ארכיון תגית: מחקר אקדמי

לקוח מנגה, צרכנית ממאדים: שערים רגשים בהתנהגות הצרכן

מחקרי רגשות בבני אדם נעשו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. ממצאים מורים שמצב רוח חיובי או שלילי מנבא דפוס התנהגות שונה מאוד בטווח רחב של פעולות וקבלת החלטות, החל מסגנון השקעה בבורסה, עבור באופן רכישה בסופרמרקט וכלה במידת איסוף וניתוח מידע שיווקי. ההתעניינות בתחום זה בעולם השיווק קשורה הן לכך שצרכנים מצויים במצבי רוח ספציפיים הקשורים לא רק לעולמם הפרטי אלא באופן ישיר למוצרים ולשירות שהפירמה מספקת, והן לכך שפרסומות ואמצעי שיווק אחרים משפיעים ומתפעלים באופן ישיר מצב רוח.

במחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת Journal of Consumer Research ערכו חוקרים סידרה של חמישה ניסויים בהם הופעלו מניפולציות של רגש ובהם נמדדו תגובותיהם של נבדקים למוצר של קרם לחות לגוף. מוצרים קוסמטיים מסוג זה עשויים למשוך את תשומת הלב דרך מספר ערוצים חושיים ובעיקר חוש המישוש, חוש הראיה וחוש הריח. מתברר שמצב רגשי בטבע מעצים שימוש בערוצי חוש מסוימים

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר שיווק http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=110256&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%94%2C+%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D%3A+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=110256&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%94%2C+%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D%3A+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F

האם כולם בוגדים?

בתחילת הסמסטר הקודם הבטחתי לסטודנטים שעבודות טובות במיוחד תעמודנה לשיפוט ותגענה לפרסום במדור השיווק של דה מרקר. השבוע מימשתי את ההבטחה בפעם השניה מזה מספר חודשים כאשר מאמר שכותרתו הנ"ל פורסמה בראש מדור השיווק של דה מרקר במסגרת הטור השבועי שלנו "העולם כמרקחה". שלושת העבודות של הסטודנטיות היו מצוינות, וסיפקו התבוננו על מאמר מחקרי מכתב עת בינלאומי בשיווק, כל אחת באופן שונה. לפיכך את העריכה עשיתי אני כדי להפוך אותן למאמר אחד, שכנראה מצא חן בעיני העורכת מספיק כדי לפרסמו בשער. תוך מספר ימים הוא יועבר למדור "העולם כמרקחה" ובהמשך לארכיון הנגיד און ליין גם לאחר מכן.

כמה משפטים מתוך המאמר:

האם כולם בוגדים? לשאלה זו, כמובן, אין לנו תשובה, אך לשאלת הנאמנות של הצרכן למותג בכלל, ובעתות משבר בפרט, מנסה מאמר מכתב העת Journal of Marketing לתת תשובה אמפירית על בסיס מחקר שבוצע בספרד במהלך ההכנות להשקת אייפון ומספר חודשים לאחר החדרתו לשוק, על אוכלוסיה של 679 משתתפים, אשר בדק במשך 10 חודשים את נאמנות הלקוחות למותגים הישנים.

הבנת מניעי הצרכן בהחלטתו האם לשמור אמונים לספקי השירות או המוצרים שלו, או שמא לנהות אחר מותג נחשק חדש שמופיע בשוק היא סוגיה בעלת השלכות מרחיקות לכת מבחינה שיווקית ועסקית. כיצד צריכה הפירמה לנהוג במצבים של "הפרעות שוק", וביניהן, משבר אמון רחב היקף, תקלת מוצר המונית, או הופעת מתחרה שיוצרת שינוי רדיקלי בשוק, היא שאלה שלעיתים תשפיע על עצם קיום הפירמה, שכן הפרעות שוק מסוג זה עוצרות את שגרת היחסים וגורמות לצרכן לשקול מחדש את מערכת היחסים הנוכחית שלו עם המותג.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

השלכות חברתיות וניהוליות לדו"ח אי השיוויון בהכנסות של ה-OECD

 

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

רקע

ספק אם הבטחת גן העדן בפירושה המסורתי עדיין מתאימה לאדם המודרני שכן מרגע אכילת פרי עץ הדעת ייעודו על פני האדמה השתנה לחלוטין. האנושות לדורותיה, עד לדמות האזרח המערבי של ימנו, סבלה ממחסור חומרי שיצר כמיהה לשפע ראשוני שיבטיח קיום. אולם עבור אלו שלעולם לא יחושו רעב של צנע, שלוות גן העדן עלולה להפוך למקור של תסכול ושעמום. זו אולי הסיבה שדווקא בתקופת שפע זו שיעור הדיכאון באוכלוסיה גבוה מאי-פעם.  חזון אחרית הימים אמור היה, לכאורה, לחפוף לחלוטין להבטחת גן העדן שהרי "בגן עדן תהא מנוחתו". אולם מהותו של זה הינה דווקא ב"גר זאב עם כבש" – במערכות היחסים החברתיות ("העם דורש צדק חברתי"), ולא בחומרנות המספקת שובע פרטי. המאבק החברתי הנוכחי בישראל אינו מוזן מחומרי בערה הקשורים לחומר מוצק כמו אוכל, מגורים וכסף, אלו בוודאי נמצאים ברקע, אבל עוצמת ההתפרצות קשורה לליקויים במרקם החברתי ובחוסר הוגנות תשתיתי שמצוי בבסיס קיומנו כאן.

“דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד… מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה” (ויקיפדיה, האנציקלופדיה הדמוקרטית הראשונה).

דמוקרטיה, אם כן, כוללת בין היתר ערך חשוב של שיוויון בפני החוק ובפני ההזדמנויות שעומדות לאזרחים לממש את עצמם ויכולתם. אזרחים במדינות שונות מייחסים חשיבות שונה לרכיבי הדמוקרטיה, לא פעם בשל מה שכואב או קוסם להם בחייהם. במדינה טוטליטרית, למשל, עצם הזכות להביע דעה ולבחור מנהיג עשויה להוות יעד בלתי מושג, בעוד שבמדינה, כמו ישראל, שבה זכות זו קיימת כמובנת מאליה, חזון הדמוקרטיה יתמקד בנושאים אחרים.

היום נכנס משה קצב, הנשיא לשעבר, לכלא. יש בכך ללא ספק עדות ליכולתה של מדינת ישראל ליישם את עקרון השוויון בפני החוק. ואכן נראה שאנו יכולים להעניש ולהוריד לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא נשיאים, ראשי ממשלות ובעלי ממון אשר סרחו. אך האם המדינה מספקת גם את השוויון האמור בכיוון ההפוך? כלומר, האם גם חברי העשירונים שאינם עליונים (שלא נדבר על אלו התחתונים) זוכים לקבל טיפול והטבות של ראשי ממשלה ונשיאים – למשל, בטיפול הבירוקרטי במשרדי הממשלה? בטיפול הרפואי בבית החולים? פערי ההכנסות בין העשירונים בישראל, כפי שמוכרים לנו מזה שנים וקיבלו משנה תוקף בדוח ה-OECD שפורסם השבוע אינם מסתכמים רק באורח חיים עשיר יותר או עשיר פחות בקרב אזרחי המדינה. הם באים לידי ביטוי בכל ערוץ של חיים בשגרת היום-יום של "האזרח הפשוט" שמופלה לרעה ואינו מקבל משאבים ותנאים סבירים כפי שמתבקשים במדינת רווחה מערבית.

לפני שניפרד מאיזכורו של קצב, יש לציין שלמרות כניסתו לכלא, הרי שמחוץ לסורגים נותרו קורבנותיו שבהעדר יכולתן לחשוף את עצמן בגלוי כדי לטעון כנגדו, הופלו ונפגעו יחסית לכל קורבן פשע אחר שבו הפוגע אינו ידוען בר רייטינג כפי שהיה קצב. איני מערער כמובן על זכותו האזרחית של קצב להיאבק על חפותו כמו גם על זכותו של הציבור לדעת, אך אלו אינם יכולים להוות עלה תאנה לסבל רב השנים שנגרם למי שעמדו על דוכן העדים ולא על דוכן הנאשמים – קורבנותיו, שמואשמות בצורה חוזרת ונשנית, מרומזת ומפורשת, למרות שפסק דין חד משמעי הוכרע בשתי ערכאות משפטיות במחוזי ובעליון כנגד הנשיא לשעבר.

בעבודה הנוכחית נעסוק במקרים שבהם פערים חברתיים בהכנסות, במעמד, בסמכות ובכוח, מביאים להפלייה בוטה של אזרחים מן שורה, כאשר הקריטריון לקבלת זכויות אזרחיות עושה איפה ואיפה בין אצילי הממלכה ובני העם הפשוט. היא תעלה כמובן גם את השאלה, כיצד צרכנים יכולים להיאבק על זכויותיהם, כמו גם האם וכיצד הנהלות צריכות להתמודד עם "הצרכן החדש" שדורש צדק והוגנות חברתיים.

קראו את המשפט הבא: "לדעת חברי הוועדה, הפערים החברתיים-כלכליים הינם איום קיומי על החברה בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית"…

אין מדובר במסקנות ועדת טרכטנברג 2011, פשוט לקרוא ולא להאמין – מדובר בטקסט בן כ-10 שנים שפורסם בדוח של ועדה פרלמנטרית של הכנסת בנושא הפערים החברתיים בישראל. עשר שנים אבודות מבחינת המירקם החברתי של ישראל גובים כיום מחיר יקר מחוסנה של החברה. כאמור, דוח ה-OECD אשר מציב את ישראל בראש מדינות הארגון במדד הלא מחמיא של פערי הכנסה קיצוניים, פורסם השבוע, אך הכנסת כבר ידעה זאת לפני עשור ויותר.

אך בעצם, מדוע שזה יפריע לנו סטודנטים וחברי סגל של בית הספר למינהל עסקים? האם איננו דומים יותר לחולמי מיתוס ההבטחה האמריקאית שמגדירה פערים חברתיים כ"הזדמנות" ולא כ"בעיה"? על פי מיתוס זה האמריקאים החיים בעשירונים התחתונים אינם מתוסכלים כמו חבריהם האירופאים כיוון שהם רואים בפער החברתי הזדמנות שיום אחד תיפתח בפניהם. והרי ראו, אובמה הנשיא השחור הראשון של ארה"ב נבחר למרות מוצאו האפרו-אמריקני למחצה. והרי אנו, אנשי מינהל עסקים, ממוקמים בד"כ לפחות במעמד הביניים, ושאיפותינו הן לעלות מעלה מעלה בסולם הדרגות והאחוזונים. מכאן שגם עבורנו הפערים החברתיים מהווים יותר אתגר מאשר מכשול – להתקדם מעלה מעלה לראש הפירמידה. אך האם זה באמת נכון? ממצאי המחקר ממדינות העולם, כולל מארצות הברית, סותרים גישה זו שהיתה רווחת במשך שנים: כלכלנים רבים תהו כיצד יתכן שהקשר בין תוצר לאומי גולמי לשביעות רצון ואושר של האוכלוסיה הינו חלש למדי. אכן נמצא בבירור שחיים במדינה נאורה ודמוקרטית טובים יותר ומביאים לאושר מוגבר יחסית לחיים במדינה חשוכה, עריצה וענייה. אולם בין מדינות המערב השונות, פער שביעות הרצון של התושבים זעום ולא מנבא דבר. את ההסבר ל"אנומליה" זו משרטט יעקב בורק בהרצאותיו, אחת מהן ניתנה לאחרונה בקתדרת המרכז לאחריות תאגידית אצלנו במכללה למינהל. בורק אומר: "קבצנים לא מקנאים בעשירים, הם מקנאים בקבצנים שיש להם יותר". הוא מדגים כיצד גרף הקשר בין תל"ג לאושר שנראה כמו עננה לא מרשימה מתיישב על קו כמעט לינארי כאשר ציר המשתנה המנבא הוא הפער בהכנסות ולא ההכנסות עצמן. כלומר, אושרם ומפח נפשם של אזרחים נובע מהפער בין הדשא שלהם לדשא של שכנם, ולא כלפי מה שמתרחש בארצות רחוקות.

בניסוי מחקרי קלאסי שבחן את שורשה הפסיכולוגי של ההוגנות לימדו חוקרים קופות משחק שבו הן מוסרות אבן לנסיין והוא בתמורה נותן להן מלפפון. הניסוי עבד מצויין עד למניפולציה הראשונה שבה הקופה מתבוננת על חברתה שמקבלת ענבים במקום מלפפונים. כנראה שקופות מעריכות ענבים הרבה יותר ממלפפונים, וחוסר הוגנות שכזו היוותה סיבה מספקת להפסיק לשתף פעולה עם הנסיין. שימו לב – הקופה מוכנה לוותר על אוכל שהיה קודם לכן מעדן טעים דיו, רק כדי לא "לצאת פראיירית". אך זה אינו סוף הסיפור. בשלב הבא קופת הענבים קיבלה את הפרי אפילו בלי להתאמץ ולמסור את האבן לנסיין. התנהגות לא הוגנת שכזו שברה כנראה את כל המוסכמות. בשלב זה הקופה הפגועה… החלה לזרוק את האבנים על החוקרים. אז אם חוש ההוגנות של קופים מפותח כל כך, אין ספק שאנו בני האדם רגישים להוגנות לא פחות. פערים קיצוניים ולא מובנים בהכנסות, בהטבות ובכל היבט חברתי אחר מעורר תחושות של קיפוח ופוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית של האזרחים.

השבוע התכנסו להם על שולחני שלוש תופעות בלתי תלויות לכאורה: התפרסם דוח ה-OECD, קראתי את דבריה של בתו של אלי הורוביץ על הטיפול שקיבל אביה בבית החולים בשעותיו האחרונות, וקו הטלפון של הוט בביתי התקלקל. אנסה לשכנע אתכם שיש בכל זאת קשר בין השלושה, אך לשם כך עליכם לקרוא את הכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר כאן.

משימתכם לקראת המטלה השלישית

  1. סכמו ב-300 מילים לכל היותר את עיקר פרטי הרקע הנ"ל והקישורים השונים שמופיעים בו (דוח הועדה, דוח ה-OECD, הכתבה בדה מרקר).
  2. הכינו רשימה של 5 נושאים שונים (רצוי בתחומים שונים) שמדגימים לדעתכם את האמור לעיל, דהיינו, מקרים של עוולות צרכניות וחברתיות בישראל המייצגות פערים בין הכנסות, מעמדות, או כל פער חברתי/דמגורפי ואחר שנראה לכם רלוונטי לדיון הנוכחי. לגבי כל נושא הגדירו כותרת ושתי שורות הסבר. שימו לב !!! קיומה של עוולה צרכנית או קיפוח אינו תנאי מספיק לבחירה בנושא מסוים – למשל, אם בית עסק סידר אתכם, או אפילו גנב את כספכם, אין בכך עדות לבעייה מערכתית-חברתית במדינת ישראל, אלא עדות לבעיה מקומית של בית עסק לא הגון. הנושאים צריכים לייצג בעיה משמעותית לצרכנים ואזרחים בישראל, אשר נובעת באופן ברור מפערים בין קבוצות באוכלוסיה, בד"כ בין עשירים בעלי זכויות יתר לאלו הפחות עשירים שנותרים חסרי אונים במצבם.
  3. בחרו את אחד מהנושאים שציינתם בסעיף הקודם וחקרו אותו לעומק:
    • פרטו רקע והסבר על מהות הבעיה
    • חומר שאספתם מהאינטרנט, שיחות ומקורות מידע אחרים
    • ניתוח, המלצות ומסקנות שעשויים להביא לשינוי במצב הקיים.

היקף הכתיבה הכולל לנושא החקירה שלכם (כולל שלושת ראשי הפרקים הנ"ל) עד 1,000 מילה.

הוסיפו לסיום דברי סיכום למטלה (עד 200 מילה).

הגשת המטלה בפורטל הלימודי עד ליום שלישי 20 בדצמבר בחצות

בהצלחה

אורן ולירון

ראיון עם ענת דולב "בשלוש" בקול ישראל על ההרצאה בכנס חדשנות של דה מרקר

סביב ההרצאה שנתתי בכנס החדשנות בדה מרקר "לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות” פורסמה כתבה מקדימה שלי בדה מרקר, סקירת ההרצאה לאחר הכנס (אעלה קישור בתוך כמה ימים), ראיון עם ענת דולב בקול ישראל בתוכנית "בשלוש" ברשת ב'. כמו כן ניתן לראות את שקפי ההרצאה כאן וכמובן מאמר הסקירה המקיף על פסיכולוגיה חיובית עם קישורים רבים נוספים כאן.

נשים אופטימיות מצליחות, גברים אופטימיים – פחות

איזכור למחקר של תמר איצקסון מאוניברסיטת בן גוריון ושלי בדה מרקר: http://www.themarker.com/career/1.1562880

ניתן למצוא קישורים נרחבים יותר למחקר בכמה איזכורים נוספים כאן: https://orenkaplan.com/?p=334

למה אנחנו לא קונים את מה שיעשה לנו טוב?

מאמר של קרן ליפינסקי-קלע ושלי, פורסם היום במדור השיווק של דה-מרקר:

רוב החלטותינו הצרכניות, אם לא כולן, מונעות מהשאיפה להניב עבורנו את האושר הרב ביותר לאורך זמן. הצרכן אמור להעריך את ההבדלים בין האלטרנטיבות העומדות בפניו, את ההשפעה האפשרית של כל פרמטר על אושרו העתידי ואת האיכות של כל אחת מהאלטרנטיבות על פני כל רכיב רלוונטי. אך האם אנחנו באמת יודעים ובוחרים את מה שטוב עבורנו?

ב-2003 פירסמה קבוצת חוקרים אמריקאים מחקר שבחן התנהגות צרכנים בתחום הדיור. הוא בחן הקשר ספציפי של הקצאת מעונות סטודנטים באוניברסיטה גדולה בארה"ב, אך השלכותיו רלוונטיות לבחירות צרכניות מסוגים רבים וכלליים נוספים. המחקר הספציפי שנתאר כאן בוצע כחלק מעבודת תזה של אליזבט דן בהנחייתם של פרופ' טים ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה ופרופ' דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד שרב המכר שלו "להיתקל באושר" פורסם בעברית בהוצאת מטר ומתאר מגוון תופעות דומות לאלו שמתוארים במחקר הנוכחי. אליזבט דן המשיכה לאחר פרסום מאמר זה בסדרת מחקרים ופרסומים מבריקים על הטיות אושר צרכניות שאחד משיאיהם היה פרסום מאמר בכתב העת Science ששורתו התחתונה ניתנת לסיכום במשפט שלא יעורר התלהבות רבה בקרב פרסומאים, אך הוא זה שזכה לכותרות בפורבס ובמקורות רבים נוספים: "אושר… לא ניתן לקנות בכסף" (גם אם זו לעתים הבטחת המפרסם). מחקר עדכני של שלושת החוקרים הללו התפרסם השנה ומומלץ לקריאה (ראו בסוף כתבה זו).

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר-שיווק

פרסומות בנושא בריאות ויופי – האם הן חוצות תרבויות?

המחקר שאסקור השבוע בוחן היבט משמעותי בנושא הסטנדרטיזציה הפרסומית, על ידי בחינה של תפישות צרכנים את מאפיני היופי והבריאות באופן חוצה תרבות. המחקר בחן את ההתאמה בין שני טיפוסי יופי בפרסום וכן ה"עצמי האידיאלי" אצל נשים צרכניות במונחים של רצון להראות יפה ובריאה. במילים אחרות, השאלה שנבדקה היא עד כמה דמויות שמייצגות יופי ובריאות בפרסום הן חוצות תרבות.

נושאים הקשורים לסטנדרטיזציה של פרסום-חוצה-תרבויות הינם משמעותיים מאוד לתחום השיווק הבינלאומי. האופן בו תופשים צרכנים מסרים פרסומיים המועברים דרך אלמנטים ויזואליים מאתגר במיוחד, הן בשל העובדה שניתן להעביר מסרים ומשמעויות שהמפרסם לא התכוון אליהם, והן בשל המחיר הגבוה לטעויות או חוסר תוצאות בפרסום. לכן חשוב להבין האם תגובות רכישה של צרכנים מתרבויות שונות נבדלות זו מזו כתוצאה מפרסום דמויות ספציפיות.

פרסום כרוך בשילוב גירויים מסוגים שונים שמותאמים לקהל היעד וביניהם, כותרות, טקסטים, צבעים, אופי הפניה, יופי, והמסר הכללי. המחקר שאסקור השבוע בוחן היבט משמעותי בנושא הסטנדרטיזציה הפרסומית, על ידי בחינה של תפישות צרכנים את מאפיני היופי והבריאות באופן חוצה תרבות. המחקר בחן את ההתאמה בין שני טיפוסי יופי בפרסום וכן ה"עצמי האידיאלי" אצל נשים צרכניות במונחים של רצון להראות יפה ובריאה. במילים אחרות, השאלה שנבדקה היא עד כמה דמויות שמייצגות יופי ובריאות בפרסום הן חוצות תרבות.

המחקר עוסק בהשואה בין-תרבותית בין חמש ערים אירופאיות – המבורג, לונדון, מדריד, מילאנו ופריז, ומתמקד בהבדלים בזהויות העצמי המבוססות על השאלה למי הנבדקות רצו להידמות על מנת להיות בריאות ויפות יותר. מאפיינים אידיאלים במציגי הפרסום במונחים של צבע עיניים, צבע שיער, "להראות יפה ובריאה יותר", נבנו בהתבסס על פורטרטים בשחור ולבן, שנבחרו על ידי פרסומאים.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר-שיווק

ראיון שערכתי אתמול ב BBC World News עם שחרורו של גלעד שליט על התמודדות פסיכולוגית עם שחרור משבי

כשיצאנו מישראל לפני שבוע התחילו להתפרסם הידיעות על שחרורו הקרוב של גלעד שליט. אנו עקבנו אחרי ההתרחשויות לאורך הנסיעה בדריכות, כמו כל עם ישראל, עד השיא שלהם עם שחרורו המרגש אתמול.

תוך הליכה ברחובות זאגרב אתמול בשעת ערב קיבלנו שיחה מדסק החדשות העולמי של ה-BBC עם בקשה לראיון בנושא שחרור משבי והתמודדות פסיכולוגית לאחר השחרור.

תוך כדי שיחת התדרוך עם התחקירנית הבריטית ערכתי גם שיחה פנימית עם עצמי האם אני מוכן ומעוניין בכלל להתראיין. יש לי תחושה שהחשיפה התקשורתית על שחרורו של גלעד שליט מוגזמת וחודרנית, אבל אני גם מזדהה עם הרצון להשתתף ולקחת חלק בתחושת ההקלה הלאומית והאישית עם חזרתו. במשך שנים היה גלעד בתודעתנו והחרדה לגורלו משפיעה כעת גם על הרצון לדעת מה קרה שם, ואולי לקבל אינדיקציה ברורה וסוג של הבטחה שאכן הוא בסדר ויכול לחזור לחייו השגרתיים.

בכל מקרה, החלטתי להתראיין לחדשות ה-BBC מסיבה שונה הקשורה לדברים שעליהם כתבתי בערב יום הכיפורים האחרון, ובמיוחד בשל ניסיוני בתקופה הנוכחית לקדם מחקר פסיכולוגי יישומי על חוסן נפשי. בימי שגרה נדחקות שאלות שכאלה לקרן זוית – לא קל לשכנע אפילו גורמים בצבא ובמערכת הבריאות להשקיע משאבים (לא גדולים במיוחד) בקידום מחקר על חוסן פסיכולוגי, למרות שכולם מסכימים שזה הדבר הנכון והכדאי ביותר לעשותו. אני חושב שזה העיתוי הנכון, מכל בחינה שהיא, לנווט את הסערה התקשורתית סביב חזרתו של גלעד שליט לטיפוח חוסן נפשי אישי (וחברתי). אין ספק שאתגר ההתמודדות עם החיים שאחרי השבי עומד בפני משפחת שליט וגלעד בראשם, אבל זו ההתמודדות האישית שלהם וטוב יקרה אם יוכלו לעשותה ללא זרקורי התקשורת שיתעמעמו להם תוך מספר ימים או שבועות. לעומת זאת, ההתמודדות הפסיכולוגית עם מצבי דחק, כפי שמיוצגת בעוצמה כל כך דרמטית עם סיפורו של גלעד, תמשיך להיות העניין של כולנו כחברה וכאינדיבידואלים. לכן אני משוכנע שאם היתה משפחת שליט מעורבת בדיון הנוכחי, הם היו תומכים במטרה זו.

כאמור, בערב יום הכיפורים, מספר ימים לפני ההודעה על שחרורו של גלעד שליט, פרסמתי פוסט שבעקבותיו קיבלתי תגובות רבות, מקרוב ומרחוק. בעקבות זאת נדדו מחשבותי לא מעט על גלעד ומשפחתו, כך ששחרורו מספר ימים לאחר מכן הגיע בעיתוי שבו הייתי עסוק בשאלות הללו של חוסן נפשי והתמודדות עם טראומה, אליהם התבקשתי להתייחס בראיון. אני חושב שמה שהכריע את הכף מבחינתי להתראיין ולהעלות את ההיבט הפסיכולוגי לסדר היום הוא שזו עת לפעול ולגייס משאבים, דעת ציבור, ומחקר למען טיפוח ופיתוח של חוסן נפשי בקרב צעירים. למרבה הצער נדרשת דרמה בקנה מידה כל כך קיצוני כדי להביא את הנושא לדיון התקשורתי. אולם כמו כל סערה בתקשורת, היא תעלם תוך זמן קצר וכולנו נחזור לחיי השגרה שלנו.

בימים אלו אני מנסה לגייס שותפים שיהיו מוכנים לתרום משאבים ולקחת חלק בפרויקט מחקרי שיוכל לתרום לשינוי ההכרחי ביחס שלנו כחברה לחוסן נפשי ופיתוח מיומנויות חיים פסיכולוגיות. אני מקווה להשיג שיתוף פעולה מאחד או יותר מהגורמים שאליהם אני מנסה לפנות, בעיקר בצבא ובגורמי ממשל בישראל ובארה"ב שעסוקים בשאלות הללו מבחינה לאומית וגם מחזיקים במשאבים שנדרשים לצורך קידום המחקר בתחום זה ויישומו.

הראיון עצמו, אולי כמו כל הופעה בתקשורת, לא הוביל למקומות שתכננתי ואליהם רציתי להגיע, אבל הוא יוצר חשיפה מסוימת שאולי תעזור לאחר מכן לעורר את הגופים המתאימים להתגייס. אני מקווה לייצר סדרה של ניירות עמדה בשבועות ובחודשים הקרובים שיובילו בסופו של דבר לקידום הפרויקט, בקתדרת המחקר לפסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי שהקמנו זה עתה.

להאזנה לראיון לחצו כאן

חיזוי בגידות בחיי נישואין: שיעור שלמדתי מפרופ' טרכטנברג

בשנת 1987 הייתי סטודנט שנה ב' בלימודי התואר הראשון בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. מרצה הקורס שלי באקונומטריקה היה איש סגל צעיר ומבטיח המוכר לכולנו כיום – פרופ' מנואל טרכטנברג שממצאי הועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשותו פורסמו זה עתה. הקורס היה קשה, אך הוא היה מרצה מצוין ואולי בזכותו גם ביליתי כמרצה לסטטיסטיקה ומחקרי שוק במשך שנים רבות לאחר מכן.

שאלה שניסח טרכטנברג בחוברת תרגילים באקונומטריקה מתבססת על המאמר “תיאוריה של מערכות יחסים מחוץ לחיי הנישואין" שפרסם ב-1978 פרופסור אמריקאי לכלכלה. לב המאמר עוסק בפיתוח מודל אקונומטרי להסברת הקצאת זמן אינדיבידואלית בין עבודה לשתי "פעילויות פנאי", כפי שכינה אותן המחבר: בילוי זמן עם בן או בת הזוג החוקיים, ובילוי זמן עם מאהב/ת. הנתונים התבססו על שני סקרים שבוצעו על ידי כתבי עת פופולריים באותה תקופה. הסטודנטים בקורס של פרופ' טרכטנברג התבקשו לנתח בסיס נתונים של סקר ועל פיו לבחון את הגורמים המשפיעים על בני זוג לנהל רומן מחוץ לנישואין.

מחוויית הלמידה החיובית שזכורה לי מהקורס שלקחתי אצל פרופ' טרכטנברג לפני 24 שנים אין לי ספק לגבי מומחיותו בסוגיות המורכבות שמציבה האקונומטריקה בפני החוקר בכלל ולגבי האיזונים שנדרשים בהקצאת המשאבים הלאומית בין צרכים שונים, בפרט. מי שיש לו מספיק הומור כדי לקרוץ לסטודנטים שלו בבואם לבחון מודל אקונומטרי להקצאת משאבי פנאי אופטימאליים בין בילוי ברומן מחוץ לנישואין אל מול בילוי עם בן/בת הזוג החוקיים, פיזר ללא ספק רמזים מספיקים בתוך הדוח שלו מה בהחלטות הממשלה נמשל לרומן מחוץ לנישואין ומה מייצג חיי זוגיות ומשפחה ללא בגידות.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר-שיווק

קול קורא: מלגת פוסט-דוקטורט לחקר פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי

קול קורא: מלגת פוסט-דוקטורט לחקר פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי

אנומזמינים הצעות ממועמדים לפוסט דוקטורט בפרויקט מחקרי בן שנה אחת (12 חודשים) במסגרתו יפותחו וייושמו כלים מחקריים מתחום הפסיכולוגיה החיובית במטרה להגביר חוסן נפשי, תפקוד חברתי, וביצועים לימודיים בקרב תלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות.

המלגאי/ת יבצע/תבצע מחקר מקיף בהנחייתם של פרופ' אורן קפלן וגב' חגית נברו, מנהליהם של גופי החסות הנ"ל למלגה. המחקר מיועד להניב הן חדשנות אקדמית ברמה בינלאומית והן תשתית פסיכולוגית-חינוכית של כלים ברי יישום במערכת החינוך בכל דרגותיה.

מלגת הפוסט-דוקטורנט המוצעת הינה מלגת מחיה בסך כ-100,000 ₪ לשנה (כפוף לאישור הקבלה של גופי החסות). קבלת המלגה מותנית בהקדשת זמן מלאה למחקר בתקופת הפרויקט בין בנובמבר 2011 ועד אוקטובר 2012.

המלגה מיועדת לחוקרים שסיימו תואר שלישי בתחום רלוונטי למחקר ממוסד אקדמי מוכר. התמחותו/ה של החוקר/ת יכולה לנבוע ממגוון רחב של תחומים, פסיכולוגיה על התמחויותיה השונות, חינוך, וכדומה. לא נדרשת בהכרח התמחות מחקרית בפסיכולוגיה חיובית, אך נדרש רקע מחקרי מעמיק שיכול להוות בסיס למחקר בתחום זה. כמו כן נדרשת שליטה מושלמת בשפה האנגלית ויכולת מוכחת לכתיבה מחקרית באנגלית.

מועמדות למלגה יש להעביר לפרופ' אורן קפלן okaplan@colman.ac.il ולגב' חגית נברו hnavaro@mapa.ort.org.il בצירוף קורות חיים ושמות ממליצים לא יאוחר מיום 10 באוקטובר 2011 .

הערה: במידה ויימצאו מועמדים מתאימים קודם לתאריך האמור, ההצעה עשויה לפוג קודם לכן, ולהיפך, אין בכך התחייבות לקלוט מועמדים בכל תנאי עד לתאריך זה.