ארכיון תגית: סליגמן

חוסן ופסיכולוגיה חיובית: מחוסר אונים נלמד לאופטימיות נרכשת

בתום דיון הפייסבוק שקיימנו במשימה הקודמת, ניתן לראות שהנושאים שזכו לכמות ה”לייקים” והתגובות הגדולה ביותר בקורס שלנו הם נושאים המתייחסים ל”עצמי” בהיבטים השונים. מיתוג עצמי, פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי (בעיקר בתקופת עמוד ענן שהשרה לחץ ומתח רב), וכן ניהול קריירה ובחירת מקצוע עתידי. לפיכך הנושאים הללו של טיפוח ומימוש פוטנציאל עצמי יהוו את נושאי המיקוד שלנו בחלקו השני של הקורס אשר מתחיל עכשיו. הכותרת שבחרתי מסכמת את עולם התוכן הזה באופן כללי, תוך שימוש בפריזמת הפסיכולוגיה החיובית: חוסן ופסיכולוגיה חיובית: מחוסר אונים נלמד לאופטימיות נרכשת.

מטרת הטקסט הבא לתת לכם רקע לצמיחתה של גישת הפסיכולוגיה החיובית, מה הרציונל שעומד מאחוריה, וכיצד נפעל בהמשך הקורס הזה כדי להעמיק את הלמידה שלנו לגבי יישומי גישה זו.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

בשנות ה-60 החלו להתבצע ניסויים פסיכולוגיים בבעלי חיים שהיוו מודל לניבוי דיכאון. הניסויים אינם סימפטיים במיוחד לאוהבי הכלבים שבינינו, ובכלל, אבל הממצאים שעלו מהם היוו בסיס חשוב להבנת תופעת הדיכאון ובשלב מאוחר יותר להבנת תופעות של חוסן והתפתחותה של הפסיכולוגיה החיובית.

התופעה שנבדקה במחקרים אלו נקראה “חוסן אונים נלמד” (או נרכש). למשל:

Seligman, M.E.P. and Maier, S.F. (1967). Failure to escape traumatic shock. Journal of Experimental Psychology, 74, 1–9

ניסויים אלו החלו מתוך גישות קלאסיות של ביהביוריזם ואילוף / עיצוב התנהגות. במחקר הבסיס מנסים לאלף כלבים לבצע פעולות מסוימות. אילוף מתבצע על ידי “מקל” או “גזר”, דהיינו, כלב המבצע את הפעולה המתבקשת, למשל, לקפוץ מאזור א’ לאזור ב’ מקבל חיזוק חיובי – בד”כ אוכל, ואילו כלב המתמהמה זוכה לגמול המפוקפק של שוק חשמלי. ניסויים אלו של התניה אופרנטית פועלים בצורה יעילה ומהירה בדרך כלל, וכלבים יכולים ללמוד באמצעותם התנהגויות מורכבות למדי. עד כאן לא היה חדש, למידה כזאת הודגמה כבר בתחילת המאה הקודמת. השינוי שזיהו חוקרים כמו מרטין סליגמן, שעליו נקרא בהרחבה בהמשך, התרחש בתחילה בשל תקלה במערכת שבגללה כלבים המשיכו לקבל שוקים חשמליים בין אם למדו לקפוץ  מאזור א’ לאזור ב’ ובין אם נותרו באותו מקום. הניסוי יצר למעשה סיטואציה שבה “אין אור בקצה המנהרה” שכן מה שהכלב לא עושה, אין לו דרך להימלט מהשוק החשמלי. בעקבות זאת פיתחו הכלבים בניסוי התנהגות שנצפתה כמו דיכאון. הם נשכבו על רצפת התא ולא זזו יותר, גם אם לאחר מכן תנאי הניסוי חזרו למצבם המקורי ובפועל לכלב היתה אפשרות לברוח מהשוק. תופעה זו קיבלה את הכינוי “חוסר אונים נלמד” כיוון שהכלבים הבינו שאין להם סיכוי לשנות את מצבם והתייאשו. מכאן התפתח מודל להבנת דיכאון בבני אדם המבוסס על ההנחה שדיכאון אינו רק תגובה למצב מציאותי נחווה כקשה, אלא הוא בעיקר תפיסה פסימית כלפי החיים שאומרת “אין אור בקצה המינהרה” כלומר, לא רק שהמצב קשה, אלא שאין סיכוי שהוא ישתנה בעתיד. מסתבר שהתמודדות עם מצבים קשים אפשרית ואינה גורמת לדיכאון או חוסר אונים כאשר הפרט יודע שיש לו אפשרויות ובעתיד הוא יוכל למצוא את עצמו במצב שונה. כתיבתו של ויקטור פרנקל מדגימה זאת יותר מכל, כיצד באימת התופת של אושוויץ נותר פרנקל אופטימי לגבי יכולתו לשרוד, וכיצד מתוך שנות חייו במחנה הוא מדמיין וחוזה את עצמו עומד בפני קהל ומרצה להם על כך ש”האדם מחפש משמעות” ומצטט את ניטשה באמרתו הידועה  “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך”‏.

ימי המתיחות הביטחונית שעברנו אך לאחרונה המחישו ללא ספק את חשיבותו של החוסן האישי והלאומי להתמודדות עם סטרס ומצבים קשים. ייעוד לאומי והתמודדות מול אויב חיצוני מהווים פעמים רבות את ה”למה” שעליו כתב ניטשה, ומאפשר להתמודד עם קשיים ולשאת אותם. אך לא פעם (ולמעשה ברוב המקרים) האתגר וההתמודדות אינם מול אויב חיצוני, אלא הינם דווקא מול “העצמי” הנוקשה והעריץ, מול העדר כוחות להתמודד, מול דימוי עצמי נמוך, ולהיפך, מה שמאפשר להתמודד הם תחושת המסוגלות העצמית, החוסן, האופטימיות ש”יהיה בסדר, אני אדע איכשהו כיצד להתמודד”, הנבואה שמגשימה את עצמה למרות כל הסיכויים, ובסופו של דבר חווית האושר והסיפוק בעשיה וביכולת למימוש עצמי.

מרטין סליגמן עבר שינוי משמעותי מאז מחקריו על חוסר אונים נלמד למחקריו על פסיכולוגיה חיובית ואופטימיות נרכשת. אחרי עשרות שנות מחקר על דיכאון הגיע סליגמן למסקנה שחקר הדיכאון, חשוב ככל שיהיה, לא יספק את המענה לדיכאון, ובעיקר לא את המניעה.

“לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם”, אמר אלברט אינשטיין. ואכן אי אפשר להכחיש זאת, כפי שציינתי גם קודם לכן – שאם נפלתם לבור עמוק, גם הבנה יסודית ומבריקה על חלקלקות העשב בפי הבור, שבגללו החלקתם לתוכו, לא תקדם אפילו בסנטימטר בודד את דרכם אל מחוצה לו. כדי לצאת מהבור תידרש חשיבה יצירתית וחדשה שלא קשורה כלל למקורותיה של הבעיה. לפיכך חקר הדיכאון לא עוזר בהכרח לפיתרון או מניעת דיכאון, חקר האושר דווקא, חקר הדברים שיוצרים חוסן, חקר האנשים והארגונים שמסיבה כלשהי הצליחו להתמודד למרות תנאי קשים, כמו אלו של ויקטור פרנקל לדוגמה, אולי יוכלו ללמד אותנו טוב יותר על התמודדות, ובאותה הזמנות וכתופעת לוואי מבורכת, נלמד גם כמה דברים על אושר וכיצד ניתן להגיע ל”למה” שלמענו נחיה לפי ניטשה. אלו כמובן מקורות גישת הפסיכולוגיה החיובית שבוחנת את מקורות הכוח והפעולה בחיים.

“פסיכולוגיה חיובית” הינה, אם כן, גישה מחקרית ויישומית שהחלה להתפתח בשנים האחרונות בארה”ב ומעוררת כיום עניין רב בתחומי מדע שונים, פסיכולוגיה, ניהול, חינוך, רפואה ועוד. הגישה גורסת שבשיטת “פתרון הבעיות” המסורתית – איתור הבעיה (“הפתולוגיה”) ומציאת פתרונה, פוטנציאל הצמיחה נמוך למדי. מחקרים עדכניים מורים שבכל תחום – אישי, ארגוני, או חברתי  – מתוך השלילי והחולשה פוטנציאל הצמיחה והשינוי הוא דל למדי. דווקא התמקדות בחוזקות, בחוסן נפשי, באושר ובסיפוק יכולה להביא לשינוי המיוחל, הן אצל הפרט והן בארגון. תמצית הרעיון הפשוט, אך המנוגד לאינטואיציה היום-יומית של רובנו, הוא שלהתנחם ולשתות אפשר רק ממחצית הכוס המלאה, גם אם מקור המצוקה והחרדה נובע מהיעדר המים במחצית הכוס הריקה: לקוח שלא רימו אותו אינו בהכרח מרוצה, עובד ששילמו את שכרו בזמן אינו בהכרח שבע רצון מעבודתו, זוג שאינו נוטר טינה אינו בהכרח אוהב, אדם שאינו מדוכא אינו בהכרח מאושר. מכאן שמיקוד בליקויים ואפילו הצלחה מסחררת במניעת הליקוי, לא תביא לשגשוג. למרות זאת, רוב המודלים לייעוץ ושינוי, אישי וארגוני מבוססים על מיקוד בבעיה ובשלילי, ולא בטיפוח החיובי, מתוך הנחה שהם הפכים אחד של השני. מחקרים רבים שהצטברו לאחרונה מוכיחים שמקור השגשוג אינו מצוי בהכרח במוקד המשבר, וניתן למנף אותו כמעט ללא קשר למוקד הקושי, כדי להביא לשגשוג.

גישה זו מעוררת גלים כיום בעולם הפסיכולוגיה המחקרית והיישומית בעולם, כמו גם בתחומי מדע נוספים. כדי להתחבר לגישה ולבחון את יישומיה בהקשר של הקורס הנוכחי ננסה להתמקד תחילה  בטקסטים וחומרים רלוונטיים על התפתחות התחום, ממצאי מחקר מרכזיים, והדגמת כלים ליישום הגישה ברמת הפרט, הצוות והארגון.

בשלבים הבאים תתבקשו להעמיק בקריאה בנושא חוסן ופסיכולוגיה חיובית. לא יכולתי לדעת זאת מראש, אבל עמוד ענן יצר ללא ספק טריגר למיקוד הזה. הנחיות מפורטות ונרחבות יותר תגענה בהמשך, אך בינתיים אתם מתבקשים להתחיל ולעיין בחומרי קריאה וצפייה שפרסמתי בעבר, אין צורך כמובן לעבור על הכל, תוכלו לרפרף עד שתתמקדו בכמה פריטים שמעניינים אתכם. להלן סידרה של קישורים מתוך מאמרים וראיונות שלי בתקשורת.

מתווה הפעילות שלנו מעתה ועד סיום הקורס יהיה כזה:

במטלה הנוכחית תתבקשו לקרוא, לסכם ולהביא יישומים ניהוליים של פסיכולוגיה חיובית לביטוי בכתיבתכם. הקישורים המצורפים להלן יהוו הבסיס התיאורטי שמהם תתבקשו לכתוב סקירה קצרה בת עד שלושה עמודים על תחום הפסיכולוגיה החיובית ויישומיו ברמת הפרט, הצוות והארגון.

המטלה שלאחר מכן תוקדש להעמקת למידה וייצור חומרים ייחודיים משלכם בתחום זה, שמטרתם בין היתר להעמיק את הבנתכם על אותו “למה” שלמענו תוכלו להתמודד עם כל “איך” וכמובן לא רק לשרוד אותו, אלא להגיע אל הנוף הנשקף ממרומי המדרגה החמישית של היררכיית הצרכים של מאסלו. בעבודה האחרונה תקראו חומרים שנוצרו תוך הפעילות השיתופית בקורס ותגיבו אליהם. בסיום הקורס ישנה מטרת סיכום קצרה שמטרתה להתבוננן בצורה אינטגרטיבית על הקורס כולו והתהליך שעברתם בתוכו.

בשלב הנוכחי אני מציע שתתחילו בעיון בחומרים הבאים, ביחרו להעמיק במה שמעניין אתכם, אם יש חומרים אחרים סביב נושאים אלו אשר תרצו לקרוא מתוך מקורות אחרים ולשלב בטקסט, זה בהחלט אפשרי. עליכם להגיע למסמך בן 600 מילים (2-3 עמודים לכל היותר) המציג סקירה תיאורטית-מקצועית שלכם על תחום הפסיכולוגיה החיובית, ומבוססת על לפחות 3 פריטים שונים להלן, או ממקורות נוספים. בסיום חלק זה הינכם מתבקשים להביא יישום כלשהו לחומר הכתיבה – זה יכול להיות תיאור מקרה להתמודדות עם אתגר או מצב כלשהו, שלכם או של מישהו אחר, של פרט או של ארגון, שמשתמש בעקרונות הגישה (בין אם תוכננה מראש ובין אם התרחשה באופן ספונטני). לחליפין זו יכולה להיות שיחה עם מישהו וראיון שלו על הנושאים הללו, שימוש בגישת הפסיכולוגיה החיובית ליעוץ ארגוני, התנהגות צרכנים, פעילות מקצועית כלשהי, ולמעשה, כל רעיון שיש לכם על יישום של החומר לעולם העבודה, הניהול והעסקים. הגשת מטלה זו מיועדת לעוד שבועיים (יום חמישי 20 בדצמבר 2012) בפורטל הלימודי.

עוד מספר ימים כבר נתחיל להסביר על תהליך הביצוע של שתי המטלות הבאות והאחרונות בקורס.

להלן הקישורים לחומרי הקריאה / הצפייה על פסיכולוגיה חיובית. מתוך יש לבחור 3 פריטים לפחות, אחד כתוב, שני שניתן לצפיה, ושלישי לפי בחירתכם.

  • אושר אמיתי – גרסה 2.0″ מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור למאמר באודיסיאה
    ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
    ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
    פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
     מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור חלק שני – קישור
    פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – מאמר בכתב העת סטטוס – קישור
    פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
    פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
    אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור
    מצגת הרצאה בכנס “חוסן ארגוני” – פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי במערכת החינוך – קישור
  • חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית:
    אשליית האושר – קישור
    חוזקות – קישור
    אושר – קישור
  • הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית:
    חלק ראשון – קישור
    חלק שני – קישור
    חלק שלישי – קישור