במוסף הארץ התפרסמה בסוף השבוע הנוכחי כתבה מרתקת על פרופ' יעבץ
בסוף השבוע הזה ראיתי גם שלטי פרסום חוצות ברחבי תל אביב המפרסמים את היום הפתוח באוניברסיטה העברית. בזה הושלמה בוודאי משימתו של פרופ' יעבץ. אם בארזים נפלה שלהבת שהאוניברסיטה העברית מפרסמת "בשפלה" פרסומות, שאיפתו לבסס אוניברסיטה בתל אביב הוכתרה בהצלחה. ובכל זאת, לצורך הצניעות, מעניין לקרוא על הקשיים בתחילת הדרך. אני זוכר עוד כילד בן שבע את הבנין האדום של ביה"ס למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהיותה עדיין שלוחה של האוניברסיטה העברית.
כמה פנינים מתוך הכתבה:
"חבריו של יעבץ מספרים על חתול שמסתובב באוניברסיטה כבר שנים. כשנשאל מה מעשיו שם, השיב: “יעבץ הבטיח לי תקן”. במאמר ב”אלפיים” כתב יעבץ בהקשר זה: “אף פעם לא האמנתי שחייבים ‘להוציא לאדם את הנשמה’ לפני שמעניקים לו דרגה אקדמית. העלייה בדרגה מואצת במקצת מגבירה חדוות היצירה אצל אנשים צעירים. הם שמחים בחלקם, אוהבים את מקום עבודתם ומסבירים פנים לזולת. אוי לו לסטודנט הנופל לידיו של פרופסור מר־נפש”.
כשיעבץ הבין שלא יקבל משרה קבועה בירושלים, החליט להתמסר להקמת האוניברסיטה בתל אביב. המאבק בין האוניברסיטאות נמשך עוד שנים רבות לאחר מכן. כפי שמספר פרופ’ כץ בהומור יעבצי־אופייני: “יעבץ רצה לגנוב אנשים מירושלים. הוא אמר שהוא מוכן לעשות שלום עם הפלסטינים – בתנאי שיקבלו חזרה את הר־הצופים”.
- Hebrew-University