רקע לנושא הסמסטר – "זרימה" ומטלה ראשונה בקורס

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז…

לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות חזרתי לספסל הלימודים – בפסיכולוגיה. האקדמיה לא עשתה עימי חסד, ונדרשתי ללמוד מחדש תואר ראשון בפסיכולוגיה בדרך למקצוע החדש. במהלך השנים הללו סיימתי את המסלול לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עשיתי את ההתמחות הקלינית במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר 24 שנה הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם, וכל מסלול הקריירה שלי אמור היה להוביל למקום אחר. במשך שנים עסקתי בו בעת בתחומי המקצוע השונים שלי – בעבודה טיפולית קלינית, בעיקר בהפרעות חרדה ופוסט טראומה, בעבודה ייעוצית לארגונים וחברות עסקיות, וכמובן בהוראה ומחקר במכללה. בשנת 2007 קראתי לראשונה את ספרו של מרטין סליגמן "אושר אמיתי" שעוסק בתחום מחקר שסחף אותי מאז המכונה "פסיכולוגיה חיובית". תחום זה בוחן את מקורות הכוח, המוטיבציה, העמידות והחוסן של אנשים, זאת לעומת מקורות החרדה, הדיכאון, והמשבר, עליהם הוכשרתי לאורך השנים. לא במקרה הביאה עבורי הפסיכולוגיה החיובית מפגש בין שני תחומי החיים שלי – בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים, כיוון שגם בניהול השאלה המרכזית איננה כיצד לצאת ממשבר, אלא כיצד לגייס עובדים וארגונים נורמטיביים בעלי "בריאות" סבירה ומעלה, ולהפוך אותם למצוינים ובעלי הישגים. הפסיכולוגיה החיובית בוחנת גם היא "מה עובד", כיצד ניתן לטפח יכולות לייצר אנרגיה ומוטיבציה בקרב אנשים וארגונים בגישה מניעתית, בגישה של קיימות, ולא בדיעבד אחרי שהמשבר התרחש.

אך אליה וקוץ בה. המדע החדש של הפסיכולוגיה החיובית, שנעשה פופולארי והביא לפרסומים מחקריים רבים בעשור האחרון, אינו יכול תמיד להשתמש בכלים בו השתמשה הפסיכולוגיה עד כה. וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני 25 שנה, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב. יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן לא זז, ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים.

אנחנו מצויים כעת בשלבים הראשונים של הקורס, כך שאינכם צריכים עדיין להתמסר לרעיון החדש הזה, אך ברצוני לטעון שמדובר בנושא מפתח להגשמה עצמית, הצלחה, ומחויבות. מיצאו אנשים שהזמן שלהם "טס" כאשר הם בעבודה במקביל לתוצאות ביצועיות טובות – בד"כ יהיו אלה אנשים שבעי רצון מתפקידיהם, נאמנים לארגון, מחויבים לעבודתם, לעומת אחרים, שעבורם הזמן נע בקצב איטי.

המשימה התיאורטית

בסמסטר הקרוב נבחן את נושא הזמן, תפיסת הזמן, ומשמעויותיו בהיבטים שונים של ניהול, חווית לקוח, ביטוי אישי, מימוש עצמי ועוד. במטלה הראשונה הנכם מתבקשים לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס לחשיבה ניהולית, שהתפרסם בהמשך גם ב-ynet, אשר מספק סקירה על אחת מהתופעות המרתקות והמפתיעות שמתגלות במחקרי הפסיכולוגיה החיובית – הזרימה.

המאמר מצוי בקישור הבא. אנא קראו אותו ותמצתו את עיקר דבריו בכ-300 מילים לכל היותר.

מאחר וזו מטלה ראשונה בקורס שלנו, ארחיב מעט על הנחיות הכתיבה בתמצות חומר אקדמי: ראשית, יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים שלמים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

המשימה היישומית

קחו עמכם פנקס ועט למשך יום שלם באחד מימי השבוע. כוונו שעון באופן שיצלצל פעם בשעתיים פחות או יותר מהרגע שבו הגעתם לעבודתכם או מהרגע שהתארגנתם לתחילת פעילות היום בכל מקום אחר. אחת לשעתיים במהלך אותו יום התנתקו לכמה דקות ממה שאתם עושים וכתבו על דף בפסקה קצרה מה עשיתם. כמו כן, תנו ציון בין 1-7 לשלושת הפריטים הבאים המתייחסים לתפיסת הזמן הסובייקטיבית שלכם, כמו גם לחוויית הזרימה (אתגר ומיומנות). התשובה לשלושת הפריטים תתייחס לאירוע/ים שהיו לכם למיטב זיכרונכם בשעתיים האחרונות טרם מילוי השאלות. (הדפיסו לעצמכם את השאלון הקצר הבא בכמה עותקים). במידה והייתם מעורבים במהלך השעתיים שנבחנות במספר דברים, ניתן לפצל אותם ואז לענות על השאלון עבור כל פעילות בנפרד:

חשתי את הזמן חולף:

עד כמה חשת שהאתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היה גדול מבחינה אובייקטיבית?

עד כמה חשת שהיכולת והמיומנות האישיים שלך להתמודד עם האתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היו טובים?

חיזרו על התהליך לפחות שלוש פעמים במהלך היום, כך שיצטברו לכם שלושה רישומים לפחות של אירועים בהם הייתם מעורבים, כמו גם מדדי זרימה על כל אחד שכוללים את החוויה הסובייקטיבית בנוגע למידת חלוף הזמן, כמו גם לעוצמת האתגר ומידת הסינכרוניזציה בינו לבין המיומנויות והמשאבים שעומדים לרשותכם.

הטכניקה הנ"ל היא סימולציה בסיסית לשיטותיו של חוקר הזרימה צ'יקסנטמיהאהי שעוד נרחיב עליו את הדיבור בהמשך הקורס.

עם סיום איסוף הנתונים ערכו פרק תוצאות:

ראשית פרטו את האירועים שתיעדתם ואת הציונים שנתתם לעצמכם במהלך היום בנוגע לחוויית הזרימה.

שנית, נסו לשלוף מהזיכרון פעילויות שונות שאתם נוהגים לעשות במהלך השגרה בעבודה או במקום אחר, שלגביהם אתם יכולים להעיד שהם חולפים מבחינתכם במהרה או באיטיות. כתבו במספר שורות במה מדובר.

עד כאן תהליך המחקר הקטן שביצעתם. כעת נסו לסכם את התהליך ולהגיע למסקנות בנוגע למקורות הזרימה שלכם, האם תוכלו לזהות דברים אישיים או/ו מקצועיים שבהם הזמן חולף מהר/לאט, מה משמעות הדבר לדעתכם?

הערה: מי שמעוניין לא לערוך את מדידת הזרימה הנ"ל על עצמו, יכול לערוך אותה על אדם אחר, ולדווח את תגובותיו כנ"ל.

היקף כתיבה: עד ארבעה עמודים, כולל עמוד הסיכום הנ"ל.
הגשה עד 11 במרץ 2014 בחצות.

אני מאחל לכולכם בשמי ובשם לירון וגליה מתרגלות הקורס סמסטר מוצלח ולמידה זורמת.

אורן

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן גליה שוץ-לוי

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

תכנית עבודה לקורס – סמסטר ב' תשע"ד

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס החל מהשבוע הבא.

למי שמעוניין יכול להתרשם ממבנה הקורס מצורפים להלן שני קישורים ללוח המודעות האלקטרוניים של שני הקורסים האחרונים. כמובן שבכל סמסטר אנחנו בוחרים מיקוד אחר, כך שבקישורים הבאים תוכלו לראות רק כיצד בנוי הקורס, את התכנים לסמסטר הנוכחי נציג בפניכם בשבוע הבא:

תשע"ג סמסטר ב', תשע"ד סמסטר א'

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לביצוע אינטגרציה ואיסוף של תכני הסמסטר השונים. במהלכה תתבקשו להגדיר באופן אישי ומקצועי מהי חדשנות עבורכם ועבור הארגון או הסביבה שבה אתם פועלים, וכיצד רצוי לבצע שינויים ולגלות פריצות דרך חדשניות שיביאו לביצועים יוצאי דופן ולשביעות רצון של מחזיקי עניין שונים בסביבה העסקית ובחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

לקראת מטלת הסיום קיימתי ראיון עם האדריכלית כרמלה יעקובי-וולק, דיקאנית ביה"ס לעיצוב במסלול האקדמי המכללה למנהל, ובמהלכו ביקשתי ממנה להגדיר חדשנות מהי לפי זווית ראייתה המקצועית כמומחית לעיצוב, יזמות וחדשנות. הנכם מתבקשים לצפות בראיון המופיע מטה ולסכם לעצמכם תוך כדי צפייה נקודות וסוגיות מרכזיות שבהם הוא מתמקד.

לאחר מכן קראו את ארבעת העבודות שהגשתם עד כה בקורס, ונסו לשלוף מתוכם אלמנטים הקשורים לתכנים שעולים בראיון עם כרמלה, וכמובן שקשורים לנושא המרכזי של הסמסטר – חדשנות.

הנכם מתבקשים לכתוב במטלת הסיכום פוסט / חיבור / מסמך בן 3-5 עמודים הבנוי על בסיס התכנים המרכזיים של הריאיון הנוכחי בנושא חדשנות, ומשבץ תוך כדי ההתייחסות לראיון ותכניו, כולל הסכמותיכם / התנגדויותיכם בנוגע אליו, רעיונות, תכנים ודעות שלכם המבוססים על תמות מרכזית שעלו בארבעת העבודות הקודמות.

התוצר הסופי צריך לפיכך להיות מסמך אינטגרטיבי הסוקר את תחום החדשנות על בסיס הריאיון הנוכחי ואלמנטים חשובים לכם אישית או מקצועית שהצטברו לאורך הסמסטר. אינכם חייבים להסכים עם כל מילה שנאמרת או נשאלת בראיון, הנכם יכולים לבחור את הדרך הנכונה ביותר לדעתכם לבצע את מטרת התרגיל שהיא גיבוש תפיסתכם של המונח חדשנות בכלל וחדשנות בארגונים בפרט, תוך סקירת נושאי הלמידה המרכזיים שהנכם נושאים עמכם מתוך מטלת הסיום הנוכחית החוצה אל מעבר לכיתה הווירטואלית שבה למדנו בסמסטר הנוכחי.

למי שמעוניין, ניתן להוסיף בעמוד נפרד הערות ותובנות כלליות לגבי חווית הקורס הנוכחי, לטוב ולרע, נשמח לשמוע את דעותיכם, חלק זה לא יהווה כמובן כל רכיב בציון המטלה.

אנחנו מאחלים לכולכם סיום סמסטר מוצלח, חופשת סמסטר מהנה והצלחה בבחינות ובהמשך לימודיכם בתואר

שלכם

אורן, גליה, לירון

הגשה: עד לתאריך 23 בפברואר 2015 לפורטל

במסגרת ההכנות לקראת המטלה הרביעית החלטנו לקיים ראיון עומק על חדשנות מוצרית ושיווקית עם אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה. את הריאיון קיימתי במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו להלן בסיומו של הפוסט הנוכחי למטה.

ראשית ברצוני להודות לאילנית על נכונותה להגיע לתרום לקורס שלנו, וכן לצוות ההפקה שכלל את שתי חברות צוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

זוהי מטלת הלמידה האחרונה, לפני מטלת הסיכום, ובתוכה נרצה להעמיק לסוגיה היישומית, כיצד ניתן להטמיע חדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בחדשנות ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון. בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות אל אחד הנושאים האקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – בחירות 2015 לכנסת ישראל.

את התובנות והמחשבות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון, תתבקשו ליישם ולתרום לשיטת הממשל במדינת ישראל, או למדינת ישראל כמותג-על באופן כללי, שלאור קשיי המשילות החוזרים ונשנים שנצפים בה בשנים האחרונות, דורשת כנראה מנהל חדשנות שיוביל אותה ואת פרנסיה לדרך חדשה שתביא אופטימיות ושגשוג לתושביה.

אדגיש שאנו עוסקים בנושא הנוכחי ממקום מקצועי וניטראלי. אנו לא עוסקים בסוגיות פוליטיות ישירות של מפלגה כזו או אחרת, גם לא בשאלה "מי אשם", מי יותר או פחות טוב מאחר, אלא בשאלות אסטרטגיות של חזון, פיתוח וצמיחה.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שהממשלה הבאה עלינו לטובה תמנה גם היא מנהל חדשנות שיוביל את השינוי והפריצה של מדינת ישראל לעתיד, נצטרך לספק במשימה הנוכחית חומרים משמעותיים מספיק אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם כיועצים לממשלת ישראל כדי להתניע תהליך של מינוי מנהל חדשנות לממשלה ולתהליכים לאומיים של חדשנות ופיתוח. הנכם מצופים להגיש לראש הממשלה הבא מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

נצפה לקבל מסמך בן עד 5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מותג תאגידי המכונה "מדינת ישראל", או "ממשלת ישראל" או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית. ניתן לחליפין, למי שמעוניין בכך, לקחת זרוע שלטונית ספציפית ולבצע את המשימה בנוגע אליה – כנסת ישראל, משרד ממשלתי ספציפי, רשות מקומית וכדומה. חלק ממה שנבחן במשימה זו היא יכולתכם האקדמית והיצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, וליישם אותו לתחום ממשל, שירות ציבורי וניהול מאקרו. מאחר וההקשר שונה, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם נתון כלשהו עבור הכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בריאיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

התייחסו לעצמכם כמומחים, ולנועצים שלכם בממשלה כמי שזקוקים לעזרתכם. לכן למשל, בשאלה הראשונה בה אני שואל את אילנית מה זו חדשנות ומה הגדרתה לתפקיד מנהל חדשנות, נסו לתת את התשובות שלכם לחדשנות בכלל ולתפקידו של מנהל חדשנות היועץ ומנחה את ממשלת ישראל או את גורם הממשל שאותו בחרתם להציג במטלה הנוכחית.

הגשת המטלה עד ל-21 בינואר בפורטל הקורס

וכעת לריאיון עצמו – אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה: אפילוג

הקורס שלנו על סף סיום, עברנו במהלכו דרך ארבע זוויות התבוננות שבאמצעותם נחשפנו להיבטים שונים של "מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה" כפי שהכריזה כותרת הקורס של הסמסטר הנוכחי. נותרה בפנינו רק משימת הסיכום של הקורס, ונותרת השאלה כמובן, כיצד נפרדים, כיצד מסכמים, כיצד "אורזים" את הלמידה לתוך ערכה שימושית, כיצד בוחנים את השפעתה על מחשבות ויישומים בחיים שמחוץ לעולם הוירטואלי, ולא פחות חשוב – מה היו המחשבות והאסוציאציות שהתעוררו בכל אחת ואחד מאיתנו במהלך הקורס, שכן ליבת הלמידה האקדמית, גם בתחום פרקטי כמו מנהל עסקים, אינה ממוקדת רק ביישומים "מחר בבוקר במשרד" אלא דווקא על מערכי חשיבה ועיבוד קוגניטיביים ורגשים שמשפיעים עלינו כאשר אנחנו לומדים בקורס אקדמי ובכלל.

הסוגיות האמורות רלוונטיות כמובן לליבת הנושא וההיבטים שמעניינים אתכם בקורס (נושא המעורבות בעולם העבודה), אך ניתן לבחון אותם כתהליך מקביל גם על תהליך הלמידה והמעורבות שלכם בקורס הנוכחי. שהרי באמצעות האתגר, העניין, הקושי, הפרקטיקה, שבהם אופיינה מעורבותכם ומחוייבותכם האישית בקורס הנוכחי ניתן לבדוק במעין מיקרו קוסמוס סוגיות בנוגע לאתגר, עניין, קושי ופרקטיקה בחיי העבודה ובחיים בכלל.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלת הסיכום הנוכחי הנכם מתבקשים לכתוב "יומן מסע אישי" אשר סוקר את חווית הלמידה בקורס הנוכחי ומסכם אותו עבורכם ממספר זוויות. למשל, רמת העניין האישית שלכם בכל אחת מהמטלות, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? וכדומה (הקדישו עד חצי עמוד לכל אחת מארבעת משימות הקורס, כלומר, חיזרו על התהליך האמור ארבע פעמים, בהתאמה).

בהמשך לחצי העמוד הנ"ל, עבור כל נושא ונושא, פרטו במה הייתם מעוניינים להעמיק אם היה ברשותכם עוד זמן ומשאבים? בצעו חיפוש במנוע חיפוש או במאגרי המידע האלקטרוניים של ספרית הקמפוס והדגימו זאת באמצעות מאמר או פוסט שמצאתם (הוסיפו קישור או מראה מקום למקור). סכמו והסבירו אותו בפסקה או שתיים קצרות – את מהותו ואת היישום שלו (סך הכתיבה על כל נושא, כולל החלק הראשון והחלק השני, לא יעלה על עמוד אחד, דהיינו, בסך הכל עד ארבעה עמודים לנושאי הלמידה בקורס במצטבר).

לבסוף, הקדישו את העמוד האחרון של מטלת הסיכום לתהליך הלמידה בקורס הנוכחי, השונה מקורסים אחרים בהתנהלותו. התייחסו לסוגית הלמידה בשיטה זו כמו שהתייחסתם קודם לכן לכל אחת ממטלות הלמידה, דהיינו, מה היתה רמת העניין האישית שלכם בשיטת למידה זו, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? כמו כן, וכמו בהתייחסות למטלות הנ"ל, הגדירו היבט בשיטת הלמידה מרחוק שהיה מסקרן אתכם להעמיק לגביו, והדגימו אותו במאמר או פוסט שחיפשתם כמו במקרים הנ"ל במנועי החיפוש או במאגרי הספריה של הקמפוס (היקף התשובה הכולל עד עמוד אחד).

תודה לכולכם על השתתפותכם הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמעשיכם בהמשך

מאורן וצוות ההוראה של הקורס

הגשה עד 5 בפברואר 2016

"ים של דמעות" – השפעת רגש בפרסומות: בואו נחשוב על זה. מתחמם? מתקרר? מצאנו!

האם שיחקתם בילדותכם "חם-קר"? האם גם אצלכם בשכונה הוסיפו צבעי תחושה נוספים כמו קפוא, לוהט, שורף, מתחמם, מתקרר, פושר, חמים, קריר? נקרא לזה אולי מלל חושי – ממדים של חוויה סנסורית-חושית עם מלל שמעורר מחשבה והליך קוגניטיבי.

ומה לגבי משחק "אמת וחובה"? שם הרגשות צפים, בין אלו המרגשים והמעוררים, ובין אם אלו של המבוכה והבושה. האם יכולתם לומר ב"אמת" שאתם מחבבים, מעריכים, מיודדים, א-ו-ה-ב-י-ם מישהו או מישהי בכיתה? דרגות החופש השונות שמתווכות דרך הרגש והחושים מאפשרות לחוות את העולם, ולתוכו נכנסות גם הרבה מחשבות, שיקולי דעת, ותהליכים קוגניטיביים נוספים שמכריעים בסופו של דבר על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. ביום-יום קשה להבחין בין החוויה הכוללת של כל הממדים, אך במשימה הנוכחית ננסה להבחין ביניהם, מתוך הנחה שגם במציאות העסקית החיצונית כדי לדעת למפות ולהבחין מתי כל ממד פועל ומופעל אצל הצרכן, אצל המשווק, וכמובן גם בקרבנו אנו כצרכנים.

המודל של שמידט אותו אנו לומדים ביחידה הנוכחית מציע שימוש ומיפוי של 5 מימדים שונים בכדי לבחון את חווית הצרכן: רגש/אמוציות, חושים/תחושות, מחשבה/קוגניציה, זיקה/שייכות, והתנהגות/פעולה. במשימה הנוכחית ננסה לבחון את שלושת המימדים הראשונים הנ"ל, במשימה הבאה נשלים את השניים הנותרים. אנא צפו תחילה בשלושת סרטוני השיעורים על רגש/אמוציות, חושים/תחושות, מחשבה/קוגניציה.

במטלה הנוכחית, השישית במספר בקורס, נבקש מכם לנתח שתי פרסומות ולבחון היבטים שונים בפרסומות אלו אשר קשורים לשלושת המימדים האמורים.

לצורך המטלה תוכלו למצוא למטה מספר כתבות שבכל אחת מהן שובצו פרסומות שונות שמעוררות רגש. אנא גלשו לכתבות הללו ועברו להנאתכם בין הפרסומות השונות, בחנו עם עצמכם עד כמה אתם נהנים להרגיש, שכן יש בעצם הריגוש הנאה בפני עצמה, אך במקביל, האם מתעוררות בקרבכם רגשות נוספים שונים, למשל, מבוכה ממשהו שהוצג בפרסומת, כעס על מניפולציה רגשית זולה שהפעיל הפרסומאי, או כל תחושה אחרת, חיובית או שלילית, שפרסומות שונות מעוררות בכם. לאחר שעברתם על מספיק פרסומות בחרו שתי פרסומות בלבד שעליהן תבצעו את המשימה הבאה. פרסומת אחת לבחירתכם הינה פרסומת בה השימוש ברגש מתאים ומותאם, כלומר, שהרגש שמתעורר בכם בעת הצפיה תואם לדעתכם למוצר או למותג או למצבי הצריכה וכדומה. זו פרסומת שגם במחשבה לאחור היא נראית לכם טובה באופן שתתמוך במוצר שהיא מפרסמת.

הפרסומת השניה לבחירתכם אמורה ליצור בדיוק את האפקט ההפוך, לפחות אצלכם, גם אם זו תגובה סובייקטיבית. כלומר, אמנם הרגש שמתעורר מהפרסומת עשוי להיות עוצמתי, אולי אפילו יכול להיות רלוונטי למוצר / למותג, אבל במחשבה לאחור, בדיעבד, יתכן שהצרכן יכעס או ירגיש מרומה, יתכן שירגיש שיש כאן ניצול לרעה של השימוש ברגש, בכדי לעורר בו באופן מניפולטיבי אהדה למוצר, או שפשוט הרגש שעולה מעורר דבר שלא תומך באובייקט הפרסומת או אף מזיק לה.

בחרו, אם כן, את שתי הפרסומות והסבירו את בחירתכם בהתאם הקריטריונים הנ"ל שהוצבו לבחירה.

לאחר שסיימתם לבחון את רכיב הרגש, שימו לב כעת לנוסח ההוראות שניתנו קודם לכן. תבחינו בוודאי, אם לא עשיתם זאת עד כה, שבעצם התבקשתם להפעיל קריטריונים של הממד חשיבה / קוגניציה בכדי לבחון את השפעת הרגש. התבקשתם לבחון האם "במחשבה לאחור", אחרי הצפייה, התעורר בכם רגש כזה או אחר. אבל כידוע – רגש הוא רגש, כלומר, הוא מורגש בלי מילים. מהרגע שהוא מוגדר במילים הוא הופך למעשה למחשבה, לכלי קוגניטיבי מתוחכם וגבוה, שרק לבני האדם יכולת להשתמש בו בצורה כזו. הנכם מתבקשים לפיכך לנתח בכל אחת מהפרסומות שבחרתם את המחשבה והקוגניציה שמתלווה לצפייה בפרסומת. אין ספק שהצרכן הוא מערכת מורכבת ומתוחכמת, לא ניתן לצפות בפרסומת ורק להיוותר עם הרגש הגולמי כלפיה. המחשבות והתהליכים הקוגניטיביים עולים ונדחפים לקדמת המוח, שכן זהו מותר האדם, וזהו הדבר הטבעי שמתרחש גם במקומות שבהם הרגש הוא שליט. הנכם מתבקשים לפיכך לנתח את התהליכים הקוגניטיביים הללו שמתעוררים בעת הצפיה בפרסומת – מחשבות, ההשפעה על הזיכרון, אסוציאציות, מסקנות וכל היבט אחר. נסו לבחון ולהסביר האם השילוב של המחשבות / הקוגניציות הללו ביחד עם הרגשות / אמוציות יוצר תגובה שונה אצלכם כצרכנים, לעומת מצב בו היו מופעלות בנפרד רק רגשות או רק מחשבות?

ולבסוף, נגיע למימד החושי. הנכם מתבקשים לבחון בכל אחת מהפרסומות האם מודגשים בהן באמצעות הפרסומת עצמה או באמצעות המוצר המתפרסם בפרסומת אלמנטים חושיים / סנסוריים, כלומר, האם יש רמזים בכל אחת מהפרסומות לתחושות כאלה שמתווכות דרך החושים. בנוסף, נסו להציע למפרסם דרכים להגביר את יעילות הפרסומת, הן במקרה של הפרסומת האהודה על ידיכם, והן במקרה של הפרסומת שבחרתם מתוך מקום שלילי יותר, בין אם בשילוב אלמנטים סנסוריים בתוך הפרסומת עצמה, ובין אם בשילוב אלמנטים כאלה במוצר / בנקודת המכירה, או בכל הקשר אחר של שיווק המוצר.

להלן סדרת הכתבות והפרסומות הרלוונטיות לשימוש, אפשר כמובן להשתמש גם בפרסומות ממקומות נוספים / אחרים בהתאם לרצונכם, ציינו בתחילת המטלה אילו פרסומות בחרתם והוסיפו קישור למיקומם.

הכתבה הבאה סוקרת סדרה של פרסומת מרגשות וסוחטות דמעות. ואם תרצו את הגרסה הישראלית, להלן קישור לפוסט עם סדרה של פרסומות ישראליות מעוררות רגש, או המלצה לפרסומות רומנטיות בליל חורף קר.

בשורה התחתונה, הנכם מתבקשים:

1. לצפות בשלושת סרטוני השיעור
2. לצפות בפרסומות השונות שהוצגו לבחירתכם
3. לבחור שתי פרסומות שהרגש המתעורר בהם מותאם וחיובי ובלתי-מותאם ושלילי מבחינתכם
4. להסביר את בחירתכם
5. להסביר כיצד מחשבות / קוגניציות משתלבות עם האפקט שמעורר הרגש בשתי הפרסומות הנ"ל
6. להמליץ כיצד רכיבים חושיים / סנסוריים יכולים לשפר כל אחת משתי הפרסומות שבחרתכם

בהצלחה! והכי חשוב – תרגישו, תחושו, ותנתחו את הכל בהנאה