ארכיון תגית: פרויד

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול – “רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים”

מטלה רביעית – “רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים”

יחסינו לאן? – בואו נדבר בכנות ובפתיחות. האם יש בינינו מערכת יחסים? אל תרימו את ראשיכם בכדי לחפש מסביב מישהו אחר, אני כותב אליך באופן אישי לחלוטין. לא אל סטודנט אחר בכיתה, לא לתיאור מקרה על סטודנט בכיתה (אם כי לגביו דווקא כן אתייחס עוד מעט), אלא ממש אליך, כאן ועכשיו. האם יש בינינו מערכת יחסים? האם את או אתה מרגישים משהו כלפי? האם אני מרגיש משהו כלפי כל אחד מכם?

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב’ תשע”ג | תוכנית ה-MBA ביה”ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ’ אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנה כמובן דרך אלגנטית ודיפלומטית להתחמק מהשאלות המלחיצות הללו שעימן פתחתי את דברי הרקע למטלה הנוכחית – אותן שאלות של “יחסינו לאן?” שנדמה לעיתים שרק להסתבך אפשר דרכן, לו בשל הטון המאשים או מלא רגשות האשמה שמלווה אותן. למשל, אפשר לתת מעין תשובה טריוויאלית ש”כן” על כל דבר אנחנו מרגישים “משהו”, אבל מה זה משנה? כאן אנחנו לומדים במסגרת אקדמית לקראת תואר, זו המשימה שעומדת בפנינו, ולמערכת היחסים שנוצרת כאן ברמת הפרט, אין משמעות של ממש.

למעשה, פרויד עצמו התחיל את הקריירה שלו בשאלות כאלה אל מול מטופליו. הוא התחיל לעבוד בקליניקה בגישה הפסיכואנליטית שהגה, והתמקד במצוקות שהמטופלים הביאו בפניו. כאשר מטופלת התאהבה בפרויד, או אף מורכב יותר מכך, כאשר הוא עצמו הרגיש משהו כלפי מטופל או מטופלת, הוא ראה בכך בתחילת הדרך תקלה שמפריעה למהלך הטיפולי. עם זאת, בהמשך הדרך וכתיבתו הפסיכואנליטית של פרויד, הוא החל להכיר בכך שלמערכת היחסים שלו עם מטופליו יש משמעות עמוקה, ויש לא מעט גישות פסיכולוגיות כיום שרואות בקשר בין המטפל למטופל את הדבר החשוב ביותר לתהליך הטיפולי. ביטויים נפוצים בהקשר זה הוזכרו עוד קודם לכן בקורס, למשל “העברה” או “טרנספרנס”, שאלו תחושות שמרגיש המטופל כלפי המטפל, ואשר מיוחסות לא רק לקשר הספציפי שבין השניים, אלא להשלכות מההיסטוריה האישית של המטופל – למשל לקשר עם הוריו או דמויות מטפלות אחרות המשפיע על יחסו ותחושותיו כלפי המטפל. באופן דומה ישנה “העברה נגדית” או “קאונטר-טרנספרנס” שזו השלכה רגשית של המטפל על מטופליו, למשל, תחושות שמתעוררות בו בשל ההיסטוריה האישית שלו מול אנשים מעברו הפרטי. מודעות של המטפל להעברה הנגדית היא מיומנות חשובה ביותר, שכן כדי להיות אפקטיבי ואתי בעבודתו הטיפולית, עליו להבחין בין תגובותיו שמתייחסות למטפל באופן אישי, לתגובות שנובעות ממקומות פרטיים שלו. אך עד כאן מדובר בהכרה בתהליכים הבינאישיים והפנים-נפשיים שקיימים בקרב אנשים מעצם היותם בני אדם. אולם משמעותם בפסיכולוגיה הטיפולית כיום גדולה הרבה יותר מכך. תיאורטיקנים ואנשי מקצוע רבים בתחום הטיפול הנפשי סבורים שבטיפול מתרחש “מיקרו-קוסמוס” של מה שמתרחש גם מחוץ לחדר הטיפולים. לפיכך האינטראקציה בחדר אינה רק אירוע מקרי של מפגש בין שניים, אלא חומר גלם יקר ומרכזי כדי להבין לעומק את עולמו הנפשי של המטופל, ואף מעבר לכך – בסיס ליצירת שינוי בתוך חדר הטיפול כמנוף לשינוי בעולם החיצוני. מחדר הטיפולים אל העולם הרחב, שכן הטרנספרנס אינו שייך רק לעולם הטיפולי. הוא אופייני לצרכן ומערכת היחסים שלו עם המותג, הוא אופייני לתלמיד ולמערכת היחסים שלו עם המורה, אפשר לומר למעשה שהוא אופייני לכל מערכת יחסים, אפילו של בני זוג, שכן הקשר ביניהם אינו מבוסס רק על האירועים הפרטיים שלהם, אלא גם להשלכות ודפוסים השייכים לעבר הפרטי של כל אחד מהם בנפרד. כל אלו גורמים לכך שהקשר המסויים בין שניים או בתוך קבוצה, צובר עוצמה ומשמעות גדולים בהרבה ממה שפריטי החוויה המשותפת יוצרים במפגש.

ומכאן, ששאלתי אליכם כעת – מהי מהותה של מערכת היחסים בינינו כעת כאן בקורס, אינה קשורה רק לקורס הנוכחי, אלא למשמעות שלה בחיים של כל אחד מאיתנו. ואם נצא מתוך גבולות הקורס הנוכחי, ונשאל – מהי למידה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים ועובדים? כיצד ניתן לפתח מערכות יחסים בארגונים? מה משמעותן של מערכות יחסים באופן כללי, הרי שהגענו למטלה הרביעית, האחרונה מסוגה בקורס זה (נותרה עוד מטלת הסיכום שבה לא נלמד חומר חדש, אלא נתבונן ונעבד חומרים שכבר למדנו לאורך הסמסטר הנוכחי). מטרת המטלה הרביעית הינה, לפיכך, להבין תהליכים פסיכולוגיים בפעולתם של אנשים בארגונים ושל תפקידם (Role) כפי שבאים לביטוי הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.

נהוג לחשוב שאנשים פועלים מתוך נטיותיהם האישיות וקשריהם הבין-אישיים בלבד. אין ספק שלרכיבים אלו, המודעים ושאינם מודעים, השפעה מכרעת. עם זאת הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית לייעוץ ארגוני, כפי שמיוצגת בחשיבה של מכון טוויסטוק בלונדון, מציעה היבטים נוספים על תפקידו של האדם בארגון. לדוגמה, לקבוצה יש אפשרות להפעיל באופן לא מודע אדם מסוים בתוכה בתפקיד שמייצג משהו עבור הקבוצה כולה. במקרים כאלה השלכות הקבוצה על הפרט מוכחשות וכאילו שייכות לאותו אדם בלבד. עם זאת, הן מייצגות חלק ששייך לכל משתתפי הקבוצה או הארגון כולו. למשל, משתתף מסוים בקבוצה מעביר כל הזמן ביקורת על הארגון ומנהיגיו. שאר חברי הקבוצה נשארים בשקט ונהנים מתפקידו התוקפני של אותו חבר קבוצה שמקבל בדרך כלל גם תגובות תוקפניות בחזרה. לפי החשיבה ה”טוויסטוקיאנית” (המכונה גישת יחסי קבוצות Group Relations) אותו אדם אינו בהכרח אדם תוקפני או ביקורתי מטבעו אלא הוא “נשתל” בתפקידו זה מטעם הקבוצה ועבור מטרותיה. מודעות לתהליכים לא מודעים שכאלה עשויה לתרום להבנה של תהליכים קבוצתיים, ארגוניים ואישיים. התעלמות מגורמים פסיכולוגיים בקבוצה, בארגון ובחברה עלולים לגרום לכשלים מהותיים בתפקוד ולאי עמידה במשימה המרכזית של הארגון ומשתתפיו.

מטרת המטלה הנוכחית להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים בארגונים תוך שימוש בגישה הפסיכואנליטית-מערכתית של טוויסטוק. למעשה תהליכי למידה מתוך התנסות קיימים כמעט בכל מקום אך בד”כ נהוג להתעלם מהם. אולי ניתן דווקא בקורס הנוכחי לשים דגש גם על התהליך החוויתי והפסיכולוגי של הלמידה. נסו לשאול את עצמכם לאורך כל הדרך, לא רק מה למדתם (או לא למדתם) אלא מה גם קרה לכם ברמה האישית ובהתנהלות שלכם. התרומה שתוכלו לקבל מהקורס הנוכחי (ומכל חוויה לימודית אחרת) תהיה משמעותית הרבה יותר אם תתייחסו גם לתהליך ולא רק לתוכן.

החלק התיאורטי: קראו את המאמר “רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים” שגרסה ראשונית שלו פורסמה בכתב העת הישראלי סטטוס וגרסה מתקדמת יותר בכתב עת בינלאומי המתמחה בהיבטים פסיכולוגים בניהול וארגונים Organisational & Social Dynamics . המאמר נמצא זמין בפורטל הקורס.
המאמר מתאר תהליך לימודי שנערך עם קבוצה של תלמידי MBA לפני מספר שנים בבית ספרנו (ומועבר גם כיום במסגרת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית). כמו במטלות הקודמות, תמצתו את החומר התיאורטי בקצרה בהיקף של עמוד עד שניים (עד 600 מילה לכל היותר).

החלק היישומי: כעת, עם הגעתנו למטלה הרביעית, אנחנו בשלים אולי להיכרות מעט יותר אישית. דווקא בקורס בלמידה מרחוק ישנה אפשרות למפגש אישי, לעיתים יותר מזה הקורה בכיתה – להתכתבות יש את היתרונות שלה, וזהו קורס בהתכתבות (אימייל ומכתב הם לעיתים מפגש די אישי בין אנשים, לא?). לכן בשלב ראשון נשמח אם תכתבו על עצמכם עמוד אחד. אל תכתבו פרטים בצורה טכנית כמו בתמצית קורות חיים. נסו לכתוב מי אתם וכמובן ניתן לשלב בטקסט פרטים מתוך קורות החיים. נעים להכיר ! (חלק זה לא מקבל ניקוד. עשו אותו כפי הבנתכם ורצונכם).

בשלב שני נפנה ליישום החלק התיאורטי. נעשה זאת בשני היבטים (2-4 עמודים לכל היותר לשניהם יחדיו):

א. הביאו דוגמה מתוך מקום העבודה שלכם בהווה או בעבר – מקרה שקריאת המאמר הזכירה לכם או נראה לכם מתאים. מדובר על מצב בו תהליכים לא מודעים בצוות או בארגון גרמו להשפעה כלשהי אותה אתם מסוגלים לזהות כיום. מי שאין דוגמה ממקום עבודתו יכול להביא דוגמה ששמע מאדם אחר, אפשר לראיין מישהו בסביבתכם אם נדרש. נסו לנתח את התהליכים שמאפיינים את המקרה שתיארתם לאור המאמר.

ב. לאור חומר הלימוד התיאורטי והרעיון של “למידה מתוך התנסות” נתחו את תוכנית הלימודים הנוכחית שלכם בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל כפי שאתם מכירים אותה. נסו לתאר תהליכים פסיכולוגיים של קבוצה ופרט שיכולים להסביר את תיאורכם ותפיסתכם את תוכנית הלימודים, ולימודים אקדמיים בכלל.

מועד ההגשה: 21 במאי 2013

אסוציאציות חופשיות. פתיחה

הביטוי “אסוציאציות חופשיות” מייצג כלי עבודה טיפולי שפיתח זיגמונד פרויד בעבודתו הפסיכואנליטית. הביטוי הפך למושג נפוץ בפסיכולוגיה טיפולית אך גם בשיח מקצועי וציבורי בהקשרים אחרים. לדוגמה, אפשר לתאר “קישורים” באינטרנט כסוג של אסוציאציות חופשיות, מעין ערוצי המשך אסוציאטיביים שמובילים מרעיון אחד לרעיון אחר, לעיתים מקושרים בצורה רעיונית מבוססת והגיונית, אך לעיתים באופן רופף וחסר משמעות, לעיתים באופן גלוי וברור ולעיתים באופן סמוי ולא מודע. מחקרי המוח והקוגניציה נתנו עם השנים למונח אסוציאציות חופשיות משמעויות נוספות. המוח האנושי מאופיין בקישוריות שהיא למעשה מקור כוחו ועוצמתו.

בחרתי במונח “אסוציאציות חופשיות” לשמו של הבלוג שלי בגלל סיבות רבות אשר חלקן בוודאי עוד לא מודעות וידועות אפילו עבורי, אבל דרך בחירה זו אני מקווה להתחבר לנושאים השונים שמעסיקים אותי באופן אסוציאטיבי שלא בהכרח קשורים זה לזה באופן לוגי. הפוסטים והקישורים ביניהם בוודאי מספרים משהו עלי ועל הדברים שסביבם הייתי רוצה ליצור דיאלוג עם חברים, עמיתים למקצוע, סטודנטים וכל מי שמעוניין לקרוא. אשמח לקבל תגובות כאן בתוך הבלוג, ובכל צורת תקשורת אחרת. שלכם, אורן oren@psychologia.co.il