ארכיון תגית: מצלמה

תמונת עתיד: להיתקל באושר או להתרסק בקיר?

תמונת עתיד: להיתקל באושר או להתרסק בקיר?

במשימה הקודמת במסגרת הקורס התמודדנו על תיאורית הזרימה וניסינו לבחון את סוגיית האושר או הסיפוק היום-יומי במסגרת השגרה. במשימה הנוכחית נרים את המבט הרחק אל העתיד וננסה לבחון את ההזדמנויות והכשלים שהתבוננות שכזו יכולה לתרום לנו. נקודת מבט זו חשובה במיוחד בצמתי החלטה בחיים, וכפי שצוין כבר קודם, עצם נוכחותכם בקורס ובסמסטר הנוכחי האחרון ללימודיכם, ואולי במיוחד אחרי תקופת מתיחות ביטחונית שכזו שמעניקה פרספקטיבה מפוכחת על החיים, מעידים שזהו זמן מתאים לכוון את המצלמה לעבר תמונת העתיד שלכם.

במשימה הנוכחית ננסה לבחון האם ניתן לכוון את הזום המחשבתי וכמובן גם זהו הקונקרטי של המצלמה לנוף אמיתי שאליו אנו שואפים ולא לחזיונות שווא של מדע בדיוני או סטריאוטיפים של רצייה חברתית,. אגב, במידה ואותו חיזיון שווא יביא אתכם לחוויית זרימה משמעותית, אין צורך להתעכב זמן רב מידי על סוגיית המתח בין דמיון למציאות. עצם חוויית הזרימה עשויה להביא להתפתחויות ותוצרים פרודוקטיביים, כל עוד תיאום הציפיות שלכם איתן קיים בלבכם והנכם מודעים מראש לכך שאין קשר ישיר בין מה שתראו בצלליות התשליל (הנגטיב) שממנו תפתחו את התמונה לבין התמונה עצמה.

הגעתם לכאן במקרה? אתם קוראים את הנחיות המשימה השנייה בסמינר “היבטים נבחרים בניהול” – בהנחיית פרופ’ אורן קפלן, עוזרות הוראה גליה שוץ-לוי ולירון טנדלר-חזן, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, סמסטר קיץ תשע”ד.

הקדמה

“דן-שלוש” הוא ביטוי שנשמע כמו דרגה מתקדמת בקרטה. במקרה של קבלת החלטות זהו צירוף נדיר של לפחות שלושה אנשים בעלי שם פרטי דומה, שהפכו ל”סלבריטי מחקריים”, דבר נדיר למדי בעולם המדעי. כוונתי כמובן לזוכה פרס נובל פרופ’ דניאל כהנמן, לפרופ’ דן אריאלי שספריו הפכו זה מכבר לרבי מכר (“לא רציונאלי ולא במקרה”), ומושא דיוננו להלן, פרופ’ דניאל גילברט, אחד הקומיקאים הטבעיים והמצחיקים ביותר שיש (לפחות בעיני).

בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ’ דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מהארוורד, שעם כותרת ספרו “להיתקל באושר” נפתח את המטלה השנייה.

חלק א’: ההיבט התיאורטי

אם לא קלטתם עד כה את רוח ההומור הסרקסטי של פרופ’ גילברט מתוך הטקסט, קחו לעצמכם כמה דקות של הנאה צרופה לשמוע את ההרצאה הבאה של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) וממנה כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך את האופציה לתרגום כותרות בעברית):

תמצתו בעמוד לכל היותר את הרעיונות המרכזיים של ההרצאה הבאה של דניאל גילברט ב – TED. צפו בהרצאה וחישבו על דבריו של גילברט על הסטודנטים והתמונות. באיזה סוג של שיטת בחירת תמונה הייתם בוחרים אתם?

חומר רשות: ניתן לצפות בהרצאת TED נוספת של גילברט כאן – אין צורך לסכם, אבל אפשר לשלב רעיונות לסיכום הנ”ל אם אתם מעוניינים בכך.

והנה כמה ציטוטים מתוך ספרו של דניאל גילברט “להיתקל באושר” לסיכום הרעיון התיאורטי הפשוט והמתסכל על בוגדנותו של הדמיון בתחזית וקבלת החלטות הנוגעות לעתיד. עם זאת, שמרו על אופטימיות, יש פתרון בקצה המנהרה, והבשורה החיובית כל כך – אתם אולי עוד לא מודעים לכך, אבל אתם כבר מכירים אותו היטב! למעשה תיאורית הזרימה מתארת את חוויית ההווה שמכילה בתוכה חוזקות ומקורות כוח, חוסן, מוטיבציה ותשוקה. הצמיחה הפסיכולוגית מתרחשת מתוך חוויית הזרימה, ולכן אין מתאימה ממנה לעיצוב תמונת העתיד. אך כאמור, לפני שנתמסר בקלות רבה מידי לאשליה שההתבוננות מניסיון העבר לעתיד פשוטה, הנה דבריו של גילברט:

“פרזנטיזם בעתיד” – דניאל גילברט, להיתקל באושר
(הערה: “פרזנטיזם” הינו מונח שגילברט מהנדס שבבסיסו השימוש ההשלכתי בהווה לצורך ניבוי עתיד מוטה)

“… אם העבר הוא קיר עם כמה חורים, העתיד הוא חור בלי קירות. הזיכרון משתמש בלהטוט המילוי, אבל הדמיון מתבסס על להטוט המילוי. ההווה מוסיף נגיעות צבע לעבר שאנו זוכרים, אבל מחלחל אל כל פינה של העתיד שאנו מדמיינים. במילים פשוטות יותר, רובנו מתקשים לדמיין מחר השונה בצורה משמעותית מהיום, ובעיקר מתקשים לדמיין כי אי פעם נחשוב, נרצה או נרגיש אחרת ממה שנחשוב, נרצה או נרגיש עכשיו. נעים עושים קעקועים כי הם בטוחים שהמוטו ‘המוות שולט’ ימצא חן בעיניהם תמיד, אמהות טריות זונחות קריירות משפטיות מבטיחות כי הן בטוחות שהישארות בבית עם הילדים תישאר עיסוק מתגמל תמיד, ומעשנים שסיימו לעשן סיגריה זה עתה בטוחים במשך חמש דקות לפחות שביכולתם להפסיק לעשן בקלות ושנחישותם לא תתפוגג במקביל לרמת הניקוטין בדמם…”

“… הפרזנטיזם נובע מחוסר המודעות שלנו לכך שהעצמי העתידי שלנו לא יראה את העולם כפי שאנו רואים אותו עכשיו. כפי שנלמד בהמשך, חוסר היכולת היסודי הזה לראות את העולם מנקודת מבטו של האיש שיחווה את שארית חיינו הוא הבעיה הבוגדנית ביותר העומדת בפניו של כל עתידן.”

ועכשיו, אחרי שסקרנו בקצרה תיאוריה נוספת מזרם הפסיכולוגיה החיובית, בואו נחזור לעדשת המצלמה ונחבר את התכנון, הצפייה, והציפייה לעתיד אל מונחים אלה כפי שמתארת אותם ליטל שמר-חיים דרך חוויית והתנסות הצילום. סכמו במספר פסקאות קצרות את עיקרי הדברים (עד חצי עמוד):

נוף – מפגש בין יכולת להזדמנות – ליטל שמר חיים
הערה: המושגים מבוססים על רעיונותיו וגישתו של הפסיכולוג רפי יעקובי, מחבר הספר “שינוי ידידותי”.

שלום לכם,
בתרגיל הקודם נחשפתם לחלק מההחלטות שצלם מקבל בעת בניית קומפוזיציה. ראיתם שניתן להציג את הנושא המצולם בדרכים שונות, וששינוי בקומפוזיציה יכול ליצור שינוי במידת העניין והרגש שהתמונה מעוררת. נוכחתם גם לדעת שקיים איזון עדין בין הוספת תוכן חיוני לתמונה, ע”י הכללת אובייקטים נוספים בה, לבין הסחת הדעת שהאובייקטים הללו יוצרים. מה אפשר ללמוד מהחוויות הללו, על התגובה לנוף, לאו דווקא הנוף המצולם, אלא נוף חיינו? כדי לענות על כך, אני רוצה להציע לכם כמה מושגים (להרחבה ראו: רפי יעקובי, שינוי ידידותי).

מרחב ההזדמנויות

אפשר לצלם כל דבר: אנשים, בעלי חיים, נופים, חפצים דוממים. כל אובייקט הוא הזדמנות לבטא את יכולתנו בצילום, אופן ההתבוננות הייחודי והפרשנות האישית שיוצקים משמעות לתוך המסגרת. אנחנו עושים זאת בקלות עם המצלמה, אולם גם בלעדיה, כל אדם שאנו פוגשים, אירוע שאנו נקלעים אליו, בין אם הוא חיובי או שלילי, ואפילו כל חפץ, מהווים הזדמנות ללמידה, ביטוי יכולת, ואף הנאה, שצירופן מרחיב את עולמנו וממלא אותו במשמעות. שלל המפגשים וההתנסויות שלנו לאורך הדרך הוא “מרחב ההזדמנויות”. אנו נעים ומתארגנים בתוך המרחב הזה, ומתוכו בוחרים את הרצוי לנו.

הזדמנות רלוונטית

כאשר אנו משוטטים בטבע או בעיר אנו נחשפים לאינסוף גירויים. כל גירוי הינו תצלום פוטנציאלי. אולם, אנו בוחרים להגיב רק לגירויים מסוימים, ולהתעלם מאחרים. חופש הבחירה להגיב לגירוי מסוים ולהפיק ממנו את המקסימום, הנו עדות ליכולת שלנו בצילום. ויתור על החופש הזה, על שיקול הדעת הכרוך בו, מייצר תצלומים שגרתיים, צפויים מראש, מיותרים. מה הגירוי המתאים עבורנו בכל רגע ורגע? אין לכך תשובה אחת. נדרש תרגול רב כדי לרכוש יכולת לנפות את הגירוי הרצוי משלל הגירויים. גם אין מנוס מסריקה מתמדת של הנוף, לאיתור הגירוי שהולם את היכולת שלנו ומאפשר לה ביטוי מרבי. מבחינה זו, נוף חיינו אינו שונה מהנוף המצולם. במהלך היומיום מתנגשות זו בזו הזדמנויות רבות, ממגוון תחומי החיים שבהם אנו פועלים. עלינו לזהות את ההזדמנות הרלוונטית, שהיא הדבר שהכי כדאי לנו לעשות בכל רגע נתון.

נוף

הנוף הוא נקודת המפגש בין מרחב ההזדמנויות שבו אנו מתנהלים, לבין מטען היכולת שאנו נושאים עמנו. במסע צילום אנו מתבוננים סביב ובוחרים להתייחס אל גירויים ויזואליים באמצעות המצלמה והשליטה שלנו בטכניקות צילום. כך אנו מבטאים את עצמנו. ככל שהנוף משתנה, הוא מאתגר ומגרה את יכולתנו להמשיך ולהתפתח. ביטוי יצירתי הוא מיצוי מירב היכולת ומירב האפשרויות הגלומות בנוף. זהו דבר חיוני למסעות צילום, והוא הכרחי למסע החיים עצמם. לכן, חשוב להבחין במצבים שבהם החשיפה לנוף אינה מבטאת או מרחיבה יכולת: הדיפת הנוף והדחקת הנוף.

הדחקת הנוף

יש אנשים שמתעלמים מהנוף, או שאינם רואים אותו כלל. אלו שיכולתם קפאה ואינה מתפתחת עוד, רואים תמיד את אותו הנוף. דעתם מוסחת מההזדמנות הרלוונטית, וזו לא מגיעה כלל אל התודעה. המוח אינו מסוגל לקלוט את כל הגירויים שבהם הוא מופגז בכל רגע, ולכן התעלמות מחלקם רצויה, ומאפשרת קשב וריכוז. השאלה היא אם מוחנו מחמיץ גירויים שחשובים לטובתנו. האם המוח עיוור לכל אחד מחלקי הנוף: היכולת – מה לעשות עם המטען שברשותי, וההזדמנות – מה לעשות עם מה שפגשתי.

הדיפת הנוף

לא כל הזדמנות שאנו נחשפים אליה תואמת את מטען היכולת שלנו. במצבים שבהם נראה שאין לנו כלים להתמודד עם ההזדמנות, אנו נוטים לשלול אותה, במגוון צורות: לסרב להגיב, לטעון שזה בלתי אפשרי, להמעיט בערך, למצוא אך ורק חסרונות, ועוד. כך למשל, יש המצלמים בשוק סואן רק ירקות, ולא מתמודדים עם צילום הנוף האנושי, או מתמודדים עמו רק מרחוק בעדשה צרה, ולא מתקרבים כלל לאינטראקציה עם הסצנה שהם מצלמים. הדיפת הנוף משבשת את רכישת היכולת והתפתחותה. היא מצמצמת את מרחב ההזדמנויות אל היכולת הפחותה או אל היכולת כפי שהיא נתפסת.

כעת, לא נותר לי אלא להזמין אתכם לעשות שימוש במושגים הללו בניתוח הנושא שבחרתם לעבודה בתרגיל השני בקורס.

שלכם,
ליטל שמר חיים

הערות שוליים – קריאת רשות:
1.  לסיכום התרגיל ראשון על זרימה שיכול לספק גם תובנות נוספות ורלוונטיות עבור התרגיל הנוכחי ראו את הקישור הבא: “8 סודות גלויים על צילום וזרימה

2. וכחומר עזר למשימה הנוכחי ניתן להיעזר בפוסט הבא: “על סרבני למידה, קיצורי דרך ושליטה בתודעה” – כולל המושגים “הדחקת נוף” ו-“הדיפת נוף”, כאמור לעיל.

חלק ב’: יישום

וכעת נחזור לשטח ולמצלמה. בשלב ראשון הנכם מתבקשים לצלם 5 תמונות המבטאות את “תמונת העתיד” שלכם בנושא מסוים. התמונות אמורות לבטא נושא עתידי שאתם עסוקים בו וכמובן לעסוק בדרך כלשהי, פתוחה לחלוטין לבחירתכם, את אותה תמה. התמונות יכולות לבטא את תמונת העתיד כפי שאתם מדמיינים אותה או סימבולים שקשורים אליה, הן יכולות לבטא את הדרך שאתם מדמיינים שתעברו לעבר אותה תמונת עתיד, את ההזדמנויות, הקשיים, האתגרים, הכלים, וכדומה – כל דבר שנראה לכם מתאים כדי לבטא את תמונת העתיד שלכם. הקדישו כשעה לתכנון הצילום ולביצוע. צרפו את התמונות לעבודה המוגשת בפורטל. במידה והקובץ הסופי גדול מידי ניתן גם להגיש את התמונות באופן נפרד לפורטל, נפתחה אפשרות להגשה מרובה של קבצים.

עם סיום הצילום שבו עם עצמכם וכתבו באופן זורם ושוטף עמוד אחד המבטא את החוויה שעברתם, את משמעות התמונות עבורכם, הרעיונות שמאחוריהם, ואת תחושתכם עם סיום התהליך. בשלב זה הסתירו את הטקסט ואל תשתפו אותו עם אף אחד אחר.

בחרו אדם כלשהו שאיתו אתם מרגישים נוח לבצע את המשימה הבאה (ההוראות מנוסחות בגוף זכר אך רלוונטיות כמובן לנשים ולגברים כאחד). הסבירו לאותו הדבר שהנכם מבצעים תרגיל במסגרת קורס אקדמי שבו התבקשתם לצלם 5 תמונות הקשורות באופן כלשהו לתמונת עתיד אישית או מקצועית שלכם. אל תציגו בפני אותו אדם את הנחיות המטלה הנוכחית או את הטקסט שסיימתם לכתוב זה עתה. הראו לו את התמונות בלבד ובקשו ממנו לכתוב עמוד באופן שוטף ואסוציאטיבי על התמונות שהצגתם לו. הודו לו על תרומתו לתרגיל, והקלידו את דבריו בהמשך לעמוד שכבר כתבתם אתם קודם לכן.

הוסיפו התרשמות קצרה על ההתנסות שעברתם והדמיון או הפערים שנוצרו בין הדברים שכתבתם אתם לעומת הדברים שנכתבו על ידי האחר שהתבונן על התמונות (כחצי עמוד).

הערה חשובה: במידה והנכם מרגישים, מכל סיבה שתהיה, שלא בנוח לבצע את התרגיל הנוכחי על עצמכם, הנכם רשאים לבצע אותו על מרואיין אחר ולהציג את העבודה כולה לגביו ועל תמונות שהוא יבחר לצלם או שתצלמו עבורו לפני הנחיותיו. אנו סבורים שחוויית הביצוע של התרגיל הנוכחי בעצמכם חשובה, אך במידה והדבר עלול לגרום מבוכה או קושי, נעדיף שתבצעו את המשימה על אדם אחר. במקרה כזה תוכלו כמובן לערוך את ההתנסות האישית באופן עצמאי גם מבלי לספר עליה בתרגיל. בבדיקת העבודה לא תהיה כל השפעה להחלטתכם לבצע את ההתנסות על עצמכם או על מישהו אחר, המטרה האקדמית של התרגיל היא לחשוף את הסטודנטים לתיאוריה ולאפשר להם ליישם אותה בהקשר אישי ומקצועי.

לסיום, נסחו פוסט בן עמוד עד שניים המסכם את המשימה הנוכחית. שלבו בכתיבתכם התייחסות לחומר התיאורטי של גילברט, לדברים שכתבה ליטל, להתנסות שעברתם, ולתמונת העתיד האישית והמקצועית שלכם עם סיום המשימה הנוכחית.

אנו מאחלים לכם התנסות מוצלחת ומעוררת חשיבה
צוות ההוראה – אורן, גליה, לירון, ליטל

מועד ההגשה: יום שלישי 2 בספטמבר עד חצות בפורטל הקורס
כמו המשימה הקודמת, הכנת המטלה והגשה היא אישית

“זרימה” – מטלה ראשונה בסמינר

“זרימה” – מטלה ראשונה בסמינר

כפי שהוסבר על ידי צוות ההוראה של הקורס קודם לכן, הקורס הנוכחי הוא קורס בלמידה מרחוק, או אפילו יותר במדויק – קורס בהתכתבות. בניגוד לשיטת הלימוד הנפוצה בה למדתם במהלך רוב לימודיכם האקדמיים, מטרתו לספק לכם הזדמנות לקרוא, לעסוק בתכנים, לכתוב, באופן עצמאי תוך שימוש בחומרי הלימוד שנספק לכם והזדמנויות הלמידה ההתנסותית שאליכם נזמין אתכם להצטרף.

המטלה הראשונה שמפורטת להלן תכלול רקע על נושא ה”זרימה” בהקשרים שונים, תיאורטיים ויישומיים.

תקציר הוראות המטלה:

המטרה: המחשה וניתוח של חווית זרימה באמצעות צילום תוך למידה התנסותית ומושגית של תיאורית הזרימה

מטלות קריאה: מאחר וה”שיעור” הנוכחי מועבר בלמידה עצמית מרחוק נפנה ראשית לקריאה והבנה של תיאורית הזרימה. בסיום שלב זה אמור כל אחד מכם לדעת להגדיר לעצמו את עקרונות היסוד של תיאורית הזרימה הן ברמה המושגית והן בהקשר האינדיבידואלי כיצד היא רלוונטית לעצמו וחייו.

משימות הקריאה מפורטות בפוסט הבא וכוללות דברי רקע ומאמר שכתבתי ל-ynet (אין צורך לכלול בסיכום את קריאת הרשות שכוללת את פרק 7 מתוך ספרו של צ’יקסנטמיהאהי). אנא סכמו את מכלול חומרי הקריאה ב-400 מילים או שני עמודים לכל היותר. שימו לב, הסיכום הוא תחליף להאזנה בכיתה, הכתיבה תעשה במילותיכם ללא העתקת קטעים שלמים מהטקסט תוך הפרדת עיקר מטפל.

תרגיל יישומי

כעת לאחר היכרות והבנה מעמיקים של תיאורית הזרימה (מומלץ לסיים את החלק הקודם לפני תחילת החלק היישומי) כל סטודנט יבחר “נושא אישי” שאותו הוא מעוניין לחקור, לבחון או לסקר, ויכסה אותו באופן ויזואלי באמצעות 10 תצלומים שונים, שיחייבו אותו להתמסר לנושא במשך שעתיים לפחות. קודם להחזקת המצלמה ויציאה לשטח קראו את הרקע שנותנת ליטל שמר-חיים לקורס ולמשימה הנוכחית בפוסט הבא ובראיון שקיימתי איתה כאן. הגדירו את הנושא האישי שבחרתם והוסיפו כפסקה המסבירה ומתייחסת בכל אופן שתבחרו לנושא זה.

כל אחת ואחד מכם מתבקש לבצע את המשימה הבאה, כמו גם את כל משימות הקורס, באופן אינדיבידואלי ועצמאי: “כל סטודנט יתעד את חוויותיו באופן שמתבסס על העקרונות של תיאורית הזרימה ובמיוחד על פי שמונה התנאים לחוויית זרימה על פי צ’יקסנטמיהאי (כפי שמפורטים בחומר התיאורטי). ההתבוננות על תהליך הזרימה יתבצע הן בהקשר של הנושא האישי שנבחר על ידי הסטודנט והן בהקשר של משימת הצילום עצמה כמכלול. רצוי לא לעסוק בבחינת תהליך הזרימה תוך כדי המשימה אלא להתבונן עליה בדיעבד כדי לבחון אלו מהתנאים התקיימו או לא התקיימו והאם התרחשה חווית זרימה”. הגשת המטלה היישומית יכולה להתבצע בקובץ לפורטל הלימודי ביחד/בנפרד למשימות האחרות במטלה הנוכחית כפי שמפורטות בהמשך. היקף כתיבה מצופה – הגדרת הנושא האישי – כפסקה, תיעוד התהליך – בין עמוד לשלושה עמודים, כל אחד לפי רצונו וצרכיו.

סיכום המטלה

לאור תיעוד חוויית הצילום ותוצרי הצילום כמו גם לאור חומר הקריאה, הנכם מתבקשים לכתוב עמוד עד שניים בהיקף של עד 400 מילים מחשבות, מסקנות, יישומים הנובעים מהמכלול אליו נחשפתם במהלך המטלה הנוכחית.

הגשת המטלה על שלושת חלקיה (רצוי במסמך אחד במידה וניתן, אך ניתן גם לפרק או להגיש על גבי בלוג, פייסבוק או כל מדיה אחרת, כל עוד ניתן יהיה להגיע בקלות אל החומר).

ההכנה של המטלה הינה אישית על ידי כל סטודנט.

ההגשה לפורטל הלימודי עד ליום חמישי 14 באוגוסט 2014.

שימו לב – מדובר במטלה עם מספר שלבים, מומלץ להתחיל לקרוא ולבצע את המשימות כעת ולא להמתין לרגע האחרון לפני ההגשה.

ראו גם:

שאלות ותשובות לסטודנטים לאחר העלאת המטלה

איך מספרים סיפור בתמונות? מאת ליטל שמר חיים

בהצלחה!

צוות ההוראה של הקורס

לסיכום – להלן מפתח קישורים למסמכים הרלוונטיים למשימת הקורס הראשונה בנושא זרימה:

  1. העמוד הראשי של הנחיות המטלה
  2. רקע ומשימת הקריאה התיאורטית כולל מאמר חובה וקריאת רשות
  3. הרקע שנותנת ליטל שמר-חיים למשימה היישומית ולראיון שקיימתי איתה לקראתה
  4. שאלות ותשובות לסטודנטים לאחר העלאת המטלה
  5. איך מספרים סיפור בתמונות? פוסט העשרה מאת ליטל שמר חיים

 

 

עקרונות שימוש במצלמה, וההקשר שלהם לפסיכולוגיה חיובית – מאת ליטל שמר-חיים

פסיכולוגיה חיובית מבעד עדשת המצלמה סמינר קיץ לתלמידי תואר שני בניהול במסלול האקדמי המכללה למנהל

שלום לכם,

המפגש בינינו היה אמור להתקיים ביום שישי 25 ביולי, בו היינו אמורים לבלות יחד בפתיחת הסמינר “היבטים נבחרים בניהול”, במפגש שבו תכננתי לספר לכם על הקשר בין צילום לפסיכולוגיה חיובית, ולהעניק לכם תדרוך קצר לקראת התרגילים המעשיים בצילום שתבצעו בקורס.

היות שהמפגש בוטל, לאור הנסיבות הביטחוניות, ואת הרצאות המבוא שתוכננו בו בוודאי כבר ראיתם, בסרטונים בבלוג של פרופ’ אורן קפלן, נותר לנו כעת להשלים בקצרה את התדרוך ביסודות הצילום. לצורך כך, חשבתי שכדאי לרתום את שפע המקורות והתכנים באינטרנט, ולשתף כמה סרטוני הדרכה שערכו צלמים מוכשרים ברחבי העולם. זה הולם לרוח הקורס המתוקשב, אבל גם לעקרונות הפסיכולוגיה החיובית: למנף את היכולת שלכם כתלמידים וכאנשי תקשורת, ולעודד אתכם לשכלל את יכולתכם בכוחות עצמכם, באמצעות ההזדמנות שנוצרה ושפע האמצעים ללימוד עצמי ברשת.

חיפוש פשוט ביו-טיוב, על לימוד צילום או טיפים לצילום מעלה מיליונים של תוצאות. איך משייטים באוקיאנוס הזה בלי לשקוע במצולות? רשימת הנושאים שלהלן, והקישורים שבחרתי לשתף (באנגלית), אמורים להיות לכם לעזר, ולכסות את הידע שיסייע בביצוע מטלות הקורס. אבל זוהי רק הצעה ידידותית לסרטוני הדרכה, שלדעתי מעניינים, ברורים יחסית, ואפילו משעשעים. מי מכם שיבחר להעמיק ולחפש מקורות נוספים או אחרים ברשת, מוזמן להיעזר במילות החיפוש באנגלית בכל נושא. ולמתקדמים שביניכם, כללתי ברשימה גם חומרים מורכבים יותר (המסומנים בכוכבית), שבעיני חשובים לכל צלם, אך לא נדרשים במסגרת מטלות הקורס.

מובן שהצפייה בסרטונים וביצוע המטלות לא נועדו להפוך אתכם לצלמים מיומנים. אבל אני מאמינה שעם מטען היכולת שברשותכם, ועם מעט תרגול, תפיקו מהמצלמה למידה, ולצידה הנאה רבה. במידה ומתעוררות שאלות, אנא, אל תהססו להעבירן אל עוזרות ההוראה בקורס, כדי שבעזרתן אפרסם תשובות באופן מרוכז.

אני מאחלת לכם צילום מהנה, מעשיר ומועיל.

שלכם,

ליטל שמר חיים

עקרונות שימוש במצלמה, וההקשר שלהם לפסיכולוגיה חיובית

אחיזה יציבה

כמו כלים אחרים בחיים, שאנו רוכשים במאמץ ובמשאבים יקרים, גם את המצלמה יש ללמוד, כדי להפיק ממנה את המרב. תרגלו אחיזה נכונה במצלמה, כמשל לאחיזה במציאות, והתמקדו תוך כדי כך רק במוחשי ובקונקרטי: מה המצלמה יכולה לבצע ומה אנו יכולים לעשות בה? התרגול בגבולות היכולת של המצלמה ימחיש בהמשך את גבולות היכולת שלנו, וילמד אותנו איך ניתן להרחיב יכולת מבלי להיקלע למלכודת של שיפוטים ודעות.

פוקוס (Focus, Autofocus Points)

במהלך הצילום אנו לומדים להתארגן בזמן ובמרחב, ולעשות שימוש בכלים הפיזיים שמצויים ברשותנו, וביכולת המתפתחת, לצורך הפקת תוצאה רצויה, למשל, תצלום מרהיב. בהמשך נוכל להעמיק ולחקור את משמעויות הזמן והמרחב, ולגלות גם מה מצוי בארגז הכלים שלנו ומה היינו רוצים להוסיף לו. את התובנות מהתהליך שניישם בצילום, נכליל על פעילויות אחרות בחיינו. אך תחילה עלינו ללמוד ליצור מיקוד במיקום הרצוי בתוך המסגרת.

קומפוזיציה (Composition)

פעולת ארגון החלקים השונים בתמונה ויצירת יחסים ביניהם מחייבת קבלת החלטות שונות. התבוננו בסרטונים וגלו דוגמאות לשיטות מקובלות ביצירת קומפוזיציה: חוק השלישים, מרווחי מבט ותנועה, קווים ואובייקטים להולכת עין, תבניות חוזרות, קווי מסגור טבעי, קווי אלכסון, ועוד. אנו נתייחס בהמשך אל נושא הקומפוזיציה, ננסה למצוא בו תובנות על תהליכי תכנון בחיינו, ונבחן איך ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפים.

עומק שדה

(Depth of Field, DoF, Bokeh)

עומק שדה הוא אזור ממוקד (בפוקוס) סביב הנושא המצולם, שמעבר לו קיים טשטוש בתצלום. הסרטונים הבאים מדגימים כיצד ניתן לשלוט בעומק שדה, באמצעות המרחק מהנושא, אורך המוקד של העדשה, וגודל הצמצם. תרגלו עומק שדה: החליטו מראש אילו אלמנטים בתצלום יהיו חדים, אילו יהיו מטושטשים ובאיזו מידה של טשטוש. אנו נדון בהמשך בקשר בין תרגול עומק שדה לבין תגובתנו לנוף, לאו דווקא המצולם, אלא זה שנשקף במסע חיינו.

מאפייני עדשות*

(Lens ,Focal length)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. עדשות זום, ועדשות בעלות אורך מוקד שונה, מאפשרות הרבה יותר מאשר להתקרב או להגדיל את נושא הצילום. הסרטונים הבאים ממחישים כיצד עדשות שונות מאפשרות להציג את העולם באופן שונה מזה שהעין האנושית רואה. התבוננות באותו נושא דרך עדשות בעלות מאפיינים שונים, יכולה ללמד אותנו גם על תעתועי ראייה וחשיבה.

צילום ידני*

(Aperture, Shutter Speed, ISO, Exposure Triangle)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. האיזון בין אור וצל, והאופן שבו אנו חושפים פרטים באזורים המוצלים, או נמנעים מלשרוף פרטים באזורים הבהירים, באמצעות מדידת האור, הנו אחד הנושאים החשובים ביסודות הצילום, אם לא החשוב שבהם. אך מה לגבי האורות והצללים המלווים את בחירות העשייה שלנו? מה נוכל ללמוד מהטיפול באור בצילום על אותם אזורים אטומים או שרופים בשגרת חיינו?

פסיכולוגיה חיובית מבעד עדשת המצלמה: הקרב על האושר בסמינר היבטים נבחרים בניהול

סטודנטים יקרים

מחר יום שישי 25 ביולי היינו אמורים להיפגש ליום מרוכז בו יפתח הסמינר שלנו היבטים נבחרים בניהול. הקורס במקורו התקיים מזה 15 שנה בפורמט של למידה מרחוק, והפעם החלטנו לפתוח אותו במפגש פנים מול פנים. אולם רצה הגורל ומצב המלחמה תקף אותנו, ואנו מודעים לכך שחלק מתלמידי הקורס לא יכולים להגיע מסיבות שונות. מאחר ובפורמט הנוכחי אי אפשר לעשות “שיעור השלמה” החלטנו פשוט לחזור למקורות, לבטל את המפגש מחר, ולהעביר אליכם את המסרים שהיינו אמורים להעביר בכיתה בצורה וירטואלית מרחוק. זו הסיבה שמחר אינכם צריכים להגיע לקמפוס, ואנו נשקע לכורסה, ונתחיל להתבונן בסרט. זו תהיה התבוננות דרך עדשת המצלמה על התמונות והסרטים שנצלם, זו תהיה התבוננות על הסרט של חיינו, זו תהייה התבוננות על חוויית הלימודים שנייצר ביחד, אך כל אחד גם לבד עם עצמו, לאורך הקורס הנוכחי.

נושא הקורס יתמקד ביישומיה הניהוליים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית, אך הטכניקה הייחודית שבחרנו להשתמש בה קשורה לרקע שלכם בתקשורת, ולמחשבה שהיתה לנו שתוכלו אולי להתחבר לתכני הקורס ויישומיו דרך עדשת המצלמה, הן במובן הקונקרטי של ההתבוננות, והן באנלוגיה שהיא תספק.

הנחיות מדויקות תקבלו בהמשך, בינתיים ברצוני להזמין אתכם לצפות בהרצאת מבוא קצרה שהקלטנו בחדרי בקמפוס לפני יומיים שהתקיימה בראיון שקיימתי עם גליה מתרגלת הקורס, ולאחר מכן בראיון נוסף שקיימתי אני עם ליטל, צלמת מקצועית, שתלווה את החלק היישומי של הקורס שיתבצע באמצעות חוויית ומשימות צילום והתבוננות.

ברצוני להודות לצוות ההוראה של הקורס עימי – לגליה שוץ-לוי וללירון חזן-טנדלר, לליטל שמר-חיים הצלמת והמרצה שמלווה את הקורס, וכמובן לקובי אשכנזי המוכר בוודאי לחלקכם מהכיתה, שהוא הצלם והמפיק הראשי של בית הספר למנהל עסקים.

אני מאחל לכולכם סמסטר מעניין ומלמד, ומקווה שמצב הלוחמה בדרום יסתיים במהרה ונוכל לחזור לשגרת החיים הרגילה.

להתראות ושבת שלום

אורן

קישור לקליפ המבוא לקורס עימי:

קישור לקליפ ההמשך עם המבוא של ליטל – “לשים את האושר בפוקוס”: