ארכיון תגית: טרכטנברג

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

 

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

 

משירי ארץ אהבתי – לאה גולדברג

מְכוֹרָה שֶלִּי, אֶרֶץ-נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַֹּשָּנָה

וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.

אַךְ שִבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב

וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.

פוסט סיום – פרופ' מנואל טרכטנברג

"הישראלים החדשים" של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לתרום לשינוי ולכינון של חברה צודקת והוגנת יותר בישראל. במסגרת הוועדה עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את המשאלות שעלו מהמחאה לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים ליישומן שהצגנו הנם עוצמתיים מאוד, חסרי תקדים ברוחב יריעתם, ויכולים להתניע את השינוי המיוחל. כמובן, אין בהמלצות מענה לכל המצוקות, אך אין ספק שיש בכוחן כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם בר השגה, להגביר את ההוגנות בשווקים ובתעסוקה, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
הדו"ח שהגשנו איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך לשינוי פני החברה בישראל. המערכה עוברת כעת למקבלי ההחלטות, לזירה הפוליטית, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו מקווים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. אבל לשם כך אנו קוראים לכל מי צעד ברחובות ודרש צדק חברתי, לדרוש באותה עצמה יישום של המלצות הדו"ח. שלא נטעה: קרוב לוודאי שתהיה התנגדות מבעלי האינטרסים שנהנו מהמצב ששרר עד כה, וכעת מרגישים מאוימים. המאבק הצפוי לגיטימי, אך עצתנו היא, "חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו." ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל".

מטלה חמישית – הנחיות

רצ"ב קישור לדוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשותו של פרופ' טרכטנברג. הדוח כולל כ-300 עמודים, ואני ממליץ לקרוא את כולו. הדיון סביב ממצאי הועדה מתקיים באינטנסיביות כמעט בכל מרחב אפשרי, למרות זאת אני חושש שקיים מתאם נמוך בין עוצמת הטיעונים בעד ונגד ממצאי הדוח לבין עיון ממשי-קונקרטי בממצאים.

חלק תיאורטי

לצורך המטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לקרוא עמודים 25-63 בדוח אשר דנים בנושא "לקראת עיצובה של חברה ישראלית צודקת יותר". סכמו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את הדברים, נסו להימנע מציטוט הטקסט בדוח, אלא לתאר במילותיכם את עיקר הדברים (טור סטנדרטי בעיתונות היומית כולל כ-400 מילים, זהו היקף אופטימאלי להעברת מידע ראשוני וממוקד, גם על נושאים רחבי היקף כמו הנושא הנוכחי).

חלק יישומי

הנכם מתבקשים לבחור נושא אחד מתוך כותרות המשנה בעמודים שקראתם. בחרו נושא שנוגע בכם אישית מסיבה כזו או אחרת, ושהנכם מרגישים שתהיו מוכנים לעשות דבר-מה לקידומו. משימתכם כוללת את השלבים הבאים:

  • הסבירו ב-100-200 מילים את הסיבה שבחרתם את הנושא עליו החלטתם להתמקד.
  • אספו חומר משלים מהאינטרנט (ציינו מראה-מקום על חומרים שאתם מצטטים), ובעזרתו כמו גם באמצעות פרק הדוח שמתייחס לנושא בו אתם דנים, כתבו "פוסט" בן עד 400 מילים שמסביר את הנושא הן מבחינה תיאורטית (על מה מדובר) והן מבחינה יישומית (מדוע יש לפעול, וכיצד יש לפעול, בהתאם לרוח דוח הועדה). נסו לאזן את הכתיבה – כמחצית הפוסט על בסיס דוח הועדה וכמחציתו על בסיס החומר המשלים שאספתם.
  • עשו מעשה – בחלק זה הינכם מתבקשים לפעול. הפעולה כוללת מגע עם העולם החיצוני שאינו מצוי בסביבת הקורס הספציפי שלנו, מרחב הפעולה פתוח לבחירתכם המוחלטת. למשל, ניתן לבצע פעולה תקשורתית (לדוגמה, לכתוב משהו למקום כלשהו תוך ניסיון להשפיע לקידום עמדתכם), ניתן לבצע פעולה אישית ("להעביר קשישה את הכביש", לתרום לפעילות כלשהי, לעשות פעילות כלשהי, ליצור אירוע, להפגין מחאה), או כל דבר אחר שנראה לכם מתאים, הן לנטיות הלב שלכם והן לאפשרויות שעומדות בפניכם. כמובן שהדבר אותו תעשו יכול להיות קטן וסמלי, אך גם גדול ומשמעותי, הוא יכול להשפיע באופן ניכר, או לא להשפיע בסופו של דבר כלל. תארו ב-100-200 מילים את התהליך שעברתם בהתלבטויות ובהחלטה מה לעשות, ובסיום התהליך, דווחו בעד 400 מילים מה קרה, אילו תגובות קיבלתם, כיצד אתם מסכמים את ההתנסות, ומה המסקנות שלכם ממנה, בהקשר לנושא שבחרתם לטפל בו.
  • לסיום המטלה כתבו פרק "סיכום ומסקנות" הכולל 200-300 מילים.

אורך המטלה המקסימאלי עד 2000 מילים, אפשר כמובן גם פחות, הנחיות ההיקף הן עבור רף עליון – בתקופתנו רוויית המידע, כתיבה תמציתית ועניינית עשויה להביא לשינוי והשפעה יותר מפירוט נרחב ומקיף.

בהצלחה, וזכרו – העם דורש צדק חברתי וכרגע הוא ממתין בקוצר רוח לשמוע איך זה קשור אליכם אישית.

אורן ולירון

הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד ל-7 בפברואר 2012 בחצות

חיזוי בגידות בחיי נישואין: שיעור שלמדתי מפרופ' טרכטנברג

בשנת 1987 הייתי סטודנט שנה ב' בלימודי התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. מרצה הקורס שלי באקונומטריקה היה איש סגל צעיר ומבטיח המוכר לכולנו כיום – פרופ' מנואל טרכטנברג שממצאי הועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשותו פורסמו זה עתה. הקורס היה קשה, אך הוא היה מרצה מצוין ואולי בזכותו גם ביליתי כמרצה לסטטיסטיקה ומחקרי שוק במשך שנים רבות לאחר מכן.

שאלה שניסח טרכטנברג בחוברת תרגילים באקונומטריקה מתבססת על המאמר “תיאוריה של מערכות יחסים מחוץ לחיי הנישואין" שפרסם ב-1978 פרופסור אמריקאי לכלכלה. לב המאמר עוסק בפיתוח מודל אקונומטרי להסברת הקצאת זמן אינדיבידואלית בין עבודה לשתי "פעילויות פנאי", כפי שכינה אותן המחבר: בילוי זמן עם בן או בת הזוג החוקיים, ובילוי זמן עם מאהב/ת. הנתונים התבססו על שני סקרים שבוצעו על ידי כתבי עת פופולריים באותה תקופה. הסטודנטים בקורס של פרופ' טרכטנברג התבקשו לנתח בסיס נתונים של סקר ועל פיו לבחון את הגורמים המשפיעים על בני זוג לנהל רומן מחוץ לנישואין.

מחוויית הלמידה החיובית שזכורה לי מהקורס שלקחתי אצל פרופ' טרכטנברג לפני 24 שנים אין לי ספק לגבי מומחיותו בסוגיות המורכבות שמציבה האקונומטריקה בפני החוקר בכלל ולגבי האיזונים שנדרשים בהקצאת המשאבים הלאומית בין צרכים שונים, בפרט. מי שיש לו מספיק הומור כדי לקרוץ לסטודנטים שלו בבואם לבחון מודל אקונומטרי להקצאת משאבי פנאי אופטימאליים בין בילוי ברומן מחוץ לנישואין אל מול בילוי עם בן/בת הזוג החוקיים, פיזר ללא ספק רמזים מספיקים בתוך הדוח שלו מה בהחלטות הממשלה נמשל לרומן מחוץ לנישואין ומה מייצג חיי זוגיות ומשפחה ללא בגידות.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר-שיווק