ארכיון תגית: רגולציה

דרוש “מבוגר אחראי” – מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: “דרוש מבוגר אחראי” (אחרת כל המבוגרים, [דהיינו, אתם] יזדקקו לילדיהם בכדי לשרוד אחרי פרישתם לגמלאות – מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

במטלה הנוכחית, השניה בקורס, תתבקשו לקרוא דו”חות ביקורת והמלצות מקצועיות, לנתחם ולהביא את תובנותיכם לגביהם. לאחר קריאת ההנחיות תתבקשו בהתאם לפירוט שבהמשך להגיש מטלה שמבחינה טכנית כוללת:

  1. מבוא בן עמוד עד שניים על הנושא
  2. “פרוטוקול דיון” בשמה של ועדה מקצועית – עמוד עד שניים
  3. מסקנותיכם, המלצותיכם ותכנית פעולה מומלצת – עמוד עד שניים
  4. סיכום למידה אישי – כחצי עמוד

הגשת המטלה: עד יום חמישי 22 בנובמבר 2013 בפורטל הלימודי

מטלת הלמידה הקודמת, הראשונה בקורס, עסקה בעולם התוכן של הסדרי חוב בתוך הקשר של אג”ח, שוק הון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. הידע והתובנות שהצטברו במטלה זו נועדו לספק לכם, תלמידי הקורס, תשתית חשובה להבנת תחום זה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית. לא הסתפקנו רק בידע הכתוב, וביקשנו מכל אחת ואחד מכם לערוך ראיונות ולהבין עמדות של אזרחים בפרופילים שונים לגבי סוגיה זו והשלכותיה לעתידם האישי. מכאן שהמטלה הראשונה עסקה ברמת המיקרו – ברמת הפרט והאזרח הבודד. נחזור לרזולוצית המיקרו במטלה השלישית בה נעמיק ונרחיב את הבנתנו בסוגיות האישיות והקיומיות שתחום זה מציב בפני כל אזרח, ולא פחות חשוב, בפניכם. אולם כעת, במטלה השניה הנוכחית, נרים מבט לכיוון המאקרו, אליו נפנה בעזרתו האדיבה של משרד מבקר המדינה שפרסם מייד לאחר פתיחת הקורס הנוכחי דוח מדאיג שתכנו רלוונטי וחשוב לכל אזרח ישראלי, בין אם שמתכנן את עתידו לאחר פרישה, ובין אם נדרש לדאוג לרווחתם של בני משפחה מבוגרים ומבין את ההשלכות רחבות ההיקף של מדיניות חיסכון לטווח ארוך. אין ספק שעבורכם, סטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים, מדובר בידע תשתית הכרחי, אם כי תקוותי היא שלא מדובר רק בהיבט האקדמי שלמידה מכל סוג מספקת, אלא גם כלי לגיבוש עמדות ועקרונות דרכם ניתן להשפיע על העתיד בפועל שלכם ברמה האישית, המשפחתית והצוותית, ושל החברה ככלל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א’ תשע”ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במהלך המטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את שני הדוחות הבאים:

1) דו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנוגע לפיקוח על כספי המשקיעים באיגרות חוב לא ממשלתיות – עמודים 31-50. קישור לקובץ להלן: דוח מבקר המדינה בנוגע להסדרי חוב

2) תמצית המנהלים עמודים 7-12 מתוך דו”ח “ועדת חודק” משנת 2010 – “הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אגרות חוב לא-ממשלתיות”. ניתן לקרוא פרקים נוספים בהתאם לצורך מהנחיות המטלה שבהמשך. קישור הקובץ להלן: דוח ועדת חודק לקביעת פרמטרים להתייחסות מוסדיים כלפי אגח לא ממשלתי

שני המסמכים האמורים עוסקים במהותם של נושאים פיננסים שעומדים בפני עצמם כתחומי תוכן חשובים במימון וכלכלה, אך בו בעת הינם בעלי השלכות חברתיות נרחבות – אג”ח, חיסכון ארוך טווח, פנסיה, “מוסדיים” וכו’. כל אלו נבחנים בדוחות אלו בתוך הקשר של סוגיות רגולטוריות, שאלות בנוגע לאמצעי הפיקוח הנדרשים כדי להבטיח את חסכונות הציבור, לזכותו של הציבור למידע ושליטה בחסכונותיו ועוד.

לאחר קריאת המסמכים הנ”ל בחרו שני נושאים מרכזיים ושונים זה מזה אשר נראים לכם משמעותיים במיוחד. הגדירו אותה בכתב בפסקה קצרה בתחילת דבריכם.

למי מכם שמעוניין בכך, בין אם בשל קושי לבחור, לזהות או לזקק שני נושאים מתוך הדוחות, או בתוך עניין ובחירה אישית – ניתן ליצור וריאציה אחרת אשר מבוססת על הדוח אך מתבוננת עליו מזוית שונה מזו שאותה בחן המבקר. למשל: המבקר בוחן את הפיקוח על חברות הביטוח והשקעותיה בפנסיה, תוכלו לבחון נושא זה מזווית אחרת מהאופן שנבדק.

נדגיש שלמרות שאנו מתמקדים בנושא פיננסי לכאורה, הכתיבה וההשלכות של המטלה הנוכחית אינה חייבת להיות בתחום המימון. אופייה יכול להיות חברתי, רגולטורי, אסטרטגי, ואפילו שיווקי בהתחשב בתהליך ההסברה שנדרש בתחום החיסכון לטווח ארוך. אנו מצפים למצוא שההתבוננות שלכם כקבוצה מקצועית הלומדת מחד תואר מוסמך במנהל עסקים, אך מאידך אינה בהכרח מתמקדת או מתמחה במימון, תהיה אינטרדיסציפלינרית, ולכן אנו פתוחים לכל סוג של מענה לפי תחומי העניין שלכם.

לכל אחד משני הנושאים:

א.      כתבו מבוא בן עמוד עד שניים אשר מתאר את שתי “התלונות” של מבקר המדינה תוך כדי שימוש במונחים עיקריים שהוא וחברי ועדת חודק מתארים. יש להיעזר במקורות מהמטלה הראשונה ובמקורות נוספים שתמצאו (לפחות מקור חיצוני אחד – ציינו את המקור). התיאור צריך להיכתב בשפה ברורה ומובנת, כך שגם אדם מהיישוב, ללא תואר אקדמי יוכל להבינו. בקיצור, עליכם לכתוב מעין סיכום מנהלים המפרט שני נושאים לעומק שבהם נדרשים משרדי הממשלה והמחוקק לטפל, תוך הסבר על חשיבותם, אופי הליקוי בדרך בה הם מטופלים או לא-מטופלים כיום וכו’.

ב.      דמיינו דיון צוותי פנימי, יעיל ומעמיק, שהתקיים בתוך גוף תיאום המייצג את כלל משרדי הממשלה, שמטרתו לעסוק בדוח המבקר ולבחון כיצד על גופי הממשל השונים להתמודד עם הבעיות שהוצגו, לתעדף בין בעיות ואופני פתרון שונים, ולהבהיר לפקידי הממשל, לחברי הכנסת, ואף לציבור הרחב מהם האתגרים וההזדמנויות שישנם בתהליך הטיפול בבעיה. הקדישו עמוד עד שניים לכתיבת “פרוטוקול” המסכם את הדיון בגוף התיאום (סגנון הכתיבה בהתאם לבחירה האישית של כל אחד מכם, האם ממש כפרוטוקול פורמאלי, כציטוט משתתפים, כסיקור עיתונאי או בכל דרך שתחפצו בה). כמו בכל דיון, לעיתים עולים בו נושאים שאין להם פיתרון, לעיתים עולים נושאים שגוררים את הדיון למבוי סתום, לנציגים שונים יש לעיתים אינטרסים שונים ועמדות שונות, וכו’. הביאו קולות אלו לדיון. מכאן שאינכם מצופים בשלב זה להגיע לפתרונות, אלא לייצג באמצעות הפרוטוקול זוויות שונות ואינטרסים מגוונים של מחזיקי עניין המיוצגים לעיתים על ידי “לוביסטים” של נציגי עובדים, נציגי חוסכים, נציגי מעסיקים, נציגי בעלי הון, נציגי האוצר, וכו’. הפרוטוקול יכול לשקף גם חילוקי דעות שנותרו בעינם ולא נפתרו. אין צורך להגיע למסקנות והמלצות בסעיף הנוכחי, אלו יתקבלו “בישיבה נפרדת” – בסעיף הבא. לבחירתכם האם לייחד דיון נפרד לכל אחת משתי מהבעיות שבהן בחרתם לדון, או לקיים עליהם דיון/פרוטוקול נפרד.

ג.       נסחו מסקנות, המלצות ותכנית-פעולה לשינוי. שימו לב, הפעם אלו אינן מסקנותיהם של חברי הועדה הנ”ל, אלא שלכם באופן אישי, על בסיס כל האמור לעיל. כל אחד מהסטודנטים בקורס מקבל בסעיף זה את כובע פקיד הממשל שאחראי לנסח את תשובת המבוקרים לדוח המבקר. בתשובתכם הפרידו באופן ברור בין שני הנושאים הנ”ל שנבחרו לדיון: כל תשובה למבקר המדינה תכלול עמוד עד שניים, היא מסכמת בקצרה את אופי הביקורת, את הסוגיות שעלו בסעיף ב’, ונכנסת לעומק לפתרון, תוך כדי ניסוח תוכנית עבודה ואופן מדידה לבחינת אפקטיביות הפתרון אשר יאפשר למשרד מבקר המדינה לחזור ולבדוק את אופן הטיפול בבעיה בעוד שנתיים, חמש שנים ועשר שנים מהיום.

ד.       כעת לאחר סיום הכתיבה הנוגעת לדוח, הניחו הצידה את המטלה הפורמאלית וחיזרו להיות “אתם עצמכם”. כתבו סיכום קצר בן כחצי עמוד המתייחס לתהליך הלמידה בשתי המטלות הראשונות בקורס באופן כולל, תוך התייחסות לשניים-שלושה דברים שעניינו אתכם/נראו לכם חשובים, שהיה בהם משהו חדש שהפתיע/סיקרן, שלימד אתכם משהו חדש או נתן לכם זווית התבוננות חדשה.

                                                                                                             בהצלחה!

מהעלאת דירוג האשראי של ישראל במאקרו לתמיכה בדירוג האשראי של עסקים קטנים בישראל במיקרו: השלב הבא ברפורמת עמלות הבנקים של בנק ישראל

אני קורא כעת בכותרות את תגובת פרופ’ סטנלי פישר נגיד בנק ישראל לנוכח העלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל. זו אכן הצלחה מעוררת התפעלות שפישר בוודאי חתום עליה. הדירוג חשוב לשגשוגה של הכלכלה הישראלי ברמת המאקרו, וברצוני לנצל את ההזדמנות ולהמליץ לבנק ישראל לשפר גם עמידותם הכלכלית של עסקים ברמת המיקרו.

השבוע הסביר לי פקיד בבנק הפועלים שעלות העברת כספים בין בנקים בחשבון עסקי עומדת על 42 שקלים !!! זאת מול עלות של 1.35 שקלים שנגבית מלקוח פרטי על אותה פעולה בשל פיקוח בנק ישראל. דמיינו עסק קטן שצריך לבצע העברה יומית כזו באופן קבוע – אם לא יקפיד להתמקח עם הבנק יגיעו תשלומיו לבנק למעל 1,000 שקלים, מעל 3000% לעומת העלות בחשבון הפרטי. הפער הזה מייצג כשל שוק הקשור לריכוזיות המשק הישראלי, שללא רגולציה ימשיך ויכה גלים.

רפורמת תעריפי עמלות הבנקים שערך בנק ישראל לפני כשלוש שנים הביאה לירידה משמעותית בעמלות לקוחות הבנקים הפרטיים. עם זאת, הרפורמה לא השיתה רגולציה על עמלות הבנקים לעסקים, ובמיוחד לעסקים קטנים שיכולת העמידה והמיקוח שלהם מול הבנקים נמוכה (לעסקים הגדולים אל תדאגו, הם יודעים לעמוד על זכויותיהם).

השיטה הנוכחית מביאה לעלויות של לפחות 100 שקלים לחודש לניהול חשבון של עסק קטן, וזאת גם אם לעסק אין צורך באשראי אלא רק בניהול שוטף ומצומצם של העסק. כמובן שעלויות אשראי יכולות ליקר את התשלומים באופן ניכר, וכך גם פעולות מיוחדות כמו הנ”ל. כל זאת מול עלות ממוצעת של 24 שקלים בלבד ללקוח פרטי (לפני נתוני בנק ישראל). כמובן שעסקים בעלי פעילות בנקאית ענפה לא מרגישים את ההפרש, הוא נבלע בהוצאות האחרות שלהם והתעשרות הבנקים מתרחשת בשקט. אולם עבור עסקים קטנים במחזורי פעילות נמוכים יותר הפער יכול להיות משמעותי מאוד. למשל, בעוד שדמי הניהול לחשבון פרטי כמעט ולא קיימים (4 שקלים למשל) הרי שדמי הניהול לחשבון עסקי קטן עומד על כ-60 שקלים, וכאמור, עמלות שונות גבוהות באלפי אחוזים לחשבון עסקי מול פרטי.

אז מה ניתן לעשות?

למי שיש עוצמה כלכלית ואנרגיה לרוץ בין כמה בנקים לצורך מיקוח, ניתן להשיג הנחות משמעותיות בעמלות, אך עדיין, העמלות הפרטיות זולות בהרבה, וזאת כמובן בשל הפיקוח ההדוק של בנק ישראל על עמלות אלו. בנק ישראל ויתר מסיבה כלשהי על הוגנות הבנקים המסחריים כלפי לקוחות עסקיים, והוא מציין זאת בשקיפות מלאה: “הפיקוח על הבנקים קורא ללקוחות כל הבנקים לבדוק ולהשוות את עלות ניהול חשבון העו”ש שלהם ולנהל משא ומתן עם התאגידים הבנקאים לצורך קבלת הנחות והטבות בעמלות” (אתר בנק ישראל). כמובן שזו המלצה טובה, אבל מטבע הדברים היא רלוונטית רק ללקוחות שמצבם מאפשר מיקוח מסוג כזה עם הבנק. תפקידו של בנק ישראל להטיל מרותו על הבנקים באופן יותר נחרץ בדיוק כפי שעשה לגבי עמלות הלקוחות הפרטיים.

אבל יתכן שהישועה לעסקים קטנים יכולה להגיע דווקא מכיוון רשות המיסים. עסקים קטנים רבים מנוהלים על ידי חברה בע”מ בבעלות יחיד (או מספר שותפים קטן). במידה ורשות המיסים תאשר לבעלי עסקים קטנים מהסוג הזה לפתוח חשבון פרטי בבנקים (חשבון אישי על שמם במקום חשבון חברה) ולנהל בתוכו את כל פעילות החברה, תוך הגדרת חשבון זה כנאמן של החברה, ותוך הפרדה מוחלטת בין חשבון פרטי “אמיתי” של הנישום לחשבון פרטי לפעילותה של החברה, יוכלו בעלים אלו לחסוך אלפי שקלים בשנה על הוצאת עמלות בנקים, וזאת מבלי לפגוע בדבר בניהול התקין ובתשלום המיסים. אגב, מבחינת הכנסות המדינה צעד כזה לא אמור להשפיע שכן עמלות הבנקים הם הוצאה שמקוזזת מהכנסותיהם של העסקים ומצד הבנק זו הכנסה. אני מעריך שלרשות המיסים עשויה להיות אפילו תמורה חיובית אם הוצאות העסקים הקטנים על בנקים תפחתנה, הן באופן ישיר מגביית מיסים, והן באופן עקיף מחיזוק יציבותם הפיננסית. אגב, אינני בטוח שמבחינה יישומית פתרון כזה אינו אפשרי כבר כיום, זה תלוי בגמישות פקידי השומה בעניין.

לדבר מספר השלכות משפטיות לגבי הקשר בין בעל חברה לחברה בע”מ, אבל הם פתירות לדעתי. בסופו של דבר, החשבון הפרטי והחשבון העסקי הם פלטפורמת עבודה בלבד, וההבדל ביניהם טכני ולא מהותי.

כמובן שאישור שכזה מצד רשות המיסים עשוי ליתר את הצעד, כיוון שכאשר הבנקים יבינו שחמדנותם בתחום עמלות העסקים הקטנים עברה כל גבול, הם יפחיתו ביוזמתם את העמלות וישוו אותם לעמלות המפוקחות של הלקוחות הפרטיים.

בכל מקרה, עדיף שבנק ישראל ביוזמתו יאכוף את תעריפי עמלות הבנקים לעסקים קטנים כדי לעודד את המגזר הזה שמחזיק, לפחות מבחינה מספרית, את רוב מספר העסקים ואחוז ניכר מהמועסקים בישראל.

המחאה החברתית הנוכחית היא של מעמד הביניים שמשלם את העמלות הללו בכל הקשר ועניין. הוא אינו עשיר מספיק לתכנוני מס ומיקוחי עמלות, ואינו עני מספיק לזכות במס הכנסה שלילי ותמיכה אחרת מהמדינה. הגיע הזמן לפעולה קצת יותר אסרטיבית הן של הרגולציה והן של בעלי העסקים הקטנים לעמידה על זכויותיהם ושימור עמידותם הכלכלית לאורך זמן.