ארכיון תגית: חיסכון ארוך טווח

מטלת סיכום: פרישה בכבוד

“הדרך ארכה עד מאוד – אמר הגבר, ישב הזקן לנוח בצד הדרך” (לאה גולדברג, שירי סוף הדרך).

זוהי מטלת הסיום של הקורס הנוכחי, שבסופה יסתיים המסע הקצר יחסית שלנו בקורס ובסמסטר הנוכחי, אך אנו מקווים שהוא המחיש לכולנו את מסע החיים של כולנו, ובמיוחד של מי שעובד למחייתו ומקווה שבעת זקנתו יוכל להישען את הישגיו ולממש את עצמו בעזרת פנסיה ראויה, או לפחות לחיות בכבוד בשנות זקנתו. למרבה הצער, רבים במדינת ישראל לא יזכו לחזון זה, ולא בגלל סיבות טובות ומוצדקות, אלא סתם, פשוט סתם בשל חוסר ניהול נכון, ראשית שלהם עצמם את מסעם, אך בנוסף גם בשל חוסר ניהול מדיניות ציבורית ואכיפה במשך שנים רבות בתחום זה.

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א’ תשע”ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אנו מצויים כיום בתקופת מעבר שבה יש הזדמנויות וסיכונים רבים בתחום החיסכון ארוך הטווח במדינת ישראל, אין ספק שאתם כסטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים חייבים להבין נושא זה לעומקו, אתם תהיו האנשים שעימם יתייעצו חברים ובני משפחה, כמומחים לניהול והתנהלות, וכמובן, אתם האנשים שחייבים לדאוג לעצמכם ולמשפחותיכם בגיל צעיר בכדי שזקנתכם תחמיא למסלול חייכם אותו אתם מעצבים כיום.

התקשורת עסקה באינטנסיביות בחודשים האחרונים בדנקנר ובתספורות, אך ספק אם טובת הציבור במובן ארוך הטווח מצוי בלב הדיון. תהיתי לא פעם אם אין זו פשוט “ההצגה היומית” שבה מוכנס לזירת הקולוסאום אריה או גלדיאטור חדש כדי לספק את יצר הסקרנות והבידור של ההמונים. פחות מידי תשומת לב ניתנה למהות, יותר מידי נוסטלגיה מוקדה בעבר, בימים הטובים של הפנסיה הבטוחה, תוך התעלמות מכך שהיא היתה גרועה לא פחות מהמצב הנוכחי.

לא ברור האם המקרים הרבים של חדלות פירעון שעליהם דיווח מבקר המדינה אכן נובעים ברובם מהתנהלות לא תקינה של מנהלים. שהרי לא תמיד ניתן להאשים רק את החברה המפסידה. לעיתים ישנם שינויים בסביבה ובתנאים התחרותיים שגורמים גם למנהלים טובים ואחראיים להגיע למצבים לא נעימים, ואפילו לחדלות פירעון. השאלה המרכזית קשורה מחד למידת תום הלב ולאינטרס הציבור שעמד בשיקוליהם של המנהלים ובמיוחד של אלו בחברות הציבוריות, כאשר קיבלו את החלטותיהם, אך אף חשוב מכך, למידת הפיקוח והמעורבות של הציבור, הרגולטור, והמדינה, כדי למנוע שימוש מופקע ומופקר בכוח האדיר שמקבלים בעלי הון לאחר שהציבור הפקיד בידם את חסכונותיו.

ברצוני להתריע ולהבהיר שאיני רומז או טוען שיש להחזיר את המצב לקדמותו לפני הרפורמה שהביאה לסגירת קרנות הפנסיה הישנות, שהרי גם הן, שקיבלו תמיכה מוחלטת מכספי המדינה ולמעשה נוהלו על ידה או על ידי נציגיה העקיפים, לא הצליחו במלאכתן, והגיעו לחדלות פירעון בטווח הארוך. אני סבור שיש חשיבות רבה לשוק חופשי, ועם כל הקשיים, כנראה שהמצב הנוכחי עדיף על זה הקודם, שבו מעטים זכו לחיסכון פנסיוני מובטח, ורבים הודרו ונותרו ללא משאבים לעת זקנתם. לבירוקרטיה הפקידותית-ממשלתית יש חסרונות רבים, ולכן לא היא צריכה להיות זו שתנהל בפועל את כספי הציבור. תפקידה לייצר את מנגנוני הפיקוח והבקרה, באותו אופן שבו מדינת הרווחה מחוקקת דיני עבודה ומפקחת על עבודת ילדים, בטיחות וגהות בעבודה. רכיבים רבים וחשובים אלו נעדרו בתקופת המהפכה התעשייתית שיצרה עידן של מה שמכונה “קפיטליזם פרוע” שבו בעלי הון דרסו את זכויות העובדים. גישה קיצונית זו הביאה בצד אחד של העולם למהפכה הקומוניסטית של הפרוליטריון ובצידו השני, המערבי, למדיניות רווחה ליבראלית אשר חישקה במידת-מה את כוחם האין-סופי של “העשירים”. רבים טוענים שהגלובליזציה אשר מחלישה כיום את כוחה של מדינת הרווחה מלפקח על בעלי ההון, מחזירה לזירה את ה”קפיטליזם הפרוע”. יתכן שסיפור “התספורות” וסוגיית החיסכון הפנסיוני שפרצו לתודעת הציבור לאחרונה, ממחישים זאת ומחזירים את המתח המובנה בין הון, שלטון, ופרוליטריון.

מטלת הסיכום של הקורס אינה מיועדת לסכם את הסמסטר. ארבעת מטלות הליבה סקרו את הסוגיות שבחרנו להעמיק בהם בסמסטר הנוכחי, ובעבודה האחרונה, הרביעית, כבר ערכתם סיכום מספק דיו. מטרת עבודת הסיכום היא דווקא להרים את הראש מעל למטלות השוטפות, ולייצר חומר חדש ומקורי שלכם, אך אף חשוב מכך, לתרום מעצמכם כלפי חוץ, למי שיוכל להפיק תועלת ועניין  מהידע שלכם. מספר סטודנטים כבר הרימו את הכפפה והפיקו חומרים עצמיים עוד קודם. בהקשר זה ברצוני לשבח את הסטודנט בקורס שלנו, אורן סנובנסקי, שבחר לראיין את מר יוני קופרמן, משנה למנכ”ל כלל ביטוח וראש חטיבת החיסכון ארוך הטווח בקבוצה. ראיון זה עשוי לספק לחלקכם רעיונות יצירתיים לטובת עבודת הסיכום שלהלן הנחיותיהם.

במהלך הקורס הנוכחי צברנו ידע, עמדות, תפיסות ומודעות לגבי תחום החיסכון ארוך הטווח ברמת המיקרו והמאקרו. נחשפנו אליו בתחילה מתוך זווית הדיו הציבורי בפרשת דנקנר ואידיבי, מתוך דוח מבקר המדינה שפורסם עם פתיחת הקורס בתחילת הסמסטר, והעמקנו במאמרים, כתבות, וסקירות שונות סביב עולם תוכן זה. כעת, לאחר שספגתם נושאים שונים, זה הזמן גם להעניק לחברה דבר מה שישאר אחרי שהקורס הנוכחי יסתיים. אנו מתכוונים לפתוח אזור בתוך הבלוג של המרכז לאחריות תאגידית בבית ספרנו שלתוכו ישובצו כתבות ופרסומים מאת תלמידי הקורס הנוכחי, ואשר יוכלו להעשיר את מחזיקי העניין השונים בישראל במידע ותובנות של כל אחת ואחד מכם.

אופי מטלת הסיכום פתוחה לחלוטין לבחירתכם. הנכם מתבקשים להפיק פריט קריאה או צפייה שמתאים לקהל הרחב אשר עוסק באחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבורכם במהלך הסמסטר. אתם רשאים לבחור נושאים וטקסטים שבהם כבר השתמשתם לאורך הסמסטר או באחת המטלות, יכולים כמובן לכתוב דברים חדשים, הנכם רשאים לערוך ראיון מוקלט כפי שתואר לעיל, או בכל דרך אחרת שתבחרו לבטא את עצמכם ואת הידע שלהם כעת בסוף הקורס. במידה ויש מי מכם שמעוניין להישאר אנונימי, אנא הדגישו זאת בבירור, ואנו נעלה את מאמרו ללא איזכור שמו. בהחלט רצוי להוסיף בתחילת המאמר שניים-שלושה משפטים עליכם כקרדיט למי שקורא את דבריכם, כולל כתובת מייל לתקשורת במידה ותרצו. מנסיוננו, פריטי תוכן מהסוג הזה עשויים לפעמים לתפוס תשומת לב תקשורתית, להוות נושא לשיחה בראיון עבודה, או בהקשרים שונים רבים. לכן כדאי לכלול בראש הכתבה מספר פרטים מקצועיים לגביכם. במקרים שתהיינה הערות משמעותיות מצד צוות התרגול על המטלה, נבקש מכם לתקן אותה לפני העלתה לאוויר.

מבנה המטלה (למטלה בפורמט של כתבה מוקלטת ראו הנחיות בהמשך):

  1. כותרת אטרקטיבית לכתבה

  2. שם הכותב

  3. קרדיט לכותב (תיאור אישי-מקצועי קצר של 2-3 שורות)

  4. פסקה או שתיים כהקדמה לקריאת צוות ההוראה של הקורס בלבד על הסיבה שבחרתם את הנושא הנוכחי, התלבטויות שהיו לכם, ומה מוקד הכתיבה שלכם, מי קהל היעד שיתעניין בכך וכו’.

  5. הכתבה עצמה: בין 400-800 מילים. הקפידו על כללי כתיבה וניסוח, על מתן קרדיט מתאים במידה והשתמשתם במקור חיצוני, ועל אי-פגיעה בזכויות יוצרים מכל סוג שהוא בכתיבתכם.

  6. דברי סיום לקורס שאינם לפרסום בבלוג ומיועדים לקריאת צוות ההוראה בלבד – סיכום הקורס מבחינתכם מכל זווית שתרצו: הנושאים שאליהם התחברתם או לא התחברתם, חוויית הלמידה בקורס הנוכחי, וכל דבר אחד שתרצו לומר: חצי עמוד עד עמוד.

הערה: במקרה של הגשת ראיון מוקלט הגישו את החלקים הכתובים בסעיפים 4 ו-6 בלבד. שאר החלקים יבואו לביטוי בהקלטה. אנא שימו דגש לאיכות הסאונד, השתדלו להקליט עם מיקרופון, ניתן להיעזר לגבי סוגיות טכניות עם גליה, וננסה לעזור לכם בעזרת צוות ביה”ס לתקשורת שלנו.

הגשת המטלה לפורטל עד ל-31 בינואר 2014.

ולסיום, כמו שגיל הפרישה מגיע, ועימו יש לקוות גם הפנסיה, כך גם בקורס הנוכחי מתקרב מועד הפרישה. בשמה של גליה ומיה מתרגלות הקורס ובשמי ברצוננו לאחל לכם סיום מוצלח של הסמסטר והצלחה בבחינות. אנו מקווים שהיתה לכם חווית למידה מעשירה במסגרת הקורס הנוכחי, אנחנו באופן אישי שמחים על ההזדמנות שהיתה לנו להשתתף יחדיו בקורס הנוכחי ולמדנו ממנו ומכם בעזרת העבודות המעניינות שהגשתם לנו ועוד תגישו בהמשך עד לסיום המטלה הנוכחית.

כל טוב

אורן

 

 

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה”ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה”ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש במיומנויות הניהוליות והלימודיות המוכרות לכם כסטודנטים למנהל עסקים וכאנשי מנהל עסקים, אשר משמשות על פי רוב מנהלים ויועצים בניתוח אסטרטגי פנים-ארגוני. תתבקשו הפעם ליישם אותם לא על ארגונכם העסקי או המלכ”רי, אלא למטרות של קביעת מדיניות ציבורית בתחומי העיסוק שלנו בסמסטר ובקורס הנוכחיים. המטלה הרביעית תתמקד לפיכך במדיניות וביעדים הרצויים של החברה והמדינה בישראל בנושא החיסכון הפנסיוני, תוך בחינת מספר נושאים חדשים ברמת המאקרו שבהם עדיין לא עסקנו, ואינטגרציה של נושאים מוכרים ממטלות קודמות, איתות לכך שזוהי למעשה מטלת הליבה האחרונה של הקורס, שאחריה תיוותר רק עבודת הסיכום והסיום שלו.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א’ תשע”ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הסמסטר הנוכחי החל בשאלות על “התספורת” שחברות מבצעות, או ליתר דיוק, בעלי שליטה בחברות מבצעים, באופן שמשפיע על גורל חסכונותיהם של משקיעים שבטחו בהם. הימים האחרונים היו דרמטיים לכאורה בהקשר זה, עם החלטת נושי אידיבי ליטול את השליטה מידיו של דנקנר. כתבת גלובס אמרה בכותרתה “השבט אמר את דברו: שושלת דנקנר מפנה את מרכז הבמה“. בסדרה “הישרדות” אשר הכניסה לשיח הציבור את הביטוי האמור, היה שימוש נפוץ גם בביטוי “אסטרטגיה”. שני הביטויים “השבט אמר את דברו” ו”אסטרטגיה” מייצגים תהליכים ארגוניים חשובים ביותר בתהליכי ניהול ומנהיגות, אך למרבה הצער הם חדרו לשיח הציבורי באופן קלוקל, בעיקר כמילות קוד פוליטיות שמייצגות בגידה ונעיצת סכין בגבו של חברך בכדי להדיח אותו מהמשחק (מהארגון, ממקורות הכוח, מהתחרות). אני מקווה שהשימוש בביטוי הניהולי “אסטרטגיה” יזכה למוניטין טוב יותר במטלה הנוכחית, ובכלל. האסטרטגיה צריכה לשרת במקרה הזה את טובת האזרחים, אם ניתן יהיה בכלל להגדירם כ”שבט” הומוגני בעל אינטרסים דומים. כך או כך, דרך האסטרטגיה שתנתחו ותפתחו נרצה לענות על צרכים שיירתו לא רק את מוקדי הכוח בממשלה, לא רק את אינטרסי הועדים החזקים במשק, וגם לא רק תפיסות עולם נאיביות ואוטופיות שלרוב אינן מציאותיות כאשר מגיעים לשלב חלוקת העוגה-התקציב. הם אמורים לתת מענה ל”כ-ו-ל-ם”. במטלה הנוכחית, אם כן, הנכם מתבקשים להתמודד עם שאלות של אסטרטגיה ומדיניות באופן שבו אם רוב השבט “היה אומר את דברו”, כך הוא היה נשמע פחות או יותר. ננסה לבחון האם וכיצד ניתן לנהל את חסכונות הציבור לטווח ארוך כמו שמנהלים כל עסק ומשימה. תתבקשו במשימה זו לבצע ניתוח אסטרטגי בעזרת הכלי הבסיסי, הפשוט, והכל כך חשוב של SWOT – חוזקות, חולשות, הזדמנויות איומים, של החיסכון לטווח ארוך במדינת ישראל.

לפני שניגש לפרטי המטלה וביצועה הנכם מתבקשים בשלב ראשון לצפות בראיון שערכתי באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת בקמפוס שלנו בראשל”צ עם פרופ’ טל שביט, סגן דיקאן ביה”ס למנהל עסקים ומומחה במימון, ורו”ח עו”ד אלי אור, סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים, שמתמחה בהיבטים מיסויים ומנהליים של התחום בו אנו עוסקים הסמסטר. שניהם התבקשו על ידי להציג בראיון דילמות וסוגיות אשר יכולות להשפיע על “החוסך הקטן”, אך יותר מכך, צריכות להוות חומר גלם בידיו של קובע המדיניות הציבורית בעת תכנון אסטרטגיה ארוכת טווח לאיכות חייהם של אזרחי המדינה לעתיד לבוא.

ברצוני להודות לצוות עוזרי ההוראה שהשתתפו בהפקה ולצוות האולפן, ובמיוחד לגליה וקובי בתכנון, בהפקה ובעריכה.

לאחר שסיימתם לצפות בראיון ברצוני להפנות אתכם לדו”ח שעסק באסטרטגית שיווק והסברה של ארגונה חדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב. הדוח זמין לקריאה באינטרנט כאן. נושא התחבורה הציבורית לכשעצמו כלל אינו מענייננו, ברצוני לכוון אתכם דווקא למבנה הדוח ולא לתכנו. שימו לב במיוחד לניתוח ה-SWOT אשר מופיע בלב הדוח. אין לי ספק שניתוח שכזה מוכר לכולכם, ואולי חלקכם כבר מואס בו מרוב שימוש חוזר. אך מוצר שעובד טוב, אינו דורש החלפה, כל עוד משתמשים בו בצורה נכונה וראויה ומרעננים אותו מפעם לפעם. הדוח הנ”ל שנוגע לתחבורה בתל אביב כולל למעלה מ-40 שקפי מצגת ומבוסס על עבודה מקיפה שבוצעה על ידי יועצי הפרויקט, שהיא הרבה מעבר לטווח המצופה בעבודה הנוכחית. עם זאת, הוא מהווה מתווה מעניין וראוי שבעזרתו תוכלו להתמקד.

הנכם מתבקשים להכין דוח, מהסוג שמשרדי ממשלה מכינים, מהסוג שמשרד מבקר המדינה בוחן בבואו לבדוק יישום מוצלח או כושל של מדיניות ממשלתית. הדוח שלכם יעסוק כמובן בחיסכון ארוך הטווח של אזרחי מדינת ישראל, ובליבו תבצעו ניתוח אסטרטגי בעזרת מודל ה-SWOT אשר מתייחס לחוזקות של מודל חיסכון הטווח שנוצר כיום במדינת ישראל (כולל הרפורמות שכבר קרו), לחולשות של המודל הקיים, להזדמנויות בסביבה למינוף החיסכון ארוך הטווח, וכמובן לאיומים שקיימים בה. אנא השתמשו בכל הנושאים המרכזיים שעליהם שוחחנו בראיון המוקלט במהלך הניתוח, והוסיפו עליהם מספר גורמים נוספים מהעבודות הקודמות, מנסיונכם האישי, או מכל מקור אחר. כל נושא כזה שייך באופן ישיר או עקיף לאחד מארבעת נקודות המבט של ניתוח ה-SWOT, ולעיתים אף ליותר מאחד.

מבנה העבודה להגשה:

  1. רקע כללי לבעיה של חיסכון ארוך טווח/פנסיוני בישראל – חצי עמוד
  2. ניתוח SWOT של החיסכון ארוך הטווח בישראל תוך שימוש ומיפוי של כל הפריטים שעלו בדיון המוקלט הנ”ל וכן מעבודות קודמות וממקורות אחרים – כשני עמודים (כחצי עמוד לכל אות ב-SWOT). יש להקדיש כפסקה לכל פריט שמוכנס לניתוח ה-SWOT – לדוגמה, נניח שזיהיתם את הנושא “הזדמנויות עסקיות שצצות בתקופתנו בשל התארכות תוחלת החיים בפניה אל הגיל השלישי” כפי שהוסבר ע”י פרופ’ טל שביט לקראת סוף הראיון. נושא זה שייך כמובן לקטגורית ה-O – ההזדמנויות, של ה-SWOT, ולתוכו יש לרשום אותו, בתוספת פסקת הסבר מתוך דבריו של פרופ’ שביט. יהיו פריטים שתוכלו לסכם במשפט אחד, אחרים ידרשו פסקה מפורטת יותר.
  3. בתום ניתוח ה-SWOT ובעזרתו הסבירו את האתגרים המרכזיים שעומדים בפני קובעי המדיניות לחיסכון ארוך טווח בישראל והאמצעים המרכזיים בהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עמם, כולל הסברים על בחירתכם – כעמוד.
  4. בחרו 2 קהלי יעד שונים בישראל שאותם כדאי לתעדף לדעתכם בנושא הטיפול הממשלתי בחיסכון ארוך הטווח. הסבירו את בחירתכם והוסיפו בקצרה תכנית עבודה ויעדים מומלצת לביצוע לכל אחד מהם מצד גורמי הממשל בישראל – כעמוד.
  5. סיכום הכולל את ההמלצות המרכזיות – חצי עמוד עד עמוד אחד.

הגשה עד יום שלישי 31 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי

דרוש “מבוגר אחראי” – מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: “דרוש מבוגר אחראי” (אחרת כל המבוגרים, [דהיינו, אתם] יזדקקו לילדיהם בכדי לשרוד אחרי פרישתם לגמלאות – מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

במטלה הנוכחית, השניה בקורס, תתבקשו לקרוא דו”חות ביקורת והמלצות מקצועיות, לנתחם ולהביא את תובנותיכם לגביהם. לאחר קריאת ההנחיות תתבקשו בהתאם לפירוט שבהמשך להגיש מטלה שמבחינה טכנית כוללת:

  1. מבוא בן עמוד עד שניים על הנושא
  2. “פרוטוקול דיון” בשמה של ועדה מקצועית – עמוד עד שניים
  3. מסקנותיכם, המלצותיכם ותכנית פעולה מומלצת – עמוד עד שניים
  4. סיכום למידה אישי – כחצי עמוד

הגשת המטלה: עד יום חמישי 22 בנובמבר 2013 בפורטל הלימודי

מטלת הלמידה הקודמת, הראשונה בקורס, עסקה בעולם התוכן של הסדרי חוב בתוך הקשר של אג”ח, שוק הון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. הידע והתובנות שהצטברו במטלה זו נועדו לספק לכם, תלמידי הקורס, תשתית חשובה להבנת תחום זה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית. לא הסתפקנו רק בידע הכתוב, וביקשנו מכל אחת ואחד מכם לערוך ראיונות ולהבין עמדות של אזרחים בפרופילים שונים לגבי סוגיה זו והשלכותיה לעתידם האישי. מכאן שהמטלה הראשונה עסקה ברמת המיקרו – ברמת הפרט והאזרח הבודד. נחזור לרזולוצית המיקרו במטלה השלישית בה נעמיק ונרחיב את הבנתנו בסוגיות האישיות והקיומיות שתחום זה מציב בפני כל אזרח, ולא פחות חשוב, בפניכם. אולם כעת, במטלה השניה הנוכחית, נרים מבט לכיוון המאקרו, אליו נפנה בעזרתו האדיבה של משרד מבקר המדינה שפרסם מייד לאחר פתיחת הקורס הנוכחי דוח מדאיג שתכנו רלוונטי וחשוב לכל אזרח ישראלי, בין אם שמתכנן את עתידו לאחר פרישה, ובין אם נדרש לדאוג לרווחתם של בני משפחה מבוגרים ומבין את ההשלכות רחבות ההיקף של מדיניות חיסכון לטווח ארוך. אין ספק שעבורכם, סטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים, מדובר בידע תשתית הכרחי, אם כי תקוותי היא שלא מדובר רק בהיבט האקדמי שלמידה מכל סוג מספקת, אלא גם כלי לגיבוש עמדות ועקרונות דרכם ניתן להשפיע על העתיד בפועל שלכם ברמה האישית, המשפחתית והצוותית, ושל החברה ככלל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א’ תשע”ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במהלך המטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את שני הדוחות הבאים:

1) דו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנוגע לפיקוח על כספי המשקיעים באיגרות חוב לא ממשלתיות – עמודים 31-50. קישור לקובץ להלן: דוח מבקר המדינה בנוגע להסדרי חוב

2) תמצית המנהלים עמודים 7-12 מתוך דו”ח “ועדת חודק” משנת 2010 – “הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אגרות חוב לא-ממשלתיות”. ניתן לקרוא פרקים נוספים בהתאם לצורך מהנחיות המטלה שבהמשך. קישור הקובץ להלן: דוח ועדת חודק לקביעת פרמטרים להתייחסות מוסדיים כלפי אגח לא ממשלתי

שני המסמכים האמורים עוסקים במהותם של נושאים פיננסים שעומדים בפני עצמם כתחומי תוכן חשובים במימון וכלכלה, אך בו בעת הינם בעלי השלכות חברתיות נרחבות – אג”ח, חיסכון ארוך טווח, פנסיה, “מוסדיים” וכו’. כל אלו נבחנים בדוחות אלו בתוך הקשר של סוגיות רגולטוריות, שאלות בנוגע לאמצעי הפיקוח הנדרשים כדי להבטיח את חסכונות הציבור, לזכותו של הציבור למידע ושליטה בחסכונותיו ועוד.

לאחר קריאת המסמכים הנ”ל בחרו שני נושאים מרכזיים ושונים זה מזה אשר נראים לכם משמעותיים במיוחד. הגדירו אותה בכתב בפסקה קצרה בתחילת דבריכם.

למי מכם שמעוניין בכך, בין אם בשל קושי לבחור, לזהות או לזקק שני נושאים מתוך הדוחות, או בתוך עניין ובחירה אישית – ניתן ליצור וריאציה אחרת אשר מבוססת על הדוח אך מתבוננת עליו מזוית שונה מזו שאותה בחן המבקר. למשל: המבקר בוחן את הפיקוח על חברות הביטוח והשקעותיה בפנסיה, תוכלו לבחון נושא זה מזווית אחרת מהאופן שנבדק.

נדגיש שלמרות שאנו מתמקדים בנושא פיננסי לכאורה, הכתיבה וההשלכות של המטלה הנוכחית אינה חייבת להיות בתחום המימון. אופייה יכול להיות חברתי, רגולטורי, אסטרטגי, ואפילו שיווקי בהתחשב בתהליך ההסברה שנדרש בתחום החיסכון לטווח ארוך. אנו מצפים למצוא שההתבוננות שלכם כקבוצה מקצועית הלומדת מחד תואר מוסמך במנהל עסקים, אך מאידך אינה בהכרח מתמקדת או מתמחה במימון, תהיה אינטרדיסציפלינרית, ולכן אנו פתוחים לכל סוג של מענה לפי תחומי העניין שלכם.

לכל אחד משני הנושאים:

א.      כתבו מבוא בן עמוד עד שניים אשר מתאר את שתי “התלונות” של מבקר המדינה תוך כדי שימוש במונחים עיקריים שהוא וחברי ועדת חודק מתארים. יש להיעזר במקורות מהמטלה הראשונה ובמקורות נוספים שתמצאו (לפחות מקור חיצוני אחד – ציינו את המקור). התיאור צריך להיכתב בשפה ברורה ומובנת, כך שגם אדם מהיישוב, ללא תואר אקדמי יוכל להבינו. בקיצור, עליכם לכתוב מעין סיכום מנהלים המפרט שני נושאים לעומק שבהם נדרשים משרדי הממשלה והמחוקק לטפל, תוך הסבר על חשיבותם, אופי הליקוי בדרך בה הם מטופלים או לא-מטופלים כיום וכו’.

ב.      דמיינו דיון צוותי פנימי, יעיל ומעמיק, שהתקיים בתוך גוף תיאום המייצג את כלל משרדי הממשלה, שמטרתו לעסוק בדוח המבקר ולבחון כיצד על גופי הממשל השונים להתמודד עם הבעיות שהוצגו, לתעדף בין בעיות ואופני פתרון שונים, ולהבהיר לפקידי הממשל, לחברי הכנסת, ואף לציבור הרחב מהם האתגרים וההזדמנויות שישנם בתהליך הטיפול בבעיה. הקדישו עמוד עד שניים לכתיבת “פרוטוקול” המסכם את הדיון בגוף התיאום (סגנון הכתיבה בהתאם לבחירה האישית של כל אחד מכם, האם ממש כפרוטוקול פורמאלי, כציטוט משתתפים, כסיקור עיתונאי או בכל דרך שתחפצו בה). כמו בכל דיון, לעיתים עולים בו נושאים שאין להם פיתרון, לעיתים עולים נושאים שגוררים את הדיון למבוי סתום, לנציגים שונים יש לעיתים אינטרסים שונים ועמדות שונות, וכו’. הביאו קולות אלו לדיון. מכאן שאינכם מצופים בשלב זה להגיע לפתרונות, אלא לייצג באמצעות הפרוטוקול זוויות שונות ואינטרסים מגוונים של מחזיקי עניין המיוצגים לעיתים על ידי “לוביסטים” של נציגי עובדים, נציגי חוסכים, נציגי מעסיקים, נציגי בעלי הון, נציגי האוצר, וכו’. הפרוטוקול יכול לשקף גם חילוקי דעות שנותרו בעינם ולא נפתרו. אין צורך להגיע למסקנות והמלצות בסעיף הנוכחי, אלו יתקבלו “בישיבה נפרדת” – בסעיף הבא. לבחירתכם האם לייחד דיון נפרד לכל אחת משתי מהבעיות שבהן בחרתם לדון, או לקיים עליהם דיון/פרוטוקול נפרד.

ג.       נסחו מסקנות, המלצות ותכנית-פעולה לשינוי. שימו לב, הפעם אלו אינן מסקנותיהם של חברי הועדה הנ”ל, אלא שלכם באופן אישי, על בסיס כל האמור לעיל. כל אחד מהסטודנטים בקורס מקבל בסעיף זה את כובע פקיד הממשל שאחראי לנסח את תשובת המבוקרים לדוח המבקר. בתשובתכם הפרידו באופן ברור בין שני הנושאים הנ”ל שנבחרו לדיון: כל תשובה למבקר המדינה תכלול עמוד עד שניים, היא מסכמת בקצרה את אופי הביקורת, את הסוגיות שעלו בסעיף ב’, ונכנסת לעומק לפתרון, תוך כדי ניסוח תוכנית עבודה ואופן מדידה לבחינת אפקטיביות הפתרון אשר יאפשר למשרד מבקר המדינה לחזור ולבדוק את אופן הטיפול בבעיה בעוד שנתיים, חמש שנים ועשר שנים מהיום.

ד.       כעת לאחר סיום הכתיבה הנוגעת לדוח, הניחו הצידה את המטלה הפורמאלית וחיזרו להיות “אתם עצמכם”. כתבו סיכום קצר בן כחצי עמוד המתייחס לתהליך הלמידה בשתי המטלות הראשונות בקורס באופן כולל, תוך התייחסות לשניים-שלושה דברים שעניינו אתכם/נראו לכם חשובים, שהיה בהם משהו חדש שהפתיע/סיקרן, שלימד אתכם משהו חדש או נתן לכם זווית התבוננות חדשה.

                                                                                                             בהצלחה!