ארכיון תגית: התכתבות

ברוכים הבאים – סוגיות נבחרות בניהול

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: “סוגיות נבחרות בניהול”. בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של “למידה מרחוק” במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב”זמן אמת” – On Line, מה שמכונה “קורס סינכרוני”, או שמדובר בקורס “א-סינכרוני” בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל”קורס בהתכתבות” בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד”כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע”י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס “מסורתי” בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – “עלינו”). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק: התייחסות לשיטת הלמידה בקורס זה

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ’ אורן קפלן וגב’ גליה שוץ-לוי

בפוסט הנוכחי אנסה להסביר את עמדתי בנוגע לקורסי למידה מרחוק, ומה מאפייניו של הקורס הנוכחי מבחינות שונות.

זווית ההתבוננות של הסטודנט ומסגרת הקורס: במקום לבזבז זמן בפקקים בדרך אל ומהקמפוס, לשבת שעה וחצי בשיעור, לבקש שידליקו את המזגן, לבקש שיכבו את המזגן, לעמוד בתור בקפיטריה… אפשר לשבת בבית או במשרד מול המחשב בשעה שאת/ה בחרת, וללמוד. ניתן לחסוך זמן, אבל יותר חשוב מכך, איכות הלמידה בזמנך החופשי באווירה נינוחה בבית חשובה יותר מהכל. אולי לא את כל הקורסים שלכם במהלך התואר תרצו ללמוד בצורה כזו, אבל מוגשת לכם בזאת הזדמנות לחוויית לימוד אקדמית שונה מזו המקובלת. מעניין לציין שבמידה רבה גישה זו דווקא חוזרת אל המקורות ולמסורת האקדמית האוטנטית המבוססת על סקרנות, חקרנות וכתיבה. גם כיום בעידן הדיגיטלי, ואולי דווקא בעת זו, יש עדיין משהו חינני באות הכתובה. באופן פרדוקסלי, דווקא בקורס שכזה בלמידה מרחוק שבו צוות הקורס והסטודנטים לא נפגשים כלל זה עם זה בכיתת הלימוד, יש לעיתים משהו יותר אישי – אנו נחשפים ומכירים זה את זה דרך השמות והכתיבה האישית, מה שאינו מתאפשר בד”כ בכיתות לימוד רגילות, בהן מכירים יותר פנים ופרצופים, אך פחות שמות ואופני ביטוי אישיים.
מחקרים שונים על התנהגותם החברתית של ילדים מראים שאחוז לא מבוטל של ילדים (ומבוגרים) סובלים מחרדה חברתית ולכן אינם מעיזים לבטא את עצמם באופן מיטבי בכיתה ובסיטואציות חברתיות בכלל. מסתבר שהאינטרנט אינו כה מנוכר כפי שנדמה היה בתחילה, הוא מספק לאותם תלמידים שמתקשים לבטא את עצמם בכיתה הזדמנות להתבטא באופן יותר חופשי ממקום בטוח ומוגן מאחורי המחשב בבית, בין אם בתוך מסגרת של רשתות חברתיות, ובין אם במסגרות אחרות.
האם תידרש מכם בקורס הנוכחי מעורבות ברשת חברתית? לא בהכרח. הרשת משמשת אותנו להפצת תכני הקורס, אך היא אינה כלי עבודה מרכזי בתוכו. ישנם אמנם קורסים שבהם קיים בלוג אקטיבי שמחייב סטודנטים להגיב בפומבי. בקורס הנוכחי נשמור על קו שמרני וסולידי יחסית שמחזיר עטרה ליושנה  בכתיבה העצמאית, המיוסרת לעיתים כאשר נגמרות המילים, אך מאפשרת ביטוי אישי אוטנטי ללא חשש מביקורת עמיתים כפי שלעיתים מתרחשת בתוך רשת חברתית. הקורס שלנו אינו מקוון, אינו אינטראקטיבי (אם כי כל אחד מכם מוזמן להפוך אותו לכזה ולהגיב לתכניו ולתהליכיו בפומבי). הוא מהווה מסגרת מובנה לחשיבה והתמודדות אישית עם סוגיות נבחרות בניהול המשתנות מסמסטר לסמסטר.

לסיכום, הקורס הנוכחי מועבר בצורה “א-סינכרונית” כלומר, באופן שאינו מקוון “בזמן אמת” כך שלכל שותפיו ניתנת אפשרות לפעול בזמנם החופשי. אישית אני מעדיף פורמט שכזה של קורס למידה מרחוק על פני קורס “סינכרוני”. מדוע? כי קורס מקוון מנסה להידמות לקורס פרונטלי הדורש כמובן מחוייבות לזמן ספציפי בו הכיתה מתאספת ללמידה, גם אם זו נעשית מרחוק. אני סבור שאם כבר מתחייבים לזמן משותף, אני מעדיף שהוא יהיה בקמפוס וייתן גם את יתרונות המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים בכיתת הלימוד. אם הקורס הוא בלמידה מרחוק, אני מעדיף את גמישות הזמן המלאה שקורס כזה יכול להעניק. זו כמובן גישתי האישית וישנם כמובן מרצים וסטודנטים שלהם העדפות אחרות.

ההיבט המערכתי – המכללה והארגון: ארגונים רבים, אקדמיים, ציבורים ועסקיים, עסוקים כיום בשאלת ההפצה של המידע בעזרת האינטרנט, ובמקרה שלנו, בקורסי למידה מרחוק. בטווח הקצר קשה לשפוט האם קורס שכזה חסכוני למערכת מאחר והיקף העבודות שמוגשות באופן אינדיבידואלי גדול בהרבה מזה של קורס רגיל בשל החלפתה של ההרצאה המסורתית כמשאב החומר המרכזי לתהליכי קריאה וכתיבה. בקורסי הלמידה מרחוק ההמוניים שמועברים כיום בעולם – MOOC, מקובל שעמיתים בודקים זה לזה את העבודות כדי לענות על בעיית המשאבים האמורה. אנו כיום עדיין לא מבצעים תהליך שכזה בשל מורכבותו האתית והחברתית. הדבר מביא לכך שצוות ההוראה בקורס הנוכחי ובמסגרות דומות נחשף לקריאת מטלות וחומרים בהיקף גדול פי 10-20 מקורס רגיל ובקשר אישי ואינטנסיבי הדוק בהרבה עם תלמידי הקורס. לדבר יתרונות וחסרונות שונים, אך מבחינה כלכלית אין כיום מודל למידה מרחוק שנותן מענה היברידי של תוכן והנחייה בצורה חסכונית. עם זאת, בעוד שמערכות אקדמיות מתקשות עדיין לראות יתרונות משמעותיים של קורסים מסוג זה בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך מדובר בהזדמנות אסטרטגית, בנוסף לעובדה שכנראה ברורה כיום יותר מתמיד, שהעתיד נמצא בלמידה מרחוק, גם אם המפגש הפיזי בכיתת הלימוד לא יעלם מהעולם מסיבות אישיות וחברתיות. לדוגמה, פלח השוק הפונה כיום ללימודים בקמפוס המכללה שלנו או לאחרות מוגבל בהכרח מבחינה גיאוגרפית. סביר להניח שרוב הסטודנטים שלנו מגיעים לקמפוס מאזור שבין “חדרה לגדרה”. קורסים בלמידה מרחוק יוכלו בעתיד לאפשר לסטודנטים המרוחקים מהקמפוס לרכז יום או יומיים של לימודים פרונטליים בקמפוס ולהשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק (ומי יודע, אולי נוכל להציע תואר שלם בלמידה מרחוק). אמנם עוד חזון למועד אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום… תחום זה עובר שינויים אדירים בעולם האקדמי, גם אנו במסלול האקדמי מתנסים כיום בפורמטים חדשים בסגנון TED, Coursera, Khan Academy ואחרים, ולכן גם בקורס הנוכחי נתנסה מעט בשימוש בפלטפורמות שכאלה בתוך מסגרת ה”קורס בהתכתבות” המסורתי שלנו. למי שמעוניין רצ”ב ראיון שערכתי לכתב העת Cross Cultural Management בנושא הפערים התרבותיים בין הלמידה המסורתית לבין הלמידה בסביבת האינטרנט.

ובמבט רחב יותר אל החברה הישראלית והחברה בכלל בהקשר ללמידה מרחוק: הפערים החברתיים בישראל מהווים מוקד לדיונים ציבוריים רבים. ההשכלה הגבוהה אינה פתוחה לכל, גם אם שיפור ניכר חל בשנים האחרונות. למידה מרחוק מאפשרת גם לסטודנט שגר בישוב מרוחק בפריפריה ללמוד באקדמיה ולבחור את מוסד הלימודים המתאים לצרכיו ורצונותיו. בנוסף, אנשים שעובדים בתחומי עיסוק שאינם מאפשרים להגיע לשיעורים בשיטת הלימודים הרגילה יוכלו להשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק בזמנם החופשי, גם אם לא כל מסלול הלימודים יהיה בלמידה מרחוק. אז מהו עתידה של הלמידה מרחוק? בהחלט לא ברור עדיין. האינטרנט חודר אמנם לחיינו בצורה עצמתית מאוד ולכן ברור שהוא ישפיע משמעותית על צורת הלימוד בעתיד, עם זאת, יש האומרים שהמחשב לא יכול להחליף את המגע האישי. אלו יאמרו שהמפגש החי “מרצה-סטודנט” הכרחי ומוסיף רבות לאיכות הלמידה. למען האמת, גם אני סבור כך במידה רבה, אם כי כיום יש בידנו יותר ויותר אפשרויות סבירות לקיים את מערכת היחסים הזו גם מרחוק, כפי שנעשה בצוותים וירטואליים בארגונים גלובאליים ומבוזרים.

אני מאמין שחשוב שיהיו לכולנו אפשרויות. בחברה דמוקרטית ופלורליסטית צריך לאפשר לפרט לבחור את מה שמתאים לו ביותר, לאישיותו, לרצונותיו, ולמגבלותיו (זמן, עבודה וכדומה). קורס בלמידה מרחוק מאפשר סגנון למידה נוסף לסטודנטים. זהו הקורס הראשון בלמידה מרחוק שנפתח במסלול האקדמי של המכללה למינהל בשנת 1998. מהניסיון שצברתי בהעברת הקורס מצאתי כי יש סטודנטים ששיטה זו מתאימה להם יותר מכל שיטה אחרת והם מאושרים ללמוד כך. לעומתם סטודנטים אחרים נרתעים ומעדיפים את המפגש הרגיל בכיתה. אז מה תהיה עמדתכם כלפי הקורס? נסו והיווכחו בעצמם. אשמח לשמוע את החוויות במהלך ובסיום הקורס.

אם אתם קוראים כעת טקסט זה ואינכם רשומים לקורס, הנכם מוזמנים להירשם ולהצטרף לחוויית למידה שונה בסמסטר הקרוב. ניתן לפנות בכל שאלה בדואר האלקטרוני המופיע להלן.

בהצלחה בקורס
פרופ’ אורן קפלן