ארכיון תגית: סוגיות נבחרות בניהול

אסטרטגית הפעולה של עסק חברתי – הקמתו וניהולו: סוגיות נבחרות בניהול

ביחידה הקודמת ערכתם בדיקה לגבי מהותו של עסק חברתי – כיצד ניתן להגדירו, לאפיינו, והאם יש בכלל הגדרה מוסכמת למבנה תאגידי של עסק חברתי.

ביחידה הנוכחית נמשיך את החיפוש והבדיקה, והפעם נצלול לסיפור מקרה, מתוך ספרם העדכני של פרופ' בני גדרון (חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים) וד"ר ענבל אבו  "עסקים חברתיים בישראל: מהדרה להכלה חברתית וכלכלית".

הפרק השני בספר זה מוקדש לעסק חברתי שמכונה "Call יכול" שהוא "call center" המספק שירותים של מוקד טלפוני במיקור חוץ על ידי העסקתם של אנשים עם מוגבלויות.

ניהולם של מוקדים טלפוניים אינו פשוט, בעיקר אלו אשר מטפלים בשירות לקוחות. מוקדים רבים מאופיינים בשחיקה גבוהה – למשל בגלל שרוב העבודה עוסקת בשירות לקוחות שפונים למוקד במצבים של כשל ולפיכך מגיבים בצורה אגרסיבית, תנאי התשלום אינם גבוה בד"כ, לעיתים מדובר באוכלוסיות של עובדים זמניים כגון סטודנטים, ועוד ועוד. מוקד לקוחות אופייני, למשל של חברות סלולאריות, עלול להגיע לתחלופה של עשרות אחוזים מצוות העובדים במוקד בטווח של שנה אחת, מה שגורר עלויות גבוהות של הדרכה והכשרת עובדים, וכמובן פוגע בשירות.

דווקא העסקתם של אנשים עם מוגבלויות, שאין להם קושי בהכרח להיות מוקדנים טובים, אך רבים מהם התקשו למצוא מקום עבודה הולם במשך שנים, עשויה להיות פתרון מעניין לבעית התחלופה. הקושי שלהם למצוא מקום עבודה במקומות עבודה שגרתיים, בשילוב עם היווצרותה של קהילה חברתית ותומכת במקום עבודה שכזה, עשויים להביא לכך שעובדים במוקד שכזה ישארו במקום העבודה זמן ארוך לאין שיעור, לעומת עובדים "רגילים" במוקד "רגיל". נדגיש שאין מדובר במקום עבודה שיקומי, ולפיכך העובדים אמורים להפגין תפקוד סביר, לקבל שכר המקובל בענף, אך לעיתים להשתתף בקבוצות טיפוליות או במסגרות תמיכה שאינן אופייניות כמובן למקומות עבודה רגילים.

אז אם ביחידת הלימוד הקודמת התבקשתם לברר מהו עסק חברתי, הרי ביחידה הזו נעלה מדרגה וננסה לאפיין עקרונות בניהול של עסק חברתי.

הנכם מתבקשים לקרוא את סיפור המקרה של מוקד הטלפונים, העסק החברתי call-יכול בעמודים 39-67 בספר הנ"ל, המצורף כתדפיס בפורטל הקורס.

הנכם מתבקשים:

א.     לתאר בשני עמודים את מהות הפרק תוך דגש על הרכיבים המשמעותיים ביותר לדעתכם (עד 600 מילים).

ב.     לאור הפרק התמקדו בנושא אחד שנראה לכם בולט ומעניין במיוחד, ושבו יש לכם גם ידע קודם או ניסיון מקצועי. לדוגמה: ניהול משאבי אנוש של החברה, אסטרטגיה, שיווק וכדומה. הגדירו את הנושא אותו בחרתם, הסבירו בקצרה מדוע בחרתם אותו – הן מהסיבות האישיות (ידע קודם, עניין וכדומה) והן מבחינת חומר הקריאה – איזה חלק בחומר הקריאה רלוונטי אליו (פסקה עד שתיים).

ג.      חפשו מאמרים או חומר מקצועי בתחום אותו בחרתם – תיאוריות, מודלים, סוגי אסטרטגיות, או כל חומר עזר אחר שיעזור להם לנתח את תיאור המקרה הנ"ל, אשר קשור כמובן לנושא אותו בחרתם בסעיף הקודם. תוכלו להיעזר כמובן בקורס/ים שלמדתם במכללה באותו תחום, ולהשתמש בחומר הקורס לצורך ניתוח תיאור המקרה בכל אופן שתבחרו. נסו לתאר את התיאוריות או הרקע האקדמי שאליהם נחשפתם ושעשוי לפרש ולהסביר את התנהלות החברה, אופן הקמתה, עקרונות פעולתה וכו'. תארו כל זאת בשניים עד שלושה עמודים.

ד.     סיכום ויישום: דמיינו שיזם חברתי פונה אליכם ומבקש את ייעוצכם כיצד ניתן להקים עסק חברתי. (כרגע תתמקדו רק בנושא בו העמקתם בסעיפים הקודמים ולא בהיבטים רחבים ואחרים הקשורים להקמת עסק חברתי). לאור זאת, מה תמליצו ליזם? מה הם לדעתכם הרעיונות המרכזיים שצריך לזכור ולהדגיש בתחום אותו בחרתם לנתח, מה יהיו הגורמים שידחפו להצלחה? נסחו הנחיות של "עשה" ו"אל תעשה" בהקמת ובניהול העסק החברתי (כאמור – רק בנושא בו התמקדתם בעבודה זו).

הגשת המטלה עד יום שלישי 19 באפריל בפורטל

 

ברוכים הבאים – סוגיות נבחרות בניהול

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

כל סוף הוא התחלה חדשה: לפרוש בכבוד – משימת סיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ו

הקורס שלנו עומד לקראת סיומו, וכפי שכתבתי בתחילת הקורס, "כל סוף הוא התחלה חדשה". זהו הרעיון שעמד ועומד מאחורי הנושא המרכזי של הקורס שלנו, בנוגע לגיל הפרישה, ולחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לאינטגרציה של הידע, המחשבות, הרעיונות שהצטברו אצל כל אחת ואחד מכם לאורך הקורס והפיכתו למסמך בר-משמעות. אין הכוונה להוסיף עוד ידע ומשימות קריאה נוספות, אלא לחזור לחומרי הקורס, למטלות שביצעתם, ולבחון כיצד ניתן לתרגם את כל אלו לרעיונות יישומיים ולרעיונות ומחשבות שישארו עמכם גם בעתיד.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אם אחזור לדברי המבוא שלי בתחילת הקורס, הרי שהזקנה והפרישה אינם פופולאריים במיוחד. אנשים שואפים להגיע לזקנה מכובדת, לפרוש בכבוד, אבל האסוציאציות שלהם, של כולנו, ואפילו של מוסדות עסקיים ומוסדות השלטון בנוגע לתקופה זו נוגעים לקושי, לחולי, לסיום החיים הקרב.

אך כל אלו סטריאוטיפים מיושנים למדי. גיל הפרישה הוא גיל צעיר למדי כיום, שאחריו לאדם פוטנציאל התפתחות ועשייה של 20-30 שנה. חשבו על עצמכם לפני 20 שנה או בעוד 20 שנה, זהו טווח זמן עצום שניתן לממש בו חלומות, יכולות, ניסיון חיים שהצטבר… אנו בתקופה ששינוי תפיסת הזקנה היא משימה חברתית וכלכלית מחייבת. התפיסה של גיל הפרישה כזקנה שמובילה לסוג של פרישה מהחברה ומחיי העשייה גורמת לנזק רב, הן לפורשים שאיכות חייהם נפגעת ופוטנציאל המימוש שלהם למעשה נבלם, אך גם לחברה כולה – לצעירים שלמעשה נדרשים לממן את האוכלוסייה המבוגרת שהיקפה הולך ומתרחב, לפריון העבודה של השוק, ועוד.

לצורך ביצוע עבודת הסיום הנכם מתבקשים לחזור לארבעת מטלות הקורס שהגשתם ולעיין בהם. היזכרו בדברים שכתבתם בהקשרים השונים. כעת לאחר הרענון גשו לביצוע המשימה הבאה:

דמיינו תחרות "תכניות עסקיות חדשניות" שפורסמה בשוק. הזוכה בתחרות (וירטואלית) זו יזכה בכבוד וגם במימון לתכנית העסקים שהציע. אגב, תחרויות כאלה מקובלות מאוד במקומות רבים בעולם, ולא מעט עסקים יזמיים של צעירים התחילו בצורה שכזו.

במשימה הנוכחית תבצעו סימולציה לעצמכם בהגשת תכנית שכזו בנושא פתרונות לגיל השלישי. שימו לב – אין הכוונה בבנית תכנית עסקית פיננסית – החלק הזה דווקא אינו החלק המהותי כאן. החלק המרכזי הוא "הרעיון" שעולה בדעתכם בנוגע לארגון / עסק / שירות או כל תוצר אחר שהייתם מעוניינים להקים, אילו היו לכם האמצעים לכך, ואשר מתקשר לפוטנציאל שעולה מאוכלוסית הגיל השלישי – אוכלוסיה של פורשים, אשר תפקודם בחיים תקין לא פחות מאלו שעדיין בשוק העבודה בעשור שקודם לגיל הפרישה.

יודגש ש"הרעיון" אינו חייב להיות קשור ישירות לגיל הפורשים, אינו חייב להיות פתרון לבעיה כמכלול, הוא יכול להתמקד אפילו בהיבט צר וספציפי של הנושא כולו.

המשימה הנוכחית תתפרש על פני 3 עמודים שמתוכם יוקדש עמוד אחד יוקדם לרציונל, לרקע, לרעיון העסקי / שירותי שהנכם מעוניינים להציע. מבוא זה יהיה מבוסס על ממצאי ארבעת המשימות שהגשתם לאורך הקורס עד כה, כמובן רק במה שרלוונטי, וכמובן שניתן להשלים בו פרטים בהתאם לצורך.

העמוד השני יוקדש לתיאור המיזם שלכם, הן למאפייניו וכיצד יפעל, והן לגבי השאלה מה הוא מחדש, במה הוא עונה על הצורך שהוגדר במשימה זו ובקורס כולו. נסו לתת גם הערכה תקציבית כללית לפרויקט, למרות שאין הכרח לעשות זאת.

בעמוד השלישי והאחרון נסו לסכם את האימפקט – ההשפעה, שהיתה לעיסוק בנושאי הקורס עליכם, האם התחברתם? מה עורר בכם סקרנות ורצון לפעול? מה גרם דווקא התרחקות ורתיעה. ניתן להוסיף כמובן כל הערה או התייחסות אישית שלכם, כעת עם סיום הקורס והפרידה.

הגשת המטלה עד ליום שלישי 21 ביוני

תודה לכולכם על ההשתתפות הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמשימות האקדמיות השונות

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה: אפילוג

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה: אפילוג

הקורס שלנו על סף סיום, עברנו במהלכו דרך ארבע זוויות התבוננות שבאמצעותם נחשפנו להיבטים שונים של "מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה" כפי שהכריזה כותרת הקורס של הסמסטר הנוכחי. נותרה בפנינו רק משימת הסיכום של הקורס, ונותרת השאלה כמובן, כיצד נפרדים, כיצד מסכמים, כיצד "אורזים" את הלמידה לתוך ערכה שימושית, כיצד בוחנים את השפעתה על מחשבות ויישומים בחיים שמחוץ לעולם הוירטואלי, ולא פחות חשוב – מה היו המחשבות והאסוציאציות שהתעוררו בכל אחת ואחד מאיתנו במהלך הקורס, שכן ליבת הלמידה האקדמית, גם בתחום פרקטי כמו מנהל עסקים, אינה ממוקדת רק ביישומים "מחר בבוקר במשרד" אלא דווקא על מערכי חשיבה ועיבוד קוגניטיביים ורגשים שמשפיעים עלינו כאשר אנחנו לומדים בקורס אקדמי ובכלל.

הסוגיות האמורות רלוונטיות כמובן לליבת הנושא וההיבטים שמעניינים אתכם בקורס (נושא המעורבות בעולם העבודה), אך ניתן לבחון אותם כתהליך מקביל גם על תהליך הלמידה והמעורבות שלכם בקורס הנוכחי. שהרי באמצעות האתגר, העניין, הקושי, הפרקטיקה, שבהם אופיינה מעורבותכם ומחוייבותכם האישית בקורס הנוכחי ניתן לבדוק במעין מיקרו קוסמוס סוגיות בנוגע לאתגר, עניין, קושי ופרקטיקה בחיי העבודה ובחיים בכלל.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלת הסיכום הנוכחי הנכם מתבקשים לכתוב "יומן מסע אישי" אשר סוקר את חווית הלמידה בקורס הנוכחי ומסכם אותו עבורכם ממספר זוויות. למשל, רמת העניין האישית שלכם בכל אחת מהמטלות, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? וכדומה (הקדישו עד חצי עמוד לכל אחת מארבעת משימות הקורס, כלומר, חיזרו על התהליך האמור ארבע פעמים, בהתאמה).

בהמשך לחצי העמוד הנ"ל, עבור כל נושא ונושא, פרטו במה הייתם מעוניינים להעמיק אם היה ברשותכם עוד זמן ומשאבים? בצעו חיפוש במנוע חיפוש או במאגרי המידע האלקטרוניים של ספרית הקמפוס והדגימו זאת באמצעות מאמר או פוסט שמצאתם (הוסיפו קישור או מראה מקום למקור). סכמו והסבירו אותו בפסקה או שתיים קצרות – את מהותו ואת היישום שלו (סך הכתיבה על כל נושא, כולל החלק הראשון והחלק השני, לא יעלה על עמוד אחד, דהיינו, בסך הכל עד ארבעה עמודים לנושאי הלמידה בקורס במצטבר).

לבסוף, הקדישו את העמוד האחרון של מטלת הסיכום לתהליך הלמידה בקורס הנוכחי, השונה מקורסים אחרים בהתנהלותו. התייחסו לסוגית הלמידה בשיטה זו כמו שהתייחסתם קודם לכן לכל אחת ממטלות הלמידה, דהיינו, מה היתה רמת העניין האישית שלכם בשיטת למידה זו, מה עניין אתכם במיוחד ומדוע? האם ניתן לזהות אילו רכיבים השפיעו עליכם להגברת או הפחתת מעורבות ומחוייבות? האם מה שחיבר או הרחיק אתכם קשור גם לאתגרים ומצבי חיים מחוץ לקורס הנוכחי? כמו כן, וכמו בהתייחסות למטלות הנ"ל, הגדירו היבט בשיטת הלמידה מרחוק שהיה מסקרן אתכם להעמיק לגביו, והדגימו אותו במאמר או פוסט שחיפשתם כמו במקרים הנ"ל במנועי החיפוש או במאגרי הספריה של הקמפוס (היקף התשובה הכולל עד עמוד אחד).

תודה לכולכם על השתתפותכם הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמעשיכם בהמשך

מאורן וצוות ההוראה של הקורס

הגשה עד 5 בפברואר 2016

 

אסטרטגיה של אושר 2.0 – חזון אישי: מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ו

לפני  מספר שנים התבקשתי לכתוב מאמר לכתב העת אודיסאה בנושא פסיכולוגיה חיובית. החלטתי להרחיב מעט את היריעה מעבר למבוא המקובל שהייתי מתאר בדרך כלל, ולצרף אל המאמר "תפיסת עולם" שהתגבשה אצלי בשנים האחרונות, המבוססת כמובן על המחקר בפסיכולוגיה חיובית, ומצויה על הגבול בין חשיבה הומנית – אישית לעובדות מדעיות.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים להוריד או/ו לקרוא את המאמר בקישור הבא . נסו לקרוא אותו ותוך כדי הקריאה התמקדו בשאלות האושר הסובייקטיבי שלכם, במיתוסים ובאמיתות שאתם מייחסים לאושר, לאכזבות ולהתפכחות מאשליות של אושר מזויף, ב"נוסחאות" לאושר ו/או לחיים מאוזנים אשר גיבשתם לעצמכם במהלך השנים.

במטלה הנוכחית הרביעית והאחרונה במספר בקורס הנוכחי (לפני המטלה המסכמת הקצרה שתסיים את הקורס, אך בה לא נלמד חומרים חדשים), תתבקשו לתאר באופן אסטרטגי ואינרטרוספקטיבי (בהתבוננות פנימית) את מהלך חייכם המקצועיים בעתיד 2.0, כפי שהנכם מתכננים אותו כעת, כפי שאתם שואפים שיתפתחו עבורכם, וכל זאת ברוח המאמר שקראתם. ניתן להשתמש בשפה ספציפית ויישומית שממש מתארת פיתוח קריירה ומשימות, אך ניתן גם לתאר את הדברים בצורה "פילוסופית", רגשית, או בכל אוריינטציה אחרת שתחברו ובשילוב ביניהן. זוהי הזדמנות לפיתוח אישי ולכן מומלץ לבצע משימה זו על עצמכם, אך מי שאינו מעוניין בכך מכל סיבה שהיא, וללא צורך בהסברים, יכול לראיין אדם אחר ולתאר אותו בעבודה זו באופן אנונימי ללא חשיפת פרטיו האישיים.

לצורך ביצוע המשימה אנא בצעו את השלבים הבאים:

  1. כתבו כרטיס ביקור קצר על עצמכם הכולל כמה פרטים דמוגרפיים, מקצוע, תפקידכם המקצועי, השלב המקצועי בו אתם נמצאים בחיים, כמו גם "הדבר הבא" שתרצו לעשות. במידה והחלטתם לכתוב על מרואיין אחר, הציגו אותו כמובן עם פרטים (מגדר, תפקיד וכו') אך מבלי לחשוף את זהותו האישית. אם כתבתם על עצמכם הקפידו לכתוב רק דברים שאתם מרגישים נוח לכתוב אותם בעבודה זו, כאלה שמעוררים גאווה או השראה. אינכם נדרשים לחשיפה אישית, למעט הדברים שתרצו לספר.
  2. חלקו את המאמר לשלושה עד ארבעה פרקים לפי ראות עיניכם. כל פרק מייצג נושא שאליו תתייחסו בהמשך, בהקשר של חייכם המקצועיים ו/או תפיסתכם לאושר וסיפוק. יש אפשרות לצרף לפרק אחד חלקים שונים מתוך המאמר שאינם בהכרח ברצף. אין צורך לכסות את כל הטקסט.
  3. עבור כל אחד מהפרקים שהגדרתם כתבו פסקה קצרה המתארת אותו תוך ציטוט של כמה מילים/משפטים מתוכו. כמו כן הוסיפו כותרת ראשית ייחודית לכל פרק כזה, וכן שאלת מחקר אישית שברצונכם לבחון סביבו.
  4. לגבי כל פרק כתבו את הדילמות המקצועיות / האישיות שהנכם (או המרואיין שלכם) מתמודד עימם, נסו לתאר ממצאים ועובדות שעשויים לענות על שאלת המחקר האישית שניסחתם עבור פרק זה, הדברים שעוזרים לכם או מעכבים אתכם כדי לענות עליה.
  5. לאחר שנתתם מענה לכל אחד מהפרקים, כתבו מספר שורות "חזון אישי" לסיכום, המתכנסות ליעדים, המשימות, החלומות שלכם לאור כל מה שכתבתם עד כה, לאור השלב בו אתם מצויים בחייכם המקצועיים, וברוח המאמר שקראתם.

בהצלחה.

הגשה בפורטל עד ליום שלישי 5 בינואר 2016

"הקימור היפה" – Belgirate      מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול, סמסטר א' תשע"ו

לפני שש שנים בדיוק בשנת 2009 העברתי לראשונה קורס סדנאי בלמידה מרחוק במכללה. עמיתתי לצוות ההוראה של הקורס, קרן ליפינסקי-קלע, ואנוכי, בנינו מסגרת שהלהיבה אותנו מאוד, שהגיעה מעקרונותיה של הלמידה ההתנסותית של וילפרד ביון ותיאורית יחסי הקבוצות מיסודו של מכון טביסטוק בלונדון בו פותחה לפני יותר מ-70 שנה גישה לחקר תהליכים לא מודעים בארגונים, אשר הושפעה כמובן מהגישה הפסיכואנליטית שהחלה לצמוח בלונדון בעקבות פרויד.

הקורס שלנו כלל מסגרת מובנה של בלוג, זמני ביצוע, קבוצות משימה וכו', אבל בניגוד לקורס מסורתי כמו זה הנוכחי, כל תוכן הקורס לא הוכתב מראש על ידינו, צוות ההוראה, אלא נבנה והיה פתוח להחלטה ופיתוח בלעדיים של הסטודנטים – הם הציגו עצמם זה לזה בבלוג והתבקשו למעשה לבחור ולמלא את תוכן הקורס בהנחייתנו. אנו התמקדנו רק בגבולות המשימה, לא בתוכן הלימוד.

אכן זו היתה הרפתקאה של ממש, אך לא חזרנו עליה מאז שוב. כמות ההשקעה הן שלנו בסגל והן של הסטודנטים היתה כה רבה, וההתנגדויות שהיה צריך לחצות תוך כדי תנועה היו כה עוצמתיות, שהסתפקנו בתיאור החוויה במאמר. את הקורס העברנו, כאמור,  לפני שש שנים בעת שעברתי כאן, בעיירה מנומנמת בשם "בלג'ירטה" באיטליה, בה התקיים אז כנס בינלאומי של מכון טביסטוק אשר מתקיים כאן אחת לשלוש שנים ואליו מתאספים מכל העולם בכירי ומנחי גישת יחסי-קבוצות, או הגישה ה"פסיכואנליטית-מערכתית" כפי שמכונה לעיתים. לאחר מכן, לפני שלוש שנים הצגתי את המאמר של קרן ושלי בכנס 2012 כאן באותו מקום, בבלג'רטה, וכרגע ממש, שלוש שנים נוספות לאחר מכן ב-2015 אני יושב באותו מקום עצמו, על מרפסת עם תצפית לאגם מאג'ורה, וכותב אליכם, כפי שעשיתי באותו קורס סדנאי מתוקשב לפני שש שנים. מחר בערב יצא לאור הספר שמסכם את הרצאות הכנס הקודם, ובו יופיע בין היתר המאמר שקרן ואני כתבנו. בחרתי להקדיש את המטלה השניה בקורס לנושא המאמר, ואני מצרף בפורטל הלימוד תקציר שמהווה כשליש מהמאמר המקורי, המתאר את עיקר הדברים והתהליכים. לקראת המשימה הנוכחית הנכם מתבקשים להוריד את הקובץ מהפורטל ולקרוא את המאמר המקוצר בגרסתו בעברית. כמובן שאם מישהו מכם יהיה מעוניין לקרוא את המאמר המלא באנגלית, אשמח להעלות אותו בהמשך לפורטל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

שש שנים לקח אם כך התהליך, מרגע הביצוע, לרגע הדיווח והחשיפה. האירוע עצמו אינו מרכזי בחיי, אך הוא מלווה ומסמן, כמו חוט משי שזור על קו הזמן של חיי, תהליכים, זכרונות, מטרות, אכזבות, והתבוננות כלפי העתיד. אלו היו שש שנים אינטנסיביות ויוצאות דופן בחיי – בעת העברת הקורס לפני שש שנים הייתי עדיין ראש המחלקה לשיווק ופרסום, ועיקר עיסוקי היה בייעוץ פסיכולוגי ועסקי מחוץ למכללה למנהל. אם מישהו היה מספר לי אז, שבעוד שש שנים אהיה בקדנציה השניה שלי כדיקאן ביה"ס למנהל עסקים, זה היה מעורר בי חיוך ותנועת יד מבטלת. ואכן זמן לא רב לאחר מכן נוצרה הזדמנות לא צפויה ולקחתי על עצמי את תפקיד סגן דיקאן ביה"ס, ואחרי שנתיים נוספות את תפקיד דיקאן ביה"ס. חזרתי לכאן כעת, לבלג'רטה על חוף אגם מאג'ורה, מהווה מעין מקפצה בזמן, כאילו רק אתמול הייתי כאן לאחרונה לפני שלוש שנים, כאילו רק לפני שבוע הייתי פה בזמן העברת הקורס הראשון לפני שש שנים. אני חולק עמכם כעת מחשבות וזיכרונות שלרובכם אינם אומרים הרבה ברמה אישית, אבל אם תתחברו כעת לסנטימנט שמוטבע כאן באותיות, ותעבירו אותו במיתרים דקים אל תוך לבכם וזיכרונותיכם, תהיה זו אולי גם עבורכם הזדמנות מיוחדת להתבוננות נוסטלגית ורטרוספקטיבית על עצמכם. הרשו לעצמכם להתבונן מספר שנים אחורה, לחפש נתיבים ונקודות זמן בחייכם האישיים והמקצועיים שמספרים לכם משהו. זה לא חייב להיות משהו גדול ודרמטי. כל הסיפור שתיארתי לכם לא טלטל את חיי, אבל דווקא בגלל היותו מוגבל ומוגדר בזמן, מקום ושרשרת אירועים, הוא משמעותי עבורי, כמו קפסולה שקופה של זמן בה ניתן לשמר זכרונות וכמיהות לשליפה ושימוש בזמנים מתאימים.

אני מזמין אתכם לשאול ולתהות, לגלות רוח של חקרנות וסקרנות, ואם אפשר אפילו לאתגר את עצמכם מחוץ לאזורי הנוחות שלכם, בנוגע למעורבותכם בעבודה ובחיים, לתשוקות שלכם, לייעוד, והיכן אולי תרצו להיות בהמשך. מילכוד 22 עליו תקראו עוד מעט מצוי בין המדרגות הנמוכות של מאסלו שבהם אנו מחפשים את אזור הנוחות והשלווה, לבין המדרגה החמישית שבה אנו מסתובבים עם אנרגיה והיפראקטיביות חיובית המחפשת ייעוד ומשמעות. החלק העצוב והבלתי פתור עדיין עבורי, שעולה מתוך סיפור הקורס שתקראו מייד, הוא שגם אם כוונתנו להלך על המדרגה החמישית, הרי שהלחץ, העומס, החרדה, ועוד רשימה של מילים כבדות שכאלה, מורידות אותנו במהרה לפעולה באזור הנוחות של מדרגותיה הנמוכות של פירמידת הצרכים של מאסלו.

ברוח הקורס אודותיו תקראו מייד, אני משאיר לכם להחליט על מה לכתוב את המטלה השניה. היא צריכה לעסוק באופן ישיר למדי בסוגיות שעולות מתוך המאמר, אך באופן שאתם מתחברים אליהם. כמובן שצריכה להיות בה רלוונטיות לסוגיית המעורבות engagement כפי שהתחלנו לדון בה במשימה הקודמת (בהקשר של לימודיכם האקדמיים, בעבודה, ו/או בכל הקשר אחר). אורכה תהיה בין 500-1000 מילה, ומתוכם הקדישו כ-200 מילה להסביר את האופן שבו התמודדתם עם המשימה הנוכחית, כלומר – כיצד תהליך קבלת ההחלטות שלכם פעלה במצב העמימות בו נוסחה המטלה הנוכחית, שהיא אגב, כה דומה לאופן שבו מטלות ניתנות ונלקחות בארגונים שבהם אנו פועלים.

בהצלחה, אורן

הגשת המטלה לפורטל עד יום שלישי 25 בנובמבר

מעורבות, מחוייבות, Engagement – בעולם העבודה: מפגש ראשון עם הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ו

מעורבות, מחויבות, Engagement – בעולם העבודה
מפגש ראשון עם הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ו

במסמך שלהלן אציג את הרקע לקורס כולו, הן מבחינת תוכן אקדמי והן מבחינה מינהלית, אתאר את שלבי הלמידה, ואציג בפניכם את משימתכם הראשונה בקורס. 

רקע, פתיחה והזמנה לרוח של חקרנות וסקרנות בלמידה מסוג "שונה"

האם כבר התארסתם? המונח "אירוסין" בעברית מתייחס לאירוע או מועד ההתחייבות ההדדית של בני זוג לקראת נישואיהם. תרגומו לאנגלית מרחיב משמעותית את היריעה: Engagement, מילה אשר מבטאת לא רק חוזה והתחייבות זוגית, אלא מחוייבות לנושאים רבים אחרים, למשל, מחוייבות לעבודה או למדינה, כמו גם מונח המכיל במשמעויותיו חוסר-זמינות לאנשים ולנושאים אחרים ("הוא עסוק במשהו אחר, הוא אינו יכול לדבר איתך עכשיו"). בנוסף לכל אלו, Engagement אינו רק שם-עצם מופשט המייצג סוג של הסכם או הסכמה למחוייבות זוגית. זהו מונח המשמש גם לתיאור פעולה אקטיבית ומשמעותית – להיות מעורב ומחוייב, להיות מרותק למשהו עם סקרנות ודבקות, כך שמדובר למעשה, מקצה אל קצה, במונח המייצג את אחת הפעולות המייחדות את המין האנושי על תבונותיו, רגשותיו, והישגיו. למעשה, ללא מחוייבות שכזו, דבר אינו צומח, קשרים חברתיים אינם נרקמים, ארגונים, חברות ומדינות אינן משגשגות. האירוסין והמעורבות-מחוייבות מבטאים כמיהה ותשוקה – Passion, אותו מונח שכל כך הרבה אנשים כמו גם ארגונים, כמהים אליו, מתוך הבנה שהוא מקור מים-חיים לנאמנות ופריחה.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | אם הגעתם לכאן באופן בלתי צפוי הנכם מוזמנים להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

בסמסטר הנוכחי נעסוק, אם כן, ב-Engagement במובנו הנרחב ביותר. נעסוק במחוייבות בעבודה ובשאלה היכן עובר הקו הדק בין Work Life Balance, מסירות לעבודה, או וורקוהוליזם, נשאל את עצמנו האם יש הבדלים מגדריים במחוייבות לעבודה או במחוייבות למערכות יחסים, ומהי בעצם מחוייבות לעבודה, הן בהקשר של שייכות העובד לארגון, אך גם בהתמסרות האינדיבידואלית של אדם לדברים שהוא אוהב ונהנה לעסוק בהם. מחוייבות, כך אטען בהמשך הסמסטר, היא מילת הקסם לבניית חוסן ועמידות בפני משברים, אך גם עקב-אכילס שעלולה ליצור סדקים ואכזבות.

לפני שנמשיך הלאה ונעמיק לנושא הלמידה שלנו בקורס, אני מעוניין להציג בפניכם את מבנה הקורס שלנו ומאפייניו. אם אתם מעדיפים להישאר ולהתמקד כרגע בתוכן הקורס, דלגו ישירות להוראות המשימה הראשונה למטה, וחיזרו לכאן בהמשך.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

הקורס הנוכחי, "סוגיות נבחרות בניהול" המתחיל השבוע, ימשך לאורך סמסטר א' ויועבר בהנחייתי ובהנחייתן של לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי. ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר על ידי זו השנה ה-18 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. בשבוע שעבר פרסמתי ב"דה-מרקר" כתבה שמתארת את ההיסטוריה המוקדמת של הקורס והמגמות שאנו מובילים כיום בביה"ס למנהל עסקים בתחום זה, אם הנושא מעניין אתכם אתם מוזמנים כמובן לעיין בכתבה.
ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק, או ללמידה מקרבת כפי שהיינו רוצים לכנותה. אחד המשתנים החשובים ביותר בקורסים מהסוג הזה הינה השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – "און-ליין" , מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" שבו הסטודנט קובע את המועד המתאים עבורו ללמידה. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" לפיה הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו "לוח מודעות אלקטרוני" על גבי האינטרנט אשר מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.
אודה בשקיפות שבאופן אישי העדפתי תמיד הוראה בעלת נוכחות אישית ובין-אישית בכיתה עם הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק וירטואלית מול מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה בלוחות זמנים כמו במקרה של הרצאה פרונטאלית, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים ושלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת לעבוד באופן אינדיבידואלי. זהו סוג ייחודי של למידה, היא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני רב-השנים עם פורמט הקורס הנוכחי אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים דיכוטומיים למדי: ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים במהלך הקורס ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.
אז לאן תשתייכו אתם – כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

כמה מילים לגבי הרכיבים המנהליים של הקורס – הוא כולל 5 יחידות לימוד, הראשונה הנוכחית שתהיה אוורירית יותר ותכלול 10 נקודות, האחרונה גם היא פחות עמוסה שתכלול 15 נקודות, וביניהן 3 עבודות מעמיקות יותר שתכלולנה 25 נקודות כל אחת.

היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל אחת משלושת מטלות הליבה של הקורס כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים שנחסך בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים כמו זה הנוכחי שאכתוב כאן בבלוג האקדמי שלי.
צוות ההוראה בקורס כולל מעבר אלי את לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי. שלושתנו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ.
הלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים.

במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם לירון, גליה או עימי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות. וכעת כמובטח, הבה נצלול לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה. ההתחלה לא תכלול עדיין למידה של מאמר או חומר חדש, אלא עבודת חקר אישית של כל אחת ואחד מכם, שתייצר פתיח לקורס ותשתית לקראת יחידות הלימוד הבאות.

משימה ראשונה: אסוציאציות חופשיות

המשימה הראשונה לא תגיע מבחוץ במובן האקדמי המקובל, היא תגיע דווקא מבפנים בכדי לחבר אתכם לנושא מחוייבות ומעורבות דרך למידה התנסותית, וזאת לפני שתתחילו לקרוא ולהעמיק בנושאים אלו בהמשך הקורס.

הייתי רוצה לבקש מכם לפיכך להתחבר לאסוציאציות החופשיות שלכם בנוגע למה שהמונח "Engagement" מעורר בכם, ולבצע בעקבות זאת עבודת חקר קטנה, כזו שעדיין נאיבית ונקייה מיידע שיגיע בהמשך.

הנכם מתבקשים:

  1. לציין בכתב בצורה חופשית ללא סדר מחייב סדרה של מילים וביטויים שעולים בראשכם ובדמיונכם לאור הדברים שתיארתי זה עתה (פסקה)
  2. לספר בקצרה אירוע בעל משמעות מבחינתכם שמייצג מחוייבות בעבודה ולהסביר מדוע דווקא הוא עלה בזכרונכם כעת בהקשר הנ"ל. כתבו כמובן משהו שאתם מרגישים נוח לחלוק אותו בהקשר הנוכחי עם צוות הקורס, רצוי משהו חיובי שמספר על כוחות, הצלחות, כמיהות, מהדברים שנחמד לספר עליהם, מסוג הדברים שנחמד היה אפילו "לשכפל" אותם אם היה ניתן (חצי עמוד)
  3. בצעו חיפוש גוגל סביב כמה מהמילים שציינתם בסעיף 1, דווחו על התוצאות והדברים שמצאתם בחיפוש זה, הדגישו מה צפוי היה מראש, ומה דווקא הפתיע אתכם בפירוש שמנוע החיפוש הציע לכם בחיפושיו (שתיים-שלוש פסקאות)
  4. סכמו בכחצי עמוד, לאור מה שכתבתם עד כה, ולאור מה שאתם מרגישים וחושבים לנוכח המונחים מעורבות, מחוייבות, Engagement – מה מעניין אתכם ללמוד ולהכיר יותר לעומק במהלך הקורס הנוכחי – על עצמכם, על ארגונים, ולמעשה בכל הקשר אחר.

מועד ההגשה האישי לפורטל: יום שלישי 3 בנובמבר 2015.

בהצלחה, ושיהיה לכולנו סמסטר מלא עניין ו-Engagement

צוות ההוראה – אורן, לירון, גליה

סילבוס אלקטרוני – סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק סמסטר א' תשע"ו

סילבוס אלקטרוני ותקציר הקורס: סוגיות נבחרות בניהול
Selected Issues in Management
קוד קורס: 2124067

מנחה הקורס: פרופ' אורן קפלן

רשתות חברתיות:

בלוג אקדמי אישי: www.orenkaplan.com

פייסבוק: www.facebook.com/or.n.kaplan

לינקדאין: www.linkedin.com/in/okaplan

שעות קבלה ומיקום: בעיקרון האינטראקציה עם צוות ההוראה תתקיים באופן אלקטרוני בשל היותו של הקורס בלמידה מרחוק. שעות קבלה למקרה הצורך בימי א' בין השעות 15:00-16:00 בלשכת דיקאן בית הספר.

צוות ההוראה:

גליה שוץ-לוי GaliaLe@colman.ac.il

לירון חזן-טנדלר liront@colman.ac.il

תקציר הקורס:

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" הינו קורס ה"למידה מרחוק" הותיק ביותר במסלול האקדמי משנת 1997. הוא מעוצב כקורס בחירה שיוצר אינטגרציה בין תחומי לימוד מגוונים ומציב בפני הסטודנטים אתגר אקדמי מסוג שונה מהמקובל בשל שיטת הלימוד המבוססת על הנחיה מרחוק, קריאת מאמרים מקצועיים, והתמודדות עם יישום עסקי/ניהולי של החומר האקדמי בשיטה של לימוד עצמי וקבלת היזון חוזר על הביצועים. הקורס מועבר בגישה "א-סינכרונית", דהיינו, הוא אינו קורס מקוון אלא "קורס בהנחיה מרחוק" אשר אינו כולל הרצאות פרונטליות. הוא מורכב מאוסף משימות קריאה תיאורטיות ויישומיות הנבנות בכל סמסטר מחדש באופן ייעודי לנושא מרכזי שנבחר על ידי מרכזו האקדמי של הקורס. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ומידה של סקרנות ויכולת לעבוד לבד, הוא מתאים לפיכך בעיקר לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית.

מטרות ויעדי הקורס

יעדי הקורס ניתנים להגדרה ברמת התוכן וברמת התהליך: ברמת התוכן מטרתו לחשוף את הסטודנטים לנושא אקטואלי ומתקדם המתקשר באופן אינטרדיסציפלינרי ללימודיהם במינהל עסקים. ברמת התהליך מטרת הקורס לפתח אצל הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית, יכולת קריאה ויישום של חומר אקדמי, ויכולת הבעה בכתב של פרויקט תיאורטי-יישומי תוך הפרדה של עיקר מטפל ויצירת עניין אצל הקורא.

תיאור תמציתי של הקורס:

הקורס כולל 4 מטלות שוטפות ובנוסף מטלת סיום אשר מוגשות בהפרש של כשבועיים זו מזו לאורך הסמסטר. כל מטלה עומדת בפני עצמה, למעט מטלת הסיום שמטרתה לייצר אינטגרציה לחומר הלימוד בסמסטר שחלף.  במהלך המטלות הסטודנטים מכוונים לחומרי קריאה מגוונים ולפעילות יישומית מסוגים שונים במטרה להטמיע את חומר הלימוד. היקף ההגשה של כל מטלה נע בד"כ בין 3 עד 7 עמודים. הסטודנטים נדרשים להתמודד בקורס זה עם כתיבה חסכונית ותמציתית כמקובל בעולם הניהול המודרני.

שיטות ההוראה

למידה מרחוק א-סינכרונית באמצעות הנחיה בהתכתבות ושיטות אלקטרוניות אחרות.

תנאים לעמידה בדרישות הקורס:

  • הקורס כולל חמש משימות לימוד והגשה. משקל כל אחת מהן 20% בציון הסופי.
  • הסטודנטים נדרשים להתעדכן במועדי ההגשה של המטלות בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המתפרסם בפורטל הלימודי ולהגיש את המטלות עד למועד האחרון הנקוב בו.
  • הגשה באיחור ללא אישור מראש תביא להורדה של 2% בציון העבודה עבור כל יום איחור עד למועד החזרת המטלות. לאחר מועד זה המטלה תיפסל.
  • ציון המעבר המינימאלי של הקורס הוא 60 כמקובל בבית הספר למינהל עסקים.
  • סטודנטים שיודעים מראש על קושי בהגשת מטלות במועדן מסיבות הולמות כגון מילואים, לידה וכו' מתבקשים לתאם מראש עם צוות ההוראה את אופן ההגשה.

תוכנית הקורס

תוכנית ותוכן הקורס משתנים מסמסטר לסמסטר ברוח שמו של הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" והם מפורטים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס. חמשת מטלות הלמידה וההגשה מתפרסמות זו לאחר זו, ולא מראש, כדי לאפשר תהליך למידה ביניהן (לא ניתן להכין את כל המטלות מראש), ולעיתים אף לבצע שינויים במטלות הבאות כתוצאה ממסקנות צוות ההוראה תוך כדי הסמסטר. יעשה מאמץ על ידי צוות ההוראה להחזיר מטלות לפני הגשת אלו הבאות אחריהן כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד ולהפיק לקחים על אופן ההגשה בין מטלה אחת למשניה.

רשימות קריאה:

רשימות הקריאה יפורטו לגבי כל מטלה ומטלה עם העלתה של זו ללוח המודעות האלקטרוני של הקורס. במידה וחומר הקריאה פתוח לציבור יתווסף קישור לאינטרנט, במקרים אחרים ישמרו חומרי קריאה במחיצה מתאימה בפורטל הלימודי.

כרוניקה של בועה ידועה מראש – מטלה שניה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר קיץ תשע"ה

שלום לכולם

המטלה הראשונה הוגשה ואנו מוכנים לצעוד לכיוון המטלה הבאה. לאור פניות שונות של תלמידי הכיתה בנוגע לעומס הכללי שעומד בפניכם בשלב הזה בלימודיכם, החלטנו להקל במעט באמצעות איחוד שתי העבודות הבאות למועד הגשה אחד ובאותו נושא למידה. הדבר יאפשר העמקה בנושא הספציפי שאותו בחרנו, וכן יאפשר דחיית ההגשה ל-8 בספטמבר. מכאן שהמטלה הקרובה תהיה כפולה הן מבחינת היקפה והן מבחינת הציון שתקבל, ואחריה תימסר להכנה המטלה האחרונה שאותה תתבקשו להגיש עד 29 בספטמבר 2015.

מטלה שניה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר קיץ תשע"ה | תוכנית ה-MBA, ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, לירון חזן-טנדלר, גליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

וכעת לנושא עצמו אשר אמור לשרת אתכם במקביל, הן כנושא לימוד נוסף הסמסטר, אך גם להוציא אתכם מהקורס עם סיום לימודיכם עם צידה חשובה לדרך בנוגע לחסכונותיכם העתידיים בכלל ולגבי החיסכון שלכם לפנסיה לעת זקנה בפרט, שהוא אחד הנושאים הכואבים, החשובים, והבלתי מטופלים כיאות בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו.

לפני שנצלול לחומר הייתי מעלה את השאלה, מדוע נושא החיסכון לפנסיה מוזנח כל כך, כאשר כל בר דעת מבין שמיליוני אזרחים ישראלים צפויים לחיות מתחת לקו העוני תוך הפרה ברורה של הציווי "והדרת פני זקן"… את חלק מההסברים תוכלו אולי לאסוף ולקבל מתוך חומר הלימוד הנוכחי שממוקד יותר בהיבט הכלכלי-פסיכולוגי, אך חלקו קשור אולי לנושאים שאינם קשורים דווקא לפיננסים, אלא לאותה חרדה מהמוות והרצון שלא לחשוב על זקנה ועל חלוף הזמן, שהרי כולנו יודעים כי מן הרגע שנולדנו אנו אך מתקרבים אל מותנו, אך מי מאיתנו באמת מעוניין להכיר בכך? יתכן שהאשליה שאיננו בני חלוף, שנוכל לחיות לעד, היא מנגנון הגנה יעיל למדי נגד חרדת הכיליון, כך ניתן בוודאי לתפקד בצורה טובה (ויהירה), להוציא יותר מאשר לחסוך, ובמדינת אוברדרפט כמו ישראל, זהו בוודאי חיזיון נפוץ. אז בכדי שהמפגש עם המציאות לא יהיה כואב מידי, ומאחר ורוב הסיבות למשברים כלכליים ברמה האישית, הארגונית, הלאומית ואף העולמית נובעות ממרכיבים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר בשל סיבות כלכליות אובייקטיביות, יש הגיון רב לטעמי שנקדיש זמן משמעותי בקורס הנוכחי להבנתה של אותה "כרוניקה של בועה ידועה מראש", שהיא כותרת מאמר שכתבתי על משקל כותרת ספרו הנפלא של גבריאל גארסיה מארקס "כרוניקה של מוות ידוע מראש".

אנו מצויים בתקופה בה סביבת הריבית נמוכה היסטורית מאז ומעולם, הבורסה פורחת באופן מלאכותי מאחר ונתיבי ההשקעה הסולידית חסומים בשל גובה הריבית, שלום עולמי לכאורה מרחף באוויר בתקופה שהיתה יכולה להיראות מהצד כאידילית – סין כמעצמה כלכלית ולא כענק קומוניסטי, רוסיה שוחרת קפיטליזם, הסכם גרעין עם איראן, שוק אירופי מאוחד וגדול ללא גבולות, התאוששות השוק האמריקאי… והנה אלו הרי כמעט ימות המשיח… אז מדוע אם כן התיאור הנ"ל נראה לכולנו לא אמין בעליל? מדוע פשיטת הרגל של יוון נראית לרבים מאיתנו אמינה יותר מהסכם הגרעין האיראני? אולי כי הסנטימנט שבאוויר מריח את התבערה שעלולה להתנפץ בקול גדול, ואולי הרגישות שלנו לסכנות גבוה מהתלהבותנו משלום עולם אוטופי ועתידי. אך את כל הדמגוגיה הפוליטית שטרחתי לנסח עד כה, גם אגב אם רובה נכונה, ניסחתי לא בכדאי לשכנע אתכם להפגין מול הבית הלבן כנגד הסכם הגרעין, אלא לטלטל אתכם דווקא מגורלכם הפרטי שלכם בחיסכון לפנסיה לטווח ארוך, פן זקנתכם לא תכבד את עידן ההצלחות והמימוש האישי והכלכלי שאתם מעוניינים לפגוש בקרוב עם סיום לימודיכם, אם עוד לא מינפתם אותו עד כה. אז ברוכים הבאים לעולם השיאים של גינס, אתם חיים בתקופה בה תוחלת החיים יותר מכפולה מזו שהיתה במאה הקודמת, אך קרובים גם מתמיד לעוני משפיל, אלא אם תיקחו את המטלה הנוכחית ברצינות, יותר מכל מטלה אחרת עמה התמודדתם עד כה. מבוהלים מספיק? אז אנו מוכנים לצאת לדרך!

חומרי הקריאה והצפייה

הנכם מתבקשים לקרוא את הפוסט הבא שכולל ציטוט מלא של שני מאמרים שכתבתי לפני שנים בנושא של פסיכולוגיה של השקעות ומשברים פיננסיים. כשמו – כן הוא, על הכרוניקה שחוזרת על עצמה, ולכן דווקא הכתיבה שנעשתה ממרחק הזמן, עשויה לתת לנו פרספקטיבה על המצב כיום. אנא קראו את הפוסט במלואו וסכמו בעמוד עד שניים את עיקרי הדברים.

בהמשך הנכם מתבקשים לצפות בראיון שקיימתי בחדרי עם יועץ פנסיוני מנוסה – דן שפרינצק. הריאיון והקישור אליו ביוטיוב מצורף בסוף ההוראות למטה. היתה זו תקופת ה"תספורות" באג"ח בחברות ציבוריות שונות, ובאותה שנה הקורס הנוכחי, אשר תכניו משתנים מסמסטר לסמסטר, התמקד בתופעה זו ובהשלכותיה על הציבור. ובתרגום לעברית פשוטה – היתה זו עוד כרוניקה של נזק כלכלי לכיס של כל אחד מאיתנו בהווה ולקראת זקנתנו בעתיד כשנזדקק לכספי הפנסיה שלנו שמתדלדלים לאיטם. הקדישו עד שני עמודים לסכם בקצרה את דבריו של דן שפרינצק, ובאותה הזדמנות, במידה ואין לכם קרן פנסיה, רוצו לפתוח אחת כזו לעצמכם, ככל שתעשו זאת מוקדם יותר, כך הסיכוי שתצליחו להתקיים בכבוד עם פרישתכם לפנסיה יגדל.

חלק יישומי

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה בחרו מרואיין/ת, רצוי מישהו שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתו/איתה שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי. הריאיון יארך כ-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מיד. נסו לבחור מישהו שנראה לכם מתאים ומעניין מסיבה כלשהי למטלה.

לקראת ביצוע הריאיון תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה מיהו המרואיין ומדוע החלטתם לבחור בו. שימו לב – אין לציין פרטים אישיים מזהים, אפשר להשתמש בשם בדוי או ראשי תיבות, וכמובן לתאר את מאפייניו הדמוגרפיים. נסחו את ציפיותיכם מהריאיון לפני ביצועו בכדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים הן לידע של המרואיין בתחום הפנסיה והן לגבי עמדות ורגשות בנושא שוק ההון, חיסכון לטווח ארוך ופנסיה. שאלות לדוגמא:

  1. עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה?
  2. האם הם משקיעים בשוק ההון?
  3. האם הם מתעדכנים בהתרחשויות האקטואליות בנושא?
  4. האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח?
  5. האם היתה להם בעבר החלטה פיננסית מצוינת וכיצד מתייחסים אליה, וכן האם היתה להם החלטה פיננסית לא טובה וכיצד מתייחסים אליה.

סכמו את הריאיון על גבי כעמוד אחד.

לסיום, נסחו "פוסט" בן כ-400 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הריאיון, ניסיונכם האישי עם החלטות פיננסיות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

  1. קריאת מאמרים וכתיבת סיכום תיאורטי – 1-2 עמודים
  2. צפייה בראיון וסיכומו בעד 2 עמודים
  3. הכנת וביצוע ראיון בנושא חומר המטלה – עמוד מסכם לראיון
  4. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
  5. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, ללא ציון, עד 100 מילה.

הגשת המטלה, כאמור, עד 8 בספטמבר לפורטל.

יונה עם עלה של זית: שיחה על למידה מהצלחות עם פרופ' יונה רוזנפלד

את פרופ' יונה רוזנפלד אין צורך להציג, הוא מהווה דמות מרכזית בקורס הנוכחי, וגם יציג את עצמו במהלך הראיון. צעיר נמרץ בן 92, הלוואי שיהיו לי היום אפילו מחצית מהאנרגיות והעשייה שלו. את הרעיון לראיין אותו אני נושא עימי כבר כמה שנים. יש לכך מן הסתם סיבות רבות וטובות, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי, ובגלל שהן ברורות מאליהן, אין למעשה שאלה מעניינת במיוחד בנוגע להחלטתי לראיין אותו עבור הקורס שלנו. לעומת זאת ישנה דווקא שאלה אחרת מעניינת בעיני, זו המצויה לכאורה בשולי העניין אך כה אקטואלית לנושא הלמידה מהצלחות, והיא "מדוע דווקא עכשיו?" זוהי שאלה שאני ממליץ לכם לשאול את עצמכם כששינוי כלשהו נוצר או מתבקש. ניתן לנסח זאת גם במונחים של טכניקת "חקר מוקיר" של דיויד קופריידר (הדומה במובנים רבים לטכניקת הלמידה מהצלחות): "מה קרה שאפשר לזה לקרות? – בך, בתנאים, בסביבה?". אם נרצה להסב את השאלה למונחי המתודולוגיה הנוכחית בו עוסק הקורס שלנו, הייתי מגדיר את הראיון עם יונה כהצלחה עבורי לממש פעולה ששאפתי לבצע אך התעכבה מספר שנים, ולכן שואל: מהן סדרת הפעולות שנדרשו בכדי שזה יקרה. למי שמאבד אותי אבהיר שוב – היתה לי תוכנית וכמיהה מקצועית ואישית לראיין את פרופ' יונה רוזנפלד במהלך כמה שנים, הפעולה קרתה כעת. לכן זוהי סוג של הצלחה, ולכן אוכל לנסות וללמוד ממנה בכדי להקיש ממנה למימוש הצלחות נוספות בעתיד. בנוסף, אדגיש את הברור מאליו – שלא שאלתי את עצמי שאלה זו במהלך תהליך קבלת ההחלטות שהביאה להצלחה או לפעולה שהסתיימה בהצלחה. לא שאלתי זאת את עצמי אפילו בדרך לירושלים לראיון עם יונה, ואף לא במהלך הראיון עצמו, עד שהגענו לרגע של התנסות אישית שביקשתי מיונה לערוך עימי בכדי להדגים כיצד המתודולוגיה פועלת. (אותה תוכלו כמובן לראות בעצמכם עוד מעט). מכאן שכאשר אנחנו מצויים במהלכו של פרויקט, גם אם הוא מושא להצלחה, איננו מודעים בד"כ לכך שזו הצלחה או הישג, ובוודאי שאיננו מודעים ל"מתכון" שנדרש בכדי לשחזור הצלחות שכאלה בעתיד. עם זאת, שיטת הלמידה מהצלחות מבוססת על ההנחה שתובנה שכזו ניתנת לגילוי מאוחר יותר, אם נשכיל ונרצה לעשות זאת.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

המשימה השלישית בקורס תהיה שונה במהותה מהקודמת. קחו לכם פסק זמן של כשעה וחצי, היכנסו לקישור שמופיע מטה הכולל ראיון שערכתי עם פרופ' יונה רוזנפלד, והקשיבו לשיחה. במהלך הצפייה תתבקשו לכתוב הערות שונות שאת מהותן אסביר בהמשך, ואותן להכניס לפורטל. בעיקרון זמן הצפייה הוא פחות או יותר זמן ביצוע המטלה הנוכחית מתחילתה ועד סופה. חומר הגלם ישמש עבורכם לאחר מכן כחומר למידה במטלה המסכמת של הקורס. את כל זאת אפרט ואסביר מייד, אך קודם לכן, ברצוני לחלוק עמכם כמה תובנות ומחשבות שהיו לי בעקבות הראיון, אלו אמנם דברים אישיים וסובייקטיביים שלי, אך אולי דרך החוויה האישית שהיתה לי בעקבות הראיון, ובאופן יותר ספציפי – בסימולציה שערכתי עם יונה כדי להבין טוב יותר את התיאוריה, אני מקווה שתוכלו גם אתם לאתר פעולות מעצימות להצלחה שלכם, ללמידה מהצלחות שלכם ושל ארגונכם.

כאמור, ביקשתי במהלך הראיון עם יונה להתנסות עימו בחקר הצלחות. החלטתי להציג בפניו אירוע שהתרחש בחופשת הפסח האחרונה, הוא אינו "דרמטי" כך שהרגשתי מספיק נוח להעלות אותו, אך מצד שני היה מספיק אישי וחשוב בכדי שאדע שהנושא אותנטי ומשמעותי עבורי לעבודה. הסיפור,  בקצרה, נגע לכך שלראשונה מזה שנים נשארתי עם משפחתי בקן הביתי בכל חופשת הפסח. בד"כ אנו נוהגים להקדיש את החג לנסיעה, והשנה החלטנו לקחת הזדמנות לחוות דווקא התנסויות משפחתיות שונות ומהנות מבלי להרחיק מרמת גן, עיר מגורינו. למשל, נסיעה על אופניים עם בתי הצעירה לירקון ומשחק "מטקות" משותף. לא אכביר במילים לתיאור האירוע אך בקצרה מדובר בהצלחה מבחינתי כי האירוע מייצג דוגמית לסוג של Work-Life-Balance שאני שואף לו, וצבירת "זמן איכות" עם משפחתי. ניתן לתאר במילים, רגשות, תהליכים את מה שהדבר מייצג, אולם יונה מבקש את סדרת הפעולות שהתרחשו, ובמהרה נראה שהמתכון פשוט – להיפגש עם מישהו קרוב שעמו אני מחפש הזדמנות למגע אישי ומשמעותי, לצאת עמו ל"מסע" למקום שאינו שגרתי עבורנו מחוץ לבית ולאזור הנוחות. אינני חושב שהמשך דברי עומד בכללי המתודה לתיאור פעולות בלבד, אבל הייתי מוסיף בכל זאת שבמהלך סדרת הפעולות הנ"ל אני נדרש גם לאפשר לעצמי להתבונן על כל זה כהרפתקה ולהפחית ביקורתיות – לאפשר לעצמי להתמסר לחוויה, למרות שאינה שייכת בהכרח לרוטינה המוכרת והמתבקשת. בהמשך השיחה עם יונה הוזכרו עוד שני אירועים דומים מאוד מבחינת רצף הפעולות שנדרשו כדי שהם יתקיימו, למרות שמבחינת התוכן, אין ביניהם קשר. הדמיון הוא באפיון הפעולות שהתרחשו בדרך לביצוע והצלחה – ההגעה "כאן ועכשיו" לירושלים לפגוש את יונה, התרחשה בתנאים כאלו – יציאתי עם הצוות של גליה וקובי לירושלים והמפגש עם יונה בבנין הג'וינט – מחוץ לאזור המוכרות הרגיל שלי, והתמסרות למשימה מבלי לחשוש שאני מבזבז את זמננו, שכן מעצם הגדרת היציאה מאזור הנוחות והשגרה, יש בכך חשש כזה לכאורה. ולבסוף, האופן בו יונה ואני נפגשנו והעמקנו את הקשר בינינו, כפי שתוכלו לשמוע בראיון, וכפי שעלה באופן לא מתוכנן – סיפור שהתרחש במהלך כנס בינלאומי שיונה ואני השתתפנו בו בפולין. ליונה נשברו המשקפיים במהלך הכנס ומאחר והיה לי רכב שכור הצעתי לו "טרמפ" לעיר הסמוכה בכדי לתקן אותן אצל אופטומטריסט מקומי. מבלי משים – הקשר בינינו השתנה, התקרב, לאחר ההזדמנות הבלתי מתוכננת הזו. האירוע הפשוט אך היוצא דופן הזה עונה שוב על סדרת הפעולות הנ"ל – מפגש עם מישהו קרוב ומוכר לצורך מסע בדרך ובמקום שאינם שגרתיים ונפוצים. שלושת האירועים הללו, פשוטים ובסיסיים ככל שיהיו, אפשרו פריצה של קבעונות וגבולות ויצרו הצלחה וסיפוק עבורי. מסקנתי האישית, שמתאימה עבורי ולא בהכרח לאחר – אם ברצוני לייצר הצלחה חדשה שכזו כעת, בהחלט סביר שאם אבחר אדם שחשוב לי להיפגש איתו באופן מעמיק יותר, אסע איתו בדרך פיזית-טכנית חדשה ולמקום חדש, ואייצר תנאים שיאפשרו הפחתת ביקורתיות והתמסרות לחוויה, אזי ההצלחה הזו תושג – לכאורה מסקנה טריוויאלית, אך היא אינה כזו כלל. רוב חיי המקצועיים מתנהלים בתוך משרד ומבנים, היציאה החוצה אינה מתרחשת הרבה, אולי בשל כך הקפדנו במשפחתי כל השנים לצאת לחופשה בחגים אל מחוץ לבית. לאנשים אחרים, היו נדרשים תנאים אחרים לייצר הצלחות ולהשיג מטרות. כולם יכולים כמובן ליהנות מיציאה שכזו מאזור הנוחות, אך לא כל אחד יתאר את סדרת הפעולות הללו כקריטיות למימוש מטרותיו. אם מישהו היה שואל אותי לפני השיחה עם יונה כיצד לייצר הצלחות מהסוג הזה, הייתי בוודאי חושב על שיפור סגנון התקשורת הבינאישית שלי עם אחרים, על האישיות שלי, על דברים שחוסמים או פותחים אפשרויות עבורי, אבל סביר להניח שלא הייתי מכוון דווקא לפעולות מעודדות ההצלחה פשוטות כאלה. יכולתנו להזיז הצידה את כל הפירושים וההסברים, ולהישאר עם סדרת הפעולות הפשוטה שליוותה אותנו להצלחה, היא הבסיס ליכולותינו להצליח.

הראיון בו תצפו אינו מהווה חומר לימוד כמו ספר או שיעור. הוא אמור לספק תובנה והתבוננות על מה שאתם אמורים כבר להכיר מהקריאה הקודמת שלכם. זו שיחה אישית ומקצועית בין שני אנשים, בנוכחותם של שני אנשי צוות נוספים – גליה וקובי שמצלמים ומפיקים, והיו חלק מהתהליך. אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה בחדרו הצנוע של פרופ' רוזנפלד בבנין הג'וינט בגבעת רם בירושלים ולזרום עם מחשבותיכם, בפורמט שאתאר מייד. זוהי משימתכם הנוכחית.

הנחיות:

הנכם מתבקשים לצפות בראיון שאורכו כשעה ועשרים. התלבטנו אם לערוך אותו, והחלטנו להשאירו כפי שהוא למעט השמטות קלות של קטעי מעבר. נסו, אם תוכלו, לצפות בראיון על גבי מסך שאינו מסך המחשב שלכם, מאחר שבמהלך הראיון תתבקשו לכתוב לגביו כמה דברים, ולכן יהיה לכם נוח יותר לצפות בראיון על גבי טאבלט, מחשב נייד אחר או כל מסך אחר שנוח לכם לצפות בו, בזמן שהמחשב שלכם פתוח עם קובץ האקסל שמצורף בפורטל המודל. כמובן שאפשר לעבוד גם על אותו המחשב ולעבור בין החלונות של הראיון וקובץ האקסל, או פשוט לכתוב את הדברים על דף ולהקליד אותם מאוחר יותר לקובץ. הסרט מוטמע לפוסט הזה למטה או ישירות בקישור הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=_B-WmE1WIPg

הנכם מתבקשים לצפות בראיון ולהתמקד בדבריו ובגישתו של יונה. הדברים שהוא מביא נשמעים לפעמים אישיים או אנקדוטאליים באופן שאינו קשור לכאורה לראיון, אך אם תעמיקו ותקדישו לכך תשומת לב תוכלו להבחין שלמעשה כל הראיון ואף כל מהותו של יונה חותרת לשיטה או אף לחזון שלו ללמידה מתוך הצלחות. השיחה האישית, הצניעות, הדיבור בגובה העיניים, אך גם פסקי הזמן לצורך נזיפה או הצבת גבול או פסיקה, הם חלק ממסך הרקע שפועל בסביבה של למידה מהצלחות.

פעם בעשרים דקות תתבקשו לעצור את הראיון ולמלא כמה שורות בטבלה שבנינו עבורכם למטלה הנוכחית בקובץ האקסל המצוי במודל. כל המטלה הנוכחית תתחיל  ותסתיים בכתיבתכם זו. בהמשך הקורס נרצה ליצור מאגר ידע משותף של הכיתה ואולי לנתח אותו יחדיו, אבל כרגע, זהו מענה אישי שלכם בלבד. תתבקשו להתייחס על כל מקטע של 20 דקות ל-3 דברים שמופיעים בעמודות: משהו בנוגע לתוכן הראיון שהאזנתם במקטע הזה – מה שמעניין אתכם במיוחד, משהו שתפס את תשומת לבכם, מונחים או נושאים מרכזיים רלוונטיים. שימו לב – הכל קצר ובקצרה – 50 מילים – פסקה – מספר שורות בכל תא-אקסל. לאחר מכן מחשבות שעולות אצלכם בעקבות המקטע – אסוציאציות חופשיות ללא ביקורת או משימתיות. ולבסוף בעמודה השלישית יישומים, רעיונות, אישיים או ארגוניים, שהמקטע הזה מעורר בכם, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף ואסוציאטיבי. כאמור – כל תשובה אמורה להיות קצרה וממוקדת.

עד כאן, יוצאים לדרך.

ההגשה והביצוע עד ל-31 במאי 2015. בתום המטלה הנוכחית נעלה כמובן את המטלה הרביעית והאחרונה שבה תתבקשו לנתח תיאורי מקרה קצרים של הצלחות שאנו מכינים עבורכם, ולאחר מכן במשימת הסיום של הקורס נשתמש בחומרי הגלם של המטלה הנוכחית, ובמכלול הקורס, כדי לסכם ולסיים בתמציתיות את מה שלמדנו. בהצלחה בלמידה מהצלחה.

אורן וצוות הקורס.