ארכיון תגית: פנסיה

לפרוש כנפיים, לפרוש בכבוד, או ליפול. זו השאלה. מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ו

בכדי לפרוש בכבוד, בכדי לפרוש כנפיים, נדרשים משאבים. חלק ניכר מתושבי מדינת ישראל אינם מחזיקים חסכונות מספיקים במהלך תקופת העסקתם לפני הפרישה בכדי לשמור על איכות חייהם עם פרישתם לגמלאות. חוק פנסיה חובה ("צו ההרחבה") המחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם נכנס לתוקף מלא בשנה שעברה ועשוי לשפר את המצב, אך עדיין, עובדים רבים מתחילים את תהליך החיסכון לפנסיה בגיל מאוחר מידי מכדי לצבור הכנסות חודשיות משמעותיות שישמרו על רמת חייהם בעת הפרישה לפנסיה.

הארכת תוחלת החיים והקדמה הטכנולוגית בעולמנו הן תופעות חיוביות בבסיסן, אך בצידן איומים לא מבוטלים על איכות חייהם את האזרחים המבוגרים. ניתן לשייך זאת לתחום "הקיימות" Sustainability הנוגע לפיתוח בר קיימא שפחות מוזכר בהקשר הנוכחי, אך אין מהותי ממנו ומשפיע על חייו של "האזרח הקטן" ומשפחתו.

בקורס הנוכחי אנו מתמקדים ב"גיל השלישי" שהוא טווח החיים בין היציאה לפנסיה ועד לגיל הרביעי שבו ניכרת ירידה תפקודית. הגיל השלישי הוא התקופה האידיאלית לחיים הטובים, כל עוד הם מתוכננים כראוי, וכיאה למטלה השלישית בקורס הנוכחי, שגם היא מצויה לפני המטלה הרביעית האחרונה ברצף הלמידה (לפני הסיכום), נקדיש אותה לנושא הקיימות האישית ותכנון החיסכון לאורך החיים עד הפנסיה בעידן הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות , וכן לצפות בראיון שערכתי עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק בחדרי במכללה, דרך הקישור הזה, או למטה במסך הנוכחי. שני פריטי מידע אלו יספקו לכם כלים בכדי לבחון את מצבכם האישי בנוגע לחיסכון הפנסיוני, ולהסיק ממנו את מה שעליכם לעשות בכדי להבטיח את עתידכם.

  1. תארו בפסקה או שתיים מה שגיליתם על עצמכם בעקבות החומרים הנ"ל. מה מצב החיסכון הפנסיוני שלכם, מה עובד כשורה? האם היו דברים שהפתיעו אתכם לטוב או לרע? מי שמעדיף לעשות זאת, יכול לערוך "הערכת מצב" זו על מישהו אחר – קרוב משפחה או חבר ולא על עצמו.
  2. טור דעה לדה מרקר/כלכליסט/גלובס: מאחר ונושא הפנסיה מטריד רבים, נבקשכם לנסח טור דעה / כתבה לאחד מהעיתונים הכלכליים בישראל (אגב, את העבודה הטובה ביותר ננסה להציע ולפרסם בפועל באחד העיתונים הכלכליים בכפוף כמובן לרצונו של הכותב). הנכם מתבקשים לנסח מסמך שיתאים לדור הצעיר המסיים כיום תואר ראשון או שני ונדרש למעשה להיות בשיא תקופת החיסכון שלו בכדי להגיע בעתיד לפנסיה סבירה התואמת לצרכיו. רוב הצעירים ממתינים זמן רב מידי לפני שיתחילו לחסוך כראוי, וכנגד תופעה זו עליכם לפעול במסגרת המטלה הנוכחית למען שינוי המצב הקיים. ניתן להתמקד ב"סטודנט המצוי", בעצמכם, או אפילו במישהו מסוים שאתם מכירים מלימודיכם במכללה למנהל לקראת סיום תואר ראשון או שני, ואשר מתחיל לתכנן את צעדיו לקראת תקופת הבגרות האישית, התעסוקתית, ואחריה פרישה וגיל שלישי. השתמשו במדריך החיסכון הפנסיוני הנ"ל על סעיפיו השונים (ניתן להשתמש בטקסט, ולצרף כמובן קרדיט למקור), התבססו על טיעוניו של דן שפרינצק והנחיותיו, ועל חומרים נוספים שהנכם רשאי לאתר באמצעות האינטרנט אינכם חייבים לנסח את המסמך בפורמט המדויק של שאלות ותשובות, ניתן לבחור את דרך הביטוי הנוחה לכם. אורך הכתיבה עד שני עמודים 600 מילים לכל היותר כמקובל בכתבות עיתונאיות מסוג זה, עליה למצות את כל הנושאים הרלוונטיים שעלו מהחומר. במידה ולא מספיק המקום הנכם רשאים (רק אם ממש נדרש) להוסיף נספח בן עמוד אחד לכל היותר ובו לבטא נושאים פחות קריטיים או את הערותיכם.
  3. תנו למישהו אחר לקרוא את מה שכתבתם, בחרו מישהו/מישהי שנראה לכם מתאים לקריאת הטקסט מסיבה כלשהי (הסבירו את מי בחרתם ומדוע). בקשו תגובה/פידבק. שתפו בכשתי פסקאות את התגובות שקיבלתם ונסחו את מסקנתכם הכוללת למשימה הנוכחית.

הגשה בפורטל המודל עד לתאריך 19 באפריל 2016

ראיון עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק:

מטלת סיכום: פרישה בכבוד

"הדרך ארכה עד מאוד – אמר הגבר, ישב הזקן לנוח בצד הדרך" (לאה גולדברג, שירי סוף הדרך).

זוהי מטלת הסיום של הקורס הנוכחי, שבסופה יסתיים המסע הקצר יחסית שלנו בקורס ובסמסטר הנוכחי, אך אנו מקווים שהוא המחיש לכולנו את מסע החיים של כולנו, ובמיוחד של מי שעובד למחייתו ומקווה שבעת זקנתו יוכל להישען את הישגיו ולממש את עצמו בעזרת פנסיה ראויה, או לפחות לחיות בכבוד בשנות זקנתו. למרבה הצער, רבים במדינת ישראל לא יזכו לחזון זה, ולא בגלל סיבות טובות ומוצדקות, אלא סתם, פשוט סתם בשל חוסר ניהול נכון, ראשית שלהם עצמם את מסעם, אך בנוסף גם בשל חוסר ניהול מדיניות ציבורית ואכיפה במשך שנים רבות בתחום זה.

מטלת סיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אנו מצויים כיום בתקופת מעבר שבה יש הזדמנויות וסיכונים רבים בתחום החיסכון ארוך הטווח במדינת ישראל, אין ספק שאתם כסטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים חייבים להבין נושא זה לעומקו, אתם תהיו האנשים שעימם יתייעצו חברים ובני משפחה, כמומחים לניהול והתנהלות, וכמובן, אתם האנשים שחייבים לדאוג לעצמכם ולמשפחותיכם בגיל צעיר בכדי שזקנתכם תחמיא למסלול חייכם אותו אתם מעצבים כיום.

התקשורת עסקה באינטנסיביות בחודשים האחרונים בדנקנר ובתספורות, אך ספק אם טובת הציבור במובן ארוך הטווח מצוי בלב הדיון. תהיתי לא פעם אם אין זו פשוט "ההצגה היומית" שבה מוכנס לזירת הקולוסאום אריה או גלדיאטור חדש כדי לספק את יצר הסקרנות והבידור של ההמונים. פחות מידי תשומת לב ניתנה למהות, יותר מידי נוסטלגיה מוקדה בעבר, בימים הטובים של הפנסיה הבטוחה, תוך התעלמות מכך שהיא היתה גרועה לא פחות מהמצב הנוכחי.

לא ברור האם המקרים הרבים של חדלות פירעון שעליהם דיווח מבקר המדינה אכן נובעים ברובם מהתנהלות לא תקינה של מנהלים. שהרי לא תמיד ניתן להאשים רק את החברה המפסידה. לעיתים ישנם שינויים בסביבה ובתנאים התחרותיים שגורמים גם למנהלים טובים ואחראיים להגיע למצבים לא נעימים, ואפילו לחדלות פירעון. השאלה המרכזית קשורה מחד למידת תום הלב ולאינטרס הציבור שעמד בשיקוליהם של המנהלים ובמיוחד של אלו בחברות הציבוריות, כאשר קיבלו את החלטותיהם, אך אף חשוב מכך, למידת הפיקוח והמעורבות של הציבור, הרגולטור, והמדינה, כדי למנוע שימוש מופקע ומופקר בכוח האדיר שמקבלים בעלי הון לאחר שהציבור הפקיד בידם את חסכונותיו.

ברצוני להתריע ולהבהיר שאיני רומז או טוען שיש להחזיר את המצב לקדמותו לפני הרפורמה שהביאה לסגירת קרנות הפנסיה הישנות, שהרי גם הן, שקיבלו תמיכה מוחלטת מכספי המדינה ולמעשה נוהלו על ידה או על ידי נציגיה העקיפים, לא הצליחו במלאכתן, והגיעו לחדלות פירעון בטווח הארוך. אני סבור שיש חשיבות רבה לשוק חופשי, ועם כל הקשיים, כנראה שהמצב הנוכחי עדיף על זה הקודם, שבו מעטים זכו לחיסכון פנסיוני מובטח, ורבים הודרו ונותרו ללא משאבים לעת זקנתם. לבירוקרטיה הפקידותית-ממשלתית יש חסרונות רבים, ולכן לא היא צריכה להיות זו שתנהל בפועל את כספי הציבור. תפקידה לייצר את מנגנוני הפיקוח והבקרה, באותו אופן שבו מדינת הרווחה מחוקקת דיני עבודה ומפקחת על עבודת ילדים, בטיחות וגהות בעבודה. רכיבים רבים וחשובים אלו נעדרו בתקופת המהפכה התעשייתית שיצרה עידן של מה שמכונה "קפיטליזם פרוע" שבו בעלי הון דרסו את זכויות העובדים. גישה קיצונית זו הביאה בצד אחד של העולם למהפכה הקומוניסטית של הפרוליטריון ובצידו השני, המערבי, למדיניות רווחה ליבראלית אשר חישקה במידת-מה את כוחם האין-סופי של "העשירים". רבים טוענים שהגלובליזציה אשר מחלישה כיום את כוחה של מדינת הרווחה מלפקח על בעלי ההון, מחזירה לזירה את ה"קפיטליזם הפרוע". יתכן שסיפור "התספורות" וסוגיית החיסכון הפנסיוני שפרצו לתודעת הציבור לאחרונה, ממחישים זאת ומחזירים את המתח המובנה בין הון, שלטון, ופרוליטריון.

מטלת הסיכום של הקורס אינה מיועדת לסכם את הסמסטר. ארבעת מטלות הליבה סקרו את הסוגיות שבחרנו להעמיק בהם בסמסטר הנוכחי, ובעבודה האחרונה, הרביעית, כבר ערכתם סיכום מספק דיו. מטרת עבודת הסיכום היא דווקא להרים את הראש מעל למטלות השוטפות, ולייצר חומר חדש ומקורי שלכם, אך אף חשוב מכך, לתרום מעצמכם כלפי חוץ, למי שיוכל להפיק תועלת ועניין  מהידע שלכם. מספר סטודנטים כבר הרימו את הכפפה והפיקו חומרים עצמיים עוד קודם. בהקשר זה ברצוני לשבח את הסטודנט בקורס שלנו, אורן סנובנסקי, שבחר לראיין את מר יוני קופרמן, משנה למנכ"ל כלל ביטוח וראש חטיבת החיסכון ארוך הטווח בקבוצה. ראיון זה עשוי לספק לחלקכם רעיונות יצירתיים לטובת עבודת הסיכום שלהלן הנחיותיהם.

במהלך הקורס הנוכחי צברנו ידע, עמדות, תפיסות ומודעות לגבי תחום החיסכון ארוך הטווח ברמת המיקרו והמאקרו. נחשפנו אליו בתחילה מתוך זווית הדיו הציבורי בפרשת דנקנר ואידיבי, מתוך דוח מבקר המדינה שפורסם עם פתיחת הקורס בתחילת הסמסטר, והעמקנו במאמרים, כתבות, וסקירות שונות סביב עולם תוכן זה. כעת, לאחר שספגתם נושאים שונים, זה הזמן גם להעניק לחברה דבר מה שישאר אחרי שהקורס הנוכחי יסתיים. אנו מתכוונים לפתוח אזור בתוך הבלוג של המרכז לאחריות תאגידית בבית ספרנו שלתוכו ישובצו כתבות ופרסומים מאת תלמידי הקורס הנוכחי, ואשר יוכלו להעשיר את מחזיקי העניין השונים בישראל במידע ותובנות של כל אחת ואחד מכם.

אופי מטלת הסיכום פתוחה לחלוטין לבחירתכם. הנכם מתבקשים להפיק פריט קריאה או צפייה שמתאים לקהל הרחב אשר עוסק באחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבורכם במהלך הסמסטר. אתם רשאים לבחור נושאים וטקסטים שבהם כבר השתמשתם לאורך הסמסטר או באחת המטלות, יכולים כמובן לכתוב דברים חדשים, הנכם רשאים לערוך ראיון מוקלט כפי שתואר לעיל, או בכל דרך אחרת שתבחרו לבטא את עצמכם ואת הידע שלהם כעת בסוף הקורס. במידה ויש מי מכם שמעוניין להישאר אנונימי, אנא הדגישו זאת בבירור, ואנו נעלה את מאמרו ללא איזכור שמו. בהחלט רצוי להוסיף בתחילת המאמר שניים-שלושה משפטים עליכם כקרדיט למי שקורא את דבריכם, כולל כתובת מייל לתקשורת במידה ותרצו. מנסיוננו, פריטי תוכן מהסוג הזה עשויים לפעמים לתפוס תשומת לב תקשורתית, להוות נושא לשיחה בראיון עבודה, או בהקשרים שונים רבים. לכן כדאי לכלול בראש הכתבה מספר פרטים מקצועיים לגביכם. במקרים שתהיינה הערות משמעותיות מצד צוות התרגול על המטלה, נבקש מכם לתקן אותה לפני העלתה לאוויר.

מבנה המטלה (למטלה בפורמט של כתבה מוקלטת ראו הנחיות בהמשך):

  1. כותרת אטרקטיבית לכתבה

  2. שם הכותב

  3. קרדיט לכותב (תיאור אישי-מקצועי קצר של 2-3 שורות)

  4. פסקה או שתיים כהקדמה לקריאת צוות ההוראה של הקורס בלבד על הסיבה שבחרתם את הנושא הנוכחי, התלבטויות שהיו לכם, ומה מוקד הכתיבה שלכם, מי קהל היעד שיתעניין בכך וכו'.

  5. הכתבה עצמה: בין 400-800 מילים. הקפידו על כללי כתיבה וניסוח, על מתן קרדיט מתאים במידה והשתמשתם במקור חיצוני, ועל אי-פגיעה בזכויות יוצרים מכל סוג שהוא בכתיבתכם.

  6. דברי סיום לקורס שאינם לפרסום בבלוג ומיועדים לקריאת צוות ההוראה בלבד – סיכום הקורס מבחינתכם מכל זווית שתרצו: הנושאים שאליהם התחברתם או לא התחברתם, חוויית הלמידה בקורס הנוכחי, וכל דבר אחד שתרצו לומר: חצי עמוד עד עמוד.

הערה: במקרה של הגשת ראיון מוקלט הגישו את החלקים הכתובים בסעיפים 4 ו-6 בלבד. שאר החלקים יבואו לביטוי בהקלטה. אנא שימו דגש לאיכות הסאונד, השתדלו להקליט עם מיקרופון, ניתן להיעזר לגבי סוגיות טכניות עם גליה, וננסה לעזור לכם בעזרת צוות ביה"ס לתקשורת שלנו.

הגשת המטלה לפורטל עד ל-31 בינואר 2014.

ולסיום, כמו שגיל הפרישה מגיע, ועימו יש לקוות גם הפנסיה, כך גם בקורס הנוכחי מתקרב מועד הפרישה. בשמה של גליה ומיה מתרגלות הקורס ובשמי ברצוננו לאחל לכם סיום מוצלח של הסמסטר והצלחה בבחינות. אנו מקווים שהיתה לכם חווית למידה מעשירה במסגרת הקורס הנוכחי, אנחנו באופן אישי שמחים על ההזדמנות שהיתה לנו להשתתף יחדיו בקורס הנוכחי ולמדנו ממנו ומכם בעזרת העבודות המעניינות שהגשתם לנו ועוד תגישו בהמשך עד לסיום המטלה הנוכחית.

כל טוב

אורן

 

 

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש במיומנויות הניהוליות והלימודיות המוכרות לכם כסטודנטים למנהל עסקים וכאנשי מנהל עסקים, אשר משמשות על פי רוב מנהלים ויועצים בניתוח אסטרטגי פנים-ארגוני. תתבקשו הפעם ליישם אותם לא על ארגונכם העסקי או המלכ"רי, אלא למטרות של קביעת מדיניות ציבורית בתחומי העיסוק שלנו בסמסטר ובקורס הנוכחיים. המטלה הרביעית תתמקד לפיכך במדיניות וביעדים הרצויים של החברה והמדינה בישראל בנושא החיסכון הפנסיוני, תוך בחינת מספר נושאים חדשים ברמת המאקרו שבהם עדיין לא עסקנו, ואינטגרציה של נושאים מוכרים ממטלות קודמות, איתות לכך שזוהי למעשה מטלת הליבה האחרונה של הקורס, שאחריה תיוותר רק עבודת הסיכום והסיום שלו.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א' תשע"ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הסמסטר הנוכחי החל בשאלות על "התספורת" שחברות מבצעות, או ליתר דיוק, בעלי שליטה בחברות מבצעים, באופן שמשפיע על גורל חסכונותיהם של משקיעים שבטחו בהם. הימים האחרונים היו דרמטיים לכאורה בהקשר זה, עם החלטת נושי אידיבי ליטול את השליטה מידיו של דנקנר. כתבת גלובס אמרה בכותרתה "השבט אמר את דברו: שושלת דנקנר מפנה את מרכז הבמה". בסדרה "הישרדות" אשר הכניסה לשיח הציבור את הביטוי האמור, היה שימוש נפוץ גם בביטוי "אסטרטגיה". שני הביטויים "השבט אמר את דברו" ו"אסטרטגיה" מייצגים תהליכים ארגוניים חשובים ביותר בתהליכי ניהול ומנהיגות, אך למרבה הצער הם חדרו לשיח הציבורי באופן קלוקל, בעיקר כמילות קוד פוליטיות שמייצגות בגידה ונעיצת סכין בגבו של חברך בכדי להדיח אותו מהמשחק (מהארגון, ממקורות הכוח, מהתחרות). אני מקווה שהשימוש בביטוי הניהולי "אסטרטגיה" יזכה למוניטין טוב יותר במטלה הנוכחית, ובכלל. האסטרטגיה צריכה לשרת במקרה הזה את טובת האזרחים, אם ניתן יהיה בכלל להגדירם כ"שבט" הומוגני בעל אינטרסים דומים. כך או כך, דרך האסטרטגיה שתנתחו ותפתחו נרצה לענות על צרכים שיירתו לא רק את מוקדי הכוח בממשלה, לא רק את אינטרסי הועדים החזקים במשק, וגם לא רק תפיסות עולם נאיביות ואוטופיות שלרוב אינן מציאותיות כאשר מגיעים לשלב חלוקת העוגה-התקציב. הם אמורים לתת מענה ל"כ-ו-ל-ם". במטלה הנוכחית, אם כן, הנכם מתבקשים להתמודד עם שאלות של אסטרטגיה ומדיניות באופן שבו אם רוב השבט "היה אומר את דברו", כך הוא היה נשמע פחות או יותר. ננסה לבחון האם וכיצד ניתן לנהל את חסכונות הציבור לטווח ארוך כמו שמנהלים כל עסק ומשימה. תתבקשו במשימה זו לבצע ניתוח אסטרטגי בעזרת הכלי הבסיסי, הפשוט, והכל כך חשוב של SWOT – חוזקות, חולשות, הזדמנויות איומים, של החיסכון לטווח ארוך במדינת ישראל.

לפני שניגש לפרטי המטלה וביצועה הנכם מתבקשים בשלב ראשון לצפות בראיון שערכתי באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת בקמפוס שלנו בראשל"צ עם פרופ' טל שביט, סגן דיקאן ביה"ס למנהל עסקים ומומחה במימון, ורו"ח עו"ד אלי אור, סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים, שמתמחה בהיבטים מיסויים ומנהליים של התחום בו אנו עוסקים הסמסטר. שניהם התבקשו על ידי להציג בראיון דילמות וסוגיות אשר יכולות להשפיע על "החוסך הקטן", אך יותר מכך, צריכות להוות חומר גלם בידיו של קובע המדיניות הציבורית בעת תכנון אסטרטגיה ארוכת טווח לאיכות חייהם של אזרחי המדינה לעתיד לבוא.

ברצוני להודות לצוות עוזרי ההוראה שהשתתפו בהפקה ולצוות האולפן, ובמיוחד לגליה וקובי בתכנון, בהפקה ובעריכה.

לאחר שסיימתם לצפות בראיון ברצוני להפנות אתכם לדו"ח שעסק באסטרטגית שיווק והסברה של ארגונה חדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב. הדוח זמין לקריאה באינטרנט כאן. נושא התחבורה הציבורית לכשעצמו כלל אינו מענייננו, ברצוני לכוון אתכם דווקא למבנה הדוח ולא לתכנו. שימו לב במיוחד לניתוח ה-SWOT אשר מופיע בלב הדוח. אין לי ספק שניתוח שכזה מוכר לכולכם, ואולי חלקכם כבר מואס בו מרוב שימוש חוזר. אך מוצר שעובד טוב, אינו דורש החלפה, כל עוד משתמשים בו בצורה נכונה וראויה ומרעננים אותו מפעם לפעם. הדוח הנ"ל שנוגע לתחבורה בתל אביב כולל למעלה מ-40 שקפי מצגת ומבוסס על עבודה מקיפה שבוצעה על ידי יועצי הפרויקט, שהיא הרבה מעבר לטווח המצופה בעבודה הנוכחית. עם זאת, הוא מהווה מתווה מעניין וראוי שבעזרתו תוכלו להתמקד.

הנכם מתבקשים להכין דוח, מהסוג שמשרדי ממשלה מכינים, מהסוג שמשרד מבקר המדינה בוחן בבואו לבדוק יישום מוצלח או כושל של מדיניות ממשלתית. הדוח שלכם יעסוק כמובן בחיסכון ארוך הטווח של אזרחי מדינת ישראל, ובליבו תבצעו ניתוח אסטרטגי בעזרת מודל ה-SWOT אשר מתייחס לחוזקות של מודל חיסכון הטווח שנוצר כיום במדינת ישראל (כולל הרפורמות שכבר קרו), לחולשות של המודל הקיים, להזדמנויות בסביבה למינוף החיסכון ארוך הטווח, וכמובן לאיומים שקיימים בה. אנא השתמשו בכל הנושאים המרכזיים שעליהם שוחחנו בראיון המוקלט במהלך הניתוח, והוסיפו עליהם מספר גורמים נוספים מהעבודות הקודמות, מנסיונכם האישי, או מכל מקור אחר. כל נושא כזה שייך באופן ישיר או עקיף לאחד מארבעת נקודות המבט של ניתוח ה-SWOT, ולעיתים אף ליותר מאחד.

מבנה העבודה להגשה:

  1. רקע כללי לבעיה של חיסכון ארוך טווח/פנסיוני בישראל – חצי עמוד
  2. ניתוח SWOT של החיסכון ארוך הטווח בישראל תוך שימוש ומיפוי של כל הפריטים שעלו בדיון המוקלט הנ"ל וכן מעבודות קודמות וממקורות אחרים – כשני עמודים (כחצי עמוד לכל אות ב-SWOT). יש להקדיש כפסקה לכל פריט שמוכנס לניתוח ה-SWOT – לדוגמה, נניח שזיהיתם את הנושא "הזדמנויות עסקיות שצצות בתקופתנו בשל התארכות תוחלת החיים בפניה אל הגיל השלישי" כפי שהוסבר ע"י פרופ' טל שביט לקראת סוף הראיון. נושא זה שייך כמובן לקטגורית ה-O – ההזדמנויות, של ה-SWOT, ולתוכו יש לרשום אותו, בתוספת פסקת הסבר מתוך דבריו של פרופ' שביט. יהיו פריטים שתוכלו לסכם במשפט אחד, אחרים ידרשו פסקה מפורטת יותר.
  3. בתום ניתוח ה-SWOT ובעזרתו הסבירו את האתגרים המרכזיים שעומדים בפני קובעי המדיניות לחיסכון ארוך טווח בישראל והאמצעים המרכזיים בהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עמם, כולל הסברים על בחירתכם – כעמוד.
  4. בחרו 2 קהלי יעד שונים בישראל שאותם כדאי לתעדף לדעתכם בנושא הטיפול הממשלתי בחיסכון ארוך הטווח. הסבירו את בחירתכם והוסיפו בקצרה תכנית עבודה ויעדים מומלצת לביצוע לכל אחד מהם מצד גורמי הממשל בישראל – כעמוד.
  5. סיכום הכולל את ההמלצות המרכזיות – חצי עמוד עד עמוד אחד.

הגשה עד יום שלישי 31 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי

כה אמרו הורציוס וישעיהו: אכול ושתו כי מחר נמות, טוב למות בעד ארצנו. אבל מה יקרה אם נחיה עד 120?

פער האותיות בעברית בין לחיסכון לסיכון  הוא "חי". אז שנחיה כולנו עד 120 שנה, אבל עם חיסכון פנסיוני בלי סיכונים מיותרים: מטלה שלישי בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

המשורר הרומי הורציוס מייצג באימרתו  Carpe Diem את התפיסה הישראלית המצויה "אכול ושתו כי מחר נמות" (ישעיהו כב יג). אך היה זה אותו הורציוס שאמר גם "Dulce et decorum est pro patria mori", או בגרסתו של טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו".

השאלה שנשאל במטלה הנוכחית נוגעת דווקא להיבט שמשלים את אימרותיו של הורציוס, דהיינו, במקום  ניצול יתר של הזדמנויות ההווה (Carpe Diem), נתמקד בחיסכון עבור העתיד, שכן תוחלת החיים שלנו מתארכת ואין כל סיבה להניח שדווקא מחר נמות, ומצד שני, במידה ולא נמות בעד ארצנו, האם ארצנו תאפשר לנו "למות טוב" בזקנתנו ולא בעוני מחפיר.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

מבוא למטלה השלישית

לפי סקר האוריינות הפיננסית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2012 נמצא כי מחצית מהישראלים בעלי חשבון בנק בישראל נמצאים במצב של משיכת יתר (אוברדרפט) בחשבון העו"ש שלהם לפחות פעם אחת במהלך השנה, וכחמישית נמצאים במצב זה באופן קבוע. הישראלים נוטים כנראה בממוצע לצרוך יותר מגובה הכנסתם בהווה, ולחסוך לעת זקנתם הרבה פחות ממה שיצטרכו, אפילו למחייה בסיסית. נתוני ה-OECD נראים חיוביים יחסית בממוצע, אך אין להתבלבל מהם לגבי המצב בפועל. בישראל פער חברתי עצום בין קבוצות עובדים מאורגנות שנהנות מהפרשות אוטומטיות לפנסיה, לבין קבוצות אחרות שאינן מאורגנות, ואשר גם בתוכן יש להבחין בין קבוצות של עצמאיים ואנשים בעלי יכולת כלכלית שאינם מפרישים מספיק מהכנסתם בשל חוסר מודעות לחשיבות הדבר, לקבוצה לא מבוטלת חסרת-כל, שפשוט אין למה מה להפריש, או שמעסיקה אינם דואגים לה. כך או כך, חלק ניכר מהאוכלוסיה העובדת בישראל יגיע לגיל פרישה ללא הכנסה מספקת למחייה ברמת חיים סבירה, בוודאי לא ברמת החיים המצופה על ידי הפרט. יש בכך "כשל שוק" שכן קבלת ההחלטות הפרטנית מוטה להווה, ותפקידה של הממשלה לייצר מנגנונים שיתקנו כשל זה בדרכים שונות.

overdraft

הגרף לקוח מתוך סקר האוריינות הפיננסית, למ"ס 2012

"אוריינות פיננסית" הינה היכולת לקרוא, לנתח, להבין ולדון על גורמים כלכליים-פיננסיים המשפיעים על הרווחה הכלכלית של הפרט. היא כוללת את היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם בהווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים. אוריינות פיננסית אינה חשובה רק ברמה האישית, מודעת למצב הפיננסי היא בסיס לעמידה על זכויות, למאבקים חברתיים, לפעילות של חברה אזרחית, שלמעט המאבק החברתי 2011 הינה דלה למדי בישראל לעומת מדינות שונות בעולם המערבי.

סקר האוריינות הפיננסית בוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2012) עבור המועצה הלאומית לכלכלה בשיתוף עם משרד האוצר ובנק ישראל, נתוני הסקר משמשים לקביעת מדיניות ממשלתית בתחום החינוך הפיננסי ובהתאם להמלצות ארגון ה- OECD. ניתן לעיין בשאלון הסקר כאן.

אתם, תלמידי הקורס הנוכחי, המצויים כעת בשלב לימודיכם לתואר שני במנהל עסקים, מהווים קהל יעד חשוב לגבי האוריינות הפיננסית בכלל ובנוגע לחיסכון ארוך הטווח בפרט, הן באופן אישי כלפיכם וכלפי משפחותיכם, והן כגורמי הפצה למידע בשל תדמיתכם כיום ובעתיד כאנשים "שמבינים במנהל עסקים". אגב, גם הכלכלנים ואנשי המימון שבקרבכם זקוקים למידע ולהבנה הזו, לפעמים אפילו מצבם של אלו שאינם מבינים טוב יותר כיוון שהם נעזרים בגורמים מקצועיים לעזרתם, ודווקא המומחים עצמם מתנהלים כסנדלרים יחפים עם אשליית הידע שמתנפצת מול כוחות השוק.

במטלה הנוכחית נעמיק, אם כן, בהיבטיו השונים של החיסכון לטווח ארוך ובחשיבות לתכנן אותו בשלבים מוקדמים של החיים בכדי להבטיח קיום וקיימות נאותים לאורך החיים ובמהלך הזקנה. נזכיר שהמטלה הנוכחית מתמקדת בתחום "המיקרו", בעוד שבמטלה הבאה נחזור לעסוק בשאלת המדיניות הציבורית ברמת המאקרו.

החלק התיאורטי

לצורך החלק הנוכחי הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות. המידע המצוי בו מסכם בצורה טובה את מה שכל עובד צריך לדעת בנוגע לחיסכון ארוך טווח. שימו לב שהמדריך כולל מבוא, ולאחר מכן יש לפתוח את חלק השאלות והתשובות, פריט אחר פריט, כדי לקבל את המידע המלא.

לאחר מכן הנכם מתבקשים להקדיש 16 דקות להרצאת TED של דר. דניאל גולדשטיין על "המאבק בין העצמי העכשווי לעתידי שלך". ההרצאה המרתקת מסבירה מדוע קיימים בקרב פרטים רבים באוכלוסיה כשלים קוגניטיביים בנוגע לקבלת החלטות פיננסיות על חיסכון ארוך טווח.

סרטון המידע הבא שבו תתבקשו לצפות מבוסס על ראיון שגליה ואני ערכנו עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק, בעלים ומנהלים של תצפית ייעוץ והדרכה בע"מ. דן הוא מותיקי היועצים הפנסיונים בארץ, הוא אינו מקבל עמלות מחברות ביטוח וקרנות פנסיה, ועמדותיו הנחרצות עוררו עליו לא פעם מתנגדים. עם זאת, היעדר התלות שלו בגורמים הפיננסיים המשווקים את הפוליסות מגביר את האמינות שלו, ואין ספק שיש טעם רב בדבריו, עם קורטוב של הומור, וטיפים לביצוע.

כעת לאחר שהרקע המקצועי-פיננסי והפסיכולוגי ידועים, היכנסו לאחת מסימולציות החישוב לפנסיה המצויות באינטרנט, ונסו להזין פנימה את שכרכם הנוכחי, ובדקו הן את היקף ההפרשות לפנסיה שנדרשות עבורכם במצב רגיל, אך חשוב מכך בדקו את גובה הקצבה החודשית לה תזכו עם יציאתכם לפנסיה. החישוב אינו חייב להיות מדוייק, הוא אמור לתת להם תחושה כללית לגבי המצב. ניתן להיעזר לדוגמה בסימולצית פנסיה של כלל, סימולצית פנסיה של מיטב, ועוד רבות מסוג זה המצויות באינטרנט.

לפני תחילת הכתיבה, נסו לבחון עם עצמכם עד כמה הנכם ומשפחתכם ערוכים לשנות הפנסיה הרבות המצפות לכם בעתיד. הניחו שעד צאתכם לפנסיה גיל הפרישה יהיה גבוה מ-70 ובמהלך שנות הפרישה שלכם תוכלו לצפות ל 20-30 שנות נחת של זיקנה מאושרת. חברות הביטוח מחשבות כבר היום את גיל 100 כיעד סביר לתוחלת חיים. בהתחשב בכך שגילוי הפניצילין במאה הקודמת העלה בבת אחת את תוחלת החיים האנושית ב-25 שנה, אפשר לצפות שתגליות מדעיות יאריכו את תוחלת החיים הנוכחית בלפחות 10-20 שנה ממצבה היום, ורק נותר לקוות שהן לא ישארו רק בנושא אורך החיים, אלא גם באיכות החיים במובן הרחב של הביטוי.

החלק היישומי

אנו עוסקים, כמו במטלה הראשונה, בהיבט מיקרו הנוגע לפרט, ולפיכך נחזור גם לסגנון הכתיבה המותאם לפריזמה שכזו, כפי שהיה במטלה הראשונה.

הנכם מתבקשים לכתוב מאמר בן ארבעה עמודים (עד 1000 מילים) המיועד לקהל הקוראים הממוצע של  העיתונים הכלכליים, אשר מסכם מחד את כל חומרי הקריאה והצפייה האמורים, ומאידך מעביר מסר אישי לקורא.

לעיתים מרצים ועיתונאים מדגימים את טענותיהם דרך דוגמאות מעולמם האישי (למשל, "אתמול הלכתי לשוק, שוחחתי עם המוכר בדוכן המלפפונים, ואחרי מיקוח על מחיר המלפפון הבנתי ש…."). נסו לשלב את תובנותיכם האישיות מהאופן שבו התבוננתם על מצבכם הכלכלי והתנהגות החיסכון שלכם לטווח ארוך, לתוך כתיבתכם העיתונאית למאמר האמור.

ולאחר הסיום של המטלה – יגיע הזמן למטלה אישית: רוצו לבדוק את מצב החיסכון שלכם לטווח ארוך והתאימו אותו לצרכים שלהם בפועל. כנראה שלא במקרה הפרש האותיות בין המילים סיכון וחיסכון הוא "חי".

הגשת המטלה: עד יום חמישי 12 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי

חג חנוכה שמח, אורן וגליה

דרוש "מבוגר אחראי" – מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מדוח מבקר המדינה ועד לפנסיה: "דרוש מבוגר אחראי" (אחרת כל המבוגרים, [דהיינו, אתם] יזדקקו לילדיהם בכדי לשרוד אחרי פרישתם לגמלאות – מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

במטלה הנוכחית, השניה בקורס, תתבקשו לקרוא דו"חות ביקורת והמלצות מקצועיות, לנתחם ולהביא את תובנותיכם לגביהם. לאחר קריאת ההנחיות תתבקשו בהתאם לפירוט שבהמשך להגיש מטלה שמבחינה טכנית כוללת:

  1. מבוא בן עמוד עד שניים על הנושא
  2. "פרוטוקול דיון" בשמה של ועדה מקצועית – עמוד עד שניים
  3. מסקנותיכם, המלצותיכם ותכנית פעולה מומלצת – עמוד עד שניים
  4. סיכום למידה אישי – כחצי עמוד

הגשת המטלה: עד יום חמישי 22 בנובמבר 2013 בפורטל הלימודי

מטלת הלמידה הקודמת, הראשונה בקורס, עסקה בעולם התוכן של הסדרי חוב בתוך הקשר של אג"ח, שוק הון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. הידע והתובנות שהצטברו במטלה זו נועדו לספק לכם, תלמידי הקורס, תשתית חשובה להבנת תחום זה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית. לא הסתפקנו רק בידע הכתוב, וביקשנו מכל אחת ואחד מכם לערוך ראיונות ולהבין עמדות של אזרחים בפרופילים שונים לגבי סוגיה זו והשלכותיה לעתידם האישי. מכאן שהמטלה הראשונה עסקה ברמת המיקרו – ברמת הפרט והאזרח הבודד. נחזור לרזולוצית המיקרו במטלה השלישית בה נעמיק ונרחיב את הבנתנו בסוגיות האישיות והקיומיות שתחום זה מציב בפני כל אזרח, ולא פחות חשוב, בפניכם. אולם כעת, במטלה השניה הנוכחית, נרים מבט לכיוון המאקרו, אליו נפנה בעזרתו האדיבה של משרד מבקר המדינה שפרסם מייד לאחר פתיחת הקורס הנוכחי דוח מדאיג שתכנו רלוונטי וחשוב לכל אזרח ישראלי, בין אם שמתכנן את עתידו לאחר פרישה, ובין אם נדרש לדאוג לרווחתם של בני משפחה מבוגרים ומבין את ההשלכות רחבות ההיקף של מדיניות חיסכון לטווח ארוך. אין ספק שעבורכם, סטודנטים לתואר מוסמך במנהל עסקים, מדובר בידע תשתית הכרחי, אם כי תקוותי היא שלא מדובר רק בהיבט האקדמי שלמידה מכל סוג מספקת, אלא גם כלי לגיבוש עמדות ועקרונות דרכם ניתן להשפיע על העתיד בפועל שלכם ברמה האישית, המשפחתית והצוותית, ושל החברה ככלל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א' תשע"ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במהלך המטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את שני הדוחות הבאים:

1) דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנוגע לפיקוח על כספי המשקיעים באיגרות חוב לא ממשלתיות – עמודים 31-50. קישור לקובץ להלן: דוח מבקר המדינה בנוגע להסדרי חוב

2) תמצית המנהלים עמודים 7-12 מתוך דו"ח "ועדת חודק" משנת 2010 – "הועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אגרות חוב לא-ממשלתיות". ניתן לקרוא פרקים נוספים בהתאם לצורך מהנחיות המטלה שבהמשך. קישור הקובץ להלן: דוח ועדת חודק לקביעת פרמטרים להתייחסות מוסדיים כלפי אגח לא ממשלתי

שני המסמכים האמורים עוסקים במהותם של נושאים פיננסים שעומדים בפני עצמם כתחומי תוכן חשובים במימון וכלכלה, אך בו בעת הינם בעלי השלכות חברתיות נרחבות – אג"ח, חיסכון ארוך טווח, פנסיה, "מוסדיים" וכו'. כל אלו נבחנים בדוחות אלו בתוך הקשר של סוגיות רגולטוריות, שאלות בנוגע לאמצעי הפיקוח הנדרשים כדי להבטיח את חסכונות הציבור, לזכותו של הציבור למידע ושליטה בחסכונותיו ועוד.

לאחר קריאת המסמכים הנ"ל בחרו שני נושאים מרכזיים ושונים זה מזה אשר נראים לכם משמעותיים במיוחד. הגדירו אותה בכתב בפסקה קצרה בתחילת דבריכם.

למי מכם שמעוניין בכך, בין אם בשל קושי לבחור, לזהות או לזקק שני נושאים מתוך הדוחות, או בתוך עניין ובחירה אישית – ניתן ליצור וריאציה אחרת אשר מבוססת על הדוח אך מתבוננת עליו מזוית שונה מזו שאותה בחן המבקר. למשל: המבקר בוחן את הפיקוח על חברות הביטוח והשקעותיה בפנסיה, תוכלו לבחון נושא זה מזווית אחרת מהאופן שנבדק.

נדגיש שלמרות שאנו מתמקדים בנושא פיננסי לכאורה, הכתיבה וההשלכות של המטלה הנוכחית אינה חייבת להיות בתחום המימון. אופייה יכול להיות חברתי, רגולטורי, אסטרטגי, ואפילו שיווקי בהתחשב בתהליך ההסברה שנדרש בתחום החיסכון לטווח ארוך. אנו מצפים למצוא שההתבוננות שלכם כקבוצה מקצועית הלומדת מחד תואר מוסמך במנהל עסקים, אך מאידך אינה בהכרח מתמקדת או מתמחה במימון, תהיה אינטרדיסציפלינרית, ולכן אנו פתוחים לכל סוג של מענה לפי תחומי העניין שלכם.

לכל אחד משני הנושאים:

א.      כתבו מבוא בן עמוד עד שניים אשר מתאר את שתי "התלונות" של מבקר המדינה תוך כדי שימוש במונחים עיקריים שהוא וחברי ועדת חודק מתארים. יש להיעזר במקורות מהמטלה הראשונה ובמקורות נוספים שתמצאו (לפחות מקור חיצוני אחד – ציינו את המקור). התיאור צריך להיכתב בשפה ברורה ומובנת, כך שגם אדם מהיישוב, ללא תואר אקדמי יוכל להבינו. בקיצור, עליכם לכתוב מעין סיכום מנהלים המפרט שני נושאים לעומק שבהם נדרשים משרדי הממשלה והמחוקק לטפל, תוך הסבר על חשיבותם, אופי הליקוי בדרך בה הם מטופלים או לא-מטופלים כיום וכו'.

ב.      דמיינו דיון צוותי פנימי, יעיל ומעמיק, שהתקיים בתוך גוף תיאום המייצג את כלל משרדי הממשלה, שמטרתו לעסוק בדוח המבקר ולבחון כיצד על גופי הממשל השונים להתמודד עם הבעיות שהוצגו, לתעדף בין בעיות ואופני פתרון שונים, ולהבהיר לפקידי הממשל, לחברי הכנסת, ואף לציבור הרחב מהם האתגרים וההזדמנויות שישנם בתהליך הטיפול בבעיה. הקדישו עמוד עד שניים לכתיבת "פרוטוקול" המסכם את הדיון בגוף התיאום (סגנון הכתיבה בהתאם לבחירה האישית של כל אחד מכם, האם ממש כפרוטוקול פורמאלי, כציטוט משתתפים, כסיקור עיתונאי או בכל דרך שתחפצו בה). כמו בכל דיון, לעיתים עולים בו נושאים שאין להם פיתרון, לעיתים עולים נושאים שגוררים את הדיון למבוי סתום, לנציגים שונים יש לעיתים אינטרסים שונים ועמדות שונות, וכו'. הביאו קולות אלו לדיון. מכאן שאינכם מצופים בשלב זה להגיע לפתרונות, אלא לייצג באמצעות הפרוטוקול זוויות שונות ואינטרסים מגוונים של מחזיקי עניין המיוצגים לעיתים על ידי "לוביסטים" של נציגי עובדים, נציגי חוסכים, נציגי מעסיקים, נציגי בעלי הון, נציגי האוצר, וכו'. הפרוטוקול יכול לשקף גם חילוקי דעות שנותרו בעינם ולא נפתרו. אין צורך להגיע למסקנות והמלצות בסעיף הנוכחי, אלו יתקבלו "בישיבה נפרדת" – בסעיף הבא. לבחירתכם האם לייחד דיון נפרד לכל אחת משתי מהבעיות שבהן בחרתם לדון, או לקיים עליהם דיון/פרוטוקול נפרד.

ג.       נסחו מסקנות, המלצות ותכנית-פעולה לשינוי. שימו לב, הפעם אלו אינן מסקנותיהם של חברי הועדה הנ"ל, אלא שלכם באופן אישי, על בסיס כל האמור לעיל. כל אחד מהסטודנטים בקורס מקבל בסעיף זה את כובע פקיד הממשל שאחראי לנסח את תשובת המבוקרים לדוח המבקר. בתשובתכם הפרידו באופן ברור בין שני הנושאים הנ"ל שנבחרו לדיון: כל תשובה למבקר המדינה תכלול עמוד עד שניים, היא מסכמת בקצרה את אופי הביקורת, את הסוגיות שעלו בסעיף ב', ונכנסת לעומק לפתרון, תוך כדי ניסוח תוכנית עבודה ואופן מדידה לבחינת אפקטיביות הפתרון אשר יאפשר למשרד מבקר המדינה לחזור ולבדוק את אופן הטיפול בבעיה בעוד שנתיים, חמש שנים ועשר שנים מהיום.

ד.       כעת לאחר סיום הכתיבה הנוגעת לדוח, הניחו הצידה את המטלה הפורמאלית וחיזרו להיות "אתם עצמכם". כתבו סיכום קצר בן כחצי עמוד המתייחס לתהליך הלמידה בשתי המטלות הראשונות בקורס באופן כולל, תוך התייחסות לשניים-שלושה דברים שעניינו אתכם/נראו לכם חשובים, שהיה בהם משהו חדש שהפתיע/סיקרן, שלימד אתכם משהו חדש או נתן לכם זווית התבוננות חדשה.

                                                                                                             בהצלחה!

"מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל: מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר א' תשע"ד

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א תשע"ד
צוות ההוראה: אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

המסמך הנוכחי כולל:

  1. תקציר המטלה הראשונה
  2. הקדמה כללית לקורס הנוכחי
  3. הקדמה לנושא הסמסטר הנוכחי והנחיות למטלה הראשונה

תקציר המטלה הראשונה

בחלקו הראשון של מסמך זה תינתן הקדמה לשיטת הלימוד בקורס הנוכחי ולנושא הקורס באופן כללי. למי שמעוניין "לרוץ קדימה" ולהתחיל קודם דווקא מהמשימות הביצועיות, להלן תמצית התהליך שמופיע באופן מפורט בחלקו האחרון של מסמך זה:

  1. קריאת חומרי מבוא על נושא הקורס ותמצותם בקצרה
  2. עריכת 3 ראיונות קצרים עם חברים/משפחה לגבי נושאי הקורס וסיכומם בקצרה
  3. כתיבת "פוסט" מסכם לידע, לתובנות, למחשבות, למסקנות אליהם הגיע כל אחד
  4. הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד 6 בנובמבר 2013, אורך מקסימלי עד 5 עמודים
  5. זמן השקעה צפוי לביצוע המטלה הראשונה: כ-6 שעות לפי החלוקה הבאה:
    א. שעה אחת לקריאת ההנחיות וגיבוש הבנה על מבנה הקורס ודרישותיו
    ב. שעתיים לקריאת המאמרים וחומרי הרקע וכתיבת הסיכום התאורטי
    ג. שעה אחת לעריכת הראיונות וסיכומם
    ד. שעתיים לכתיבת הפוסט המסכם
  6. סעיף 6 מייצג את 6 בנובמבר 2013, מועד הגשת המטלה הראשונה, אבל יש לזכור שב-5 בנובמבר יש רק 24 שעות כמו בכל יום רגיל. לפיכך אין צורך להגיע אל הרגע האחרון, כפי שרובנו נוהגים לעשות בעולם העסוק בו אנו חיים. מדוע לפיכך לא לשבת ולבצע אותה… ממש עכשיו? כך גם תצברו ריבית והצמדה על הידע שיזכה לפירעון מוקדם, וגם יהיה לכם שקט תעשייתי לדברים אחרים. בין אם הצלחתם או לא, לבצע את המלצתי, תוכלו ללמוד מהתנהלותכם דבר-מה לגבי חומר הקורס שבליבו שאלות הנוגעות לקיימות, איכות חיים, ותכנון ארוך טווח.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר בפורמט של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת – " – Online מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט (ואיש הסגל) קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק של פגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. תוכלו לראות סרטון קצר של קרן ליפינסקי-קלע מרכזת הקורס באחריות תאגידית אצלנו בבית הספר, הקורס שלנו אינו פועל במתכונת זהה אבל הוא היה ההשראה לפיתוח שלו וגישתו הכללית דומה.

אישית, אני עדיין מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים, המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן ישתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס הנוכחי כולל ארבע מטלות ליבה ומטלת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה-מרצה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי  בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רבות מאלו שניתנות בקורס "רגיל" הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן פקקי התנועה בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. חומרים שדורשים חסיון, לדוגמה, תדפיסים המיועדים לתלמידי הקורס בלבד מטעמי זכויות יוצרים, או עבודות אישיות שתגישו ותגובות מתרגלי הקורס, יהיו זמינים לתלמידי הקורס בלבד בפורטל הלימודי תחת שם הקורס אחרי כניסתכם המאובטחת עם ססמה. אורחים שמשתתפים בקורס מחוץ למכללה מוזמנים לפנות אלי במייל במידה ונדרשת תמיכה, וזו ההזדמנות להוסיף דבר-מה על כל מה שציינתי קודם לכן לגבי יתרונות הפורמט של למידה מרחוק – על ההיבט הייחודי שלנו כמוסד להשכלה גבוהה שכמהה להעניק לחברה ולקהילה העסקית העשרה אקדמית כחלק מתפיסת האחריות התאגידית שלנו.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי, יצטרפו אלינו מתרגלים נוספים מצוות המכללה כאשר היקף הבדיקה והעבודות יהיו רחבים מכפי יכולתנו. בכל מקרה, גליה ואני עוברים באופן אישי על כל העבודות, גם אם הבדיקה הראשונית מבוצעת על ידי הצוות המורחב. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד. הלמידה והגשתן של המטלות היא אינדיבידואלית, לא ניתן לעבוד בקורס זה בצוותים. במידה והנכם לומדים ודנים על חומרי הקורס עם חברים לספסל הלימודים, אין בכך כל בעיה כמובן ואנו מעודדים למידה בצוותא, אך במקרים כאלה אנא הקפידו הקפדה  יתרה על אתיקה כדי שעבודותיכם תוותרנה מקוריות ואישיות. לכן כדאי לתכנן מראש עד איזו נקודה אתם מקיימים דיון משותף ומאיזו נקודה עובדים לבד על המטלה עד להגשתה. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עמנו, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של אגף המחשוב במכללה.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס והנחיות למטלה הראשונה:

מטלה ראשונה: "מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות בקורסים הפרונטליים. נצלול לפיכך לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה, ונתבונן תוך כדי הדיון גם למתווה הקורס בהמשך.

רקע לנושא הקורס הנוכחי

משבר אי.די.בי פרץ לתודעה הישראלית ביתר שאת בשנה האחרונה. גם בעבר חברות הסתבכו בקשיים כלכליים ומטבע הדברים השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון כזה או אחר ובכך אין חדש, שהרי מסיכון זה גם נובעת גם תשואתו המוגברת לעומת נתיבי השקעה סולידיים. עם זאת, נראה שבמקרה אי.די.בי, ואולי אף חשוב מכך – בתשומת הלב הציבורית לנוחי דנקנר בעל השליטה באי.די.בי שזכה לביקורת נוקבת, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, על התנהלותו, הן זו העסקית ואולי אף יותר מכך, על מה שנתפס בציבור כלא-חברתית או ערכית. עוצמות הביקורת וההתלהמות בתקשורת אינם קשורים רק למשקיעים הישירים שמקווים להשיב את כספם – כאמור, שוק ההון כרוך גם בסיכונים, ומי שבוחר להשקיע בו צריך לנהל את סיכוניו בצורה מושכלת, ואין לו להלין על כך שהשקעותיו לעיתים מניבות ולעיתים מפסידות. הבעיה הינה דווקא בקולו החרישי והלא-נשמע של המשקיע העקיף, אותו אזרח קטן "ישראל ישראלי" שעובד עשרות שנים בשכר צנוע ומפריש מידי חודש סכומים ניכרים בכדי שבעת זקנתו תהיה לו פנסיה מכבדת יותר מקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי. קרנות הפנסיה, או כפי שהן ודומותיהן מכונות – "המוסדיים" הן למעשה השחקן המרכזי והחזק ביותר בשוק ההון הישראלי. תופעה זו הופכת את קומץ המשקיעים הפעילים הקטן יחסית להמון זועם, שגם אם ברמה המקומית "התספורת" של אי.די.בי תשפיע באופן מזערי על הפנסיה שלהם בעוד שנים, הרי שאם נבחן את התספורת כמשל, ישנה כאן תופעה בעייתית וחמורה מבחינה אישית וחברתית, שבה ננסה להתמקד בסמסטר הנוכחי. אדגיש שאי.די.בי או דנקנר אינם הבעיה, לפחות ברמה הלאומית. קשישים שפנסיית הזקנה אותה חסכו כל חייהם נמחקת בעשרות אחוזים, כפי שקרה בעקבות משבר הסב-פריים בארצות הברית, היא הבעיה המאיימת בטווח הארוך גם על קשישי העתיד של ישראל, ואם לא הבנתם עדיין במי מדובר, הרי הם… אתם.

חוסכי הפנסיה הותיקים סובלים מבעיות אחרות, אך לא מתנודותיו של שוק ההון בעוצמה שממנה תסבלו אתם במידה והשיטה הנוכחית תמשיך בעינה עד יציאתכם לפנסיה, שאגב, את עיתוייה כלל לא ניתן לחזות כרגע, היא תהיה כנראה לא נמוכה מגיל 70, ואם תוחלת החיים תעלה משמעותית עד אז, הקצבה החודשית שתיוותר בקופתכם תהיה נמוכה בהרבה מזו שתכננתם, אם בכלל עשיתם זאת. שימו לב כיצד בכמה משפטים מתמוטטות להן חומות הוודאות שבהן אנו חיים בגלל רצף משתנים מצטבר, ולהלן הנקודות המרכזיות, לא בהכרח לפי סדר חשיבותן:

  • התנהלות עסקית של חברות ואנשי עסקים שספק אם עומדת בקריטריונים ראויים של אתיקה, אחריות תאגידית, ניהול סיכונים, ומחוייבות ללקוח.
  • התנערות הממשלה משמירה על אזרחיה תוך העברה נאיבית / חסרת אחריות של הפיקוח והניהול של כספי הפנסיה שלהם, ובכך את עתידם וביטחונם, לגורמים שאינם מתייחסים לכספים אלו כאילו היו-הם כספם שלהם. מכאן שרמת הסיכון, המחוייבות, והנחרצות לטפח נכסים אלו נמוכה מידי אל-מול מה שהחוסך "הקטן" היה רוצה (ואדגיש שאין בדברי ביקורת אישית או פרטנית על גוף כזה או אחר, אלא טענה מערכתית על שיטת הניהול הלאומית של כספי העתיד של אזרחי ישראל).
  • חוסר מודעות והעדר חינוך לחיסכון לפנסיה מגיל צעיר שגורם לכך שאזרחי ישראל מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל מאוחר מידי, ואם יש מטלה חשובה לכל אחת ואחד מכם הוא לבדוק מיידית כמה אתם חוסכים לפנסיה כעת, והאם הסכומים הללו אכן תואמים למידת החיסכון המומלצת ולרמת החיים שאתם מקווים לשמור בעת זקנתכם. במידה ויש בלבכם ספק, פנו מיידית לייעוץ, ואם ישנם בקרבכם רבים כאלה, אולי כחלק מהקורס הנוכחי ראוי שגם נארגן באמצעות המחלקה למימון שלנו ייעוץ מתאים לכולכם על מצב החיסכון הפנסיוני שלכם לעתיד לבוא.
  • שינויים דמוגרפיים, סביבתיים וגלובאליים, ובמיוחד העליה בתוחלת החיים, מביאים לקושי בתחזית האקטוארית של קרנות הפנסיה. למשל, פריצת דרך משמעותית בחקר הסרטן ומחלות קשות אחרות עשויה להביא לשינוי אדיר בתחזיות, כפי שקרה עם המצאת הפניצלין – האנטיביוטיקה אשר העלתה את תוחלת החיים האנושית בכ-25 שנה. בסביבה המדעית בה אנו חיים, קפיצת מדרגה בת 10 שנים היא דבר אפשרי, ועם כל החיוביות שבה לאנושות, היא תביא לקריסת המודלים הסטטיסטיים שעל בסיסם מחושבת הפנסיה.

אז מה נעשה בסמסטר הנוכחי?

לא ניתן לבחון בקורס אקדמי אחד את כל ההיבטים הרבים והמשמעותיים שסקרתי לעיל. לכן נתמקד ב"ביצה המקומית" שלנו ובמקרים שנובעים מהסדרי החוב שעלו לכותרות לאחרונה. בשתי המטלות הראשונות ננסה להבין את הסביבה העסקית והניהולית שבה אנו חיים, במטלה הראשונה נעמיק במשמעותו של הסדר החוב, הן לאלו מבינכם שלא עסקו בנושא זה מעולם, והן למומחים מבינכם שחיים את הנושא הזה ביום-יום. נרים מבט מעבר למשמעות הפיננסית והמשפטית של הסדר ההון אל עבר שאלות של אתיקה, חברה ואחריות תאגידית.

במטלה השניה ניעזר בדו"ח הטרי והחריף של מבקר המדינה שהתפרסם השבוע בנוגע להסדרי החוב, כאילו הוזמן ישירות עבור הקורס שלנו. בעזרת הדו"ח נעמיק את הבנתו על השלכותיה של "התספורת" ושל כל מה שעומד בבסיסו של הסדר החוב וההשלכות שלו על אופן ההתנהלות של מחזיקי העניין השונים הרבה לפני רגע המשבר, ולאופק הרחוק שאחריו.

בינתיים, ותוך כדי העיון, ההעמקה, והביצוע של שתי המטלות הראשונות, אנו נערך יחדיו לקראת הפקת חומרי הגלם של המטלות השלישית והרביעית. בכוונתי לערוך מפגש ראיונות ואירוח עם פאנל של קבוצת בכירים עימם נדון בסוגיות שהקורס הנוכחי שלנו מעלה. במידת האפשר נקליט את המפגש באולפן הטלוויזיה המשוכלל של החוג לתקשורת ונעלה אותו לטובת כל משתתפי הקורס לאוויר. במידה וטכנית הדבר לא יתאפשר נמצא דרך אחרת בה נוכל להפגין שיתופיות לחומר הלימוד והלמידה.

לנו, לצוות הקורס, יש כבר כעת מספר רעיונות וכיוונים למבנה הפאנלים המקצועיים הללו, אך נשמח לערוך בהקשר זה דיאלוג ודיון שיתופי עם כל תלמידי הקורס כדי להגיע לתוצר ממוקד שממנו נוכל כולנו ללמוד, וממנו תנוסחנה בהמשך המטלות השלישית והרביעית בקורס שתתבססנה על ממצאי שני הפאנלים. נטפל בנושא זה בעוד זמן מה לאחר שתתחילו להעמיקה בחומר הלימוד.

בשורה התחתונה – שתי המטלות הראשונות תתבססנה על חומרי קריאה טקסטואליים ואילו שתי המטלות האחרונות על חומרים יחודיים לקורס הנוכחי שיווצרו במהלכו. מטלת הסיכום תהיה מן הסתם מסגרת אינטגרטיבית לקראת סיומו של הקורס בה כל אחת ועד מכם יתבקש לבטא את הידע והתובנות הנצברות על ידי הכיתה כמכלול ועלי ידי כל סטודנט באופן פרטני.

הנחיות המטלה הראשונה

בניגוד לקורס פרונטלי בו חומר אקדמי מועבר על ידי מרצה הקורס וחומרי הקריאה מתלווים אליו, הרי שבמקרה הנוכחי חומרי הקריאה הם ליבת הלמידה, ותפקידו של המרצה עובר שינוי ממורה למנחה ולמקדם למידה. לפיכך גם אופן הקריאה משתנה, וכפי שבמהלך שיעור הנכם מסכמים את עיקרי דבריו של המרצה נבקשכם גם כאן לסכם את עיקרי הדברים שתקראו. בחלק השני שלהלן תתבקשו לבצע משימה יישומית שתביא לעיבוד החומר והפנמתו בצורה מעמיקה יותר, וגם מותאמת אישית לכל אחת ואחד מכם.

להלן מספר קישורים לחומרי קריאה סביב נושא הסמסטר הנוכחי, שכבר נשלחו אליכם לפני מספר ימים. חלקם מהם, כפי שכבר שמתם לב, לקוח מתוך עיתון הבוגרים הדיגיטלי של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" שהוקדש הפעם לנושא הסדרי החוב.

אנא קראו את המאמרים בהתאם לקישורים שלהלן וכתבו לאחר מכן סיכום אינטגרטיבי בין כ-400 מילה לכל היותר המבוסס על כולם. מאחר וזו התנסות ראשונה שלכם מסוג זה, נדגיש שאנו מצפים שתערכו ותיצרו מסמך מקורי במילותיכם שלכם, מבלי להעתיק ולהדביק את חומרי הקריאה. על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הוא אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ללא חזרה על נושאים משותפים למאמרים השונים. ידע זה נדרש הן לצורך הלמידה האקדמית שלכם והן לצורך החלק היישומי המפורט בהמשך.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

להלן שני פריטי קריאה מתוך גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" אשר יצא לאור בתחילת חודש זה בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב:. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

המאמרים לקריאה:

1. מבחני כליות ולב
המאמר נכתב על ידי השופט איתן אורנשטיין, חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים. תקציר: שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מתאר במאמר זה על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה [למי שמתעניין – קישור על הכותב]

2. הסדר וקוץ בו
המאמר נכתב על ידי עו"ד גיא גיסין המתמחה בתחום הסדרי חוב. תקציר: העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

3. פריט שלישי מתוך איסוף עצמאי שלכם: מעבר לנ"ל נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה. למשל, סקירה נרחבת וקישורים נוספים בנושא ניתן למצוא כאן, או כאן, ובמקומות רבים נוספים – אין צורך לקרוא כמובן את כל הפירוט, אך להשלים במידתיות את הידע שלכם בנושא האקטואלי ובהשלכותיו ארוכות הטווח מבחינה כלכלית, אישית וחברתית, בהתאם לשיקול הדעת שלכם, שכמובן עומד כמו בכל מטלה אקדמית למבחן סבירות של הבודק, עד כמה הבנתם מצד אחד את הנושא, והצלחתם להרחיבו בצורה אינטגרטיבית, בהתאם למתווה המטלה.

כאמור לעיל, עליכם לנסח מסמך של כ-400 מילה המסכם את חומרי הקריאה אליהם נחשפתם.

החלק היישומי:

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה, בחרו שלושה אנשים שונים לראיון, רצוי כאלה שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתם שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי.

כל ראיון יארך בין 10-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מייד. לפני כן אגדיר את אופי המרואיינים. הבחירה בשלושת האנשים שתראיינו צריכה להיות מתוכננת מראש ומתועדת לפי הקריטריונים הבאים:

א. מרואיין/ת שלדעתכם אינו מתמצא לעומק בתחום הסדרי החוב, שאולי שמע על אי.די.בי ועל ההסתבכות המשפטית סביב החברה, אבל כנראה לא יוכל לתת הסבר מעמיק על מקורות הבעיה, וכאן החלק החשוב יותר – גם לא כל כך מעורב רגשית בסיפור, דהיינו, יתכן שהוא/היא צעירים מדי ולא מבינים עדיין כיצד הסיפור קשור לפנסיה ולחיסכון הפנסיוני של הציבור, אינו מושקע באופן כללי בשוק ההון, או שאינו מושקע רגשית בעניין זה מכל סיבה אחרת.

ב. המרואיין השני (אין צורך לבחור מרואיינים לפי הסדר שבו מתוארים הדברים) נושא את אותו אופי כמו המרואיין הראשון מבחינת חוסר ההתמצאות שלו/שלה בשוק ההון, אך מצד שני הוא/היא אמורים להיות כאלה שמודאגים מהמצב הקיים, למשל בגלל שחושבים ועסוקים בשאלות הפנסיה שלהם, בגלל שמושקעים בשוק ההון על בסיס ייעוץ שקיבלו, וכדומה.

ג. המרואיין השלישי יהיה אדם שמבין להערכתם בשוק ההון, לכן הוא מבין את סוגיית אי.די.בי בצורה טובה, ויוכל להגיב ממקום שאינו רק אישי, אלא גם מתוך עמדה מקצועית.

לקראת ביצוע הראיונות בצעו את הפעולות הבאות:

תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה כל מרואיין שבחרתם, אין צורך כמובן לחשוף את זהותו האישית, אלא רק לתאר את הסיבה שבחרתם בכל אחד מהם. נסחו כמה מילים לפני ביצוע הראיון כדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים ל- א.ידע; ב. עמדות ורגשות וכן א. באופן ספציפי בנושא הסדרי חוב ואי.די.בי; ב. באופן רחב יותר על שוק ההון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. מבנה 2X2 זה יוצר ארבע סוגים של שאלות:

ידע מועט

ידע רב

מעורבות נמוכה   

צעירים ואחרים שאינם מושפעים ומעורבים רגשית, וכן שאינם יודעים פרטים רבים על ההתרחשות האקטואלית

מעורבות גבוהה   

מושקעים בשוק ההון ותלויים בו ולכן מעורבים רגשית, אבל אינם מחזיקים ידע רב בתחום

אנשים שמעורבים ומכירים את שוק ההון וגם מחזיקים ידע מקצועי על ההתרחשויות האקטואליות

  • מה הם מבינים או יודעים על ההתרחשות באי.די.בי, על נוחי דנקנר, על הסדרי חוב
  • האם יש להם עמדה או תפיסה קוגניטיבית ו/או רגשית לגבי הנושאים האמורים
  • עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה
  • האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח.

בתום כל ראיון סכמו בכ-200 מילים לכל היותר את הדברים (כחצי עמוד לכל מרואיין, כפול שלושה מרואיינים).

ובסיום הכנת חומר הגלם הנ"ל תגיעו למטלת הכתיבה המסכמת:

נסחו "פוסט" בן 400-600 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הראיונות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה. מטרת המטלה הנוכחית לא רק לצבור ידע, אלא גם לפתח את יכולתם של משתתפי הקורס להשתמש באינטואיציה ובידע הנצבר באופן שוטף לטובת ביצוע המטלה, כפי שקורה כמובן גם בשדה הביצועי בעולם העבודה.

בסיום ניתן, אך לא חובה, לצרף פיסקת התבוננות עצמית קצרה על התהליך הנוכחי של הלמידה העצמית בקורס המשותף שלנו בלמידה מרחוק.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

  1. קריאת מאמרים וכתבות לצורך העמקת ידע וכתיבת סיכום תיאורטי – 400 מילה
  2. הכנת וביצוע שלוש ראיונות בנושא חומר המטלה – 600 מילה לסיכום הראיונות
  3. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
  4. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, 100 מילה.

אורך העבודה הכולל לא יעלה על 5 עמודים, וכפי שתואר בתחילתה, השקעת הזמן הכוללת עבורה מוערכת על ידנו בכ-6 שעות.

מועד ההגשה של המטלה הראשונה: יום שלישי 6 בנובמבר 2013 באמצעות הפורטל הלימודי. המטלות תיבדקנה ותוחזרנה לסטודנטים עם ציון לאותה תיבת הגשה של המטלה.

בהצלחה,

מאיתנו, אורן וגליה

חסכנו שלושה שקלים במחיר הקוטג' – איבדנו את הפנסיה

רפורמה מקיפה בשוק ההון בעשור האחרון שנתה באופן מהותי את הכללים. צרכנים יכולים להיכנס כיום למרכז מידע של משרד האוצר כדי להשוות בין ביצועיהם של הספקים השונים, ולבחור בספק האיכותי ביותר מבחינת התשואה. בדיוק כמו במקרה הקוטג', אנו מצפים לכך שמודעות למחיר האמיתי תביא להתייעלות הן של היצרן והן של התנהגות הצרכן. הידד לדמוקרטיה וליכולת הבחירה. האם כך? כמו במלכוד 22 של ג'וזף הלר – כדי להשיג תשואה ארוכת טווח המתאימה לפנסיה על מנהל ההשקעות לוותר על הישגים קיצוניים בטווח הקצר, אך אם הוא יעשה כן, כל לקוחותיו ינטשו ולא יזכו לראות בהצלחתו עם יציאתם לפנסיה. לפיכך עליו להתמקד בהשקעה לטווח קצר, כך שכל לקוחותיו יוכלו לראות כיצד הם נשארים ללא פנסיה בטווח הארוך.

לכתבה המלאה בדה מרקר שיווק שפורסמה בעקבות המפגש השנתי השני של תוכנית ה-MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית ומכון אדלר, והרצאתו של ד"ר טל שביט בנושא זה.