כרוניקה של בועה ידועה מראש
שלום לכולם
המטלה הראשונה הוגשה ואנו מוכנים לצעוד לכיוון המטלה הבאה. לאור פניות שונות של תלמידי הכיתה בנוגע לעומס הכללי שעומד בפניכם בשלב הזה בלימודיכם, החלטנו להקל במעט באמצעות איחוד שתי העבודות הבאות למועד הגשה אחד ובאותו נושא למידה. הדבר יאפשר העמקה בנושא הספציפי שאותו בחרנו, וכן יאפשר דחיית ההגשה ל-8 בספטמבר. מכאן שהמטלה הקרובה תהיה כפולה הן מבחינת היקפה והן מבחינת הציון שתקבל, ואחריה תימסר להכנה המטלה האחרונה שאותה תתבקשו להגיש עד 29 בספטמבר 2015.
מטלה שניה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר קיץ תשע"ה | תוכנית ה-MBA, ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, לירון חזן-טנדלר, גליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן
וכעת לנושא עצמו אשר אמור לשרת אתכם במקביל, הן כנושא לימוד נוסף הסמסטר, אך גם להוציא אתכם מהקורס עם סיום לימודיכם עם צידה חשובה לדרך בנוגע לחסכונותיכם העתידיים בכלל ולגבי החיסכון שלכם לפנסיה לעת זקנה בפרט, שהוא אחד הנושאים הכואבים, החשובים, והבלתי מטופלים כיאות בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו.
לפני שנצלול לחומר הייתי מעלה את השאלה, מדוע נושא החיסכון לפנסיה מוזנח כל כך, כאשר כל בר דעת מבין שמיליוני אזרחים ישראלים צפויים לחיות מתחת לקו העוני תוך הפרה ברורה של הציווי "והדרת פני זקן"… את חלק מההסברים תוכלו אולי לאסוף ולקבל מתוך חומר הלימוד הנוכחי שממוקד יותר בהיבט הכלכלי-פסיכולוגי, אך חלקו קשור אולי לנושאים שאינם קשורים דווקא לפיננסים, אלא לאותה חרדה מהמוות והרצון שלא לחשוב על זקנה ועל חלוף הזמן, שהרי כולנו יודעים כי מן הרגע שנולדנו אנו אך מתקרבים אל מותנו, אך מי מאיתנו באמת מעוניין להכיר בכך? יתכן שהאשליה שאיננו בני חלוף, שנוכל לחיות לעד, היא מנגנון הגנה יעיל למדי נגד חרדת הכיליון, כך ניתן בוודאי לתפקד בצורה טובה (ויהירה), להוציא יותר מאשר לחסוך, ובמדינת אוברדרפט כמו ישראל, זהו בוודאי חיזיון נפוץ. אז בכדי שהמפגש עם המציאות לא יהיה כואב מידי, ומאחר ורוב הסיבות למשברים כלכליים ברמה האישית, הארגונית, הלאומית ואף העולמית נובעות ממרכיבים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר בשל סיבות כלכליות אובייקטיביות, יש הגיון רב לטעמי שנקדיש זמן משמעותי בקורס הנוכחי להבנתה של אותה "כרוניקה של בועה ידועה מראש", שהיא כותרת מאמר שכתבתי על משקל כותרת ספרו הנפלא של גבריאל גארסיה מארקס "כרוניקה של מוות ידוע מראש".
אנו מצויים בתקופה בה סביבת הריבית נמוכה היסטורית מאז ומעולם, הבורסה פורחת באופן מלאכותי מאחר ונתיבי ההשקעה הסולידית חסומים בשל גובה הריבית, שלום עולמי לכאורה מרחף באוויר בתקופה שהיתה יכולה להיראות מהצד כאידילית – סין כמעצמה כלכלית ולא כענק קומוניסטי, רוסיה שוחרת קפיטליזם, הסכם גרעין עם איראן, שוק אירופי מאוחד וגדול ללא גבולות, התאוששות השוק האמריקאי… והנה אלו הרי כמעט ימות המשיח… אז מדוע אם כן התיאור הנ"ל נראה לכולנו לא אמין בעליל? מדוע פשיטת הרגל של יוון נראית לרבים מאיתנו אמינה יותר מהסכם הגרעין האיראני? אולי כי הסנטימנט שבאוויר מריח את התבערה שעלולה להתנפץ בקול גדול, ואולי הרגישות שלנו לסכנות גבוה מהתלהבותנו משלום עולם אוטופי ועתידי. אך את כל הדמגוגיה הפוליטית שטרחתי לנסח עד כה, גם אגב אם רובה נכונה, ניסחתי לא בכדאי לשכנע אתכם להפגין מול הבית הלבן כנגד הסכם הגרעין, אלא לטלטל אתכם דווקא מגורלכם הפרטי שלכם בחיסכון לפנסיה לטווח ארוך, פן זקנתכם לא תכבד את עידן ההצלחות והמימוש האישי והכלכלי שאתם מעוניינים לפגוש בקרוב עם סיום לימודיכם, אם עוד לא מינפתם אותו עד כה. אז ברוכים הבאים לעולם השיאים של גינס, אתם חיים בתקופה בה תוחלת החיים יותר מכפולה מזו שהיתה במאה הקודמת, אך קרובים גם מתמיד לעוני משפיל, אלא אם תיקחו את המטלה הנוכחית ברצינות, יותר מכל מטלה אחרת עמה התמודדתם עד כה. מבוהלים מספיק? אז אנו מוכנים לצאת לדרך!
חומרי הקריאה והצפייה
הנכם מתבקשים לקרוא את הפוסט הבא שכולל ציטוט מלא של שני מאמרים שכתבתי לפני שנים בנושא של פסיכולוגיה של השקעות ומשברים פיננסיים. כשמו – כן הוא, על הכרוניקה שחוזרת על עצמה, ולכן דווקא הכתיבה שנעשתה ממרחק הזמן, עשויה לתת לנו פרספקטיבה על המצב כיום. אנא קראו את הפוסט במלואו וסכמו בעמוד עד שניים את עיקרי הדברים.
בהמשך הנכם מתבקשים לצפות בראיון שקיימתי בחדרי עם יועץ פנסיוני מנוסה – דן שפרינצק. הריאיון והקישור אליו ביוטיוב מצורף בסוף ההוראות למטה. היתה זו תקופת ה"תספורות" באג"ח בחברות ציבוריות שונות, ובאותה שנה הקורס הנוכחי, אשר תכניו משתנים מסמסטר לסמסטר, התמקד בתופעה זו ובהשלכותיה על הציבור. ובתרגום לעברית פשוטה – היתה זו עוד כרוניקה של נזק כלכלי לכיס של כל אחד מאיתנו בהווה ולקראת זקנתנו בעתיד כשנזדקק לכספי הפנסיה שלנו שמתדלדלים לאיטם. הקדישו עד שני עמודים לסכם בקצרה את דבריו של דן שפרינצק, ובאותה הזדמנות, במידה ואין לכם קרן פנסיה, רוצו לפתוח אחת כזו לעצמכם, ככל שתעשו זאת מוקדם יותר, כך הסיכוי שתצליחו להתקיים בכבוד עם פרישתכם לפנסיה יגדל.
חלק יישומי
את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.
לקראת ביצוע המשימה בחרו מרואיין/ת, רצוי מישהו שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתו/איתה שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי. הריאיון יארך כ-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מיד. נסו לבחור מישהו שנראה לכם מתאים ומעניין מסיבה כלשהי למטלה.
לקראת ביצוע הריאיון תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה מיהו המרואיין ומדוע החלטתם לבחור בו. שימו לב – אין לציין פרטים אישיים מזהים, אפשר להשתמש בשם בדוי או ראשי תיבות, וכמובן לתאר את מאפייניו הדמוגרפיים. נסחו את ציפיותיכם מהריאיון לפני ביצועו בכדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.
הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים הן לידע של המרואיין בתחום הפנסיה והן לגבי עמדות ורגשות בנושא שוק ההון, חיסכון לטווח ארוך ופנסיה. שאלות לדוגמא:
- עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה?
- האם הם משקיעים בשוק ההון?
- האם הם מתעדכנים בהתרחשויות האקטואליות בנושא?
- האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח?
- האם היתה להם בעבר החלטה פיננסית מצוינת וכיצד מתייחסים אליה, וכן האם היתה להם החלטה פיננסית לא טובה וכיצד מתייחסים אליה.
סכמו את הריאיון על גבי כעמוד אחד.
לסיום, נסחו "פוסט" בן כ-400 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הריאיון, ניסיונכם האישי עם החלטות פיננסיות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה.
לסיכום, שלבי המטלה הינם:
- קריאת מאמרים וכתיבת סיכום תיאורטי – 1-2 עמודים
- צפייה בראיון וסיכומו בעד 2 עמודים
- הכנת וביצוע ראיון בנושא חומר המטלה – עמוד מסכם לראיון
- כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
- התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, ללא ציון, עד 100 מילה.
הגשת המטלה, כאמור, עד 8 בספטמבר לפורטל.