ארכיון תגית: פייסבוק

Do it yourself – הביעו, הצביעו, שדרו, כתבו. העולם מחכה לשמוע רק אתכם

 Do it yourself – הביעו, הצביעו, שדרו, כתבו. העולם מחכה לשמוע רק אתכם

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

אחרי שעברנו יותר ממחצית הדרך בקורס, ניסינו לבחון מעט מה ממלא את הדלי שלנו, מה נרצה ללמוד ולדעת (אילו רק היו לנו את הזמן והתנאים לכך), התנסינו בהחלפת רעיונות במדיה חברתית, והתמקדנו בנושא למידה מרכזי שרוב הכיתה התעניינה בו, כעת אנחנו עומדים לקפוץ קצת יותר אל המים הרטובים. זה השלב שבו כל אחד מכם יבחן לעומק את המשפט המקראי “מכל מלמדי השכלתי” ואף יותר מכך את המשפט התלמודי המשלים אותו “ומתלמידי – יותר מכולן”. במשימה הנוכחית, יותר מכל משימה אחרת בקורס הנוכחי, אתם תהיו המורים והתלמידים בעת ובעונה אחת, ואולי תתנו לביטויים המסורתיים הנ”ל אפילו משמעות חדשה, שאינה נמצאת בהכרח במרחב הבינאישי כפי שלשמה נכתבו. אוכל להעיד מנסיוני האישי, שחומרים רבים שלמדתי במהלך תקופת לימודי בעבר לא היו בהירים ועמוקים כפי שנהיו עבורי כאשר נדרשתי ללמדם לאחרים. ולפיכך גם אתם כעת, כאשר תידרשו להכין חומר לימוד שאחרים ילמדו ממנו, יתכן שתשכילו תוך כדי כך אף יותר ממצבכם כתלמידים. כל אלו הם כמובן שאלות חקירה ובדיקה, כחלק מהתהליך עימו אנו מתמודדים במהלך הקורס הנוכחי, הכולל למידה של תוכן כמו גם למידה מתוך ההתנסות.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אז מה הנכם מתבקשים לעשות?

עליכם לבחור חומר לימודים שאותו אתם מבקשים להוציא אל האור. הנושאים צריכים להיות לקוחים מתוך הרשימה שמופיעה בדף הפייסבוק הכיתתי שלנו, וכמובן יכול להיות מתוך הנושאים שאתם עצמכם הצעתם. מותר ורצוי להשתמש בחומרים קיימים שלכם, במשימה הנוכחית אין צורך בהכרח להכין חומרים חדשים, אלא לעבד וליצא חומרים שלכם בפורמט חדש שיתואר בהמשך (כולל כמובן אפשרות לייצר חומר חדש לחלוטין אם תרצו בכך). למשל, ניתן להשתמש במשימות הקודמות שכתבתם בקורס הנוכחי, בעבודתכם, בקורסים קודמים, או אפילו בחומרים של אנשים אחרים, כמו למשל, כתבות, ספרים ועוד. בקיצור, ניתן להשתמש בכל דבר שמעניין אתכם, מדליק אתכם, שחשוב לכם שיהיה תחת שמכם, ושאחרים יוכלו ללמוד ממנו. במידה מסוימת הדבר דומה להכנת תסריט שמבוסס על ספר קריאה, או הכנת תקציר מנהלים מדוח כבד משקל.

אך כאן יש עלי להציב גם מספר סייגים והתראות. גם כאשר אתם משתמשים בחומרים מהעבר, עליכם להקפיד בצורה מחמירה על כללי אתיקה וציטוט תקינים. אין להביא חלקי טקסט, משפטים או ציטוטים של אחרים, בין אם מדובר בהוגים, כותבים, מרצים ואף מקור שלכם עצמכם מהעבר, ללא מתן קרדיט ראוי. עליכם להביא בצורה שקופה ומכבדת את הרפרנס למקור שעליו התבססתם. למשל, קישור לאתר אינטרנט, מראה מקום מדויק לספר או מאמר, תיאור לעבודה שאתם עצמכם כתבתם, וכו’. בשורה התחתונה – כתבו במדוייק מהיכן נלקח החומר. הציפיה שלנו כמובן שלא תקחו עבודה קיימת ותשכפלו אותה מילה במילה – הרי זה הרעיון של תסריט – הוא עושה טרנספורמציה מפורמט של ספר שמיועד לקריאה לפורמט של סרט שמיועד לצפיה. כוונתנו שתעבדו את החומר ותפיקו ממנו משהו חדש, שתהיו שלמים וגאים בו. החומר צריך להיות ברמה גבוהה עד כדי כך, שאפשר יהיה להשתמש בו כפריט לימוד בקורס אקדמי בתואר שני. הכיוון בוודאי כבר נעשה בהיר כרגע יותר, כי במטלה הבאה לאחר זו הנוכחית – המטלה החמישית בקורס, חומרי הלימוד שתכינו יהוו באמת חומר לימוד עבור שאר הסטודנטים בקורס. כמובן שלא כולם יקראו או ישתמשו בכל החומרים, אבל באופן פוטנציאלי, כל פריט מידע צריך להיות ראוי ללמידה שכזו. אך יותר מכך – אתר האינטרנט של הקורס, והמקומות שבו יתפרסמו החומרים שלכם, בין אם בתוך אתר הקורס ובין אם ביוטיוב ובמקומות אחרים – ישארו שם לאורך שנים רבות לעתיד לבוא. גוגל “יאנדקס” אותם, תלמידים בבתי ספר ובאקדמיה עשויים לקרוא ולהתעניין בהם, מנסיוננו – לעיתים פריט כזה איכותי במיוחד, יכול להפוך לפריט המוביל בגוגל כאשר מישהו יחפש את שמכם. זו כמובן הזדמנות להדגיש זאת מראש – שלמרות שאנחנו ממליצים לפרסם את החומר תחת שמכם האמיתי, בראש ובראשונה עבורכם, איננו דורשים שתחשפו את עצמכם באופן אישי אם אינכם מעוניינים בכך. מבחינתנו זה לגיטימי לחלוטין להחליט לא להופיע בגלוי ברשת, ולפיכך מי שלא ירצה שחומרי הקורס שלו יופיעו תחת שמו, יוכל לכתוב אותם באופן אנונימי ואנו נפרסם אותם ללא ציון שמו. בכל מקרה, מטרתנו לייצר “בנק” חומרים איכותיים בנושאי הליבה שתלמידי הקורס הנוכחי ראו כחשובים וראויים ללמידה, ולהציב אותם ברחבי הסייבר לטובת לימוד חברתי במטלה החמישית, וכנכס פדגוגי לתלמידים ולומדים באשר הם.

במטלה הנוכחית, הרביעית, אתם רשאים לשתף פעולה בינכם, כך שאפשר מבחינתנו להגיש את המטלה הרביעית בצוותים של זוגות או שלשות (לא יותר מכך), אם כי ההגשה ביחידים תהיה מן הסתם עדיין פופולארית ואפשרית. יש לקחת בחשבון שהיקף העבודה שתוגש בזוג או שלשה צריכה להיות בנפח גדול ומשמעותי באופן פרופורציונאלי, ושמהות העבודה תצדיק עבודה בצוות מורחב.

אנחנו פתוחים לכל פורט, לכל הצעה, לכל רעיון שיעלה. אפשר לכתוב מאמר, אפשר להקליט רצועת שמע כמו ברדיו, אפשר להקליט קליפ וידאו, ניתן להכין ראיון, להזמין פאנל מומחים לדיון, ניתן לשדר כתבה, אפשר להכין מצגת. כמובן שאפשר להישאר עם המדיה המסורתית של הטקסט והמקלדת, ולהכין מאמר או כתבה.

נוכל להעמיד לרשות צוותים שמעוניינים בכך את אולפן הטלוויזיה המשוכלל של בית הספר לתקשורת בקמפוס המכללה בראשל”צ. מדובר באולפן ברמת גבוה ביותר בו ניתן להקליט תוכנית ברמת שידור של ערוצי השידור המסחריים בטלוויזיה. קיבלנו רשימה של זמנים אפשריים לשימוש באולפנים, ומי שמעוניין בכך מתבקש ליצור קשר בהקדם האפשרי עם לירון חזן טנדלר לתיאום זמני ההקלטה, תוך הסבר מפורט מה צפוי לקרות במהלך ההקלטה וכמה זמן אולפן נדרש. באותו אופן – במידה ויש לכם צרכים ייחודיים שנדרשים, עדכנו אותנו, וננסה לחשוב איתכם ולבדוק פתרונות. אתם יכולים להשתמש כמובן גם במשאבים חיצוניים לקמפוס שזמינים לכם – מבחינתנו הכל פתוח – טקסט, אודיו, וידאו, פייסבוק, בלוגים, אפשר גם סתם להשתמש בהקלטה ברמה ביתית מתוך הטלפון הנייד שלכם, בקיצור – בים ביבשה ובאוויר. יהיה מעניין לבחון בסופו של דבר אילו פורמטים היו פופולאריים ביותר בכיתה – של מדיית טקסט או אלקטרונית, של פורמטים מסורתיים או חדשניים. נסו מבחינתכם לשמור אצלכם בראש גם ערוץ חשיבה ש”מקליט” את תהליכי קבלת ההחלטות – כיצד ומדוע החלטתם להשתמש בפורמט כזה או אחר.

חשוב! חשוב! חשוב! – הגברת מודעות בנושא פרטיות ושמירה על פרטיות:

אם בכתיבת טקסט ביקשתנו מתן קרדיט ראוי, הרי שאם אתם הולכים לפורמט של הקלטה נדרשת התנהלות רגישה ואתית כפליים. במידה ואתם מקליטים מישהו אחר עליכם להסביר לו מראש על מה מדובר, להחתים אותו על הסכמה לשידור ההקלטה באינטרנט ולצרף את המסמך לעבודה הסופית. אין להעלות לשידור מישהו שלא הבין באופן מדוייק את מטרות ההקלטה והשידור. לא ניתן להקליט ילדים או קטינים מתחת גיל 18, וכן לא ניתן להקליט אנשים במרחב הציבורי (למשל בבית קפה) שאינם מודעים לכך שהם מצולמים. אתם רשאים להעלות את החומר באופן עצמאי לאתר שלכם, לפייסבוק שלכם, ליוטיוב וכדומה, או להיעזר בנו ואנו נעלה אותו עבורכם או נספק לכם לינק להעלאת החומר לערוץ כלשהו שנחליט עליו בהמשך.

החומר צריך להיות איכותי – כזה שמתאים להוות פריט לימוד ברמת תואר שני. אורך הטקסט או אורך הכתבה צריכים להיות כאלה שיספקו לקורא ידע מספיק מעמיק בנושא כלשהו, וכמובן שיבינו מתוך התוצר שהכנתם, מהו הנושא שבו אתם עוסקים, כיצד או מדוע התעניינתם בו, וכיצד הוא תורם לתלמיד באופן שכדאי לו לזכור אותו ולצטט אותו גם בעתיד.
אורך העבודה / המאמר / הקליפ וכדומה אמור להיות דומה לתוצרי המשימות הקודמות שביצעתם בקורס. במידה ואתם עובדים לבד, היינו ממליצים על טקסט שיהיה בין 400-800 מילה, אם זהו קליפ שיכיל משהו בין 5-10 דקות הקלטה (אם כי אתם רשאי להרחיב במידה והדבר נחוץ, אך זו בחירה שלכם ואינה נדרשת). אם התגבשתם לצוות של זוג או שלישיה, היקף ההפקה צריך להיות בהתאם, לא בהכרח בכפולות לנ”ל, אך יותר רחב ומעובה משמעותית.

עד כאן ההנחיות והמתווה הכללי. אתם מוזמנים כמובן לפנות אלינו בשאלות ותהיות אם ישנן כאלה.

הנכם מתבקשים להעלות לעמוד הפייסבוק הכיתתי תגובה שמסבירה בכמה מילים מה הינכם עומדים לעשות, ואם אתם פועלים בצוות, עדכנו שם או במייל אלינו מי חברי הצוות. כמו בעבר, מי שאינו מעוניין או יכול להעלות תגובות לפייסבוק, העבירו ללירון את המסר והיא תעלה אותו בשמכם באופן אנונימי. אין צורך לקבל אישור ואתם יכולים להתקדם להפקת המטלה, אנחנו מצידנו לא נגיב לדוח הזה, אלא אם נראה בו משהו בעייתי שדורש תגובה. מטרתו של הדוח רק לוודא שכל הכיתה בעניינים ופועלת לקראת ביצוע ההפקה. במקביל, תוכלו לראות לאט לאט כיצד שאר הצוותים מתקדמים, כך שבסיומו של תהליך ובמהלך המשימה החמישית, תוכלו לבחור ביתר קלות באיזה חומרים אתם רוצים להשתמש לצורך למידה.

 הגשת המטלה הרביעית תתבצע עד ליום שלישי 8 בינואר בחצות. ההחלטה לאן להעלות את המטלה תהיה שלכם בהתאם לפורמט שתייצרו. בכל מקרה, עליכם להעלות לפחות עמוד הסבר לפורטל הלימודי כדי שנדע היכן נמצא החומר. במהלך הזמן עד להגשת המטלה אנחנו עומדים לרשותכם, ואם נראה שיש צורך בפתיחת מרחב וירטואלי נוסף לטובת הקורס, נודיע לכם על כך. בינתיים אתם יכולים לבחור יעד לפרסום והעלאת החומר בהתאם לשיקול דעתכם.

 בהצלחה

אורן ולירון

“על השיתופיות” – המשך הנחיות המטלה השניה: סוגיות נבחרות בניהול

שלום לכל משתתפי הקורס סוגיות נבחרות בניהול

המשך המטלה השניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לסיים תוך יום-יומיים את חלקה הראשון של המטלה השניה, כפי שהוגדרה לפני מספר ימים. בהמשך תתבקשו להתייחס לתהליך האישי והשיתופי שהתבצע כאן בקורס, ואנו מצרפים הנחיות כלליות למי שמעוניין להתקדם כבר כעת ולהכין חומרי גלם למטלה. תוך מספר ימים עם סיום תהליך הדיון בפייסבוק, ניגש לשלב הביצוע של המטלה השניה.

כרגע אין צורך להגיש דבר. אנו מעוניינים לאפשר לכל משתתפי הכיתה לסיים את תהליך התגובה בפייסבוק, והמצב הביטחוני מחייב כמובן התחשבות באלו שלא יכלו לגשת עד כה, ואנו מאפשרים זאת כמובן. נעדכן את תאריך הגשת המטלה בהתאם, היא לא תוגש בכל מקרה ביום שלישי 27 בנובמבר כמתוכנן, בשל סיבה זו. מידע סופי ישלח בהמשך השבוע.

  1. חפשו בכוחות עצמכם – כל משתתף באופן אינדיבידואלי, טקסט מעניין ורלוונטי הקשור לשיתופיות באינטרנט. הכוונה למאמר, כתבה, פוסט או כל מקבץ טקסטואלי אחר הכולל לפחות 400 מילה, ומתייחס לתהליך הat co-creation –  יצירה משותפת של תוכן, כפי שהתרחש בדף הפייסבוק הכיתתי שלנו בשבוע האחרון (החיפוש יכול להתבצע לפי מילות חיפוש בגוגל, למשל שיתופיות, בלוגים, ווב2, WEB 2.0,  וכדומה). ניתן לחפש כמובן גם במאגרים האלקטרוניים של ספריית הקמפוס.
  2. הכינו תקציר בן  כ 100 מילים וצרפו קישור לטקסט המקורי שמצאתם, הגדירו כותרת מתאימה לתקציר. במידה והטקסט מופיע במאגר מידע סגור (של הספריה למשל), ולכן אין אליו נגישות ישירה באינטרנט, ציינו מראה מקום לפי כללי הציטוט המקובלים.
  3. נסו לבחון את התהליך האישי שאתם עברתם בבחירת הנושאים במטלה הראשונה, ובהתייחסות לנושאים ולדיון בדף הפייסבוק הכיתתי במטלה השניה, כולל היבט התוכן שהעסיק אתכם, אך גם בהיבט התהליך – למשל, חווית השימוש במרחב הסייבר (או הרתיעה ממנו מסיבה כלשהי) לצורך תהליך יצירה שיתופי
  4. נסו לבחון את דף הפייסבוק הכיתתי באופן כוללני (לא בעיניים של משתתף, אלא של קורא “נייטראלי”). מה ניתן ללמוד ממנו, הן מהתוכן שהצטבר, והן מהתהליך שנוצר בו – מועדי התגובות, סוגי התגובות, אופי הדיונים וכו’.
  5. צרפו מספר מילות סיכום למטלה השניה

שיהיה המשך שבוע שקט לכולכם

אורן ולירון

אז מה ואיך תרצו ללמוד עכשיו? בואו נמשיך את הדיון על, ודרך, שיתופיות

לפני מספר ימים העליתי את הפתיח למטלה השנייה בקורס שלנו “סוגיות נבחרות בניהול” ושלחתי אותו לכל משתתפי הקורס. אני מצרף אותו בשנית, עם הרחבה מסוימת כדי להסביר את השלבים הבאים, הן של המטלה הנוכחית, והן של המשך הקורס כפי שמסתמן מתוך התהליך והתוכן שמובילים משתתפי הקורס עד כה, לפחות באופן שאני מפרש ומבין אותם.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלה הראשונה צירף כל אחד מהמשתתפים העדפות לנושאי לימוד, אותם ריכזנו, חילקנו ל-9 קטגוריות תוכן, וכל אחת מהן העלינו לדף פייסבוק ייעודי שנמצא כאן:

http://www.facebook.com/whatsonyourmindsurvey

ביקשנו מכל אחד מתלמידי הקורס להגיב לפחות ל-3 מתוך 9 הקטגוריות (וכפי שציינו, אפשר ברמה העקרונית גם להגיב לכולם), לצרף הערות ותגובות, וכמובן להצביע בשיטה הפייסבוקית המוכרת של “לייק”. בעיקרון אנחנו מאפשרים גם פתיחה של קטגוריות חדשות, במידה ויש להן ביקוש ורציונל סביר.

בימים האחרונים החלה תנועה של סטודנטים, ואף אורחים מבחוץ, לתוך דף הפייסבוק, עדיין לא כל הסטודנטים נכנסו, וברצוננו לבקש מכולם להיכנס ולהשפיע. המעורבות הזו תהיה גם חלק מהמטלה הנוכחית, כך שעד יום שלישי הקרוב אנו מקווים שנסיים את הסבב המלא של התשובות וההתייחסויות.

ברמה הפורמלית עלינו לשקלל את התגובות וההתייחסויות שלכם גם עם הציון של המטלה שתורכב מחלקים נוספים, וכפי שציינו נוכל לזהות את זהותכם רק במידה והינכם עונים תחת שמכם המקורי. במידה והנכם משתמשים בשם אחר, עדכנו אותנו כדי שנדע לזהות אתכם ואת פעילותכם, במידה ואין לכם פייסוק או שסתם אינכם מעוניינים להגיב בתוך הרשת החברתית, אתם יכולים לשלוח אלינו את התגובות במייל ואנחנו נכניס אותן לפייסבוק באופן אנונימי בשמכם.

נבקשכם לסיים את התהליך הנ”ל עד יום שלישי 20 בנובמבר 2012 בחצות. שליש מנקודות המטלה השניה (6 מתוך 18) ינתנו על עמידה במתווה האמור (תגובה ל-3 קטגוריות לפחות, תוך התייחסות תוכן בעד או נגד, והצבעת תמיכה באלו שאתם מעדיפים). שאר נקודות המטלה ינתנו לפעילות המשך שתפורט לאחר סיום איסוף חוות הדעת של כולכם. אגב, דף הפייסבוק פתוח לכל, ולכן בעיקרון יכולים להשתתף בדיון ולהצביע גם אורחים מחוץ לקורס, ובעיקרון הם אפילו מוזמנים להמשיך ולקחת חלק בקורס, בדיוניו ובתוצריו בהמשך.

במקביל להתכנסות הכיתה לנושאים שמעניינים יותר מכל את משתתפי הקורס, אנחנו מתחילים לבחון את התהליך דרכו הלמידה תתבצע. ברוח ה WEB2.0 שבה מתבצעת המטלה הנוכחית, חשבתי על גישה שיתופית בה יקראו משתתפי הקורס חומרים, אך גם ייצרו אותם, עבור עצמם, עבור התלמידים האחרים ועבור הקהילה האקדמית והמקצועית שבחוץ.

כידוע, בקמפוס שלנו יש אולפני טלוויזיה משוכללים של בית הספר לתקשורת. דיברתי עם הנהלת בית הספר, ונראה שנוכל לשריין לעצמנו שעות אולפן אחדות עבור הקורס. באופן כזה נוכל להזמין לראיון מוקלט מומחים בתחומי העניין של הכיתה, ונציגים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו להכין תוכנית תוכן מוקלטת ברמה טלוויזיונית, אותה נעלה לרשת, והיא תוכל אף להיות פריט חומר למידה לשאר התלמידים. באופן דומה ניתן יהיה להכין כתבות אלקטרוניות שאינן מוקלטות, ובמידה ורמתן תהיה גבוהה, נדאג אף לפרסם אותן באתרי אינטרנט מובילים בתחומם. הייתי רוצה להגיע למצב שכל סטודנט בקורס יוכל במהלכו להעמיק את ידיעותיו בתחום מסוים, להפיק בעזרת ידע זה וגישה יזמית חומרים איכותיים שיעשירו את ידיעותיו ואת התרומה לסביבה הרלוונטית, וכו’.

כדי שנתחיל כבר לעסוק בשאלת הביצוע, אני פותח נושא נוסף בדף האינטרנט הנ”ל, שקשור ליוזמות ביצוע, הפקה, העמקה וכו’, והינכם מוזמנים להציע את הצעותיכם מכל סוג אפשרי. אם אתם קשורים אישית לתחום ההפקה, התקשורת, העיתונות וכו’, אתם מוזמנים להציע פעילות שתוכלו לייצר מתוך עולמכם, אם היה לכם חלום או רעיון לתוכן תקשורתי – זה הזמן לבטא אותו ואולי להתנסות בו. גם כאן, נאסוף את החומרים במהלך הימים הקרובים ונראה איך להמשיך. בכוונת תחילה אינני מכוון אתכם לנושאים ותהליכים סגורים, למרות שיש לי כיוונים ומחשבות איך הייתי רוצה להתקדם, אני פתוח לכל רעיון שיעלה, וכמובן שסטודנטים שונים בתוך הכיתה עשויים לקחת את התהליך למקומות שונים.

בשורה התחתונה – כאן ועכשיו:

במידה ועדיין לא הגבתם – אנא היכנסו לדף הפייסבוק של הקורס (או שילחו לנו הנחיות בשמכם להכניס תכנים לדף הפייסבוק), התייחסות בכתב ל-3 קטגוריות תוכן לפחות, והצביעו בעד התכנים שמעניינים אתכם לעיסוק בהמשך הסמסטר. בנוסף, אם יש לכם רעיונות על תהליך היישום והאופן שבו תרצו ללמוד ולהפיק חומרים במהלך הסמסטר הנוכחי – התייחסו גם לזאת בתוך הדף.

אני מאחל לכולכם ימים שקטים עד כמה שניתן, ולאלו מכם שמתגוררים בדרום תחת אש, חזקו ואמצו, ושמרו על עצמכם.

אורן

ערוץ 2, אולפני צוקרברג מאחוריך

הפס הרחב הוא חסם כניסה שהולך ונעלם מהשוק. לא ירחק היום שבו נוכל לצפות בטלוויזיה דרך האינטרנט, ולא נסכים לשלם ל-HOT או ל-Yes אגורה שחוקה אחת עבור שידורי טלוויזיה. במודל המדיה החדש כל אחד מאיתנו יוכל לייצר תכנים ולשדר אותם באינטרנט. ואיך יביאו הערוצים החדשים את עצמם למודעותנו ובחירתנו? בעזרת “לייק” כמובן. פייסבוק היא הפלטפורמה הקלאסית להפצה שכזאת.

השינויים הטכנולוגיים בתחום תשתיות האינטרנט מבשרים על שינוי מהותי ויסודי במבנה ובמודל הרווחים של שוק הטלוויזיה בעולם. מעבדות הניסוי פועלות מול עינינו בדמות סרטוני יוטיוב, אולם המפץ הגדול יגיע ברגע שנוכל לצפות בטלוויזיה באופן איכותי ומלא בעזרת פס רחב מספיק. באותו רגע ממש, תתנפץ בועת הרווחים של ערוץ 2 ודומיו, ושפע הכסף המצוי כיום בערוצים המסחריים בעלי הזיכיון לפרסם, יעבור אל אולפניהם של היוצרים כמו גם גופי האינטרנט החדשים כמו גוגל ופייסבוק.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

פייסבוק – הקיבוץ החדש: ראיון בערוץ 10

מדוע הפייסבוק הוא הקיבוץ החדש? כי למרות שלא כל החברים בפייסבוק הם החברים הכי קרובים שלכם, הם קרובים מספיק וחלקם רוצים להשתתף בפעילויות המשותפות שלכם. כי הצבעת החברים בקיבוץ היא הצבעת האמון וה”לייק” שפייסבוק מציע, כי כולם לובשים חקי או חולצה כחולה ו”הקירות” של (עמוד) הבית שלהם נראים מאוד דומה, כי זה יישום הקומוניזם במיטבו: כל חבר תורם כפי יכולתו וצורך בהתאם לצרכיו, כי כולם שווים אבל מי שמצביעים עבורו ועבור רעיונותיו באסיפות הקיבוץ בכל זאת מצליח יותר, כי לחברי הקיבוץ החדש יש ערכים משותפים שהם מוכנים ורוצים להילחם עליהם וכולם רוצים להגיע ליחידה מובחרת (אבל לא רוצים וצריכים בגרות), כי עצם ההתקבצות חשובה לפעמים מהמטרה, כך שהקוטג’ למשל אינו בהכרח הדבר הכי חשוב בעולם, אבל דרכו אפשר לדבר על הערכים שלנו, ודין פרוטה כדין מאה.

תקופת החלוצים וזוהרו של הקיבוץ הסתיימו לפני ארבעים שנה. מלחמת יום הכיפורים אולי מסמנת את הנקודה על ציר הזמן שזה קרה. האזרח והצרכן הישראלי לא נעשה פחות ערכי או הישגי מבחינה אישית, אבל היאוש מההבטחה של הציונות בתצורתה המודרנית גרם לו לעבור מהתמקדות בתועלת החברה ומהסולידריות אל הרווח האישי והפרטי.

כמה סימבולי שהמאבק הצרכני-חברתי של הפייסבוק בארץ לא התחיל ממאבק הרופאים, לא על השלום, לא על מערכת החינוך, ולא על עוולות של הון-שלטון. הקוטג’ עם הבית, אותו סמל של קיבוץ או מושב, תנובה המיתולוגית של האוטו שלנו גדול וירוק ששייכת לקואופרטיב החקלאי, אלו הסמלים שהציתו את הנוסטלגיה והפטריוטיזם הלאומי להתאסף שוב בכור ההיתוך של הרשת החברתית למאבק פעיל. הצרכן הישראלי לא נלחם מעולם על זכויותיו הצרכניות באופן חברתי, תמיד היה זה מאבק אישי – לא להיות פרייר, אבל למעט המגזר החרדי שהצטיין באופן ראוי להערכה במלחמה על עמדותיו (גם אם איני מזדהה עם תוכן מאבקם אלא על זכותם ויכולתם להתאגד ולהיאבק) לא ניכרה כאן מודעות צרכנית.

הפייסבוק שינה את המשטר במצרים, גורם מהפכות בכל העולם. התאגדות חברתית אינה תמיד יפה וטהורה, יש גם תופעות שליליות ובעייתיות סביב תרבות הפייסבוק, אבל הפוטנציאל של מה שמתרחש כעת מול עינינו לשנות באופן מהותי את שיווי המשקל בין צרכנים לתאגידים בישראל, הוא רב. אחריות חברתית תאגידית איננה פילנתרופיה וטוב-לב של בעלי הון לעם העני. זוהי גישה שמתגבשת לא פעם כאשר הסיכונים שעומדים בפני מי שמתנהג באופן לא אחראי הם כל כך גדולים, שבאופן מושכל ומתורבת הוא מבין שיש על כתפיו אחריות שהעדרה יביא לעונשים ומחירים יקרים.

התראיינתי אתמול בלונדון וקירשנבאום על מאבק הקוטג’, אתם מוזמנים לצפות כאן: מחאת הקוטג’ – ראיון בערוץ 10 לונדון וקירשנבאום

שאלות מאתגרות על גבולותיה של האחריות התאגידית ואחריותו האתית של מנהל בזמן הפנאי וברשת החברתית

הפוסט הנוכחי נכתב על ידי לפני כמה דקות כהודעת דואר אלקטרוני לסטודנטים שעומדים לעבור מחר שיעור על החיבור בין שיווק דיגיטלי, רשתות חברתיות ואחריות חברתית תאגידית. לאחר סיומה ולפני שליחתה החלטתי שהנושא רלוונטי וחשוב מספיק כדי להעלות אותו למרחב הציבורי.

בבלוג התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית פורסם אתמול בערב פוסט של מנהלת הבלוג שנראה לי מאוד רלוונטי לנושא רשתות חברתיות ואחריות תאגידית. הגבתי אליו הבוקר בבלוג התוכנית והמשכתי לחשוב על העניין לאורך היום.

מדובר בסוגיה אתית מעניינת שהתשובה לבעיה שהיא מעלה אינה ברורה מאליה. וזהו סיפור המעשה: נשיא מוכר ומפורסם של חברה ציבורית גדולה הנסחרת בבורסה הישראלית פרסם בפייסבוק הפרטי שלו אמירה שוביניסטית בוטה (לדעתי). לפי אופי הקיר שלו בפייסבוק והרקע האישי שלו נראה שמדובר באדם רב פעלים, בעל נקודות זכות רבות בעשייתו, ואיש משפחה מסור (בהתאם לתמונות המשפחתיות הרבות שמופיעות שם). עם זאת, הוא חבר של אלפי אנשים בפייסבוק כך שאין ספק שהוא מודע למידת השפעתו כאשר הוא מפרסם מסרים בקיר שלו. למעשה העניין המגדרי כלל לא מופיע בלב פרסומו, הוא הלין על רכב שחנה באופן מקומם ליד רכבו, וכנראה שתלונתו זו בהחלט סבירה ומוצדקת, כמו גם השימוש באינטרנט להפצת המקרה המרגיז. עד כאן הלגיטימי.

פרויד התייחס לפליטות פה ופליטות קולמוס כביטוי בלתי נשלט של הלא-מודע, וכאן פרץ מתוך הפוסט המתקומם של המנהל משהו מאוד לא מחמיא כלפי נשים. למרות שהוא לא ידע את מין הנהג/ת שהחנה את הרכב העבריין הוא פסק באופן נחרץ שמדובר בנהגת – אישה, וזעק (ציטוט) “מי נתן לך רישיון?!!!!!!!!!! איך אני יודע שזו נהגת ולא נהג? נו, באמת… Prove me wrong…” (סוף ציטוט). מאחר ומדובר באמת בהשלכה מתוך עולמו הפנימי, ולא בעובדה סטטיסטית או מבוססת על ראיות כלשהן, אין לי אלא להניח שבאופן זה ביטא עמדה אישית מזלזלת כלפי נשים באשר הן.

אוקי. מדובר באדם פרטי שכותב בפייסבוק שלו. יש הרבה טוקבקים יותר בוטים מזה באינטרנט. האם אפשר לעבור כאן לסדר היום?

אבל כאן מגיעה הנקודה הקריטית המקשרת את הכתיבה שלו לתחום האחריות התאגידית.

אם מנהל זה במעמדו בתאגיד היה שולח בתפוצת הדואר הפנימית של הארגון אותו הוא מנהל את אותה הודעה עצמה, נניח בתגובה לכך שמישהו חנה את רכבו וחסם לו את הדרך, ובדבריו היה מתייחס כך לנשים שעובדות בחברה, למחרת היום הדבר היה מופיע בעמוד ראשי של כל העיתונים. בשבוע שבו עוסק בית המשפט בסוגית עיתוי הכנסתו של נשיא מדינה לשעבר לכלא על הטרדה מינית ואונס (כמובן עם אלפי הבדלות מהמקרה הנוכחי) ניתן לצפות ממנהל ברמה כזאת אפילו את הטאקט הבסיסי להסתיר מעט את תפיסותיו השוביניסטיות מפני הרבים (ועדיף מכך – להכיר בהן ואח”כ לשנות אותן). באופן יותר קונקרטי – תקנון האתיקה של החברה אותה הוא מנהל, אשר מצוי באינטרנט וחשוף לעיני כל, מציין באופן ברור שהחברה לא תסבול התייחסות מסוג כזה בתוך התאגיד (ציטוט: “הערות מזלזלות על בסיס מאפיינים גזעיים או אתניים”).

ועכשיו השאלה המהותית: האם אחריות תאגידית ואתיקה מתחילה ומסתיימת בתוך התאגיד, ואז כל הסיפור הנ”ל עובר לתחום הפרסונאלי בלבד, או שאולי אחריות תאגידית חוצה את קווי התאגיד, וגם פוסט פרטי בפייסבוק האישי של נשיא החברה מהווה הפרה של כללי האתיקה והאחריות התאגידית שהחברה השיתה על עצמה.

מהכיוון הדיגיטאלי, זה מעלה כמובן באופן ברור את השינוי הדרמטי שמתחולל בשנים האחרונות כאשר האישי והציבורי מתערבב לו. לפני כמה שנים פוטרו ממקאן אריקסון שני מנהלים בכירים לאחר שפרסמו דברי ביקורת על לקוחות חשובים של החברה (סביב הפיטורים הללו היו כתבות ורכילויות רבות, כך שמי שמעוניין לקרוא אותן הן מופיעות בהרחבה באינטרנט). בהקשר הנוכחי הדבר מדגים עד כמה קשורים באופן הדוק אלו לאלו הנוכחות העסקית והנוכחות האישית בעולם הרשתות החברתיות של ימנו.

אם נחזור למקרה האמור – הפוסט המתלהם כלפי נשים זכה למספר תגובות על הקיר של הכותב, אך הופתעתי ממיעוט דברי הביקורת כלפיו. גם אני התלבטתי אם להעלות את הפוסט הזה באופן ציבורי או לנהל את הדיון בדלתיים סגורות בכיתה. ראיתי מראש שיש לי לא מעט חברים משותפים עם אותו מנהל בפייסבוק ואמרתי לעצמי שאולי אני מכיר אותו אישית בהקשר כלשהו, ומדוע שאציב את עצמי במצב מביך שכזה. אני מניח שאני לא היחיד שמחשבות כאלה מלוות אותו בעת הפצה של מסר ברשת החברתית, ולשם השקיפות והדיון שהייתי רוצה לעורר אני כותב גם אותם.

קישורים רלוונטיים:

(* הפוסט הוסר למחרת כתיבת שורות אלו, ולפיכך אינו נגיש)

הקוד האתי של מטריקס כפי שמפורסם באינטרנט – שימו לב במיוחד לסעיף 6 וכן לכך שהקוד האתי פורסם מטעם דירקטוריון החברה.