סילבוס אלקטרוני ותקציר הקורס: סוגיות נבחרות בניהול
Selected Issues in Management
קוד קורס: 2124067

מנחה הקורס: פרופ' אורן קפלן

רשתות חברתיות:

בלוג אקדמי אישי: www.orenkaplan.com

פייסבוק: www.facebook.com/or.n.kaplan

לינקדאין: www.linkedin.com/in/okaplan

שעות קבלה ומיקום: בעיקרון האינטראקציה עם צוות ההוראה תתקיים באופן אלקטרוני בשל היותו של הקורס בלמידה מרחוק. שעות קבלה למקרה הצורך בימי א' בין השעות 15:00-16:00 בלשכת דיקאן בית הספר.

צוות ההוראה:

גליה שוץ-לוי GaliaLe@colman.ac.il

לירון חזן-טנדלר liront@colman.ac.il

תקציר הקורס:

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" הינו קורס ה"למידה מרחוק" הותיק ביותר במסלול האקדמי משנת 1997. הוא מעוצב כקורס בחירה שיוצר אינטגרציה בין תחומי לימוד מגוונים ומציב בפני הסטודנטים אתגר אקדמי מסוג שונה מהמקובל בשל שיטת הלימוד המבוססת על הנחיה מרחוק, קריאת מאמרים מקצועיים, והתמודדות עם יישום עסקי/ניהולי של החומר האקדמי בשיטה של לימוד עצמי וקבלת היזון חוזר על הביצועים. הקורס מועבר בגישה "א-סינכרונית", דהיינו, הוא אינו קורס מקוון אלא "קורס בהנחיה מרחוק" אשר אינו כולל הרצאות פרונטליות. הוא מורכב מאוסף משימות קריאה תיאורטיות ויישומיות הנבנות בכל סמסטר מחדש באופן ייעודי לנושא מרכזי שנבחר על ידי מרכזו האקדמי של הקורס. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ומידה של סקרנות ויכולת לעבוד לבד, הוא מתאים לפיכך בעיקר לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית.

מטרות ויעדי הקורס

יעדי הקורס ניתנים להגדרה ברמת התוכן וברמת התהליך: ברמת התוכן מטרתו לחשוף את הסטודנטים לנושא אקטואלי ומתקדם המתקשר באופן אינטרדיסציפלינרי ללימודיהם במינהל עסקים. ברמת התהליך מטרת הקורס לפתח אצל הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית, יכולת קריאה ויישום של חומר אקדמי, ויכולת הבעה בכתב של פרויקט תיאורטי-יישומי תוך הפרדה של עיקר מטפל ויצירת עניין אצל הקורא.

תיאור תמציתי של הקורס:

הקורס כולל 4 מטלות שוטפות ובנוסף מטלת סיום אשר מוגשות בהפרש של כשבועיים זו מזו לאורך הסמסטר. כל מטלה עומדת בפני עצמה, למעט מטלת הסיום שמטרתה לייצר אינטגרציה לחומר הלימוד בסמסטר שחלף.  במהלך המטלות הסטודנטים מכוונים לחומרי קריאה מגוונים ולפעילות יישומית מסוגים שונים במטרה להטמיע את חומר הלימוד. היקף ההגשה של כל מטלה נע בד"כ בין 3 עד 7 עמודים. הסטודנטים נדרשים להתמודד בקורס זה עם כתיבה חסכונית ותמציתית כמקובל בעולם הניהול המודרני.

שיטות ההוראה

למידה מרחוק א-סינכרונית באמצעות הנחיה בהתכתבות ושיטות אלקטרוניות אחרות.

תנאים לעמידה בדרישות הקורס:

• הקורס כולל חמש משימות לימוד והגשה. משקל כל אחת מהן 20% בציון הסופי.
• הסטודנטים נדרשים להתעדכן במועדי ההגשה של המטלות בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המתפרסם בפורטל הלימודי ולהגיש את המטלות עד למועד האחרון הנקוב בו.
• הגשה באיחור ללא אישור מראש תביא להורדה של 2% בציון העבודה עבור כל יום איחור עד למועד החזרת המטלות. לאחר מועד זה המטלה תיפסל.
• ציון המעבר המינימאלי של הקורס הוא 60 כמקובל בבית הספר למינהל עסקים.
• סטודנטים שיודעים מראש על קושי בהגשת מטלות במועדן מסיבות הולמות כגון מילואים, לידה וכו' מתבקשים לתאם מראש עם צוות ההוראה את אופן ההגשה.

תוכנית הקורס

תוכנית ותוכן הקורס משתנים מסמסטר לסמסטר ברוח שמו של הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" והם מפורטים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס. חמשת מטלות הלמידה וההגשה מתפרסמות זו לאחר זו, ולא מראש, כדי לאפשר תהליך למידה ביניהן (לא ניתן להכין את כל המטלות מראש), ולעיתים אף לבצע שינויים במטלות הבאות כתוצאה ממסקנות צוות ההוראה תוך כדי הסמסטר. יעשה מאמץ על ידי צוות ההוראה להחזיר מטלות לפני הגשת אלו הבאות אחריהן כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד ולהפיק לקחים על אופן ההגשה בין מטלה אחת למשניה.

רשימות קריאה:

רשימות הקריאה יפורטו לגבי כל מטלה ומטלה עם העלתה של זו ללוח המודעות האלקטרוני של הקורס. במידה וחומר הקריאה פתוח לציבור יתווסף קישור לאינטרנט, במקרים אחרים ישמרו חומרי קריאה במחיצה מתאימה בפורטל הלימודי.

לאחר שבחנו את נושא היצירתיות וחדשנות בהיבט היותר אישי, נעבור כעת עם משימת הסיום של הקורס ליישום הנושא בהיבט הארגוני.

לפני כשנתיים ראיינתי את אילנית קבסה-כהן, מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה, לאחד מהקורסים שהעברתי אז בדומה לקורס הנוכחי שלנו. הראיון נהיה אף יותר רלוונטי כיום, כאשר תחום החדשנות תופס מקום מרכזי יותר ויותר בארגונים. הריאיון התקיים במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו באמצעות הקישור למטה.

אני מודה לאילנית קבסה-כהן על הריאיון, וכן לצוות ההפקה שכלל את גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

במסגרת המטלה הנוכחית נרצה להעמיק לסוגיה היישומית – כיצד ניתן להטמיע ערכים של יצירתיות וחדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בהם ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לתוך ארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון.

בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות, לאחד הנושאים החשובים והאקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – מערכת החינוך הישראלית שבראשה משרד החינוך. שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה השבוע, ועמה גל של כתבות ותחקירים המתייחסים למצבה של מערכת החינוך, שכוללים לא מעט ביקורת על תפקודה.

בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי רוב הציבור בישראל מעריך את תפקודה של מערכת החינוך באופן שלילי, רוב הציבור סבור שמערכת החינוך אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, וכשליש מהציבור סבור שמערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור מכל מוסדות המדינה – השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר. עוד נמצא כי 62% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך, בסקר חדשות 2 שפורסם השבוע נמצא כי 81% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לחיים הבוגרים וכי 65% מהם מביעים אי שביעות רצון ממערכת החינוך. אלו כמובן נתונים קשים ולא מחמיאים למערכת המטפלת בילדי המדינה, ואשר תקציבה מגיע כיום לתקציב הביטחון.

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש בתובנות וברעיונות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון הנ"ל ולתרום בעזרתם לפיתוח חדשנות במערכת החינוך הישראלית. בהמשך מצורפות מספר כתבות הנגישות באינטרנט שעשויות לעזור לכם להתמקד בנושאים לטיפול. אתם רשאים (אך אינכם חייבים) להשתמש בתכני הכתבות האלה לצורך המשימה המפורטת להלן.

נצפה לקבל מסמך בן 3-5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מערך מורכב המכונה "מערכת החינוך של מדינת ישראל", או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית (למשל, ניתן לחליפין לקחת יחידה מסוימת של המערכת לבצע את המשימה בנוגע אליה – גני הילדים, בי"ס יסודיים, בי"ס תיכוניים, לימודי האנגלית, לימודי המתמטיקה, מערכת היחסים מורים-תלמידים, שיטת ההוראה וכו' וכו'). חלק ממה שנבחן במשימה היא יכולתכם היצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, ולהכליל אותו לתחום ממשל, שירותים וניהול מאקרו.

מאחר וההקשר היישומי שונה מההקשר של אסם, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם בסיס לכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בראיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שמערכת החינוך הישראלית תעבור את השינוי המיוחל תתבקשו לספק במשימה הנוכחית טיעונים וחומרים משמעותיים דיים אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם באופן אישי ורשמי למנהלי החדשנות של משרד החינוך. אתם מוזמנים במסגרת זו לישיבת בכירים במשרד החינוך בנוכחות השר ובכירי המשרד, בה הנכם מצופים להגיש לנוכחים מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי בנוגע לארגון שלה ולתפיסותיה על חדשנות. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

הגשת המטלה עד 20 בספטמבר בפורטל

להלן מספר כתבות עדכניות על מערכת החינוך מתוך סדרת פרסומים של דה מרקר על מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז (כאמור, אין הכרח להשתמש דווקא בהן, אך יש להיעזר בחומרים חיצוניים כגון אלה למשימה).

"מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר" (ראו סדרת כתבות בקישורים הפנימיים) –  http://www.themarker.com/news/education/CARD-1.3053867

"מה גורם לילד להרגיש עצלן בלימודים?" – http://www.themarker.com/markerweek/1.3056225

ומספר נתונים על המערכת:

"תקציב החינוך עקף את הביטחון: מה יעשה בנט עם 72 מיליארד שקל?" – http://www.themarker.com/news/education/1.3037147

נתונים על מערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"ז – http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/NetunimTashhV2.pdf

הריאיון שערכתי עם אילנית קבסה-כהן מצוי בקישור הבא, או בצפייה ישירה להלן: https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

שלום לכולם

המטלה הראשונה הוגשה ואנו מוכנים לצעוד לכיוון המטלה הבאה. לאור פניות שונות של תלמידי הכיתה בנוגע לעומס הכללי שעומד בפניכם בשלב הזה בלימודיכם, החלטנו להקל במעט באמצעות איחוד שתי העבודות הבאות למועד הגשה אחד ובאותו נושא למידה. הדבר יאפשר העמקה בנושא הספציפי שאותו בחרנו, וכן יאפשר דחיית ההגשה ל-8 בספטמבר. מכאן שהמטלה הקרובה תהיה כפולה הן מבחינת היקפה והן מבחינת הציון שתקבל, ואחריה תימסר להכנה המטלה האחרונה שאותה תתבקשו להגיש עד 29 בספטמבר 2015.

מטלה שניה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר קיץ תשע"ה | תוכנית ה-MBA, ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, לירון חזן-טנדלר, גליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

וכעת לנושא עצמו אשר אמור לשרת אתכם במקביל, הן כנושא לימוד נוסף הסמסטר, אך גם להוציא אתכם מהקורס עם סיום לימודיכם עם צידה חשובה לדרך בנוגע לחסכונותיכם העתידיים בכלל ולגבי החיסכון שלכם לפנסיה לעת זקנה בפרט, שהוא אחד הנושאים הכואבים, החשובים, והבלתי מטופלים כיאות בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו.

לפני שנצלול לחומר הייתי מעלה את השאלה, מדוע נושא החיסכון לפנסיה מוזנח כל כך, כאשר כל בר דעת מבין שמיליוני אזרחים ישראלים צפויים לחיות מתחת לקו העוני תוך הפרה ברורה של הציווי "והדרת פני זקן"… את חלק מההסברים תוכלו אולי לאסוף ולקבל מתוך חומר הלימוד הנוכחי שממוקד יותר בהיבט הכלכלי-פסיכולוגי, אך חלקו קשור אולי לנושאים שאינם קשורים דווקא לפיננסים, אלא לאותה חרדה מהמוות והרצון שלא לחשוב על זקנה ועל חלוף הזמן, שהרי כולנו יודעים כי מן הרגע שנולדנו אנו אך מתקרבים אל מותנו, אך מי מאיתנו באמת מעוניין להכיר בכך? יתכן שהאשליה שאיננו בני חלוף, שנוכל לחיות לעד, היא מנגנון הגנה יעיל למדי נגד חרדת הכיליון, כך ניתן בוודאי לתפקד בצורה טובה (ויהירה), להוציא יותר מאשר לחסוך, ובמדינת אוברדרפט כמו ישראל, זהו בוודאי חיזיון נפוץ. אז בכדי שהמפגש עם המציאות לא יהיה כואב מידי, ומאחר ורוב הסיבות למשברים כלכליים ברמה האישית, הארגונית, הלאומית ואף העולמית נובעות ממרכיבים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר בשל סיבות כלכליות אובייקטיביות, יש הגיון רב לטעמי שנקדיש זמן משמעותי בקורס הנוכחי להבנתה של אותה "כרוניקה של בועה ידועה מראש", שהיא כותרת מאמר שכתבתי על משקל כותרת ספרו הנפלא של גבריאל גארסיה מארקס "כרוניקה של מוות ידוע מראש".

אנו מצויים בתקופה בה סביבת הריבית נמוכה היסטורית מאז ומעולם, הבורסה פורחת באופן מלאכותי מאחר ונתיבי ההשקעה הסולידית חסומים בשל גובה הריבית, שלום עולמי לכאורה מרחף באוויר בתקופה שהיתה יכולה להיראות מהצד כאידילית – סין כמעצמה כלכלית ולא כענק קומוניסטי, רוסיה שוחרת קפיטליזם, הסכם גרעין עם איראן, שוק אירופי מאוחד וגדול ללא גבולות, התאוששות השוק האמריקאי… והנה אלו הרי כמעט ימות המשיח… אז מדוע אם כן התיאור הנ"ל נראה לכולנו לא אמין בעליל? מדוע פשיטת הרגל של יוון נראית לרבים מאיתנו אמינה יותר מהסכם הגרעין האיראני? אולי כי הסנטימנט שבאוויר מריח את התבערה שעלולה להתנפץ בקול גדול, ואולי הרגישות שלנו לסכנות גבוה מהתלהבותנו משלום עולם אוטופי ועתידי. אך את כל הדמגוגיה הפוליטית שטרחתי לנסח עד כה, גם אגב אם רובה נכונה, ניסחתי לא בכדאי לשכנע אתכם להפגין מול הבית הלבן כנגד הסכם הגרעין, אלא לטלטל אתכם דווקא מגורלכם הפרטי שלכם בחיסכון לפנסיה לטווח ארוך, פן זקנתכם לא תכבד את עידן ההצלחות והמימוש האישי והכלכלי שאתם מעוניינים לפגוש בקרוב עם סיום לימודיכם, אם עוד לא מינפתם אותו עד כה. אז ברוכים הבאים לעולם השיאים של גינס, אתם חיים בתקופה בה תוחלת החיים יותר מכפולה מזו שהיתה במאה הקודמת, אך קרובים גם מתמיד לעוני משפיל, אלא אם תיקחו את המטלה הנוכחית ברצינות, יותר מכל מטלה אחרת עמה התמודדתם עד כה. מבוהלים מספיק? אז אנו מוכנים לצאת לדרך!

חומרי הקריאה והצפייה

הנכם מתבקשים לקרוא את הפוסט הבא שכולל ציטוט מלא של שני מאמרים שכתבתי לפני שנים בנושא של פסיכולוגיה של השקעות ומשברים פיננסיים. כשמו – כן הוא, על הכרוניקה שחוזרת על עצמה, ולכן דווקא הכתיבה שנעשתה ממרחק הזמן, עשויה לתת לנו פרספקטיבה על המצב כיום. אנא קראו את הפוסט במלואו וסכמו בעמוד עד שניים את עיקרי הדברים.

בהמשך הנכם מתבקשים לצפות בראיון שקיימתי בחדרי עם יועץ פנסיוני מנוסה – דן שפרינצק. הריאיון והקישור אליו ביוטיוב מצורף בסוף ההוראות למטה. היתה זו תקופת ה"תספורות" באג"ח בחברות ציבוריות שונות, ובאותה שנה הקורס הנוכחי, אשר תכניו משתנים מסמסטר לסמסטר, התמקד בתופעה זו ובהשלכותיה על הציבור. ובתרגום לעברית פשוטה – היתה זו עוד כרוניקה של נזק כלכלי לכיס של כל אחד מאיתנו בהווה ולקראת זקנתנו בעתיד כשנזדקק לכספי הפנסיה שלנו שמתדלדלים לאיטם. הקדישו עד שני עמודים לסכם בקצרה את דבריו של דן שפרינצק, ובאותה הזדמנות, במידה ואין לכם קרן פנסיה, רוצו לפתוח אחת כזו לעצמכם, ככל שתעשו זאת מוקדם יותר, כך הסיכוי שתצליחו להתקיים בכבוד עם פרישתכם לפנסיה יגדל.

חלק יישומי

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה בחרו מרואיין/ת, רצוי מישהו שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתו/איתה שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי. הריאיון יארך כ-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מיד. נסו לבחור מישהו שנראה לכם מתאים ומעניין מסיבה כלשהי למטלה.

לקראת ביצוע הריאיון תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה מיהו המרואיין ומדוע החלטתם לבחור בו. שימו לב – אין לציין פרטים אישיים מזהים, אפשר להשתמש בשם בדוי או ראשי תיבות, וכמובן לתאר את מאפייניו הדמוגרפיים. נסחו את ציפיותיכם מהריאיון לפני ביצועו בכדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים הן לידע של המרואיין בתחום הפנסיה והן לגבי עמדות ורגשות בנושא שוק ההון, חיסכון לטווח ארוך ופנסיה. שאלות לדוגמא:

1. עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה?
2. האם הם משקיעים בשוק ההון?
3. האם הם מתעדכנים בהתרחשויות האקטואליות בנושא?
4. האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח?
5. האם היתה להם בעבר החלטה פיננסית מצוינת וכיצד מתייחסים אליה, וכן האם היתה להם החלטה פיננסית לא טובה וכיצד מתייחסים אליה.

סכמו את הריאיון על גבי כעמוד אחד.

לסיום, נסחו "פוסט" בן כ-400 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הריאיון, ניסיונכם האישי עם החלטות פיננסיות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

1. קריאת מאמרים וכתיבת סיכום תיאורטי – 1-2 עמודים
2. צפייה בראיון וסיכומו בעד 2 עמודים
3. הכנת וביצוע ראיון בנושא חומר המטלה – עמוד מסכם לראיון
4. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
5. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, ללא ציון, עד 100 מילה.

הגשת המטלה, כאמור, עד 8 בספטמבר לפורטל.

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

המסלול האקדמי המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים
התוכנית המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית

 עבודת סיום: סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית (חלק ג' – פסיכולוגיה חיובית)

מרצה: פרופ' אורן קפלן

הנחיות:

לפני תחילת המענה על העבודה, אנא וודאו שבידיכם חומר הרקע בקורס. החומר מרוכז בחמש מצגות בפורטל הלימודים:

א.      מבוא לפסיכולוגיה חיובית – יום לימודים שהוקדש לנושא בשנה שעברה שכולל את הרציונל לזרם הפסיכולוגיה החיובית והנושאים המרכזיים שבו
ב.      זרימה וחוזקות
ג.       אושר וקבלת החלטות
ד.      יחס החיוביות של פרדריקסון
ה.     ארגז הכלים של פסיכולוגיה חיובית
ו.        השיעורים שהועברו השנה עם אורנה אנגל בנושא חוזקות

בעבודת הסיום שלהלן שתי שאלות/משימות המתייחסות לחומר הלימוד בקורס הבנויות כל אחת כתיאורי מקרה קצרים. אורך התשובה לכל שאלה עד שלושה עמודים (כ-800 מילה לכל היותר).

• התשובה לכל שאלה אמורה לבטא את הידע וההבנה של הסטודנט לגבי הנושאים התיאורטיים לגביהם מתייחסת השאלה, כמו גם את יכולתו של הסטודנט ליישם אותם לעולם המעשה ובהקשר של תיאור המקרה.
• בתשובה יש לכלול התייחסות לנקודות המרכזיות של החומר התיאורטי שעליו מבוססת השאלה, וכמובן לבחון כיצד הן רלוונטיות לתשובה.
• בתשובתכם יש להניח שהקורא אינו מכיר את החומר התיאורטי, ולכן יש לכתוב בסגנון שיהיה מובן לקרוא אינטליגנטי שאינו מבין בתחום שלכם, למשל, קורא של עיתונות כלכלית או מנהל שלארגונו אתם מייעצים כמומחים לפסיכולוגיה שיווקית והתנהגות צרכנים.
• עבודת הסיום הינה אינדיבידואלית ומבוססת על הידע והאסוציאציות של כל אחת ואחד מכם. לפיכך תהליך הכנתה והגשתה של העבודה הינו אישי ועצמאי, באופן דומה למצב בו היתה מתקיימת בקורס בחינת סיום.
• מועד ההגשה 20 באוגוסט 2013 בפורטל הלימודי.

משימה ראשונה – מיקרו

הנכם מתבקשים להכין מסמך בן 3 עמודים (עד 800 מילה) המיועד לאנשים צעירים שסיימו שירות צבאי או לאומי ומתבלטים לגבי עתידם המקצועי. הוריהם מכוונים אותם ללימודים אקדמאים במקצוע מכניס ומכובד, חבריהם מנסים לשכנע אותם לעבוד בכמה עבודות זמניות ולטוס לתקופה ארוכה למזרח, הם עצמם מרגישים שהנה השתחררו סוף סוף מכל חובות המערכת של ביה"ס והצבא, והנה הגיע תורם למימוש עצמי וליהנות מהחיים כראוי לאנשים בגילם. נימה של חרדה ואף דכדוך מלווה שלב כזה בחיים, שכן צמתים רבות פתוחות בפניהם, אולם כל אחד דורשת השקעה עצומה, או ויתור על דברים רבים כל כך. גם מערכות היחסים מסביב אינן מקלות, שכן ההורים מציבים ציפיות ודרישות, קיימת מערכת יחסים אוהבת עם בן/בת זוג, אך כלל לא בטוח שזו האהבה הגדולה לחיים משותפים, וכך עוד רבות ניתן היה לכתוב, שכן תוכלו בוודאי לדמיין את המצב הזה של גיל 21, שנחשב, אגב, לגיל המאושר ביותר בחיים – בכל הפרסומות מציבים דמויות שנראות בגיל הזה, כיוון שבני ה- 20-40 רוצים להיראות כמותם, ובני ה 12-18 שואפים כבר להיות שם. מה לעשות שדווקא אז באמצע ה-21 לא תמיד הכל נראה ורוד כל כך?

למרבה מזלו או מזלה של אותו בחורה/ה הם נפגשו איתכם, בדיוק כעת בתום הקורס בפסיכולוגיה חיובית, אך לא פחות חשוב, בתום לימודי התואר השני שנחשבים כסופם הפורמאלי הממשי של הלימודים הפורמאליים מגן הילדים ועד כה.

במשימה הראשונה הנכם מתבקשים לכתוב לאותו / אותה נער/ה בסיום גיל ההתבגרות ובפתח החיים הבוגרים מכתב לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו ומייעץ להם בשאלות או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות-פילוסופיות על החיים. ואם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם כותבים גם לעצמכם, לא נורא, יהיה זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

משימה שניה – מאקרו

למדינה ישראל יש ממשלה חדשה יחסית, ובתוכה פועל שר אוצר שזו משימתו המיניסטריאלית הראשונה, בתפקיד זה, ובכלל. למרבה המזל הוא גם פתוח דווקא בשל כך לייעוץ ורעיונות שמגיעים לא רק מ"נערי האוצר" אלא ממקורות רעננים וחדשים, למשל, כמוכם, בוגרי התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית.

בפני הממשלה שנים לא קלות של התמודדות עם מצב גלובאלי לא יציב מבחינה כלכלית ומבחינה מדינית, באזורנו יש געש רב בשל האביב הערבי שפרץ זה מכבר ואותותיו נגלים בסוריה, שלא נדבר על האיום האיראני. תפקיד שר האוצר הוא קשה תמיד, אך במצב הנוכחי הוא קשה מנשוא, ותרומתכם כמומחים לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה עשויים להעניק נקודת מבט חשובה לשר האוצר. זו ההזדמנות שלכם להשפיע על פני המדינה והחברה, וליצור בה חוסן ותהליכי קבלת החלטות נכונים שיביאו להתפתחות בר קיימא של הסביבה בה כולנו גרים.

הנכם מתבקשים להכין מזכר לשר האוצר לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו, ומייעץ לו בשאלת או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות על החיים במקומותינו. כמו קודם, אם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם מתייחסים גם לחיים בסביבתכם הקרובה, זה מצוין, יהיה גם זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

 בהצלחה וברכות לסיום התואר, שעבודה זו תסמל גם את סופו הפורמאלי !

"אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד" (נעמי שמר)

אלברט איינשטיין אמר פעם "אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע". ההצלחה היא מטרה שאליה אנשים וארגונים רוצים להגיע. כשאנו חושבים על "הצלחה" אנחנו חושבים על הדברים "הגדולים" שיעשו אותנו מאושרים, אשר ישנו שאת החיים שלנו מקצה אל קצה – קידום מרשים בדרגה או קבלה לעבודה נכספת, רכישת דירה, חתונה, "אקזיט", דברים שלא קורים בחיי היום-יום, אלא נקודות קצה בחיים ובטווח ההישגים. בפועל, התוצאה אינה דומה בהכרח לתכנון, "האושר הגדול" מן ההישג נמוג יחסית מהר, ולכן מי שאינו שם ליבו למסע, לא רק שישנא להגיע, כפי שאמר אינשטיין, אלא גם יפספס את ההזדמנויות המשמעותיות שמזמנת לו הדרך.

חמשת הראיונות ביוטיוב שמהווים בסיס לניתוח במטלה הנוכחית מצורפים למטה בסוף ההנחיות שלהלן

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אדגיש כמובן שאין רע בהצלחות כאלה – רוב האנשים אוהבים "להגיע". אלו נקודות שיא שפעמים רבות נשמח להיזכר בהם ולספר עליהם לילדינו ונכדינו. אולם בחיינו האישיים והארגוניים ישנן הצלחות אותן אנו רואים מידי יום, אלו הדברים שחומקים מן העין כיוון שלא הוגדרו מראש כיעד להצלחה או לביצוע, אך אלו הדברים שבאופן מצטבר מביאים להצלחות והישגים לאורך זמן, הופכים את חיי השגרה למקום שטוב לשהות בו, ולמעשה, אם תבדקו בינכם לבין עצמכם עד כמה שבעי רצון הנכם או הייתם במקום כלשהו בו עבדתם או אליו השתייכתם לאורך זמן, תוכלו להבחין ששביעות רצונכם לא נוצרה בהכרח מתוך ההישגים הגדולים והיעדים הפורמליים שהוגדרו על ידי החברה או על ידכם, אלא מתוך תופעות ואנשים שהשפיעו באופן לא צפוי, בצורה מתונה לכאורה, אך "שעושה את ההבדל".

מאחר ומה שמאחד את כולנו כאן בקורס מבחינה ארגונית הוא שייכותנו המשותפת למכללה למנהל, החלטנו להדגים את רעיון "המשאבים שבדרך" ואבחונם באמצעות סיפורים קטנים וקצרים של אנשים שאת חלקם בוודאי פגשתם במהלך לימודיכם במכללה, ואת האחרים, גם אם לא פגשתם אישית, הכרתם אחרים שאולי יזכירו לכם משהו מתוך מה שהם מייצגים. אלו עובדים וסטודנטים שאינם נמצאים במעגל ההנהלה הבכירה, החוקרים המפורסמים, המרצים המובילים, אלו אנשים שאם הייתם צריכים להחליט האם ללמוד במכללה, כנראה שלא בגללם הייתם מחליטים ללמוד כאן, אבל מהצד השני, ובאופן מובהק, אלו האנשים שבזכותם או בזכות מה שהם מייצגים, אתם נשארים כאן ומידת שביעות רצונכם ומה שתזכרו לאחר מכן, תושפע מהם במידה רבה יותר מרוב הדמויות שלכאורה היו אמורות לקבוע את עמדותיכם כלפי המקום והארגון. זה אינו ספציפי או ייחודי כמובן למכללה למנהל, זו תופעה חברתית וארגונית שאם נשים אליה לב, היא עשויה להוות משאב ארגוני ומקור להעצמה, הן בתקופת משבר והן בתקופת שגשוג, וזאת דווקא בגלל שאינה קשורה לליבת העשייה האסטרטגית של הארגון.

התזה שלנו הינה לפיכך – לצידו של העורק המרכזי והאסטרטגי של מסלול חיים אישי ושל ארגונים מצויים דרכי גישה ומסלולים פריפריאליים, ולעיתים, אם נגדיר ל-GPA של חיינו להימנע מנסיעה בכבישים מהירים, הוא יוביל אותנו למסלול מרהיב בקצב נסיעה שפוי בין כפרים ונופים יפים שאלמלא סטינו מהכביש הראשי, לא היינו נפגשים עמם לעולם. דווקא סטיות בלתי צפויות אלו מהדרך, ישאירו בקרבנו זיכרון נעים ולעיתים אף רגעי שיא של המסע, שאותם לא יכולנו לתכנן. אך אמירה אחרונה זו אינה מדויקת לגמרי, כיוון שאם נחליט לשלב בשיטתיות אסטרטגית באורח חיינו האישיים והארגוניים הגדרות GPS כאלה, נדע בוודאות שהנסיעה הבלתי מתוכננת מחוץ לכבישי האגרה הגדולים, תגלה בפנינו מקורות ומשאבים משמעותיים.

ומתוך האנלוגיות והמטאפורות נחזור למטלה הנוכחית. צילמנו (בעזרת הצוות המדהים שלנו) חמישה ראיונות קצרצרים עם אנשים משמעותיים במכללה שהותירו בנו רושם. אך הקפדנו לצלם אנשים שאינם נמצאים על הנתיב הברור מאליו – לא את נשיא המכללה, לא את המרצה או החוקר המצטיין, אלא אנשים שלמרות שהם בולטים בשטח, סביר שלא הייתם מגדירים אותם ברשימת חמשת האנשים שאותם הייתם רוצים לראיין כדי לדבר על הצלחות במכללה למנהל. אבל דווקא אלו האנשים שצריך לראיין למטרה זו, כי בכנות, יש סיכוי סביר שאת מה שיספרו לכם חמשת הבכירים אתם כבר יודעים, מאחר ובגללם או בגלל מה שהם מייצגים הגעתם ללמוד כאן מלכתחילה.

את כל האמור לעיל אנו לומדים דרך אנשי המכללה, מאחר וכאמור, זהו הגורם הארגוני היחיד שמאחד את כולנו כאן בקורס, אך הלמידה ויישומה אפשריים ורצויים אצל כל אחת ואחד מכם בבית ובארגון. אם תחפשו ותזהו חמישה אנשים שאינם במעגל המוביל של חייכם, אך לאחר שתחשבו על כך תגלו שהם משמעותיים עבורכם ועבור איכות חייכם, כדאי יהיה לראיין ולשוחח דווקא עמם. את התהליך הזה אני משאיר לביצוע האישי שלכם מחוץ לקורס, אנחנו נתמקד בחוויה הנוכחית ובאנשים היקרים שאת הראיונות עימם אתם עומדים לראות כעת.

אני מצרף להלן קישור לחמשת הראיונות. לפני שתצפו בהם חזרו למטלה השניה שעשיתם שבה ניתחתם הצלחה, חזרו לעקרונות הלמידה מתוך הצלחות, סמנו לעצמכם את הנקודות המרכזיות והשאלות המרכזיות שעליכם לשאול את עצמכם בבואכם לנתח הצלחה, ורשמו בקצרה (עד חצי עמוד) כיצד בכוונתכם לבחון ולנתח את ההצלחות האישיות שכל אחד מהמרואיינים יספרו. שימו לב – נדרש הפעם "נוהל מקוצר", עליכם לפתח מיומנות מתקדמת שתמציותה אינה עושה אותה קלה יותר. ברצוננו שתוכלו לקחת את כלי העבודה הנוכחי אליכם לחיים ולעבודה, ושם לא תוכלו להיעזר בספר או במחברת. כמו "נאום המעלית" שמחייב אדם לספר ב-30 שניות על עצמו, כך היינו רוצים שיהיה לכם נוהל ניתוח הצלחות מהיר ואפקטיבי שאותו תוכלו להפעיל ברגע האמת בפגישת עבודה, בישיבת הנהלה, אפילו ב"דייט" או במפגש חברתי. הגדירו לעצמכם על בסיס פרוטוקול הלמידה מהצלחות את הפרוטוקול המקוצר, הדברים שאתם צריכים להתמקד בהם, השאלות שרק אתם יכולים לתת עליהם תשובה, כי המרואיין אינו יכול לענות כאן מתוך המסך, כפי שגם קורה בד"כ במצבי מציאות שבהם אינכם יכולים לקיים ראיון, אלא הנכם נפגשים עם מצב נתון.

בשלב הבא צפו בכל אחד מהראיונות הבאים. שאלנו את המרואיינים על הצלחה, היא אישית שלהם, יכולה להיות קטנה גדולה, אולי ישנן שם מספר הצלחות, אולי כאלה שמרומזות מעבר או מסביב להצלחת הבסיס שמתוארת. בשלב זה אין להתייחס להקשר הארגוני אלא להצלחה האישית של המרואיינים. הקדישו כחצי עמוד ללמידה מתוך הצלחותיהם של המרואיינים, כל ניתוח באופן בלתי תלוי באחר, בהתאם כמובן לפרוטוקול הניתוח המקוצר שהגדרתם כנ"ל:

• דני השומר משער 2
• אולגה עובדת הקפיטריה
• דור יו"ר אגודת הסטודנטים
• נווה מנהל HUB הלמידה
• מעיין סטודנט ללא תפקיד רשמי במכללה

קישור לראיונות נמצא בסוף הנחיות המטלה למטה, ניתן לצפות בהם גם ישירות שם.

בשלב האחרון תתבקשו לבצע "קפיצת מדרגה" שעדיין לא עשינו בקורס הנוכחי. מתוך אוסף המסקנות שהגעתם אליהם, ומתוך העובדה שכל חמשת הראיונות שבוצעו לוקטו מתוך המכללה למנהל, נסו לאבחן את שורשי ההצלחה הארגונית של המכללה למנהל, ומה על המכללה למנהל כארגון לעשות כדי לשמר משאבים שכאלה ולהביא לשגשוג ופיתוח הצלחות מסוג זה. כאמור, אנו משתמשים למטרת המטלה הנוכחית במכללה למנהל כארגון שמאחד את כולנו, אך בבואכם לארגון בו אתם עובדים עצם העובדה שתבחנו אפילו בצורה לא פורמאלית "הצלחות" של עובדים "מהשורה" תביא אתכם למסקנות חשובות ומעניינות, לא פחות מאבחון ארגוני מקיף ויקר במשאבים וזמן. אנשי מדע טוענים שמאפייני התא הבודד בגוף מאפיינים גם את המערכת הביולוגית המורכבת במלואה, וכך גם ארגונים, את מהותם ניתן לגלות לא רק דרך אסטרטגיה וחזון, אלא דרך סיפוריהם האישיים של אלו שממלאים את משימותיהם בשגרת העבודה. הנכם מתבקשים לפיכך לאתר רכיבים דומים או משלימים בסיפוריהם של חמשת המרואיינים שלנו, לשלב פנימה את היכרותכם האישית כסטודנטים במכללה, אולי רכיבים נוספים שאתם מכירים מתוך אתר האינטרנט או אמירות של חברים ואנשים אחרים על המכללה, ולבצע ניתוח למידה מתוך הצלחות שישי נוסף, אך הפעם על המכללה למנהל. כמו קודם כתבו בקצרה (חצי עמוד עד עמוד לכל היותר). הקפידו לבסס את דבריכם על הממצאים שאספתם בעמודים הקודמים.

לסיום, כפי שתיארתם בעמוד הראשון של עבודה זו את הפרוטוקול לאבחון שעמו תעבדו, סכמו בחצי עמוד אחרון למטלה זו את המסקנות שלכם, התובנות, ואת האופן בו תוכלו (או תתקשו) לקחת את הלמידה הנוכחית למציאות האישית והתעסוקתית שלכם מחוץ למסגרת הלימודים.

מבנה הגשת המטלה אם כן הוא:

• פרוטוקול מקוצר לאבחון הצלחות (חצי עמוד)
• חמשה אבחונים של למידה מתוך הצלחה (חצי עמוד כפול 5)
• ניתוח ארגוני על בסיס האבחונים האישיים (חצי עמוד עד עמוד)
• מסקנות, תובנות ושימושים של הלמידה הנוכחית (חצי עמוד עד עמוד)

הגשה עד סוף החודש 30 ביוני לפורטל.

חמשת הראיונות:

דני השומר משער 2

אולגה עובדת הקפיטריה

דור יו"ר אגודת הסטודנטים

נווה מנהל HUB הלמידה

מעיין סטודנט ללא תפקיד רשמי במכללה

פסיכולוגיה חיובית: מדע האושר – סמסטר ב' תשע"ד
מרצה: פרופ' אורן קפלן, עוזרות הוראה: גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר

מטלת סיום הקורס

הקדמה

במהלך הקורס שלנו נפגשנו 13 פעמים. לאחר כל מפגש כתבתם והגשתם יומן מסע, כך שבסיומו של הקורס ברשותכם 13 יומנים. כן, כן, אני מודע לזה שפה ושם פספסתם שיעור או יומן מסע מסוים, אבל לפי תפיסתי שאותה הדגשתי שוב ושוב לאור הקורס, גם אם פיזית לא הייתם בשבוע מסוים בכיתה, בכל זאת נוכחות הקורס בכם היתה בתודעתכם, בצורה כזו או אחרת.

יומן המסע לא נועד להיות "סיכום שיעור", למרות שחלק מסוים ממנו בהחלט התייחס לתוכן השיעור. יומן המסע, כפי שמעיד שמו, נועד לשמר בכתב חוויות ומחשבות של מסע דווקא ברגעים של שהייה והתבוננות מהצד בערבו של יום, אבל בהחלט בתוך מהלך הדרך ותוך התבוננות על הבחירות, הצמתים, וההתנהלות שעוד צפויה ביום שלמחרת.

הפסיכולוגיה החיובית מנסה לשים את הדגש על מה שקיים – על החוזקות והמשאבים שעומדים לרשותנו. בעבודת הסיום לקורס ברצוני לכוון אתכם למקורות אלו – למה שהיה שם לאורך הסמסטר הנוכחי: הן כאשר נכחתם והרגשתם נוכחים, והן כאשר לא הייתם מעורבים, כאשר שהיתם פה כל כולכם, כאשר שוטטתם למחוזות אחרים, לציפיות מהקורס, לדברים שלא ציפיתם, למראות שהיו מהחלון של הקורס למקומות שונים, לעצמכם, לאחרים, למקומות שהייתם מעורבים, למקומות שהיו שוחקים, למה שאהבתם, למה שהיה בלתי נסבל, לצ'ט בסמארטפון בהיחבא מתחת למחברת במהלך השיעור, לשיחות עם חברים בקפיטריה, ובקיצור, לכל דבר שקרה בסמסטר האחרון, בציר החיובי, בציר השלילי, ובצירים האחרים של התוכן והתהליך שבהם אתם מעוניינים לגעת.

בהנחיות שלהלן תתבקשו להתייחס לכל שבועות הקורס ולכל יומני המסע. עבודת הסיום של הקורס אינה סיכום טכני של חומר הלימוד ואינה משוב לצוות ההוראה, היא בראש ובראשונה משוב לעצמכם, מראה מסוימת שמתבוננת על כמה חודשים שחלפו בחייכם, ולרובכם בצומת משמעותית לקראת סיום התואר הראשון. כפי שהודגש לא פעם בקורס, אנו מתבוננים בקשב רב לאירועים משמעותיים בעברנו, כמו גם לציפיות ולכמיהות לאירועים המשמעותיים בעתידנו. איננו מסוגלים להקצות קשב רב לשגרה היום-יומית ובד"כ אנו גם ממעיטים בערכה של שגרה זו. אולם דווקא בה טמון מקור האושר, החוסן, המימוש העצמי, ולמעשה כל מה שתחפצו לעצמכם בחייכם, וזהו כמובן, נושא הלימוד המרכזי של הקורס שעברנו יחדיו בסמסטר הנוכחי.

אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה (מסכת אבות פרק ב משנה ד), הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם (מהאטמה גנדי).

הנחיות להכנת מטלת סיום הקורס ואופן הגשתה

מטלת הסיום מהווה מעין יומן מסע מסכם, מאמר אישי שיחבר בין חומרי לימוד והתנסות. כדי להתארגן לצורך ביצוע המטלה, ארגנו לעצמכם בשלב ראשון את 13 יומני המסע של הקורס (ניתן, אך לא הכרחי, להשמיט עד 3 יומנים, לבחירתכם, או כמובן כאלה שלא הגשתם). קראו את היומנים ושחזרו לעצמכם בעזרתם את מהלך הקורס והסמסטר האחרון. כמו יומני המסע – כך גם עבודת הסיום של הקורס מתבצעת ומוגשת באופן אישי על ידי כל משתתף בקורס בפורטל המודל.

מבנה עבודת הסיום

1. כותרת והקדמה: נסחו כותרת שמתאימה לדעתכם לעבודת הסיכום שהינכם מגישים, ואחריה כתבו הקדמה בת 100-200 מילים. כאן ולאורך המשך העבודה, ניתן להיות יצירתיים, אך הקפידו לשמור על אותנטיות הכתיבה לאורך כל הדרך ועמידה במתווה.
2. סיכום יומני המסע – הכנת חומר גלם לעבודה: שילפו את יומן המסע המצטבר על פני הסמסטר, צרפו אותו כנספח בסוף העבודה. השתמשו בו כעת והקדישו פסקה קצרה בת 50-100 מילים עבור שמונה משיעורי הסמסטר לפי בחירתכם. התייחסו בכל פסקה שכזו לנושא מסוים ומרכזי מתכני השיעור שדיבר אליכם או/ו שעורר בכם מחשבות. נסו מחד להגדיר את הנושא הזה ברמה התיאורטית, רצוי במונחי הקורס, ולאחר מכן כיצד הוא מתקשר לחייכם, אישית או מקצועית או בכל אופן אחר. חיזרו על תהליך זה עבור כל שמונת השיעורים ויומני מסע שבחרתם, כל פסקה נפרדת ובלתי תלויה באחרת. אל תחברו בין השיעורים/יומני המסע, כל שיעור עומד כאן בפני עצמו. סעיף זה מהווה שחזור של הסמסטר ויצירת חומר גלם שעימו תוכלו לענות על שני הסעיפים הבאים. ניתן כמובן להשתמש בטקסטים ובפרטים שהנכם מציינים בחלק זה לצורך כתיבת הסעיפים הבאים (כולל שימוש במשפטים מסוימים לצורך תשובה גם בסעיף 3 וגם בסעיף 4 אם יש צורך).
3. סיכום החומר התיאורטי (על בסיס החומרים שאורגנו בסעיף 2 הנ"ל, מצגות הקורס וסיכומי השיעור שלכם): דמיינו שקיבלתם הזמנה על ידי עיתון מוביל לכתוב כתבה המסכמת את החומרים התיאורטיים של הקורס, כפי שבאו לביטוי בשיעורים, ביומני המסע, ובסיכום הנ"ל שעשיתם. שימו לב, מדובר על כתבה "אקדמית" המתייחסת לחומרים התיאורטיים של הקורס בלבד ולא לתהליך או להשלכות אישיות של הקורס. אורך הכתבה הנדרש 400-600 מילים (כעמוד וחצי עד שניים).
4. פוסט סיום (על בסיס החומרים שאורגנו בסעיף 2 הנ"ל ומחשבותיכם): נניח שהיה לכם בלוג, והחלטתם לנסח פוסט עבור בלוג זה אשר מסכם את המחשבות, התחושות, התהליך, ההשלכות וכיוצא באלה, כפי שבאו לביטוי ביומני המסע ובסיכום יומני המסע הנ"ל. יש כמובן להשתמש במונחים תיאורטיים אולם חלק זה מתייחס לאופן בו תכני הקורס רלוונטיים (או שאינם) לחיים, ליישומים האישיים, המקצועיים והניהוליים שלהם, עבורכם באופן אישי ולחיים החברתיים שמסביב בכלל. כלומר, במשימה זו תבטאו את הבנתכם בחומר הקורס ואת יכולתכם להשליך אותו לחיי המעשה בהקשרים שונים. אורך הפוסט הנדרש 400-600 מילים (כעמוד וחצי עד שניים).

הערכת העבודה: ציון העבודה אינו מתייחס באופן שיפוטי לדעתכם האישית, לחוויה האישית או לכל הקשר אישי אחר שאליו תתייחסו, כך שבהיבט הזה אתם חופשיים לחלוטין לכתוב כל דבר שתראו לנכון. כמו בכל משימה אקדמית, אנו מנסים לבחון תוך כדי קריאת העבודות את המידה בה חומרי הקורס הובנו, נלמדו ועברו אינטגרציה, ואת יכולתכם לאסוף את חומר הלימוד ולקשר אותו לאירועים מציאותיים, שהרי במידה רבה זו מטרת הלימודים האקדמיים באופן כללי.

כאמור, עבודת הסיום מוגשת, כמו כל מטלות הקורס, באופן אינדיבידואלי, אלקטרוני, לפורטל הקורס.

תאריך אחרון להגשה: 30 ביולי, 2014.

זו הזדמנות להודות למתרגלות הקורס לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי וכמובן לכולכם על השתתפותכם הפעילה בקורס.

בהצלחה במבחנים ובהמשך הדרך.

אורן