ארכיון תגית: כנס

“להוון את העתיד – האדם בעידן טכנולוגי ומשתנה” – הרצאתו של פרופ’ קפלן על פסיכולוגיה חיובית בניהול

כתבת סיקור הכנס השנתי של העמותה לניהול, פיתוח וחקר משאבי האנוש בישראל:
להוון את העתיד – האדם בעידן טכנולוגי ומשתנה

על הרצאתו של פרופ’ אורן קפלן מתוך הכתבה:

בהמשך היום דיבר פרופ’ אורן קפלן, דיקאן בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית, על מגמות בפסיכולוגיה חברתית, חוסן אישי וארגוני. לפי פרופ’ קפלן, מנהלים שיתמודדו בצורה טובה עם סטרס, יתרמו לחוסן הארגוני של ארגונם. כיצד עושים זאת? פרופ’ קפלן הציג על קצה המזלג את ה”פסיכולוגיה החיובית”, שאומרת שהנחת היסוד של כל אחד מאיתנו, היא שאנחנו מניחים שמה שאנחנו חושבים הוא נכון (במיוחד כשמדובר במחשבות שליליות, לדוגמא: “הבוס שלי שונא אותי”). השלב הראשון ביצירת חוסן נפשי הוא לנסות ולחשוב שמה שאנחנו חושבים אינו בהכרח נכון, להמציא אלטרנטיבה, ואז לתמוך בה בעזרת ראיות. המטרה היא לאפשר גמישות מחשבתית, שהיא מהווה את הבסיס לחוסן נפשי.

פרופ’ קפלן דיבר גם על “חקר מוקיר”, שפירושו לחקור את מה שעובד, ולא רק את מה שלא עובד. הנחת היסוד היא שדברים רעים יקרו בכל מקרה, ופעמים רבות הם יקרו באופן אקראי, שלא בהכרח קשור אלינו. אם ננתח דברים טובים שקרו לנו לעומת זאת, נוכל למצוא בהם איזשהו DNA שכן קשור אלינו, וברגע שנהיה מודעים אליו, נוכל ליצור עוד אירועים חיוביים. אם ניקח איזשהו משאב קיים ונפתח אותו, ונשנה את ה”בסדר” למצוין – זו מהות הפסיכולוגיה החיובית.

לכתבה המלאה

שלושה כנסים מעניינים באותו יום. איזה כיף או איזה באסה?

חוקי מרפי במיטבם, אם משהו יכול להשתבש, זה יקרה. הצהרתי פה לא מזמן שאני מתכוון להגיע לכנס בחיפה ב-13 בנובמבר. ובכן, אני לא אהיה שם. מסתבר שבאותו יום בדיוק מתקיימים שלושה כנסים מקצועיים מרתקים, בשלושתם אני רוצה מאוד להיות, השילוב ביניהם מאוד מוצלח בשבילי, אבל… הם מתקיימים באותו יום 13 בנובמבר 2011. בחיפה מתקיים הכנס “מהם החיים הראויים לחיותם”, מרכז ויניקוט בישראל מקיים כנס על כריסטופר בולאס עם שרה נטלטון שעורכת את ספריו, ודה מרקר מקיים כנס על חדשנות. באחרון אני אמור להעביר הרצאה, כך שהבחירה היה קלה מבחינה  טכנית, אבל עדיין נותרת תחושת החמצה. זו הוכחה מצויינת לכך שמגוון ובחירה אינם משפרים שביעות רצון בקרב צרכנים, למרות המיתוס השגוי. יצרנים ומספקי שירותים מתאמצים מאוד להרחיב מגוון כדי לתת לצרכן תחושה “דמוקרטית” שיש לו במה לבחור. לכאורה זה גם עוזר מול המתחרים כי אפשר לספק הכל באותו מקום. אבל מיתוס לחוד ומציאות לחוד. מניסיוני סטודנטים בתוכניות סגורות ללא קורסי בחירה מרוצים יותר מסטודנטים שבונים לעצמם מערכת מתוך קורסי בחירה. בסופו של דבר אינך יכול באמת לחוות הכל בעת ובעונה אחת, החוויה עצמה עומדת בפני עצמה ולא מושפעת מקיום או העדר האופציה החליפית, וברוב המקרים ממש אי אפשר לדעת מראש מה באמת יהיה יותר מוצלח. כאשר האופציות מאוד שונות ואחת מהן עדיפה, אין התלבטות ואין כאב לב, וכאשר האופציות דומות מבחינת התועלת האישית, גם הגרלת קובייה תספק פתרון סביר.

בקיצור, לבחירתכם שלושה ימי עיון מעניינים בעוד חודש וחצי. מזל ששלושתם באותו יום ואפשר לבחור רק אחד, אחרת הייתם מתפתים ללכת לשלושתם, והרי מתישהו צריך גם זמן לעבוד. איזו גישה אופטימית? נכון?