ארכיון תגית: ירושלים

“מוכן לעשות שלום עם הפלסטינים – בתנאי שיקבלו חזרה את הר־הצופים” – כתבה על פרופ’ יעבץ

במוסף הארץ התפרסמה בסוף השבוע הנוכחי כתבה מרתקת על פרופ’ יעבץ

בסוף השבוע הזה ראיתי גם שלטי פרסום חוצות ברחבי תל אביב המפרסמים את היום הפתוח באוניברסיטה העברית. בזה הושלמה בוודאי משימתו של פרופ’ יעבץ. אם בארזים נפלה שלהבת שהאוניברסיטה העברית מפרסמת “בשפלה” פרסומות, שאיפתו לבסס אוניברסיטה בתל אביב הוכתרה בהצלחה. ובכל זאת, לצורך הצניעות, מעניין לקרוא על הקשיים בתחילת הדרך. אני זוכר עוד כילד בן שבע את הבנין האדום של ביה”ס למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהיותה עדיין שלוחה של האוניברסיטה העברית.

כמה פנינים מתוך הכתבה:

“חבריו של יעבץ מספרים על חתול שמסתובב באוניברסיטה כבר שנים. כשנשאל מה מעשיו שם, השיב: “יעבץ הבטיח לי תקן”. במאמר ב”אלפיים” כתב יעבץ בהקשר זה: “אף פעם לא האמנתי שחייבים ‘להוציא לאדם את הנשמה’ לפני שמעניקים לו דרגה אקדמית. העלייה בדרגה מואצת במקצת מגבירה חדוות היצירה אצל אנשים צעירים. הם שמחים בחלקם, אוהבים את מקום עבודתם ומסבירים פנים לזולת. אוי לו לסטודנט הנופל לידיו של פרופסור מר־נפש”.

כשיעבץ הבין שלא יקבל משרה קבועה בירושלים, החליט להתמסר להקמת האוניברסיטה בתל אביב. המאבק בין האוניברסיטאות נמשך עוד שנים רבות לאחר מכן. כפי שמספר פרופ’ כץ בהומור יעבצי־אופייני: “יעבץ רצה לגנוב אנשים מירושלים. הוא אמר שהוא מוכן לעשות שלום עם הפלסטינים – בתנאי שיקבלו חזרה את הר־הצופים”.

 

Hebrew-University
Hebrew-University

האם תעודת הכשרות של הקוטג’ בסכנה? מ”שעטנז” ל”לא תחמוד”

בשבוע שעבר פורסמה בתקשורת כוונתה של רבנות העיר ירושלים לפתוח מחלקה חדשה אשר תעסוק לראשונה לא באוכל, אלא בחנויות בגדים. בכוונת רבנות ירושלים להנפיק תעודות כשרות לחנויות בגדים וליצרני בגדים שירצו בכך אשר מתמקדים באיסור השעטנז, שהוא האיסור ללבוש בגד שארוג מצמר ופשתן יחדיו.

הבה נכיר בכך ללא צל שספק – אילו היתה הרבנות הראשית מסירה את אישור הכשרות של תנובה בשל התנהגות לא הוגנת של החברה כלפי צרכניה, היה מחיר הקוטג’ צונח כהרף עין, אף מהר יותר מקצב הסרת פרסומות של דוגמניות חשופות כתף משלטי פרסום החוצות בציר ז’בוטינסקי בין פתח תקווה לתל אביב.

בכתבתי בטור השבועי שלי בדה מרקר שיווק אני מנסה לטעון שעל הרבנות הראשית לפתוח מחלקה לתעודות כשרות בנושא אחריות תאגידית. פונדמנטליסטי מידי לטעמכם? לדעתי זו דווקא הזדמנות לאיחוד והסכמה בין קצוות בפוליטיקה המקומית לטובת מטרה לאומית וחברתית חשובה.

לקריאת הכתבה בדה מרקר שיווק לחצו כאן