ארכיון תגית: זקנה

כל סוף הוא התחלה חדשה: לפרוש בכבוד – משימת סיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול

הקורס שלנו עומד לקראת סיומו, וכפי שכתבתי בתחילת הקורס, "כל סוף הוא התחלה חדשה". זהו הרעיון שעמד ועומד מאחורי הנושא המרכזי של הקורס שלנו, בנוגע לגיל הפרישה, ולחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לאינטגרציה של הידע, המחשבות, הרעיונות שהצטברו אצל כל אחת ואחד מכם לאורך הקורס והפיכתו למסמך בר-משמעות. אין הכוונה להוסיף עוד ידע ומשימות קריאה נוספות, אלא לחזור לחומרי הקורס, למטלות שביצעתם, ולבחון כיצד ניתן לתרגם את כל אלו לרעיונות יישומיים ולרעיונות ומחשבות שישארו עמכם גם בעתיד.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אם אחזור לדברי המבוא שלי בתחילת הקורס, הרי שהזקנה והפרישה אינם פופולאריים במיוחד. אנשים שואפים להגיע לזקנה מכובדת, לפרוש בכבוד, אבל האסוציאציות שלהם, של כולנו, ואפילו של מוסדות עסקיים ומוסדות השלטון בנוגע לתקופה זו נוגעים לקושי, לחולי, לסיום החיים הקרב.

אך כל אלו סטריאוטיפים מיושנים למדי. גיל הפרישה הוא גיל צעיר למדי כיום, שאחריו לאדם פוטנציאל התפתחות ועשייה של 20-30 שנה. חשבו על עצמכם לפני 20 שנה או בעוד 20 שנה, זהו טווח זמן עצום שניתן לממש בו חלומות, יכולות, ניסיון חיים שהצטבר… אנו בתקופה ששינוי תפיסת הזקנה היא משימה חברתית וכלכלית מחייבת. התפיסה של גיל הפרישה כזקנה שמובילה לסוג של פרישה מהחברה ומחיי העשייה גורמת לנזק רב, הן לפורשים שאיכות חייהם נפגעת ופוטנציאל המימוש שלהם למעשה נבלם, אך גם לחברה כולה – לצעירים שלמעשה נדרשים לממן את האוכלוסייה המבוגרת שהיקפה הולך ומתרחב, לפריון העבודה של השוק, ועוד.

לצורך ביצוע עבודת הסיום הנכם מתבקשים לחזור לארבעת מטלות הקורס שהגשתם ולעיין בהם. היזכרו בדברים שכתבתם בהקשרים השונים. כעת לאחר הרענון גשו לביצוע המשימה הבאה:

דמיינו תחרות "תכניות עסקיות חדשניות" שפורסמה בשוק. הזוכה בתחרות (וירטואלית) זו יזכה בכבוד וגם במימון לתכנית העסקים שהציע. אגב, תחרויות כאלה מקובלות מאוד במקומות רבים בעולם, ולא מעט עסקים יזמיים של צעירים התחילו בצורה שכזו.

במשימה הנוכחית תבצעו סימולציה לעצמכם בהגשת תכנית שכזו בנושא פתרונות לגיל השלישי. שימו לב – אין הכוונה בבנית תכנית עסקית פיננסית – החלק הזה דווקא אינו החלק המהותי כאן. החלק המרכזי הוא "הרעיון" שעולה בדעתכם בנוגע לארגון / עסק / שירות או כל תוצר אחר שהייתם מעוניינים להקים, אילו היו לכם האמצעים לכך, ואשר מתקשר לפוטנציאל שעולה מאוכלוסית הגיל השלישי – אוכלוסיה של פורשים, אשר תפקודם בחיים תקין לא פחות מאלו שעדיין בשוק העבודה בעשור שקודם לגיל הפרישה.

יודגש ש"הרעיון" אינו חייב להיות קשור ישירות לגיל הפורשים, אינו חייב להיות פתרון לבעיה כמכלול, הוא יכול להתמקד אפילו בהיבט צר וספציפי של הנושא כולו.

המשימה הנוכחית תתפרש על פני 3 עמודים שמתוכם יוקדש עמוד אחד יוקדם לרציונל, לרקע, לרעיון העסקי / שירותי שהנכם מעוניינים להציע. מבוא זה יהיה מבוסס על ממצאי ארבעת המשימות שהגשתם לאורך הקורס עד כה, כמובן רק במה שרלוונטי, וכמובן שניתן להשלים בו פרטים בהתאם לצורך.

העמוד השני יוקדש לתיאור המיזם שלכם, הן למאפייניו וכיצד יפעל, והן לגבי השאלה מה הוא מחדש, במה הוא עונה על הצורך שהוגדר במשימה זו ובקורס כולו. נסו לתת גם הערכה תקציבית כללית לפרויקט, למרות שאין הכרח לעשות זאת.

בעמוד השלישי והאחרון נסו לסכם את האימפקט – ההשפעה, שהיתה לעיסוק בנושאי הקורס עליכם, האם התחברתם? מה עורר בכם סקרנות ורצון לפעול? מה גרם דווקא התרחקות ורתיעה. ניתן להוסיף כמובן כל הערה או התייחסות אישית שלכם, כעת עם סיום הקורס והפרידה.

הגשת המטלה עד ליום שלישי 21 ביוני

תודה לכולכם על ההשתתפות הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמשימות האקדמיות השונות

לפרוש כנפיים, לפרוש בכבוד, או ליפול. זו השאלה.

בכדי לפרוש בכבוד, בכדי לפרוש כנפיים, נדרשים משאבים. חלק ניכר מתושבי מדינת ישראל אינם מחזיקים חסכונות מספיקים במהלך תקופת העסקתם לפני הפרישה בכדי לשמור על איכות חייהם עם פרישתם לגמלאות. חוק פנסיה חובה ("צו ההרחבה") המחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם נכנס לתוקף מלא בשנה שעברה ועשוי לשפר את המצב, אך עדיין, עובדים רבים מתחילים את תהליך החיסכון לפנסיה בגיל מאוחר מידי מכדי לצבור הכנסות חודשיות משמעותיות שישמרו על רמת חייהם בעת הפרישה לפנסיה.

הארכת תוחלת החיים והקדמה הטכנולוגית בעולמנו הן תופעות חיוביות בבסיסן, אך בצידן איומים לא מבוטלים על איכות חייהם את האזרחים המבוגרים. ניתן לשייך זאת לתחום "הקיימות" Sustainability הנוגע לפיתוח בר קיימא שפחות מוזכר בהקשר הנוכחי, אך אין מהותי ממנו ומשפיע על חייו של "האזרח הקטן" ומשפחתו.

בקורס הנוכחי אנו מתמקדים ב"גיל השלישי" שהוא טווח החיים בין היציאה לפנסיה ועד לגיל הרביעי שבו ניכרת ירידה תפקודית. הגיל השלישי הוא התקופה האידיאלית לחיים הטובים, כל עוד הם מתוכננים כראוי, וכיאה למטלה השלישית בקורס הנוכחי, שגם היא מצויה לפני המטלה הרביעית האחרונה ברצף הלמידה (לפני הסיכום), נקדיש אותה לנושא הקיימות האישית ותכנון החיסכון לאורך החיים עד הפנסיה בעידן הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות , וכן לצפות בראיון שערכתי עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק בחדרי במכללה, דרך הקישור הזה, או למטה במסך הנוכחי. שני פריטי מידע אלו יספקו לכם כלים בכדי לבחון את מצבכם האישי בנוגע לחיסכון הפנסיוני, ולהסיק ממנו את מה שעליכם לעשות בכדי להבטיח את עתידכם.

  1. תארו בפסקה או שתיים מה שגיליתם על עצמכם בעקבות החומרים הנ"ל. מה מצב החיסכון הפנסיוני שלכם, מה עובד כשורה? האם היו דברים שהפתיעו אתכם לטוב או לרע? מי שמעדיף לעשות זאת, יכול לערוך "הערכת מצב" זו על מישהו אחר – קרוב משפחה או חבר ולא על עצמו.
  2. טור דעה לדה מרקר/כלכליסט/גלובס: מאחר ונושא הפנסיה מטריד רבים, נבקשכם לנסח טור דעה / כתבה לאחד מהעיתונים הכלכליים בישראל (אגב, את העבודה הטובה ביותר ננסה להציע ולפרסם בפועל באחד העיתונים הכלכליים בכפוף כמובן לרצונו של הכותב). הנכם מתבקשים לנסח מסמך שיתאים לדור הצעיר המסיים כיום תואר ראשון או שני ונדרש למעשה להיות בשיא תקופת החיסכון שלו בכדי להגיע בעתיד לפנסיה סבירה התואמת לצרכיו. רוב הצעירים ממתינים זמן רב מידי לפני שיתחילו לחסוך כראוי, וכנגד תופעה זו עליכם לפעול במסגרת המטלה הנוכחית למען שינוי המצב הקיים. ניתן להתמקד ב"סטודנט המצוי", בעצמכם, או אפילו במישהו מסוים שאתם מכירים מלימודיכם במכללה למנהל לקראת סיום תואר ראשון או שני, ואשר מתחיל לתכנן את צעדיו לקראת תקופת הבגרות האישית, התעסוקתית, ואחריה פרישה וגיל שלישי. השתמשו במדריך החיסכון הפנסיוני הנ"ל על סעיפיו השונים (ניתן להשתמש בטקסט, ולצרף כמובן קרדיט למקור), התבססו על טיעוניו של דן שפרינצק והנחיותיו, ועל חומרים נוספים שהנכם רשאי לאתר באמצעות האינטרנט אינכם חייבים לנסח את המסמך בפורמט המדויק של שאלות ותשובות, ניתן לבחור את דרך הביטוי הנוחה לכם. אורך הכתיבה עד שני עמודים 600 מילים לכל היותר כמקובל בכתבות עיתונאיות מסוג זה, עליה למצות את כל הנושאים הרלוונטיים שעלו מהחומר. במידה ולא מספיק המקום הנכם רשאים (רק אם ממש נדרש) להוסיף נספח בן עמוד אחד לכל היותר ובו לבטא נושאים פחות קריטיים או את הערותיכם.
  3. תנו למישהו אחר לקרוא את מה שכתבתם, בחרו מישהו/מישהי שנראה לכם מתאים לקריאת הטקסט מסיבה כלשהי (הסבירו את מי בחרתם ומדוע). בקשו תגובה/פידבק. שתפו בכשתי פסקאות את התגובות שקיבלתם ונסחו את מסקנתכם הכוללת למשימה הנוכחית.

הגשה בפורטל המודל עד לתאריך 19 באפריל 2016

ראיון עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק:

מטלת סיכום: פרישה בכבוד

"הדרך ארכה עד מאוד – אמר הגבר, ישב הזקן לנוח בצד הדרך" (לאה גולדברג, שירי סוף הדרך).

זוהי מטלת הסיום של הקורס הנוכחי, שבסופה יסתיים המסע הקצר יחסית שלנו בקורס ובסמסטר הנוכחי, אך אנו מקווים שהוא המחיש לכולנו את מסע החיים של כולנו, ובמיוחד של מי שעובד למחייתו ומקווה שבעת זקנתו יוכל להישען את הישגיו ולממש את עצמו בעזרת פנסיה ראויה, או לפחות לחיות בכבוד בשנות זקנתו. למרבה הצער, רבים במדינת ישראל לא יזכו לחזון זה, ולא בגלל סיבות טובות ומוצדקות, אלא סתם, פשוט סתם בשל חוסר ניהול נכון, ראשית שלהם עצמם את מסעם, אך בנוסף גם בשל חוסר ניהול מדיניות ציבורית ואכיפה במשך שנים רבות בתחום זה.

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אנו מצויים כיום בתקופת מעבר שבה יש הזדמנויות וסיכונים רבים בתחום החיסכון ארוך הטווח במדינת ישראל, אין ספק שאתם כסטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים חייבים להבין נושא זה לעומקו, אתם תהיו האנשים שעימם יתייעצו חברים ובני משפחה, כמומחים לניהול והתנהלות, וכמובן, אתם האנשים שחייבים לדאוג לעצמכם ולמשפחותיכם בגיל צעיר בכדי שזקנתכם תחמיא למסלול חייכם אותו אתם מעצבים כיום.

התקשורת עסקה באינטנסיביות בחודשים האחרונים בדנקנר ובתספורות, אך ספק אם טובת הציבור במובן ארוך הטווח מצוי בלב הדיון. תהיתי לא פעם אם אין זו פשוט "ההצגה היומית" שבה מוכנס לזירת הקולוסאום אריה או גלדיאטור חדש כדי לספק את יצר הסקרנות והבידור של ההמונים. פחות מידי תשומת לב ניתנה למהות, יותר מידי נוסטלגיה מוקדה בעבר, בימים הטובים של הפנסיה הבטוחה, תוך התעלמות מכך שהיא היתה גרועה לא פחות מהמצב הנוכחי.

לא ברור האם המקרים הרבים של חדלות פירעון שעליהם דיווח מבקר המדינה אכן נובעים ברובם מהתנהלות לא תקינה של מנהלים. שהרי לא תמיד ניתן להאשים רק את החברה המפסידה. לעיתים ישנם שינויים בסביבה ובתנאים התחרותיים שגורמים גם למנהלים טובים ואחראיים להגיע למצבים לא נעימים, ואפילו לחדלות פירעון. השאלה המרכזית קשורה מחד למידת תום הלב ולאינטרס הציבור שעמד בשיקוליהם של המנהלים ובמיוחד של אלו בחברות הציבוריות, כאשר קיבלו את החלטותיהם, אך אף חשוב מכך, למידת הפיקוח והמעורבות של הציבור, הרגולטור, והמדינה, כדי למנוע שימוש מופקע ומופקר בכוח האדיר שמקבלים בעלי הון לאחר שהציבור הפקיד בידם את חסכונותיו.

ברצוני להתריע ולהבהיר שאיני רומז או טוען שיש להחזיר את המצב לקדמותו לפני הרפורמה שהביאה לסגירת קרנות הפנסיה הישנות, שהרי גם הן, שקיבלו תמיכה מוחלטת מכספי המדינה ולמעשה נוהלו על ידה או על ידי נציגיה העקיפים, לא הצליחו במלאכתן, והגיעו לחדלות פירעון בטווח הארוך. אני סבור שיש חשיבות רבה לשוק חופשי, ועם כל הקשיים, כנראה שהמצב הנוכחי עדיף על זה הקודם, שבו מעטים זכו לחיסכון פנסיוני מובטח, ורבים הודרו ונותרו ללא משאבים לעת זקנתם. לבירוקרטיה הפקידותית-ממשלתית יש חסרונות רבים, ולכן לא היא צריכה להיות זו שתנהל בפועל את כספי הציבור. תפקידה לייצר את מנגנוני הפיקוח והבקרה, באותו אופן שבו מדינת הרווחה מחוקקת דיני עבודה ומפקחת על עבודת ילדים, בטיחות וגהות בעבודה. רכיבים רבים וחשובים אלו נעדרו בתקופת המהפכה התעשייתית שיצרה עידן של מה שמכונה "קפיטליזם פרוע" שבו בעלי הון דרסו את זכויות העובדים. גישה קיצונית זו הביאה בצד אחד של העולם למהפכה הקומוניסטית של הפרוליטריון ובצידו השני, המערבי, למדיניות רווחה ליבראלית אשר חישקה במידת-מה את כוחם האין-סופי של "העשירים". רבים טוענים שהגלובליזציה אשר מחלישה כיום את כוחה של מדינת הרווחה מלפקח על בעלי ההון, מחזירה לזירה את ה"קפיטליזם הפרוע". יתכן שסיפור "התספורות" וסוגיית החיסכון הפנסיוני שפרצו לתודעת הציבור לאחרונה, ממחישים זאת ומחזירים את המתח המובנה בין הון, שלטון, ופרוליטריון.

מטלת הסיכום של הקורס אינה מיועדת לסכם את הסמסטר. ארבעת מטלות הליבה סקרו את הסוגיות שבחרנו להעמיק בהם בסמסטר הנוכחי, ובעבודה האחרונה, הרביעית, כבר ערכתם סיכום מספק דיו. מטרת עבודת הסיכום היא דווקא להרים את הראש מעל למטלות השוטפות, ולייצר חומר חדש ומקורי שלכם, אך אף חשוב מכך, לתרום מעצמכם כלפי חוץ, למי שיוכל להפיק תועלת ועניין  מהידע שלכם. מספר סטודנטים כבר הרימו את הכפפה והפיקו חומרים עצמיים עוד קודם. בהקשר זה ברצוני לשבח את הסטודנט בקורס שלנו, אורן סנובנסקי, שבחר לראיין את מר יוני קופרמן, משנה למנכ"ל כלל ביטוח וראש חטיבת החיסכון ארוך הטווח בקבוצה. ראיון זה עשוי לספק לחלקכם רעיונות יצירתיים לטובת עבודת הסיכום שלהלן הנחיותיהם.

במהלך הקורס הנוכחי צברנו ידע, עמדות, תפיסות ומודעות לגבי תחום החיסכון ארוך הטווח ברמת המיקרו והמאקרו. נחשפנו אליו בתחילה מתוך זווית הדיו הציבורי בפרשת דנקנר ואידיבי, מתוך דוח מבקר המדינה שפורסם עם פתיחת הקורס בתחילת הסמסטר, והעמקנו במאמרים, כתבות, וסקירות שונות סביב עולם תוכן זה. כעת, לאחר שספגתם נושאים שונים, זה הזמן גם להעניק לחברה דבר מה שישאר אחרי שהקורס הנוכחי יסתיים. אנו מתכוונים לפתוח אזור בתוך הבלוג של המרכז לאחריות תאגידית בבית ספרנו שלתוכו ישובצו כתבות ופרסומים מאת תלמידי הקורס הנוכחי, ואשר יוכלו להעשיר את מחזיקי העניין השונים בישראל במידע ותובנות של כל אחת ואחד מכם.

אופי מטלת הסיכום פתוחה לחלוטין לבחירתכם. הנכם מתבקשים להפיק פריט קריאה או צפייה שמתאים לקהל הרחב אשר עוסק באחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבורכם במהלך הסמסטר. אתם רשאים לבחור נושאים וטקסטים שבהם כבר השתמשתם לאורך הסמסטר או באחת המטלות, יכולים כמובן לכתוב דברים חדשים, הנכם רשאים לערוך ראיון מוקלט כפי שתואר לעיל, או בכל דרך אחרת שתבחרו לבטא את עצמכם ואת הידע שלהם כעת בסוף הקורס. במידה ויש מי מכם שמעוניין להישאר אנונימי, אנא הדגישו זאת בבירור, ואנו נעלה את מאמרו ללא איזכור שמו. בהחלט רצוי להוסיף בתחילת המאמר שניים-שלושה משפטים עליכם כקרדיט למי שקורא את דבריכם, כולל כתובת מייל לתקשורת במידה ותרצו. מנסיוננו, פריטי תוכן מהסוג הזה עשויים לפעמים לתפוס תשומת לב תקשורתית, להוות נושא לשיחה בראיון עבודה, או בהקשרים שונים רבים. לכן כדאי לכלול בראש הכתבה מספר פרטים מקצועיים לגביכם. במקרים שתהיינה הערות משמעותיות מצד צוות התרגול על המטלה, נבקש מכם לתקן אותה לפני העלתה לאוויר.

מבנה המטלה (למטלה בפורמט של כתבה מוקלטת ראו הנחיות בהמשך):

  1. כותרת אטרקטיבית לכתבה

  2. שם הכותב

  3. קרדיט לכותב (תיאור אישי-מקצועי קצר של 2-3 שורות)

  4. פסקה או שתיים כהקדמה לקריאת צוות ההוראה של הקורס בלבד על הסיבה שבחרתם את הנושא הנוכחי, התלבטויות שהיו לכם, ומה מוקד הכתיבה שלכם, מי קהל היעד שיתעניין בכך וכו'.

  5. הכתבה עצמה: בין 400-800 מילים. הקפידו על כללי כתיבה וניסוח, על מתן קרדיט מתאים במידה והשתמשתם במקור חיצוני, ועל אי-פגיעה בזכויות יוצרים מכל סוג שהוא בכתיבתכם.

  6. דברי סיום לקורס שאינם לפרסום בבלוג ומיועדים לקריאת צוות ההוראה בלבד – סיכום הקורס מבחינתכם מכל זווית שתרצו: הנושאים שאליהם התחברתם או לא התחברתם, חוויית הלמידה בקורס הנוכחי, וכל דבר אחד שתרצו לומר: חצי עמוד עד עמוד.

הערה: במקרה של הגשת ראיון מוקלט הגישו את החלקים הכתובים בסעיפים 4 ו-6 בלבד. שאר החלקים יבואו לביטוי בהקלטה. אנא שימו דגש לאיכות הסאונד, השתדלו להקליט עם מיקרופון, ניתן להיעזר לגבי סוגיות טכניות עם גליה, וננסה לעזור לכם בעזרת צוות ביה"ס לתקשורת שלנו.

הגשת המטלה לפורטל עד ל-31 בינואר 2014.

ולסיום, כמו שגיל הפרישה מגיע, ועימו יש לקוות גם הפנסיה, כך גם בקורס הנוכחי מתקרב מועד הפרישה. בשמה של גליה ומיה מתרגלות הקורס ובשמי ברצוננו לאחל לכם סיום מוצלח של הסמסטר והצלחה בבחינות. אנו מקווים שהיתה לכם חווית למידה מעשירה במסגרת הקורס הנוכחי, אנחנו באופן אישי שמחים על ההזדמנות שהיתה לנו להשתתף יחדיו בקורס הנוכחי ולמדנו ממנו ומכם בעזרת העבודות המעניינות שהגשתם לנו ועוד תגישו בהמשך עד לסיום המטלה הנוכחית.

כל טוב

אורן

 

 

כה אמרו הורציוס וישעיהו: אכול ושתו כי מחר נמות, טוב למות בעד ארצנו. אבל מה יקרה אם נחיה עד 120?

פער האותיות בעברית בין לחיסכון לסיכון  הוא "חי". אז שנחיה כולנו עד 120 שנה, אבל עם חיסכון פנסיוני בלי סיכונים מיותרים: מטלה שלישי בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

המשורר הרומי הורציוס מייצג באימרתו  Carpe Diem את התפיסה הישראלית המצויה "אכול ושתו כי מחר נמות" (ישעיהו כב יג). אך היה זה אותו הורציוס שאמר גם "Dulce et decorum est pro patria mori", או בגרסתו של טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו".

השאלה שנשאל במטלה הנוכחית נוגעת דווקא להיבט שמשלים את אימרותיו של הורציוס, דהיינו, במקום  ניצול יתר של הזדמנויות ההווה (Carpe Diem), נתמקד בחיסכון עבור העתיד, שכן תוחלת החיים שלנו מתארכת ואין כל סיבה להניח שדווקא מחר נמות, ומצד שני, במידה ולא נמות בעד ארצנו, האם ארצנו תאפשר לנו "למות טוב" בזקנתנו ולא בעוני מחפיר.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

מבוא למטלה השלישית

לפי סקר האוריינות הפיננסית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2012 נמצא כי מחצית מהישראלים בעלי חשבון בנק בישראל נמצאים במצב של משיכת יתר (אוברדרפט) בחשבון העו"ש שלהם לפחות פעם אחת במהלך השנה, וכחמישית נמצאים במצב זה באופן קבוע. הישראלים נוטים כנראה בממוצע לצרוך יותר מגובה הכנסתם בהווה, ולחסוך לעת זקנתם הרבה פחות ממה שיצטרכו, אפילו למחייה בסיסית. נתוני ה-OECD נראים חיוביים יחסית בממוצע, אך אין להתבלבל מהם לגבי המצב בפועל. בישראל פער חברתי עצום בין קבוצות עובדים מאורגנות שנהנות מהפרשות אוטומטיות לפנסיה, לבין קבוצות אחרות שאינן מאורגנות, ואשר גם בתוכן יש להבחין בין קבוצות של עצמאיים ואנשים בעלי יכולת כלכלית שאינם מפרישים מספיק מהכנסתם בשל חוסר מודעות לחשיבות הדבר, לקבוצה לא מבוטלת חסרת-כל, שפשוט אין למה מה להפריש, או שמעסיקה אינם דואגים לה. כך או כך, חלק ניכר מהאוכלוסיה העובדת בישראל יגיע לגיל פרישה ללא הכנסה מספקת למחייה ברמת חיים סבירה, בוודאי לא ברמת החיים המצופה על ידי הפרט. יש בכך "כשל שוק" שכן קבלת ההחלטות הפרטנית מוטה להווה, ותפקידה של הממשלה לייצר מנגנונים שיתקנו כשל זה בדרכים שונות.

overdraft

הגרף לקוח מתוך סקר האוריינות הפיננסית, למ"ס 2012

"אוריינות פיננסית" הינה היכולת לקרוא, לנתח, להבין ולדון על גורמים כלכליים-פיננסיים המשפיעים על הרווחה הכלכלית של הפרט. היא כוללת את היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם בהווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים. אוריינות פיננסית אינה חשובה רק ברמה האישית, מודעת למצב הפיננסי היא בסיס לעמידה על זכויות, למאבקים חברתיים, לפעילות של חברה אזרחית, שלמעט המאבק החברתי 2011 הינה דלה למדי בישראל לעומת מדינות שונות בעולם המערבי.

סקר האוריינות הפיננסית בוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2012) עבור המועצה הלאומית לכלכלה בשיתוף עם משרד האוצר ובנק ישראל, נתוני הסקר משמשים לקביעת מדיניות ממשלתית בתחום החינוך הפיננסי ובהתאם להמלצות ארגון ה- OECD. ניתן לעיין בשאלון הסקר כאן.

אתם, תלמידי הקורס הנוכחי, המצויים כעת בשלב לימודיכם לתואר שני במנהל עסקים, מהווים קהל יעד חשוב לגבי האוריינות הפיננסית בכלל ובנוגע לחיסכון ארוך הטווח בפרט, הן באופן אישי כלפיכם וכלפי משפחותיכם, והן כגורמי הפצה למידע בשל תדמיתכם כיום ובעתיד כאנשים "שמבינים במנהל עסקים". אגב, גם הכלכלנים ואנשי המימון שבקרבכם זקוקים למידע ולהבנה הזו, לפעמים אפילו מצבם של אלו שאינם מבינים טוב יותר כיוון שהם נעזרים בגורמים מקצועיים לעזרתם, ודווקא המומחים עצמם מתנהלים כסנדלרים יחפים עם אשליית הידע שמתנפצת מול כוחות השוק.

במטלה הנוכחית נעמיק, אם כן, בהיבטיו השונים של החיסכון לטווח ארוך ובחשיבות לתכנן אותו בשלבים מוקדמים של החיים בכדי להבטיח קיום וקיימות נאותים לאורך החיים ובמהלך הזקנה. נזכיר שהמטלה הנוכחית מתמקדת בתחום "המיקרו", בעוד שבמטלה הבאה נחזור לעסוק בשאלת המדיניות הציבורית ברמת המאקרו.

החלק התיאורטי

לצורך החלק הנוכחי הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות. המידע המצוי בו מסכם בצורה טובה את מה שכל עובד צריך לדעת בנוגע לחיסכון ארוך טווח. שימו לב שהמדריך כולל מבוא, ולאחר מכן יש לפתוח את חלק השאלות והתשובות, פריט אחר פריט, כדי לקבל את המידע המלא.

לאחר מכן הנכם מתבקשים להקדיש 16 דקות להרצאת TED של דר. דניאל גולדשטיין על "המאבק בין העצמי העכשווי לעתידי שלך". ההרצאה המרתקת מסבירה מדוע קיימים בקרב פרטים רבים באוכלוסיה כשלים קוגניטיביים בנוגע לקבלת החלטות פיננסיות על חיסכון ארוך טווח.

סרטון המידע הבא שבו תתבקשו לצפות מבוסס על ראיון שגליה ואני ערכנו עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק, בעלים ומנהלים של תצפית ייעוץ והדרכה בע"מ. דן הוא מותיקי היועצים הפנסיונים בארץ, הוא אינו מקבל עמלות מחברות ביטוח וקרנות פנסיה, ועמדותיו הנחרצות עוררו עליו לא פעם מתנגדים. עם זאת, היעדר התלות שלו בגורמים הפיננסיים המשווקים את הפוליסות מגביר את האמינות שלו, ואין ספק שיש טעם רב בדבריו, עם קורטוב של הומור, וטיפים לביצוע.

כעת לאחר שהרקע המקצועי-פיננסי והפסיכולוגי ידועים, היכנסו לאחת מסימולציות החישוב לפנסיה המצויות באינטרנט, ונסו להזין פנימה את שכרכם הנוכחי, ובדקו הן את היקף ההפרשות לפנסיה שנדרשות עבורכם במצב רגיל, אך חשוב מכך בדקו את גובה הקצבה החודשית לה תזכו עם יציאתכם לפנסיה. החישוב אינו חייב להיות מדוייק, הוא אמור לתת להם תחושה כללית לגבי המצב. ניתן להיעזר לדוגמה בסימולצית פנסיה של כלל, סימולצית פנסיה של מיטב, ועוד רבות מסוג זה המצויות באינטרנט.

לפני תחילת הכתיבה, נסו לבחון עם עצמכם עד כמה הנכם ומשפחתכם ערוכים לשנות הפנסיה הרבות המצפות לכם בעתיד. הניחו שעד צאתכם לפנסיה גיל הפרישה יהיה גבוה מ-70 ובמהלך שנות הפרישה שלכם תוכלו לצפות ל 20-30 שנות נחת של זיקנה מאושרת. חברות הביטוח מחשבות כבר היום את גיל 100 כיעד סביר לתוחלת חיים. בהתחשב בכך שגילוי הפניצילין במאה הקודמת העלה בבת אחת את תוחלת החיים האנושית ב-25 שנה, אפשר לצפות שתגליות מדעיות יאריכו את תוחלת החיים הנוכחית בלפחות 10-20 שנה ממצבה היום, ורק נותר לקוות שהן לא ישארו רק בנושא אורך החיים, אלא גם באיכות החיים במובן הרחב של הביטוי.

החלק היישומי

אנו עוסקים, כמו במטלה הראשונה, בהיבט מיקרו הנוגע לפרט, ולפיכך נחזור גם לסגנון הכתיבה המותאם לפריזמה שכזו, כפי שהיה במטלה הראשונה.

הנכם מתבקשים לכתוב מאמר בן ארבעה עמודים (עד 1000 מילים) המיועד לקהל הקוראים הממוצע של  העיתונים הכלכליים, אשר מסכם מחד את כל חומרי הקריאה והצפייה האמורים, ומאידך מעביר מסר אישי לקורא.

לעיתים מרצים ועיתונאים מדגימים את טענותיהם דרך דוגמאות מעולמם האישי (למשל, "אתמול הלכתי לשוק, שוחחתי עם המוכר בדוכן המלפפונים, ואחרי מיקוח על מחיר המלפפון הבנתי ש…."). נסו לשלב את תובנותיכם האישיות מהאופן שבו התבוננתם על מצבכם הכלכלי והתנהגות החיסכון שלכם לטווח ארוך, לתוך כתיבתכם העיתונאית למאמר האמור.

ולאחר הסיום של המטלה – יגיע הזמן למטלה אישית: רוצו לבדוק את מצב החיסכון שלכם לטווח ארוך והתאימו אותו לצרכים שלהם בפועל. כנראה שלא במקרה הפרש האותיות בין המילים סיכון וחיסכון הוא "חי".

הגשת המטלה: עד יום חמישי 12 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי

חג חנוכה שמח, אורן וגליה