקצועית הן על הדברים שקראתם, הן על מאבק הרופאים המתמחים והן על המאבק החברתי הנוכחי והמקום שבו הוא פוגש אתכם בחיים האישיים והמקצועיים. חלק זה אינו אקדמי, הנכם יכולים להתבטא בו באופן אישי ו/או בהתאם לרצונכם והבנתכם.

החלק היישומי

החלקים היישומיים של המטלות במהלך הקורס הנוכחי יתבצעו בצורות שונות. מטרתם להטמיע את הנושאים התיאורטיים בהם נעסוק, להרחיבם לכיוונים נוספים, ולבחון כיצד הם בא לביטוי מבחינה יישומית בחייכם המקצועיים והאישיים. לעיתים ניתן יהיה לבחון תוכנית לשינוי ויישום של הדברים בפועל, לעיתים הדברים יסתיימו בעצם המחשבה והעיבוד שלהם במהלך המטלה.

לצורך המשימה הנוכחית חשבו על שני אנשים אותם הייתם רוצים לראיין בנושא מאבק הרופאים המתמחים. הבחירה יכולה להגיע ממקורות שונים ומגוונים, ובתחילת כתיבתכם תתבקשו להסביר מדוע בחרתם את מי שבחרתם (כך שכדאי לנסות לבחון את תהליכי החשיבה שלכם מרגע זה והלאה, כיוון שהמחשבות הללו עשויות להיות חומר גלם חשוב להמשך). אפשר לבחור למשל אנשי מקצוע שקשורים לנושא המאבק, מנהלים שאתם מעריכים את דעתם (בלי קשר לשייכותם לתחום הרפואה), אנשים בעלי תפיסה חברתית מסויימת (בין אם בעד מאבק חברתי ובין אם נגד), או אפילו אנשים הקרובים לכם ושדעתם חשובה לכם ועשויה להשפיע עליכם בתהליכי קבלת החלטות בחיים. נסו לבחור שני מרואיינים שונים זה מזה מבחינת הקריטריונים.

לפני הפניה למרואיינים שלכם, תכננו את הפניה. מה ברצונכם לומר להם? כיצד תציגו את בקשתכם? כמובן שלכל נוסח בו תבחרו יכולה להיות השפעה לאחר מכן על התוצאות שתקבלו. אנשים מגיבים לרוח הדברים שמוצגת להם, גם אם זה קורה באופן לא מודע. נסחו בכתב לפני הפניה למרואיינים כיצד בחרתם בהם, מה תכננתם לשאול, ולאחר השיחה השלימו בכתב מה קרה בפועל. הקדישו כ-150 מילה לתאר את כל התהליך המפורט בפסקה הנוכחית.

הכינו מראש שאלות ומתווה לראיון עם כל אחד מהמרואיינים. השאלות צריכות להיות זהות לשניהם, כדי שתוכלו להבחין בדומה ובשונה בתגובות. הראיון אמור להיות פתוח אך הקו המנחה שלו (המתווה המתוכנן) צריך להיות לכם ברור מראש, כתבו אותו בקצרה ומדוע בחרתם בו (עד 100 מילה).

כל אחד מהראיונות אמור להימשך כחצי שעה. נסו לעמוד בזמנים ולהתאים כמובן מראש את הקו המנחה לזמן שעומד לרשותכם. במידה ותרצו תוכלו להמשיך ולשוחח גם לאחר מכן עם מרואייניכם אין בכך כמובן כל בעיה, אבל הקפידו לסיים את הראיון הרשמי לצורך המטלה הנוכחית בתום הזמן המתוכנן. מומלץ לא לכתוב את מהלך הדברים תוך כדי ביצוע הראיון כדי לאפשר לשיחה להתנהל בצורה זורמת, הכינו לעצמכם זמן פנוי כדי שתוכלו לשבת ולכתוב את מהלך הראיון בסיומו.

לצורך פרק "התוצאות" הכינו סיכום של כל אחד מהראיונות. הסיכום צריך לכלול את מהלך הדברים שנאמרו בכל ראיון, אסוציאציות ומחשבות שלכם לאורך הראיון ואחריו בהקשר לדברים שנאמרו, נסו לשלב ולהדגיש רגעים משמעותיים, מפתיעים, מאכזבים או שמעוררים רגש או קוגניציה אחרת משמעותית. היקף חלק זה עד 600 מילה לשני הראיונות יחדיו.

לסיום המשימה כתבו פרק שנקרא "דיון, סיכום ומסקנות" בהיקף של עד 450 מילה. לחלק זה לא תקבלו הנחיות מובנות, עליכם להחליט בעצמכם על מבנה הפרק ותוכנו באופן שיתן מענה הולם למטרתו. שימו לב, הכתיבה יכולה לכלול כמובן גם דעות אישיות שלכם, אבל עיקרה צריכה להתבסס על עובדות, ציטוטים, אירועים ונתונים אותם שאבתם מתוך חומר הגלם שהצטבר עד כה, ואם יש צורך, ממקורות נוספים.

מבנה המטלה המוגשת בכתב:

א.      תמצית המאמר שקראתם (300 מילה)

ב.      תגובתכם למאמר כנ"ל (300 מילה)

ג.       תהליך בחירת המרואיינים (150 מילה)

ד.       קו מנחה לראיון (100 מילה)

ה.      פרק התוצאות (600 מילה)

ו.         דיון, סיכום ומסקנות (450 מילה)

סך המסמך לפני המתווה הנ"ל יכלול עד 1900 מילה (כ-6 עמודים ברווח כפול). לשם הפרופורציה, המסמך הנוכחי, כמו גם המאמר שקראתם בדה מרקר, הם פחות או יותר בהיקף הזה.

את המטלה יש להגיש לפורטל הקורס עד ליום שלישי 15 בנובמבר 2011 בחצות

פרטים על אופן הגשת המטלות וכל שאר פרטי הקורס מצויים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני