ארכיון תגית: תקשורת עם סטודנטים

להיתקל באושר… ולהתרסק. קבלת החלטות בהשראתו של פרופ' דניאל גילברט: מטלה רביעית

"להיתקל באושר"

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הקדמה

"שלוש דן" הוא ביטוי שנשמע כמו דרגה מתקדמת בקרטה. במקרה של קבלת החלטות זהו צירוף נדיר של לפחות שלושה אנשים בעלי שם פרטי דומה, שהפכו ל"סלבריטי מחקריים", דבר נדיר למדי בעולם המדעי. כוונתי כמובן לזוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, לפרופ' דן אריאלי שספריו הפכו זה מכבר לרבי מכר ("לא רציונאלי ולא במקרה"), ומושא דיוננו להלן, פרופ' דניאל גילברט, אחד הקומיקאים הטבעיים והמצחיקים ביותר שיש (לפחות בעיני).

בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ' דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מהארוורד, שאת כותרת ספרו "להיתקל באושר" בחרתי הפעם כנושא המטלה הרביעית.

חלק א': ההיבט התיאורטי

אם לא קלטתם עד כה את רוח ההומור הסרקסטי של פרופ' גילברט מתוך הטקסט, קחו לעצמכם כמה דקות של הנאה צרופה לשמוע את שתי ההרצאות הבאות של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) ומהן כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך את האופציה לתרגום כותרות בעברית):

הרצאה ראשונה נמצאת כאן

הרצאה שניה נמצאת כאן

תמצתו בעמוד עד שניים את שתי ההרצאות של TED אותן ראיתם.

כעת, לאחר שהנושא כבר מוכר לכם, קראו עמודים 127-163 + שני עמודי הסיום של הספר "להיתקל באושר" מאת פרופ' דניאל גילברט. תוכלו למצוא קישור לתדפיס אלקטרוני של עמודים אלו בפורטל הקורס (כניסה עם שם משתמש וססמה למשתתפי הקורס בלבד. קיבלנו אישור מההוצאה לאור להכין עבורכם את התדפיס לצורך הלימוד בקורס הנוכחי, אולם אין להפיץ או להשתמש בו לכל מטרה אחרת מאחר והוא מוגן תחת חוקי זכויות יוצרים).

תמצתו בעמוד עד שניים את חומר הקריאה למטלה הנוכחית מתוך הספר.

בסיום עבודת התמצות, הוסיפו אסוציאציות ומחשבות שעולות אצלכם בעקבות הרצאותיו וכתיבתו של גילברט (חצי עמוד עד עמוד).

חלק ב': יישום

עשו לעצמכם רשימה בכתב של 10-20 דברים שהייתם רוצים להשיג, באופן אישי ובעבודה, דברים שיהיו לכם, שיהיו שלכם. ניתן לכתוב כל דבר, בין אם מדובר בחפצים, ערכים, יחסים, יכולות או כל דבר אחר. מדובר בסוג הדברים שאם יהיו שלכם – מובטח לדעתך שלא יהיה בעולם אדם מאושר כמוכם.

למרות שרובכם כבר מבינים מה אני זומם במשימה הזו, אין כל בעיה לעשות זאת. גם אני אחרי מספר שנים של הוראה והעמקה בתחומי הפסיכולוגיה החיובית, עדיין מקווה לזכות במליונים בלוטו. העובדה שהתיאוריה אומרת שזה לא יעשה אותי ליותר מאושר לאורך זמן לא ממש משכנעת אותי. ואכן, אם תשמעו ותקראו את דבריו של גילברט, תראו שאני לא יוצא דופן בכך. מבנה המוח שלנו גורם לנו לעסוק בעתיד, למרות שהוא מסוגל להרגיש ולחפוץ דברים אותנטיים רק בהווה. עם זאת, כאשר נבחן באמת מה יקרה כאשר כל הדברים הללו יתגשמו, לא ברמה של כותרות, אלא ברמה של חיי היום יום, של רסיסי הרגע בין כעת לבין עוד שניה, נגלה שאת רוב כיסופנו וכמיהותינו לאושר, ניתן להגשים כבר כעת, כאן ועכשיו.

נסו להשתמש בתיאוריות ובדוגמאות שמתאר גילברט כדי לנתח את רשימת המשאלות שלכם, ונסו לראות אם אתם יכולים לכייל אותה באופן שתביא אתכם לשביעות רצון רבה יותר מהחיים בכלל והעבודה בפרט, כעת.

אחרי שהתאמנתם על עצמכם, זה הזמן להעניק משהו למישהו שאתם אוהבים, וללמוד משהו גם ממנו. בחרו מישהו שמוכר לכם היטב ובקשו ממנו להסכים להתראיין למשימה הנוכחית. הבטיחו לו אנונימיות מוחלטת, ועימדו בהבטחתכם בעת כתיבת הממצאים. וכעת עשו עימו/עימה את אותו התרגיל שביצעתם על עצמכם. בקשו מהמרואיין/מרואיינת שלכם רשימת משאלות לאושר לעתיד, ובדקו איתו/איתה, מצויידים בידע של התיאוריות של גילברט, האם ניתן יהיה לקבל הלוואה מ"בנק האושר העתידי", פטורה מריבית והצמדה, וכבר להגיע למימוש עצמי ואושר בהקדם. הידע שצברתם עד כה בקורס עשוי לתמוך בתהליך הראיון גם כן.

תארו את התהליך האישי והבין-אישי שעברתם, הקדישו כעמוד לתיאור כל ראיון (אחד לעצמכם ואחד למרואיין) וצרפו בעמוד השלישי סיכום ומסקנות.

לסיכום – מסגרת העבודה:

הרצאות TED (קישור למעלה) – עמוד עד שניים

תדפיס מהספר (הפורטל הלימודי) – עמוד עד שניים

דיון אישי לנ"ל – חצי עמוד עד עמוד

תיאור תהליך עצמי – עד עמוד

תיאור ראיון לאחר – עד עמוד

סיכום ומסקנות מהתהליך היישומי – עד עמוד

הסטודנטים מוזמנים כמובן תמיד להוסיף הערות, הארות, תגובות, וכל מה שעולה בדעתם בסיומה של המטלה, כל אחד בהתאם לרצונו.

תאריך ההגשה: יום שלישי 15 במאי 2012 בפורטל הלימודי

[לבקשתכם להגדלת המרווחים בין המטלות: תאריך הגשת המטלה החמישית הוארך ל-5 ביוני, ומטלת סיום הקורס ל-26 ביוני]

חקר מוקיר – מ"חקר הטוב" האינדיבידואלי להתנהגות ארגונית – מטלה שניה+שלישית

מה יכולים אסטרונאוטים ללמוד מאנשי הצוללות? חקר מוקיר – מ"חקר הטוב" האינדיבידואלי להתנהגות ארגונית


 

מטלה שניה+שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן


 

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

 

הערה: המשימה הנוכחית תהיה מורחבת, ותתפרס לפיכך על שתי מטלות, השניה והשלישית, של הסמסטר. ההגשה תהיה מאוחדת, כך שתאריך ההגשה של המטלה השניה יבוטל, ותגישו את העבודה הכוללת אחרי חופשת הפסח עד תאריך 24 באפריל 2012.

 

חקר מוקיר Appreciative Inquiry: רקע

"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם", אמר אלברט אינשטיין. ואכן אי אפשר להכחיש זאת, שאם נפלתם לבור עמוק, גם הבנה יסודית ומבריקה על חלקלקות העשב בפי הבור שבגללו החלקתם לתוכו, לא תקדם אפילו בסנטימטר בודד את דרכם אל מחוץ לבור.

שיטת "פתרון הבעיות" הרציונאלית והמסורתית מספקת פתרון הישרדותי וטקטי למצבים קונקרטיים אך היא לוקה במיקוד יתר מבחינת "לחפש את המטבע מתחת לאור הפנס", לפעמים הוא שם, אין להכחיש זאת, אך באותה מידה יתכן שלא, ולפיכך זו גישה שאינה מעודדת ומאפשרת פריצת דרך  יצירתית אל השלב הבא, ולפעמים, כפי שתוכלו לקרוא במאמר שאליו אפנה אתכם מייד, יכול אפילו לגרום לנזקים עצומים ועיוורון בפני איומים.

אין ספק שאלברט אינשטיין מייצג את גישת "פריצת הדרך", ולכן אוסיף עוד מאימרותיו שיהוו השראה להמשך דרכנו במטלה זו:

“There are only two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other is as though everything is a miracle.”

מטאפורת הבעיה והשאיפה לפתרונה: ארגון הוא כמו חידת היגיון, יש בעיה, צריך לפצח אותה, אם אתה חכם מספיק תעשה זאת ו"תקבל את הפרס". למשל, פקעת הפרח חסרת צבע, אין כל רמז מה יצמח ממנה, זו באמת בעיה כי כדי לשווק פרחים צריך להבין לעומק ממה פקעות עשויות ואיזה פרחים צומחים מהן. ללא הבנה זו, לא ניתן לפתור את הבעיה ולהצליח.

מטאפורת המסתורין והשאיפה לצאת למסע: הארגון הוא כמו פקעת של פרח. מבחוץ נראית כמו בצל יבש, המנהל צריך לספק לפקעת תנאים אופטימאליים של קרקע, מים, מזון, תאורה וסביבה ידידותית. מעניין איזה פרח יצמח שם!

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", אמר ד"ר סוס, ואלברט אינשטיין בגישה אף רומנטית מכך אמר "אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע". אגב, לאסי דיין בסרטו החדש ד"ר פומרנץ היה ביטוי קצת פחות רומנטי, אבל אולי אופטימי לא פחות לגבי אופי המסע: "החיים הם מחלה עם 100% תמותה". תודו שלפי גישתו של אסי דיין, זה קצת בזבוז להגיע מהר אל הפתרון.

כיצד זה התחיל?

בשנת 1980 הגיע David Cooperrider , דוקטורנט צעיר בן 24 בהנחייתו של Suresh Srivastva  מהתוכנית להתנהגות ארגונית באוניברסיטת Case Western Reserve, לביצוע דיאגנוזה ארגונית שגרתית בבית חולים גדול בקליבלנד אוהיו, ארה"ב, המכונה "Cleveland Clinic".

כמו בניתוחים ארגוניים אופייניים מסוג זה חקר דיוויד קופריידר "מה לא בסדר בהיבט האנושי של הארגון", התהליך החל בעזרה שנתן קופריידר לדוקטורנט אחר שחקר מנהיגות בקרב רופאים בבית החולים. במסגרת המחקר ביקש אותו דוקטורנט מרופאים לספר סיפורי הצלחה וכישלון מתקופת עבודתם. קופריידר התמקד בסיפורי ההצלחה והופתע לגלות במהלך איסוף הנתונים בארגון שיתוף פעולה חיובי ברמה גבוהה, חדשנות, וניהול נאור. התלהבותו, האופיינית אולי לחוקר צעיר ואולי לאישיותו של קופריידר (אולי זו החוזקה שהובילה אותו לגילוי) השפיעה גם על המנחה של קופריידר, שורש סריווסטווה, שהציע לדוקטורנט הצעיר להתמקד בבדיקה של הנושאים שמעוררים התלהבות.

הוא קיבל את הסכמת הנהלת המרכז הרפואי להתמקד באופן בלעדי "במה שפועל הכי טוב", בניתוח ממוקד-חיים של הגורמים שתורמים לתפקוד המצויין של בית החולים כשהוא במיטבו. כל דבר אחר הושמט ולא קיבל התייחסות בשלב זה (כמובן שבשלבים מאוחרים יותר גם גישת חקר מוקיר בוחנת בעיות ודרכים לפתרונן, אך מגיעה מראש באורינטציה ואווירה שונה).

קופריידר הושפע מכתיבתו הפילוסופית המוקדמת של אלברט שווייצר על הרעיון שמאדיר את כבוד החיים ואת מה שחי ופועל – "ההערצה לחיים" Reverence for Life. סוג חשיבה שכזה עלה במקורות שונים, לדוגמה, כתיבתו האקזיסטנציאליסטית של ויקטור פרנקל ב"אדם מחפש משמעות" והלוגותרפיה, פיתוחיו של הסוציולוג אהרון אנטונוסבקי על "מקור הבריאות" במודל ה"סלוטוגני" – Saluto-Genesis, ועוד.

בית החולים בקליבלנד הפך לאתר הגדול הראשון שבו בוצע באופן מודע וישיר תחקיר המתמקד במשאבים וגורמים המפיחים חיים כחלק מניתוח ארגוני. המונח "Appreciative Inquiry" הופיע לראשונה בהערת שוליים בדוח המשוב שהעביר קופריידר לחבר הנאמנים של הקליניקה. הדוח עורר עניין רב כל כך עד שחבר הנאמנים של בית החולים ביקש להרחיב את הפרויקט גם לקבוצות אחרות בארגון. פעילותו של דיוויד קופריידר התרחבה והתחברה לפיתוחים נוספים, וכיום גישת החקר המוקיר מהווה בסיס פופולארי לפעילות של ייעוץ ופיתוח ארגוני בתחומים רבים ושונים. התחום משויך כיום באופן נרחב יותר למה שמכונה "התנהגות ארגונית חיובית" PBO –  Positive Organizational Behavior המזוהה עם חוקרים כמו לות'נס (Luthans) ורבים אחרים.

כאמור, במקור התכוונתי לתת לכם מטלה תיאורטית בתור משימה שניה בקורס, ולאחר מכן מטלה יישומית על החומר התיאורטי, שתוגש כמטלה שלישית. מאחר והן קשורות זו לזו, וחופשת הפסח הארוכה יחסית מפרידה בין שתיהן, החלטתי בסופו של דבר לאחד ביניהן, כפי שמופיע להלן.

חומרי הקריאה

במטלה הראשונה התמקדנו ביצירת רקע לפסיכולוגיה החיובית והתמקדנו בפרט. במטלה הנוכחית נרים מבט אל-על לרמת הארגון. כמובן שבסופו של דבר, הארגון מורכב מפרטים, ותרומתם הקולקטיבית של הפרטים שבו היא בסיס קריטי לשגשוגו, אך הספרות בתחום הניהול והארגון מכירה מזה זמן רב בקיומם של גורמים הוליסטיים, כגון "תרבות ארגונית", "אקלים ארגוני", ועוד, שמשפיעים הן על הפרטים והן על התמונה הרחבה של הארגון.

אנא קראו שלושה פריטים עבור חומר הקריאה במטלה הנוכחית:

ראשית אפנה אתכם למאמר שפרסמתי בחודש שעבר במגזין TheMarker. הגיליון הוקדש למאמרים מתורגמים בתחום הניהול של כותבים בכירים מכתב העת הרווארד ביזנס ריוויו HBR וכותבים ישראלים נוספים. את המאמר הקדשתי לתפיסת החקר המוקיר תוך שימוש בתיאור מקרה של נאס"א, שממנו נגזרה כותרת המאמר "מה יכולים אסטרונאוטים ללמוד מאנשי הצוללות".

לאחר מכן קראו תקציר של מאמרו של אהרון אנטונוסבקי על המודל הסלוטוגני באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי שפ"י.

לבסוף קראו קטע מתוך המאמר הראשון של דיוויד קופריידר שפורסם בשנת 1987 ופורסם אח"כ בהרחבה עם נושאים נוספים בספר על חקר מוקיר. מי שמעוניין יכול לקרוא כמובן את כל הפרק, אך לצורך המטלה הנוכחית היכנסו לקישור הבא וקראו את הקטע שמתחיל במשפטים הבאים:

Organizational life is problematic. Organizing is best understood as a historically situated sequence of problems, causes, and solutions among people, events, and things. Thus, the ultimate aim and product of action-research is the production of institutions that have a high capacity to perceive, formulate, and solve an endless stream of problem

ועד למשפט:

Thus, in adopting one mode over another the researcher directly influences what he or she will finally discover and accomplish.

סכמו בכשני עמודים את שלושת חומר הקריאה (400-600 מילים). ניתן לסכם אותם זה אחר זה, או במשולב, בהתאם להעדפתכם.

משימת היישום

הגישה הנרטיבית במחקר ובפרקטיקה מניחה שמתוך סיפורים ניתן לזהות מוטיבים מרכזיים וחשובים שמהם ניתן ללמוד. כך היא גם גישת החקר המוקיר. במידה ותשאלו אנשים "במה אתם טובים", או "מה החוזקות שלכם", או "במה הארגון שלכם מצטיין" תקבלו בוודאי תשובות קוהרנטיות אבל ספק אם באמת תלמדו משהו חדש שלא ידעתם קודם לכן. החקר המוקיר מתחיל "מלמטה למעלה" – "ספר לי סיפור" מבלי לחשוב ולתכנן, ואח"כ ננסה להבין על מה בעצם סיפרת ומה ניתן ללמוד מכך.

גישתו של פרופ' אבי קלוגר מהאוניברסיטה העברית לחקר המוקיר, אותה כינה "קדום" – Feedforward, פועלת בדיוק כך. נעזר בה כאן במטלה הנוכחית.

לצורך המטלה הנוכחית בחרו ארגון אותו תרצו לחקור. רצוי לבחור ארגון שהנכם מכירים מספיק טוב, בין אם הנכם עובדים בו, בין אם מדובר בארגון מוכר מהעיתונות, או בכל הקשר אחר. אין חובה לבחור דוקא ארגון עסקי. אפשר לבחור ארגון ציבורי, או אפילו ארגון במובן הרחב והמערכתי של המילה כמו עיר או יישוב מסוים, מדינה, מוסד ציבורי (בתי המשפט, מערכת החינוך…) וכל התאגדות אחרת שמעניינת אתכם לחקירה, ובמיוחד אם אתם סבורים שיש בה בעיות שרצוי לפתור. כאמור, עליכם להכיר אותה מספיק טוב או להכיר מישהו אחר שאותו תראיינו ומכיר אותה מספיק טוב, כדי לספר עליה סיפורים "מהחיים" הארגוניים.

הקדישו כחצי עמוד כדי לתאר את הארגון או המערכת שבחרתם, והוסיפו חצי עמוד נוסף לתיאור הבעיות המרכזיות עימה מתמודדת המערכת, גדולות או קטנות, שעלולות לסכן את קיימותה ברת הקיימא (sustainability), חוסמות את צמיחתה, מונעות את שימורה ומיצוי הפוטנציאל שלה, וכו'. אנו מתחילים, כפי שאתם מבינים בוודאי, בגישת פתרון הבעיות המסורתית.

כעת נסו לנתק את עצמכם מכל ההיסטוריה והבעיות שתיארתם, ועברו לכתיבה של שלושה סיפורים קצרים על הארגון (עד חצי עמוד כל אחד). אגב, הטוב ביותר הוא לראיין מישהו אחר מתוך הארגון שיספר לכם את הסיפורים, ההתבוננות מבחוץ עוזרת לתהליך, אבל אפשר לעשות זאת גם לבד. להלן ההנחיות:

ספרו לי סיפור על אירוע, הוא יכול להיות קטן ומקומי, גדול ומתמשך, או כל סוג של התרחשות שעולה כעת בדעתכם. מדובר כמובן באירוע או סיפור על הארגון שאותו אתם חוקרים. הסיפור צריך להיות כזה שמתאר התרחשות חיובית. הוא אינו חייב להיות בהכרח סיפור של הצלחה, למרות שבהחלט סיפורי הצלחה הם חלק ממאגר הסיפורים האפשריים. הסיפור מתאר את הארגון או המערכת שבחרתם "במיטבה". זהו סיפור חיובי מהבחינה שהוא מעורר תגובה חיובית אצלכם כשומעים, למשל, מעורר גאווה, או התרגשות, או התפעלות, או כל רגש חיובי אחר. הוא לא חייב להתייחס דווקא לליבת העיסוק של אותו ארגון, הוא יכול לנבוע גם מדברים שקרו בשוליים של הארגון, לאנשים שבו, ללקוחות או בכל הקשר אחר.

שני דברים חשובים שסיפור זה צריך לכלול הוא:

ראשית, שיש בו מרכיב שלארגון יש בו חלק, לפחות במידה חלקית (ואפילו מזערית). כלומר, אם השמש זרחה, זה בהחלט מרשים ומעורר רגש חיובי, אבל זה בפני עצמו אינו תוצר שהארגון קשור אליו. האירוע צריך להתקשר איכשהו למשהו לארגון היה בו חלק פעיל, גם אם קטן או בשוליו.

הדבר השני ואף החשוב יותר, שאין לבחור בסיפורי "איך ניצלתי מצרה גדולה". כלומר, לא לבחור מצב שבו היתה בעיה משמעותית והארגון או עובדיו התגברו עליה. הדרך לבדוק שאתם עונים על הקריטריון השני הוא השאלה הפשוטה: "האם הייתי רוצה, או שהארגון שלי היה רוצה, שההתרחשות שאני מתאר בסיפור תחזור על עצמה שוב ושוב". בחרו סיפור שעונה על התשובה "כן!". כלומר, אם החברה כמעט פשטה את הרגל, וניצלה, וכולם מרגישים נפלא בשל כך, זהו בהחלט סיפור מרשים, אבל אינו מתאים כרגע למה שאנחנו מחפשים. סיפורי החקר המוקיר בהם נתמקד כעת הם כאלה שבהחלט יהיה נעים ונחמד לחזור עליהם או על שכמותם, שוב ושוב.

כתבו את שלושת הסיפורים, ללא נסיון לנתח אותם בשלב זה (למרות שבראשכם אתם כמובן כבר מחפשים ללא ספק פירושים). לכל סיפור תארו בסופו את רגע השיא – "Frame" – תמונה אחת מכל הסיפור שמייצגת אותו יותר מכל. נסו גם לכתוב איזה רגש מתעורר בכם כשאתם מתבוננים בדמיונכם על התמונה הבודדת הזו.

לאחר הסיום קראו את כל מה שכתבתם עד כה בסיפור הנוכחי, ונסחו לעצמכם בכתב את התשובה לשאלה: "מה היה שם – בארגון, באנשים, בצוות, בסביבה, בתנאים, באווירה או בכל הקשר אחר, שאיפשר לסיפור הזה להתרחש כך". נסו לחשוב אסוציאטיבית ואל תפסלו אלטרנטיבות, בחנו אספקטים שונים שקשורים גם לארגון, גם לסביבה, כל המרבה הרי זה משובח.

חזרו על תהליך זה עבור כל אחד משלושת הסיפורים שהבאתם על הארגון.

כל החלק היישומי עד כה הוא חומר הגלם של החקר המוקיר. הוא אמור היה לכלול כעמוד רקע על הארגון ובעיותיו, ושלושה סיפורים והניתוח שלהם – כעמוד לכל סיפור הכולל גם את הניתוח המוכלל שלו.

לסיום, כתבו עמוד מסקנות והמלצות להנהלת הארגון או המערכת שניתחתם ברוח החקר המוקיר.  הניתוח צריך להדגיש את חוזקות הארגון – מהו ה-DNA של מקורות הכוח והמשאבים של הארגון, ממה תבוא צמיחתו, כמו גם כוחותיו להתמודד עם הבעיות שעימם הוא מתמודד.

תאריך ההגשה: יום שלישי 24 באפריל

שימו לב, התאריך הנ"ל הוא שבוע מאוחר יותר אל מול המועד המקורי, בעקבותיו הזזנו את כל מטלות ההמשך בשבוע לעומת התוכנית המקורית. התאריכים עודכנו בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס.

מתווה כללי למטלה השניה+השלישית

סיכום החומר התיאורטי (כשני עמודים)

תיאור הארגון ובעיותיו (כעמוד)

סיפורים וניתוחם (כשלושה עמודים)

ניתוח וסיכום (כעמוד)

הערה: בכל מטלה בקורס הנוכחי אתם חופשיים כמובן להגיב בסיום להתנסות, איך היא נחוותה לכם, האם וכיצד התקשרה לחיי העבודה או החיים האישים שלכם וכו', כמובן שאין זו חובה ובכל מקרה, זהו חלק שלא נכלל בדרישות המטלה או בבדיקתה הפורמאלית.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: מבוא לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה לניהול

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

 

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

 

רקע לנושא הקורס: "פסיכולוגיה חיובית – פיתוח מנהלים וניהול"

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" שונה מרוב הקורסים האקדמיים שלמדתם או שבהם תלמדו במהלך התואר שלכם. הוא יותר מתאים למונח "קורס בהתכתבות", הוא אינו טרנדי במובן שאינו מספק לכם טכנולוגיות און-ליין מתוחכמות, במובן מסוים הוא גורס דווקא את ההיפך – "בחזרה למקורות" – כתיבה אישית, מעורבות אישית, אחריות אישית. תוכלו לקרוא מעט יותר על רעיון הקורס בלוח המודעות האלקטרוני שלו המצוי כאן ובו תוכלו להתעדכן על המשימות שעומדות בפניכם לאורך הסמסטר.

כפי שתשימו לב, המטלות מוגשות כל שבוע שני ועומס המטלות בקורס הזה עומד ביחס הפוך לשאר הקורסים שלכם בסמסטר, כך שתחילת הסמסטר עמוסה יותר והסיום, בו יש בד"כ יותר מטלות בקורסים אחרים, פחות עמוס.

סטודנטים טוענים לעיתים שהקורס עמוס, יתכן שהדבר נכון מבחינת ההשקעה במטלות, אך בהתחשב בכך שאין צורך להגיע לכיתה ולשבת בשיעור פרונטלי, עומס ההשקעה הכולל בקורס הנוכחי אינו גדול יותר מקורס אקדמי רגיל. כל האינטראקציה בינינו תתקיים דרך הדואר האלקטרוני והפורטל הלימודי.

הקורס הנוכחי עוסק מידי סמסטר בנושא אחר. בסמסטר הנוכחי נעסוק באחת מהתיאוריות ותחומי היישום הפופולאריים ביותר בפסיכולוגיה בשנים האחרונות, שמתוכה התפתחו יישומים חשובים ומעניינים לתחום הניהול ובעיקר לפיתוח המשאב האנושי בארגונים – "פסיכולוגיה חיובית". לאורך הסמסטר תתמודדו עם 5 מטלות, כל אחת מהן תתמקד בהיבט אחר של תחום הפסיכולוגיה החיובית, ובסיום תתבצע מטלת סיכום קצרה.

המפגש הראשון, הנוכחי, יעסוק במבוא.

הוראות למטלה הראשונה: יישומי פסיכולוגיה חיובית בניהול

בתחום הפסיכולוגיה החיובית נתקלתי לפני כ-6 שנים כאשר קראתי מאמר של פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי שעמד בראש האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ואת שמו הכרתי היטב כחוקר דיכאון ופסיכופתולוגיה. אבל המאמר שקראתי לא עסק בדיכאון, הוא עסק באושר. הכתיבה והרעיונות שעומדים מאחורי גישת הפסיכולוגיה החיובית הלהיבו אותי, כמו גם השינוי הדרמטי שעבר על פרופ' סליגמן מחוקר דיכאון לחוקר אושר. אפשר לומר ש"נדבקתי בחיידק" של הפסיכולוגיה החיובית ואני מרצה ומטיף לתחום בפורומים רבים מאז. בפתיחתו של הקורס הנוכחי אנסה להלהיב גם אתכם ברעיון שעומד מאחורי הגישה. אדגיש, אגב, שאין מדובר בכל מיני טכניקות של "חשיבה חיובית" – מדובר בתחום אחר לחלוטין למרות ההקשר הסמנטי בין הכותרות "החיוביות". לפיכך אני גם לא אוכל להבטיח לכם אושר ועושר, במיוחד לא מחר בבוקר. אבל אני כן יכול להתחייב שאתם יכולים להיות יותר מאושרים, אם תרצו בכך, לעומת מצבכם כיום, ושאם תעשו זאת, תהיו מצליחים יותר כמנהלים וכאנשי עסקים, והכי חשוב, כבני אדם ואזרחים בקהילותיכם.

בשלב ראשון אבקשכם לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס על יישומיה של הפסיכולוגיה החיובית בניהול. המאמר נמצא זמין און ליין באינטרנט בקישור: http://ifeel.co.il/page/13182 (יש לקרוא את כל חלקיו, החלק השני מופיע ב-http://ifeel.co.il/page/13183 והחלק השלישי ב-http://ifeel.co.il/page/13184).

כמו כן, מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום, ניתן לקרוא מאמר מקיף שלי המופיע בקישור הבא, הוא מופיע כיום במקום מוביל בגוגל תחת המונח "פסיכולוגיה חיובית" [והרי זהו הקריטריון המוביל כיום בעידן של חכמת ההמונים 🙂 ] ויש בתוכו גם קישורים להרצאות וחומרים נוספים, שבחלקם נעסוק בהמשך הסמסטר הנוכחי. http://www.psychologia.co.il/positive1.htm

חלק א': ההיבט התיאורטי

תמצתו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את המאמר מכתב העת סטטוס. שימו לב: יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום נותן לקורא בצורה מעניינת ועניינית את מהות הדברים.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות.

חלק ב': יישום – Three good things

במשך שבעת הימים הקרובים אתם מתבקשים להקדיש 5 דקות בסוף כל יום לכתיבת יומן קצר. אף אחד מאיתנו לא יוכל לבדוק אתכם, זה רק אתם מול עצמכם. אני יכול רק לספק לכם את הנתון הצנוע, שמחקרים מבוקרים מצאו שחווית האושר האישי של אנשים שעשו את התרגיל הפשוט והטריוויאלי הזה בצורה רצינית עלתה באופן מובהק, ונותרה גבוהה לאורך שבועות (ואפילו עד חצי שנה) לעומת נקודת הפתיחה. מה יש לכם להפסיד? 5 דקות ביום.

בקיצור, בסוף כל יום אתם מתבקשים לכתוב לעצמכם בקצרה 3 דברים טובים שקרו לכם באותו יום. מן הסתם, ביום רגיל, לא קורים דברים דרמטיים. אל דאגה, גם דברים פשוטים ושגרתיים יכולים להיות תקפים: חיוך שקיבלתם או נתתם, משהו טעים שאכלתם, ציון טוב או משוב חיובי אחר שקיבלתם, וכמובן גם דברים גדולים ומשמעותיים יותר, אם אירעו. בכל מקרה, הקדישו כמה רגעים כדי לסקור את היום שעבר עליכם, ואז ציינו על גבי הנייר את שלושת הדברים הטובים שקרו לכם באותו יום (למי שמעוניין בכך, אפשר לרכוש פנקס ייעודי לצורך כך, משהו שבאופן טקסי יסמל את התהליך שאתם מעוניינים לעבור).

הערה: אין צורך להתעסק עם דברים שליליים. דחו אותם על הסף לצורך התרגיל שלנו, הרגישו מספיק נוח לא לאזן את החיובי בקורטוב שלילי. כמו כן, אין צורך להבין בשלב הזה למה זה היה טוב, כל מה שצריך הוא לאתר ולרשום שלושה דברים טובים שקרו, כי כך אתם חווים אותם כרגע באופן אינטואיטיבי.

לאחר שרשמתם אותם, הוסיפו כמה משפטים נוספים על כל דבר חיובי שקרה: מה היה נעים בו, מה היו התנאים להתרחשותו (במה שאתם עשיתם, בסביבה, בנסיבות, או בכל היבט אחר). אין צורך לכתוב הרבה, רק לציין את שלושת הדברים הטובים וכמה מילות הסבר, וכך יום יום במשך 7 ימים. אם שכחתם לכתוב ביום מסוים, נסו לשחזר אותו קרוב ככל הניתן לאירוע. אפשר אם צריך גם להוסיף יום-יומיים.

אז אם אין לכם פנקס, פשוט ארגנו לעצמכם מראש מחברת, יומן, או בלוק כתיבה שבו תרכזו את הדברים. השאירו אותם ליד המיטה או במקום נגיש אחר, כדי שתזכרו להתמיד ולהשלים את הפרטים מידי יום. הכניסו לעצמכם תזכורת ביומן, בטלפון הנייד או היכן שצריך כדי שתזכרו למלא את היומן יום יום. למרות שזו מטלה פשוטה, רבים מאיתנו מתקשים לפרגן לעצמנו אפילו 5 דקות כאלה של נחת, והתירוץ הנפוץ הוא "שכחתי" (תוכלו להיות בטוחים שאת "הקטסטרופה היומית" לא שוכחים).

במהלך השבוע אפשר לחשוב כמובן על מה שכתבתם, אבל אל תנסו להקדים את המאוחר. בתום שבוע נסו להגיע למסקנות, מהם הדברים הטובים שקורים לכם וממלאים אתכם בשביעות רצון, והאם יש אפשרות להגביר את נוכחותם בחייכם. האם אתם מזהים עקרונות, נסיבות, אנשים, או כל דבר אחר, אשר מהווה מכנה משותף לדברים החיוביים שקורים לכם.

בשלב הזה נעצור כאן. אציין רק בשולי הדברים שהתרגיל הזה קשור לעקרון החוזקות של הפסיכולוגיה החיובית, אשר גורס שאושר נוצר על ידי התמקדות בחוזקות, אשר גורמות לביצוע פעילות מספקות ומהנות יותר, שמביאות גם להצלחה בכל תחומי החיים. איתור החוזקות מתחיל מהדברים הקטנים והיומיומיים שאותם תגלו דרך היומן.

בהמשך הקורס אסביר את הרקע התיאורטי לתרגיל (הקשור למתודה המכונה "חקר מוקיר" Appreciative Inquiry) ולאופן יישומו בצורה מקיפה יותר, אך בשלב הזה נסתפק בהתנסות הנוכחית ובחומר התיאורטי שקראתם.

לצורך ההגשה של החלק היישומי: תארו את התהליך שעברתם במהלך כתיבת היומן וניתוחו, צטטו דברים (שאותם אתם מוכנים לספר ולחלוק) מתוך היומן, הפריטים וההסברים שנתתם לעצמכם על מהות הפריטים, האם היו דברים שהפתיעו אתכם? האם ישנם דברים שאתם חושבים לעשות אחרת? מה צריך לקרות כדי שניתן יהיה לשחזר שוב ושוב בהתנהלותכם היום יומית את התנאים שיאפשרו לכם לתפקד באופן מיטבי. בשלב זה בהחלט סביר גם לבחון מה חוסם אפשרויות אלו מלהתממש. כאמור, פסיכולוגיה חיובית איננה הכחשה של המציאות או "חשיבה חיובית", מדובר על גישה שמאתרת את מקורות הצמיחה (שקיימים בוודאי לצידם של איומים וקשיים). היקף הכתיבה כשניים עד שלושה עמודים (800 מילה).

אנחנו לוקחים בחשבון שמטלת הפתיחה של הקורס אישית למדי, הקורס הנוכחי עוסק בפיתוח מנהלים וניהול, ומן הסתם אתם המנהלים כעת שמתנהלים. אם זה קצת קשה או מביך, לא נורא, זו הדרך לפתח מודעות, וכיום כלי הניהול המרכזי שיש למנהלים טובים זו מודעות, לא טכנולוגיה. אני מאמין שכלי הניהול העוצמתי ביותר שיש למנהל, הוא – "הוא עצמו", ומה לעשות, אפילו כושר אי אפשר לעשות רק מתוך צפייה בערוץ הספורט. בכל מקרה, כתבו רק מה שאתם מרגישים איתו נוח, החומר נקרא על ידי לירון ועלי ידי בלבד, אך חשוב לנו לאורך כל הסמסטר שתכתבו רק מה שאתם באמת מרגישים איתו נוח ומוכנים לחלוק אותו. אם יש התבלטות בדקו עם עצמכם, האם זהו דבר שהייתם חולקים בשיחה אישית עם קולגה בעבודה במהלך סדנה של פיתוח מנהלים.

מועד ההגשה: יום שלישי 20.03.2012 עד חצות

 

אופן ההגשה

  • המטלות מוגשות באופן אינדיבידואלי בלבד לפורטל הלימודי של הקורס.
  • המטלות הבדוקות תוחזרנה לתיבת ההגשה האישית באותו מקום בו הוגשו.

מטלת סיום הקורס: "ועוד לא אמרתי הכל"

הנחיות למטלת הסיום

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו בנושאים שונים הקשורים למאבק החברתי שפרץ בקיץ האחרון בארצנו ובאופן שבו אנו כאנשי מינהל עסקים (וכאנשים בכלל) רוצים, יכולים או צריכים להתקשר אליהם.

המטלה האחרונה פתוחה לחלוטין לבחירתכם ומטרתה לבצע אינטגרציה כלשהי על תהליך הלימוד בסמסטר הנוכחי. הינכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 2-4 עמודים (עד 1000 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר הלימוד בקורס ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון. יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק הן לחומר התיאורטי שנלמד והן ליישומו בצורה כזו או אחרת לחיים בכלל, ולניהול בפרט. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

סיום סמסטר מוצלח ובהצלחה בבחינות

מאיתנו, אורן ולירון

הגשת המטלה עד 21 בפברואר בפורטל הלימודי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

מטלה חמישית: משירי ארץ אהבתי

 

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

 

משירי ארץ אהבתי – לאה גולדברג

מְכוֹרָה שֶלִּי, אֶרֶץ-נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַֹּשָּנָה

וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.

אַךְ שִבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב

וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.

פוסט סיום – פרופ' מנואל טרכטנברג

"הישראלים החדשים" של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לתרום לשינוי ולכינון של חברה צודקת והוגנת יותר בישראל. במסגרת הוועדה עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את המשאלות שעלו מהמחאה לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים ליישומן שהצגנו הנם עוצמתיים מאוד, חסרי תקדים ברוחב יריעתם, ויכולים להתניע את השינוי המיוחל. כמובן, אין בהמלצות מענה לכל המצוקות, אך אין ספק שיש בכוחן כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם בר השגה, להגביר את ההוגנות בשווקים ובתעסוקה, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
הדו"ח שהגשנו איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך לשינוי פני החברה בישראל. המערכה עוברת כעת למקבלי ההחלטות, לזירה הפוליטית, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו מקווים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. אבל לשם כך אנו קוראים לכל מי צעד ברחובות ודרש צדק חברתי, לדרוש באותה עצמה יישום של המלצות הדו"ח. שלא נטעה: קרוב לוודאי שתהיה התנגדות מבעלי האינטרסים שנהנו מהמצב ששרר עד כה, וכעת מרגישים מאוימים. המאבק הצפוי לגיטימי, אך עצתנו היא, "חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו." ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל".

מטלה חמישית – הנחיות

רצ"ב קישור לדוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשותו של פרופ' טרכטנברג. הדוח כולל כ-300 עמודים, ואני ממליץ לקרוא את כולו. הדיון סביב ממצאי הועדה מתקיים באינטנסיביות כמעט בכל מרחב אפשרי, למרות זאת אני חושש שקיים מתאם נמוך בין עוצמת הטיעונים בעד ונגד ממצאי הדוח לבין עיון ממשי-קונקרטי בממצאים.

חלק תיאורטי

לצורך המטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לקרוא עמודים 25-63 בדוח אשר דנים בנושא "לקראת עיצובה של חברה ישראלית צודקת יותר". סכמו בעמוד עד שניים (עד 400 מילה) את הדברים, נסו להימנע מציטוט הטקסט בדוח, אלא לתאר במילותיכם את עיקר הדברים (טור סטנדרטי בעיתונות היומית כולל כ-400 מילים, זהו היקף אופטימאלי להעברת מידע ראשוני וממוקד, גם על נושאים רחבי היקף כמו הנושא הנוכחי).

חלק יישומי

הנכם מתבקשים לבחור נושא אחד מתוך כותרות המשנה בעמודים שקראתם. בחרו נושא שנוגע בכם אישית מסיבה כזו או אחרת, ושהנכם מרגישים שתהיו מוכנים לעשות דבר-מה לקידומו. משימתכם כוללת את השלבים הבאים:

  • הסבירו ב-100-200 מילים את הסיבה שבחרתם את הנושא עליו החלטתם להתמקד.
  • אספו חומר משלים מהאינטרנט (ציינו מראה-מקום על חומרים שאתם מצטטים), ובעזרתו כמו גם באמצעות פרק הדוח שמתייחס לנושא בו אתם דנים, כתבו "פוסט" בן עד 400 מילים שמסביר את הנושא הן מבחינה תיאורטית (על מה מדובר) והן מבחינה יישומית (מדוע יש לפעול, וכיצד יש לפעול, בהתאם לרוח דוח הועדה). נסו לאזן את הכתיבה – כמחצית הפוסט על בסיס דוח הועדה וכמחציתו על בסיס החומר המשלים שאספתם.
  • עשו מעשה – בחלק זה הינכם מתבקשים לפעול. הפעולה כוללת מגע עם העולם החיצוני שאינו מצוי בסביבת הקורס הספציפי שלנו, מרחב הפעולה פתוח לבחירתכם המוחלטת. למשל, ניתן לבצע פעולה תקשורתית (לדוגמה, לכתוב משהו למקום כלשהו תוך ניסיון להשפיע לקידום עמדתכם), ניתן לבצע פעולה אישית ("להעביר קשישה את הכביש", לתרום לפעילות כלשהי, לעשות פעילות כלשהי, ליצור אירוע, להפגין מחאה), או כל דבר אחר שנראה לכם מתאים, הן לנטיות הלב שלכם והן לאפשרויות שעומדות בפניכם. כמובן שהדבר אותו תעשו יכול להיות קטן וסמלי, אך גם גדול ומשמעותי, הוא יכול להשפיע באופן ניכר, או לא להשפיע בסופו של דבר כלל. תארו ב-100-200 מילים את התהליך שעברתם בהתלבטויות ובהחלטה מה לעשות, ובסיום התהליך, דווחו בעד 400 מילים מה קרה, אילו תגובות קיבלתם, כיצד אתם מסכמים את ההתנסות, ומה המסקנות שלכם ממנה, בהקשר לנושא שבחרתם לטפל בו.
  • לסיום המטלה כתבו פרק "סיכום ומסקנות" הכולל 200-300 מילים.

אורך המטלה המקסימאלי עד 2000 מילים, אפשר כמובן גם פחות, הנחיות ההיקף הן עבור רף עליון – בתקופתנו רוויית המידע, כתיבה תמציתית ועניינית עשויה להביא לשינוי והשפעה יותר מפירוט נרחב ומקיף.

בהצלחה, וזכרו – העם דורש צדק חברתי וכרגע הוא ממתין בקוצר רוח לשמוע איך זה קשור אליכם אישית.

אורן ולירון

הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד ל-7 בפברואר 2012 בחצות

עוני ו"צמיחה פוסט-טראומטית" – מצגת הכנס

לכל משתתפי ההרצאה שלי היום במכללת תל-חי: הבטחתי להעלות את המצגת – אני מצרף אותה להלן

http://www.psychologia.co.il/Poverty and post traumatic growth.pdf

כל טוב

אורן

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)

הנחיות למטלה הרביעית: בואו נילחם על מה שאנחנו רוצים! (אבל מה בעצם אנחנו רוצים?)


מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.


הפעם כמעט ואין צורך בהקדמה, פנו לעצמכם כשעה וחצי כדי לעבור על הסרטונים והמאמרים הבאים שיבהירו בפשטות את משמעות כותרת המטלה. והרי האתגר הוא די פשוט, נניח שהרגשנו קיפוח ושהיו לנו מספיק אנרגיות להילחם על שלנו, ונניח אפילו שנשיג את כל מה שנבקש (כי הרי Yes we can), האם באמת נגיש שעכשיו, כשכל משאלותינו מומשו כבר יש "צדק חברתי"? למרבה הצער, כנראה שלא.

Somewhere over the rainbow, Way up high

There's a land that I heard of, Once in a lullaby

מתוך "מטפורות ומשלים אפשריים בקוסם מארץ עוץ" (ויקיפדיה): "הקסם שמתגלה כתרמית – הדמויות בסיפור בטוחות כי התשובות למשאלותיהם נמצאות בידיו של קוסם גדול, אך הן לא מבינות כי בעצם המפתח לשינוי המיוחל נמצא בתוך כל אחד ואחד מהם, ודורש תהליך ארוך ומסובך, שהוא ההפך הגמור מ"קסם". מבחינה זו הקסם והמופלא המובלטים בסיפור מתגלים דווקא כמשענת קנה רצוץ לעומת היכולות הטבעיות של האדם שאינן מובלטות בסיפור ודווקא הן מצביעות על משמעות הסיפור או על מוסר ההשכל שלו."

שיר הנושא מתוך הסרט באמת יפה ומעורר השראה, אם תרצו להקדיש כמה דקות כדי להיכנס לאווירה, הקשיבו לשתי הגרסאות הנפלאות הללו:

http://www.youtube.com/watch?v=1HRa4X07jdE

http://www.youtube.com/watch?v=V1bFr2SWP1I

אז מה אתם חושבים? האם שדרות רוטשילד של הקיץ האחרון הם בעצם דרך האבנים הצהובות? אז בואו נתחיל לצעוד לכיוון האופק המתרחק, הכירו קוסם אמיתי – שמו פרופ' גילברט, הוא עומד להפנט אתכם (אם תתמסרו אליו). בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ' דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד "להיתקל באושר": http://www.text.org.il/index.php?book=07040111

לאחר מכן קחו לעצמכם דקות ספורות של הנאה צרופה לשמוע את שתי ההרצאות הבאות של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) ומהן כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך של הקליפ אופציה לתרגום כותרות בעברית)

הרצאה ראשונה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy.html

הרצאה שניה:

http://www.ted.com/talks/dan_gilbert_researches_happiness.html

ועכשיו נעבור לטקסט – קראו את שתי הכתבות הבאות של קרן ליפינסקי-קלע ושלי מדה מרקר:

הראשונה: למה אנחנו לא קונים את מה שיעשה לנו טוב

השניה לקנות פחות, ליהנות יותר – חלק ראשון, חלק שני

 

החלק היישומי

הפעם לא נעשה הפרדה מובנית בין החלק התיאורטי לחלק היישומי, הם ישתלבו להם יחדיו. לאחר שגיליתם את סוד תעתועיו של הקוסם מארץ עוץ, וגיליתם שבעצם בכל אחד מאיתנו מצוי קצת קוסם כזה שמבטיח לנו ולאחרים הבטחות שאינן ברות קיום וקיימא, נסו להביא את הידע שלכם לידי ביטוי.

אגדת הקוסם מארץ עוץ מספרת על כמיהה ועל הדרך המורכבת שיש לעבור כדי לממשה. משווקים, פוליטיקאים, ואפילו אנחנו עצמנו, מנסים להפעיל עלינו ועל החברה השפעה (קסם?) כדי לבחור פתרונות שונים ודרך חיים בדרך אל האושר. האם דיור ציבורי יספק באמת צדק חברתי? האם צדק חברתי הוא באמת מה שחיפשנו? אולי הנחה במיסוי ליבוא גאדג'טים עד סכום של 1200 שקלים באמת מספק אותנו יותר מחוק חינוך חובה מגיל שלוש? אבל אולי אין צורך להגביה עוף כל כך – האם החלום להשיג רכוש ומעמד, שמעסיק את רובינו בעולם המערבי, ובוודאי כאן בבית הספר למינהל עסקים, יתגלה בסוף השביל כהונאה עצמית?

אתם מתבקשים לבחור נושא הקשור לעולמות התוכן שקראתם וצפיתם, אשר קשור אליכם אישית בדרך כלשהי, בין אם באמצעות אירוע, משימה, או תקופת חיים שעברתם, בין אם סביב אג'נדה שאותה אתם מנסים לקדם, או אולי נושא עסקי, ניהולי, חברתי או בעל כל היבט אחר שאליו אתם מחוייבים.

במטלה הנוכחית תתבקשו לכתוב מאמר בן 1500 מילה שמצד אחד יסקור את ארבעת פריטי הידע שאליהם נחשפתם (שני הקליפים ושני המאמרים) ומצד שני ידגים את יישומם בכל דרך שתבחרו. המאמרים צריכים להיות כמובן מעניינים לקריאה, מתייחסים לכל ארבעת הפריטים הנ"ל בהיקף כלשהו (לא פחות מ-100 מילים לכל פריט), אבל גם מספרים סיפור כלשהו שיביא את הקוראים לתובנה ומוסר השכל. נסו לכוון את הכתיבה לקהל קוראים של אנשי ניהול ו/או מקצוע שיוכלו להשתמש במאמר שלכם כדי לפעול בצורה יותר טובה עבורם, בכל היבט שעליו תחליטו.

המטלה הנוכחית עמומה יותר מבחינת הוראותיה, הכוונה היא גם לאפשר לכם עבודה יותר פתוחה וחופשית לדברים שמעניינים אתכם, וגם לאתגר אתכם באינטגרציה של חומר לימוד עם יישום בעל משמעות.

מבין המאמרים המצטיינים ביותר שנקבל נבחר אחד או שניים ונפרסמם (באישור הכותב כמובן) במדור השיווק של דה מרקר, אליו נחשפתם כבר במהלך הקריאה השוטפת בקורס.

בשורה התחתונה:

אנו מצפים למאמר בן כ-1500 מילה, מרתק, רלוונטי, מכסה את עיקר חומר הלימוד, מדגים את יישומיו, וכמובן שמחובר אליכם באופן כלשהו, בין אם לחיים המקצועיים ובין אם לתחומי עניין. לבסוף, נרצה לראות קשר כלשהו, גם אם אינו ישיר ומרכזי, לנושא הסמסטר הכללי שלנו בחקירת המאבק החברתי בישראל של היום.

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 10 בינואר בחצות

האם כולם בוגדים?

בתחילת הסמסטר הקודם הבטחתי לסטודנטים שעבודות טובות במיוחד תעמודנה לשיפוט ותגענה לפרסום במדור השיווק של דה מרקר. השבוע מימשתי את ההבטחה בפעם השניה מזה מספר חודשים כאשר מאמר שכותרתו הנ"ל פורסמה בראש מדור השיווק של דה מרקר במסגרת הטור השבועי שלנו "העולם כמרקחה". שלושת העבודות של הסטודנטיות היו מצוינות, וסיפקו התבוננו על מאמר מחקרי מכתב עת בינלאומי בשיווק, כל אחת באופן שונה. לפיכך את העריכה עשיתי אני כדי להפוך אותן למאמר אחד, שכנראה מצא חן בעיני העורכת מספיק כדי לפרסמו בשער. תוך מספר ימים הוא יועבר למדור "העולם כמרקחה" ובהמשך לארכיון הנגיד און ליין גם לאחר מכן.

כמה משפטים מתוך המאמר:

האם כולם בוגדים? לשאלה זו, כמובן, אין לנו תשובה, אך לשאלת הנאמנות של הצרכן למותג בכלל, ובעתות משבר בפרט, מנסה מאמר מכתב העת Journal of Marketing לתת תשובה אמפירית על בסיס מחקר שבוצע בספרד במהלך ההכנות להשקת אייפון ומספר חודשים לאחר החדרתו לשוק, על אוכלוסיה של 679 משתתפים, אשר בדק במשך 10 חודשים את נאמנות הלקוחות למותגים הישנים.

הבנת מניעי הצרכן בהחלטתו האם לשמור אמונים לספקי השירות או המוצרים שלו, או שמא לנהות אחר מותג נחשק חדש שמופיע בשוק היא סוגיה בעלת השלכות מרחיקות לכת מבחינה שיווקית ועסקית. כיצד צריכה הפירמה לנהוג במצבים של "הפרעות שוק", וביניהן, משבר אמון רחב היקף, תקלת מוצר המונית, או הופעת מתחרה שיוצרת שינוי רדיקלי בשוק, היא שאלה שלעיתים תשפיע על עצם קיום הפירמה, שכן הפרעות שוק מסוג זה עוצרות את שגרת היחסים וגורמות לצרכן לשקול מחדש את מערכת היחסים הנוכחית שלו עם המותג.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

 

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

רקע

ספק אם הבטחת גן העדן בפירושה המסורתי עדיין מתאימה לאדם המודרני שכן מרגע אכילת פרי עץ הדעת ייעודו על פני האדמה השתנה לחלוטין. האנושות לדורותיה, עד לדמות האזרח המערבי של ימנו, סבלה ממחסור חומרי שיצר כמיהה לשפע ראשוני שיבטיח קיום. אולם עבור אלו שלעולם לא יחושו רעב של צנע, שלוות גן העדן עלולה להפוך למקור של תסכול ושעמום. זו אולי הסיבה שדווקא בתקופת שפע זו שיעור הדיכאון באוכלוסיה גבוה מאי-פעם.  חזון אחרית הימים אמור היה, לכאורה, לחפוף לחלוטין להבטחת גן העדן שהרי "בגן עדן תהא מנוחתו". אולם מהותו של זה הינה דווקא ב"גר זאב עם כבש" – במערכות היחסים החברתיות ("העם דורש צדק חברתי"), ולא בחומרנות המספקת שובע פרטי. המאבק החברתי הנוכחי בישראל אינו מוזן מחומרי בערה הקשורים לחומר מוצק כמו אוכל, מגורים וכסף, אלו בוודאי נמצאים ברקע, אבל עוצמת ההתפרצות קשורה לליקויים במרקם החברתי ובחוסר הוגנות תשתיתי שמצוי בבסיס קיומנו כאן.

“דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד… מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה” (ויקיפדיה, האנציקלופדיה הדמוקרטית הראשונה).

דמוקרטיה, אם כן, כוללת בין היתר ערך חשוב של שיוויון בפני החוק ובפני ההזדמנויות שעומדות לאזרחים לממש את עצמם ויכולתם. אזרחים במדינות שונות מייחסים חשיבות שונה לרכיבי הדמוקרטיה, לא פעם בשל מה שכואב או קוסם להם בחייהם. במדינה טוטליטרית, למשל, עצם הזכות להביע דעה ולבחור מנהיג עשויה להוות יעד בלתי מושג, בעוד שבמדינה, כמו ישראל, שבה זכות זו קיימת כמובנת מאליה, חזון הדמוקרטיה יתמקד בנושאים אחרים.

היום נכנס משה קצב, הנשיא לשעבר, לכלא. יש בכך ללא ספק עדות ליכולתה של מדינת ישראל ליישם את עקרון השוויון בפני החוק. ואכן נראה שאנו יכולים להעניש ולהוריד לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא נשיאים, ראשי ממשלות ובעלי ממון אשר סרחו. אך האם המדינה מספקת גם את השוויון האמור בכיוון ההפוך? כלומר, האם גם חברי העשירונים שאינם עליונים (שלא נדבר על אלו התחתונים) זוכים לקבל טיפול והטבות של ראשי ממשלה ונשיאים – למשל, בטיפול הבירוקרטי במשרדי הממשלה? בטיפול הרפואי בבית החולים? פערי ההכנסות בין העשירונים בישראל, כפי שמוכרים לנו מזה שנים וקיבלו משנה תוקף בדוח ה-OECD שפורסם השבוע אינם מסתכמים רק באורח חיים עשיר יותר או עשיר פחות בקרב אזרחי המדינה. הם באים לידי ביטוי בכל ערוץ של חיים בשגרת היום-יום של "האזרח הפשוט" שמופלה לרעה ואינו מקבל משאבים ותנאים סבירים כפי שמתבקשים במדינת רווחה מערבית.

לפני שניפרד מאיזכורו של קצב, יש לציין שלמרות כניסתו לכלא, הרי שמחוץ לסורגים נותרו קורבנותיו שבהעדר יכולתן לחשוף את עצמן בגלוי כדי לטעון כנגדו, הופלו ונפגעו יחסית לכל קורבן פשע אחר שבו הפוגע אינו ידוען בר רייטינג כפי שהיה קצב. איני מערער כמובן על זכותו האזרחית של קצב להיאבק על חפותו כמו גם על זכותו של הציבור לדעת, אך אלו אינם יכולים להוות עלה תאנה לסבל רב השנים שנגרם למי שעמדו על דוכן העדים ולא על דוכן הנאשמים – קורבנותיו, שמואשמות בצורה חוזרת ונשנית, מרומזת ומפורשת, למרות שפסק דין חד משמעי הוכרע בשתי ערכאות משפטיות במחוזי ובעליון כנגד הנשיא לשעבר.

בעבודה הנוכחית נעסוק במקרים שבהם פערים חברתיים בהכנסות, במעמד, בסמכות ובכוח, מביאים להפלייה בוטה של אזרחים מן שורה, כאשר הקריטריון לקבלת זכויות אזרחיות עושה איפה ואיפה בין אצילי הממלכה ובני העם הפשוט. היא תעלה כמובן גם את השאלה, כיצד צרכנים יכולים להיאבק על זכויותיהם, כמו גם האם וכיצד הנהלות צריכות להתמודד עם "הצרכן החדש" שדורש צדק והוגנות חברתיים.

קראו את המשפט הבא: "לדעת חברי הוועדה, הפערים החברתיים-כלכליים הינם איום קיומי על החברה בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית"…

אין מדובר במסקנות ועדת טרכטנברג 2011, פשוט לקרוא ולא להאמין – מדובר בטקסט בן כ-10 שנים שפורסם בדוח של ועדה פרלמנטרית של הכנסת בנושא הפערים החברתיים בישראל. עשר שנים אבודות מבחינת המירקם החברתי של ישראל גובים כיום מחיר יקר מחוסנה של החברה. כאמור, דוח ה-OECD אשר מציב את ישראל בראש מדינות הארגון במדד הלא מחמיא של פערי הכנסה קיצוניים, פורסם השבוע, אך הכנסת כבר ידעה זאת לפני עשור ויותר.

אך בעצם, מדוע שזה יפריע לנו סטודנטים וחברי סגל של בית הספר למינהל עסקים? האם איננו דומים יותר לחולמי מיתוס ההבטחה האמריקאית שמגדירה פערים חברתיים כ"הזדמנות" ולא כ"בעיה"? על פי מיתוס זה האמריקאים החיים בעשירונים התחתונים אינם מתוסכלים כמו חבריהם האירופאים כיוון שהם רואים בפער החברתי הזדמנות שיום אחד תיפתח בפניהם. והרי ראו, אובמה הנשיא השחור הראשון של ארה"ב נבחר למרות מוצאו האפרו-אמריקני למחצה. והרי אנו, אנשי מינהל עסקים, ממוקמים בד"כ לפחות במעמד הביניים, ושאיפותינו הן לעלות מעלה מעלה בסולם הדרגות והאחוזונים. מכאן שגם עבורנו הפערים החברתיים מהווים יותר אתגר מאשר מכשול – להתקדם מעלה מעלה לראש הפירמידה. אך האם זה באמת נכון? ממצאי המחקר ממדינות העולם, כולל מארצות הברית, סותרים גישה זו שהיתה רווחת במשך שנים: כלכלנים רבים תהו כיצד יתכן שהקשר בין תוצר לאומי גולמי לשביעות רצון ואושר של האוכלוסיה הינו חלש למדי. אכן נמצא בבירור שחיים במדינה נאורה ודמוקרטית טובים יותר ומביאים לאושר מוגבר יחסית לחיים במדינה חשוכה, עריצה וענייה. אולם בין מדינות המערב השונות, פער שביעות הרצון של התושבים זעום ולא מנבא דבר. את ההסבר ל"אנומליה" זו משרטט יעקב בורק בהרצאותיו, אחת מהן ניתנה לאחרונה בקתדרת המרכז לאחריות תאגידית אצלנו במכללה למינהל. בורק אומר: "קבצנים לא מקנאים בעשירים, הם מקנאים בקבצנים שיש להם יותר". הוא מדגים כיצד גרף הקשר בין תל"ג לאושר שנראה כמו עננה לא מרשימה מתיישב על קו כמעט לינארי כאשר ציר המשתנה המנבא הוא הפער בהכנסות ולא ההכנסות עצמן. כלומר, אושרם ומפח נפשם של אזרחים נובע מהפער בין הדשא שלהם לדשא של שכנם, ולא כלפי מה שמתרחש בארצות רחוקות.

בניסוי מחקרי קלאסי שבחן את שורשה הפסיכולוגי של ההוגנות לימדו חוקרים קופות משחק שבו הן מוסרות אבן לנסיין והוא בתמורה נותן להן מלפפון. הניסוי עבד מצויין עד למניפולציה הראשונה שבה הקופה מתבוננת על חברתה שמקבלת ענבים במקום מלפפונים. כנראה שקופות מעריכות ענבים הרבה יותר ממלפפונים, וחוסר הוגנות שכזו היוותה סיבה מספקת להפסיק לשתף פעולה עם הנסיין. שימו לב – הקופה מוכנה לוותר על אוכל שהיה קודם לכן מעדן טעים דיו, רק כדי לא "לצאת פראיירית". אך זה אינו סוף הסיפור. בשלב הבא קופת הענבים קיבלה את הפרי אפילו בלי להתאמץ ולמסור את האבן לנסיין. התנהגות לא הוגנת שכזו שברה כנראה את כל המוסכמות. בשלב זה הקופה הפגועה… החלה לזרוק את האבנים על החוקרים. אז אם חוש ההוגנות של קופים מפותח כל כך, אין ספק שאנו בני האדם רגישים להוגנות לא פחות. פערים קיצוניים ולא מובנים בהכנסות, בהטבות ובכל היבט חברתי אחר מעורר תחושות של קיפוח ופוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית של האזרחים.

השבוע התכנסו להם על שולחני שלוש תופעות בלתי תלויות לכאורה: התפרסם דוח ה-OECD, קראתי את דבריה של בתו של אלי הורוביץ על הטיפול שקיבל אביה בבית החולים בשעותיו האחרונות, וקו הטלפון של הוט בביתי התקלקל. אנסה לשכנע אתכם שיש בכל זאת קשר בין השלושה, אך לשם כך עליכם לקרוא את הכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר כאן.

משימתכם לקראת המטלה השלישית

  1. סכמו ב-300 מילים לכל היותר את עיקר פרטי הרקע הנ"ל והקישורים השונים שמופיעים בו (דוח הועדה, דוח ה-OECD, הכתבה בדה מרקר).
  2. הכינו רשימה של 5 נושאים שונים (רצוי בתחומים שונים) שמדגימים לדעתכם את האמור לעיל, דהיינו, מקרים של עוולות צרכניות וחברתיות בישראל המייצגות פערים בין הכנסות, מעמדות, או כל פער חברתי/דמגורפי ואחר שנראה לכם רלוונטי לדיון הנוכחי. לגבי כל נושא הגדירו כותרת ושתי שורות הסבר. שימו לב !!! קיומה של עוולה צרכנית או קיפוח אינו תנאי מספיק לבחירה בנושא מסוים – למשל, אם בית עסק סידר אתכם, או אפילו גנב את כספכם, אין בכך עדות לבעייה מערכתית-חברתית במדינת ישראל, אלא עדות לבעיה מקומית של בית עסק לא הגון. הנושאים צריכים לייצג בעיה משמעותית לצרכנים ואזרחים בישראל, אשר נובעת באופן ברור מפערים בין קבוצות באוכלוסיה, בד"כ בין עשירים בעלי זכויות יתר לאלו הפחות עשירים שנותרים חסרי אונים במצבם.
  3. בחרו את אחד מהנושאים שציינתם בסעיף הקודם וחקרו אותו לעומק:
    • פרטו רקע והסבר על מהות הבעיה
    • חומר שאספתם מהאינטרנט, שיחות ומקורות מידע אחרים
    • ניתוח, המלצות ומסקנות שעשויים להביא לשינוי במצב הקיים.

היקף הכתיבה הכולל לנושא החקירה שלכם (כולל שלושת ראשי הפרקים הנ"ל) עד 1,000 מילה.

הוסיפו לסיום דברי סיכום למטלה (עד 200 מילה).

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 20 בדצמבר בחצות

בהצלחה

אורן ולירון

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם – תרגיל שני בקורס סוגיות נבחרות בניהול

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס,  מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

"הרווארד ביזנס ריוויו" (HBR) הוא אחד מכתבי עת המובילים בעולם בתחום מינהל עסקים. זה אינו כתב עת מחקרי שגרתי, הוא מהווה שילוב של כתב עת מחקרי ועיתונות כלכלית פופולארית. ולכן הכתבות שבו מקבלות חשיפה נרחבת הן בקרב חוקרים ואקדמאים והן בקרב קהל פרופסיונאלי רחב בעולם.

ה-HBR נחשב מעוז קפיטליזם בולט. הוא מייצג את הערכים שמובילים את הכלכלה האמריקאית ומהווה שופר של בית הספר למינהל עסקים היוקרתי של אוניברסיטת הרווארד ושל בוגריה ומרציה הבולטים של האוניברסיטה שהשפיעו ומשפיעים על כל תחומי העסקים והחברה בארה"ב ובעולם.

פרופ' מייקל פורטר מוכר בוודאי לכולכם, שמו מתנוסס בקורסי יסוד רבים במינהל עסקים, בעיקר באסטרטגיה ובשיווק. הוא מאנשי האקדמיה הבולטים בעולם בתחום מינהל העסקים, והמודלים שלו לניתוח הסביבה התחרותית באמצעות מודל חמשת הכוחות מהווים תנ"ך להוראה ומחקר אקדמיים כמו גם לקביעת אסטרטגיה עסקית של ארגונים. לב המודל מתייחס לצורך ביצירת יתרון תחרותי אסטרטגי לפירמה בתוך הסביבה התחרותית. גישה זו נתפסה לא פעם כעסקית-אגרסיבית שמניחה הצידה שאלות של אתיקה וחברה ומתמקדת במשימה המרכזית של מנהל הפירמה בחברה הקפיטליסטית – לספק מקסימום רווח לבעלי המניות.

מאמרו של מייקל פורטר שפורסם בתחילת שנה זו ב-HBR נראה תמים לקורא הנאיבי, אולם הוא נחשב ללא פחות מהפיכת חצר עבור קבוצות שמרניות בעולם העסקי. קריסתה המתוקשרת של אנרון, חשיפת ההונאה של מיידוף, ומשבר הסאבפריים בארצות הברית שהיווה יריית פתיחה במשבר הכלכלי החמור ביותר שידע העולם מאז המיתון הגדול של שנת 1929, העלו שאלות קשות בפני פרנסי בתי הספר למינהל עסקים בארצות הברית, ובמיוחד במוסדות כמו אוניברסיטת הרווארד שטיפחה את הנערים שהפכו עם השנים למובילי הכלכלה האמריקאית אשר בחמדנותם חסר המעצורים הביאו לכשלי שוק שהפילו את כל העולם למשבר חמור כל כך.

במטלה הנוכחית אבקש לחשוף אתכם למאמרו של מייקל פורטר ולרעיונות שהוא מביא, אשר הוגדרו לא פחות מאשר "סוף הקפיטליזם" בכותרות ענק בכל עיתוני העולם. פורטר כאקדמאי שמרן בחר בביטוי מעט יותר סולידי – "בחינה מחדש של הקפיטליזם".

למי שמצוי בתחום האחריות התאגידית, דבריו של פורטר אינם מרשימים או חדשים במיוחד. משנתו איננה סדורה ויש בה הרבה חורים ושאלות בלתי פתורות. עם זאת, חשיבותו של המאמר אינה רק בתוכן שמוצג בה אלא בזירה שבה היא מתפרסמת ובהקשר הרחב של גישתו האסטרטגית של פורטר ביצירת יתרון תחרותי, שאינה משתנה גם במאמר זה. הוא טוען למעשה שמבחינה אסטרטגית, פירמות שרוצות לשמר ולמנף את יתרונן היחסי בשוק התחרותי חייבות לפתח גישה של אחריות תאגידית עסקית, ולהביא ערך משמעותי לא רק ללקוחותיהן ובעלי המניות שלהן אלא גם לכל מחזיקי העניין האחרים שלה ולסביבה. זוהי הרחבה מעניינת של גישת "הלקוח במרכז" שמאפיינת את השוק ב-30 השנה האחרונות, אולם נוהלה פעמים רבות ברמה תקשורתית שאינה באמת מהותית. האם הפעם מדובר בשינוי רציני ועמוק? התשובה אינה תלויה כמובן ברצונן הטוב של הפירמות וברוח ההתנדבות של מנהליהן. אם גישתו של פורטר נכונה, הרי שמבחינה עסקית פירמות שלא תעקובנה אחרי קוד ההתנהגות החדש הסוציאל-דמוקרטי פשוט לא תשרודנה. מכאן שבעלי מניות יעדיפו להשקיע את הונם בחברות שפועלות תוך שימוש בעקרונות של אחריות וחיפוש אחר הגברת ערך למחזיקי העניין בסביבה, וכמובן הפחתת נזקים לקהלים המגוונים הללו ולסביבה. חזון אחרית הימים? ימים יגידו. עד אז, עצם העובדה שאנחנו עוסקים בנושא הזה במסגרת קורס בלימודי MBA ושנושאים אלו הופכים ל"חדשות חמות" בעיתונות מקצועי ופופולארית, זה בפני עצמו אולי לא חזון אחרית הימים, אך לפחות משב רוח מרענן.

המטלה השניה בקורס שלנו תתחלק כמו הקודמת לשני חלקים – לחלק תיאורטי בו תרכשו ידע ברוח הלמידה האקדמית המסורתית, ולחלק יישומי בו תנסו לקשר את אותו ידע לעולם העשיה שלכם באופן ספציפי ולסביבה העסקית והחברתית שמסביב באופן כללי יותר.

חלק ראשון

הנכם מתבקשים לקרוא כתבה בת שני חלקים שפרסמתי באפריל השנה לגבי מאמרו של פורטר ב-HBR.

לאחר מכן הנכם מתבקשים להאזין ולצפות בראיון בן כרבע שעה של פורטר עצמו עם עורך כתב העת.

סכמו את חומר הקריאה מהמאמר שלי ב-300 מילים לכל היותר ובאותו היקף של עד 300 מילים את הראיון עם פורטר. שימו לב לבקשתנו שהודגשה גם במטלה הקודמת לשימוש במילים שלכם תוך נסיון לא להעתיק חלקים שלמים מתוך המאמרים. נסו להתייחס לכתיבה כהרצאה או כתבה שאתם מכינים כדי להציגה בפני פורום כלשהו (ואם יש לכם הזדמנות – עשו זאת בפועל בשילוב עם החלק השני שמופיע מייד).

חלק שני: האם זה גם "עסק" שלי?

בין אם התחברתם והסכמתם לגישה של פורטר, ובין אם היא מעוררת בכם התנגדות מכל סוג שהוא, מדובר בתחום שהולך ותופס מקום של כבוד בתרבות ניהול העסקים כיום. בחלק זה של העבודה הינכם מתבקשים לייצר "תיאור מקרה" (Case Study) אותו הינכם מכירים אישית, וליישם עליו את החומר שסיכמתם בחלק הראשון. רצוי שתשתמשו במקום העבודה האישי שלכם או בסביבה עסקית שמוכרת לכם היטב ומקרוב, כדי שהיישום יהיה אותנטי ובעל ערך (המידע מגיע ללירון ואלי בלבד ואנו לא מעבירים את החומר הלאה, עם זאת, אנא הימנעו משילוב חומרים סודיים או רגישים בעבודה, פשוט כי רמת האבטחה בה אנו משתמשים אינה מחמירה לצרכים שכאלה). המלצתנו הינה להשתמש בתיאור מקרה מארגונכם, עם זאת, במידה ואינכם מוצאים מקרה מתאים הקרוב אליכם, או שאתם מעדיפים מכל סיבה שהיא לא לעסוק בארגון שכזה, אתם רשאים לבחור ארגון עסקי אחר ולנתח אותו (אפילו אם אינכם מכירים אותו אישית – ידע ניתן לשלוף מתוך אתר החברה, אתרי אינטרנט של עיתונות, דוחות שפורסמו על ידי חברה ציבורית וכדומה). אגב – שיטת תיאורי המקרה היא שיטת הלימוד האופיינית של הרווארד ועליה התפרסם בית הספר למינהל העסקים של המוסד.

תיאור המקרה צריך לכלול פרטים שיאפשרו להבין בצורה טובה באיזה ארגון מדובר, מה ליבת העיסוק שלו, אילו אתגרים עומדים בפניו וכו'. דמיינו שעליכם לתאר את הארגון למישהו שאינו מכיר אותו כלל – מה הכי חשוב לומר ולכתוב. הקדישו לחלק זה בין 200-400 מילים לבחירתכם. ניתן לצרף בנספח קישורים לאתרי אינטרנט רלוונטיים במקרה הצורך.

ליבת היישום יהיה מסמך בן 400 מילה אשר ינתח את הארגון ואתגריו ברוח החומר שסיכמתם בחלק הראשון. אנו מודעים לכך שלא ניתן בהיקף מצומצם כל כך של כתיבה לבנות קוד אחריות תאגידית ולנתח עולם תוכן מורכב כל כך באופן מלא. הפעילו לפיכך שיקול דעת כיצד להפריד עיקר מטפל כדי להביא את הקורא לתובנה וערך מוסף משמעותי שתתרמו לו על ידי הניתוח והתיאור שלכם.

לסיכום, מבנה המטלה:

  • עד 300 מילה לסיכום המאמר שלי
  • עד 300 מילה לסיכום הראיון עם פורטר
  • 200-400 מילה לבנית תיאור מקרה
  • כ-400 מילה לניתוח תיאור המקרה

סה"כ המטלה עד 1400 מילים (לשם הפרופורציה למי שצריך עוגן – המאמר שלי הנ"ל על שני חלקיו כולל כ-2500 מילים, המסמך הנוכחי כולל כ-1000 מילים).

תאריך ההגשה ידחה בשבוע מהתאריך המקורי שתוכנן בתחילת הקורס. זהו יתרונו של קורס מהסוג הזה אשר יכול גם להגמיש את התנהלותו תוך תנועה. מאחר ורציתי לתת הזדמנות למצטרפים חדשים לקורס בשבוע שינויים להשלים את המטלה הראשונה, דחיתי מעט את העלאת המטלה הנוכחית. לרשותכם אם כך שבועיים וחצי לביצוע המטלה שתוגש עד 6 בדצמבר בחצות לפורטל הלימודי של הקורס.

בהצלחה

אורן ולירון