ארכיון תגית: סוגיות נבחרות בניהול

אסטרטגית הפעולה של עסק חברתי – הקמתו וניהולו

ביחידה הקודמת ערכתם בדיקה לגבי מהותו של עסק חברתי – כיצד ניתן להגדירו, לאפיינו, והאם יש בכלל הגדרה מוסכמת למבנה תאגידי של עסק חברתי.

ביחידה הנוכחית נמשיך את החיפוש והבדיקה, והפעם נצלול לסיפור מקרה, מתוך ספרם העדכני של פרופ' בני גדרון (חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים) וד"ר ענבל אבו  "עסקים חברתיים בישראל: מהדרה להכלה חברתית וכלכלית".

הפרק השני בספר זה מוקדש לעסק חברתי שמכונה "Call יכול" שהוא "call center" המספק שירותים של מוקד טלפוני במיקור חוץ על ידי העסקתם של אנשים עם מוגבלויות.

ניהולם של מוקדים טלפוניים אינו פשוט, בעיקר אלו אשר מטפלים בשירות לקוחות. מוקדים רבים מאופיינים בשחיקה גבוהה – למשל בגלל שרוב העבודה עוסקת בשירות לקוחות שפונים למוקד במצבים של כשל ולפיכך מגיבים בצורה אגרסיבית, תנאי התשלום אינם גבוה בד"כ, לעיתים מדובר באוכלוסיות של עובדים זמניים כגון סטודנטים, ועוד ועוד. מוקד לקוחות אופייני, למשל של חברות סלולאריות, עלול להגיע לתחלופה של עשרות אחוזים מצוות העובדים במוקד בטווח של שנה אחת, מה שגורר עלויות גבוהות של הדרכה והכשרת עובדים, וכמובן פוגע בשירות.

דווקא העסקתם של אנשים עם מוגבלויות, שאין להם קושי בהכרח להיות מוקדנים טובים, אך רבים מהם התקשו למצוא מקום עבודה הולם במשך שנים, עשויה להיות פתרון מעניין לבעית התחלופה. הקושי שלהם למצוא מקום עבודה במקומות עבודה שגרתיים, בשילוב עם היווצרותה של קהילה חברתית ותומכת במקום עבודה שכזה, עשויים להביא לכך שעובדים במוקד שכזה ישארו במקום העבודה זמן ארוך לאין שיעור, לעומת עובדים "רגילים" במוקד "רגיל". נדגיש שאין מדובר במקום עבודה שיקומי, ולפיכך העובדים אמורים להפגין תפקוד סביר, לקבל שכר המקובל בענף, אך לעיתים להשתתף בקבוצות טיפוליות או במסגרות תמיכה שאינן אופייניות כמובן למקומות עבודה רגילים.

אז אם ביחידת הלימוד הקודמת התבקשתם לברר מהו עסק חברתי, הרי ביחידה הזו נעלה מדרגה וננסה לאפיין עקרונות בניהול של עסק חברתי.

הנכם מתבקשים לקרוא את סיפור המקרה של מוקד הטלפונים, העסק החברתי call-יכול בעמודים 39-67 בספר הנ"ל, המצורף כתדפיס בפורטל הקורס.

הנכם מתבקשים:

א.  לתאר בשני עמודים את מהות הפרק תוך דגש על הרכיבים המשמעותיים ביותר לדעתכם (עד 600 מילים).

ב.  לאור הפרק התמקדו בנושא אחד שנראה לכם בולט ומעניין במיוחד, ושבו יש לכם גם ידע קודם או ניסיון מקצועי. לדוגמה: ניהול משאבי אנוש של החברה, אסטרטגיה, שיווק וכדומה. הגדירו את הנושא אותו בחרתם, הסבירו בקצרה מדוע בחרתם אותו – הן מהסיבות האישיות (ידע קודם, עניין וכדומה) והן מבחינת חומר הקריאה – איזה חלק בחומר הקריאה רלוונטי אליו (פסקה עד שתיים).

ג.  חפשו מאמרים או חומר מקצועי בתחום אותו בחרתם – תיאוריות, מודלים, סוגי אסטרטגיות, או כל חומר עזר אחר שיעזור להם לנתח את תיאור המקרה הנ"ל, אשר קשור כמובן לנושא אותו בחרתם בסעיף הקודם. תוכלו להיעזר כמובן בקורס/ים שלמדתם במכללה באותו תחום, ולהשתמש בחומר הקורס לצורך ניתוח תיאור המקרה בכל אופן שתבחרו. נסו לתאר את התיאוריות או הרקע האקדמי שאליהם נחשפתם ושעשוי לפרש ולהסביר את התנהלות החברה, אופן הקמתה, עקרונות פעולתה וכו'. תארו כל זאת בשניים עד שלושה עמודים.

ד.  סיכום ויישום: דמיינו שיזם חברתי פונה אליכם ומבקש את ייעוצכם כיצד ניתן להקים עסק חברתי. (כרגע תתמקדו רק בנושא בו העמקתם בסעיפים הקודמים ולא בהיבטים רחבים ואחרים הקשורים להקמת עסק חברתי). לאור זאת, מה תמליצו ליזם? מה הם לדעתכם הרעיונות המרכזיים שצריך לזכור ולהדגיש בתחום אותו בחרתם לנתח, מה יהיו הגורמים שידחפו להצלחה? נסחו הנחיות של "עשה" ו"אל תעשה" בהקמת ובניהול העסק החברתי (כאמור – רק בנושא בו התמקדתם בעבודה זו). 

אסטרטגיה של אושר 2.0 – חזון אישי

לפני  מספר שנים התבקשתי לכתוב מאמר לכתב העת אודיסאה בנושא פסיכולוגיה חיובית. החלטתי להרחיב מעט את היריעה מעבר למבוא המקובל שהייתי מתאר בדרך כלל, ולצרף אל המאמר "תפיסת עולם" שהתגבשה אצלי בשנים האחרונות, המבוססת כמובן על המחקר בפסיכולוגיה חיובית, ומצויה על הגבול בין חשיבה הומנית – אישית לעובדות מדעיות.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים להוריד או/ו לקרוא את המאמר בקישור הבא . נסו לקרוא אותו ותוך כדי הקריאה התמקדו בשאלות האושר הסובייקטיבי שלכם, במיתוסים ובאמיתות שאתם מייחסים לאושר, לאכזבות ולהתפכחות מאשליות של אושר מזויף, ב"נוסחאות" לאושר ו/או לחיים מאוזנים אשר גיבשתם לעצמכם במהלך השנים.

במטלה הנוכחית הרביעית והאחרונה במספר בקורס הנוכחי (לפני המטלה המסכמת הקצרה שתסיים את הקורס, אך בה לא נלמד חומרים חדשים), תתבקשו לתאר באופן אסטרטגי ואינרטרוספקטיבי (בהתבוננות פנימית) את מהלך חייכם המקצועיים בעתיד 2.0, כפי שהנכם מתכננים אותו כעת, כפי שאתם שואפים שיתפתחו עבורכם, וכל זאת ברוח המאמר שקראתם. ניתן להשתמש בשפה ספציפית ויישומית שממש מתארת פיתוח קריירה ומשימות, אך ניתן גם לתאר את הדברים בצורה "פילוסופית", רגשית, או בכל אוריינטציה אחרת שתחברו ובשילוב ביניהן. זוהי הזדמנות לפיתוח אישי ולכן מומלץ לבצע משימה זו על עצמכם, אך מי שאינו מעוניין בכך מכל סיבה שהיא, וללא צורך בהסברים, יכול לראיין אדם אחר ולתאר אותו בעבודה זו באופן אנונימי ללא חשיפת פרטיו האישיים.

לצורך ביצוע המשימה אנא בצעו את השלבים הבאים:

  1. כתבו כרטיס ביקור קצר על עצמכם הכולל כמה פרטים דמוגרפיים, מקצוע, תפקידכם המקצועי, השלב המקצועי בו אתם נמצאים בחיים, כמו גם "הדבר הבא" שתרצו לעשות. במידה והחלטתם לכתוב על מרואיין אחר, הציגו אותו כמובן עם פרטים (מגדר, תפקיד וכו') אך מבלי לחשוף את זהותו האישית. אם כתבתם על עצמכם הקפידו לכתוב רק דברים שאתם מרגישים נוח לכתוב אותם בעבודה זו, כאלה שמעוררים גאווה או השראה. אינכם נדרשים לחשיפה אישית, למעט הדברים שתרצו לספר.
  2. חלקו את המאמר לשלושה עד ארבעה פרקים לפי ראות עיניכם. כל פרק מייצג נושא שאליו תתייחסו בהמשך, בהקשר של חייכם המקצועיים ו/או תפיסתכם לאושר וסיפוק. יש אפשרות לצרף לפרק אחד חלקים שונים מתוך המאמר שאינם בהכרח ברצף. אין צורך לכסות את כל הטקסט.
  3. עבור כל אחד מהפרקים שהגדרתם כתבו פסקה קצרה המתארת אותו תוך ציטוט של כמה מילים/משפטים מתוכו. כמו כן הוסיפו כותרת ראשית ייחודית לכל פרק כזה, וכן שאלת מחקר אישית שברצונכם לבחון סביבו.
  4. לגבי כל פרק כתבו את הדילמות המקצועיות / האישיות שהנכם (או המרואיין שלכם) מתמודד עימם, נסו לתאר ממצאים ועובדות שעשויים לענות על שאלת המחקר האישית שניסחתם עבור פרק זה, הדברים שעוזרים לכם או מעכבים אתכם כדי לענות עליה.
  5. לאחר שנתתם מענה לכל אחד מהפרקים, כתבו מספר שורות "חזון אישי" לסיכום, המתכנסות ליעדים, המשימות, החלומות שלכם לאור כל מה שכתבתם עד כה, לאור השלב בו אתם מצויים בחייכם המקצועיים, וברוח המאמר שקראתם.

בהצלחה.

הגשה בפורטל עד ליום שלישי 5 בינואר 2016

"הקימור היפה" – Belgirate

לפני שש שנים בדיוק בשנת 2009 העברתי לראשונה קורס סדנאי בלמידה מרחוק במכללה. עמיתתי לצוות ההוראה של הקורס, קרן ליפינסקי-קלע, ואנוכי, בנינו מסגרת שהלהיבה אותנו מאוד, שהגיעה מעקרונותיה של הלמידה ההתנסותית של וילפרד ביון ותיאורית יחסי הקבוצות מיסודו של מכון טביסטוק בלונדון בו פותחה לפני יותר מ-70 שנה גישה לחקר תהליכים לא מודעים בארגונים, אשר הושפעה כמובן מהגישה הפסיכואנליטית שהחלה לצמוח בלונדון בעקבות פרויד.

הקורס שלנו כלל מסגרת מובנה של בלוג, זמני ביצוע, קבוצות משימה וכו', אבל בניגוד לקורס מסורתי כמו זה הנוכחי, כל תוכן הקורס לא הוכתב מראש על ידינו, צוות ההוראה, אלא נבנה והיה פתוח להחלטה ופיתוח בלעדיים של הסטודנטים – הם הציגו עצמם זה לזה בבלוג והתבקשו למעשה לבחור ולמלא את תוכן הקורס בהנחייתנו. אנו התמקדנו רק בגבולות המשימה, לא בתוכן הלימוד.

אכן זו היתה הרפתקאה של ממש, אך לא חזרנו עליה מאז שוב. כמות ההשקעה הן שלנו בסגל והן של הסטודנטים היתה כה רבה, וההתנגדויות שהיה צריך לחצות תוך כדי תנועה היו כה עוצמתיות, שהסתפקנו בתיאור החוויה במאמר. את הקורס העברנו, כאמור,  לפני שש שנים בעת שעברתי כאן, בעיירה מנומנמת בשם "בלג'ירטה" באיטליה, בה התקיים אז כנס בינלאומי של מכון טביסטוק אשר מתקיים כאן אחת לשלוש שנים ואליו מתאספים מכל העולם בכירי ומנחי גישת יחסי-קבוצות, או הגישה ה"פסיכואנליטית-מערכתית" כפי שמכונה לעיתים. לאחר מכן, לפני שלוש שנים הצגתי את המאמר של קרן ושלי בכנס 2012 כאן באותו מקום, בבלג'רטה, וכרגע ממש, שלוש שנים נוספות לאחר מכן ב-2015 אני יושב באותו מקום עצמו, על מרפסת עם תצפית לאגם מאג'ורה, וכותב אליכם, כפי שעשיתי באותו קורס סדנאי מתוקשב לפני שש שנים. מחר בערב יצא לאור הספר שמסכם את הרצאות הכנס הקודם, ובו יופיע בין היתר המאמר שקרן ואני כתבנו. בחרתי להקדיש את המטלה השניה בקורס לנושא המאמר, ואני מצרף בפורטל הלימוד תקציר שמהווה כשליש מהמאמר המקורי, המתאר את עיקר הדברים והתהליכים. לקראת המשימה הנוכחית הנכם מתבקשים להוריד את הקובץ מהפורטל ולקרוא את המאמר המקוצר בגרסתו בעברית. כמובן שאם מישהו מכם יהיה מעוניין לקרוא את המאמר המלא באנגלית, אשמח להעלות אותו בהמשך לפורטל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

שש שנים לקח אם כך התהליך, מרגע הביצוע, לרגע הדיווח והחשיפה. האירוע עצמו אינו מרכזי בחיי, אך הוא מלווה ומסמן, כמו חוט משי שזור על קו הזמן של חיי, תהליכים, זכרונות, מטרות, אכזבות, והתבוננות כלפי העתיד. אלו היו שש שנים אינטנסיביות ויוצאות דופן בחיי – בעת העברת הקורס לפני שש שנים הייתי עדיין ראש המחלקה לשיווק ופרסום, ועיקר עיסוקי היה בייעוץ פסיכולוגי ועסקי מחוץ למכללה למנהל. אם מישהו היה מספר לי אז, שבעוד שש שנים אהיה בקדנציה השניה שלי כדיקאן ביה"ס למנהל עסקים, זה היה מעורר בי חיוך ותנועת יד מבטלת. ואכן זמן לא רב לאחר מכן נוצרה הזדמנות לא צפויה ולקחתי על עצמי את תפקיד סגן דיקאן ביה"ס, ואחרי שנתיים נוספות את תפקיד דיקאן ביה"ס. חזרתי לכאן כעת, לבלג'רטה על חוף אגם מאג'ורה, מהווה מעין מקפצה בזמן, כאילו רק אתמול הייתי כאן לאחרונה לפני שלוש שנים, כאילו רק לפני שבוע הייתי פה בזמן העברת הקורס הראשון לפני שש שנים. אני חולק עמכם כעת מחשבות וזיכרונות שלרובכם אינם אומרים הרבה ברמה אישית, אבל אם תתחברו כעת לסנטימנט שמוטבע כאן באותיות, ותעבירו אותו במיתרים דקים אל תוך לבכם וזיכרונותיכם, תהיה זו אולי גם עבורכם הזדמנות מיוחדת להתבוננות נוסטלגית ורטרוספקטיבית על עצמכם. הרשו לעצמכם להתבונן מספר שנים אחורה, לחפש נתיבים ונקודות זמן בחייכם האישיים והמקצועיים שמספרים לכם משהו. זה לא חייב להיות משהו גדול ודרמטי. כל הסיפור שתיארתי לכם לא טלטל את חיי, אבל דווקא בגלל היותו מוגבל ומוגדר בזמן, מקום ושרשרת אירועים, הוא משמעותי עבורי, כמו קפסולה שקופה של זמן בה ניתן לשמר זכרונות וכמיהות לשליפה ושימוש בזמנים מתאימים.

אני מזמין אתכם לשאול ולתהות, לגלות רוח של חקרנות וסקרנות, ואם אפשר אפילו לאתגר את עצמכם מחוץ לאזורי הנוחות שלכם, בנוגע למעורבותכם בעבודה ובחיים, לתשוקות שלכם, לייעוד, והיכן אולי תרצו להיות בהמשך. מילכוד 22 עליו תקראו עוד מעט מצוי בין המדרגות הנמוכות של מאסלו שבהם אנו מחפשים את אזור הנוחות והשלווה, לבין המדרגה החמישית שבה אנו מסתובבים עם אנרגיה והיפראקטיביות חיובית המחפשת ייעוד ומשמעות. החלק העצוב והבלתי פתור עדיין עבורי, שעולה מתוך סיפור הקורס שתקראו מייד, הוא שגם אם כוונתנו להלך על המדרגה החמישית, הרי שהלחץ, העומס, החרדה, ועוד רשימה של מילים כבדות שכאלה, מורידות אותנו במהרה לפעולה באזור הנוחות של מדרגותיה הנמוכות של פירמידת הצרכים של מאסלו.

ברוח הקורס אודותיו תקראו מייד, אני משאיר לכם להחליט על מה לכתוב את המטלה השניה. היא צריכה לעסוק באופן ישיר למדי בסוגיות שעולות מתוך המאמר, אך באופן שאתם מתחברים אליהם. כמובן שצריכה להיות בה רלוונטיות לסוגיית המעורבות engagement כפי שהתחלנו לדון בה במשימה הקודמת (בהקשר של לימודיכם האקדמיים, בעבודה, ו/או בכל הקשר אחר). אורכה תהיה בין 500-1000 מילה, ומתוכם הקדישו כ-200 מילה להסביר את האופן שבו התמודדתם עם המשימה הנוכחית, כלומר – כיצד תהליך קבלת ההחלטות שלכם פעלה במצב העמימות בו נוסחה המטלה הנוכחית, שהיא אגב, כה דומה לאופן שבו מטלות ניתנות ונלקחות בארגונים שבהם אנו פועלים.

בהצלחה, אורן

הגשת המטלה לפורטל עד יום שלישי 25 בנובמבר

חדשנות – מבוא

כולם רוצים להיות חדשניים. החדשנות הפכה לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד חרדת כיליון. הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי פועלת כבר 16 שנה, ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקידמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות", ננסה לבחון אותה ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחום כמעט מיסטי שמכונה "חדשנות".

במטלה הראשונה אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית. בכתבת כלכליסט אליה התראיינתי לפני כשבועיים  סקרה נורית קדוש בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

אנו מקווה שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

לפני שנתחיל את הקורס ונצלול מעט לחומרי קריאה שונים, הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונח "חדשנות". נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", ציינו מהי חדשנות לפי מקורותיכם הנפוצים, מה אינה חדשנות, מהי חדשנות בתחומכם הספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית.

לאחר מכן קראו את המאמר הנ"ל וסכמו בכ-200 מילים את הרעיונות המרכזיים של המאמר. חלק זה במשימה הנוכחית נראה לעיתים מוזר לסטודנטים המתנסים לראשונה בקורס בהתכתבות מהסוג הנוכחי, אולם ניסיוננו מראה שכאשר אין מרצה ולא מתקיימים שיעורים פרונטאליים, ישנה חשיבות לתשומת הלב והקשב המתמקדים בחומר דרך סיכום/תמצות, באותו אופן שבו סיכום שיעור מתבצע בשיעור מסורתי.

לאחר מכן הוסיפו את עמדתכם, הרחבותיכם, ומחשבות שעלו במהלך ובתום קריאה המאמר (100-200 מילים).

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו. היישום הנוכחי שתתבקשו לבצע במשימה הנוכחית הוא לאתר דוגמה "מהשטח" של חדשנות "אמיתית" כמו גם דוגמה שעימה נפגשתם או אליה נחשפתם של חדשנות "מדומה". רצוי להביא דוגמאות שהכרתם ונוכחתם בפועל בקיומם "בזמן אמת" בשטח, אך במידה ואינכם מוצאים כאלה ניתן להביא דוגמאות מהעיתונות או ממקורות אחרים. תארו את המקרים הללו ומה התרחש במהלכם, וכן הגדירו את החדשנות או העדר החדשנות שהיו בכל אחד מהם, ואת מדדי ההצלחה בהם ניתן לעשות שימוש כדי להדגים אותם (או את העדרם). הקדישו כעמוד אחד לכל תיאור מקרה, בהמשך לכתיבה הנ"ל.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בקצרה מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים שם מחוץ לאקדמיה.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

אורן קפלן וצוות ההוראה גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר

מעורבות, מחוייבות, Engagement – בעולם העבודה

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה
מפגש ראשון עם הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ו

במסמך שלהלן אציג את הרקע לקורס כולו, הן מבחינת תוכן אקדמי והן מבחינה מינהלית, אתאר את שלבי הלמידה, ואציג בפניכם את משימתכם הראשונה בקורס. 

רקע, פתיחה והזמנה לרוח של חקרנות וסקרנות בלמידה מסוג "שונה"

האם כבר התארסתם? המונח "אירוסין" בעברית מתייחס לאירוע או מועד ההתחייבות ההדדית של בני זוג לקראת נישואיהם. תרגומו לאנגלית מרחיב משמעותית את היריעה: Engagement, מילה אשר מבטאת לא רק חוזה והתחייבות זוגית, אלא מחוייבות לנושאים רבים אחרים, למשל, מחוייבות לעבודה או למדינה, כמו גם מונח המכיל במשמעויותיו חוסר-זמינות לאנשים ולנושאים אחרים ("הוא עסוק במשהו אחר, הוא אינו יכול לדבר איתך עכשיו"). בנוסף לכל אלו, Engagement אינו רק שם-עצם מופשט המייצג סוג של הסכם או הסכמה למחוייבות זוגית. זהו מונח המשמש גם לתיאור פעולה אקטיבית ומשמעותית – להיות מעורב ומחוייב, להיות מרותק למשהו עם סקרנות ודבקות, כך שמדובר למעשה, מקצה אל קצה, במונח המייצג את אחת הפעולות המייחדות את המין האנושי על תבונותיו, רגשותיו, והישגיו. למעשה, ללא מחוייבות שכזו, דבר אינו צומח, קשרים חברתיים אינם נרקמים, ארגונים, חברות ומדינות אינן משגשגות. האירוסין והמעורבות-מחוייבות מבטאים כמיהה ותשוקה – Passion, אותו מונח שכל כך הרבה אנשים כמו גם ארגונים, כמהים אליו, מתוך הבנה שהוא מקור מים-חיים לנאמנות ופריחה.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | אם הגעתם לכאן באופן בלתי צפוי הנכם מוזמנים להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

בסמסטר הנוכחי נעסוק, אם כן, ב-Engagement במובנו הנרחב ביותר. נעסוק במחוייבות בעבודה ובשאלה היכן עובר הקו הדק בין Work Life Balance, מסירות לעבודה, או וורקוהוליזם, נשאל את עצמנו האם יש הבדלים מגדריים במחוייבות לעבודה או במחוייבות למערכות יחסים, ומהי בעצם מחוייבות לעבודה, הן בהקשר של שייכות העובד לארגון, אך גם בהתמסרות האינדיבידואלית של אדם לדברים שהוא אוהב ונהנה לעסוק בהם. מחוייבות, כך אטען בהמשך הסמסטר, היא מילת הקסם לבניית חוסן ועמידות בפני משברים, אך גם עקב-אכילס שעלולה ליצור סדקים ואכזבות.

לפני שנמשיך הלאה ונעמיק לנושא הלמידה שלנו בקורס, אני מעוניין להציג בפניכם את מבנה הקורס שלנו ומאפייניו. אם אתם מעדיפים להישאר ולהתמקד כרגע בתוכן הקורס, דלגו ישירות להוראות המשימה הראשונה למטה, וחיזרו לכאן בהמשך.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

הקורס הנוכחי, "סוגיות נבחרות בניהול" המתחיל השבוע, ימשך לאורך סמסטר א' ויועבר בהנחייתי ובהנחייתן של לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי. ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר על ידי זו השנה ה-18 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. בשבוע שעבר פרסמתי ב"דה-מרקר" כתבה שמתארת את ההיסטוריה המוקדמת של הקורס והמגמות שאנו מובילים כיום בביה"ס למנהל עסקים בתחום זה, אם הנושא מעניין אתכם אתם מוזמנים כמובן לעיין בכתבה.
ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק, או ללמידה מקרבת כפי שהיינו רוצים לכנותה. אחד המשתנים החשובים ביותר בקורסים מהסוג הזה הינה השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – "און-ליין" , מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" שבו הסטודנט קובע את המועד המתאים עבורו ללמידה. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" לפיה הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו "לוח מודעות אלקטרוני" על גבי האינטרנט אשר מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.
אודה בשקיפות שבאופן אישי העדפתי תמיד הוראה בעלת נוכחות אישית ובין-אישית בכיתה עם הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק וירטואלית מול מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה בלוחות זמנים כמו במקרה של הרצאה פרונטאלית, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים ושלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת לעבוד באופן אינדיבידואלי. זהו סוג ייחודי של למידה, היא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני רב-השנים עם פורמט הקורס הנוכחי אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים דיכוטומיים למדי: ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים במהלך הקורס ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.
אז לאן תשתייכו אתם – כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

כמה מילים לגבי הרכיבים המנהליים של הקורס – הוא כולל 5 יחידות לימוד, הראשונה הנוכחית שתהיה אוורירית יותר ותכלול 10 נקודות, האחרונה גם היא פחות עמוסה שתכלול 15 נקודות, וביניהן 3 עבודות מעמיקות יותר שתכלולנה 25 נקודות כל אחת.

היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל אחת משלושת מטלות הליבה של הקורס כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים שנחסך בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים כמו זה הנוכחי שאכתוב כאן בבלוג האקדמי שלי.
צוות ההוראה בקורס כולל מעבר אלי את לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי. שלושתנו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ.
הלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים.

במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם לירון, גליה או עימי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות. וכעת כמובטח, הבה נצלול לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה. ההתחלה לא תכלול עדיין למידה של מאמר או חומר חדש, אלא עבודת חקר אישית של כל אחת ואחד מכם, שתייצר פתיח לקורס ותשתית לקראת יחידות הלימוד הבאות.

משימה ראשונה: אסוציאציות חופשיות

המשימה הראשונה לא תגיע מבחוץ במובן האקדמי המקובל, היא תגיע דווקא מבפנים בכדי לחבר אתכם לנושא מחוייבות ומעורבות דרך למידה התנסותית, וזאת לפני שתתחילו לקרוא ולהעמיק בנושאים אלו בהמשך הקורס.

הייתי רוצה לבקש מכם לפיכך להתחבר לאסוציאציות החופשיות שלכם בנוגע למה שהמונח "Engagement" מעורר בכם, ולבצע בעקבות זאת עבודת חקר קטנה, כזו שעדיין נאיבית ונקייה מיידע שיגיע בהמשך.

הנכם מתבקשים:

  1. לציין בכתב בצורה חופשית ללא סדר מחייב סדרה של מילים וביטויים שעולים בראשכם ובדמיונכם לאור הדברים שתיארתי זה עתה (פסקה)
  2. לספר בקצרה אירוע בעל משמעות מבחינתכם שמייצג מחוייבות בעבודה ולהסביר מדוע דווקא הוא עלה בזכרונכם כעת בהקשר הנ"ל. כתבו כמובן משהו שאתם מרגישים נוח לחלוק אותו בהקשר הנוכחי עם צוות הקורס, רצוי משהו חיובי שמספר על כוחות, הצלחות, כמיהות, מהדברים שנחמד לספר עליהם, מסוג הדברים שנחמד היה אפילו "לשכפל" אותם אם היה ניתן (חצי עמוד)
  3. בצעו חיפוש גוגל סביב כמה מהמילים שציינתם בסעיף 1, דווחו על התוצאות והדברים שמצאתם בחיפוש זה, הדגישו מה צפוי היה מראש, ומה דווקא הפתיע אתכם בפירוש שמנוע החיפוש הציע לכם בחיפושיו (שתיים-שלוש פסקאות)
  4. סכמו בכחצי עמוד, לאור מה שכתבתם עד כה, ולאור מה שאתם מרגישים וחושבים לנוכח המונחים מעורבות, מחוייבות, Engagement – מה מעניין אתכם ללמוד ולהכיר יותר לעומק במהלך הקורס הנוכחי – על עצמכם, על ארגונים, ולמעשה בכל הקשר אחר.

מועד ההגשה האישי לפורטל: יום שלישי 3 בנובמבר 2015.

בהצלחה, ושיהיה לכולנו סמסטר מלא עניין ו-Engagement

צוות ההוראה – אורן, לירון, גליה

"מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א תשע"ד
צוות ההוראה: אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

המסמך הנוכחי כולל:

  1. תקציר המטלה הראשונה
  2. הקדמה כללית לקורס הנוכחי
  3. הקדמה לנושא הסמסטר הנוכחי והנחיות למטלה הראשונה

תקציר המטלה הראשונה

בחלקו הראשון של מסמך זה תינתן הקדמה לשיטת הלימוד בקורס הנוכחי ולנושא הקורס באופן כללי. למי שמעוניין "לרוץ קדימה" ולהתחיל קודם דווקא מהמשימות הביצועיות, להלן תמצית התהליך שמופיע באופן מפורט בחלקו האחרון של מסמך זה:

  1. קריאת חומרי מבוא על נושא הקורס ותמצותם בקצרה
  2. עריכת 3 ראיונות קצרים עם חברים/משפחה לגבי נושאי הקורס וסיכומם בקצרה
  3. כתיבת "פוסט" מסכם לידע, לתובנות, למחשבות, למסקנות אליהם הגיע כל אחד
  4. הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד 6 בנובמבר 2013, אורך מקסימלי עד 5 עמודים
  5. זמן השקעה צפוי לביצוע המטלה הראשונה: כ-6 שעות לפי החלוקה הבאה:
    א. שעה אחת לקריאת ההנחיות וגיבוש הבנה על מבנה הקורס ודרישותיו
    ב. שעתיים לקריאת המאמרים וחומרי הרקע וכתיבת הסיכום התאורטי
    ג. שעה אחת לעריכת הראיונות וסיכומם
    ד. שעתיים לכתיבת הפוסט המסכם
  6. סעיף 6 מייצג את 6 בנובמבר 2013, מועד הגשת המטלה הראשונה, אבל יש לזכור שב-5 בנובמבר יש רק 24 שעות כמו בכל יום רגיל. לפיכך אין צורך להגיע אל הרגע האחרון, כפי שרובנו נוהגים לעשות בעולם העסוק בו אנו חיים. מדוע לפיכך לא לשבת ולבצע אותה… ממש עכשיו? כך גם תצברו ריבית והצמדה על הידע שיזכה לפירעון מוקדם, וגם יהיה לכם שקט תעשייתי לדברים אחרים. בין אם הצלחתם או לא, לבצע את המלצתי, תוכלו ללמוד מהתנהלותכם דבר-מה לגבי חומר הקורס שבליבו שאלות הנוגעות לקיימות, איכות חיים, ותכנון ארוך טווח.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר בפורמט של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת – " – Online מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט (ואיש הסגל) קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק של פגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. תוכלו לראות סרטון קצר של קרן ליפינסקי-קלע מרכזת הקורס באחריות תאגידית אצלנו בבית הספר, הקורס שלנו אינו פועל במתכונת זהה אבל הוא היה ההשראה לפיתוח שלו וגישתו הכללית דומה.

אישית, אני עדיין מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים, המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן ישתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס הנוכחי כולל ארבע מטלות ליבה ומטלת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה-מרצה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי  בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רבות מאלו שניתנות בקורס "רגיל" הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן פקקי התנועה בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. חומרים שדורשים חסיון, לדוגמה, תדפיסים המיועדים לתלמידי הקורס בלבד מטעמי זכויות יוצרים, או עבודות אישיות שתגישו ותגובות מתרגלי הקורס, יהיו זמינים לתלמידי הקורס בלבד בפורטל הלימודי תחת שם הקורס אחרי כניסתכם המאובטחת עם ססמה. אורחים שמשתתפים בקורס מחוץ למכללה מוזמנים לפנות אלי במייל במידה ונדרשת תמיכה, וזו ההזדמנות להוסיף דבר-מה על כל מה שציינתי קודם לכן לגבי יתרונות הפורמט של למידה מרחוק – על ההיבט הייחודי שלנו כמוסד להשכלה גבוהה שכמהה להעניק לחברה ולקהילה העסקית העשרה אקדמית כחלק מתפיסת האחריות התאגידית שלנו.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי, יצטרפו אלינו מתרגלים נוספים מצוות המכללה כאשר היקף הבדיקה והעבודות יהיו רחבים מכפי יכולתנו. בכל מקרה, גליה ואני עוברים באופן אישי על כל העבודות, גם אם הבדיקה הראשונית מבוצעת על ידי הצוות המורחב. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד. הלמידה והגשתן של המטלות היא אינדיבידואלית, לא ניתן לעבוד בקורס זה בצוותים. במידה והנכם לומדים ודנים על חומרי הקורס עם חברים לספסל הלימודים, אין בכך כל בעיה כמובן ואנו מעודדים למידה בצוותא, אך במקרים כאלה אנא הקפידו הקפדה  יתרה על אתיקה כדי שעבודותיכם תוותרנה מקוריות ואישיות. לכן כדאי לתכנן מראש עד איזו נקודה אתם מקיימים דיון משותף ומאיזו נקודה עובדים לבד על המטלה עד להגשתה. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עמנו, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של אגף המחשוב במכללה.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס והנחיות למטלה הראשונה:

מטלה ראשונה: "מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות בקורסים הפרונטליים. נצלול לפיכך לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה, ונתבונן תוך כדי הדיון גם למתווה הקורס בהמשך.

רקע לנושא הקורס הנוכחי

משבר אי.די.בי פרץ לתודעה הישראלית ביתר שאת בשנה האחרונה. גם בעבר חברות הסתבכו בקשיים כלכליים ומטבע הדברים השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון כזה או אחר ובכך אין חדש, שהרי מסיכון זה גם נובעת גם תשואתו המוגברת לעומת נתיבי השקעה סולידיים. עם זאת, נראה שבמקרה אי.די.בי, ואולי אף חשוב מכך – בתשומת הלב הציבורית לנוחי דנקנר בעל השליטה באי.די.בי שזכה לביקורת נוקבת, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, על התנהלותו, הן זו העסקית ואולי אף יותר מכך, על מה שנתפס בציבור כלא-חברתית או ערכית. עוצמות הביקורת וההתלהמות בתקשורת אינם קשורים רק למשקיעים הישירים שמקווים להשיב את כספם – כאמור, שוק ההון כרוך גם בסיכונים, ומי שבוחר להשקיע בו צריך לנהל את סיכוניו בצורה מושכלת, ואין לו להלין על כך שהשקעותיו לעיתים מניבות ולעיתים מפסידות. הבעיה הינה דווקא בקולו החרישי והלא-נשמע של המשקיע העקיף, אותו אזרח קטן "ישראל ישראלי" שעובד עשרות שנים בשכר צנוע ומפריש מידי חודש סכומים ניכרים בכדי שבעת זקנתו תהיה לו פנסיה מכבדת יותר מקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי. קרנות הפנסיה, או כפי שהן ודומותיהן מכונות – "המוסדיים" הן למעשה השחקן המרכזי והחזק ביותר בשוק ההון הישראלי. תופעה זו הופכת את קומץ המשקיעים הפעילים הקטן יחסית להמון זועם, שגם אם ברמה המקומית "התספורת" של אי.די.בי תשפיע באופן מזערי על הפנסיה שלהם בעוד שנים, הרי שאם נבחן את התספורת כמשל, ישנה כאן תופעה בעייתית וחמורה מבחינה אישית וחברתית, שבה ננסה להתמקד בסמסטר הנוכחי. אדגיש שאי.די.בי או דנקנר אינם הבעיה, לפחות ברמה הלאומית. קשישים שפנסיית הזקנה אותה חסכו כל חייהם נמחקת בעשרות אחוזים, כפי שקרה בעקבות משבר הסב-פריים בארצות הברית, היא הבעיה המאיימת בטווח הארוך גם על קשישי העתיד של ישראל, ואם לא הבנתם עדיין במי מדובר, הרי הם… אתם.

חוסכי הפנסיה הותיקים סובלים מבעיות אחרות, אך לא מתנודותיו של שוק ההון בעוצמה שממנה תסבלו אתם במידה והשיטה הנוכחית תמשיך בעינה עד יציאתכם לפנסיה, שאגב, את עיתוייה כלל לא ניתן לחזות כרגע, היא תהיה כנראה לא נמוכה מגיל 70, ואם תוחלת החיים תעלה משמעותית עד אז, הקצבה החודשית שתיוותר בקופתכם תהיה נמוכה בהרבה מזו שתכננתם, אם בכלל עשיתם זאת. שימו לב כיצד בכמה משפטים מתמוטטות להן חומות הוודאות שבהן אנו חיים בגלל רצף משתנים מצטבר, ולהלן הנקודות המרכזיות, לא בהכרח לפי סדר חשיבותן:

  • התנהלות עסקית של חברות ואנשי עסקים שספק אם עומדת בקריטריונים ראויים של אתיקה, אחריות תאגידית, ניהול סיכונים, ומחוייבות ללקוח.
  • התנערות הממשלה משמירה על אזרחיה תוך העברה נאיבית / חסרת אחריות של הפיקוח והניהול של כספי הפנסיה שלהם, ובכך את עתידם וביטחונם, לגורמים שאינם מתייחסים לכספים אלו כאילו היו-הם כספם שלהם. מכאן שרמת הסיכון, המחוייבות, והנחרצות לטפח נכסים אלו נמוכה מידי אל-מול מה שהחוסך "הקטן" היה רוצה (ואדגיש שאין בדברי ביקורת אישית או פרטנית על גוף כזה או אחר, אלא טענה מערכתית על שיטת הניהול הלאומית של כספי העתיד של אזרחי ישראל).
  • חוסר מודעות והעדר חינוך לחיסכון לפנסיה מגיל צעיר שגורם לכך שאזרחי ישראל מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל מאוחר מידי, ואם יש מטלה חשובה לכל אחת ואחד מכם הוא לבדוק מיידית כמה אתם חוסכים לפנסיה כעת, והאם הסכומים הללו אכן תואמים למידת החיסכון המומלצת ולרמת החיים שאתם מקווים לשמור בעת זקנתכם. במידה ויש בלבכם ספק, פנו מיידית לייעוץ, ואם ישנם בקרבכם רבים כאלה, אולי כחלק מהקורס הנוכחי ראוי שגם נארגן באמצעות המחלקה למימון שלנו ייעוץ מתאים לכולכם על מצב החיסכון הפנסיוני שלכם לעתיד לבוא.
  • שינויים דמוגרפיים, סביבתיים וגלובאליים, ובמיוחד העליה בתוחלת החיים, מביאים לקושי בתחזית האקטוארית של קרנות הפנסיה. למשל, פריצת דרך משמעותית בחקר הסרטן ומחלות קשות אחרות עשויה להביא לשינוי אדיר בתחזיות, כפי שקרה עם המצאת הפניצלין – האנטיביוטיקה אשר העלתה את תוחלת החיים האנושית בכ-25 שנה. בסביבה המדעית בה אנו חיים, קפיצת מדרגה בת 10 שנים היא דבר אפשרי, ועם כל החיוביות שבה לאנושות, היא תביא לקריסת המודלים הסטטיסטיים שעל בסיסם מחושבת הפנסיה.

אז מה נעשה בסמסטר הנוכחי?

לא ניתן לבחון בקורס אקדמי אחד את כל ההיבטים הרבים והמשמעותיים שסקרתי לעיל. לכן נתמקד ב"ביצה המקומית" שלנו ובמקרים שנובעים מהסדרי החוב שעלו לכותרות לאחרונה. בשתי המטלות הראשונות ננסה להבין את הסביבה העסקית והניהולית שבה אנו חיים, במטלה הראשונה נעמיק במשמעותו של הסדר החוב, הן לאלו מבינכם שלא עסקו בנושא זה מעולם, והן למומחים מבינכם שחיים את הנושא הזה ביום-יום. נרים מבט מעבר למשמעות הפיננסית והמשפטית של הסדר ההון אל עבר שאלות של אתיקה, חברה ואחריות תאגידית.

במטלה השניה ניעזר בדו"ח הטרי והחריף של מבקר המדינה שהתפרסם השבוע בנוגע להסדרי החוב, כאילו הוזמן ישירות עבור הקורס שלנו. בעזרת הדו"ח נעמיק את הבנתו על השלכותיה של "התספורת" ושל כל מה שעומד בבסיסו של הסדר החוב וההשלכות שלו על אופן ההתנהלות של מחזיקי העניין השונים הרבה לפני רגע המשבר, ולאופק הרחוק שאחריו.

בינתיים, ותוך כדי העיון, ההעמקה, והביצוע של שתי המטלות הראשונות, אנו נערך יחדיו לקראת הפקת חומרי הגלם של המטלות השלישית והרביעית. בכוונתי לערוך מפגש ראיונות ואירוח עם פאנל של קבוצת בכירים עימם נדון בסוגיות שהקורס הנוכחי שלנו מעלה. במידת האפשר נקליט את המפגש באולפן הטלוויזיה המשוכלל של החוג לתקשורת ונעלה אותו לטובת כל משתתפי הקורס לאוויר. במידה וטכנית הדבר לא יתאפשר נמצא דרך אחרת בה נוכל להפגין שיתופיות לחומר הלימוד והלמידה.

לנו, לצוות הקורס, יש כבר כעת מספר רעיונות וכיוונים למבנה הפאנלים המקצועיים הללו, אך נשמח לערוך בהקשר זה דיאלוג ודיון שיתופי עם כל תלמידי הקורס כדי להגיע לתוצר ממוקד שממנו נוכל כולנו ללמוד, וממנו תנוסחנה בהמשך המטלות השלישית והרביעית בקורס שתתבססנה על ממצאי שני הפאנלים. נטפל בנושא זה בעוד זמן מה לאחר שתתחילו להעמיקה בחומר הלימוד.

בשורה התחתונה – שתי המטלות הראשונות תתבססנה על חומרי קריאה טקסטואליים ואילו שתי המטלות האחרונות על חומרים יחודיים לקורס הנוכחי שיווצרו במהלכו. מטלת הסיכום תהיה מן הסתם מסגרת אינטגרטיבית לקראת סיומו של הקורס בה כל אחת ועד מכם יתבקש לבטא את הידע והתובנות הנצברות על ידי הכיתה כמכלול ועלי ידי כל סטודנט באופן פרטני.

הנחיות המטלה הראשונה

בניגוד לקורס פרונטלי בו חומר אקדמי מועבר על ידי מרצה הקורס וחומרי הקריאה מתלווים אליו, הרי שבמקרה הנוכחי חומרי הקריאה הם ליבת הלמידה, ותפקידו של המרצה עובר שינוי ממורה למנחה ולמקדם למידה. לפיכך גם אופן הקריאה משתנה, וכפי שבמהלך שיעור הנכם מסכמים את עיקרי דבריו של המרצה נבקשכם גם כאן לסכם את עיקרי הדברים שתקראו. בחלק השני שלהלן תתבקשו לבצע משימה יישומית שתביא לעיבוד החומר והפנמתו בצורה מעמיקה יותר, וגם מותאמת אישית לכל אחת ואחד מכם.

להלן מספר קישורים לחומרי קריאה סביב נושא הסמסטר הנוכחי, שכבר נשלחו אליכם לפני מספר ימים. חלקם מהם, כפי שכבר שמתם לב, לקוח מתוך עיתון הבוגרים הדיגיטלי של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" שהוקדש הפעם לנושא הסדרי החוב.

אנא קראו את המאמרים בהתאם לקישורים שלהלן וכתבו לאחר מכן סיכום אינטגרטיבי בין כ-400 מילה לכל היותר המבוסס על כולם. מאחר וזו התנסות ראשונה שלכם מסוג זה, נדגיש שאנו מצפים שתערכו ותיצרו מסמך מקורי במילותיכם שלכם, מבלי להעתיק ולהדביק את חומרי הקריאה. על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הוא אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ללא חזרה על נושאים משותפים למאמרים השונים. ידע זה נדרש הן לצורך הלמידה האקדמית שלכם והן לצורך החלק היישומי המפורט בהמשך.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

להלן שני פריטי קריאה מתוך גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" אשר יצא לאור בתחילת חודש זה בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב:. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

המאמרים לקריאה:

1. מבחני כליות ולב
המאמר נכתב על ידי השופט איתן אורנשטיין, חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים. תקציר: שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מתאר במאמר זה על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה [למי שמתעניין – קישור על הכותב]

2. הסדר וקוץ בו
המאמר נכתב על ידי עו"ד גיא גיסין המתמחה בתחום הסדרי חוב. תקציר: העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

3. פריט שלישי מתוך איסוף עצמאי שלכם: מעבר לנ"ל נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה. למשל, סקירה נרחבת וקישורים נוספים בנושא ניתן למצוא כאן, או כאן, ובמקומות רבים נוספים – אין צורך לקרוא כמובן את כל הפירוט, אך להשלים במידתיות את הידע שלכם בנושא האקטואלי ובהשלכותיו ארוכות הטווח מבחינה כלכלית, אישית וחברתית, בהתאם לשיקול הדעת שלכם, שכמובן עומד כמו בכל מטלה אקדמית למבחן סבירות של הבודק, עד כמה הבנתם מצד אחד את הנושא, והצלחתם להרחיבו בצורה אינטגרטיבית, בהתאם למתווה המטלה.

כאמור לעיל, עליכם לנסח מסמך של כ-400 מילה המסכם את חומרי הקריאה אליהם נחשפתם.

החלק היישומי:

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה, בחרו שלושה אנשים שונים לראיון, רצוי כאלה שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתם שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי.

כל ראיון יארך בין 10-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מייד. לפני כן אגדיר את אופי המרואיינים. הבחירה בשלושת האנשים שתראיינו צריכה להיות מתוכננת מראש ומתועדת לפי הקריטריונים הבאים:

א. מרואיין/ת שלדעתכם אינו מתמצא לעומק בתחום הסדרי החוב, שאולי שמע על אי.די.בי ועל ההסתבכות המשפטית סביב החברה, אבל כנראה לא יוכל לתת הסבר מעמיק על מקורות הבעיה, וכאן החלק החשוב יותר – גם לא כל כך מעורב רגשית בסיפור, דהיינו, יתכן שהוא/היא צעירים מדי ולא מבינים עדיין כיצד הסיפור קשור לפנסיה ולחיסכון הפנסיוני של הציבור, אינו מושקע באופן כללי בשוק ההון, או שאינו מושקע רגשית בעניין זה מכל סיבה אחרת.

ב. המרואיין השני (אין צורך לבחור מרואיינים לפי הסדר שבו מתוארים הדברים) נושא את אותו אופי כמו המרואיין הראשון מבחינת חוסר ההתמצאות שלו/שלה בשוק ההון, אך מצד שני הוא/היא אמורים להיות כאלה שמודאגים מהמצב הקיים, למשל בגלל שחושבים ועסוקים בשאלות הפנסיה שלהם, בגלל שמושקעים בשוק ההון על בסיס ייעוץ שקיבלו, וכדומה.

ג. המרואיין השלישי יהיה אדם שמבין להערכתם בשוק ההון, לכן הוא מבין את סוגיית אי.די.בי בצורה טובה, ויוכל להגיב ממקום שאינו רק אישי, אלא גם מתוך עמדה מקצועית.

לקראת ביצוע הראיונות בצעו את הפעולות הבאות:

תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה כל מרואיין שבחרתם, אין צורך כמובן לחשוף את זהותו האישית, אלא רק לתאר את הסיבה שבחרתם בכל אחד מהם. נסחו כמה מילים לפני ביצוע הראיון כדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים ל- א.ידע; ב. עמדות ורגשות וכן א. באופן ספציפי בנושא הסדרי חוב ואי.די.בי; ב. באופן רחב יותר על שוק ההון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. מבנה 2X2 זה יוצר ארבע סוגים של שאלות:

ידע מועט

ידע רב

מעורבות נמוכה   

צעירים ואחרים שאינם מושפעים ומעורבים רגשית, וכן שאינם יודעים פרטים רבים על ההתרחשות האקטואלית

מעורבות גבוהה   

מושקעים בשוק ההון ותלויים בו ולכן מעורבים רגשית, אבל אינם מחזיקים ידע רב בתחום

אנשים שמעורבים ומכירים את שוק ההון וגם מחזיקים ידע מקצועי על ההתרחשויות האקטואליות

  • מה הם מבינים או יודעים על ההתרחשות באי.די.בי, על נוחי דנקנר, על הסדרי חוב
  • האם יש להם עמדה או תפיסה קוגניטיבית ו/או רגשית לגבי הנושאים האמורים
  • עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה
  • האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח.

בתום כל ראיון סכמו בכ-200 מילים לכל היותר את הדברים (כחצי עמוד לכל מרואיין, כפול שלושה מרואיינים).

ובסיום הכנת חומר הגלם הנ"ל תגיעו למטלת הכתיבה המסכמת:

נסחו "פוסט" בן 400-600 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הראיונות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה. מטרת המטלה הנוכחית לא רק לצבור ידע, אלא גם לפתח את יכולתם של משתתפי הקורס להשתמש באינטואיציה ובידע הנצבר באופן שוטף לטובת ביצוע המטלה, כפי שקורה כמובן גם בשדה הביצועי בעולם העבודה.

בסיום ניתן, אך לא חובה, לצרף פיסקת התבוננות עצמית קצרה על התהליך הנוכחי של הלמידה העצמית בקורס המשותף שלנו בלמידה מרחוק.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

  1. קריאת מאמרים וכתבות לצורך העמקת ידע וכתיבת סיכום תיאורטי – 400 מילה
  2. הכנת וביצוע שלוש ראיונות בנושא חומר המטלה – 600 מילה לסיכום הראיונות
  3. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
  4. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, 100 מילה.

אורך העבודה הכולל לא יעלה על 5 עמודים, וכפי שתואר בתחילתה, השקעת הזמן הכוללת עבורה מוערכת על ידנו בכ-6 שעות.

מועד ההגשה של המטלה הראשונה: יום שלישי 6 בנובמבר 2013 באמצעות הפורטל הלימודי. המטלות תיבדקנה ותוחזרנה לסטודנטים עם ציון לאותה תיבת הגשה של המטלה.

בהצלחה,

מאיתנו, אורן וגליה

תכנית הקורס סוגיות נבחרות בניהוk

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן גליה שוץ-לוי

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

תכנית עבודה לקורס – סמסטר א' תשע"ד

מטלה

 

תאריך הגשה

ראשונה

06.11.2013

שנייה

20.11.2013

שלישית

12.12.2013

רביעית

31.12.2013

מטלת סיום

31.01.2014

צוות הקורס – סוגיות נבחרות בניהול

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

oren kaplan

פרופ' אורן קפלן, דיקאן ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל. פסיכולוג קליני וכלכלן, מנהל אקדמי של תכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית, חבר סגל ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל משנת 1990, יועץ לחברות ומנהלים בכירים. יצירת קשר: okaplan@colman.ac.il

galia

גליה שוץ-לוי, בוגרת תוכנית ה-MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית וכן בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת מהמסלול האקדמי המכללה למנהל. סיימה גם הכשרה בפסיכודרמה ועסקה בתחום ההפקות שנים רבות. כיום מנהלת פרויקטים אקדמיים בביה"ס למנהל עסקים. יצירת קשר: GaliaLe@colman.ac.il

סילבוס אלקטרוני – סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

סילבוס אלקטרוני ותקציר הקורס: סוגיות נבחרות בניהול
Selected Issues in Management
קוד קורס: 2124067

מנחה הקורס: פרופ' אורן קפלן

רשתות חברתיות:

בלוג אקדמי אישי: www.orenkaplan.com

פייסבוק: www.facebook.com/or.n.kaplan

לינקדאין: www.linkedin.com/in/okaplan

שעות קבלה ומיקום: בעיקרון האינטראקציה עם צוות ההוראה תתקיים באופן אלקטרוני בשל היותו של הקורס בלמידה מרחוק. שעות קבלה למקרה הצורך בימי א' בין השעות 15:00-16:00 בלשכת דיקאן בית הספר.

צוות ההוראה:

גליה שוץ-לוי GaliaLe@colman.ac.il

לירון חזן-טנדלר liront@colman.ac.il

תקציר הקורס:

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" הינו קורס ה"למידה מרחוק" הותיק ביותר במסלול האקדמי משנת 1997. הוא מעוצב כקורס בחירה שיוצר אינטגרציה בין תחומי לימוד מגוונים ומציב בפני הסטודנטים אתגר אקדמי מסוג שונה מהמקובל בשל שיטת הלימוד המבוססת על הנחיה מרחוק, קריאת מאמרים מקצועיים, והתמודדות עם יישום עסקי/ניהולי של החומר האקדמי בשיטה של לימוד עצמי וקבלת היזון חוזר על הביצועים. הקורס מועבר בגישה "א-סינכרונית", דהיינו, הוא אינו קורס מקוון אלא "קורס בהנחיה מרחוק" אשר אינו כולל הרצאות פרונטליות. הוא מורכב מאוסף משימות קריאה תיאורטיות ויישומיות הנבנות בכל סמסטר מחדש באופן ייעודי לנושא מרכזי שנבחר על ידי מרכזו האקדמי של הקורס. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ומידה של סקרנות ויכולת לעבוד לבד, הוא מתאים לפיכך בעיקר לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית.

מטרות ויעדי הקורס

יעדי הקורס ניתנים להגדרה ברמת התוכן וברמת התהליך: ברמת התוכן מטרתו לחשוף את הסטודנטים לנושא אקטואלי ומתקדם המתקשר באופן אינטרדיסציפלינרי ללימודיהם במינהל עסקים. ברמת התהליך מטרת הקורס לפתח אצל הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית, יכולת קריאה ויישום של חומר אקדמי, ויכולת הבעה בכתב של פרויקט תיאורטי-יישומי תוך הפרדה של עיקר מטפל ויצירת עניין אצל הקורא.

תיאור תמציתי של הקורס:

הקורס כולל 4 מטלות שוטפות ובנוסף מטלת סיום אשר מוגשות בהפרש של כשבועיים זו מזו לאורך הסמסטר. כל מטלה עומדת בפני עצמה, למעט מטלת הסיום שמטרתה לייצר אינטגרציה לחומר הלימוד בסמסטר שחלף.  במהלך המטלות הסטודנטים מכוונים לחומרי קריאה מגוונים ולפעילות יישומית מסוגים שונים במטרה להטמיע את חומר הלימוד. היקף ההגשה של כל מטלה נע בד"כ בין 3 עד 7 עמודים. הסטודנטים נדרשים להתמודד בקורס זה עם כתיבה חסכונית ותמציתית כמקובל בעולם הניהול המודרני.

שיטות ההוראה

למידה מרחוק א-סינכרונית באמצעות הנחיה בהתכתבות ושיטות אלקטרוניות אחרות.

תנאים לעמידה בדרישות הקורס:

  • הקורס כולל חמש משימות לימוד והגשה. משקל כל אחת מהן 20% בציון הסופי.
  • הסטודנטים נדרשים להתעדכן במועדי ההגשה של המטלות בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המתפרסם בפורטל הלימודי ולהגיש את המטלות עד למועד האחרון הנקוב בו.
  • הגשה באיחור ללא אישור מראש תביא להורדה של 2% בציון העבודה עבור כל יום איחור עד למועד החזרת המטלות. לאחר מועד זה המטלה תיפסל.
  • ציון המעבר המינימאלי של הקורס הוא 60 כמקובל בבית הספר למינהל עסקים.
  • סטודנטים שיודעים מראש על קושי בהגשת מטלות במועדן מסיבות הולמות כגון מילואים, לידה וכו' מתבקשים לתאם מראש עם צוות ההוראה את אופן ההגשה.

תוכנית הקורס

תוכנית ותוכן הקורס משתנים מסמסטר לסמסטר ברוח שמו של הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" והם מפורטים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס. חמשת מטלות הלמידה וההגשה מתפרסמות זו לאחר זו, ולא מראש, כדי לאפשר תהליך למידה ביניהן (לא ניתן להכין את כל המטלות מראש), ולעיתים אף לבצע שינויים במטלות הבאות כתוצאה ממסקנות צוות ההוראה תוך כדי הסמסטר. יעשה מאמץ על ידי צוות ההוראה להחזיר מטלות לפני הגשת אלו הבאות אחריהן כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד ולהפיק לקחים על אופן ההגשה בין מטלה אחת למשניה.

רשימות קריאה:

רשימות הקריאה יפורטו לגבי כל מטלה ומטלה עם העלתה של זו ללוח המודעות האלקטרוני של הקורס. במידה וחומר הקריאה פתוח לציבור יתווסף קישור לאינטרנט, במקרים אחרים ישמרו חומרי קריאה במחיצה מתאימה בפורטל הלימודי.

כרוניקה של בועה ידועה מראש

שלום לכולם

המטלה הראשונה הוגשה ואנו מוכנים לצעוד לכיוון המטלה הבאה. לאור פניות שונות של תלמידי הכיתה בנוגע לעומס הכללי שעומד בפניכם בשלב הזה בלימודיכם, החלטנו להקל במעט באמצעות איחוד שתי העבודות הבאות למועד הגשה אחד ובאותו נושא למידה. הדבר יאפשר העמקה בנושא הספציפי שאותו בחרנו, וכן יאפשר דחיית ההגשה ל-8 בספטמבר. מכאן שהמטלה הקרובה תהיה כפולה הן מבחינת היקפה והן מבחינת הציון שתקבל, ואחריה תימסר להכנה המטלה האחרונה שאותה תתבקשו להגיש עד 29 בספטמבר 2015.

מטלה שניה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר קיץ תשע"ה | תוכנית ה-MBA, ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, לירון חזן-טנדלר, גליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

וכעת לנושא עצמו אשר אמור לשרת אתכם במקביל, הן כנושא לימוד נוסף הסמסטר, אך גם להוציא אתכם מהקורס עם סיום לימודיכם עם צידה חשובה לדרך בנוגע לחסכונותיכם העתידיים בכלל ולגבי החיסכון שלכם לפנסיה לעת זקנה בפרט, שהוא אחד הנושאים הכואבים, החשובים, והבלתי מטופלים כיאות בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו.

לפני שנצלול לחומר הייתי מעלה את השאלה, מדוע נושא החיסכון לפנסיה מוזנח כל כך, כאשר כל בר דעת מבין שמיליוני אזרחים ישראלים צפויים לחיות מתחת לקו העוני תוך הפרה ברורה של הציווי "והדרת פני זקן"… את חלק מההסברים תוכלו אולי לאסוף ולקבל מתוך חומר הלימוד הנוכחי שממוקד יותר בהיבט הכלכלי-פסיכולוגי, אך חלקו קשור אולי לנושאים שאינם קשורים דווקא לפיננסים, אלא לאותה חרדה מהמוות והרצון שלא לחשוב על זקנה ועל חלוף הזמן, שהרי כולנו יודעים כי מן הרגע שנולדנו אנו אך מתקרבים אל מותנו, אך מי מאיתנו באמת מעוניין להכיר בכך? יתכן שהאשליה שאיננו בני חלוף, שנוכל לחיות לעד, היא מנגנון הגנה יעיל למדי נגד חרדת הכיליון, כך ניתן בוודאי לתפקד בצורה טובה (ויהירה), להוציא יותר מאשר לחסוך, ובמדינת אוברדרפט כמו ישראל, זהו בוודאי חיזיון נפוץ. אז בכדי שהמפגש עם המציאות לא יהיה כואב מידי, ומאחר ורוב הסיבות למשברים כלכליים ברמה האישית, הארגונית, הלאומית ואף העולמית נובעות ממרכיבים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר בשל סיבות כלכליות אובייקטיביות, יש הגיון רב לטעמי שנקדיש זמן משמעותי בקורס הנוכחי להבנתה של אותה "כרוניקה של בועה ידועה מראש", שהיא כותרת מאמר שכתבתי על משקל כותרת ספרו הנפלא של גבריאל גארסיה מארקס "כרוניקה של מוות ידוע מראש".

אנו מצויים בתקופה בה סביבת הריבית נמוכה היסטורית מאז ומעולם, הבורסה פורחת באופן מלאכותי מאחר ונתיבי ההשקעה הסולידית חסומים בשל גובה הריבית, שלום עולמי לכאורה מרחף באוויר בתקופה שהיתה יכולה להיראות מהצד כאידילית – סין כמעצמה כלכלית ולא כענק קומוניסטי, רוסיה שוחרת קפיטליזם, הסכם גרעין עם איראן, שוק אירופי מאוחד וגדול ללא גבולות, התאוששות השוק האמריקאי… והנה אלו הרי כמעט ימות המשיח… אז מדוע אם כן התיאור הנ"ל נראה לכולנו לא אמין בעליל? מדוע פשיטת הרגל של יוון נראית לרבים מאיתנו אמינה יותר מהסכם הגרעין האיראני? אולי כי הסנטימנט שבאוויר מריח את התבערה שעלולה להתנפץ בקול גדול, ואולי הרגישות שלנו לסכנות גבוה מהתלהבותנו משלום עולם אוטופי ועתידי. אך את כל הדמגוגיה הפוליטית שטרחתי לנסח עד כה, גם אגב אם רובה נכונה, ניסחתי לא בכדאי לשכנע אתכם להפגין מול הבית הלבן כנגד הסכם הגרעין, אלא לטלטל אתכם דווקא מגורלכם הפרטי שלכם בחיסכון לפנסיה לטווח ארוך, פן זקנתכם לא תכבד את עידן ההצלחות והמימוש האישי והכלכלי שאתם מעוניינים לפגוש בקרוב עם סיום לימודיכם, אם עוד לא מינפתם אותו עד כה. אז ברוכים הבאים לעולם השיאים של גינס, אתם חיים בתקופה בה תוחלת החיים יותר מכפולה מזו שהיתה במאה הקודמת, אך קרובים גם מתמיד לעוני משפיל, אלא אם תיקחו את המטלה הנוכחית ברצינות, יותר מכל מטלה אחרת עמה התמודדתם עד כה. מבוהלים מספיק? אז אנו מוכנים לצאת לדרך!

חומרי הקריאה והצפייה

הנכם מתבקשים לקרוא את הפוסט הבא שכולל ציטוט מלא של שני מאמרים שכתבתי לפני שנים בנושא של פסיכולוגיה של השקעות ומשברים פיננסיים. כשמו – כן הוא, על הכרוניקה שחוזרת על עצמה, ולכן דווקא הכתיבה שנעשתה ממרחק הזמן, עשויה לתת לנו פרספקטיבה על המצב כיום. אנא קראו את הפוסט במלואו וסכמו בעמוד עד שניים את עיקרי הדברים.

בהמשך הנכם מתבקשים לצפות בראיון שקיימתי בחדרי עם יועץ פנסיוני מנוסה – דן שפרינצק. הריאיון והקישור אליו ביוטיוב מצורף בסוף ההוראות למטה. היתה זו תקופת ה"תספורות" באג"ח בחברות ציבוריות שונות, ובאותה שנה הקורס הנוכחי, אשר תכניו משתנים מסמסטר לסמסטר, התמקד בתופעה זו ובהשלכותיה על הציבור. ובתרגום לעברית פשוטה – היתה זו עוד כרוניקה של נזק כלכלי לכיס של כל אחד מאיתנו בהווה ולקראת זקנתנו בעתיד כשנזדקק לכספי הפנסיה שלנו שמתדלדלים לאיטם. הקדישו עד שני עמודים לסכם בקצרה את דבריו של דן שפרינצק, ובאותה הזדמנות, במידה ואין לכם קרן פנסיה, רוצו לפתוח אחת כזו לעצמכם, ככל שתעשו זאת מוקדם יותר, כך הסיכוי שתצליחו להתקיים בכבוד עם פרישתכם לפנסיה יגדל.

חלק יישומי

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה בחרו מרואיין/ת, רצוי מישהו שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתו/איתה שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי. הריאיון יארך כ-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מיד. נסו לבחור מישהו שנראה לכם מתאים ומעניין מסיבה כלשהי למטלה.

לקראת ביצוע הריאיון תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה מיהו המרואיין ומדוע החלטתם לבחור בו. שימו לב – אין לציין פרטים אישיים מזהים, אפשר להשתמש בשם בדוי או ראשי תיבות, וכמובן לתאר את מאפייניו הדמוגרפיים. נסחו את ציפיותיכם מהריאיון לפני ביצועו בכדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים הן לידע של המרואיין בתחום הפנסיה והן לגבי עמדות ורגשות בנושא שוק ההון, חיסכון לטווח ארוך ופנסיה. שאלות לדוגמא:

  1. עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה?
  2. האם הם משקיעים בשוק ההון?
  3. האם הם מתעדכנים בהתרחשויות האקטואליות בנושא?
  4. האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח?
  5. האם היתה להם בעבר החלטה פיננסית מצוינת וכיצד מתייחסים אליה, וכן האם היתה להם החלטה פיננסית לא טובה וכיצד מתייחסים אליה.

סכמו את הריאיון על גבי כעמוד אחד.

לסיום, נסחו "פוסט" בן כ-400 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הריאיון, ניסיונכם האישי עם החלטות פיננסיות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

  1. קריאת מאמרים וכתיבת סיכום תיאורטי – 1-2 עמודים
  2. צפייה בראיון וסיכומו בעד 2 עמודים
  3. הכנת וביצוע ראיון בנושא חומר המטלה – עמוד מסכם לראיון
  4. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
  5. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, ללא ציון, עד 100 מילה.

הגשת המטלה, כאמור, עד 8 בספטמבר לפורטל.