בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל
בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל
במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש במיומנויות הניהוליות והלימודיות המוכרות לכם כסטודנטים למנהל עסקים וכאנשי מנהל עסקים, אשר משמשות על פי רוב מנהלים ויועצים בניתוח אסטרטגי פנים-ארגוני. תתבקשו הפעם ליישם אותם לא על ארגונכם העסקי או המלכ"רי, אלא למטרות של קביעת מדיניות ציבורית בתחומי העיסוק שלנו בסמסטר ובקורס הנוכחיים. המטלה הרביעית תתמקד לפיכך במדיניות וביעדים הרצויים של החברה והמדינה בישראל בנושא החיסכון הפנסיוני, תוך בחינת מספר נושאים חדשים ברמת המאקרו שבהם עדיין לא עסקנו, ואינטגרציה של נושאים מוכרים ממטלות קודמות, איתות לכך שזוהי למעשה מטלת הליבה האחרונה של הקורס, שאחריה תיוותר רק עבודת הסיכום והסיום שלו.
מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א' תשע"ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA | בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן
הסמסטר הנוכחי החל בשאלות על "התספורת" שחברות מבצעות, או ליתר דיוק, בעלי שליטה בחברות מבצעים, באופן שמשפיע על גורל חסכונותיהם של משקיעים שבטחו בהם. הימים האחרונים היו דרמטיים לכאורה בהקשר זה, עם החלטת נושי אידיבי ליטול את השליטה מידיו של דנקנר. כתבת גלובס אמרה בכותרתה "השבט אמר את דברו: שושלת דנקנר מפנה את מרכז הבמה". בסדרה "הישרדות" אשר הכניסה לשיח הציבור את הביטוי האמור, היה שימוש נפוץ גם בביטוי "אסטרטגיה". שני הביטויים "השבט אמר את דברו" ו"אסטרטגיה" מייצגים תהליכים ארגוניים חשובים ביותר בתהליכי ניהול ומנהיגות, אך למרבה הצער הם חדרו לשיח הציבורי באופן קלוקל, בעיקר כמילות קוד פוליטיות שמייצגות בגידה ונעיצת סכין בגבו של חברך בכדי להדיח אותו מהמשחק (מהארגון, ממקורות הכוח, מהתחרות). אני מקווה שהשימוש בביטוי הניהולי "אסטרטגיה" יזכה למוניטין טוב יותר במטלה הנוכחית, ובכלל. האסטרטגיה צריכה לשרת במקרה הזה את טובת האזרחים, אם ניתן יהיה בכלל להגדירם כ"שבט" הומוגני בעל אינטרסים דומים. כך או כך, דרך האסטרטגיה שתנתחו ותפתחו נרצה לענות על צרכים שיירתו לא רק את מוקדי הכוח בממשלה, לא רק את אינטרסי הועדים החזקים במשק, וגם לא רק תפיסות עולם נאיביות ואוטופיות שלרוב אינן מציאותיות כאשר מגיעים לשלב חלוקת העוגה-התקציב. הם אמורים לתת מענה ל"כ-ו-ל-ם". במטלה הנוכחית, אם כן, הנכם מתבקשים להתמודד עם שאלות של אסטרטגיה ומדיניות באופן שבו אם רוב השבט "היה אומר את דברו", כך הוא היה נשמע פחות או יותר. ננסה לבחון האם וכיצד ניתן לנהל את חסכונות הציבור לטווח ארוך כמו שמנהלים כל עסק ומשימה. תתבקשו במשימה זו לבצע ניתוח אסטרטגי בעזרת הכלי הבסיסי, הפשוט, והכל כך חשוב של SWOT – חוזקות, חולשות, הזדמנויות איומים, של החיסכון לטווח ארוך במדינת ישראל.
לפני שניגש לפרטי המטלה וביצועה הנכם מתבקשים בשלב ראשון לצפות בראיון שערכתי באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת בקמפוס שלנו בראשל"צ עם פרופ' טל שביט, סגן דיקאן ביה"ס למנהל עסקים ומומחה במימון, ורו"ח עו"ד אלי אור, סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים, שמתמחה בהיבטים מיסויים ומנהליים של התחום בו אנו עוסקים הסמסטר. שניהם התבקשו על ידי להציג בראיון דילמות וסוגיות אשר יכולות להשפיע על "החוסך הקטן", אך יותר מכך, צריכות להוות חומר גלם בידיו של קובע המדיניות הציבורית בעת תכנון אסטרטגיה ארוכת טווח לאיכות חייהם של אזרחי המדינה לעתיד לבוא.
ברצוני להודות לצוות עוזרי ההוראה שהשתתפו בהפקה ולצוות האולפן, ובמיוחד לגליה וקובי בתכנון, בהפקה ובעריכה.
לאחר שסיימתם לצפות בראיון ברצוני להפנות אתכם לדו"ח שעסק באסטרטגית שיווק והסברה של ארגונה חדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב. הדוח זמין לקריאה באינטרנט כאן. נושא התחבורה הציבורית לכשעצמו כלל אינו מענייננו, ברצוני לכוון אתכם דווקא למבנה הדוח ולא לתכנו. שימו לב במיוחד לניתוח ה-SWOT אשר מופיע בלב הדוח. אין לי ספק שניתוח שכזה מוכר לכולכם, ואולי חלקכם כבר מואס בו מרוב שימוש חוזר. אך מוצר שעובד טוב, אינו דורש החלפה, כל עוד משתמשים בו בצורה נכונה וראויה ומרעננים אותו מפעם לפעם. הדוח הנ"ל שנוגע לתחבורה בתל אביב כולל למעלה מ-40 שקפי מצגת ומבוסס על עבודה מקיפה שבוצעה על ידי יועצי הפרויקט, שהיא הרבה מעבר לטווח המצופה בעבודה הנוכחית. עם זאת, הוא מהווה מתווה מעניין וראוי שבעזרתו תוכלו להתמקד.
הנכם מתבקשים להכין דוח, מהסוג שמשרדי ממשלה מכינים, מהסוג שמשרד מבקר המדינה בוחן בבואו לבדוק יישום מוצלח או כושל של מדיניות ממשלתית. הדוח שלכם יעסוק כמובן בחיסכון ארוך הטווח של אזרחי מדינת ישראל, ובליבו תבצעו ניתוח אסטרטגי בעזרת מודל ה-SWOT אשר מתייחס לחוזקות של מודל חיסכון הטווח שנוצר כיום במדינת ישראל (כולל הרפורמות שכבר קרו), לחולשות של המודל הקיים, להזדמנויות בסביבה למינוף החיסכון ארוך הטווח, וכמובן לאיומים שקיימים בה. אנא השתמשו בכל הנושאים המרכזיים שעליהם שוחחנו בראיון המוקלט במהלך הניתוח, והוסיפו עליהם מספר גורמים נוספים מהעבודות הקודמות, מנסיונכם האישי, או מכל מקור אחר. כל נושא כזה שייך באופן ישיר או עקיף לאחד מארבעת נקודות המבט של ניתוח ה-SWOT, ולעיתים אף ליותר מאחד.
מבנה העבודה להגשה:
- רקע כללי לבעיה של חיסכון ארוך טווח/פנסיוני בישראל – חצי עמוד
- ניתוח SWOT של החיסכון ארוך הטווח בישראל תוך שימוש ומיפוי של כל הפריטים שעלו בדיון המוקלט הנ"ל וכן מעבודות קודמות וממקורות אחרים – כשני עמודים (כחצי עמוד לכל אות ב-SWOT). יש להקדיש כפסקה לכל פריט שמוכנס לניתוח ה-SWOT – לדוגמה, נניח שזיהיתם את הנושא "הזדמנויות עסקיות שצצות בתקופתנו בשל התארכות תוחלת החיים בפניה אל הגיל השלישי" כפי שהוסבר ע"י פרופ' טל שביט לקראת סוף הראיון. נושא זה שייך כמובן לקטגורית ה-O – ההזדמנויות, של ה-SWOT, ולתוכו יש לרשום אותו, בתוספת פסקת הסבר מתוך דבריו של פרופ' שביט. יהיו פריטים שתוכלו לסכם במשפט אחד, אחרים ידרשו פסקה מפורטת יותר.
- בתום ניתוח ה-SWOT ובעזרתו הסבירו את האתגרים המרכזיים שעומדים בפני קובעי המדיניות לחיסכון ארוך טווח בישראל והאמצעים המרכזיים בהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עמם, כולל הסברים על בחירתכם – כעמוד.
- בחרו 2 קהלי יעד שונים בישראל שאותם כדאי לתעדף לדעתכם בנושא הטיפול הממשלתי בחיסכון ארוך הטווח. הסבירו את בחירתכם והוסיפו בקצרה תכנית עבודה ויעדים מומלצת לביצוע לכל אחד מהם מצד גורמי הממשל בישראל – כעמוד.
- סיכום הכולל את ההמלצות המרכזיות – חצי עמוד עד עמוד אחד.
הגשה עד יום שלישי 31 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי