את פרופ' יונה רוזנפלד אין צורך להציג, הוא מהווה דמות מרכזית בקורס הנוכחי, וגם יציג את עצמו במהלך הראיון. צעיר נמרץ בן 92, הלוואי שיהיו לי היום אפילו מחצית מהאנרגיות והעשייה שלו. את הרעיון לראיין אותו אני נושא עימי כבר כמה שנים. יש לכך מן הסתם סיבות רבות וטובות, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי, ובגלל שהן ברורות מאליהן, אין למעשה שאלה מעניינת במיוחד בנוגע להחלטתי לראיין אותו עבור הקורס שלנו. לעומת זאת ישנה דווקא שאלה אחרת מעניינת בעיני, זו המצויה לכאורה בשולי העניין אך כה אקטואלית לנושא הלמידה מהצלחות, והיא "מדוע דווקא עכשיו?" זוהי שאלה שאני ממליץ לכם לשאול את עצמכם כששינוי כלשהו נוצר או מתבקש. ניתן לנסח זאת גם במונחים של טכניקת "חקר מוקיר" של דיויד קופריידר (הדומה במובנים רבים לטכניקת הלמידה מהצלחות): "מה קרה שאפשר לזה לקרות? – בך, בתנאים, בסביבה?". אם נרצה להסב את השאלה למונחי המתודולוגיה הנוכחית בו עוסק הקורס שלנו, הייתי מגדיר את הראיון עם יונה כהצלחה עבורי לממש פעולה ששאפתי לבצע אך התעכבה מספר שנים, ולכן שואל: מהן סדרת הפעולות שנדרשו בכדי שזה יקרה. למי שמאבד אותי אבהיר שוב – היתה לי תוכנית וכמיהה מקצועית ואישית לראיין את פרופ' יונה רוזנפלד במהלך כמה שנים, הפעולה קרתה כעת. לכן זוהי סוג של הצלחה, ולכן אוכל לנסות וללמוד ממנה בכדי להקיש ממנה למימוש הצלחות נוספות בעתיד. בנוסף, אדגיש את הברור מאליו – שלא שאלתי את עצמי שאלה זו במהלך תהליך קבלת ההחלטות שהביאה להצלחה או לפעולה שהסתיימה בהצלחה. לא שאלתי זאת את עצמי אפילו בדרך לירושלים לראיון עם יונה, ואף לא במהלך הראיון עצמו, עד שהגענו לרגע של התנסות אישית שביקשתי מיונה לערוך עימי בכדי להדגים כיצד המתודולוגיה פועלת. (אותה תוכלו כמובן לראות בעצמכם עוד מעט). מכאן שכאשר אנחנו מצויים במהלכו של פרויקט, גם אם הוא מושא להצלחה, איננו מודעים בד"כ לכך שזו הצלחה או הישג, ובוודאי שאיננו מודעים ל"מתכון" שנדרש בכדי לשחזור הצלחות שכאלה בעתיד. עם זאת, שיטת הלמידה מהצלחות מבוססת על ההנחה שתובנה שכזו ניתנת לגילוי מאוחר יותר, אם נשכיל ונרצה לעשות זאת.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

המשימה השלישית בקורס תהיה שונה במהותה מהקודמת. קחו לכם פסק זמן של כשעה וחצי, היכנסו לקישור שמופיע מטה הכולל ראיון שערכתי עם פרופ' יונה רוזנפלד, והקשיבו לשיחה. במהלך הצפייה תתבקשו לכתוב הערות שונות שאת מהותן אסביר בהמשך, ואותן להכניס לפורטל. בעיקרון זמן הצפייה הוא פחות או יותר זמן ביצוע המטלה הנוכחית מתחילתה ועד סופה. חומר הגלם ישמש עבורכם לאחר מכן כחומר למידה במטלה המסכמת של הקורס. את כל זאת אפרט ואסביר מייד, אך קודם לכן, ברצוני לחלוק עמכם כמה תובנות ומחשבות שהיו לי בעקבות הראיון, אלו אמנם דברים אישיים וסובייקטיביים שלי, אך אולי דרך החוויה האישית שהיתה לי בעקבות הראיון, ובאופן יותר ספציפי – בסימולציה שערכתי עם יונה כדי להבין טוב יותר את התיאוריה, אני מקווה שתוכלו גם אתם לאתר פעולות מעצימות להצלחה שלכם, ללמידה מהצלחות שלכם ושל ארגונכם.

כאמור, ביקשתי במהלך הראיון עם יונה להתנסות עימו בחקר הצלחות. החלטתי להציג בפניו אירוע שהתרחש בחופשת הפסח האחרונה, הוא אינו "דרמטי" כך שהרגשתי מספיק נוח להעלות אותו, אך מצד שני היה מספיק אישי וחשוב בכדי שאדע שהנושא אותנטי ומשמעותי עבורי לעבודה. הסיפור,  בקצרה, נגע לכך שלראשונה מזה שנים נשארתי עם משפחתי בקן הביתי בכל חופשת הפסח. בד"כ אנו נוהגים להקדיש את החג לנסיעה, והשנה החלטנו לקחת הזדמנות לחוות דווקא התנסויות משפחתיות שונות ומהנות מבלי להרחיק מרמת גן, עיר מגורינו. למשל, נסיעה על אופניים עם בתי הצעירה לירקון ומשחק "מטקות" משותף. לא אכביר במילים לתיאור האירוע אך בקצרה מדובר בהצלחה מבחינתי כי האירוע מייצג דוגמית לסוג של Work-Life-Balance שאני שואף לו, וצבירת "זמן איכות" עם משפחתי. ניתן לתאר במילים, רגשות, תהליכים את מה שהדבר מייצג, אולם יונה מבקש את סדרת הפעולות שהתרחשו, ובמהרה נראה שהמתכון פשוט – להיפגש עם מישהו קרוב שעמו אני מחפש הזדמנות למגע אישי ומשמעותי, לצאת עמו ל"מסע" למקום שאינו שגרתי עבורנו מחוץ לבית ולאזור הנוחות. אינני חושב שהמשך דברי עומד בכללי המתודה לתיאור פעולות בלבד, אבל הייתי מוסיף בכל זאת שבמהלך סדרת הפעולות הנ"ל אני נדרש גם לאפשר לעצמי להתבונן על כל זה כהרפתקה ולהפחית ביקורתיות – לאפשר לעצמי להתמסר לחוויה, למרות שאינה שייכת בהכרח לרוטינה המוכרת והמתבקשת. בהמשך השיחה עם יונה הוזכרו עוד שני אירועים דומים מאוד מבחינת רצף הפעולות שנדרשו כדי שהם יתקיימו, למרות שמבחינת התוכן, אין ביניהם קשר. הדמיון הוא באפיון הפעולות שהתרחשו בדרך לביצוע והצלחה – ההגעה "כאן ועכשיו" לירושלים לפגוש את יונה, התרחשה בתנאים כאלו – יציאתי עם הצוות של גליה וקובי לירושלים והמפגש עם יונה בבנין הג'וינט – מחוץ לאזור המוכרות הרגיל שלי, והתמסרות למשימה מבלי לחשוש שאני מבזבז את זמננו, שכן מעצם הגדרת היציאה מאזור הנוחות והשגרה, יש בכך חשש כזה לכאורה. ולבסוף, האופן בו יונה ואני נפגשנו והעמקנו את הקשר בינינו, כפי שתוכלו לשמוע בראיון, וכפי שעלה באופן לא מתוכנן – סיפור שהתרחש במהלך כנס בינלאומי שיונה ואני השתתפנו בו בפולין. ליונה נשברו המשקפיים במהלך הכנס ומאחר והיה לי רכב שכור הצעתי לו "טרמפ" לעיר הסמוכה בכדי לתקן אותן אצל אופטומטריסט מקומי. מבלי משים – הקשר בינינו השתנה, התקרב, לאחר ההזדמנות הבלתי מתוכננת הזו. האירוע הפשוט אך היוצא דופן הזה עונה שוב על סדרת הפעולות הנ"ל – מפגש עם מישהו קרוב ומוכר לצורך מסע בדרך ובמקום שאינם שגרתיים ונפוצים. שלושת האירועים הללו, פשוטים ובסיסיים ככל שיהיו, אפשרו פריצה של קבעונות וגבולות ויצרו הצלחה וסיפוק עבורי. מסקנתי האישית, שמתאימה עבורי ולא בהכרח לאחר – אם ברצוני לייצר הצלחה חדשה שכזו כעת, בהחלט סביר שאם אבחר אדם שחשוב לי להיפגש איתו באופן מעמיק יותר, אסע איתו בדרך פיזית-טכנית חדשה ולמקום חדש, ואייצר תנאים שיאפשרו הפחתת ביקורתיות והתמסרות לחוויה, אזי ההצלחה הזו תושג – לכאורה מסקנה טריוויאלית, אך היא אינה כזו כלל. רוב חיי המקצועיים מתנהלים בתוך משרד ומבנים, היציאה החוצה אינה מתרחשת הרבה, אולי בשל כך הקפדנו במשפחתי כל השנים לצאת לחופשה בחגים אל מחוץ לבית. לאנשים אחרים, היו נדרשים תנאים אחרים לייצר הצלחות ולהשיג מטרות. כולם יכולים כמובן ליהנות מיציאה שכזו מאזור הנוחות, אך לא כל אחד יתאר את סדרת הפעולות הללו כקריטיות למימוש מטרותיו. אם מישהו היה שואל אותי לפני השיחה עם יונה כיצד לייצר הצלחות מהסוג הזה, הייתי בוודאי חושב על שיפור סגנון התקשורת הבינאישית שלי עם אחרים, על האישיות שלי, על דברים שחוסמים או פותחים אפשרויות עבורי, אבל סביר להניח שלא הייתי מכוון דווקא לפעולות מעודדות ההצלחה פשוטות כאלה. יכולתנו להזיז הצידה את כל הפירושים וההסברים, ולהישאר עם סדרת הפעולות הפשוטה שליוותה אותנו להצלחה, היא הבסיס ליכולותינו להצליח.

הראיון בו תצפו אינו מהווה חומר לימוד כמו ספר או שיעור. הוא אמור לספק תובנה והתבוננות על מה שאתם אמורים כבר להכיר מהקריאה הקודמת שלכם. זו שיחה אישית ומקצועית בין שני אנשים, בנוכחותם של שני אנשי צוות נוספים – גליה וקובי שמצלמים ומפיקים, והיו חלק מהתהליך. אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה בחדרו הצנוע של פרופ' רוזנפלד בבנין הג'וינט בגבעת רם בירושלים ולזרום עם מחשבותיכם, בפורמט שאתאר מייד. זוהי משימתכם הנוכחית.

הנחיות:

הנכם מתבקשים לצפות בראיון שאורכו כשעה ועשרים. התלבטנו אם לערוך אותו, והחלטנו להשאירו כפי שהוא למעט השמטות קלות של קטעי מעבר. נסו, אם תוכלו, לצפות בראיון על גבי מסך שאינו מסך המחשב שלכם, מאחר שבמהלך הראיון תתבקשו לכתוב לגביו כמה דברים, ולכן יהיה לכם נוח יותר לצפות בראיון על גבי טאבלט, מחשב נייד אחר או כל מסך אחר שנוח לכם לצפות בו, בזמן שהמחשב שלכם פתוח עם קובץ האקסל שמצורף בפורטל המודל. כמובן שאפשר לעבוד גם על אותו המחשב ולעבור בין החלונות של הראיון וקובץ האקסל, או פשוט לכתוב את הדברים על דף ולהקליד אותם מאוחר יותר לקובץ. הסרט מוטמע לפוסט הזה למטה או ישירות בקישור הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=_B-WmE1WIPg

הנכם מתבקשים לצפות בראיון ולהתמקד בדבריו ובגישתו של יונה. הדברים שהוא מביא נשמעים לפעמים אישיים או אנקדוטאליים באופן שאינו קשור לכאורה לראיון, אך אם תעמיקו ותקדישו לכך תשומת לב תוכלו להבחין שלמעשה כל הראיון ואף כל מהותו של יונה חותרת לשיטה או אף לחזון שלו ללמידה מתוך הצלחות. השיחה האישית, הצניעות, הדיבור בגובה העיניים, אך גם פסקי הזמן לצורך נזיפה או הצבת גבול או פסיקה, הם חלק ממסך הרקע שפועל בסביבה של למידה מהצלחות.

פעם בעשרים דקות תתבקשו לעצור את הראיון ולמלא כמה שורות בטבלה שבנינו עבורכם למטלה הנוכחית בקובץ האקסל המצוי במודל. כל המטלה הנוכחית תתחיל  ותסתיים בכתיבתכם זו. בהמשך הקורס נרצה ליצור מאגר ידע משותף של הכיתה ואולי לנתח אותו יחדיו, אבל כרגע, זהו מענה אישי שלכם בלבד. תתבקשו להתייחס על כל מקטע של 20 דקות ל-3 דברים שמופיעים בעמודות: משהו בנוגע לתוכן הראיון שהאזנתם במקטע הזה – מה שמעניין אתכם במיוחד, משהו שתפס את תשומת לבכם, מונחים או נושאים מרכזיים רלוונטיים. שימו לב – הכל קצר ובקצרה – 50 מילים – פסקה – מספר שורות בכל תא-אקסל. לאחר מכן מחשבות שעולות אצלכם בעקבות המקטע – אסוציאציות חופשיות ללא ביקורת או משימתיות. ולבסוף בעמודה השלישית יישומים, רעיונות, אישיים או ארגוניים, שהמקטע הזה מעורר בכם, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף ואסוציאטיבי. כאמור – כל תשובה אמורה להיות קצרה וממוקדת.

עד כאן, יוצאים לדרך.

ההגשה והביצוע עד ל-31 במאי 2015. בתום המטלה הנוכחית נעלה כמובן את המטלה הרביעית והאחרונה שבה תתבקשו לנתח תיאורי מקרה קצרים של הצלחות שאנו מכינים עבורכם, ולאחר מכן במשימת הסיום של הקורס נשתמש בחומרי הגלם של המטלה הנוכחית, ובמכלול הקורס, כדי לסכם ולסיים בתמציתיות את מה שלמדנו. בהצלחה בלמידה מהצלחה.

אורן וצוות הקורס.