הקורס שלנו עומד לקראת סיומו, וכפי שכתבתי בתחילת הקורס, "כל סוף הוא התחלה חדשה". זהו הרעיון שעמד ועומד מאחורי הנושא המרכזי של הקורס שלנו, בנוגע לגיל הפרישה, ולחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לאינטגרציה של הידע, המחשבות, הרעיונות שהצטברו אצל כל אחת ואחד מכם לאורך הקורס והפיכתו למסמך בר-משמעות. אין הכוונה להוסיף עוד ידע ומשימות קריאה נוספות, אלא לחזור לחומרי הקורס, למטלות שביצעתם, ולבחון כיצד ניתן לתרגם את כל אלו לרעיונות יישומיים ולרעיונות ומחשבות שישארו עמכם גם בעתיד.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אם אחזור לדברי המבוא שלי בתחילת הקורס, הרי שהזקנה והפרישה אינם פופולאריים במיוחד. אנשים שואפים להגיע לזקנה מכובדת, לפרוש בכבוד, אבל האסוציאציות שלהם, של כולנו, ואפילו של מוסדות עסקיים ומוסדות השלטון בנוגע לתקופה זו נוגעים לקושי, לחולי, לסיום החיים הקרב.

אך כל אלו סטריאוטיפים מיושנים למדי. גיל הפרישה הוא גיל צעיר למדי כיום, שאחריו לאדם פוטנציאל התפתחות ועשייה של 20-30 שנה. חשבו על עצמכם לפני 20 שנה או בעוד 20 שנה, זהו טווח זמן עצום שניתן לממש בו חלומות, יכולות, ניסיון חיים שהצטבר… אנו בתקופה ששינוי תפיסת הזקנה היא משימה חברתית וכלכלית מחייבת. התפיסה של גיל הפרישה כזקנה שמובילה לסוג של פרישה מהחברה ומחיי העשייה גורמת לנזק רב, הן לפורשים שאיכות חייהם נפגעת ופוטנציאל המימוש שלהם למעשה נבלם, אך גם לחברה כולה – לצעירים שלמעשה נדרשים לממן את האוכלוסייה המבוגרת שהיקפה הולך ומתרחב, לפריון העבודה של השוק, ועוד.

לצורך ביצוע עבודת הסיום הנכם מתבקשים לחזור לארבעת מטלות הקורס שהגשתם ולעיין בהם. היזכרו בדברים שכתבתם בהקשרים השונים. כעת לאחר הרענון גשו לביצוע המשימה הבאה:

דמיינו תחרות "תכניות עסקיות חדשניות" שפורסמה בשוק. הזוכה בתחרות (וירטואלית) זו יזכה בכבוד וגם במימון לתכנית העסקים שהציע. אגב, תחרויות כאלה מקובלות מאוד במקומות רבים בעולם, ולא מעט עסקים יזמיים של צעירים התחילו בצורה שכזו.

במשימה הנוכחית תבצעו סימולציה לעצמכם בהגשת תכנית שכזו בנושא פתרונות לגיל השלישי. שימו לב – אין הכוונה בבנית תכנית עסקית פיננסית – החלק הזה דווקא אינו החלק המהותי כאן. החלק המרכזי הוא "הרעיון" שעולה בדעתכם בנוגע לארגון / עסק / שירות או כל תוצר אחר שהייתם מעוניינים להקים, אילו היו לכם האמצעים לכך, ואשר מתקשר לפוטנציאל שעולה מאוכלוסית הגיל השלישי – אוכלוסיה של פורשים, אשר תפקודם בחיים תקין לא פחות מאלו שעדיין בשוק העבודה בעשור שקודם לגיל הפרישה.

יודגש ש"הרעיון" אינו חייב להיות קשור ישירות לגיל הפורשים, אינו חייב להיות פתרון לבעיה כמכלול, הוא יכול להתמקד אפילו בהיבט צר וספציפי של הנושא כולו.

המשימה הנוכחית תתפרש על פני 3 עמודים שמתוכם יוקדש עמוד אחד יוקדם לרציונל, לרקע, לרעיון העסקי / שירותי שהנכם מעוניינים להציע. מבוא זה יהיה מבוסס על ממצאי ארבעת המשימות שהגשתם לאורך הקורס עד כה, כמובן רק במה שרלוונטי, וכמובן שניתן להשלים בו פרטים בהתאם לצורך.

העמוד השני יוקדש לתיאור המיזם שלכם, הן למאפייניו וכיצד יפעל, והן לגבי השאלה מה הוא מחדש, במה הוא עונה על הצורך שהוגדר במשימה זו ובקורס כולו. נסו לתת גם הערכה תקציבית כללית לפרויקט, למרות שאין הכרח לעשות זאת.

בעמוד השלישי והאחרון נסו לסכם את האימפקט – ההשפעה, שהיתה לעיסוק בנושאי הקורס עליכם, האם התחברתם? מה עורר בכם סקרנות ורצון לפעול? מה גרם דווקא התרחקות ורתיעה. ניתן להוסיף כמובן כל הערה או התייחסות אישית שלכם, כעת עם סיום הקורס והפרידה.

הגשת המטלה עד ליום שלישי 21 ביוני

תודה לכולכם על ההשתתפות הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמשימות האקדמיות השונות

הנחיות למטלת הסיום

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול" במספר היבטים הקשורים למערכות יחסים בעולם העסקי-ניהולי וכיצד היבטים פסיכולוגיים משפיעים ומתערבים בתהליכים שעד לפני מספר קטן של שנים נחשבו רציונאליים, ולעולם הפסיכולוגיה לא היה מקום בהסברם.

מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

באחד השיעורים הראשונים שלמדתי באקדמיה שרטט המרצה לכלכלה על הלוח עקומות ביקוש והיצע  המיועדות למציאת שיווי המשקל בשוק של כמות ומחיר. בסוגריים הוסיף המרצה את האות ט' ליד עקומת הביקוש, ואמר שהדבר מייצג "טעמים" של צרכנים. כמובן ששינוי בטעמים יזיז את עקומת הביקוש למעלה ולמטה, אבל, מאחר ומדובר בנושא לא מדעי שלא ניתן לחזותו, אנחנו…, כך גרס המרצה, "יכולים להתעלם ממנו… זה נושא לפסיכולוגים, לא לכלכלנים".

עוד 16 שנים יחלפו מאותו אירוע ועד לזכייתו של הפסיכולוג פרופ' דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה, שהפך את הביטוי "הלא מדעי" שבסוגריים לאחד מהנושאים האקטואליים ביותר בחקר הכלכלי המודרנית. פסיכולוגיה עסקית ומערכות יחסים הם לב הקונצנזוס כיום בחקר של כל תופעה ארגונית, ניהולית ועסקית, החל ממשמעותם של מותגים, נאמנות צרכנים ועובדים, מחוייבות לעבודה וללימודים, "סנטימנט שוק" בהשקעות בבורסה ותחומים רבים נוספים.

במהלך הסמסטר הנוכחי נחשפתם מעט לעולם התוכן הזה דרך ארבעת המטלות שמאחוריכם, והגענו כעת למטלת הסיכום. כאן הבחירה תעבור לידיכם. במטלה זו אינכם מתבקשים להתמודד עם חומר לימוד חדש אלא לעבד את אשר למדתם, לבצע אינטגרציה כלשהי, ולאסוף את מחשבותיכם לגבי הקורס בכללותו, מהפרטים הקטנים ועד למכלול השלם.

הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (600-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

הנכם מתבקשים להביא לפחות מקור אחד חיצוני ותיאורטי לחיזוק טענותיכם, רצוי מאמר אקדמי ומדעי דרך מאגרי המידע של הספריה, אך אפשר גם מאמר מקצועי מכתבי עת אינטרנטיים הפתוחים לחיפוש חופשי באנגלית או בעברית.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

הגשת המטלה עד 17 ביוני 2013

סיום סמסטר מוצלח לכולכם ובהצלחה בבחינות

אורן ולירון

בכדי לפרוש בכבוד, בכדי לפרוש כנפיים, נדרשים משאבים. חלק ניכר מתושבי מדינת ישראל אינם מחזיקים חסכונות מספיקים במהלך תקופת העסקתם לפני הפרישה בכדי לשמור על איכות חייהם עם פרישתם לגמלאות. חוק פנסיה חובה ("צו ההרחבה") המחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם נכנס לתוקף מלא בשנה שעברה ועשוי לשפר את המצב, אך עדיין, עובדים רבים מתחילים את תהליך החיסכון לפנסיה בגיל מאוחר מידי מכדי לצבור הכנסות חודשיות משמעותיות שישמרו על רמת חייהם בעת הפרישה לפנסיה.

הארכת תוחלת החיים והקדמה הטכנולוגית בעולמנו הן תופעות חיוביות בבסיסן, אך בצידן איומים לא מבוטלים על איכות חייהם את האזרחים המבוגרים. ניתן לשייך זאת לתחום "הקיימות" Sustainability הנוגע לפיתוח בר קיימא שפחות מוזכר בהקשר הנוכחי, אך אין מהותי ממנו ומשפיע על חייו של "האזרח הקטן" ומשפחתו.

בקורס הנוכחי אנו מתמקדים ב"גיל השלישי" שהוא טווח החיים בין היציאה לפנסיה ועד לגיל הרביעי שבו ניכרת ירידה תפקודית. הגיל השלישי הוא התקופה האידיאלית לחיים הטובים, כל עוד הם מתוכננים כראוי, וכיאה למטלה השלישית בקורס הנוכחי, שגם היא מצויה לפני המטלה הרביעית האחרונה ברצף הלמידה (לפני הסיכום), נקדיש אותה לנושא הקיימות האישית ותכנון החיסכון לאורך החיים עד הפנסיה בעידן הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות , וכן לצפות בראיון שערכתי עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק בחדרי במכללה, דרך הקישור הזה, או למטה במסך הנוכחי. שני פריטי מידע אלו יספקו לכם כלים בכדי לבחון את מצבכם האישי בנוגע לחיסכון הפנסיוני, ולהסיק ממנו את מה שעליכם לעשות בכדי להבטיח את עתידכם.

1. תארו בפסקה או שתיים מה שגיליתם על עצמכם בעקבות החומרים הנ"ל. מה מצב החיסכון הפנסיוני שלכם, מה עובד כשורה? האם היו דברים שהפתיעו אתכם לטוב או לרע? מי שמעדיף לעשות זאת, יכול לערוך "הערכת מצב" זו על מישהו אחר – קרוב משפחה או חבר ולא על עצמו.
2. טור דעה לדה מרקר/כלכליסט/גלובס: מאחר ונושא הפנסיה מטריד רבים, נבקשכם לנסח טור דעה / כתבה לאחד מהעיתונים הכלכליים בישראל (אגב, את העבודה הטובה ביותר ננסה להציע ולפרסם בפועל באחד העיתונים הכלכליים בכפוף כמובן לרצונו של הכותב). הנכם מתבקשים לנסח מסמך שיתאים לדור הצעיר המסיים כיום תואר ראשון או שני ונדרש למעשה להיות בשיא תקופת החיסכון שלו בכדי להגיע בעתיד לפנסיה סבירה התואמת לצרכיו. רוב הצעירים ממתינים זמן רב מידי לפני שיתחילו לחסוך כראוי, וכנגד תופעה זו עליכם לפעול במסגרת המטלה הנוכחית למען שינוי המצב הקיים. ניתן להתמקד ב"סטודנט המצוי", בעצמכם, או אפילו במישהו מסוים שאתם מכירים מלימודיכם במכללה למנהל לקראת סיום תואר ראשון או שני, ואשר מתחיל לתכנן את צעדיו לקראת תקופת הבגרות האישית, התעסוקתית, ואחריה פרישה וגיל שלישי. השתמשו במדריך החיסכון הפנסיוני הנ"ל על סעיפיו השונים (ניתן להשתמש בטקסט, ולצרף כמובן קרדיט למקור), התבססו על טיעוניו של דן שפרינצק והנחיותיו, ועל חומרים נוספים שהנכם רשאי לאתר באמצעות האינטרנט אינכם חייבים לנסח את המסמך בפורמט המדויק של שאלות ותשובות, ניתן לבחור את דרך הביטוי הנוחה לכם. אורך הכתיבה עד שני עמודים 600 מילים לכל היותר כמקובל בכתבות עיתונאיות מסוג זה, עליה למצות את כל הנושאים הרלוונטיים שעלו מהחומר. במידה ולא מספיק המקום הנכם רשאים (רק אם ממש נדרש) להוסיף נספח בן עמוד אחד לכל היותר ובו לבטא נושאים פחות קריטיים או את הערותיכם.
3. תנו למישהו אחר לקרוא את מה שכתבתם, בחרו מישהו/מישהי שנראה לכם מתאים לקריאת הטקסט מסיבה כלשהי (הסבירו את מי בחרתם ומדוע). בקשו תגובה/פידבק. שתפו בכשתי פסקאות את התגובות שקיבלתם ונסחו את מסקנתכם הכוללת למשימה הנוכחית.

הגשה בפורטל המודל עד לתאריך 19 באפריל 2016

ראיון עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק:

היכרות מעשית עם מתודת הלמידה מתוך הצלחות

לצורך המטלה השניה, חומרי הקריאה והיישום שלה, נשתמש בחוברת שהופקה בשנת 2011 על ידי היחידה ללמידה מהצלחות במכון ברוקדייל (מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל) תחת הכותרת "קידום תהליכי למידה עם ארגונים: תדריך להיכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת" מאת שרית אלנבוגן פרנקוביץ', ארנה שמר ויונה רוזנפלד. מדובר בחומר תמציתי המאורגן בצורה מתודית עבור מלווי למידה ולכן ניתן לקבל מהחוברת התרשמות מעמיקה מצד אך מהירה מאידך, כדי "לקפוץ למים" מבלי להתעכב יתר על המידה.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא ולעיין בחוברת, כל אחד לפי הצרכים שלו, בעומק ובהרחבה הנדרשים לדעתו כדי לבצע את המשימה המתוארת בהמשך. החוברת זמינה לקריאה והורדה באינטרנט כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/Method-for-Learning-from-Success-S-138.pdf

הנספחים המוזכרים בחוברת ניתן לצפייה והורדה כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/138-11-Method-for-Learning-from-Success-APPENDIX-HEB.pdf

והרקע הכללי על הפקת החוברת ועל היחידה בכלל נמצא כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/?CategoryID=156&ArticleID=261

תודות ל מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל שבנדיבותם מפיצים באופן פומבי וחופשי את תוצרי הלמידה החשובים הללו, ובמיוחד לפרופ' יונה רוזנפלד שאותו עצמו נפגוש במטלה הבאה במסגרת ראיון שאערוך עימו בקרוב. אגב, שאלות וסוגיות שתרצו להעלות בפני פרופ' רוזנפלד ניתן לשלוח כבר כעת דרך גליה או לירון, ואני אעלה אותן במרוכז או אשלב אותן במהלך הריאיון עימו בחודש הבא.

חוברת זו נכתבה כתדריך עבור מלווי למידה מיומנים בבואם לארגונים המתעניינים בתהליכי למידה מהצלחות כמנוף ללמידה מתמשכת. אמנם הנכם בקורס הנוכחי אינכם מלווי למידה מוסמכים, אולם לצורך הקורס הנוכחי תוכלו לטעום מעט מהחוויה הזו, ודרכה להבין וללמוד את המתודה. אני בטוח שמי מכם שיתלהב ממנה, יוכל לפנות בהמשך ולמצוא דרכים להעמיק וללמוד את המתודה ואף להפוך למלווה למידה מוסמך.

אישית אני יודע על עצמי שאת ההבנה והלמידה המעמיקים ביותר אני משיג בתחומים אותם אני מלמד. פוזיציית הסטודנטים הלומד תהה תמיד פאסיבית ופחות מחייבת מפוזיציית המורה, המנחה, היועץ, שכן עליו לקחת אחריות ולהעמיק את הלמידה מעבר למינימום או לממוצע הנדרש. ומאחר שבלמידה מתוך הצלחות עסקינן בקורס הנוכחי, בואו ננסה ללמוד וליישם בעת ובעונה אחת.

במטלה הקרובה תתבקשו לקרוא את מתווה ההנחיות למלווה הלמידה, למצוא מסגרת כלשהי שאותה תלוו לצורך למידה מהצלחות, ועליה תפעילו את המתווה כהתנסות ראשונה. מאחר וזהו פיילוט ראשון עבורכם, עליכם לבחור מסגרת ידידותית במיוחד, שמודעת לכך שזו התנסות ראשונית עבורכם, שכוללת אנשים שאתם מכירים ויש ביניכם יחסים חיוביים ומפרגנים, וכמובן שלכולכם יש אינטרס משותף ללמוד ולתמוך בתהליך הלמידה. זה יכול להיות צוות מצומצם בעבודה, קבוצת חברים מהצבא, מבית הספר, מהספורט, או מכל מסגרת אחרת שמחזיקה מטרה משותפת כלשהי, אפילו בתוך המשפחה הגרעינית המצומצמת או המורחבת שמעוניינת ללמוד דבר-מה במשותף בצורה חיובית שנובעת מהצלחות. אין צורך להחליט מייד, קראו ראשית את חומר הקריאה, ראו שאתם מבינים ומפנימים אותו, שאתם מרגישים מספיק מוכנים לצאת לדרך. אל תרוצו קדימה, אתם כרגע גם הלומדים ועומד מעט גם מלווי הלמידה.

מומלץ לקרוא כמובן את כל החוברת מתחילתה, אך מאחר וכבר חקרתם מעט את תחום הלמידה מהצלחות במטלה הראשונה, אינם מתחילים משלב אפס. לפיכך החלק היישומי באופן ישיר עבורכם מתחיל בעמוד 14 בכותרת "הגדרת המטרה של מפגש ההיכרות". מכאן ואילך נסו לקרוא את החומר גם בעיניים של סטודנט שלומד חומר ומתודה חדשה, והן בעיניים של מנחה תהליך שעוד מעט תעבירו בעצמכם.

חשוב לעבור על הנספחים ולראות מי מהם עוזר לכם להתגבש. למשל, לא כדאי לוותר על "נספח ג: דוגמה לתשאול" – "ספרי לנו את סיפור ההצלחה. הלמידה מהצלחות זה מה עשית ולא מה הרגשת". כמו כן כדאי להשתמש בעקרונות של נספח ז בכדי להזמין בעל פה או בכתב את המשתתפים שלכם – "דוגמה למכתב: הזמנת המשתתפים לסדנת היכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת".

בנספח ט תוכלו למצוא סדר יום של מפגש מלא. אין ציפייה במטלה הנוכחית להיקף נרחב כזה של פעילות, אנחנו מציעים להקדיש כשעה להיכרות אישית והכירות עם השיטה ועוד כשעה וחצי ליישום והפעלה באופן ממוקד ומצומצם. מוצע להתכנס בפורום קטן ואינטימי יחסית של 3-5 אנשים לכל היותר, ובהתמודדות עם סוגיות משמעותיות מחד, אך שאינן טעונות ברגשות שליליים, ולהיפך, מעוררות תחושת התלהבות ורצון למינוף ושגשוג בעקבות מקרה של הצלחה. מומלץ להתמקד ולהקדיש את רוב זמן הסדנה לגישה הראשונה של המתודה הרטרוספקטיבית, אך להותיר גם זמן לחשיבה למתודה השניה המתמקדת ביישום לעתיד ואף השלישית שמתבוננת על תנאי הלמידה האופטימאליים ומה עשוי לקדם או לחסום למידה. זכרו שזו "מיני-סדנה" לצורך התנסות בשיטה של למידה מהצלחות, ולכן נסו להתמודד עם סוגיות שניתן לפתוח ולסגור תוך זמן קצר יחסית, וללא מורכבויות רגשיות או ארגוניות עמוקות. כמובן שככל שתעמיקו בהמשך תוכלו להעיז ולהמשיך, ללא קשר לקורס הנוכחי, לייעדים נוספים ומשמעותיים.

העמקה נוספת בקריאה כדי לעשות בטקסט שמופיע מעמוד 26 עד עמוד 37 תחת הכותרת:

"ח. מבחר שאלות המתעוררות בעת חשיפת מתודות הלמידה והתשובות עליהן" אשר מסכם למעשה את הרעיון והשיטה הלכה למעשה. מעמוד 55 והילך ניתן למצוא מונחים ביסוד הלמידה מהצלחות המתוארים ומוגדרים לפי סדר הא' ב'.

אז מה נדרש לעשות?

לבחור קבוצת התייחסות שלכם שעימה הייתם רוצים לעבור את החוויה הנוכחית, רצוי שזה יהיה צוות מצומצם של 3-5 אנשים, אך אפשר גם עם אדם אחד בלבד או עם קבוצה גדולה יותר במידה וזה עונה על מטרות המשימה לדעתכם. חשוב לבחור, כפי שצויין קודם לכן, משהו שיהיה לכם נעים וחיובי לחקור ולבדוק, משהו שאנשים גאים ושמחים לחלוק ולשתף כך שלא יהיה צורך בהסתרה או מבוכה, וכמובן משהו שהייתם אתם או מרואיינכם שמחים לשכפל או ללמוד להצליח עימו או ממנו שוב ושוב, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף, וכמובן, שאינכם בטוחים כדי ניתן לשחזר או לשמר את ההצלחה הזו.

לפני היציאה לשטח קראו את החוברת והנספחים. ישנם חלקים אותם הדגשתי קודם לכן שבהם כדאי להעמיק, ישנם אחרים שתוכלו לרפרף עליהם כרשימת ציוד למסע, לוודא שאתם בכיוון והכנסתם אותם לתרמיל. את תחששו לטעות או לפספס, היתרון הגדול בלמידה מתוך הצלחות בניגוד ללמידה מתוך כישלונות, שבסך הכל אנחנו עוסקים בחומרים חיוביים ורוח המסע והחקר אמורים להיות גם הם חיוביים.

עליכם לתכנן מפגש בן שעתיים לפחות אותו תתעדו ועליו תדווחו לאחר מכן במשימה הנוכחית. ניתן, אם יש צורך, לשמור על אנונימיות המשתתפים ואין צורך להזכירם או לחשוף אותם ישירות במידה ומדובר לדעתכם בנושא או תחום רגיש, לדוגמה, בשל סודיות תעסוקתית או אחרת.

הקדישו כ-2 עמודים לתאר את ההכנות שערכתם לקראת המפגש, כ-5 עמודים לתיאור המפגש עצמו בצורה גולמית – מה קרה במהלכיו, וכיצד הם תואמים (או לא תואמים) לשלבים שמתוארים בחוברת. ולבסוף הקדישו 2-3 עמודים אחרונים למסקנות על התהליך עצמו באופן ישיר וכן על מה שלמדתם על למידה מהצלחות ועד כמה היא ישימה לדעתכם לחיים האישיים והארגוניים בכלל.

כאשר נקרא את העבודות ונצטרך לתת להן ציון נשאל את עצמנו בעיקר עד כמה השתמשתם בעקרונות המתוארים בחוברת לצורך היישום של השיטה, ומכאן, עד כמה הבנתם את עקרונות השיטה. כמו כל נושא אקדמי, מותר ולגיטימי כמובן שתהיה לכם ביקורת על המתודה, או להיפך, שתתלהבו ממנה מאוד, ואף תוסיפו לה רכיבים מתוך הרחבת ידע שביצעתם, אך כך או כך, חשוב להביא לידי ביטוי בטקסט בצורה ישירה וברורה את הבנתכם התיאורטית את השיטה ואת יכולתכם ליישם את הגישה לעולם המעשה תוך גזירת מסקנות ותוכניות ביצוע להמשך כתוצאה מכך.

הגשת המטלה עד יום שלישי 28 באפריל 2015 בפורטל הלימודי

חג שמח ולמידה מהצלחות מוצלחת לכולכם

אורן גליה ולירון

במטלה הראשונה של הקורס נחשפתם למונח ה"זרימה" וניסיתם לבחון כיצד חוויית הזרימה נראית בחיי היום-יום שלכם. במטלה השנייה נבקש להעמיק את תכני המטלה הראשונה ולהמשיך על בסיס ממצאיכם לבחון כיצד נראה הנוף מהמדרגה החמישית של מאסלו.

מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

התיאוריה של אברהם מאסלו, שנראית היום כמעט טריוויאלית אך היתה חדשנית לתקופתה, חילקה את צרכי הפרט בהיררכיה של צרכים מהבסיסיים ביותר שנדרשים להישרדות וקיום ועד למימוש העצמי. במציאות של ימנו הפכו ארבע המדרגות הראשונות של ההיררכיה ל"ברירת מחדל". למעשה כולכם, אפילו מעצם נוכחותכם בתכנית הלימודים הנוכחית, נאבקים על קיומכם האקזיסטנציאליסטי במרחב המדרגה החמישית של מאסלו. חשוב לכם כמובן להצליח, להשתכר היטב, לזכות בהערכה חברתית, כל אלו במונחי ארבעת המדרגות הראשונות, אבל באופן פרדוקסאלי, ככל שהעולם נעשה עשיר ושופע יותר, ככל שמגוון ואפשרויות הבחירה מתרחבות, כך המצוקה דווקא גוברת. האדם מטבעו אינו מסתפק בהישגיו הבסיסיים, וכאשר אלו מתמלאים, נוצרים מייד יעדים חדשים שאינם מסופקים. הרכב הנפלא שאדם שואף לרכוש מספק מזור למספר שבועות לאותו צורך של הישג ומימוש, אך גאג'טים חדישים כגון אלו, יקרים וזולים כאחד, אינם מחזיקים זמן רב בייעודם זה. מכאן שבתקופה בה אנו חיים נדרשים עוגנים יציבים ומצפן בעל מחט מכוילת היטב לצפון האישי של כל אדם ואדם שיצביעו על הכיוון במעלה הגבעות והאתגרים שמציבה המדרגה החמישית, שבאופן מפתיע, אינה מהווה פסגה, אלא סדרה של קפלי קרקע חדשים, שלמרות שאינם עשויים מחומרים קשים כמו מזון וגג להגנה, הם נחשקים ונדרשים, אולי אף יותר מאלו שמצויים בבסיס הפירמידה.

החלק התיאורטי

אנא קראו את הפרק השביעי מתוך ספרו המתורגם לעברית של צ'יקסנטמיהאהי "זרימה", עמודים 179-201 בהוצאת אופוס המצורף להלן באישורה הנדיב של ההוצאה לאור.
הספר זרימה מאת מיהי צ'יקסנטמהיי יצא בישראל בעברית בהוצאת אופוס www.opus.co.il

פרק 7 בספר זרימה לקריאה

כותרת הפרק "עבודה כזרימה" והוא אחד הפרקים הרלוונטיים ביותר בספר להקשר שלנו בבית הספר למנהל עסקים. סכמו את הפרק בעמוד עד שניים (עד 500 מילה).

החלק היישומי

באחד מספריו של ד"ר טל בן שחר המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית מציע בן שחר לערוך רשימת נושאים, פעילויות ודברים שאנו עושים בשלוש קטגוריות. ניתן ורצוי לחזור על פעילויות מסוימות בתוך שלושת הקטגוריות, וכמובן שרצוי להוסיף ולפרט נושאים שצריכים להופיע רק בקטגוריה מסוימת:

1. חוזקות: מהן העוצמות שלי? דברים שאני טוב בהם, מקבל עליהם פידבקים טובים, שאני יודע שאני חזק בהם
2. הנאה: מה גורם לי הנאה? מה אני אוהב/ת לעשות? גם הנאות קטנות של היום-יום שיש בהן "כיף" טהור, גם הנאות גדולות של הישגים שיש בהן סיפוק.
3. משמעות: מה משמעותי עבורי? מה נותן לי תחושה של שליחות והגשמה עצמית? לא בהכרח רק דברים גדולים ונשגבים, אך דברים שכן נותנים השראה ומשמעות פנימית.

כמובן שבחיים שלושת הקטגוריות הנ"ל לא חופפות. ישנם דברים שאנחנו חזקים בהם, אך אינם נותנים לנו בהכרח משמעות ואינם גורמים לנו בהכרח הנאה מיוחדת. אני למשל ממש מעולה ברחיצת כלים. אינני יכול להעיד שזו פעילות שגורמת לי הנאה מיוחדת ובוודאי לא משמעות. יש עם זאת חוויית זרימה מסוימת בתהליך רחיצת הכלים שעשויה להעיד על כך שמשהו בפעילות הזו עשוי לספק ולספר משהו מעניין על דברים שכן גורמים להנאה ומשמעות – נדון בכך מייד, אך נסיים קודם כל את רצף הסעיפים הנ"ל, נעבור מחוזקות למקורות ההנאה: אני נהנה מאוד ממנת סביח אצל עובד בגבעתיים, אני נהנה גם לשמוע מוסיקה ולטייל. איכשהו כל אלו אינם מתקשרים עבורי ישירות לחוזקותי (לעיתים דווקא לחולשותי, בכל מה שנוגע למתוקים), ולמרות שבהנאות הללו יש משהו שממחיש שטוב לחיות, ישנם כנראה דברים שנותנים לי תחושת משמעות גדולה יותר בחיים. ואם במשמעות עסקינן, הרי שיש דברים שאנו עושים שכנראה נראים לנו חשובים וערכיים. לדוגמה, כאשר אנו מקדישים יום לזיכרון הנופלים או לזכר אירועים חשובים, אנו מתמלאים בהשראה ותחושה של משמעות. עם זאת, תחושה זו אינה קשורה בהכרח לחוזקות, ובוודאי שאינה מהנה. לסיכום, ישנם דברים רבים שאנו נוהגים לעשות מתוך מוטיבציות שונות ומגוונות, ויתכן ששלושת הקטגוריות שציינתי אף לא מכסות את כולם. ולמרות שראינו שניתן לתאר פעילויות עצמאיות עבור כל קטגוריה (חוזקה, הנאה, משמעות), ישנם בוודאי דברים שחוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות. למשל אצלי – אני מניח שהכתיבה המחקרית שלי, מבטאת כנראה משהו שמגיע מהחוזקות שלי ואין ספק שאחרי למעלה מ-20 שנה באקדמיה אני מיומן בה מעצם העיסוק הקבוע שלי במחקר. אך היא אינה רק ביטוי פרגמטי של ביצועים, שכן היא מסבה לי בדרך כלל הנאה וסיפוק, וללא ספק גם נותנת לי גם משמעות לחיים. זו למשל דוגמה לפעילות שניתן לזהות בשלושת הקטגוריות. אך גם דברים שאינם מופיעים באופן טבעי בשלושתן עשויים לספק קצות-חוט לפעילויות אסטרטגיות של הפרט. רחיצת הכלים, למשל, שהוזכרה לעיל, לא כוללת אצלי אמנם הנאה ומשמעות, אבל אם נבחן את מהותה, ניתן להבחין שיש בה עקרונות מנחים של זרימה – היא כוללת רצף פעולות מובנה, שמצד אחד מספקות פידבק מיידי על כל כוס או צלחת שעברו טיפול, אך אינן רוטיניות לחלוטין שכן נדרש טיפול שונה בכוס עדינה, צלחת קרמיקה או מחבת שמעט נשרף על האש. חדי העין שבינכם בוודאי מגלים מייד עד כמה חוזקותי ברחיצת כלים יוצאי דופן, אך בינינו, זה אינו בהכרח הדבר המעניין. אך מאחר ואני סבור שמקורות הזרימה הם עדות לתופעות רחבות ומעניינות בהרבה, אני מנסה לאמץ את מחשבתי כדי להבין איזו התנהלות נוספת בחיי דומה קצת לרחיצת הכלים. לא היה צריך ללכת רחוק מידי. עבודתי המחקרית דומה מאוד לרחיצת כלים. עליך לבחון משתנים מסוגים שונים, להריץ על כל אחד מהם פרוצדורה סטטיסטית מסוימת, ולראות כיצד לאט-לאט אוסף הכלים המלוכלכים בכיור של המעבדה שלי, מתחיל להיראות נקי ומבריק, עד שבסופו של תהליך בן כמה שעות אני מוצא עצמי עם סט כלים שמאפשר לי לשבת ולכתוב מאמר. למרות שאין שאר-רוח רב ברחיצת כלים, אני מעריך שרבים מכם יוכלו להזדהות עם חווית הזרימה שמלווה אותי במהלך פיצוח של סוגיה מדעית עד לפתרונה במאמר. בהתבוננות מהצד אני מבין אולי שהזרימה שמתרחשת בזמן רחיצת הכלים היא אותה נטייה שמאפשרת לי "לשחק" עם הנתונים בתוכנת SPSS במשך שעות, ולהתכנס מהם לתוצר שמצוי בליבת העיסוק שלי כחוקר. רחיצת הכלים היא סיגנל שעשוי לעזור לי לבחון את חוזקותי, מקורות ההנאה, ומקורות המשמעות שלי בחיים, ואין ספק שהמחקר המדעי נמצא בנישה הזו.

שיתפתי אתכם באריכות במחשבות שלי על קטגוריות המעשים והפעילויות שלי, בכדי להמחיש את מה שאבקש מכם לעשות במטלה הנוכחית:

1. רשמו כמה שיותר פריטים של פעילויות, התנהגויות, מעשים, וכו' בכל אחת משלושת הקטגוריות הנ"ל באופן בלתי תלוי, כלומר, בלי לנסות לחבר ולקשר ביניהם. ניתן להשתמש בפריטים יותר מפעם אחת כמובן, עבור כל קטגוריה, בהתאמה.
2. התבוננו על הממצאים שלכם מהמטלה הראשונה, נסו לבחון אילו פעילויות עלו במטלה הקודמת ואשר קשורות באופן כלשהו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, לפעילויות השונות שמופיעות ברשימה הנ"ל.
3. בחנו אילו פריטים חוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות, בין אם באופן מלא ומיידי, ובין אם באופן עקיף דרך משמעות הפעילות (ראו לעיל את הקשר בין רחיצת כלים לעיבוד סטטיסטי).

תארו את ההתבוננות הנ"ל בכתיבה שמתארת את מחשבותיכם, את הדברים שהחלטתם לבדוק, קשיים בתהליכי קבלת ההחלטות שבהם נתקלתם, תובנות שעולות אצלכם תוך כדי תנועה וכדומה. נסו לקשור את הכתיבה היישומית לעקרונות שהופיעו בפרק הקריאה. (שניים עד שלושה עמודים למכלול הכתיבה בחלק התיאוריטי).

הגשה עד 01 באפריל 2014 בחצות.

אז מי מפחד משיווק לעמותות?
במטלה הקודמת חלקתי עמכם את חווית הייעוץ שלי לעמותות למען הקשיש של ארגון אש"ל. לקראת המטלה הנוכחית, אחזור על ההקדמה בשנית:
לפני כעשר שנים פרסמתי מאמר תחת הכותרת הנ"ל בכתב העת "מסר לעניין", כתב העת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום לקשיש בישראל. המאמר עוסק, כפי שתוכלו לקרוא במטלה הנוכחית, בשיווק בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח. לתחום זה הגעתי דרך אש"ל – "האגודה לפיתוח שירותים למען הזקן בישראל" שהוא ארגון הגג הגדול בארץ לטיפול בקשישים, ממעונות יום, מועדונים וכל שאר השירותים החברתיים ושירותי המידע בנושא זה.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הוזמנתי לאש"ל לאחר שחוק הסיעוד נכנס לתוקף והביא עימו גורמים פרטיים רבים לתוך תחום הסיעוד בשל המשאבים הרבים שזרמו אליו. אנשי השירות הציבורי שלא היו מיומנים בשיווק ומכירה, הפסידו מייד את הקרב מול הארגונים העסקיים, ואני התבקשתי לעזור לעובדים הסוציאליים, האחיות, ושאר צוותי העמותות למען הקשיש, להתמודד עם המצב. די מהר זיהיתי את הבעיה, שכן אנשי המגזר הציבורי לא ראו עצמם כאנשי שיווק לשירותים שהם מספקים ואף ראו בשיווק עצמי של שירותיהם כפחיתות כבוד. הפתרון שהצעתי היה כרוך בהגדרה מחדש של שיווק ומכירה, תוך שימוש במונח מתוך עולם הטיפול של העובדים הסוציאליים המכונה Reaching Out כפי שיוסבר בהמשך במאמר. הגדרה מחדש זו אפשרה לי יצירת שפה משותפת והזדהות של אנשי המגזר הציבורי המטפלים בקשישים עם שיטות אסטרטגיות ומכירתיות שתאפשרנה גם לעמותות חסרות האוריינטציה העסקית להצליח בשיווק וגיוס לקוחות, לא פחות מאותם גורמים שהגיעו מראש עם עמדה יותר אינטרסנטית.

בחודשים האחרונים אני מנסה לדון ולעסוק בנושא הגיל השלישי וההתמודדות עם היציאה לפנסיה בכיתות שונות של תוכניות ה-MBA שלנו בבית הספר, וכן עם חברים וקולגות לעבודה. התחושה שמלווה אותי לאורך כל הדרך, שאיך שלא נסתכל על זה, אנשים לא רוצים לעסוק בנושא הזה של היציאה לפנסיה. אין חולק על חשיבות הנושא, אך שוב ושוב אני מוצא, הן את עצמי, והן את שותפי לשיחה, מתקשים לצבור "אנרגיה" של יזמות ועשיה כדי לטפל בתחום הזה כפי שראוי שיקרה הן מבחינה ערכית והן מבחינת פוטנציאל עסקי. אינני יודע לומר אם הרתיעה היא מהגיל השלישי עצמו, או מהעיסוק העסקי-ניהולי הקשור לגיל השלישי, אך בשורה התחתונה, התחום זוכה לפחות תשומת לב ממה שהיה ראוי לו. ננסה בעזרת הקורס הנוכחי, וכעת בעזרת המטלה הנוכחית, לשנות משהו בסטטוס קוו.

במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את המאמר "מי מפחד משיווק בעמותות". לאחר מכן נסו להגדיר משימה עסקית שאליה אתם עומדים לייעץ במהלך המטלה הנוכחית. ניתן לבחור למשל עמותה שמתמודדת עם אתגרים כלשהם, בכל נושא שהוא, לא בהכרח שקשור לגיל פנסיה, או לבחור מיזם עסקי-חברתי שראוי להצליח ולקום, או אחד שכבר מתמודד עם הקמתו, ניתן לראיין גורם ניהולי בעמותה כלשהי, או גורמי ממשל / עירייה שקשורים לתחום העמותות, ובקיצור, למצוא אתגר ניהולי-עסקי-חברתי אשר מתמודד עם דילמה כלשהי, ושהמאמר הנוכחי והסוגיות שהוא מעלה עשויים לתרום לו.

כמובן שהייעוץ אינו חייב להיות הלכה למעשה, רובכם תכתבו תיאור מקרה המתאר כיצד הייתם מנתחים ומייעצים לגורם שבו הנכם מתמקדים, אך כמובן שיכול להיות מעניין ומספק לעשות את התהליך ישירות באמצעות שיחה וראיון עם גורם שטח אמיתי שמתמודד עם בעיה, כל עוד תהליך זה נעשה מצידכם בשקיפות ובצניעות הראויה לתהליך המתבצע במסגרת של קורס אקדמי-לימודי על ידי סטודנטים.

מבנה העבודה הינו:

• תיאור הארגון או המיזם שהנכם עומדים לייעץ לו
• תיאור הדילמה המרכזית עימו מתמודד הארגון
• ניתוח הדילמה והמלצות לאופן ההתמודדות עימה לאור המאמר ובשילוב של כל מידע נוסף שתראו לנכון

היקף העבודה בין 3-5 עמודים לפי שיקול דעתכם.

הגשה בפורטל המודל עד יום שלישי 29 במרץ 2016

למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו "להצלחה יש דרך, והיא מתחילה כאן ועכשיו" – את הכותרת הזו ראיתם בוודאי במהלך לימודיכם במכללה למנהל. היא מופיעה על קירות של מבנים וכיתות ונאמרת מתוך סרטון שהופק לפני כשנה לקראת היום הפתוח לנרשמים. בין אם הנכם מזדהים עם כותרת זו ובין אם לאו, היא מתאימה לפתיחתו של הסמסטר הנוכחי שיתמקד בסוגיית ההצלחה וה"למידה מתוך הצלחות". ברוכים הבאים לכולכם לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הקורס מיישם שיטת למידה מסורתית אך שאינה נפוצה במקומותינו. אני משתמש בה מזה 16 שנה כאן בבית הספר למנהל עסקים, ובין אם תאהבו, תשנאו, או תהיו אדישים לאופייה, היא תשבור מעט את שגרת הלמידה המסורתית בתואר. הסמסטר הנוכחי בו נתמקד בלמידה (מהצלחות) יוכל לספק לנו גם התבוננות בתהליך מקביל על הלמידה שלנו בקורס הנוכחי. נוכל לשאול שאלות לגבי אופי הלמידה בהתכתבות ללא מפגש פיזי בינינו, וכמובן לנסות ולהבין מכך מה אופי הלמידה מהצלחות שמתאים לכל אחת ואחד מאיתנו בעבודה ובחיים בכלל. לוח המודעות האלקטרוני של הקורס נמצא כאן ובו תוכלו להתעדכן במרוכז על פרסום מטלה חדשה ומועד הגשתה, הודעה על כך תישלח תמיד גם בדואר האלקטרוני דרך הפורטל הלימודי. בהמשך מסמך זה אפרט את אופיו של הקורס, מבנה הלמידה והמטלות שלו, אך ראשית, לפני שנגלוש להיבטים הלוגיסטיים, אני מעדיף לפתוח דווקא במהות ובתוכן הקורס. הקורס הנוכחי מעלה בכל סמסטר נושא שונה, המבנה שלו זהה, כפי שאפרט מייד, אולם תוכן הלמידה וחומר הקריאה, הלימוד והיישום, שונים וחדשים מידי סמסטר. הנושא שבחרתי להתמקד בו בסמסטר הנוכחי הינו  "למידה מהצלחות". אני מצפה שעד לסיום הסמסטר נוכל להבין ולהכיר את המושג הזה מהיבטיו השונים, ונדע ליישם את הידע הזה להצלחות אישיות, מקצועיות וארגוניות, שכן הסנדלר אינו אמור ללכת יחף – חומר הלמידה והצלחת כל אחד מאיתנו, יכולים במקרה הנוכחי ללכת זה עם זה, יד ביד. פיתוח מתודות ומחקר בתחום הלמידה מהצלחות מתבצעות באופן עקבי במסגרת "היחידה ללמידה מהצלחות" במכון ברוקדייל של הג'וינט ועומדים לרשות הכלל. נשתמש רבות בחומרי ופרסומי היחידה במסגרת הקורס הנוכחי. בראש היחידה והפיתוח עומד חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית פרופ' יונה רוזנפלד, מוותיקי העובדים הסוציאליים בישראל, הקב"ן הראשון בצה"ל, פרופסור אמריטוס של בית הספר לעבודה סוציאלית ולמדיניות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מכתביו ופיתוחיו ילוו את הקורס הנוכחי. כפתיח לקורס הנוכחי ולמטלה הראשונה ברצוני להביא להלן מעט מתוך דבריו של פרופ' יונה רוזנפלד: למידה מהצלחות היא תהליך של למידה שמטרתו לזהות את הפעילויות ואת עקרונות הפעולה שתרמו להצלחות בעבר למען השימוש בהן בהווה ובעתיד. עקרונות ופעולות אלו שמובילים להצלחות, לעיתים כאלה שהינן חוזרות ונשנות ולפיכך לכאורה מוכרות, אינן מודעות ומוגדרות לפרט ולארגונים ולכן מצויות בתוכם על פי רוב באופן סמוי. כלומר, במערכת קיימת הנטייה, שגרת העבודה ומגוון מנגנונים אוטומטיים ואינטואיטיביים שדוחפים לכיווני ההצלחה,  אולם הם נסתרים פעמים רבות מן העין ואינם מוגדרים בצורה מפורשת. בעוד שהמצוינות, לכשעצמה, היא בבחינת ציון לשבח, הרי שבאמצעות שימוש בלמידה מהצלחות יוכלו בעליהם – יוצריהם של תוצרים מצוינים לפעול למען הפצתם, ובתוך כך לתרום למערכות ולאנשים נוספים. לכך דרושות הן התמצאות בשיטות הלמידה מהצלחות והן רוח של נדיבות המקדמת את הנכונות ואת המודעות של המצליחים לצורך להנחיל לאחרים את הידע על אודות מה שעשו. זיהוי הידע הסמוי והצגתו בלשון מכוונת לפעולה עשויים להפיח רוח של אופטימיות במצבים שהכישלון בהתמודדות איתם הוא תדיר. לא במקרה התפתחו לאחרונה ברוח זו, נוסף על "למידה מהצלחות", גם גישות של "תפנית חיובית" – Positive Deviance "חקר מוקיר" – Appreciative Inquiry ושל למידה במחקרי "עמידות" Resilience, אשר השימוש בהן הולך וגובר בעשור האחרון. פרופ' רוזנפלד טוען שבכדי ללמוד מהצלחות מוכרחים להיות אופטימיים ובעלי חוש הומור, לראות את נקודת הסוף, שהיא אופטימית – כך למשל ילדים לומדים ומצליחים. חשוב לזכור, לטענתו, שאנחנו חוזרים ועושים הרבה פעולות פשוטות ושגרתיות בצורה מוצלחת, פשוט בגלל שהצלחנו לבצע אותן, ועל פי רוב באופן סמוי ולא מודע. לדוגמא – בישול: אנחנו לומדים מההצלחות שלנו ומהצלחותיהם של אחרים. חשוב להכיר בכך שלמידה מהצלחות איננה רק סטטית, שכן גם כשאנו לוקחים מתכון שהצליח אנחנו יכולים להוסיף עוד משהו שמתאים לנו ועשוי לשפר את ההצלחה הבאה. בתחום הלמידה מהצלחות מוכרות שלוש מתודות או אוריינטציות פעולה. ננסה לתת מקום לכל אחת מהן במסגרת הלמידה הקבוצתית שלנו הסמסטר, אולם יש להכיר שהשימוש הולך ונעשה מורכב יותר ואבסטרקטי יותר ככל שעוברים מזו הראשונה להלן לשנייה ובמיוחד לשלישית: א. למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית. גישה זו מתמקדת בהבנה שהייתה הצלחה, למשל שהתלמיד או העובד התקדם והצליח, בבירור השאלה מה היו המחירים שהיה צריך לשלם עבור ההצלחה – מרכיב חשוב שנדרש כיוון שהפרט והארגון חייב להכיר במחיר שההצלחה דורשת, ולעיתים להצהיר שאינו מעוניין לשלם מחיר זה גם במחיר ויתור על ההצלחה. לאחר מכן המתודה דורשת פירוט של הפעולות שהביאו להצלחה. זוהי למידה באמצעות התבוננות פנימית ומשוב – אינטרוספקציה ורפלקציה – המשתתפים נדרשים לא להסביר, אלא לדעת מה בדיוק עשו. זו מהותה של המתודה הרטרוספקטיבית המתבוננת לאחור ומפיקה תובנות יישומיות מהתבוננות זו. ב. המסע בעקבות שאלת למידה – המתודה הפרוספקטיבית. גישה זו כרוכה במסע בעקבות שאלת למידה. במהלך המסע נבחנת סוגיה לא פתורה שהופכת לשאלת למידה מודעות וברת למידה. התהליך כמו קודם דורש גם המרה של תהליך החיפוש לעשייה בפועל. ג. הלמידה על הלמידה למען הנחלת למידה מתמשכת במערכות חברתיות. זוהי סוג של "מטה-למידה". הכוונה היא להתבוננות של המשתתפים על דרכי הלמידה שלהם, הנובעת מהתפיסה שזה מאפשר למידה. בסוף כל מפגש שואלים את המשתתפים איך למדו היום – כלומר ביצוע תהליך התבוננות על ההתנסות עצמה ולמידה לצורך שיפור ביצוע בעתיד. הפתגם "אין חכם כבעל הניסיון" מופיע בכתבים רבים ובצורות שונות כ-1000 שנים. ההכרה שהניסיון חשוב מהידע או לפחות בשילוב עימו הכרחי לצורת השגת הצלחה, נראה כמוסכמה אוניברסלית. אך הניסיון עצמו אינו נובע בהכרח מהצלחה, גם ניסיון הכישלון יכול ללמדנו, ולמעשה, במקרים רבים אנשים מנסים ללמוד מתוך כישלונותיהם. בקורס הנוכחי ננסה להתרחק מגישה זו ולהתמקד בניסיון ובלמידה מתוך הצלחות. עם זאת, חשוב להדגיש שלמידה מהצלחות איננה מדירה את חקר הכישלונות מהבמה ואינה מהווה כסות לקיומם של כישלונות ואף מהפוטנציאל שקיים בהם ללמידה. סטף ורטהיימר, בספרו "איש ליד מכונה" מספר על התמודדותו עם כשלונות: "…במקומות רבים נכשלנו…הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. חלקם של הכשלונות אינו נופל, בעיניי, מחלקן של ההצלחות". מייקל ג'ורדן, הכדורסלן האגדי, מסכם את הקריירה שלו: "החטאתי יותר מ – 9000 זריקות לסל מתוכן החמצתי 26 זריקות מכריעות משחק, הפסדתי כמעט 300 משחקים, נכשלתי שוב ושוב בחיי וזאת הסיבה שהצלחתי! " (למקור ולהרחבה ראו את המאמר למידה מכשלונות מאת ד"ר צבי ציקליק בכתב העת סטטוס). וכעת לאחר שהצגתי בקצרה את עולם התוכן בו נעסוק הסמסטר, ברצוני לעבור לחלק המינהלי, ולהסביר את שיטת הלימוד בה נשתמש. הקורס הנוכחי אליו נרשמתם הסמסטר יועבר עם צוות הוראה בהנחייתי ביחד עם גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר וכולו מועבר ב"התכתבות" בלמידה מרחוק. קורס זה מועבר על ידי בקמפוס משנת 1997 והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל, או דווקא במונחים פחות מנוכרים שאני מעדיף להשתמש בהם: "למידה מקרבת". מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות בכיתה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים. ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא "בהתכתבות" בגישה שמעודדת את הסטודנטים להשתמש במיומנויות אקדמיות מסורתיות של קריאה וכתיבה תוך כדי עיבוד מונחה של מטלות. לקורס יש לוח מודעות אלקטרוני צנוע המשמש כמרכז מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק מול המחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית ואינו דורש המצאות משותפת של הכיתה באותו מועד לצורך ביצוע המשימות. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגי קיצון. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב. הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. להלן תקציר סילבוס הקורס לצפייה ולהורדה. צוות ההוראה בקורס, שכולל כאמור אותי, את גליה ואת לירון, יהיה זמין עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה, לירון או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אנו מקווים שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה. המטלה הראשונה את הרקע לנושא הסמסטריאלי שלנו כבר פרשתי לפניכם, אבל עדיין הידע שלכם בתחום הלמידה מהצלחות הוא "נאיבי" ומבוסס על הרגלי הלמידה והשקפת העולם שלכם הסמויה והגלויה. במטלה הראשונה נבקש לשמר את האוטנטיות הנאיבית הזו ולא להשפיע עליה עם ידע. בכל אחת מארבעת מטלות הסמסטר תתבקשו לקרוא חומרי רקע תיאורטיים כאלה ואחרים, וכן לבצע מטלה יישומית. בדרך כלל המטלה התיאורטית והיישומית קשורות זו לזו, אולם הפעם נבצע הפרדה. נבקש מכם לקרוא מאמר רקע בתחום השוכן ליד נושא הלמידה הנוכחי, ואשר נזדקק לו בהמשך, ואת החלק היישומי תעשו בצורה אינטואיטיבית על למידה מהצלחות ללא רקע תיאורטי כדי לשמור על אוטנטיות הביצוע של הדברים. מטלת הסיום החמישית תהיה בהיקף דומה לארבע קודמותיה, אך תיצור אינטגרציה ולא תתבסס על ידע תיאורטי חדש, לפחות לא שאנו נעביר לעיונכם. נתחיל לפיכך דווקא מהסוף. הנכם מתבקשים לנסח ולתאר אירוע שהתרחש בעברכם, רצוי במקום העבודה או בהקשר כלשהו של קריירה והישגים מקצועיים, שמהווה מבחינתכם הצלחה, ולבחון מה ניתן ללמוד ממנו, וכיצד תוכלו ליישם למידה זו בעתיד. לאחר מכן עשו את אותו הדבר לגבי אירוע של כישלון, משהו שלא הסתדר או הצליח, וכיצד ניתן ללמוד ממנו וליישם את התובנות הללו לעתיד. הקדישו עמוד אחד לכל אחד משני המקרים הנ"ל, מתוכם כחצי עמוד לתיאור המקרה וכחצי עמוד לניתוח וליישום שלו כמיטב שיפוטכם. ברצוני להדגיש דבר-מה אתי ותהליכי: לאורך כל הקורס תתבקשו להשתמש בניסיונכם האישי, אולם מאחר וברצוננו שההשתתפות תהיה מתוך חוויית זכות ולא חובה, הנכם רשאים תמיד להציג מקרה שאיננו אישי שלכם אלא אירוע של אדם או ארגון אחר שבו לא הייתם מעורבים, אך שיש לכם לגביו ידע ומידע משמעותיים. במקרים של רגישויות וסודיות ניתן ורצוי לשנות את הפרטים האישיים במקרה כדי להפוך לתיאור שניתן להשתמש בו. בכל מקרה, תוכן העבודות נותר חסוי בפורטל הלימודי ונקרא רק על ידי צוות ההוראה. אנחנו סבורים שביטוי אישי ושימוש בתובנות אישיות עשויות לשפר את הלמידה, אך אלו לא יהיו אף פעם קריטריון שמשפיע על ציון המטלה. לגבי החלק התיאורטי של המטלה הנוכחית: למידה מטבעה שייכת למערכת חינוכית. למידה מהצלחות נוסתה ויושמה בצורה נרחבת במערכת חברתיות וחינוכיות, ולכן נעזר לאורך הקורס הנוכחי במקורות שמגיעים מתוך מערכות אלו. אחד מהמונחים המסקרנים והחדשניים בתחום הלמידה בהקשר הניהולי והארגוני פותח על ידי פיטר סנג'י ואחד משיאי פרסומיו היה בר-המכר "הארגון הלומד" – הדיסציפלינה החמישית (בעברית בהוצאת מט"ר) אין ספק שחלקכם כבר ניתקל במונח זה, נעשה בו שימוש רב במערכות גדולות, בצבא, ובמסגרות ניהוליות וחינוכיות שונות. כחלק מההתנסות הלימודית השונה, לא נכתיב לכם את מקורות הידע בתחום. אנו רואים את תפקידינו כצוות ההוראה של הקורס לקדם את הלמידה, אך לא בהכרח לייצר את תכניה כפי שמקובל בקורסים אקדמיים פרונטאליים. סוגיה זו של תפקיד המורה או ה"מלמד" ותפקידו של הלומד, הפרטני והארגוני, עומדת בוודאי גם היא בלב החקירה הלימודית שלנו בסמסטר הנוכחי. מאמרים רבים וזמינים מצויים בגוגל בעברית ובאנגלית בתחום, בין היתר החיפוש המהיר והמיידי שלי העלה כמה סיכומים, הארות ותובנות על כתיבתו של סנג'י ויישומיה. למשל, בפורטל התוכן של מופ"ת, ובפורטל התוכן של מט"ח, וכמובן בעוד רבים אחרים שתוכלו לאתר בעצמכם, כולל כמובן הספר עצמו הארגון הלומד המצוי בספרית הקמפוס בעברית ובאנגלית. הנכם מתבקשים לבצע חיפוש אינטרנט ו/או במאגרי המידע של ספרית הקמפוס, ולסכם בשניים עד שלושה עמודים לכל היותר את עקרונות הארגון הלומד. אנא שלבו לתוך הטקסט גם תובנות ודוגמאות שלכם מתוך ניסיונכם, או תגובות והתייחסויות לתיאוריה. את החומר עצמו בתחום הארגון הלומד נרצה לשלב בהמשך הקורס עם תחומי הידע הנוספים שנצבור לאורך הקורס. השורה התחתונה:

1. הסמסטר הנוכחי מוקדש בקורס סוגיות נבחרות בניהול לתחום הלמידה מהצלחות.
2. נקדיש ארבע מטלות בסה"כ + מטלת סיכום תמציתית להעמקת ועיבוד הלמידה בתחום הלמידה מהצלחות לאורך הסמסטר, כולן כוללות קריאה העמקה ויישום המתכתב, תרתי משמע, עם תוכן הקורס.
3. במטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לבצע מטלה יישומית בת שני עמודים, בכל אחד מהם לתאר מקרה של הצלחה וכישלון, בהתאמה, מה ניתן ללמוד ממנו וליישם בעתיד.
4. כמו כן הנכם מתבקשים לבצע מטלה תיאורטית בה תסכמו ותערכו המשגה של המונח "ארגון לומד".

הגשת המטלה באופן אינדיבידואלי בתיבת ההגשה בפורטל הלימודי תתבצע עד ליום שלישי 24 במרץ 2015 בחצות. ההגשות הבאות תתבצענה בדילוגים של שבועיים-שלושה עד לסיום הקורס על חמשת מטלותיו. אנחנו מאחלים לכולכם סמסטר מלמד ופורה, של הצלחות ולמידה מהצלחות אורן, גליה, לירון – צוות ההוראה

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי אלה ברצוני לכתוב ולהסביר לכם מעט על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר על ידי זו השנה ה-17 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל, או כפי שאנו מעדיפים לכנותו כיום: "למידה מקרבת". הקורס הנוכחי אינו קורס מקוון, והאינטרנט יהווה לכל היותר לוח מודעות אלקטרוני שדרכו נוכל להעביר מידע. כוונת הקורס הנוכחי דווקא לחזור למקורות, טרתי משמע – לחזור לקריאה ולכתיבה, לדיבור שעובר דרך המילים כמו ספר או מחברת ישנים שמזכירים את תקופת בית הספר. וכנראה לא במקרה דברי אלו נוגעים בנוסטלגיה, כי בסמסטר הנוכחי, כפי שעוד מעט תיווכחו, נרצה לגעת במימד הזמן שחלף, בנוסטלגיה, ולא פחות מכך – באיתחול מחדש של ההווה והעתיד. סקרנים? עוד מעט אבהיר את דברי…

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

בינתיים עוד כמה מילים על אופי הקורס שמוסבר מעט יותר בהרחבה בסילבוס הקורס. מדובר בקורס שמבוסס על קריאת מאמרים והכוונה למשימות קריאה ויישום. בכל סמסטר אני בוחר נושא שונה ללמידה, כך שהוא לא חוזר על עצמו באף סמסטר, ומכאן נובע גם שמו של הקורס – "סוגיות נבחרות בניהול". בקורס תהיינה ארבע מטלות עבודה שוטפות ומשימה מסכמת קצרה. דרך ההתכתבות שלנו וקריאת חומרי הקריאה המודרכת, תעברו חוויית למידה עצמאית המתאימה לסטודנטים בשלבים מתקדמים של הלימודים או/ו לסטודנטים עם כמיהה להתפתחות אישית שמוכנים "לקפוץ למים" לסגנון הלמידה האופייני ביותר לעולם העבודה – זה שאינו מלווה במורה צמוד כמו בקורס אקדמי רגיל.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

נושא הסמסטר: פורשים לפנסיה או פורשים כנף? הגדרה מחדש של מחזור החיים

להלן מספר ציטוטי מבוא מתוך סקירה שערכו שתי עוזרות מחקר בבית ספרנו בנושא אתגרי הגיל השלישי בתקופתנו:

הגידול הצפוי במדינות המפותחות באוכלוסיית "הגיל השלישי" הפורשים לפנסיה בסביבות גיל 60-70 וההגדרה המחודשת של "זקנה מודרנית", מחייבים שינוי תפיסתי ופונקציונאלי באשר למעמדם ותפקידם של אוכלוסייה זו בחברה ובקהילה. בני "הגיל השלישי", אינם ה"זקנים" של פעם, ואפילו הביטוי "זקן" או "קשיש" אינו מתאים עוד. לאלו נייעד אולי את הביטוי החדש יחסית: "הגיל הרביעי", שכן את האנשים הבוגרים בני 60-70 ניתן לסמן כאנשים בשלים שנמצאים עוד שנים רבות מתחת קו תוחלת החיים. לפיכך התעמקות ולמידה של מאפייני וצרכי אוכלוסייה זו, עשויים להניב הזדמנויות כלכליות וחברתיות רבות בתחום התעסוקה, שירות וצרכנות.

תקופת הגיל השלישי נחשבת כיום כשלב חשוב ושווה ערך לשלבים אחרים בחיים. חל שינוי בעולם בהתייחסות לתקופת גיל זו שהחל בארצות הברית, שם הוקמו אוניברסיטאות לגיל השלישי, ארגוני ספורט וחברות נסיעות לגיל השלישי וכדומה.

נושא המאחד את הגיל השלישי היום, הוא הצורך למצוא משמעות, מטרה וזהות לאור המעבר ל- ״זמן ללא מחויבות״. לאחר שחרור מרוב החובות שהוכתבו בעבר על ידי עבודה ו/או טיפול במשפחה, הופך ניצול "הזמן ללא מחויבות" למשימה עיקרית. אגב, לא ניתן לנתק זאת ממאפייני השינוי בתפיסת הזמן בתקופתנו באופן כללי, מחד, התארכות סופי השבוע עד כדי מדינות שבהן ארבע ימי עבודה בשבוע הוא הרגל נפוץ, ומאידך אורח חיים מהיר ותזזיתי שמעורר חשש בפני פרישה לפנסיה איטית וריקנית, לפחות בהשוואה לקצב החיים המהיר עד אליה.

פרישה מעבודה בקרב אזרחים וותיקים כרוכה, על פי רוב, בעלייה משמעותית ב"זמן הפנוי" שעומד לרשות הפורש, מבלי, בהכרח, שיהיה להם יותר "פנאי". בהיעדר תחליפים הולמים לעבודה אשר ימלאו את הזמן הפנוי העומד בפני הפורש, באופן שיספקו לו עיסוק בעל משמעות וסיפוק, השעות הרבות המתפנות ביום עלולות להיות נטל של ממש, שעשוי לגרום לשעמום, דיכאון ותחושה של חוסר תכלית. לעומת זאת, במידה והפורש משכיל לעשות שימוש בזמן הפנוי באופן המעניק לו משמעות, עניין, סיפוק והנאה.

לפני כשלושה חודשים התקיימה בחדרי פגישה בין צוות המרכז לאחריות תאגידית למר אברהם (ברי) בר אילן, מנהל אחריות חברתית תאגידית של בנק הפועלים. בשיחה הביע ברי את עניינו האישי-מקצועי ואת העניין שמגלה בנק הפועלים באוכלוסיית הגיל השלישי מתוך מגוון זוויות וסיבות. ברי הדגיש את ההבדל, שנעשה כיום יותר ויותר ברור, בין "הגיל השלישי" ל"גיל הרביעי". למעשה, הגיל הרביעי הוא גיל ה"זקנים" של פעם, אותה אוכלוסיה חלשה מבחינה פיזית בריאותית ולעיתים קרובות גם כלכלית שבה יש לתמוך. אולם הגיל השלישי, אותם 15-20 שנה בין גיל הפרישה הרשמי (67) עד ל"גיל הרביעי" כבר מזמן אינם מתאימים לסטריאוטיפ הישן של "קשישים". מדובר על קבוצת אוכלוסיה חזקה יחסית מבחינה חברתית ופיננסית, שוחרת פעילות מסוגים שונים, מודעת לאיכות חיים, כזו שהפכה זה מכבר, כפי שציינתי קודם לכן, לקהל מטרה אטרקטיבי ביותר למשווקים וחברות, ראשית בארה"ב, וכעת ביותר ויותר שווקים ומדינות. קבוצת אוכלוסיה זו היא זו שנותנת תמיכה לילדים המנסים להקים את משפחותיהם, ולעיתים קרובות גם ממשיכים לעבוד אחר גיל הפרישה. עם זאת, ולמרות זאת, הם סובלים מדימוי חברתי שלילי כמיעוט חלש, חברות ישראליות רבות מאבדות את פוטנציאל התמיכה שלהם במותגיהם, החברה הישראלית מאבדת את כוח העבודה שלהם שמצוי עדיין במותניהם, ולכל אלו פנה בנק הפועלים מתוך רצון להבין את עולם המבוגרים יותר טוב.

אביא להלן שתי פסקאות מתוך מכתב שהעביר אליכם מר אברהם (ברי) בר אילן, מנהל האחריות התאגידית של בנק הפועלים, שאת גרסתו המלאה תקראו בהמשך הקורס:

"דיון במגזר המבוגרים מהווה הזדמנות מצוינת לגעת בשינוי בעת התהוותו. לוקח זמן לחברה האנושית לעכל תופעות היסטוריות ולעגנן בתפישה חדשה, במיסוד רגולטורי, במנגנונים ותהליכים. זה מה שמתחיל לקרות עתה עם מגזר זה ואפשר לקחת בזה חלק: שינוי פרדיגמטי שנגזר בעיקר מגידול דרמטי בתוחלת החיים וגידול משמעותי בחלקו של מגזר זה באוכלוסיה. למעשה, בהתייחס לקיטון במקביל בשיעור הילודה. זה המגזר הצומח ביותר, שמגיע כבר בחלק מהארצות לכ 25% מהאוכלוסייה ועשוי להגיע לשליש מהאנושות בעשרות השנים הקרובות. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת על המשק והכלכלה, תעסוקה, שווקים, המערכת הפיננסית והפנסיונית, צריכה, ועוד".

האם כבר נרדמתם? זה הזמן להתעורר

אורנה גבע, חברת סגל בכירה בבית הספר למנהל עסקים, ואנוכי קיימנו לפני מספר חודשים שיחה ארוכה במטרה לבנות קורס משותף שיעסוק בין היתר בתהליכי השינוי וההגדרה מחדש של "הגיל השלישי" ברוח הדברים שתיארתי עד כה. אך למרות ששנינו מחוברים לנושא ומבינים את חשיבותו, קרה דבר-מה מוזר במהלך שיחתנו. שנינו פיתחנו סוג של רתיעה וחוסר חשק לעסוק בזקנה הצעירה, ואולי דרך רתיעתנו האישית הבנו את שורש הבעיה, לפחות כפי שנראתה לנו באותה עת. המונח "הגיל השלישי" לא נעשה אופטימי יותר מעצם היווצרותו של "הגיל הרביעי". האסוציאציה המיידית שצמודה לגיל השלישי מתקשרת יותר לסוף החיים מאשר לצומת החלטה (הפרישה) שאחריה כל העולם פתוח בפניך. שינוי בלתי צפוי הורגש כאשר עלו במהלך שיחתנו מילות שירם של יעקב גלעד ויהודה פוליקר "כל סוף הוא התחלה חדשה". משהו אופטימי ואנרגטי חדר לפתע לחדר, והוביל אותנו לחשוב על כך שלמעשה "הפרישה" לפנסיה כיום אינה כה שונה משינויים וצמתי T רבים ונוספים בחיינו. למשל, אתם, תלמידי המוסמך במנהל עסקים, מצויים כעת בחודשים האחרונים ללימודיכם במערכת החינוך מאז הגן ועד היום. שאיפתכם לסיום התואר, דומה אולי לשאיפת הגמלאי לצאת לפנסיה, להתבונן אחורה בסיפוק, אך גם להיפטר מעול הפרנסה/הלימודים, בהתאמה.

אימצנו את ססמת "כל סוף הוא התחלה חדשה" מתוך תקווה שנוכל דרכו לגעת בשינויים ובסיומים שאנו מאחלים לעצמנו, והאתגרים שניצבים בפנינו במהלכם, ודרכם להכליל ולהגיע לניתוח מעמיק וחדשני של עולם הזקנה, כחלק מהפרויקט שביה"ס מקיים עם בנק הפועלים.

בסמסטר הנוכחי ננסה לבחון את ההזדמנויות שגיל הפרישה מספק לנו כפרטים, ארגונים, וכחברה אזרחית, ננסה לבחון את הסטריאוטיפים שיש לכולנו על הזקנה והפרישה, והכי חשוב, ננסה לראות כיצד כל אלו מתקשרים לחיינו ובני משפחתנו, כמו גם לאתגרים הניהוליים והעסקיים שעומדים בפנינו ובפני הארגונים שאליהם אנו שייכים.

מי מפחד משיווק לעמותות?

לפני כעשר שנים פרסמתי מאמר תחת הכותרת הנ"ל בכתב העת "מסר לעניין", כתב העת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום לקשיש בישראל. המאמר עוסק, כפי שתוכלו לקרוא באחת המשימות הבאות, בשיווק בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח. לתחום זה הגעתי דרך אש"ל – "האגודה לפיתוח שירותים למען הזקן בישראל" שהוא ארגון הגג הגדול בארץ לטיפול בקשישים, ממעונות יום, מועדונים וכל שאר השירותים החברתיים ושירותי המידע בנושא זה. הוזמנתי לאש"ל לאחר שחוק הסיעוד נכנס לתוקף והביא עימו גורמים פרטיים רבים לתוך תחום הסיעוד בשל המשאבים הרבים שזרמו אליו. אנשי השירות הציבורי שלא היו מיומנים בשיווק ומכירה, הפסידו מייד את הקרב מול הארגונים העסקיים, ואני התבקשתי לעזור לעובדים הסוציאליים, האחיות, ושאר צוותי העמותות למען הקשיש, להתמודד עם המצב. די מהר זיהיתי את הבעיה, שכן אנשי המגזר הציבורי לא ראו עצמם כאנשי שיווק לשירותים שהם מספקים ואף ראו בשיווק עצמי של שירותיהם כפחיתות כבוד. הפתרון שהצעתי היה כרוך בהגדרה מחדש של שיווק ומכירה, תוך שימוש במונח מתוך עולם הטיפול של העובדים הסוציאליים המכונה Reaching Out כפי שיוסבר בהמשך במאמר. הגדרה מחדש זו אפשרה לי יצירת שפה משותפת והזדהות של אנשי המגזר הציבורי המטפלים בקשישים עם שיטות אסטרטגיות ומכירתיות שתאפשרנה גם לעמותות חסרות האוריינטציה העסקית להצליח בשיווק וגיוס לקוחות, לא פחות מאותם גורמים שהגיעו מראש עם עמדה יותר אינטרסנטית.

המשימה הראשונה שעומדת מולכם בקורס, לאחר שקראתם את דברי עד כה, ולאחר שתחפשו עוד חומר עזר באינטרנט להעשרה (ותוסיפו בדבריכם קישור והסבר קצר אודותיו), תתבקשו לכתוב מסמך אסטרטגי קצר בן כ-600 מילה לכל היותר אשר מאבחן את הבעיה הקשורה לגיל השלישי – אותו גיל שבו רוב האנשים עדיין במלוא כוחם ובוודאי אינם מזדהים עם הסטריאוטיפ של "הזקנים", אך בפועל מזוהים עימו ומודרים בצורה כזו או אחרת מהחברה.

על המסמך לכלול רכיבים מרכזיים מתוך הפוסט הנוכחי בהסברת האתגר, תוך הצעה של פתרונות ראשוניים למצב, כפי שכל אחת ואחד מכם רואה אותו. לב העניין הינו בהגדרה מחדש של אופי הגיל השלישי או אולי אפילו ביטולו כליל תוך כדי הצמדתם של בני גיל זה לצעירים מהם בני 50-65. כמובן שהנכם רשאים לקחת את הנושא לכל כיוון שמעניין אתכם סביב הנושא, כל עוד התייחסתם בצורה רצינית לאתגר המוגדר בפניכם.

הגשת המטלה לפורטל המודל עד יום שלישי 8 במרץ.