למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו

למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו "להצלחה יש דרך, והיא מתחילה כאן ועכשיו" – את הכותרת הזו ראיתם בוודאי במהלך לימודיכם במכללה למנהל. היא מופיעה על קירות של מבנים וכיתות ונאמרת מתוך סרטון שהופק לפני כשנה לקראת היום הפתוח לנרשמים. בין אם הנכם מזדהים עם כותרת זו ובין אם לאו, היא מתאימה לפתיחתו של הסמסטר הנוכחי שיתמקד בסוגיית ההצלחה וה"למידה מתוך הצלחות". ברוכים הבאים לכולכם לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הקורס מיישם שיטת למידה מסורתית אך שאינה נפוצה במקומותינו. אני משתמש בה מזה 16 שנה כאן בבית הספר למנהל עסקים, ובין אם תאהבו, תשנאו, או תהיו אדישים לאופייה, היא תשבור מעט את שגרת הלמידה המסורתית בתואר. הסמסטר הנוכחי בו נתמקד בלמידה (מהצלחות) יוכל לספק לנו גם התבוננות בתהליך מקביל על הלמידה שלנו בקורס הנוכחי. נוכל לשאול שאלות לגבי אופי הלמידה בהתכתבות ללא מפגש פיזי בינינו, וכמובן לנסות ולהבין מכך מה אופי הלמידה מהצלחות שמתאים לכל אחת ואחד מאיתנו בעבודה ובחיים בכלל. לוח המודעות האלקטרוני של הקורס נמצא כאן ובו תוכלו להתעדכן במרוכז על פרסום מטלה חדשה ומועד הגשתה, הודעה על כך תישלח תמיד גם בדואר האלקטרוני דרך הפורטל הלימודי. בהמשך מסמך זה אפרט את אופיו של הקורס, מבנה הלמידה והמטלות שלו, אך ראשית, לפני שנגלוש להיבטים הלוגיסטיים, אני מעדיף לפתוח דווקא במהות ובתוכן הקורס. הקורס הנוכחי מעלה בכל סמסטר נושא שונה, המבנה שלו זהה, כפי שאפרט מייד, אולם תוכן הלמידה וחומר הקריאה, הלימוד והיישום, שונים וחדשים מידי סמסטר. הנושא שבחרתי להתמקד בו בסמסטר הנוכחי הינו  "למידה מהצלחות". אני מצפה שעד לסיום הסמסטר נוכל להבין ולהכיר את המושג הזה מהיבטיו השונים, ונדע ליישם את הידע הזה להצלחות אישיות, מקצועיות וארגוניות, שכן הסנדלר אינו אמור ללכת יחף – חומר הלמידה והצלחת כל אחד מאיתנו, יכולים במקרה הנוכחי ללכת זה עם זה, יד ביד. פיתוח מתודות ומחקר בתחום הלמידה מהצלחות מתבצעות באופן עקבי במסגרת "היחידה ללמידה מהצלחות" במכון ברוקדייל של הג'וינט ועומדים לרשות הכלל. נשתמש רבות בחומרי ופרסומי היחידה במסגרת הקורס הנוכחי. בראש היחידה והפיתוח עומד חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית פרופ' יונה רוזנפלד, מוותיקי העובדים הסוציאליים בישראל, הקב"ן הראשון בצה"ל, פרופסור אמריטוס של בית הספר לעבודה סוציאלית ולמדיניות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מכתביו ופיתוחיו ילוו את הקורס הנוכחי. כפתיח לקורס הנוכחי ולמטלה הראשונה ברצוני להביא להלן מעט מתוך דבריו של פרופ' יונה רוזנפלד: למידה מהצלחות היא תהליך של למידה שמטרתו לזהות את הפעילויות ואת עקרונות הפעולה שתרמו להצלחות בעבר למען השימוש בהן בהווה ובעתיד. עקרונות ופעולות אלו שמובילים להצלחות, לעיתים כאלה שהינן חוזרות ונשנות ולפיכך לכאורה מוכרות, אינן מודעות ומוגדרות לפרט ולארגונים ולכן מצויות בתוכם על פי רוב באופן סמוי. כלומר, במערכת קיימת הנטייה, שגרת העבודה ומגוון מנגנונים אוטומטיים ואינטואיטיביים שדוחפים לכיווני ההצלחה,  אולם הם נסתרים פעמים רבות מן העין ואינם מוגדרים בצורה מפורשת. בעוד שהמצוינות, לכשעצמה, היא בבחינת ציון לשבח, הרי שבאמצעות שימוש בלמידה מהצלחות יוכלו בעליהם – יוצריהם של תוצרים מצוינים לפעול למען הפצתם, ובתוך כך לתרום למערכות ולאנשים נוספים. לכך דרושות הן התמצאות בשיטות הלמידה מהצלחות והן רוח של נדיבות המקדמת את הנכונות ואת המודעות של המצליחים לצורך להנחיל לאחרים את הידע על אודות מה שעשו. זיהוי הידע הסמוי והצגתו בלשון מכוונת לפעולה עשויים להפיח רוח של אופטימיות במצבים שהכישלון בהתמודדות איתם הוא תדיר. לא במקרה התפתחו לאחרונה ברוח זו, נוסף על "למידה מהצלחות", גם גישות של "תפנית חיובית" – Positive Deviance "חקר מוקיר" – Appreciative Inquiry ושל למידה במחקרי "עמידות" Resilience, אשר השימוש בהן הולך וגובר בעשור האחרון. פרופ' רוזנפלד טוען שבכדי ללמוד מהצלחות מוכרחים להיות אופטימיים ובעלי חוש הומור, לראות את נקודת הסוף, שהיא אופטימית – כך למשל ילדים לומדים ומצליחים. חשוב לזכור, לטענתו, שאנחנו חוזרים ועושים הרבה פעולות פשוטות ושגרתיות בצורה מוצלחת, פשוט בגלל שהצלחנו לבצע אותן, ועל פי רוב באופן סמוי ולא מודע. לדוגמא – בישול: אנחנו לומדים מההצלחות שלנו ומהצלחותיהם של אחרים. חשוב להכיר בכך שלמידה מהצלחות איננה רק סטטית, שכן גם כשאנו לוקחים מתכון שהצליח אנחנו יכולים להוסיף עוד משהו שמתאים לנו ועשוי לשפר את ההצלחה הבאה. בתחום הלמידה מהצלחות מוכרות שלוש מתודות או אוריינטציות פעולה. ננסה לתת מקום לכל אחת מהן במסגרת הלמידה הקבוצתית שלנו הסמסטר, אולם יש להכיר שהשימוש הולך ונעשה מורכב יותר ואבסטרקטי יותר ככל שעוברים מזו הראשונה להלן לשנייה ובמיוחד לשלישית: א. למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית. גישה זו מתמקדת בהבנה שהייתה הצלחה, למשל שהתלמיד או העובד התקדם והצליח, בבירור השאלה מה היו המחירים שהיה צריך לשלם עבור ההצלחה – מרכיב חשוב שנדרש כיוון שהפרט והארגון חייב להכיר במחיר שההצלחה דורשת, ולעיתים להצהיר שאינו מעוניין לשלם מחיר זה גם במחיר ויתור על ההצלחה. לאחר מכן המתודה דורשת פירוט של הפעולות שהביאו להצלחה. זוהי למידה באמצעות התבוננות פנימית ומשוב – אינטרוספקציה ורפלקציה – המשתתפים נדרשים לא להסביר, אלא לדעת מה בדיוק עשו. זו מהותה של המתודה הרטרוספקטיבית המתבוננת לאחור ומפיקה תובנות יישומיות מהתבוננות זו. ב. המסע בעקבות שאלת למידה – המתודה הפרוספקטיבית. גישה זו כרוכה במסע בעקבות שאלת למידה. במהלך המסע נבחנת סוגיה לא פתורה שהופכת לשאלת למידה מודעות וברת למידה. התהליך כמו קודם דורש גם המרה של תהליך החיפוש לעשייה בפועל. ג. הלמידה על הלמידה למען הנחלת למידה מתמשכת במערכות חברתיות. זוהי סוג של "מטה-למידה". הכוונה היא להתבוננות של המשתתפים על דרכי הלמידה שלהם, הנובעת מהתפיסה שזה מאפשר למידה. בסוף כל מפגש שואלים את המשתתפים איך למדו היום – כלומר ביצוע תהליך התבוננות על ההתנסות עצמה ולמידה לצורך שיפור ביצוע בעתיד. הפתגם "אין חכם כבעל הניסיון" מופיע בכתבים רבים ובצורות שונות כ-1000 שנים. ההכרה שהניסיון חשוב מהידע או לפחות בשילוב עימו הכרחי לצורת השגת הצלחה, נראה כמוסכמה אוניברסלית. אך הניסיון עצמו אינו נובע בהכרח מהצלחה, גם ניסיון הכישלון יכול ללמדנו, ולמעשה, במקרים רבים אנשים מנסים ללמוד מתוך כישלונותיהם. בקורס הנוכחי ננסה להתרחק מגישה זו ולהתמקד בניסיון ובלמידה מתוך הצלחות. עם זאת, חשוב להדגיש שלמידה מהצלחות איננה מדירה את חקר הכישלונות מהבמה ואינה מהווה כסות לקיומם של כישלונות ואף מהפוטנציאל שקיים בהם ללמידה. סטף ורטהיימר, בספרו "איש ליד מכונה" מספר על התמודדותו עם כשלונות: "…במקומות רבים נכשלנו…הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. חלקם של הכשלונות אינו נופל, בעיניי, מחלקן של ההצלחות". מייקל ג'ורדן, הכדורסלן האגדי, מסכם את הקריירה שלו: "החטאתי יותר מ – 9000 זריקות לסל מתוכן החמצתי 26 זריקות מכריעות משחק, הפסדתי כמעט 300 משחקים, נכשלתי שוב ושוב בחיי וזאת הסיבה שהצלחתי! " (למקור ולהרחבה ראו את המאמר למידה מכשלונות מאת ד"ר צבי ציקליק בכתב העת סטטוס). וכעת לאחר שהצגתי בקצרה את עולם התוכן בו נעסוק הסמסטר, ברצוני לעבור לחלק המינהלי, ולהסביר את שיטת הלימוד בה נשתמש. הקורס הנוכחי אליו נרשמתם הסמסטר יועבר עם צוות הוראה בהנחייתי ביחד עם גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר וכולו מועבר ב"התכתבות" בלמידה מרחוק. קורס זה מועבר על ידי בקמפוס משנת 1997 והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל, או דווקא במונחים פחות מנוכרים שאני מעדיף להשתמש בהם: "למידה מקרבת". מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות בכיתה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים. ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא "בהתכתבות" בגישה שמעודדת את הסטודנטים להשתמש במיומנויות אקדמיות מסורתיות של קריאה וכתיבה תוך כדי עיבוד מונחה של מטלות. לקורס יש לוח מודעות אלקטרוני צנוע המשמש כמרכז מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק מול המחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית ואינו דורש המצאות משותפת של הכיתה באותו מועד לצורך ביצוע המשימות. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגי קיצון. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב. הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. להלן תקציר סילבוס הקורס לצפייה ולהורדה. צוות ההוראה בקורס, שכולל כאמור אותי, את גליה ואת לירון, יהיה זמין עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה, לירון או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אנו מקווים שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה. המטלה הראשונה את הרקע לנושא הסמסטריאלי שלנו כבר פרשתי לפניכם, אבל עדיין הידע שלכם בתחום הלמידה מהצלחות הוא "נאיבי" ומבוסס על הרגלי הלמידה והשקפת העולם שלכם הסמויה והגלויה. במטלה הראשונה נבקש לשמר את האוטנטיות הנאיבית הזו ולא להשפיע עליה עם ידע. בכל אחת מארבעת מטלות הסמסטר תתבקשו לקרוא חומרי רקע תיאורטיים כאלה ואחרים, וכן לבצע מטלה יישומית. בדרך כלל המטלה התיאורטית והיישומית קשורות זו לזו, אולם הפעם נבצע הפרדה. נבקש מכם לקרוא מאמר רקע בתחום השוכן ליד נושא הלמידה הנוכחי, ואשר נזדקק לו בהמשך, ואת החלק היישומי תעשו בצורה אינטואיטיבית על למידה מהצלחות ללא רקע תיאורטי כדי לשמור על אוטנטיות הביצוע של הדברים. מטלת הסיום החמישית תהיה בהיקף דומה לארבע קודמותיה, אך תיצור אינטגרציה ולא תתבסס על ידע תיאורטי חדש, לפחות לא שאנו נעביר לעיונכם. נתחיל לפיכך דווקא מהסוף. הנכם מתבקשים לנסח ולתאר אירוע שהתרחש בעברכם, רצוי במקום העבודה או בהקשר כלשהו של קריירה והישגים מקצועיים, שמהווה מבחינתכם הצלחה, ולבחון מה ניתן ללמוד ממנו, וכיצד תוכלו ליישם למידה זו בעתיד. לאחר מכן עשו את אותו הדבר לגבי אירוע של כישלון, משהו שלא הסתדר או הצליח, וכיצד ניתן ללמוד ממנו וליישם את התובנות הללו לעתיד. הקדישו עמוד אחד לכל אחד משני המקרים הנ"ל, מתוכם כחצי עמוד לתיאור המקרה וכחצי עמוד לניתוח וליישום שלו כמיטב שיפוטכם. ברצוני להדגיש דבר-מה אתי ותהליכי: לאורך כל הקורס תתבקשו להשתמש בניסיונכם האישי, אולם מאחר וברצוננו שההשתתפות תהיה מתוך חוויית זכות ולא חובה, הנכם רשאים תמיד להציג מקרה שאיננו אישי שלכם אלא אירוע של אדם או ארגון אחר שבו לא הייתם מעורבים, אך שיש לכם לגביו ידע ומידע משמעותיים. במקרים של רגישויות וסודיות ניתן ורצוי לשנות את הפרטים האישיים במקרה כדי להפוך לתיאור שניתן להשתמש בו. בכל מקרה, תוכן העבודות נותר חסוי בפורטל הלימודי ונקרא רק על ידי צוות ההוראה. אנחנו סבורים שביטוי אישי ושימוש בתובנות אישיות עשויות לשפר את הלמידה, אך אלו לא יהיו אף פעם קריטריון שמשפיע על ציון המטלה. לגבי החלק התיאורטי של המטלה הנוכחית: למידה מטבעה שייכת למערכת חינוכית. למידה מהצלחות נוסתה ויושמה בצורה נרחבת במערכת חברתיות וחינוכיות, ולכן נעזר לאורך הקורס הנוכחי במקורות שמגיעים מתוך מערכות אלו. אחד מהמונחים המסקרנים והחדשניים בתחום הלמידה בהקשר הניהולי והארגוני פותח על ידי פיטר סנג'י ואחד משיאי פרסומיו היה בר-המכר "הארגון הלומד" – הדיסציפלינה החמישית (בעברית בהוצאת מט"ר) אין ספק שחלקכם כבר ניתקל במונח זה, נעשה בו שימוש רב במערכות גדולות, בצבא, ובמסגרות ניהוליות וחינוכיות שונות. כחלק מההתנסות הלימודית השונה, לא נכתיב לכם את מקורות הידע בתחום. אנו רואים את תפקידינו כצוות ההוראה של הקורס לקדם את הלמידה, אך לא בהכרח לייצר את תכניה כפי שמקובל בקורסים אקדמיים פרונטאליים. סוגיה זו של תפקיד המורה או ה"מלמד" ותפקידו של הלומד, הפרטני והארגוני, עומדת בוודאי גם היא בלב החקירה הלימודית שלנו בסמסטר הנוכחי. מאמרים רבים וזמינים מצויים בגוגל בעברית ובאנגלית בתחום, בין היתר החיפוש המהיר והמיידי שלי העלה כמה סיכומים, הארות ותובנות על כתיבתו של סנג'י ויישומיה. למשל, בפורטל התוכן של מופ"ת, ובפורטל התוכן של מט"ח, וכמובן בעוד רבים אחרים שתוכלו לאתר בעצמכם, כולל כמובן הספר עצמו הארגון הלומד המצוי בספרית הקמפוס בעברית ובאנגלית. הנכם מתבקשים לבצע חיפוש אינטרנט ו/או במאגרי המידע של ספרית הקמפוס, ולסכם בשניים עד שלושה עמודים לכל היותר את עקרונות הארגון הלומד. אנא שלבו לתוך הטקסט גם תובנות ודוגמאות שלכם מתוך ניסיונכם, או תגובות והתייחסויות לתיאוריה. את החומר עצמו בתחום הארגון הלומד נרצה לשלב בהמשך הקורס עם תחומי הידע הנוספים שנצבור לאורך הקורס. השורה התחתונה:

1. הסמסטר הנוכחי מוקדש בקורס סוגיות נבחרות בניהול לתחום הלמידה מהצלחות.
2. נקדיש ארבע מטלות בסה"כ + מטלת סיכום תמציתית להעמקת ועיבוד הלמידה בתחום הלמידה מהצלחות לאורך הסמסטר, כולן כוללות קריאה העמקה ויישום המתכתב, תרתי משמע, עם תוכן הקורס.
3. במטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לבצע מטלה יישומית בת שני עמודים, בכל אחד מהם לתאר מקרה של הצלחה וכישלון, בהתאמה, מה ניתן ללמוד ממנו וליישם בעתיד.
4. כמו כן הנכם מתבקשים לבצע מטלה תיאורטית בה תסכמו ותערכו המשגה של המונח "ארגון לומד".

הגשת המטלה באופן אינדיבידואלי בתיבת ההגשה בפורטל הלימודי תתבצע עד ליום שלישי 24 במרץ 2015 בחצות. ההגשות הבאות תתבצענה בדילוגים של שבועיים-שלושה עד לסיום הקורס על חמשת מטלותיו. אנחנו מאחלים לכולכם סמסטר מלמד ופורה, של הצלחות ולמידה מהצלחות אורן, גליה, לירון – צוות ההוראה