אני מקשיב לדיונים של פורום קיסריה, כעת במושב שמתמקד במגזר הערבי. הממצא העיקרי שעולה מהנתונים שמוצגים כאן הוא שכ-40% מהצעירים הערבים בישראל היו בלתי פעילים בשוק העבודה וההשכלה גם יחד. ממצא חשוב במיוחד נוגע לצעירים ערבים שנשרו מבית הספר בגיל צעיר יחסית, והם אלו שסובלים מאבטלה בשיעור גבוה מצעירים שמסיימים את מערכות החינוך. הנתון הזה משמעותי במיוחד משני כיוונים. ההסבר אותו שמעתי כאן בכנס הוא שהעדר ההשכלה סוגר בפניהם מקומות תעסוקה רבים, ושברמות השכלה שכאלה עובדים זרים נותנים מענה לצרכי המעסיקים. אינני נכנס לויכוח עם הטיעונים הללו, יתכן שיש בהם מידת הסבר, אולם אני מתקשה לראות בכך הסבר משמעותי.

בפוסט הדעה שכתבתי לבלוג פורום קיסריה לפני כמה ימים ציינתי את שיעור המצוקה הנפשית הגבוה פי שתיים בקרב האוכלוסיה הערבית ובמיוחד בקרב צעירים, לעומת האוכלוסיה היהודית. עם נצליב את נתוני התעסוקה שמתוארים כאן בדיונים עם ממצאי הרווחה הנפשית כפי שדווחו בנתוני ארגון הבריאות העולמי וסקרים נוספים, ניתן לשער שיש קשר חזק בין מצב האבטלה למצב הרווחה הנפשית של האוכלוסיה. בעבר היינו משערים אולי שהקשר הוא חד כיווני, דהיינו, המובטלים חשים מצוקה נפשית. אולם ממצאי המחקר מהשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה החיובית תומכים באפשרות שמדובר דווקא בכיוון השפעה הפוך. רווחה נפשית היא בסיס שמאפשר הצלחה במשימות לימודיות בבית הספר ולאחר מכן במשימות תעסוקתיות. העובדה שנושרי בית הספר גם אינם מוצאים עבודה אינו ממצא ברור מאליו. בחברות רבות צעירים שנושרים מבית הספר עושים זאת כדי להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר, כך היה גם בישראל לפני מספר עשרות שנים. מכאן שפעילות פסיכולוגית מונעת לטיפוח חוסן נפשי בגיל צעיר עשויה להביא לצמצום נשירה ממערכת החינוך בגיל הצעיר והגברת מסוגלות עצמית לשילוב בשוק התעסוקה באופנים שונים.

התערבויות קהילתיות בבתי ספר של פסיכולוגיה חיובית או פסיכולוגיה מונעת מהעשור האחרון מביאות לירידה של כ-50% בממוצע ברמת המצוקה הנפשית של צעירים. שינויים במערכת החינוך ו/או במערכת התעסוקה הינם מורכבים ומתרחשים בטווח של שנים רבות. כמובן שיש לתכנן שינויים כאלה אולם המתנה להיווצרותם עלולה לגבות מחיר אישי, חברתי וכלכלי כבד. אני חוזר על השורה התחתונה שציינתי בפוסט האמור, שהתערבויות ממוקדות של פסיכולוגיה חיובית עשויות להביא תוצאות בטווח קצר ובהשקעות כספיות צנועות בהרבה.