ארכיון תגית: נורית קדוש

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי

 

כולם רוצים להיות חדשניים.

חדשנות ויצירתיות הפכה בתקופתנו לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד "חרדת כיליון" (פרויד). הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי אני מנהל ומפעיל משנת 1997 ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקדמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות ויצירתיות", ננסה לבחון אותם ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס (ולסיומו של התואר השני) עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחומים כמעט מיסטיים שמכונים "חדשנות" ו"יצירתיות". אנו מקווים שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים יצירתיים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו.

זוהי המטלה הראשונה בקורס וננסה להקדיש אותה לבניית שפה ואתגור שאלת האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. בשלב ראשון נבקש מכם ליצור לעצמכם תפיסה ראשונית על נושא הלימוד הסמסטר. הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות ויצירתיות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונחים אלה. נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", "יצירתיות" והחיבור ביניהם, ציינו מהם חדשנות ויצירתיות לפי מקורותיכם הנפוצים, ומה אינם, מהם חדשנות ויצירתיות בתחום עיסוקכם או תחום העניין שלכם באופן ספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית. זו תהיה מבחינתנו גם הזדמנות להיכרות מעט יותר אישית עמכם והבנה מאיזה זווית והשראה הנכם כותבים ומתייחסים למטלות הקורס.

כעת אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה, אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

הנכם מתבקשים להתמקד בשני נושאים מרכזיים מתוך המאמר הראשון ובנושא אחד מרכזי מתוך המאמר השני, ולנסח  פוסט או מאמר חדש מטעמכם המשתמש בשלושת הנושאים הללו (2 + 1), משלב בהם רכיבים מתוך הסקירה שערכתם קודם לכן, ומתייחס לתופעה או לתיאור מקרה מכל סוג שתרצו בצרכנות, בחברה, או בכל הקשר אחר, תוך שילוב דעתכם המקצועית והאישית. היקף הפוסט כ-600 מילים כמקובל בטורי דעה מסוג אלה. ברוח היצירתיות והחדשנות, כל דגש, היבט או פורמט אחר שתבחרו יהיה מקובל עלינו, כל עוד תתייחסו באופן מספק לנושאים שהוגדרו לעיל במאמרי הקריאה.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בפסקה או שתיים מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים אי-שם מחוץ לאקדמיה.

כמה מילות רקע לפני שתעברו לקריאה עצמה –

סטיב ג'ובס ייצג עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות. זמן קצר לאחר שאובחן אצלו סרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס.

חדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה. מה עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיירת ביתי עד שנדדתי למרחקים" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

שימו לב היטב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש. ללא חווית מעורבות עמוקה מאוד בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה במשך עשר שנים, בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי היתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

צוות ההנחיה של הקורס – אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

ראיון למעריב שהתפרסם היום: אסם מוחקת את המותג גרבר

היום במעריב פורסמה כתבה בלעדית של נורית קדוש על מהלך המיתוג מחדש שעורכת אסם על גרבר שיופיע תחת מותג מטרנה. זהו ללא ספק מהלך מעניין, מאחר וגרבר הינו מותג מוביל ושם גנרי שחברות רבות היו רוצות לאמץ לעצמן. עם זאת, במידה וחברה משווקת שני מותגים שונים וחזקים בשני ראשי חץ נפרדים, היא גם משלמת על כך מחיר מסוים. לעיתים מועדפת אסטרטגיה של ראש חץ אחד בעל מובילות ברורה על המתחרים, שאומר באופן ישיר "אני הכי גדול". להלן כמה משפטים מתוך הדברים שעליהם רואיינתי בכתבה, ואח"כ  קישור לתוכן המלא במעריב:

"המהלך תואם את אסטרטגיית המיתוג המשפחתי של אסם: כמו שיש פסטה אסם, מרק אסם ועוגת הבית אסם, החברה פועלת כדי שמוצרי המזון לתינוקות יהיו כולם תחת משפחת מוצרי מטרנה. באסטרטגיית שיווק גלובלי יש דרכים שונות להפצה וכאן מדובר בשילוב בין מותג גלובלי לבין התאמות מקומיות. בישראל הושקע הרבה מאוד במותג מטרנה ובהחלט ייתכן שהוא חזק יותר מגרבר". קפלן משווה את המהלך לפעילות מותגים פרטיים, השואבים כוח מהמותג המוביל המייצר אותם עבור הרשת: "כשקונים כדור לשיכוך כאבים של המותג הפרטי לייף של סופר-פארם יודעים שיצרן תרופות גדול עומד מאחורי המוצר והידיעה הזאת מחזקת את המותג. גם כאן המותג גרבר יחזק את עוצמתה של מטרנה בישראל".

הכתבה מופיעה כאן: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/320/165.html

קפה אימפריה – כתבתה של נורית קדוש במעריב על צמיחתו המהירה של ענף בתי הקפה בישראל

הראיון עימי פורסם בכתבתה של נורית קדוש במסגרת כתבה על ענף בתי הקפה בישראל:

גם היום כמחצית מבתי הקפה פועלים באזור תל אביב ושליש מהם בתוך העיר עצמה. לדברי פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן המכהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה עסקית וניהולית במכללה למינהל, הסיבה לכך היא שבתי הקפה מחליפים עבור רבים את הסלון הביתי והמשרד. "בבית קפה נוח יותר לקיים פגישות חברתיות או עסקיות. זה מקום ניטרלי שלא שייך לשום צד ולכן לא יוצר מחויבות. מלבד זאת ישנו העניין הטכני, שלא צריך להסביר לצד השני איך להגיע ואין צורך להיערך לפני ולנקות אחרי", הוא מסביר.
את העובדה שמחצית מבתי הקפה ממוקמים בתל אביב וסביבותיה מסביר קפלן בקושי של המתגוררים בפריפריה להגיע ממקום למקום. "נוסף על כך, בעלי העסקים מבינים כי ישיבה בבית קפה בפריפריה כרוכה בהוצאה גבוהה שלא כל צרכן יכול להרשות לעצמו".

לקריאת הכתבה המלאה

מה כדאי לעשות כשהים סוער? לא להיכנס למים. כתבתה של נורית קדוש היום במעריב

התראיינתי לכתבתה של נורית קדוש על מהלכיהם השיווקיים ותגובותיהם של התאגידים לסערה הצרכנית והחרם על מוצרי תנובה.

למרות שהדבר אינו על סדר היום העסקי בצורה גלויה, נראה שאחריות חברתית תאגידית שמאפיינת יותר את שטראוס מאשר את תנובה, אינה רק חיובית מבחינה ערכית, אלא גם מבחינה עסקית.

לקריאת הכתבה המלאה ניתן לעיין כאן

העם דורש צדק חברתי… בתור הכניסה לחנות קיקה החדשה

"אנחנו מתייחסים אל כל מותג בינלאומי כאל ביקור של אובמה" – מתוך כתבת מעריב ו-NRG של נורית קדוש:

לפי נתוני הרשת, לקראת הצהריים הגיעו כ-10,000 איש לחנות, אשר תוגברה בכ-200 עובדים; שעות ההמתנה הארוכות הובילו למהומה בכניסה, ולקוחות טענו כי נדחפו ונחבלו לדברי הפסיכולוג אורן קפלן: "יש במותג גדול וידוע שמגיע משהו זוהר שכולם מדברים עליו. והישראלי רוצה להיות הראשון לראות אותו ולהתנסות בו"

לקריאת הכתבה