ארכיון תגית: למידה מרחוק

התכתבות ראשונה עם תלמידי הקורס בלמידה מרחוק: סוגיות נבחרות בניהול

לכל משתתפי הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" בסמסטר א' הקרוב שלום

אני שמח לכתוב אליכם לראשונה במסגרת הקורס שלנו המועבר בשיטה של למידה מרחוק. תפקיד "המרצה" בקורס הנוכחי אינו שגרתי, ולפיכך אעדיף לכנותי כ"מנחה הקורס", כפי שעשיתי במהלך 15 שנות קיומו האחרונות של הקורס מאז פתחתי אותו כקורס הראשון בלמידה מרחוק במסלול האקדמי בכלל ובבית ספרנו בפרט. פרטים נוספים בהקשר זה תקבלו בהמשך.

ברצוני להכיר לכם את שותפתי לצוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי שתהיה אחראית על כל נושא המטלות, בדיקתן, והקשר עימכם סביב המטלות.

סילבוס הקורס מצוי בפורטל, אך כפי שתוכלו להתרשם בעצמכם – הוא מעט עמום לעומת סילבוסים נפוצים אחרים. הקורס הנוכחי נבנה למעשה בכל סמסטר מחדש סביב נושא חדש, ולכן גם מתווה הקורס משתנה בכל פעם.

בסמסטר הנוכחי בחרתי לעסוק בסערת אי.די.בי שהתעוררה בשנה האחרונה ומייצגת סוגיות רבות סביב מודל שוק ההון ברמת מקרו ומיקרו, אתיקה ואחריות תאגידית, אחריות אישית של מנהלים, צדק חברתי, כוחם של צרכנים ומשקיעים בעידן האינטרנט, ועוד.

אני מקווה שבמהלך השבוע הקרוב אוכל להעלות לאוויר את מרכז המידע של הקורס, אך לחרוצים שביניכם שאינם יכולים להתאפק מלקרוא את חומרי המטלה הראשונה של הקורס אני מצרף מספר קישורים שבהם נשתמש במטלה הראשונה מתוך ארבעת מטלות הליבה ומטלת הסיכום שתועבר כמובן בסיום. מאחר ומועד ההגשה של המטלה הראשונה יהיה רק בשבוע השלישי של הסמסטר אני מעדיף לקחת עוד מספר ימי חסד, שכן מספר סטודנטים נוספים אמורים להיכנס לקורס השבוע ולא הייתי רוצה שהם לא יתחילו עם כולם.

חשוב להדגיש שנושא הסמסטר הנוכחי אינו מימוני או משפטי במהותו. עם זאת, כדי שנוכל להיכנס להיבטים הניהוליים והחברתיים שלו אנו צריכים להתעדכן קודם כל בליבת התוכן שלו, ולפיכך במטלה הראשונה נתמקד בקריאת חומרי רקע שיעזרו לנו בהמשך להבין טוב יותר את סוגיית הסדרי החוב שנדונה בהרחבה בחודשים האחרונים, ואת כל ההיבטים הרבים האחרים שנמצאים בפריפריה של נושא זה.

כאמור, בהמשך השבוע יועברו פרטים מורחבים יותר על הקורס והמטלה הראשונה, בינתיים אני מאחל לכם סמסטר מוצלח ומקווה שיהיה לנו קורס פורה ומעניין.

כל טוב

אורן קפלן

להלן חומרי הקריאה לקראת המטלה הראשונה שתפורט בהמשך השבוע:

גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" יצא לאור בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

מבחני כליות ולב

מאת: השופט איתן אורנשטיין

שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מספר על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה.

הסדר וקוץ בו

מאת: עו"ד גיא גיסין

העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

מעבר לכך נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה.

"מלכוד 22" של הלמידה מתוך התנסות

אני מביא בפניכם חלק מתוך מאמר שהצגתי עם קרן ליפינסקי-קלע לפני כחודשיים בכנס באיטליה שעסק בתחום הלמידה מתוך התנסות. המאמר הציג קורס בלמידה מרחוק שקרן ואני העברנו במכללה לפני כמה שנים, מדובר בקורס שונה במהותו מהקורס הנוכחי, אך ההתמודדות הפדגוגית, והשאלה "מה למדנו היום?" ומה עלינו ללמוד בעתיד, היתה שם באוויר, כמו גם כיום, וכדיקאן בית הספר למנהל עסקים, היא מעסיקה אותי באופן אישי, אף יותר מתמיד.

מאחר והבלוג האקדמי שלי עובר בימים אלו דירה בין שרתים ועלול לא להיות זמין פה ושם אני מעלה את הפוסט הנוכחי ללינקדאין.

למי שקורא את דברי מחוץ להקשר, הם מתייחסים לקורס סוגיות נבחרות בניהול שמועבר הסמסטר, כמו ב-15 השנים האחרונות, בלמידה מרחוק. ניתן לעיין בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן:

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2013A

מצד אחד אנו יודעים שזכרוננו בוגד בנו בטווח הארוך. אפילו בקורסים מדהימים, כמות החומר שנשמרת בזיכרון כעבור זמן, בדרך כלל לא הרבה אחרי מבחן הקורס, מעטה ביותר, לא כל שכן בקורסים פחות מדהימים. במהלך השנים שעברתי כתלמיד במערכת החינוך בבית הספר ובאקדמיה צברתי 25 שנות לימוד ב-12 שנות בית ספר יסודי ותיכון ו-5 תארים אקדמיים. ועם זאת, אני חושש שאם אצטרך לעמוד מול בוחן מחמיר שיבדוק את כמות המידע שעדיין שמור בזכרוני כעת מאותם שיעורים רבים שלמדתי באותם כ-20,000 שעות לימוד פחות או יותר, אגלה למרבה המבוכה שקורס סמסטריאלי אחד או שניים מכילים את הידע הזמין עבורי כיום מכל אלו. אך לא רק שאין הדבר מביך, אלא הוא מזל גדול ביותר. זאת מאחר והמידע לא נועד לזכירה, כיוון שרובו באמת ראוי להישכח ברמה הפרגמטית, שכן אינו משמש אותי לחיי היום-יום, ויש מידע חשוב בהרבה שעלי לזכור כיום במקומו.

לתפיסתי, הקורסים והלמידה האקדמית אמורים לאמן ולשמן את אותם גלגלי שיניים המסתובבים באופן סימבולי במוח כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי העתיד באופן טוב יותר. מכאן שהלמידה האקדמית, כפי שאני מבין אותה, היא למידה התנסותית. היא באה ליצור סימולציות אתגריות לתהליכי למידה, תפיסה, קבלת החלטות, והמבחן או העבודה אינם באמת מדד לזיכרון או שינון, אלא גורם מוטיבציה לעבור את אותו תהליך התנסותי, שבלעדיהם כנראה שהתהליך המלא של למידה התנסותית לא היה מתרחש.

הקורס שעליו קרן ואני כתבנו היה שונה מהקורס הנוכחי. בעוד שכאן אנו מתמודדים עם חומרים מובנים יחסית, בקורס ההוא כל תהליך הלמידה היה מבוסס על עקרונות שדומים מעט למה שקורה במטלה הרביעית שלנו בקורס הנוכחי. הקורס פעל על גבי מערכת בלוגים וכל התוכן שלו נבנה במתודולוגיה מסוימת שהוגדרה מראש. בעוד שבפתיחתו היינו אנו צוות הקורס וכל הסטודנטים שהשתתפו בו מגוייסים ומתלהבים לקראת "הדבר החדש" הרי שבהמשך נוכחנו כולנו בקושי לצאת מתוך דפוס הפעולה המוכר כל כך של לימודים אקדמיים פרונטאליים ופאסיביים יותר. זה לא בהכרח שכולנו לא מתגייסים לתהליכים כאלה, אבל קורס כזה לא מתקיים בתולך ואקום. ולפיכך כשצריך לעבוד עד מאוחר, לחיות חיי משפחה מאושרים, לעשות כל כך הרבה דברים, הרי שלא נשארים משאבי זמן רבים להקדיש לתהליכים אקטיביים של למידה מתוך התנסות. במדרגותיו של מאסלו, הסטודנטיאליות נדחקת לעיתים למקום נמוך, לפחות בשלבים מתקדמים של התואר, ובעוד שבחיים נרצה לחפש אתגרים ואף לשלם כסף רב כדי לעבור תהליך התנסותי, במהלך הלימודים רבים מאיתנו רוצים "לחזור הביתה בשלום" ולשים "וי" על התעודה הנכספת.

אביא להלן כמה ציטוטים מתוך המאמר שקרן ואני הצגנו בכנס. אינני יודע כמה מהדברים רלוונטיים עבורנו כאן בקורס שלנו. בכל זאת מדובר בתהליך אחר, אבל כחלק מההתלבטות שלי ומתוך השיחות עם כמה מכם, נראה לי שיש קשר בין הדברים, לפחות לחלק מהכיתה שלנו.

"הקושי להסתגל לצורת למידה שונה מהרגיל, שבה הידע אינו נמסר מהמרצה לסטודנטים אלא צריך להיווצר על ידי הסטודנטים עצמם, הייתה מנוגדת לדפוסי הלמידה המוכרים של סטודנטים באקדמיה ולכן עוררה שאלות והתנגדויות. בתחילת הקורס זיהינו כמעט אצל כל חברי הקבוצה התלהבות ורצון לנסות את צורת הלימוד החדשה, אך עם התקדמות הקורס ובעיקר לקראת אמצע הקורס, התסכול גבר ונשמעו יותר ויותר קולות של מורת רוח.

תרבות הלמידה האקדמית המסורתית מתבססת על העברת ידע מהמרצה לסטודנטים באופן פסיבי ולרוב בהרצאה פרונטאלית. לעומת זאת, תרבות האינטרנט היא פלורליסטית ומבוססת על ידע שנוצר על ידי משתמשים ואשר פתוח באופן דמוקרטי לכל. דון (2009) מציינת כי לשתי התרבויות תפיסות שונות לגבי מהותם של ידע ויכולות. פרקטיקת ההוראה האקדמית בנויה על מטאפורה של "רכישת ידע" ותחרות "מי יודע יותר", בעוד פרקטיקות ה  web 2.0 בנויות על מטאפורות של שיתוף ידע, קישוריות, וחוויה. מרכיב התחרות קיים גם שם, אך הוא מתמקד בשאלה ממי יעתיקו יותר או את מי יקראו יותר, דהיינו, יותר במובן של jealousy מאשר envy, או בעברית, יותר במובן של קנאה כ"קנאת סופרים תרבה חוכמה" מאשר במובן של קנאה כ"צרות עין" על מה שיש לאחר ואין לי.

הפרקטיקה הפדגוגית-חינוכית המסורתית דוגלת בגישה אינדיבידואליסטית אובייקטיביסטית, שבה למידה נתפסת כרכישת בעלות על ידי הלומד למידע ויכולות שישרתו אותו בהקשר חיצוני כלשהו. אפילו במסגרות למידה צוותיות במערכת החינוך, לדוגמה – התכוננות משותפת לבחינה בקבוצה, המטרה הסופית מתמקדת על פי רוב בפרט ובהישגיו האינדיבידואליים. הלמידה בהקשר של web 2.0, לעומת זאת, מתאפיינת בשיתופיות. המוטיבציה האישית נמצאת כמובן גם כאן בקדמת הבמה, אך לתוצרים יש גוון של "השלם גדול מסכום חלקיו". מאפיין זה אגב, דומה למציאות הארגונית שבה פעולתם של פרטים יוצרת תוצר ארגוני, שהצלחתו תלויה בסינרגיה בין פרטים וצוותים.

ייצוג של הקונפליקט בין התרבויות ניתן להדגמה דרך טענות חוזרות ונשנות של אחד הסטודנטים שהטיח לכל אורך הקורס כי לא מתקיים בו תהליך של למידה. אותו סטודנט ביטא מרמור וכעס ותבע לקבל מהמרצים תשובות. דבריו מבטאים באופן בולט את התפיסה האקדמית המקובלת בנוגע למהותה של למידה, ומזכירה טענות שכיחות של משתתפים במסגרות שמשתמשות בטכניקות של למידה מתוך התנסות: "לא השכלתי ולא רכשתי ידע חדש מעבר לידיעותיי ואף לא התמודדתי עם חומרים חדשים שלא היו מוכרים לי… תוך כדי ההתנהלות בקורס זה מצאתי עצמי מביא דוגמאות וידע מקורסים אחרים ומפגין כישורי כתיבה ואורך רוח לדעות אחרים. אך האם תכלית קורס זה לבדוק את מידת בקיאותי בידע נרכש בעבר או שמא היא להעשיר אותי בידע חדש?… ".

דברי הסטודנט האמור מייצגים תפיסה של למידה כ"רכישת ידע". הביטוי "רכישה", הבא מעולם הצרכנות, אינו מקרי בהקשר זה. הוא מתחבר לתפיסה של סטודנטים רבים בימינו כאילו התשלום עבור הלימודים מקנה להם את הזכות לקבל ידע באופן פסיבי כמעט מבלי להשקיע מאמץ. מדברי הסטודנט עולה צפייה שהאחריות המלאה על למידת הסטודנט ותובנותיו, היא של המרצה. לאורך הקורס בלט קולו של סטודנט זה, ובין היתר השתמש בסיפור בגדי המלך החדשים של הנס כריסטיאן אנדרסן כמשל לקורס. ואכן אנו התבוננו לאורך הקורס לא פעם במראה ובדקנו שוב ושוב האם "הבגדים שלנו עלינו". בקורסים פרונטאליים רגילים יש לנו ביטחון, לפחות לכאורה, שאנחנו מלמדים "משהו" את הסטודנטים, אך בקורס המיוחד הזה ביטחוננו התערער לעיתים קרובות.

חשוב לציין כי מול קולו המתריס של הסטודנט האמור, היו רבים שסינגרו על צורת הלמידה החדשה, ואין ספק שביקורת חמורה מופנית כיום גם כלפי שיטת ההוראה המסורתית. אז היכן ה-catch? מדוע למידה מתוך התנסות כל כך קשה לעיכול לרבים? יתכן שהתשובה נובעת מחוסר הוודאות והעמימות שקיימת בגישה התנסותית. לצורך ההתמודדות והלמידה נדרשת אמונה ומעורבות שאכן משהו טוב ומעשיר יכול לצאת מכל זה. עמימות בתנאים שאינם כאלה מעוררת חרדה, והיא שעלולה להביא להצטמצמות ורצון הישרדותי "לחזור הביתה בשלום", לסמן "וי" על הקורס ולהמשיך למשימה הבאה. לפנינו, אם כן, "מלכוד 22" קלאסי: מבנה ללא תוכן מעודד אמנם למידה מתוך התנסות, אך החרדה שנובעת ממבנה שכזה יוצרת רגרסיה הפוגעת בנכונות הקבוצה להתמסר לתהליך ההתנסותי. הכנסת תוכן מובנה לתהליך מפחיתה אמנם חרדה ומגבירה וודאות, אך על ידי כך פוגעת באפשרות ללמידה התנסותית.

ולהלן בציטוט המקור של Joseph Heller מסיפור רב המכר שלו "מלכוד 22":

"There was only one catch and that was Catch-22, which specified that a concern for one's safety in the face of dangers that were real and immediate was the process of a rational mind. Orr was crazy and could be grounded. All he had to do was ask; and as soon as he did, he would no longer be crazy and would have to fly more missions. Orr would be crazy to fly more missions and sane if he didn't, but if he were sane he had to fly them…".

 אז האם אנחנו במלכוד 22 או בפריצת דרך? כך או כך, אני מקווה שמתקיימת על ידי התהליך הנוכחי למידה מתוך התנסות, שתשאיר עכבות זיכרון וחותם, לפחות כמו אלו שנותרות מקורס פרונטאלי מסורתי.

אורן

 

מטלה רביעית – האם נדרשת פגישה שלא מרחוק? אתם מוזמנים

שלום לכולם ושבוע טוב

אנחנו מתקרבים למועד ביצוע והגשת המטלה הרביעית, ההרגשה של לירון ושלי היא שדווקא המטלה הזו מורכבת יותר לכיתה. מצד אחד זה הפתיע אותי בתחילה, כי חשבתי שזו תהיה המטלה הקלה יותר בקורס, מאחר ולא ביקשנו לייצר חומר אקדמי חדש אלא להשתמש בחומר קיים ולעבד אותו לפרסום – יותר לבחור משהו שלכם מעצמכם שאתם מתחברים אליו לעומת הפורמט הנפוץ בלימוד המסורתי שמגייס ידע מהחוץ אל הפנים.

הכיתה שלנו הטרוגנית, כך שאני לא חושב שיש הסבר אחד להתמודדות הנוכחית, וחלקכם בוודאי גם לא מרגיש קושי מיוחד עם המטלה הנוכחית. אך אני יכול לחשוב על שניים שלושה דברים שאולי יוצרים קושי.

ראשית, יתכן שמשימה כזו לעבד חומר כדי ל"שדר" אותו החוצה יכולה להיות לעיתים אף יותר מורכבת מביצוע מטלה לימודית על חומר חדש. כבר כתבתי קודם לכן במהלך הקורס שאישית נראה לי מורכב יותר ללמד משהו אנשים אחרים מאשר ללמוד אותו עבור ההבנה שלך בלבד.

שנית, יתכן שלא מדובר בהכרח רק במטלה עצמה, אלא בחלוף הזמן – הסמסטר שהולך ומגיע לסיומו אחרי מלחמה שנשכחה לכאורה כבר מזמן מהזיכרון, ואולי אלו גם סימני השחיקה והעייפות שאופייניים לקילומטרים האחרונים של ריצה למרחקים ארוכים, כמו זה של סמסטר בן כמה שבועות.

ובוודאי ישנן עוד אפשרויות אחרות, שקשורות לפורמט של קורס מהסוג הנוכחי של למידה מרחוק, בהתכתבות, מתוך התנסות ושינויים המותאמים לכך תוך כדי תנועה. אך יתכן שכל ההסברים פחות קריטיים כעת, ובשורה התחתונה – חשבתי איך נוכל אנחנו, לירון ואני, כצוות ההוראה בקורס, לתת למי שצריך ומעוניין מהסטודנטים בקורס הנחיה והכוונה בשלב הנוכחי.

אני מציע לפיכך, למי שמעוניין בכך, לקבוע איתנו פגישה "פנים מול פנים", עם לירון או איתי, בין אם באופן אישי אחד על אחד ובין אם באופן צוותי עם כמה חברים מהכיתה. לירון ואני נוכל להיות זמינים עבורכם לפגישות אישיות או צוותיות. אם יש קושי לקבוע בקמפוס נמצא דרכים אלטרנטיביות בסקייפ, במייל וכו'. זו כמובן אינה מטלה רשמית, ומי מכם שמסתדר ואינו זקוק למפגש ייעוץ או הכוונה, יכול כמובן להמשיך כמתוכנן הלאה.

למי שמעוניין – אארגן השבוע או בשבוע הבא שעות קבלה גם בביתי ברמת גן. נוכל להיפגש על כוס קפה אצלי ביום שני או חמישי אחה"צ, בשבוע הנוכחי או בשבוע הבא.

להזכירכם, במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לייצר חומר שיתפרסם באינטרנט עבור הכיתה ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית ברחבי האינטרנט, באמצעות כתבה, קליפ או בכל דרך אחרת. החומר אמור לעלות לאוויר על ידכם, או להימסר אלינו לצורך העלאה לאינטרנט. פרטים פורסמו כמובן בהנחיות למטלה.

בקיצור, מי שמעוניין בשיחה או מפגש עם לירון או איתי מתבקש ליצור קשר במייל ללירון, כתבו כמה מילים על מטרת המפגש מבחינתכם, וננסה לקבוע עם מי שמבקש להשתמש במשאב הזה. אנחנו אמנם בקורס בלמידה מרחוק, אולי זו העת לקרב קצת את המרחקים, למי שמעוניין בכך.

כדי שנוכל לאפשר לכם להתארגן, נדחה בשבוע אחד נוסף את הגשת המטלה ליום חמישי ה-15 בינואר. הדבר יביא אותנו להגשת המטלה החמישית במהלך חופשת הסמסטר, אבל זו גם הפריבילגיה של קורס מהסוג הנוכחי, שמאפשר לנו להגמיש את ההתנהלות בהתאם לצרכים.

שבוע מוצלח לכולכם ותחילתה של שנה אזרחית מוצלחת. בסמסטר הזה הצלחנו לשרוד התקפות טילים מהדרום ותחזיות אפוקליפטיות של סוף העולם, אז אולי יש לנו קורטוב של חוסן יותר ממה שחשבנו.

אורן

מטלה רביעית – האם נדרשת פגישה שלא מרחוק? אתם מוזמנים

שלום לכולם ושבוע טוב

אנחנו מתקרבים למועד ביצוע והגשת המטלה הרביעית, ההרגשה של לירון ושלי היא שדווקא המטלה הזו מורכבת יותר לכיתה. מצד אחד זה הפתיע אותי בתחילה, כי חשבתי שזו תהיה המטלה הקלה יותר בקורס, מאחר ולא ביקשנו לייצר חומר אקדמי חדש אלא להשתמש בחומר קיים ולעבד אותו לפרסום – יותר לבחור משהו שלכם מעצמכם שאתם מתחברים אליו לעומת הפורמט הנפוץ בלימוד המסורתי שמגייס ידע מהחוץ אל הפנים.

הכיתה שלנו הטרוגנית, כך שאני לא חושב שיש הסבר אחד להתמודדות הנוכחית, וחלקכם בוודאי גם לא מרגיש קושי מיוחד עם המטלה הנוכחית. אך אני יכול לחשוב על שניים שלושה דברים שאולי יוצרים קושי.

ראשית, יתכן שמשימה כזו לעבד חומר כדי ל"שדר" אותו החוצה יכולה להיות לעיתים אף יותר מורכבת מביצוע מטלה לימודית על חומר חדש. כבר כתבתי קודם לכן במהלך הקורס שאישית נראה לי מורכב יותר ללמד משהו אנשים אחרים מאשר ללמוד אותו עבור ההבנה שלך בלבד.

שנית, יתכן שלא מדובר בהכרח רק במטלה עצמה, אלא בחלוף הזמן – הסמסטר שהולך ומגיע לסיומו אחרי מלחמה שנשכחה לכאורה כבר מזמן מהזיכרון, ואולי אלו גם סימני השחיקה והעייפות שאופייניים לקילומטרים האחרונים של ריצה למרחקים ארוכים, כמו זה של סמסטר בן כמה שבועות.

ובוודאי ישנן עוד אפשרויות אחרות, שקשורות לפורמט של קורס מהסוג הנוכחי של למידה מרחוק, בהתכתבות, מתוך התנסות ושינויים המותאמים לכך תוך כדי תנועה. אך יתכן שכל ההסברים פחות קריטיים כעת, ובשורה התחתונה – חשבתי איך נוכל אנחנו, לירון ואני, כצוות ההוראה בקורס, לתת למי שצריך ומעוניין מהסטודנטים בקורס הנחיה והכוונה בשלב הנוכחי.

אני מציע לפיכך, למי שמעוניין בכך, לקבוע איתנו פגישה "פנים מול פנים", עם לירון או איתי, בין אם באופן אישי אחד על אחד ובין אם באופן צוותי עם כמה חברים מהכיתה. לירון ואני נוכל להיות זמינים עבורכם לפגישות אישיות או צוותיות. אם יש קושי לקבוע בקמפוס נמצא דרכים אלטרנטיביות בסקייפ, במייל וכו'. זו כמובן אינה מטלה רשמית, ומי מכם שמסתדר ואינו זקוק למפגש ייעוץ או הכוונה, יכול כמובן להמשיך כמתוכנן הלאה.

למי שמעוניין – אארגן השבוע או בשבוע הבא שעות קבלה גם בביתי ברמת גן. נוכל להיפגש על כוס קפה אצלי ביום שני או חמישי אחה"צ, בשבוע הנוכחי או בשבוע הבא.

להזכירכם, במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לייצר חומר שיתפרסם באינטרנט עבור הכיתה ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית ברחבי האינטרנט, באמצעות כתבה, קליפ או בכל דרך אחרת. החומר אמור לעלות לאוויר על ידכם, או להימסר אלינו לצורך העלאה לאינטרנט. פרטים פורסמו כמובן בהנחיות למטלה.

בקיצור, מי שמעוניין בשיחה או מפגש עם לירון או איתי מתבקש ליצור קשר במייל ללירון, כתבו כמה מילים על מטרת המפגש מבחינתכם, וננסה לקבוע עם מי שמבקש להשתמש במשאב הזה. אנחנו אמנם בקורס בלמידה מרחוק, אולי זו העת לקרב קצת את המרחקים, למי שמעוניין בכך.

כדי שנוכל לאפשר לכם להתארגן, נדחה בשבוע אחד נוסף את הגשת המטלה ליום חמישי ה-15 בינואר. הדבר יביא אותנו להגשת המטלה החמישית במהלך חופשת הסמסטר, אבל זו גם הפריבילגיה של קורס מהסוג הנוכחי, שמאפשר לנו להגמיש את ההתנהלות בהתאם לצרכים.

שבוע מוצלח לכולכם ותחילתה של שנה אזרחית מוצלחת. בסמסטר הזה הצלחנו לשרוד התקפות טילים מהדרום ותחזיות אפוקליפטיות של סוף העולם, אז אולי יש לנו קורטוב של חוסן יותר ממה שחשבנו.

אורן

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: מבוא לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה לניהול

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

 

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

 

רקע לנושא הקורס: "פסיכולוגיה חיובית – פיתוח מנהלים וניהול"

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" שונה מרוב הקורסים האקדמיים שלמדתם או שבהם תלמדו במהלך התואר שלכם. הוא יותר מתאים למונח "קורס בהתכתבות", הוא אינו טרנדי במובן שאינו מספק לכם טכנולוגיות און-ליין מתוחכמות, במובן מסוים הוא גורס דווקא את ההיפך – "בחזרה למקורות" – כתיבה אישית, מעורבות אישית, אחריות אישית. תוכלו לקרוא מעט יותר על רעיון הקורס בלוח המודעות האלקטרוני שלו המצוי כאן ובו תוכלו להתעדכן על המשימות שעומדות בפניכם לאורך הסמסטר.

כפי שתשימו לב, המטלות מוגשות כל שבוע שני ועומס המטלות בקורס הזה עומד ביחס הפוך לשאר הקורסים שלכם בסמסטר, כך שתחילת הסמסטר עמוסה יותר והסיום, בו יש בד"כ יותר מטלות בקורסים אחרים, פחות עמוס.

סטודנטים טוענים לעיתים שהקורס עמוס, יתכן שהדבר נכון מבחינת ההשקעה במטלות, אך בהתחשב בכך שאין צורך להגיע לכיתה ולשבת בשיעור פרונטלי, עומס ההשקעה הכולל בקורס הנוכחי אינו גדול יותר מקורס אקדמי רגיל. כל האינטראקציה בינינו תתקיים דרך הדואר האלקטרוני והפורטל הלימודי.

הקורס הנוכחי עוסק מידי סמסטר בנושא אחר. בסמסטר הנוכחי נעסוק באחת מהתיאוריות ותחומי היישום הפופולאריים ביותר בפסיכולוגיה בשנים האחרונות, שמתוכה התפתחו יישומים חשובים ומעניינים לתחום הניהול ובעיקר לפיתוח המשאב האנושי בארגונים – "פסיכולוגיה חיובית". לאורך הסמסטר תתמודדו עם 5 מטלות, כל אחת מהן תתמקד בהיבט אחר של תחום הפסיכולוגיה החיובית, ובסיום תתבצע מטלת סיכום קצרה.

המפגש הראשון, הנוכחי, יעסוק במבוא.

הוראות למטלה הראשונה: יישומי פסיכולוגיה חיובית בניהול

בתחום הפסיכולוגיה החיובית נתקלתי לפני כ-6 שנים כאשר קראתי מאמר של פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי שעמד בראש האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ואת שמו הכרתי היטב כחוקר דיכאון ופסיכופתולוגיה. אבל המאמר שקראתי לא עסק בדיכאון, הוא עסק באושר. הכתיבה והרעיונות שעומדים מאחורי גישת הפסיכולוגיה החיובית הלהיבו אותי, כמו גם השינוי הדרמטי שעבר על פרופ' סליגמן מחוקר דיכאון לחוקר אושר. אפשר לומר ש"נדבקתי בחיידק" של הפסיכולוגיה החיובית ואני מרצה ומטיף לתחום בפורומים רבים מאז. בפתיחתו של הקורס הנוכחי אנסה להלהיב גם אתכם ברעיון שעומד מאחורי הגישה. אדגיש, אגב, שאין מדובר בכל מיני טכניקות של "חשיבה חיובית" – מדובר בתחום אחר לחלוטין למרות ההקשר הסמנטי בין הכותרות "החיוביות". לפיכך אני גם לא אוכל להבטיח לכם אושר ועושר, במיוחד לא מחר בבוקר. אבל אני כן יכול להתחייב שאתם יכולים להיות יותר מאושרים, אם תרצו בכך, לעומת מצבכם כיום, ושאם תעשו זאת, תהיו מצליחים יותר כמנהלים וכאנשי עסקים, והכי חשוב, כבני אדם ואזרחים בקהילותיכם.

בשלב ראשון אבקשכם לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס על יישומיה של הפסיכולוגיה החיובית בניהול. המאמר נמצא זמין און ליין באינטרנט בקישור: http://ifeel.co.il/page/13182 (יש לקרוא את כל חלקיו, החלק השני מופיע ב-http://ifeel.co.il/page/13183 והחלק השלישי ב-http://ifeel.co.il/page/13184).

כמו כן, מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום, ניתן לקרוא מאמר מקיף שלי המופיע בקישור הבא, הוא מופיע כיום במקום מוביל בגוגל תחת המונח "פסיכולוגיה חיובית" [והרי זהו הקריטריון המוביל כיום בעידן של חכמת ההמונים 🙂 ] ויש בתוכו גם קישורים להרצאות וחומרים נוספים, שבחלקם נעסוק בהמשך הסמסטר הנוכחי. http://www.psychologia.co.il/positive1.htm

חלק א': ההיבט התיאורטי

תמצתו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את המאמר מכתב העת סטטוס. שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

חלק ב': יישום – Three good things

במשך שבעת הימים הקרובים אתם מתבקשים להקדיש 5 דקות בסוף כל יום לכתיבת יומן קצר. אף אחד מאיתנו לא יוכל לבדוק אתכם, זה רק אתם מול עצמכם. אני יכול רק לספק לכם את הנתון הצנוע, שמחקרים מבוקרים מצאו שחווית האושר האישי של אנשים שעשו את התרגיל הפשוט והטריוויאלי הזה בצורה רצינית עלתה באופן מובהק, ונותרה גבוהה לאורך שבועות (ואפילו עד חצי שנה) לעומת נקודת הפתיחה. מה יש לכם להפסיד? 5 דקות ביום.

בקיצור, בסוף כל יום אתם מתבקשים לכתוב לעצמכם בקצרה 3 דברים טובים שקרו לכם באותו יום. מן הסתם, ביום רגיל, לא קורים דברים דרמטיים. אל דאגה, גם דברים פשוטים ושגרתיים יכולים להיות תקפים: חיוך שקיבלתם או נתתם, משהו טעים שאכלתם, ציון טוב או משוב חיובי אחר שקיבלתם, וכמובן גם דברים גדולים ומשמעותיים יותר, אם אירעו. בכל מקרה, הקדישו כמה רגעים כדי לסקור את היום שעבר עליכם, ואז ציינו על גבי הנייר את שלושת הדברים הטובים שקרו לכם באותו יום (למי שמעוניין בכך, אפשר לרכוש פנקס ייעודי לצורך כך, משהו שבאופן טקסי יסמל את התהליך שאתם מעוניינים לעבור).

הערה: אין צורך להתעסק עם דברים שליליים. דחו אותם על הסף לצורך התרגיל שלנו, הרגישו מספיק נוח לא לאזן את החיובי בקורטוב שלילי. כמו כן, אין צורך להבין בשלב הזה למה זה היה טוב, כל מה שצריך הוא לאתר ולרשום שלושה דברים טובים שקרו, כי כך אתם חווים אותם כרגע באופן אינטואיטיבי.

לאחר שרשמתם אותם, הוסיפו כמה משפטים נוספים על כל דבר חיובי שקרה: מה היה נעים בו, מה היו התנאים להתרחשותו (במה שאתם עשיתם, בסביבה, בנסיבות, או בכל היבט אחר). אין צורך לכתוב הרבה, רק לציין את שלושת הדברים הטובים וכמה מילות הסבר, וכך יום יום במשך 7 ימים. אם שכחתם לכתוב ביום מסוים, נסו לשחזר אותו קרוב ככל הניתן לאירוע. אפשר אם צריך גם להוסיף יום-יומיים.

אז אם אין לכם פנקס, פשוט ארגנו לעצמכם מראש מחברת, יומן, או בלוק כתיבה שבו תרכזו את הדברים. השאירו אותם ליד המיטה או במקום נגיש אחר, כדי שתזכרו להתמיד ולהשלים את הפרטים מידי יום. הכניסו לעצמכם תזכורת ביומן, בטלפון הנייד או היכן שצריך כדי שתזכרו למלא את היומן יום יום. למרות שזו מטלה פשוטה, רבים מאיתנו מתקשים לפרגן לעצמנו אפילו 5 דקות כאלה של נחת, והתירוץ הנפוץ הוא "שכחתי" (תוכלו להיות בטוחים שאת "הקטסטרופה היומית" לא שוכחים).

במהלך השבוע אפשר לחשוב כמובן על מה שכתבתם, אבל אל תנסו להקדים את המאוחר. בתום שבוע נסו להגיע למסקנות, מהם הדברים הטובים שקורים לכם וממלאים אתכם בשביעות רצון, והאם יש אפשרות להגביר את נוכחותם בחייכם. האם אתם מזהים עקרונות, נסיבות, אנשים, או כל דבר אחר, אשר מהווה מכנה משותף לדברים החיוביים שקורים לכם.

בשלב הזה נעצור כאן. אציין רק בשולי הדברים שהתרגיל הזה קשור לעקרון החוזקות של הפסיכולוגיה החיובית, אשר גורס שאושר נוצר על ידי התמקדות בחוזקות, אשר גורמות לביצוע פעילות מספקות ומהנות יותר, שמביאות גם להצלחה בכל תחומי החיים. איתור החוזקות מתחיל מהדברים הקטנים והיומיומיים שאותם תגלו דרך היומן.

בהמשך הקורס אסביר את הרקע התיאורטי לתרגיל (הקשור למתודה המכונה "חקר מוקיר" Appreciative Inquiry) ולאופן יישומו בצורה מקיפה יותר, אך בשלב הזה נסתפק בהתנסות הנוכחית ובחומר התיאורטי שקראתם.

לצורך ההגשה של החלק היישומי: תארו את התהליך שעברתם במהלך כתיבת היומן וניתוחו, צטטו דברים (שאותם אתם מוכנים לספר ולחלוק) מתוך היומן, הפריטים וההסברים שנתתם לעצמכם על מהות הפריטים, האם היו דברים שהפתיעו אתכם? האם ישנם דברים שאתם חושבים לעשות אחרת? מה צריך לקרות כדי שניתן יהיה לשחזר שוב ושוב בהתנהלותכם היום יומית את התנאים שיאפשרו לכם לתפקד באופן מיטבי. בשלב זה בהחלט סביר גם לבחון מה חוסם אפשרויות אלו מלהתממש. כאמור, פסיכולוגיה חיובית איננה הכחשה של המציאות או "חשיבה חיובית", מדובר על גישה שמאתרת את מקורות הצמיחה (שקיימים בוודאי לצידם של איומים וקשיים). היקף הכתיבה כשניים עד שלושה עמודים (800 מילה).

אנחנו לוקחים בחשבון שמטלת הפתיחה של הקורס אישית למדי, הקורס הנוכחי עוסק בפיתוח מנהלים וניהול, ומן הסתם אתם המנהלים כעת שמתנהלים. אם זה קצת קשה או מביך, לא נורא, זו הדרך לפתח מודעות, וכיום כלי הניהול המרכזי שיש למנהלים טובים זו מודעות, לא טכנולוגיה. אני מאמין שכלי הניהול העוצמתי ביותר שיש למנהל, הוא – "הוא עצמו", ומה לעשות, אפילו כושר אי אפשר לעשות רק מתוך צפייה בערוץ הספורט. בכל מקרה, כתבו רק מה שאתם מרגישים איתו נוח, החומר נקרא על ידי לירון ועלי ידי בלבד, אך חשוב לנו לאורך כל הסמסטר שתכתבו רק מה שאתם באמת מרגישים איתו נוח ומוכנים לחלוק אותו. אם יש התבלטות בדקו עם עצמכם, האם זהו דבר שהייתם חולקים בשיחה אישית עם קולגה בעבודה במהלך סדנה של פיתוח מנהלים.

מועד ההגשה: יום שלישי 20.03.2012 עד חצות

 

אופן ההגשה

  • המטלות מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד לפורטל הלימודי של הקורס.
  • המטלות הבדוקות תוחזרנה לתיבת ההגשה האישית באותו מקום בו הוגשו.

מטלה ראשונה: סוגיות נבחרות בניהול

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

 

קורס אקדמי ומדיה חברתית: אם למידה מרחוק, אז בואו נשתמש גם במדיה חברתית

אני מלמד מרחוק את הקורס סוגיות נבחרות בניהול כבר 12 שנה. עד היום בניתי מדי סמסטר אתר מידע אינטרנטי לקורס והחלטתי הפעם להשתמש גם במדיה החברתית. חלק מהקורס יהיה סגור בסיסמא לסטודנטים בלבד דרך הפורטל הלימודי של Moodle של המכללה, אבל חלקים אחרים יהיו פתוחים לקהל. יהיה מעניין לראות אם שיטה זו תתרום באופן כלשהו ללמידה וליצירת דיון ועניין בתחום השיווק, בין אם בקרב הסטודנטים בקורס, ובין אם בקרב קהלים אחרים. רוב המאמרים וחומרי הקורס יהיו זמינים און-ליין כך שניתן לעיין בהם גם אם קורא שורות אלו אינו סטודנט פעיל בקורס. כמובן שהמטלות המוגשות והאינטראקציה בין צוות ההוראה לסטודנטים ישאר חסוי במסגרת הפורטל הלימודי.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס: "מדע השיווק" – מחקרים ויישומיהם במציאות העסקית

בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל הציב לעצמו מטרה מאז הקמתו לפני למעלה מ-30 שנה להיות מוסד של "אקדמיה יישומית". משמעות הדבר שאוריינטציית הלימודים בבית הספר מכוונת לשוק, אך שומרת לאורך כל הדרך על העדכניות המחקרית והאקדמית.

לפני כארבע שנים עם תחילת פעילותי כראש המחלקה לשיווק ופרסום בבית הספר למינהל עסקים (שהסתיימה בינתיים) חיפשתי דרכים לקרב סטודנטים ואנשי שטח בתחום השיווק לעולם המחקר האקדמי בשיווק. מסיבות שונות תחום השיווק בישראל, למרות שהתפתח מאוד מבחינה מקצועית בשנים האחרונות, אינו מעודכן מדעית במה שמתפרסם בעולם. יתכן שזו מגבלת השפה, בין אם האנגלית ובין אם הנוסח המדעי, ויתכן שזהו המירוץ היומיומי האין סופי אחרי משאבי הזמן שלא קיימים וסוחפים את מנהלי השיווק לטפל "בשוטף" בלי זמן להעמיק. בכל מקרה, לצערי את המציאות לא ניתן לפרש בדרך אחרת – בהכללה – מנהלי שיווק בישראל אינם מתעדכנים במה שמתפרסם בספרות המדעית בתחום השיווק בעולם. הם מסתמכים בעיקר על מה שלמדו באקדמיה, על כנסים מקצועיים, על יועצים שמציעים להם מודלים, על טיפים ודעות אישיות שמתפרסמות בעיתונות הכלכלית, אבל רובם לא חוטאים בקריאה אקדמית ומחקרית.

סברתי שכאקדמיה יישומית תפקידנו במכללה למינהל ובמיוחד בבית הספר למינהל עסקים, להיות גורם שמתווך ומחבר בין האקדמיה לשטח. מחקר מדעי אינו פריבילגיה או מותרות, הוא עוסק בסוגיות המשמעותיות ביותר שעולם השיווק היישומי עוסק בהם, ולא פעם הוא מספק את החזית לטרנדים הבאים שיובילו את התחום.

לפיכך יזמנו לפני כארבע שנים כתב עת אלקטרוני וכינינו אותו "שיווק עכשיו – כתב eעת לחדשנות שיווקית". כתב העת הופיע בעברית ובגרסה אלקטרונית נגישה, שמאפשרת לכל מי שמתעניין בתחום לקרוא מאמרים וסקירות מחקריות עדכניות בתחום השיווק. עיצבנו לכתב העת אתר אינטרנט http://www.shivuk.org.il ובתוכו ריכזנו את כל הפרסומים, שיהוו גם ארכיון שיצבור עם הזמן קוראים. אחת לתקופה הוצאנו גליון בנושא ספציפי עדכני, למשל, מותגים, שיווק חברתי, שיווק לעסקים, שיווק דיגיטלי וכו'. בתוך כל גליון פרסמנו מאמר מתורגם מלא מתוך כתב עת בין לאומי, סקירות על מחקרים עדכניים, פרק מלא מתוך ספר בעברית שעוסק בתחום, כתיבה מקורית של מרצי המחלקה לשיווק ופרסום ואורחים אחרים, וסקירה מתוך כנסים ואירועים בשיווק במכללה. כמובן שגולת הכותרת ומטרת כתב העת היו קשורים למחקרים הבינלאומיים בשיווק. בתחילת הדרך פניתי לאגודה האמריקאית לשיווק ה-AMA, שהיא האגודה החזקה והמשמעותית ביותר בעולם בתחום השיווק. מטעם האגודה מתפרסמים כמה מכתבי העת המחקריים המובילים בתחום השיווק. קיבלנו מהם הסכמה וזכויות יוצרים לפרסם בכל גליון של "שיווק עכשיו" תרגום מלא של מאמר מתוך כתבי העת המחקריים שלהם. בנוסף, יצרנו סקירות על מחקרים נוספים. כך פעלנו בשנים האחרונות והפקנו 7 גליונות שזכו לחשיפה וביקורת חיובית מהאקדמיה ומהשטח.

ממש לאחרונה ערכתי שינוי בשיטה בה אנו פועלים. בשיתוף פעולה משולש של המחלקה שלנו לשיווק ופרסום עם איגוד השיווק הישראלי והמהדורה האלקטרונית של העיתון TheMarker (שמשתפים ביניהם פעולה מזה זמן) הקמנו מדור לסקירות מחקריות בשיווק המכונה "העולם כמרקחה" שמהווה ערוץ המשך ל"שיווק עכשיו". במדור זה התחלתי לפרסם בחודש שעבר מידי שבוע סקירה על מחקרים מהעולם בתחום השיווק, ולתוכו אנו משלבים, כמסורת "שיווק עכשיו", גם מחקרים מתורגמים ופרקים מספרים עליהם אנו מקבלים אישור מבעלי זכויות היוצרים שלהם. שיתוף הפעולה הזה בין שלושה גופים מובילים בישראל בהפצת ידע בתחום השיווק עשוי למנף את היעד המקורי לקרב בין קהילת העסקים בישראל למחקר האקדמי בתחום השיווק ובמינהל עסקים בכלל.

כיצד כל זה קשור אלינו בקורס הנוכחי?

בסמסטר הקרוב נפעל בקורס הנוכחי ברוח המדור החדש. מטרתי בקורס הנוכחי לקרב אתכם כסטודנטים לתואר שני במינהל עסקים לקריאה האקדמית המחקרית, בתקווה שגם לאחר סיום לימודיכם תהפכו את העדכניות המחקרית לחלק מהרגלי העבודה שלכם. אפרט מעט על אופי הקורס והאופן בו נפעל להלן.

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" הוא קורס בלמידה מרחוק אסינכרונית בהתכתבות ומיועד לסטודנטים שנהנים מלימוד עצמי. אני ממליץ לעיין בקישורים בעמוד הבית של אתר המידע של הקורס ובו פרטים על אופי הקורס הן מבחינה רעיונית והן מבחינה לוגיסטית.

כאמור, קורס זה מועבר בגישה זו מזה 12 שנה על ידי והוא הקורס הראשון בלמידה מרחוק שהועבר במכללה למינהל. כמובן שכיום כבר פועלים קורסים נוספים ואף מתוחכמים ממנו באופן משמעותי, אבל אישית אני דווקא נהנה ואוהב את הפורמט הלא-טכנולוגי שבו מאופיין קורס זה. בסופו של דבר, גם קריאת מאמרים ומחקרים היא מיומנות מסורתית, אפילו אם תקראו אותה באמצעות מחשב, סמארטפון, או מחברת אלקטרונית כלשהי.

בכל מטלה בקורס תתבקשו לקרוא מאמרים אשר מבוססים על מחקרים אקדמיים ובעקבות זאת לכתוב סקירות, התרשמויות ויישומים שונים. באחת המטלות האחרונות תתנסו אפילו בכתיבת סקירה מחקרית בסגנון שאני מפרסם מדי שבוע בדה-מרקר, כאשר את כל העבודות הטובות נעלה לאתר "שיווק עכשיו" (כמובן רק למי שירצה בכך), ואת העבודה שתיבחר כטובה ביותר נפרסם בדה-מרקר עצמו תחת שמו של הסטודנט שיכתוב אותה.

אז אחרי ההסברים ומה שקראתם בוודאי בעמוד הבית של אתר המידע של הקורס בפורטל הלימודי אנחנו בשלים להגיע למשימה הראשונה שלהם בקורס, אותה תגישו בשבוע השלישי של הסמסטר. כאן אתן איזכור אדמיניסטרטיבי חשוב – הגשת המטלות בקורס זה מתבצעת באופן אינדיבידואלי ובפורמט אלקטרוני בפורטל הקורס. הסמסטר אנו מתחילים לפעול בפורטל החדש Moodle שיהפוך בשנה הבאה לברירת המחדל של כל המכללה, ואנו זוכים להיות הראשונים שמשתמשים בו כבר הסמסטר (הערה: השימוש בפורטל מיועד רק לסטודנטים הרשומים לקורס בעזרת שם המשתמש והסיסמא הידועים להם בכניסה לפורטל הלימודי).

נושא המטלה הראשונה: "מערכות יחסים"

מערכות יחסים הם הבסיס לקיום האנושי, אנו תלויים בקיום מערכות יחסים ובלעדיהן לא נשרוד הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. התינוק האנושי שנולד הוא התלותי ביותר מכל החיות בטבע וטווח הזמן שלוקח לו לרכוש עצמאות ארוך מאוד. יתכן שזו הסיבה שמערכות יחסים נחקקות בעוצמה כה חזקה בנפש האדם, שכן ילדותו מוקדשת לאימונים במערכות יחסים מכל הסוגים.

עולם העסקים והניהול היה בעבר הרבה יותר פונקציונאלי מאשר פסיכולוגי. המנהל המצליח היה "המהנדס" אשר מצליח להפיק מהמכונה את המקסימום. כיום אין למנכ"לים צורך בידע רב בהנדסה, לכל היותר במינוי סמנכ"ל תפעול מוכשר, אך המנכ"ל עצמו נדרש דווקא בעיקר למיומנויות של ניהול מערכות יחסים, עם עובדיו, לקוחותיו, הרגולטור, וגורמים נוספים בסביבה העסקית והניהולית.

גם כאן בקורס, למרות שלא נפגשנו ויתכן שאפילו לא ניפגש לעולם מבחינה פיזית, אנחנו יוצרים מערכות יחסים. כבר כעת, אחרי שקראתם כמה דברים שכתבתי, יש לכם בוודאי עמדה ראשונית כלפי וכלפי הקורס שלנו, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. כמובן שדעה זו צבועה בדברים שחלקם נכונים ומבוססים, אך חלקם נובעים מהיסטוריה אישית שלכם ומערכות יחסים קודמות שלכם. חלקם הם דברים שאני יכול לדמיין ולהרגיש שהם נכונים, חלקם אינם נהירים לי ואינם ידועים, ואגב, זה שאינני מודע אליהם, אינו פוסל את האפשרות שהם נכונים. כלומר, במערכות יחסים יש גם לא מעט גורמים סמויים ולא מודעים, לעיתים לאחד מהצדדים, ולעיתים אף לכל הצדדים השותפים למערכת היחסים.

1. החלק התיאורטי

בחלק זה אבקש מכם לקרוא שני מאמרים. המאמר הראשון פורסם על ידי בכתב העת "סטטוס – הירחון לחשיבה ניהולית" לפני כמה שנים: "מי אוהב אותך יותר ממני" והמאמר השני שהיה כתבת הפתיחה של המדור המחקרי ב TheMarker בחודש שעבר.

קראו את המאמרים ותמצתו אותם בעמוד עד שניים לכל היותר (עד 800 מילה). שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

2. החלק היישומי

לצורך העבודה בחרו חברה מסחרית ישראלית (לדוגמה, אחד הבנקים, חברת ביטוח, רשת מסעדות, רשת אופנה, או כל חברה אחרת שנראית לכם מתאימה ושעליה אתם יכולים להשיג מידע באופן זמין באינטרנט או במקורות אחרים). לפני שאתם מתחילים לעבוד, קראו את כל המטלה וודאו שבחירתכם מאפשרת לכם לענות על כל הסעיפים בהמשך.

מנכ"ל החברה שבחרתם מבקש מכם להגיע לישיבת ההנהלה הקרובה כדי לתת הרצאה בפני המנהלים הבכירים של הארגון, זאת בעקבות חשש שהחברה הולכת ומתרחקת מציבור לקוחותיה ולמעשה לא מבינה את אופי מערכת היחסים צרכן-מותג בשוק בו היא פועלת. אגב, זו תופעה נפוצה למדי. לעיתים קרובות מידי משרד הפרסום של החברה עסוק בשאלות הללו, ולמנהלים רבים בתוך החברה נוח להשאיר את התובנה לגבי מערכות היחסים במשרדי חברת הפרסום. החשש הוא שאם לא תינתן תשומת לב רבה יותר להיבטים הגלויים והסמויים של מערכת יחסים זו, תוך חיבור כל העובדים והמנהלים בארגון לתוכן ולתהליך שמאפיין מערכת יחסית, תסבול החברה כבר בעתיד הקרוב מנטישה של לקוחות רבים.

ראשית עליכם להתכונן להרצאה ע"י חיפוש חומר רלוונטי על החברה ואופן פעולתה. הסבירו בפסקה עד שתיים לכל היותר איזו חברה בחרתם, במה היא עוסקת, מהו תמהיל השיווק הבסיסי שלה, מהן שיטות השיווק הרגילות שלה וכדומה.

תארו לאחר מכן בחצי עמוד מסע פרסום בו משתמשת/השתמשה החברה שבחרתם ואשר אותו תנתחו בהמשך לצורך הרצאתכם להנהלה. רצוי לצרף בנספח דוגמאות לפרסומות או קישורים לאתר בו ניתן לראות את הפרסומת. במידה ואינכם יכולים לעשות זאת, תארו את הפרסומת (אפשר לצרף בנספח).

את העמוד השני של החלק היישומי הקדישו לאופי מערכת היחסים הנוכחית של אותה חברה עם לקוחותיה, הן לאור הפרסומת והן כפי שאתם תופסים ומבינים אותה באופן כללי, כולל היבטים של יתרונות וחסרונות שאתם רואים במצב הקיים.

בעמוד השלישי כתבו רקע תיאורטי שאותו כדאי להציג להנהלה בעת ההצגה שלכם. רוב הרקע הזה יילקח מתוך הסיכום התיאורטי שעשיתם בחלק הקודם (אין בעיה לצטט במדוייק חלקים מתוך מה שכתבתם, אפילו את כל הטקסט אם זה מתאים), אך אפשר גם להוסיף נושאים נוספים מספרות מקצועית אחרת.

בעמוד הרביעי והאחרון נסו לתת מסקנות והמלצות לחברה כיצד לפעול לאור הניתוח העסקי והתיאורטי שעומד לרשותכם.

כמה מילים לגבי אורך המטלות בקורס הנוכחי: בעולם תזזיתי של מידע עודף ומציף חשוב לדעת להפריד עיקר מטפל ולהעביר רעיונות באופן קצר וממוקד. מה שאינכם יכולים להעביר בכמה עמודים בודדים לא תמיד ישתפר אם תנסו להסביר אותו ב-20 עמודים. זו אמנם אינה המטרה המרכזית של הקורס הנוכחי, אך כמטרה משנית בהחלט אפשר להגדיר כאן גם את רכישת המיומנות להעביר מסרים ניהוליים ועסקיים באופן מיטבי.

נדגיש שוב שהמטלות בקורס הזה מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד ולא בצוותים. בשל אופי הקורס אנו מתייחסים בחומרה יתרה להעתקות ודמיון בין עבודות, לכן מומלץ, בניגוד לרוב הקורס האחרים בהם למדתם, לא לעבוד בצוות אפילו לצורך חשיבה משותפת אלא להתמודד באופי אישי לחלוטין עם המטלות. הגשת והחזרת המטלות תתבצע באמצעות הפורטל הלימודי בלבד. הנחיות עבודה עם הפורטל החדש Moodle ישלחו לסטודנטים הרשומים לקורס במהלך הימים הקרובים בצורה מפורטת על ידי הרפרנטים של רשות ההוראה ומחלקת המיחשוב של המכללה.

מועד ההגשה: יום שלישי 1 במרץ 2011