ארכיון תגית: סוגיות נבחרות בניהול

אושר אמיתי גרסה 2.0 – מטלה חמישית

מטלה חמישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

כסטודנטים למינהל עסקים, אין ספק שחלק ניכר מכם מחפש את דרכו בקריירה ובחיים. בפניכם עומדים בוודאי צמתי החלטה מורכבים ושיקולים רבים בדרך אל האושר ואל המימוש העצמי.  במטלה זו, החמישית והאחרונה בקורס (למעט מטלת הסיום שלא תוסיף חומר לימוד חדש), אפנה אתכם לקריאתו של מאמר שפרסמתי בכתב העת אודיסאה לפני זמן מה (ניתן גם להוריד את הקובץ בגרסת PDF למחשב). סכמו את הדברים בעמוד עד שניים (עד 500 מילה לכל היותר).

אז מה היא גרסת 2.0 של האושר עבורכם? אנו מצויים בשלב מתקדם יחסית של הקורס, כבר קראתם חומרים שונים, נתקלתם בסוגיות הקשורות לאושר, לקבלת החלטות, לאורך חיים. זה הזמן להתכנס ולהקדיש זמן לשאלה מה מנחה אתכם בהחלטות הקריירה שלכם בחיים, האם שאיפותיכם המקצועיות והאישיות נותרו כפי שהיו בילדותכם, או שעברו שינוי במהלך השנים, ואילו שינויים ותהליכים ברצונכם לקדם כעת. כמו כן, כיצד כל זאת מתקשר לשאלות חברתיות וסביבתיות, שכן "גר זאב עם כבש" אינו רק ביטוי אישי, אלא קוד לחיים של אחריות חברתית וערבות הדדית. הנכם חופשיים לבחור את הפורמט בו תציגו את הדברים בהיקף של עד 3 עמודים (עד 1000 מילה לכל היותר). בדבריכם יש לתת ביטוי לשאלות מהותיות שעולות במאמר לגבי מהות האושר.

הגשת המטלה עד יום שלישי 5 ביוני 2012 בחצות

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: מבוא לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה לניהול

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

 

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

 

רקע לנושא הקורס: "פסיכולוגיה חיובית – פיתוח מנהלים וניהול"

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" שונה מרוב הקורסים האקדמיים שלמדתם או שבהם תלמדו במהלך התואר שלכם. הוא יותר מתאים למונח "קורס בהתכתבות", הוא אינו טרנדי במובן שאינו מספק לכם טכנולוגיות און-ליין מתוחכמות, במובן מסוים הוא גורס דווקא את ההיפך – "בחזרה למקורות" – כתיבה אישית, מעורבות אישית, אחריות אישית. תוכלו לקרוא מעט יותר על רעיון הקורס בלוח המודעות האלקטרוני שלו המצוי כאן ובו תוכלו להתעדכן על המשימות שעומדות בפניכם לאורך הסמסטר.

כפי שתשימו לב, המטלות מוגשות כל שבוע שני ועומס המטלות בקורס הזה עומד ביחס הפוך לשאר הקורסים שלכם בסמסטר, כך שתחילת הסמסטר עמוסה יותר והסיום, בו יש בד"כ יותר מטלות בקורסים אחרים, פחות עמוס.

סטודנטים טוענים לעיתים שהקורס עמוס, יתכן שהדבר נכון מבחינת ההשקעה במטלות, אך בהתחשב בכך שאין צורך להגיע לכיתה ולשבת בשיעור פרונטלי, עומס ההשקעה הכולל בקורס הנוכחי אינו גדול יותר מקורס אקדמי רגיל. כל האינטראקציה בינינו תתקיים דרך הדואר האלקטרוני והפורטל הלימודי.

הקורס הנוכחי עוסק מידי סמסטר בנושא אחר. בסמסטר הנוכחי נעסוק באחת מהתיאוריות ותחומי היישום הפופולאריים ביותר בפסיכולוגיה בשנים האחרונות, שמתוכה התפתחו יישומים חשובים ומעניינים לתחום הניהול ובעיקר לפיתוח המשאב האנושי בארגונים – "פסיכולוגיה חיובית". לאורך הסמסטר תתמודדו עם 5 מטלות, כל אחת מהן תתמקד בהיבט אחר של תחום הפסיכולוגיה החיובית, ובסיום תתבצע מטלת סיכום קצרה.

המפגש הראשון, הנוכחי, יעסוק במבוא.

הוראות למטלה הראשונה: יישומי פסיכולוגיה חיובית בניהול

בתחום הפסיכולוגיה החיובית נתקלתי לפני כ-6 שנים כאשר קראתי מאמר של פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי שעמד בראש האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ואת שמו הכרתי היטב כחוקר דיכאון ופסיכופתולוגיה. אבל המאמר שקראתי לא עסק בדיכאון, הוא עסק באושר. הכתיבה והרעיונות שעומדים מאחורי גישת הפסיכולוגיה החיובית הלהיבו אותי, כמו גם השינוי הדרמטי שעבר על פרופ' סליגמן מחוקר דיכאון לחוקר אושר. אפשר לומר ש"נדבקתי בחיידק" של הפסיכולוגיה החיובית ואני מרצה ומטיף לתחום בפורומים רבים מאז. בפתיחתו של הקורס הנוכחי אנסה להלהיב גם אתכם ברעיון שעומד מאחורי הגישה. אדגיש, אגב, שאין מדובר בכל מיני טכניקות של "חשיבה חיובית" – מדובר בתחום אחר לחלוטין למרות ההקשר הסמנטי בין הכותרות "החיוביות". לפיכך אני גם לא אוכל להבטיח לכם אושר ועושר, במיוחד לא מחר בבוקר. אבל אני כן יכול להתחייב שאתם יכולים להיות יותר מאושרים, אם תרצו בכך, לעומת מצבכם כיום, ושאם תעשו זאת, תהיו מצליחים יותר כמנהלים וכאנשי עסקים, והכי חשוב, כבני אדם ואזרחים בקהילותיכם.

בשלב ראשון אבקשכם לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס על יישומיה של הפסיכולוגיה החיובית בניהול. המאמר נמצא זמין און ליין באינטרנט בקישור: http://ifeel.co.il/page/13182 (יש לקרוא את כל חלקיו, החלק השני מופיע ב-http://ifeel.co.il/page/13183 והחלק השלישי ב-http://ifeel.co.il/page/13184).

כמו כן, מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום, ניתן לקרוא מאמר מקיף שלי המופיע בקישור הבא, הוא מופיע כיום במקום מוביל בגוגל תחת המונח "פסיכולוגיה חיובית" [והרי זהו הקריטריון המוביל כיום בעידן של חכמת ההמונים 🙂 ] ויש בתוכו גם קישורים להרצאות וחומרים נוספים, שבחלקם נעסוק בהמשך הסמסטר הנוכחי. http://www.psychologia.co.il/positive1.htm

חלק א': ההיבט התיאורטי

תמצתו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את המאמר מכתב העת סטטוס. שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

חלק ב': יישום – Three good things

במשך שבעת הימים הקרובים אתם מתבקשים להקדיש 5 דקות בסוף כל יום לכתיבת יומן קצר. אף אחד מאיתנו לא יוכל לבדוק אתכם, זה רק אתם מול עצמכם. אני יכול רק לספק לכם את הנתון הצנוע, שמחקרים מבוקרים מצאו שחווית האושר האישי של אנשים שעשו את התרגיל הפשוט והטריוויאלי הזה בצורה רצינית עלתה באופן מובהק, ונותרה גבוהה לאורך שבועות (ואפילו עד חצי שנה) לעומת נקודת הפתיחה. מה יש לכם להפסיד? 5 דקות ביום.

בקיצור, בסוף כל יום אתם מתבקשים לכתוב לעצמכם בקצרה 3 דברים טובים שקרו לכם באותו יום. מן הסתם, ביום רגיל, לא קורים דברים דרמטיים. אל דאגה, גם דברים פשוטים ושגרתיים יכולים להיות תקפים: חיוך שקיבלתם או נתתם, משהו טעים שאכלתם, ציון טוב או משוב חיובי אחר שקיבלתם, וכמובן גם דברים גדולים ומשמעותיים יותר, אם אירעו. בכל מקרה, הקדישו כמה רגעים כדי לסקור את היום שעבר עליכם, ואז ציינו על גבי הנייר את שלושת הדברים הטובים שקרו לכם באותו יום (למי שמעוניין בכך, אפשר לרכוש פנקס ייעודי לצורך כך, משהו שבאופן טקסי יסמל את התהליך שאתם מעוניינים לעבור).

הערה: אין צורך להתעסק עם דברים שליליים. דחו אותם על הסף לצורך התרגיל שלנו, הרגישו מספיק נוח לא לאזן את החיובי בקורטוב שלילי. כמו כן, אין צורך להבין בשלב הזה למה זה היה טוב, כל מה שצריך הוא לאתר ולרשום שלושה דברים טובים שקרו, כי כך אתם חווים אותם כרגע באופן אינטואיטיבי.

לאחר שרשמתם אותם, הוסיפו כמה משפטים נוספים על כל דבר חיובי שקרה: מה היה נעים בו, מה היו התנאים להתרחשותו (במה שאתם עשיתם, בסביבה, בנסיבות, או בכל היבט אחר). אין צורך לכתוב הרבה, רק לציין את שלושת הדברים הטובים וכמה מילות הסבר, וכך יום יום במשך 7 ימים. אם שכחתם לכתוב ביום מסוים, נסו לשחזר אותו קרוב ככל הניתן לאירוע. אפשר אם צריך גם להוסיף יום-יומיים.

אז אם אין לכם פנקס, פשוט ארגנו לעצמכם מראש מחברת, יומן, או בלוק כתיבה שבו תרכזו את הדברים. השאירו אותם ליד המיטה או במקום נגיש אחר, כדי שתזכרו להתמיד ולהשלים את הפרטים מידי יום. הכניסו לעצמכם תזכורת ביומן, בטלפון הנייד או היכן שצריך כדי שתזכרו למלא את היומן יום יום. למרות שזו מטלה פשוטה, רבים מאיתנו מתקשים לפרגן לעצמנו אפילו 5 דקות כאלה של נחת, והתירוץ הנפוץ הוא "שכחתי" (תוכלו להיות בטוחים שאת "הקטסטרופה היומית" לא שוכחים).

במהלך השבוע אפשר לחשוב כמובן על מה שכתבתם, אבל אל תנסו להקדים את המאוחר. בתום שבוע נסו להגיע למסקנות, מהם הדברים הטובים שקורים לכם וממלאים אתכם בשביעות רצון, והאם יש אפשרות להגביר את נוכחותם בחייכם. האם אתם מזהים עקרונות, נסיבות, אנשים, או כל דבר אחר, אשר מהווה מכנה משותף לדברים החיוביים שקורים לכם.

בשלב הזה נעצור כאן. אציין רק בשולי הדברים שהתרגיל הזה קשור לעקרון החוזקות של הפסיכולוגיה החיובית, אשר גורס שאושר נוצר על ידי התמקדות בחוזקות, אשר גורמות לביצוע פעילות מספקות ומהנות יותר, שמביאות גם להצלחה בכל תחומי החיים. איתור החוזקות מתחיל מהדברים הקטנים והיומיומיים שאותם תגלו דרך היומן.

בהמשך הקורס אסביר את הרקע התיאורטי לתרגיל (הקשור למתודה המכונה "חקר מוקיר" Appreciative Inquiry) ולאופן יישומו בצורה מקיפה יותר, אך בשלב הזה נסתפק בהתנסות הנוכחית ובחומר התיאורטי שקראתם.

לצורך ההגשה של החלק היישומי: תארו את התהליך שעברתם במהלך כתיבת היומן וניתוחו, צטטו דברים (שאותם אתם מוכנים לספר ולחלוק) מתוך היומן, הפריטים וההסברים שנתתם לעצמכם על מהות הפריטים, האם היו דברים שהפתיעו אתכם? האם ישנם דברים שאתם חושבים לעשות אחרת? מה צריך לקרות כדי שניתן יהיה לשחזר שוב ושוב בהתנהלותכם היום יומית את התנאים שיאפשרו לכם לתפקד באופן מיטבי. בשלב זה בהחלט סביר גם לבחון מה חוסם אפשרויות אלו מלהתממש. כאמור, פסיכולוגיה חיובית איננה הכחשה של המציאות או "חשיבה חיובית", מדובר על גישה שמאתרת את מקורות הצמיחה (שקיימים בוודאי לצידם של איומים וקשיים). היקף הכתיבה כשניים עד שלושה עמודים (800 מילה).

אנחנו לוקחים בחשבון שמטלת הפתיחה של הקורס אישית למדי, הקורס הנוכחי עוסק בפיתוח מנהלים וניהול, ומן הסתם אתם המנהלים כעת שמתנהלים. אם זה קצת קשה או מביך, לא נורא, זו הדרך לפתח מודעות, וכיום כלי הניהול המרכזי שיש למנהלים טובים זו מודעות, לא טכנולוגיה. אני מאמין שכלי הניהול העוצמתי ביותר שיש למנהל, הוא – "הוא עצמו", ומה לעשות, אפילו כושר אי אפשר לעשות רק מתוך צפייה בערוץ הספורט. בכל מקרה, כתבו רק מה שאתם מרגישים איתו נוח, החומר נקרא על ידי לירון ועלי ידי בלבד, אך חשוב לנו לאורך כל הסמסטר שתכתבו רק מה שאתם באמת מרגישים איתו נוח ומוכנים לחלוק אותו. אם יש התבלטות בדקו עם עצמכם, האם זהו דבר שהייתם חולקים בשיחה אישית עם קולגה בעבודה במהלך סדנה של פיתוח מנהלים.

מועד ההגשה: יום שלישי 20.03.2012 עד חצות

 

אופן ההגשה

  • המטלות מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד לפורטל הלימודי של הקורס.
  • המטלות הבדוקות תוחזרנה לתיבת ההגשה האישית באותו מקום בו הוגשו.

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)


מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.


הפעם כמעט ואין צורך בהקדמה, פנו לעצמכם כשעה וחצי כדי לעבור על הסרטונים והמאמרים הבאים שיבהירו בפשטות את משמעות כותרת המטלה. והרי האתגר הוא די פשוט, נניח שהרגשנו קיפוח ושהיו לנו מספיק אנרגיות להילחם על שלנו, ונניח אפילו שנשיג את כל מה שנבקש (כי הרי Yes we can), האם באמת נגיש שעכשיו, כשכל משאלותינו מומשו כבר יש "צדק חברתי"? למרבה הצער, כנראה שלא.

Somewhere over the rainbow, Way up high

There's a land that I heard of, Once in a lullaby

מתוך "מטפורות ומשלים אפשריים בקוסם מארץ עוץ" (ויקיפדיה): "הקסם שמתגלה כתרמית – הדמויות בסיפור בטוחות כי התשובות למשאלותיהם נמצאות בידיו של קוסם גדול, אך הן לא מבינות כי בעצם המפתח לשינוי המיוחל נמצא בתוך כל אחד ואחד מהם, ודורש תהליך ארוך ומסובך, שהוא ההפך הגמור מ"קסם". מבחינה זו הקסם והמופלא המובלטים בסיפור מתגלים דווקא כמשענת קנה רצוץ לעומת היכולות הטבעיות של האדם שאינן מובלטות בסיפור ודווקא הן מצביעות על משמעות הסיפור או על מוסר ההשכל שלו."

שיר הנושא מתוך הסרט באמת יפה ומעורר השראה, אם תרצו להקדיש כמה דקות כדי להיכנס לאווירה, הקשיבו לשתי הגרסאות הנפלאות הללו:

http://www.youtube.com/watch?v=1HRa4X07jdE

http://www.youtube.com/watch?v=V1bFr2SWP1I

אז מה אתם חושבים? האם שדרות רוטשילד של הקיץ האחרון הם בעצם דרך האבנים הצהובות? אז בואו נתחיל לצעוד לכיוון האופק המתרחק, הכירו קוסם אמיתי – שמו פרופ' גילברט, הוא עומד להפנט אתכם (אם תתמסרו אליו). בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ' דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד "להיתקל באושר": http://www.text.org.il/index.php?book=07040111

לאחר מכן קחו לעצמכם דקות ספורות של הנאה צרופה לשמוע את שתי ההרצאות הבאות של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) ומהן כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך של הקליפ אופציה לתרגום כותרות בעברית)

הרצאה ראשונה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy.html

הרצאה שניה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_researches_happiness.html

ועכשיו נעבור לטקסט – קראו את שתי הכתבות הבאות של קרן ליפינסקי-קלע ושלי מדה מרקר:

הראשונה: למה אנחנו לא קונים את מה שיעשה לנו טוב

השניה לקנות פחות, ליהנות יותר – חלק ראשון, חלק שני

 

החלק היישומי

הפעם לא נעשה הפרדה מובנית בין החלק התיאורטי לחלק היישומי, הם ישתלבו להם יחדיו. לאחר שגיליתם את סוד תעתועיו של הקוסם מארץ עוץ, וגיליתם שבעצם בכל אחד מאיתנו מצוי קצת קוסם כזה שמבטיח לנו ולאחרים הבטחות שאינן ברות קיום וקיימא, נסו להביא את הידע שלכם לידי ביטוי.

אגדת הקוסם מארץ עוץ מספרת על כמיהה ועל הדרך המורכבת שיש לעבור כדי לממשה. משווקים, פוליטיקאים, ואפילו אנחנו עצמנו, מנסים להפעיל עלינו ועל החברה השפעה (קסם?) כדי לבחור פתרונות שונים ודרך חיים בדרך אל האושר. האם דיור ציבורי יספק באמת צדק חברתי? האם צדק חברתי הוא באמת מה שחיפשנו? אולי הנחה במיסוי ליבוא גאדג'טים עד סכום של 1200 שקלים באמת מספק אותנו יותר מחוק חינוך חובה מגיל שלוש? אבל אולי אין צורך להגביה עוף כל כך – האם החלום להשיג רכוש ומעמד, שמעסיק את רובינו בעולם המערבי, ובוודאי כאן בבית הספר למינהל עסקים, יתגלה בסוף השביל כהונאה עצמית?

אתם מתבקשים לבחור נושא הקשור לעולמות התוכן שקראתם וצפיתם, אשר קשור אליכם אישית בדרך כלשהי, בין אם באמצעות אירוע, משימה, או תקופת חיים שעברתם, בין אם סביב אג'נדה שאותה אתם מנסים לקדם, או אולי נושא עסקי, ניהולי, חברתי או בעל כל היבט אחר שאליו אתם מחוייבים.

במטלה הנוכחית תתבקשו לכתוב מאמר בן 1500 מילה שמצד אחד יסקור את ארבעת פריטי הידע שאליהם נחשפתם (שני הקליפים ושני המאמרים) ומצד שני ידגים את יישומם בכל דרך שתבחרו. המאמרים צריכים להיות כמובן מעניינים לקריאה, מתייחסים לכל ארבעת הפריטים הנ"ל בהיקף כלשהו (לא פחות מ-100 מילים לכל פריט), אבל גם מספרים סיפור כלשהו שיביא את הקוראים לתובנה ומוסר השכל. נסו לכוון את הכתיבה לקהל קוראים של אנשי ניהול ו/או מקצוע שיוכלו להשתמש במאמר שלכם כדי לפעול בצורה יותר טובה עבורם, בכל היבט שעליו תחליטו.

המטלה הנוכחית עמומה יותר מבחינת הוראותיה, הכוונה היא גם לאפשר לכם עבודה יותר פתוחה וחופשית לדברים שמעניינים אתכם, וגם לאתגר אתכם באינטגרציה של חומר לימוד עם יישום בעל משמעות.

מבין המאמרים המצטיינים ביותר שנקבל נבחר אחד או שניים ונפרסמם (באישור הכותב כמובן) במדור השיווק של דה מרקר, אליו נחשפתם כבר במהלך הקריאה השוטפת בקורס.

בשורה התחתונה:

אנו מצפים למאמר בן כ-1500 מילה, מרתק, רלוונטי, מכסה את עיקר חומר הלימוד, מדגים את יישומיו, וכמובן שמחובר אליכם באופן כלשהו, בין אם לחיים המקצועיים ובין אם לתחומי עניין. לבסוף, נרצה לראות קשר כלשהו, גם אם אינו ישיר ומרכזי, לנושא הסמסטר הכללי שלנו בחקירת המאבק החברתי בישראל של היום.

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 10 בינואר בחצות

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

 

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

רקע

ספק אם הבטחת גן העדן בפירושה המסורתי עדיין מתאימה לאדם המודרני שכן מרגע אכילת פרי עץ הדעת ייעודו על פני האדמה השתנה לחלוטין. האנושות לדורותיה, עד לדמות האזרח המערבי של ימנו, סבלה ממחסור חומרי שיצר כמיהה לשפע ראשוני שיבטיח קיום. אולם עבור אלו שלעולם לא יחושו רעב של צנע, שלוות גן העדן עלולה להפוך למקור של תסכול ושעמום. זו אולי הסיבה שדווקא בתקופת שפע זו שיעור הדיכאון באוכלוסיה גבוה מאי-פעם.  חזון אחרית הימים אמור היה, לכאורה, לחפוף לחלוטין להבטחת גן העדן שהרי "בגן עדן תהא מנוחתו". אולם מהותו של זה הינה דווקא ב"גר זאב עם כבש" – במערכות היחסים החברתיות ("העם דורש צדק חברתי"), ולא בחומרנות המספקת שובע פרטי. המאבק החברתי הנוכחי בישראל אינו מוזן מחומרי בערה הקשורים לחומר מוצק כמו אוכל, מגורים וכסף, אלו בוודאי נמצאים ברקע, אבל עוצמת ההתפרצות קשורה לליקויים במרקם החברתי ובחוסר הוגנות תשתיתי שמצוי בבסיס קיומנו כאן.

“דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד… מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה” (ויקיפדיה, האנציקלופדיה הדמוקרטית הראשונה).

דמוקרטיה, אם כן, כוללת בין היתר ערך חשוב של שיוויון בפני החוק ובפני ההזדמנויות שעומדות לאזרחים לממש את עצמם ויכולתם. אזרחים במדינות שונות מייחסים חשיבות שונה לרכיבי הדמוקרטיה, לא פעם בשל מה שכואב או קוסם להם בחייהם. במדינה טוטליטרית, למשל, עצם הזכות להביע דעה ולבחור מנהיג עשויה להוות יעד בלתי מושג, בעוד שבמדינה, כמו ישראל, שבה זכות זו קיימת כמובנת מאליה, חזון הדמוקרטיה יתמקד בנושאים אחרים.

היום נכנס משה קצב, הנשיא לשעבר, לכלא. יש בכך ללא ספק עדות ליכולתה של מדינת ישראל ליישם את עקרון השוויון בפני החוק. ואכן נראה שאנו יכולים להעניש ולהוריד לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא נשיאים, ראשי ממשלות ובעלי ממון אשר סרחו. אך האם המדינה מספקת גם את השוויון האמור בכיוון ההפוך? כלומר, האם גם חברי העשירונים שאינם עליונים (שלא נדבר על אלו התחתונים) זוכים לקבל טיפול והטבות של ראשי ממשלה ונשיאים – למשל, בטיפול הבירוקרטי במשרדי הממשלה? בטיפול הרפואי בבית החולים? פערי ההכנסות בין העשירונים בישראל, כפי שמוכרים לנו מזה שנים וקיבלו משנה תוקף בדוח ה-OECD שפורסם השבוע אינם מסתכמים רק באורח חיים עשיר יותר או עשיר פחות בקרב אזרחי המדינה. הם באים לידי ביטוי בכל ערוץ של חיים בשגרת היום-יום של "האזרח הפשוט" שמופלה לרעה ואינו מקבל משאבים ותנאים סבירים כפי שמתבקשים במדינת רווחה מערבית.

לפני שניפרד מאיזכורו של קצב, יש לציין שלמרות כניסתו לכלא, הרי שמחוץ לסורגים נותרו קורבנותיו שבהעדר יכולתן לחשוף את עצמן בגלוי כדי לטעון כנגדו, הופלו ונפגעו יחסית לכל קורבן פשע אחר שבו הפוגע אינו ידוען בר רייטינג כפי שהיה קצב. איני מערער כמובן על זכותו האזרחית של קצב להיאבק על חפותו כמו גם על זכותו של הציבור לדעת, אך אלו אינם יכולים להוות עלה תאנה לסבל רב השנים שנגרם למי שעמדו על דוכן העדים ולא על דוכן הנאשמים – קורבנותיו, שמואשמות בצורה חוזרת ונשנית, מרומזת ומפורשת, למרות שפסק דין חד משמעי הוכרע בשתי ערכאות משפטיות במחוזי ובעליון כנגד הנשיא לשעבר.

בעבודה הנוכחית נעסוק במקרים שבהם פערים חברתיים בהכנסות, במעמד, בסמכות ובכוח, מביאים להפלייה בוטה של אזרחים מן שורה, כאשר הקריטריון לקבלת זכויות אזרחיות עושה איפה ואיפה בין אצילי הממלכה ובני העם הפשוט. היא תעלה כמובן גם את השאלה, כיצד צרכנים יכולים להיאבק על זכויותיהם, כמו גם האם וכיצד הנהלות צריכות להתמודד עם "הצרכן החדש" שדורש צדק והוגנות חברתיים.

קראו את המשפט הבא: "לדעת חברי הוועדה, הפערים החברתיים-כלכליים הינם איום קיומי על החברה בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית"…

אין מדובר במסקנות ועדת טרכטנברג 2011, פשוט לקרוא ולא להאמין – מדובר בטקסט בן כ-10 שנים שפורסם בדוח של ועדה פרלמנטרית של הכנסת בנושא הפערים החברתיים בישראל. עשר שנים אבודות מבחינת המירקם החברתי של ישראל גובים כיום מחיר יקר מחוסנה של החברה. כאמור, דוח ה-OECD אשר מציב את ישראל בראש מדינות הארגון במדד הלא מחמיא של פערי הכנסה קיצוניים, פורסם השבוע, אך הכנסת כבר ידעה זאת לפני עשור ויותר.

אך בעצם, מדוע שזה יפריע לנו סטודנטים וחברי סגל של בית הספר למינהל עסקים? האם איננו דומים יותר לחולמי מיתוס ההבטחה האמריקאית שמגדירה פערים חברתיים כ"הזדמנות" ולא כ"בעיה"? על פי מיתוס זה האמריקאים החיים בעשירונים התחתונים אינם מתוסכלים כמו חבריהם האירופאים כיוון שהם רואים בפער החברתי הזדמנות שיום אחד תיפתח בפניהם. והרי ראו, אובמה הנשיא השחור הראשון של ארה"ב נבחר למרות מוצאו האפרו-אמריקני למחצה. והרי אנו, אנשי מינהל עסקים, ממוקמים בד"כ לפחות במעמד הביניים, ושאיפותינו הן לעלות מעלה מעלה בסולם הדרגות והאחוזונים. מכאן שגם עבורנו הפערים החברתיים מהווים יותר אתגר מאשר מכשול – להתקדם מעלה מעלה לראש הפירמידה. אך האם זה באמת נכון? ממצאי המחקר ממדינות העולם, כולל מארצות הברית, סותרים גישה זו שהיתה רווחת במשך שנים: כלכלנים רבים תהו כיצד יתכן שהקשר בין תוצר לאומי גולמי לשביעות רצון ואושר של האוכלוסיה הינו חלש למדי. אכן נמצא בבירור שחיים במדינה נאורה ודמוקרטית טובים יותר ומביאים לאושר מוגבר יחסית לחיים במדינה חשוכה, עריצה וענייה. אולם בין מדינות המערב השונות, פער שביעות הרצון של התושבים זעום ולא מנבא דבר. את ההסבר ל"אנומליה" זו משרטט יעקב בורק בהרצאותיו, אחת מהן ניתנה לאחרונה בקתדרת המרכז לאחריות תאגידית אצלנו במכללה למינהל. בורק אומר: "קבצנים לא מקנאים בעשירים, הם מקנאים בקבצנים שיש להם יותר". הוא מדגים כיצד גרף הקשר בין תל"ג לאושר שנראה כמו עננה לא מרשימה מתיישב על קו כמעט לינארי כאשר ציר המשתנה המנבא הוא הפער בהכנסות ולא ההכנסות עצמן. כלומר, אושרם ומפח נפשם של אזרחים נובע מהפער בין הדשא שלהם לדשא של שכנם, ולא כלפי מה שמתרחש בארצות רחוקות.

בניסוי מחקרי קלאסי שבחן את שורשה הפסיכולוגי של ההוגנות לימדו חוקרים קופות משחק שבו הן מוסרות אבן לנסיין והוא בתמורה נותן להן מלפפון. הניסוי עבד מצויין עד למניפולציה הראשונה שבה הקופה מתבוננת על חברתה שמקבלת ענבים במקום מלפפונים. כנראה שקופות מעריכות ענבים הרבה יותר ממלפפונים, וחוסר הוגנות שכזו היוותה סיבה מספקת להפסיק לשתף פעולה עם הנסיין. שימו לב – הקופה מוכנה לוותר על אוכל שהיה קודם לכן מעדן טעים דיו, רק כדי לא "לצאת פראיירית". אך זה אינו סוף הסיפור. בשלב הבא קופת הענבים קיבלה את הפרי אפילו בלי להתאמץ ולמסור את האבן לנסיין. התנהגות לא הוגנת שכזו שברה כנראה את כל המוסכמות. בשלב זה הקופה הפגועה… החלה לזרוק את האבנים על החוקרים. אז אם חוש ההוגנות של קופים מפותח כל כך, אין ספק שאנו בני האדם רגישים להוגנות לא פחות. פערים קיצוניים ולא מובנים בהכנסות, בהטבות ובכל היבט חברתי אחר מעורר תחושות של קיפוח ופוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית של האזרחים.

השבוע התכנסו להם על שולחני שלוש תופעות בלתי תלויות לכאורה: התפרסם דוח ה-OECD, קראתי את דבריה של בתו של אלי הורוביץ על הטיפול שקיבל אביה בבית החולים בשעותיו האחרונות, וקו הטלפון של הוט בביתי התקלקל. אנסה לשכנע אתכם שיש בכל זאת קשר בין השלושה, אך לשם כך עליכם לקרוא את הכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר כאן.

משימתכם לקראת המטלה השלישית

  1. סכמו ב-300 מילים לכל היותר את עיקר פרטי הרקע הנ"ל והקישורים השונים שמופיעים בו (דוח הועדה, דוח ה-OECD, הכתבה בדה מרקר).
  2. הכינו רשימה של 5 נושאים שונים (רצוי בתחומים שונים) שמדגימים לדעתכם את האמור לעיל, דהיינו, מקרים של עוולות צרכניות וחברתיות בישראל המייצגות פערים בין הכנסות, מעמדות, או כל פער חברתי/דמגורפי ואחר שנראה לכם רלוונטי לדיון הנוכחי. לגבי כל נושא הגדירו כותרת ושתי שורות הסבר. שימו לב !!! קיומה של עוולה צרכנית או קיפוח אינו תנאי מספיק לבחירה בנושא מסוים – למשל, אם בית עסק סידר אתכם, או אפילו גנב את כספכם, אין בכך עדות לבעייה מערכתית-חברתית במדינת ישראל, אלא עדות לבעיה מקומית של בית עסק לא הגון. הנושאים צריכים לייצג בעיה משמעותית לצרכנים ואזרחים בישראל, אשר נובעת באופן ברור מפערים בין קבוצות באוכלוסיה, בד"כ בין עשירים בעלי זכויות יתר לאלו הפחות עשירים שנותרים חסרי אונים במצבם.
  3. בחרו את אחד מהנושאים שציינתם בסעיף הקודם וחקרו אותו לעומק:
    • פרטו רקע והסבר על מהות הבעיה
    • חומר שאספתם מהאינטרנט, שיחות ומקורות מידע אחרים
    • ניתוח, המלצות ומסקנות שעשויים להביא לשינוי במצב הקיים.

היקף הכתיבה הכולל לנושא החקירה שלכם (כולל שלושת ראשי הפרקים הנ"ל) עד 1,000 מילה.

הוסיפו לסיום דברי סיכום למטלה (עד 200 מילה).

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 20 בדצמבר בחצות

בהצלחה

אורן ולירון

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

  

נושא המטלה השניה: "קמפיינים למאבק בתאונות הדרכים "

השבוע נהרג העיתונאי טל שביט בתאונת אופנוע. את המאמר השבועי שלי בדה מרקר – שיווק הקדשתי לנושא הקמפיינים למאבק בתאונות הדרכים.

1. החלק התיאורטי – הכנת רקע לעבודה

א. ראשית קראו את המאמר הנ"ל באתר דה מרקר-שיווק כאן. צפו גם בקמפיין משרד התחברה הבריטי שמופיע בו וכן קראו את המאמר המלא שמוזכר בו לגבי היבטים פסיכולוגיים הקשורים לנהיגה על הכביש שנמצא כאן. בשלב זה אין צורך לכתוב או לסכם דבר, רק קראו את חומר הקריאה האמור.

ב. בעזרת חיפוש באינטרנט או/ו במקורות קריאה אלקטרוניים של הספריה חפשו התייחסויות טקסט (לא קליפים) לקמפיינים שיווקיים למאבק בתאונות הדרכים. מצאו לפחות שתי דוגמאות שונות בהן תוכלו להשתמש במהלך המטלה הכתובה בהמשך. שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

ג. בעזרת חיפוש באינטרנט / יוטיוב מיצאו שני קליפים מתוך קמפיינים ישראליים או בינלאומיים למאבק בתאונות הדרכים. גם כאן שלבו את הקישורים לקמפיינים בעבודה או צרפו אותם בנספח.

2. החלק היישומי

הכינו מסמך בן 4 עמודים ברמה ובאורינטציה שניתן היה להגיש למשרד התחבורה עם המלצות לגיבוש קמפיין שיווקי (עם או בלי מסע פרסום, להחלטתכם) במטרה להאבק בצורה יעילה יותר בתאונות הדרכים ובמיוחד בשיעור הגבוה של נפגעים בקרב אופנוענים.

במסמך יש להביא לביטוי את כל חומרי הרקע שאספתם בשלב הקודם, כולל המאמרים, מקורות האינטרנט והקליפים הפרסומיים.

לפני כתיבת המסמך הכינו דף מקדים של עמוד אחד המסביר כיצד התארגנתם למשימה, ובמיוחד מה העקרונות לפיהם עיצבתם את מסמך ארבעת העמודים מבחינת מבנה, חלקים, סגנון כתיבה וכו'. מטרת העמוד הזה לעזור לכם להבנות את המשימה בצורה טובה יותר כדי להגיע למסמך איכותי ומשכנע.

מועד ההגשה: יום חמישי 17 במרץ 2011 באמצעות הפורטל הלימודי החדש

מטלה ראשונה: סוגיות נבחרות בניהול

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

סמסטר ב' תשע"א

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

 

קורס אקדמי ומדיה חברתית: אם למידה מרחוק, אז בואו נשתמש גם במדיה חברתית

אני מלמד מרחוק את הקורס סוגיות נבחרות בניהול כבר 12 שנה. עד היום בניתי מדי סמסטר אתר מידע אינטרנטי לקורס והחלטתי הפעם להשתמש גם במדיה החברתית. חלק מהקורס יהיה סגור בסיסמא לסטודנטים בלבד דרך הפורטל הלימודי של Moodle של המכללה, אבל חלקים אחרים יהיו פתוחים לקהל. יהיה מעניין לראות אם שיטה זו תתרום באופן כלשהו ללמידה וליצירת דיון ועניין בתחום השיווק, בין אם בקרב הסטודנטים בקורס, ובין אם בקרב קהלים אחרים. רוב המאמרים וחומרי הקורס יהיו זמינים און-ליין כך שניתן לעיין בהם גם אם קורא שורות אלו אינו סטודנט פעיל בקורס. כמובן שהמטלות המוגשות והאינטראקציה בין צוות ההוראה לסטודנטים ישאר חסוי במסגרת הפורטל הלימודי.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס: "מדע השיווק" – מחקרים ויישומיהם במציאות העסקית

בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל הציב לעצמו מטרה מאז הקמתו לפני למעלה מ-30 שנה להיות מוסד של "אקדמיה יישומית". משמעות הדבר שאוריינטציית הלימודים בבית הספר מכוונת לשוק, אך שומרת לאורך כל הדרך על העדכניות המחקרית והאקדמית.

לפני כארבע שנים עם תחילת פעילותי כראש המחלקה לשיווק ופרסום בבית הספר למינהל עסקים (שהסתיימה בינתיים) חיפשתי דרכים לקרב סטודנטים ואנשי שטח בתחום השיווק לעולם המחקר האקדמי בשיווק. מסיבות שונות תחום השיווק בישראל, למרות שהתפתח מאוד מבחינה מקצועית בשנים האחרונות, אינו מעודכן מדעית במה שמתפרסם בעולם. יתכן שזו מגבלת השפה, בין אם האנגלית ובין אם הנוסח המדעי, ויתכן שזהו המירוץ היומיומי האין סופי אחרי משאבי הזמן שלא קיימים וסוחפים את מנהלי השיווק לטפל "בשוטף" בלי זמן להעמיק. בכל מקרה, לצערי את המציאות לא ניתן לפרש בדרך אחרת – בהכללה – מנהלי שיווק בישראל אינם מתעדכנים במה שמתפרסם בספרות המדעית בתחום השיווק בעולם. הם מסתמכים בעיקר על מה שלמדו באקדמיה, על כנסים מקצועיים, על יועצים שמציעים להם מודלים, על טיפים ודעות אישיות שמתפרסמות בעיתונות הכלכלית, אבל רובם לא חוטאים בקריאה אקדמית ומחקרית.

סברתי שכאקדמיה יישומית תפקידנו במכללה למינהל ובמיוחד בבית הספר למינהל עסקים, להיות גורם שמתווך ומחבר בין האקדמיה לשטח. מחקר מדעי אינו פריבילגיה או מותרות, הוא עוסק בסוגיות המשמעותיות ביותר שעולם השיווק היישומי עוסק בהם, ולא פעם הוא מספק את החזית לטרנדים הבאים שיובילו את התחום.

לפיכך יזמנו לפני כארבע שנים כתב עת אלקטרוני וכינינו אותו "שיווק עכשיו – כתב eעת לחדשנות שיווקית". כתב העת הופיע בעברית ובגרסה אלקטרונית נגישה, שמאפשרת לכל מי שמתעניין בתחום לקרוא מאמרים וסקירות מחקריות עדכניות בתחום השיווק. עיצבנו לכתב העת אתר אינטרנט http://www.shivuk.org.il ובתוכו ריכזנו את כל הפרסומים, שיהוו גם ארכיון שיצבור עם הזמן קוראים. אחת לתקופה הוצאנו גליון בנושא ספציפי עדכני, למשל, מותגים, שיווק חברתי, שיווק לעסקים, שיווק דיגיטלי וכו'. בתוך כל גליון פרסמנו מאמר מתורגם מלא מתוך כתב עת בין לאומי, סקירות על מחקרים עדכניים, פרק מלא מתוך ספר בעברית שעוסק בתחום, כתיבה מקורית של מרצי המחלקה לשיווק ופרסום ואורחים אחרים, וסקירה מתוך כנסים ואירועים בשיווק במכללה. כמובן שגולת הכותרת ומטרת כתב העת היו קשורים למחקרים הבינלאומיים בשיווק. בתחילת הדרך פניתי לאגודה האמריקאית לשיווק ה-AMA, שהיא האגודה החזקה והמשמעותית ביותר בעולם בתחום השיווק. מטעם האגודה מתפרסמים כמה מכתבי העת המחקריים המובילים בתחום השיווק. קיבלנו מהם הסכמה וזכויות יוצרים לפרסם בכל גליון של "שיווק עכשיו" תרגום מלא של מאמר מתוך כתבי העת המחקריים שלהם. בנוסף, יצרנו סקירות על מחקרים נוספים. כך פעלנו בשנים האחרונות והפקנו 7 גליונות שזכו לחשיפה וביקורת חיובית מהאקדמיה ומהשטח.

ממש לאחרונה ערכתי שינוי בשיטה בה אנו פועלים. בשיתוף פעולה משולש של המחלקה שלנו לשיווק ופרסום עם איגוד השיווק הישראלי והמהדורה האלקטרונית של העיתון TheMarker (שמשתפים ביניהם פעולה מזה זמן) הקמנו מדור לסקירות מחקריות בשיווק המכונה "העולם כמרקחה" שמהווה ערוץ המשך ל"שיווק עכשיו". במדור זה התחלתי לפרסם בחודש שעבר מידי שבוע סקירה על מחקרים מהעולם בתחום השיווק, ולתוכו אנו משלבים, כמסורת "שיווק עכשיו", גם מחקרים מתורגמים ופרקים מספרים עליהם אנו מקבלים אישור מבעלי זכויות היוצרים שלהם. שיתוף הפעולה הזה בין שלושה גופים מובילים בישראל בהפצת ידע בתחום השיווק עשוי למנף את היעד המקורי לקרב בין קהילת העסקים בישראל למחקר האקדמי בתחום השיווק ובמינהל עסקים בכלל.

כיצד כל זה קשור אלינו בקורס הנוכחי?

בסמסטר הקרוב נפעל בקורס הנוכחי ברוח המדור החדש. מטרתי בקורס הנוכחי לקרב אתכם כסטודנטים לתואר שני במינהל עסקים לקריאה האקדמית המחקרית, בתקווה שגם לאחר סיום לימודיכם תהפכו את העדכניות המחקרית לחלק מהרגלי העבודה שלכם. אפרט מעט על אופי הקורס והאופן בו נפעל להלן.

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" הוא קורס בלמידה מרחוק אסינכרונית בהתכתבות ומיועד לסטודנטים שנהנים מלימוד עצמי. אני ממליץ לעיין בקישורים בעמוד הבית של אתר המידע של הקורס ובו פרטים על אופי הקורס הן מבחינה רעיונית והן מבחינה לוגיסטית.

כאמור, קורס זה מועבר בגישה זו מזה 12 שנה על ידי והוא הקורס הראשון בלמידה מרחוק שהועבר במכללה למינהל. כמובן שכיום כבר פועלים קורסים נוספים ואף מתוחכמים ממנו באופן משמעותי, אבל אישית אני דווקא נהנה ואוהב את הפורמט הלא-טכנולוגי שבו מאופיין קורס זה. בסופו של דבר, גם קריאת מאמרים ומחקרים היא מיומנות מסורתית, אפילו אם תקראו אותה באמצעות מחשב, סמארטפון, או מחברת אלקטרונית כלשהי.

בכל מטלה בקורס תתבקשו לקרוא מאמרים אשר מבוססים על מחקרים אקדמיים ובעקבות זאת לכתוב סקירות, התרשמויות ויישומים שונים. באחת המטלות האחרונות תתנסו אפילו בכתיבת סקירה מחקרית בסגנון שאני מפרסם מדי שבוע בדה-מרקר, כאשר את כל העבודות הטובות נעלה לאתר "שיווק עכשיו" (כמובן רק למי שירצה בכך), ואת העבודה שתיבחר כטובה ביותר נפרסם בדה-מרקר עצמו תחת שמו של הסטודנט שיכתוב אותה.

אז אחרי ההסברים ומה שקראתם בוודאי בעמוד הבית של אתר המידע של הקורס בפורטל הלימודי אנחנו בשלים להגיע למשימה הראשונה שלהם בקורס, אותה תגישו בשבוע השלישי של הסמסטר. כאן אתן איזכור אדמיניסטרטיבי חשוב – הגשת המטלות בקורס זה מתבצעת באופן אינדיבידואלי ובפורמט אלקטרוני בפורטל הקורס. הסמסטר אנו מתחילים לפעול בפורטל החדש Moodle שיהפוך בשנה הבאה לברירת המחדל של כל המכללה, ואנו זוכים להיות הראשונים שמשתמשים בו כבר הסמסטר (הערה: השימוש בפורטל מיועד רק לסטודנטים הרשומים לקורס בעזרת שם המשתמש והסיסמא הידועים להם בכניסה לפורטל הלימודי).

נושא המטלה הראשונה: "מערכות יחסים"

מערכות יחסים הם הבסיס לקיום האנושי, אנו תלויים בקיום מערכות יחסים ובלעדיהן לא נשרוד הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. התינוק האנושי שנולד הוא התלותי ביותר מכל החיות בטבע וטווח הזמן שלוקח לו לרכוש עצמאות ארוך מאוד. יתכן שזו הסיבה שמערכות יחסים נחקקות בעוצמה כה חזקה בנפש האדם, שכן ילדותו מוקדשת לאימונים במערכות יחסים מכל הסוגים.

עולם העסקים והניהול היה בעבר הרבה יותר פונקציונאלי מאשר פסיכולוגי. המנהל המצליח היה "המהנדס" אשר מצליח להפיק מהמכונה את המקסימום. כיום אין למנכ"לים צורך בידע רב בהנדסה, לכל היותר במינוי סמנכ"ל תפעול מוכשר, אך המנכ"ל עצמו נדרש דווקא בעיקר למיומנויות של ניהול מערכות יחסים, עם עובדיו, לקוחותיו, הרגולטור, וגורמים נוספים בסביבה העסקית והניהולית.

גם כאן בקורס, למרות שלא נפגשנו ויתכן שאפילו לא ניפגש לעולם מבחינה פיזית, אנחנו יוצרים מערכות יחסים. כבר כעת, אחרי שקראתם כמה דברים שכתבתי, יש לכם בוודאי עמדה ראשונית כלפי וכלפי הקורס שלנו, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. כמובן שדעה זו צבועה בדברים שחלקם נכונים ומבוססים, אך חלקם נובעים מהיסטוריה אישית שלכם ומערכות יחסים קודמות שלכם. חלקם הם דברים שאני יכול לדמיין ולהרגיש שהם נכונים, חלקם אינם נהירים לי ואינם ידועים, ואגב, זה שאינני מודע אליהם, אינו פוסל את האפשרות שהם נכונים. כלומר, במערכות יחסים יש גם לא מעט גורמים סמויים ולא מודעים, לעיתים לאחד מהצדדים, ולעיתים אף לכל הצדדים השותפים למערכת היחסים.

1. החלק התיאורטי

בחלק זה אבקש מכם לקרוא שני מאמרים. המאמר הראשון פורסם על ידי בכתב העת "סטטוס – הירחון לחשיבה ניהולית" לפני כמה שנים: "מי אוהב אותך יותר ממני" והמאמר השני שהיה כתבת הפתיחה של המדור המחקרי ב TheMarker בחודש שעבר.

קראו את המאמרים ותמצתו אותם בעמוד עד שניים לכל היותר (עד 800 מילה). שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

2. החלק היישומי

לצורך העבודה בחרו חברה מסחרית ישראלית (לדוגמה, אחד הבנקים, חברת ביטוח, רשת מסעדות, רשת אופנה, או כל חברה אחרת שנראית לכם מתאימה ושעליה אתם יכולים להשיג מידע באופן זמין באינטרנט או במקורות אחרים). לפני שאתם מתחילים לעבוד, קראו את כל המטלה וודאו שבחירתכם מאפשרת לכם לענות על כל הסעיפים בהמשך.

מנכ"ל החברה שבחרתם מבקש מכם להגיע לישיבת ההנהלה הקרובה כדי לתת הרצאה בפני המנהלים הבכירים של הארגון, זאת בעקבות חשש שהחברה הולכת ומתרחקת מציבור לקוחותיה ולמעשה לא מבינה את אופי מערכת היחסים צרכן-מותג בשוק בו היא פועלת. אגב, זו תופעה נפוצה למדי. לעיתים קרובות מידי משרד הפרסום של החברה עסוק בשאלות הללו, ולמנהלים רבים בתוך החברה נוח להשאיר את התובנה לגבי מערכות היחסים במשרדי חברת הפרסום. החשש הוא שאם לא תינתן תשומת לב רבה יותר להיבטים הגלויים והסמויים של מערכת יחסים זו, תוך חיבור כל העובדים והמנהלים בארגון לתוכן ולתהליך שמאפיין מערכת יחסית, תסבול החברה כבר בעתיד הקרוב מנטישה של לקוחות רבים.

ראשית עליכם להתכונן להרצאה ע"י חיפוש חומר רלוונטי על החברה ואופן פעולתה. הסבירו בפסקה עד שתיים לכל היותר איזו חברה בחרתם, במה היא עוסקת, מהו תמהיל השיווק הבסיסי שלה, מהן שיטות השיווק הרגילות שלה וכדומה.

תארו לאחר מכן בחצי עמוד מסע פרסום בו משתמשת/השתמשה החברה שבחרתם ואשר אותו תנתחו בהמשך לצורך הרצאתכם להנהלה. רצוי לצרף בנספח דוגמאות לפרסומות או קישורים לאתר בו ניתן לראות את הפרסומת. במידה ואינכם יכולים לעשות זאת, תארו את הפרסומת (אפשר לצרף בנספח).

את העמוד השני של החלק היישומי הקדישו לאופי מערכת היחסים הנוכחית של אותה חברה עם לקוחותיה, הן לאור הפרסומת והן כפי שאתם תופסים ומבינים אותה באופן כללי, כולל היבטים של יתרונות וחסרונות שאתם רואים במצב הקיים.

בעמוד השלישי כתבו רקע תיאורטי שאותו כדאי להציג להנהלה בעת ההצגה שלכם. רוב הרקע הזה יילקח מתוך הסיכום התיאורטי שעשיתם בחלק הקודם (אין בעיה לצטט במדוייק חלקים מתוך מה שכתבתם, אפילו את כל הטקסט אם זה מתאים), אך אפשר גם להוסיף נושאים נוספים מספרות מקצועית אחרת.

בעמוד הרביעי והאחרון נסו לתת מסקנות והמלצות לחברה כיצד לפעול לאור הניתוח העסקי והתיאורטי שעומד לרשותכם.

כמה מילים לגבי אורך המטלות בקורס הנוכחי: בעולם תזזיתי של מידע עודף ומציף חשוב לדעת להפריד עיקר מטפל ולהעביר רעיונות באופן קצר וממוקד. מה שאינכם יכולים להעביר בכמה עמודים בודדים לא תמיד ישתפר אם תנסו להסביר אותו ב-20 עמודים. זו אמנם אינה המטרה המרכזית של הקורס הנוכחי, אך כמטרה משנית בהחלט אפשר להגדיר כאן גם את רכישת המיומנות להעביר מסרים ניהוליים ועסקיים באופן מיטבי.

נדגיש שוב שהמטלות בקורס הזה מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד ולא בצוותים. בשל אופי הקורס אנו מתייחסים בחומרה יתרה להעתקות ודמיון בין עבודות, לכן מומלץ, בניגוד לרוב הקורס האחרים בהם למדתם, לא לעבוד בצוות אפילו לצורך חשיבה משותפת אלא להתמודד באופי אישי לחלוטין עם המטלות. הגשת והחזרת המטלות תתבצע באמצעות הפורטל הלימודי בלבד. הנחיות עבודה עם הפורטל החדש Moodle ישלחו לסטודנטים הרשומים לקורס במהלך הימים הקרובים בצורה מפורטת על ידי הרפרנטים של רשות ההוראה ומחלקת המיחשוב של המכללה.

מועד ההגשה: יום שלישי 1 במרץ 2011