נס חנוכה – אקטואליה מקומית

ביום האחרון של חנוכה התבקשתי לברך בטקס במכללה. ביקשו ממני אח"כ להעלות את הברכה, אז אני מעלה.

נס פך השמן תמיד נראה לי קצת מוזר מבחינה שיווקית. הוא נעשה מותג מאוד פופולארי וניסיתי לחשוב כיצד קרה הנס הזה. האם כל הסיפור מסתכם בדיל מדהים בסגנון רמי לוי? אז נכון שאבותינו קיבלו מבצע אחד ועוד אחד – קנה כד שמן קטן, קבל שמונה ימים של תאורה, באמת שיחקו אותה (ולכן אנחנו משחקים בסביבון על נס גדול היה פה), אבל תסכימו איתי שמשהו פה קצת חסר פרופורציה. למשל, בואו ניקח את ה' באייר – יום עצמאות. אחרי 2000 שנות גולה קיבלנו עצמאות, אבל אנחנו חוגגים רק יום אחד. גם ההוצאות לא נוראיות – קונים סטיקים, עושים מנגל, קצת ספרי קצף. ולעומת זאת, תסתכלו על חנוכה – פה צריך לקחת ביבי-סיטר, מטפלת, הולכים לסופרלנד, נדחקים בקניון – בקיצור, שמונה ימים של הוצאות. אם באמת כל הסיפור היה כד שמן במבצע, יצא שכרנו בהפסדנו, תהוונו את כל ההוצאות של חגי החנוכה, תראו שצודק מי שאומר שזול זה יקר.

אז אם נרצה להיות ציניים נאמר שהיהודים פשוט מתים על דילים – רמי לוי בחצי מחיר. אבל אנחנו הרי לא ציניים, ויש לנו כבוד למסורת, ולכן אני מאמין שהמסר של חנוכה לא נגמר במבצע היסטרי בסופרמרקט של אבותינו. אז שני פרטים חשובים בסיפור הזה הם:

1. כללי הטקס התירו להדליק את המנורה בשמן טמא אך החשמונאים רצו להאיר אותה בשמן טהור בלבד.
2. למעשה הנס התחיל רק ביום השני. הרי הכד היה אמור להספיק ליום אחד בכל מקרה. כך שנס פך השמן הוא רק של שבעה ימים ולא של שמונה ימים.

מוסר השכל:

הנס האמיתי קרה לדעתי ביום הראשון. שם בטחו החשמונאים בעצמם שאם ינהגו כראוי ביום הזה, יגיע הנס לשבעה ימים נוספים של חסד. המסקנה החילונית שלי לעניין, עם קריצה קטנה לאקטואליות המקומית שלנו, היא שאם נאמין בעצמנו ונפעל באופן זך כמו השמן, מספיק כד קטן של כוונות טובות כדי שיבואו עלינו שבע שנים טובות, גם אם הדבר נראה כמו נס אלוהי בלתי אפשרי.

חג שמח.

אורן.